עם פרוץ המלחמה הנוכחית מול איראן,מאיה בשמיהרה לארוז מסמכים חשובים, דרכונים, תחתונים, גרביים, חולצות ועוד כמה דברים בסיסיים. רגע לפני שהיא ומשפחתה עזבו את דירתם בתל אביב לטובת הדירה הממוגנת של הוריה בכפר סבא, משהו באינסטינקטים שלה אמר לה לארוז גם את שמלת המשי היקרה שרכשה ימים אחדים לפני כן בהודו, אליה עוד הספיקה לנסוע עם תלמידי מחלקת האופנה של אוניברסיטת חיפה, שם התחילה ללמד השנה.

>> "צבע סגול": במרץ 2 הרימו סדרת מופעי 360 אינטימיים לימי המלחמה
>> גם לצופים נמאס: דרישה לסיקור לא מיליטריסטי של המלחמה

"חזרתי יומיים לפני שהתחילה המלחמה", היא מספרת, "היינו בסיור טקסטיל מדהים, והבאתי משם שמלת משי מהממת של מעצב הודי שעושה פיסים מטריפים. היא עלתה הון, אבל לא יכולתי להתאפק וקניתי אותה. תכננתי להעביר אותה הלאה בירושה לבנות שלי, ובהחלטה של רגע אמרתי – אני הולכת לקחת את השמלה הזאת איתי. כל המשפחה צחקה עליי שלקחתי אותה".

בלילה של אותה שבת, אחרי נפילת הטיל האיראני בלב תל אביב, התחילה המעצבת לקבל מבול של הודעות וטלפונים. "אנחנו גרים קרוב למקום הנפילה, אז התחלתי לקבל מלא הודעות בקבוצה של הבניין, וגם טלפון מחברה מהשכונה – ששאלה אם אנחנו בחיים", היא מספרת בעודה מנסה לעכל את המציאות אחרי שביתה הוחרב, "אז אנחנו בחיים, אבל מזל שלא