הסיפור של משפחת בנאי לדורותיה הוא הסיפור של התרבות הישראלית שנבנתה כאן. סיפורם של יהודים שעלו מאיראן בסוף המאה ה-19, התיישבו בירושלים והולידו שושלת מפוארת. השירים, הסיפורים, המחזות והמערכונים שהוציאה המשפחה הזו לאורך השנים – הם קלאסיקות, שמחזיקות מעמד עד עצם היום הזה. ונותרה רק ששאלה אחת – מי הוא גדול הבנאים?

>>דם, מכשפות והומור שחור: "אגתה" היא כל מה שרצינו מה-MCU

זו שאלה שמרחפת לא מעט מעל התרבות שלנו (ובטח בכל ארוחת חג בירושלים) ולכבוד האלבום החדש של אביתר בנאי שיצא אמש (איזה התרגשות!), זה זמן מצוין לנסות ולענות. מדובר במאבק איתנים – לכל אחד ברשימה הזו יש מקום בספרי הזהב של התרבות שלנו, ולכן כל הכרעה תהיה הכרעה בנקודות. בחרנו להתמקד רק בשלושת דורות הבנאי הראשונים, כדי לתת לצעירים במשפחה זמן ליצור חותם עמוק יותר על התרבות הישראלית (סליחה, אלישע!). כל השאר, אל תעלבו – אנחנו אוהבים אותם כמשפחה, ולא כיריבים.

10. חיים ז"ל

לא רק "אלברט פירות". חיים בנאי ז"ל אולי מוכר הכי הרבה בתור מוכר הפירות בתשדירי השירות של שנות השמונים, אבל הוא גם שחקן ותיק במחזות, סדרות וסרטים – ואפילו סיפק תפקיד לפנתיאון בתור יחזקאל, סבא של נינט ב"שיר שלנו" (הייתי חייב). הוא פחות נצץ או השפיע מהאחרים, אבל בהחלט ראוי לאזכור – ולכבוד.

9. בועז

השם הכי צעיר ברשימה, אבל הרוויח את מקומו בתור מוזיקאי מוכשר למדי. "כל השבוע מרגיש כמו שבת", שבכלל לא יצא כסינגל, הפך ללהיט לא קטן – וגם "תנופה" והקאבר ל"מרוב אהבה", של כוכב אחר ברשימה הזו. זמר מצוין שהתפתח גם ליוצר משמעותי.

8. אורי

נצר לצד חובבי המשחק של המשפחה, ואחד מהפנים המזוהות עם הניינטיז בטלוויזיה שלנו. מי ששיחק בסדרות וסרטים כמו "עניין של זמן", "פלורנטין" ו"ללקק ת'תות", עבר לא מעט גם בתיאטרון – ואפילו ניסה את מזלו במוזיקה, כולל שני להיטי רדיו גדולים – "פרפרים" ו"הזמנה לחתונה", שמתנגנים עד עצם היום הזה.

7. יובל

האיש וה"משינה" – סולן אחת הלהקות הכי אגדיות שצמחו במוזיקה הישראלית. מופיע עד היום עם חבריו, והנחיל למוזיקה שלנו שורה של שירים בלתי נשכחים – מ"רכבת לילה לקהיר" ועד "אהובתי". יובל בנאי גם התנסה בקריירת סולו, שבה בלט בעיקר השיר "לא יכול לעצור את זה". קול מזוהה ואהוב בסאונד הישראלי.

6. אורנה

אחת הנשים המצחיקות בישראל. הקומיקאית שלמרות השם, פילסה את דרכה במעלה הקומדיה הישראלית, דרך "דומינו גרוס" ועד הבמות הגדולות של הטלוויזיה. מההופעות ב"אקשן" קצרת הימים, דרך ההצלחה הפנומנלית כלימור ב"רק בישראל" ועד "ארץ נהדרת" ו"מצב האומה". בנוסף, הצליחה לרגש גם כשחקנית ב"אימאלה", ולהמשיך להיות קול של שפיות – גם באקלים לא פשוט.

5. גברי

מי שהתחיל ב"גשש", אבל החזיק מעמד גם בעצמו. גברי בנאי התחיל בתור אחד הקומיקאים והאנשים המצחיקים שיש כאן, אבל המשיך גם בתור איש שמצליח לעורר רגשות נוספים. הצלע ה"קומפקטית" בשלישיית הגששים המיתולוגית אמנם חי בצל של שייקה הכריזמטי ופולי העוצמתי, אבל לאורך השנים הצליח לחלחל תודעה – כג'ינג'י ב"גבעת חלפון", או כבנג'י שמש מעורר ההזדהות ב"שלאגר". האיש ששר שהחיים זה לא טרבולטה והוא לא ניוטון ג'ון, הצליח להפוך לאגדה על המסך שלנו.

4. מאיר ז"ל

בשורש של הכל, עומד הקול – אותו קול עוצמתי וחם שמי שגדל בשנות השמונים והתשעים לא יכול בלעדיו. מאיר בנאי, שפרץ לתודעה עם הסינגל שהקליט על אחיו הקטן אביתר, הפך עם השנים לזמר שנכנס ללב של מדינה שלמה. מ"שירו של שפשף" האופטימי, דרך "גשם" הקודר" ועד הצעקה המהדהדת ב"שער הרחמים" – כמעט עד יומו האחרון, מאיר בנאי הצליח לרגש ולהתרגש. בגיל 56, בטרם עת, הוא הלך מאיתנו – אבל את הצעקה הגדולה ההיא, אף אחד לא יוכל להשתיק.

3. אביתר

משפחת בנאי ידועה כמי שהולכת על התפר שבין החילוניות לבין הדת, והנה אחד שהצליח לעשות קרוסאובר. הוא הצליח להיות באמת גם וגם – גם המרדן שפרץ לתודעה עם שיר כמו "תתחנני אליי" (ביום שישי בערב בערוץ 1), וגם מי שהצליח ללכת אל הקודש ואל האמונה. האח של מאיר ז"ל גדל להיות אחד היוצרים המרגשים והחזקים במוזיקה שלנו – מהאלבום הראשון פורץ הדרך, ועד היצירה היותר מורכבת של ימינו. כל מי שדמע ב"יש לי סיכוי", זעם ב"תיאטרון רוסי" – או סתם התרגש ב"יפה כלבנה", לא יכול שלא לזכור לנצח את האיש השקט עם הפסנתר.

2. אהוד

אומרים שזה התחיל רק מדור מסוים, ובכל זאת – אהוד בנאי הוא הקול שמלווה אותך. כשאתה מתחיל דרך חדשה ב"יוצא לאור", כשאתה נופל עם "אל תפחד", כשאתה מרגיש אבוד ב"מהרי נא", כשבא לשמוח עם "ג'מלי פורוש" או "טיפ טיפה", כשבא לכעוס עם "עבודה שחורה", ברגעי האמונה הגדולים וגם ברגעים שבהם אתה לא מאמין לכלום. למרות שם המשפחה, הקריירה של אהוד בנאי היתה הכל חוץ מפריבילגית – הוא סלל את הדרך בעזרת מוזיקה אלוהית, מנחמת, מרגשת, אמיצה – כל סופרלטיב אפשרי. ולכן הוא במקום הזה. שני רק לאגדה ישראלית שאין כמותה.

1. יוסי ז"ל

כי בסוף, עם כל הרצון להתחכם או להישמע שונה, אין גדול ממנו. שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, כותב, מבצע, זמר, קריין – כמעט כל טייטל אפשרי ראוי לאיש, ובכל אחד מהם הוא הצליח לעשות מהפך. הוא היה שחקן שעבד עם גדולי המחזאים – והפך למחזאי בעצמו. הוא כתב כמה מהפאנצ'ליינס הטובים ביותר עבור "הגשש החיוור", ואז הלך להיות סטנדאפיסט מבצע והוריד פאנצ'ליינים של אחרים באופן מופתי. הוא ביצע שירים של אחרים (בעיקר של נעמי שמר ז"ל), ואז כתב מילים בעצמו והוליד את המשפט "היינו ילדים וזה היה מזמן, אני וסימון ומואיז הקטן" – באחד משירי הגעגוע היפים שהיו כאן.

מאז שהחל את דרכו ועד יומו האחרון ממש, עם השיר "תרנגול כפרות" – בנאי הקיף את כל התרבות הישראלית, והיה שותף לכל הנדבכים שלה. קולנוע, תיאטרון, רדיו, טלוויזיה, סטנד אפ – בכל המקומות הללו הוא היה, ובכל המקומות האלה הצטיין. ועד היום, כשיוצא לי ליפול על שיר שלו איפשהו – אני לא מעז לעשות סקיפ או להעביר ערוץ. כי את הקול שלו, על החום ועל העומק ועל הרגש שבו, פשוט אי אפשר לוותר. ממש כמו משפחת בנאי כולה.

• ❤ תרבות
• אביתר בנאי
• אהוד בנאי
• אורנה בנאי
• יובל בנאי
• יוסי בנאי

נטע גורביץ היא עורכת, מסאית ומרצה, תל אביבית בלב ובנפש והמייסדת הגאה של דור המשך של ארבעה תל אביבים נחושים. לשעבר העורכת הראשית של "ידיעות ספרים" והיום העורכת הראשית של "יוקה", ההוצאה לאור הראשונה בארץ המתמחה בקומיקס וברומנים גרפיים וחלק מקבוצת "יוקה ומפלצות", שחנות הדגל שלה ממוקמת בגן החשמל. הספר הראשון של "יוקה ספרים", היום שבו הכול השתנה – אנתולוגיית קומיקס של סיפורים משבעה באוקטובר, רואה אור בימים אלה, ומלווה בתערוכה ובמפגש עם היוצרים בספריית בית אריאלה במסגרתאירועי "כתוב"של עיריית תל אביב יפו שיתקיימו ב-19-21 בספטמבר.

>> העיר של הפנר // הכי טוב להיות בבית. או לאכול במקדונלד'ס
>> העיר של ג'יי למוטה // הקבב הכי טוב בעיר והרמות לסקייטרים
>> הצביעו תל אביב: סקר טיים אאוט הבינלאומי 2024 יוצא לדרך

1. הבית ברחוב גוטליב 17

במהלך כל שנות ילדותי, שעברו עלי ברובן בבסיסים של חיל האוויר, סבא וסבתא האוהבים שלי גרו בבניין הזה, בדירה בקומה השנייה הצופה אל הרחוב. בדירה הזאת עברו עלי השעות המאושרות ביותר של ילדותי, ובה גם למדתי מה זה להיות תל-אביבים אמיתיים, כאלה שלא מעבירים יום בלי ישיבה הגונה בקפה אקסודוס או שרי זצ"ל, בשחייה בבריכת גורדון, או בשיטוט לעת ערב בשדרות בן גוריון, שאז עוד נקראו בכלל שדרות קרן קיימת.

2. סטודיו מייסור

מסוג הנסים שקורים לתל אביבים: את עוברת דירה כי הבניין שלך בתמ"א ומגלה שבבית הסמוך ניצב סטודיו היוגה הכי מדויק ומעטיר בעיר. תרגול סדרה ראשונה בשיטת מייסור כל בוקר, סדרה ראשונה מודרכת כל ששי בבוקר, ובערבים שיעורים עם דני יוגה, אחת המורות הכי מעמיקות, מגוונות ומשמעותיות בעיר. עוגן השפיות מספר אחת שלי בשנה החולפת.
שדרות ח"ן 20

3. חוף גורדון

כשצריך פרספקטיבה אני רוכבת באופניים לים, מעבירה את הצ'יפ שלי בדוכן של המרינה, לוקחת מאורן שיושב על החוף סאפ וחותרת הרחק הרחק מערבה. מתוך הכחול העמוק של הים העיר נראית תמיד שלווה ודוממת, ולהרף עין בתוך כל הקושי גם הלב שלי יכול להיות שלו ודומם.

4. הבלוק. אוקיי, אוקיי, הקווסט

אבל גם בשמו החדש זה עדיין המועדון הכי טוב בעיר, עם הסאונד הכי מעיף, החללים הכי מכילים והנוסטלגיה הכי מתוקה, וכשעומרי סמדר מתקלט בכלל רואים שם נצנצים. אבל תכלס לא משנה אם זה בקוווסט, באומן, או באחד הליינים עם הלוקיישנים המתחלפים כמו התלתליסטים, בשאיפה פעם בחודש חובה לעבור במאורת הארנב ולהגיע לארץ הפלאות.

5.י85/15

כבר כמה שנים שהמסעדה הזאת לא רק מצליחה להסיר את השחור מעל פינה מקוללת בעיר, אלא להיות מקום שהוא גם מעודכן, גם משפחתי וגם פאן במקסימום. לשבת על הבר זה הצגה, הפלייליסט תמיד מכוון על הגרוב המדויק, את הסלט חסה עם אגוזי הלוז והגבינה הכחולה אני מוכנה לאכול שלוש פעמים ביום, ואיפה איזי, שיביא לי כבר צ'ייסר.
מלכי ישראל 15

מקום לא אהוב בעיר

אבן גבירול. בשנים האחרונות אבן גבירול, יחד עם עוד ערוצים מרכזיים בעיר, הוא כמו ילד בגיל ההתבגרות. עד לא מזמן הוא היה רגוע, ידידותי, אהוב ומאיר פנים, ובום! התפרצות זעם בלתי נגמרת, רעש, אבק ועצבים מסביב לשעון. אז צריך לזכור שכמו כל גיל התבגרות זה רק שלב בדרך למקום טוב יותר, אבל באותה מידה להתפלל שחלאס כבר, שייגמר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אביתר בנאי מבצע סולו את "עוגן במים", מרכז עינב לתרבות. אביתר בנאי הוא יוצר נעלה והפסקול של החיים שלנו כאן, ו"עוגן במים" שהוא הקליט בחודשי המלחמה הראשונים היה הארוכה שהנפש הפצועה שלי היתה זקוקה לה. להופעה שלו במרכז עינב הזמינה אותי אמא שלי, שגם לה אני צריכה להודות על ההתגלמות הזאת של חסד ואור ורחמים בתוך התופת, אחת ההופעות הכי נפלאות שראיתי ושמעתי, שעה של הזדככות והתעלות הנפש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מיינדפולנס – מדריך מעשי להתעוררות" מאת ג'וזף גולדסטין. הספר הזה יצא לאור שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, בדיוק כשהבנתי שכדי לשמור על השפיות אני חייבת להשתלט על התגובה הרגשית שלי למציאות, או, במלים אחרות, לחזור ביתר שאת לדהרמה. המלים של גולדסטין, בתרגום האוהב והמוקפד של אורי משעול, הם מים זכים על לבה של המתרגלת, תזכורת מתמדת המונחת לצד מיטתי לכך שמהכול יש מפלט, ושהוא נמצא בתוכי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגון שמתכלל ברגע הנוכחי את המחאה. זה משתנה מעת לעת ולפעמים לא קל לעקוב, אבל המחאה בבגין, בקפלן ובכיכר החטופים היא המחויבות העמוקה והחשובה ביותר שצריכה להיות לכולנו כרגע, חוט התקווה שאסור שיגדע גם כשהכול נדמה קשה מדי, מייאש מדי וחסר תוחלת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הכי נישאי, אבל כרגע אלה הבת שלי, ליה גורביץ, והחתן שלי, יונתן רון עדות – שני תל אביבים מצוינים שהתחתנו ביום ששי ב-24 שעות של שכרון חושים, והזכירו לכולנו את הכוח העצום והמפכה של שמחה טהורה, אהבת אמת, אושר גדול, יופי עד אין קץ, חברות ומשפחתיות. חשוב להיאבק, חשוב למחות, אבל לא פחות מזה חשוב לדבוק בתקווה המדבקת שלהם לכל הטוב שעוד מחכה לנו.

מה יהיה?
המצב זוועה, אין שום דרך לייפות את זה, ובאופן רציונלי קשה לראות את האור בקצה המנהרה. אבל תל אביב היא העיר הכי טובה בעולם, עם האנשים הכי טובים בעולם, ועבור מי שקשר בה את חייו – וילדיו קשרו בה את חייהם – המחשבה על חיים במקום אחר היא בלתי נסבלת. אז אנחנו נושמים לתוך התנוחה, רוכבים לאורך השדרות, יוצאים מהמועדון לתוך האוויר הטוב של הבוקר, מניפים אל על את הדגל בהפגנות, ויודעים שגם אם זה ייקח זמן הטוב סופו תמיד לנצח, והימים הטובים שאנחנו נלחמים להשיבם בוא יבואו.

• העיר שלי
• יוקה ומפלצות
• יוגה
• חוף גורדון
• אביתר בנאי

יצירת וידאו וסאונד תלוית זמן ומקום, שמוצגת במערות היסטוריות ומתבססת על האלבום האחרון של אביתר בנאי – זה מה שמחכה לכם שם. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

לפני שנגיע לאמנות או לאביתר בנאי – נספר רגע על הגן הלאומי בית גוברין-מרשה, לב לבה של "ארץ אלף המערות". הגן מציג פלא אדריכלי קדום: אינספור מערות שנועדו למגוון רחב של שימושים במשך כ-2,000 שנה. בשטח הגן תל מרשה הקדום, מערות רבות וחללים תת-קרקעיים מגוונים, אמפיתיאטרון מהתקופה הרומית ועוד שרידים ארכאולוגיים חשובים. בזכות המורשת העשירה ושלל המערות, ביוני 2014, הוכרז הגן הלאומי על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

אבל מה למערות ולאמנות? ובכן: באוגוסט 2020 הפך מתחם מערות הפעמון שבבית גוברין למרחב תצוגת חוץ יוצאת דופן המציג עבודות אמנות מקוריות מבוססות מקום. מסלול הטיול הוכשר והוסדר לכניסת מבקרים בחשכה, השביל הואר בתאורה ממוקדת, בעוצמה ובגוון המונעים זיהום אור ופגיעה בסביבה הטבעית. במהלך השנים האחרונות הוצגו במקום יצירות שיצרו במיוחד אמנים כמו פילפלד, דור זליכה לוי, איוו ביזיניאנו ואחרים. המערה חושפת את המבקר לאמנות עכשווית המשתלבת באופן טבעי בתוצרי אמנות החציבה, ומציגה יצירה משותפת של האדם בעבר ובהווה.

בקיץ הנוכחי ולמשך השנה הקרובה מוצג במקום הפרויקט "טהירו" של האמנים יוסף משיח, דניאל נחום ואביתר בנאי – יצירת וידאו וסאונד תלוית זמן ומקום, שנוצרה בהשראת המערות בבית גוברין ומתבססת על אלבומו האחרון של בנאי, "עוגן במים". מתוך החלל האקוסטי הייחודי של מערות הפעמון בוקעים צלילים ומנגינות, ועל הקירות מוקרנים דימויים שונים היוצרים דואט עדין ביניהם. בין שיר לשיר בנאי מקריא בקולו טקסטים שנכתבו במיוחד עבור התערוכה הנוגעים ליחסים אנושיים: בין בני זוג, בין אנשים זרים השונים ובין אדם למקום.

שם התערוכה, "טהירו", מגיע מעולמות המיסטיקה היהודית ומפורש כ"זוהר" או "אור עליון שקדם לבריאה". יצירת הווידאו של האמנים יוסף משיח ודניאל נחום מבקשת לשוב אל אותה נקודת ראשית, הרגע של התהו ובהו מתוכו הדברים מתהווים ונוצרים. היצירה מתחילה מצורות ראשוניות מופשטות אשר בהדרגה הופכות לדימויים ברורים הנעים בחלל ואחר כך לסימנים ולאותיות.

ואתם יודעים מה הולך הכי טוב עם חוויות מיסטיות, נכון? יין כמובן. או יותר נכון יין של פורטה 6 עם כמה כוסות, שיכניס אתכם בדיוק לאווירה המושלמת לחוויה הכל כך מיוחדת וחד פעמית הזאת. תרימו לחיי האמנות, המוזיקה והאפשרויות.

מערות בית גוברין, להשיג בגן הלאומי בית גוברין-מרשה; סמוך לקיבוץ בית גוברין על כביש בית שמש-קריית גת

לאתר Porta 6;מידע על היין באתר שקד

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• אמנות
• מוזיקה
• מוזיקה ישראלית
• אביתר בנאי
• בית גוברין

מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבוע נקבץ כאן את ההמלצות המעניינות והמוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: גזוז מושלם בלוינסקי, גוז'גיז'ה בקצה העיר, מסעדה ששכונה שלמה מחזרת אחריה, מנטרה מומלצת ממיכל בת אדם ועוד דברים מצוינים שאפשר לטעום ולעשות רק בעיר שלנו. רק תחזיקו מעמד.

>> זהב של שותים: 32 בתי הקפה הכי טובים בתל אביב
>> אם אי אפשר לנצח אותם: 19 ברי היין הכי טובים בתל אביב

רגע אחד בשבוע // חמישי 19:00 // מופע ההנצחה לנרצחי פסטיבל נובה // פארק הירקון

קפה // לוינסקי 41

שלי שלייר היא מבעלי קבוצת בוקה ובין ההמלצות המוצלחות שלה הסתתר גם הסוד הקטן והאהוב הזה של שוק לוינסקי:
תמיד כשאני מגיעה לשוק לוינסקי אני מבקרת במקום של בני, ליהנות ממשקה גזוז מופלא ולהתנתק לכמה דקות משגרת החיים. יש קסם כזה בלוינסקי שגורם לי להרגיש כאילו אני תיירת לכמה רגעים, ואצל בני תמיד נעים וכיף.לוינסקי 41// העיר של שלי שלייר

האנג // ספסלים ברחבי העיר

השחקן העולה יהונתן וילוז'ני (חפשו אותו בהצגה "ארוס ומלנכוליה") עם המלצה להאנג האולטימטיבי בדייט או עם עצמכם:
ספסלים ברחובות שקטים כמו בר אילן ועוד ועוד ועוד (לא שנשארו כל כך הרבה). ספסלים במקום שקט זה משהו שגלום בתוכו פוטנציאל לדברים חיובים בהכרח// העיר של יהונתן וילוז'ני

פחמימות // מאפיית הלחם הבוכרי אמנון

שף מושיקו אברהם עושה פלאות באריא ומסגיר את אחד הסודות הקולינריים האהובים של דרום דרום דרום העיר:
מקום שהוא בית בשבילי. אני ממוצא בוכרי ובכל פעם שאני מתגעגע לבית ברמלה אני קופץ לשם, טורף גוז'גיז'ה על ספסל כשהכול נוזל עליי ומרגיש מאושר.שז"ר 11// העיר של מושיקו אברהם

הופעה // אביתר בנאי

אין שבוע שבו אנחנו לא מקבלים המלצה על אביתר בנאי, והשבוע זה תורה של שלי שלייר:
"ראיתי מופע מהמם של אביתר בנאי בבארבי. הוא ויוגב גלוסמן מההרכב שלו שרו שיר שכתב אלון שמריז ז"ל, שנהרג על ידי צה"ל בשוגג בעת ניסה לברוח משבי חמאס, וזה היה אחד הרגעים הכי מרגשים ונוגעים ללב במופע. מעבר לכך אביתר זמר בחסד עליון וכל מה שהוא עושה פשוט משגע ומרחיב את הלב// העיר של שלי שלייר

לוקיישן // כיכר המלך אלברט

לרגל עליית סרטה החדש, "הילה", במאית הקולנוע מיכל בת אדם בחרה מקומות אהובים עליה שסרטיה הצטלמו בהם:
כיכר המלך אלברט היא המקום בו נפגשים הרחובות נחמני, מלצ'ט, מונטפיורי ובצלאל יפה, ובו ממוקם בניין הפגודה המפורסם. המקום הפך למולדתי השנייה. כיוון שלצלם בחיפה, המקום בו גדלתי, מייקר מאד את ההפקה, מצאתי לי את הכיכר הזאת ואת הבית ברחוב נחמני 20 ואימצתי אותם כמחוז ילדותי בסרטיי האוטוביוגרפיים ("על חבל דק" ו"איה, אוטוביוגרפיה דמיונית"). יש במקום ריח מובהק של זמן אחר, זמן שמעורר געגועים ומזמין לשהות בו// העיר של מיכל בת אדם

כיכר המלך אלברט, מתוך "איה, אוטוביוגרפיה דמיונית" (צילום: יואב קוש)

מסעדה // צ'יקטי

נילי לנדסמן הוציאה את ספרה השביעי, "הפועלות", אז סחטנו ממנה המלצות שכונתיות:
ה-שכונתית. אחת לכמה שנים (רבות) מופיעה לה בשכונה איזו מסעדה תורנית לוהטת שמגלה – כי הפראייריות לא מתחלפות – שהתחרות על הלבבות הערלים של תושבי לב העיר היא אכזרית. אבל לא היא. מרגע הופעתה על הרדאר, המסעדה הקטנה שמתמחה על אמת בפרודוקטים, הבהירה את שוויה הרב. וכך, התבלבלו היוצרות, וזוהי השכונה שנגזר עליה לחזר אחרי המסעדה הנחשקת. נאחל לה לצ'יקטי אם כן מכל הלב בריאות רבה ואריכות ימים.יהודה הלוי 58// העיר של נילי לנדסמן

סרט // "המטבח השתגע"

ברור שהשף מושיקו אברהם ימליץ לנו על סרט שעוסק בשף צעיר, וברור שזה יהיה סרט נהדר:
"המטבח השתגע", הסרט אחרון שראיתי, מספר על משפחה עם אבא שף שהתאבד וחזר לחיים. בנו לקח את המתכונים שלו מפעם והביא משמעות משלו, שזה קצת מזכיר אותי בקולינריה – שאני מביא אוכל עתיק עם שורשים, מפרק אותו ומחבר אותו מחדש בצורה עכשווית// העיר של מושיקו אברהם

אוכל רחוב // סביח פרישמן

עידן מעוז, מבעלי ומנהלי האסייתית יאן בבן גוריון, לקח אותנו לסיבוב טעימות אצל כל השכנים:
כשבא לי לאכול משהו קצת אחר מאסיאתי ולסגור פינה אני קופץ לסביח פרישמן, שנמצא גם כן בסביבה הקרובה אלי. יש שם פלאפל וסביח טעימים להתלבט ביניהם, ויותר מזה אני לא צריך.פרישמן 42// העיר של עידן מעוז

מנטרה // "שיר משמר" / נתן אלתרמן

אולי ההמלצה הטובה ביותר שקיבלנו. מיכל בת אדם על מנטרה תל אביבית לחיזוק הנפש. ניסינו וזה עובד:
מאז ה-7 באוקטובר אני הולכת ובראשי מילות השיר "שיר משמר" של אלתרמן. הוא הפך כמין מנטרה שמסתובבת בתוכי, שאני אומרת לעצמי ולאחרים.
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

• ❤ תל אביב
• פסטיבל נובה
• שוק לוינסקי
• סביח
• צ'יקטי
• אוכל בוכרי
• אביתר בנאי
• כיכר המלך אלברט

>> אשר חביבי הוא מבעלי היווניה, מהמקומות האהובים ביותר בשוק הכרמל, והבעלים של מקום נוסף בשוק בצלאל, שבימים אלה נפתח מחדש עם שם חדש (קודם קראו לו "היווני", קונספט חדש ותפריט מחודש שכיכב כאן בהמלצה של ניסן שורלפני כשבועיים.

>> העיר של נטלי שפריר: חנויות לכל הליידיז
>> העיר של גיא שמי: תל אביב של מעברים סודיים
>> העיר של מרינה בלטוב: תל אביב שהייתה פה פעם

ב-07.10 קמתי ב-6 כמו בכל בוקר ושתיתי קפה, ואז שמעתי את האזעקות כמו כולם. היה מאוד מלחיץ, יש לנו בבית שלושה ילדים ואתה מנסה כמה שיותר לשמור על רוגע ועל סדר יום ולשדר להם עסקים כרגיל, אבל הסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה. כמובן שגם העסק היה סגור לגמרי חודשיים ורק אחרי זה לאט לאט חזרנו לעבוד.

1. פאב עמירם

אני מת על סגנון שנות ה-80 שיש במקום, וגם מוזגים שם את בירת גינס הכי טובה. אווירה של בר מפעם ואני בן אדם של פעם, אז בשבילי זה הבילוי מושלם.
התערוכה 8

2. המנזר

אין על האוכל של המנזר, הגסטרו-בר הכי טוב שיש בארץ. המוזיקה מעולה ותמיד מתאים להגיע לשם בגלל האווירה הלא מחייבת.
אלנבי 60

3. התחתית

הקפה הכי טוב בעיר. כיף לשבת שם כי כבר אין הרבה בתי קפה שכונתיים שבהם אתה מגיע ומכיר את הצוות, וזה גם ליד הבית שלי אז בכלל נוח.
לינקולן 9

4. מוסי בכרמל

חנות דגים הכי טובה, אני קונה משם גם למסעדה וגם הביתה. מעבר לסחורה, גם חוויית הקנייה היא מהממת – פתאום אוכלים איזה מטיאס ושותים וודקה ביחד. מקום שמרגיש מאוד כמו בית.
הכרמל 25

5. לולו רומא

חנות הפרחים של מירב בן לולו, שהיא שוזרת הפרחים הכי טובה בארץ. יש לה גם פיסים מדהימים של יד שנייה מאיטליה ואני אוהב להגיע לשם ולקנות פרחים לעדנה בת זוגי.
מונטיפיורי 25

מקום לא אהוב בעיר

התחנה מרכזית בתל אביב – מקום נוראי, מלוכלך, לא מטופח. העירייה זנחה לגמרי את האזור הזה ומרגיש כאילו מישהו הרים ידיים. אני מגיע לסביבה לקנות תבלינים ומבאס שככה נראה החלק הדרומי של העיר האהובה שלנו. עצוב לי שאזור שהיה יכול להיות משגשג ופורח נראה כמו החצר האחורית של העיר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט האחרון שראיתי, הסרט על מנצ׳סטר סיטי והמאמן פפ גווארדיולה, לגמרי הפך לי את המוח. סרט מטורף שמדבר על לקחת דברים לקצה, להתמיד בעבודה קשה ולא לוותר – ואני לגמרי לוקח את זה לעצמי ולעסקים שלי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התקליט החדש של אביתר בנאי, הקאברים שהוא עשה לכל הזמרים.

לאיזה ארגון או מטרה אתממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כרגע הכי חשוב לעזור בכל דרך לאוכלוסייה שנעקרה מהבתים, למפונים מהדרום ומהצפון. לרכוש מהחקלאים והיצרנים של האזור, להגיע להתנדב איתם, להציע להם מקומות עבודה – פשוט לעזור ולסייע להם במה שאפשר. זו סיטואציה נוראית להיות עקור מהבית שלך במשך כל כך הרבה זמן.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש סופרמרקט ברחוב בעלי המלאכה 6 קרוב לקינג ג׳ורג׳ – הם זוג מילואימניקים שהיו במילואים ובזמן הזה העסק היה סגור. חשוב להגיע ולהרים להם ולקנות מהם.

מה יהיה?
אני מקווה שיהיה טוב. האביב והקיץ מביאים איתם רוח של אופטימיות. אני חושב שחשוב מאוד לנסות לשמור על אופטימיות גם בזמנים קשים ולחשוב תמיד איך אני עושה שיהיה יותר טוב – ואני מאמין שבסוף יהיה טוב. אנחנו חזקים ואיתנים ונעבור את זה.

• העיר שלי
• שוק הכרמל
• המנזר
• מוסי הדייג
• אביתר בנאי
• התחתית
• פאב עמירם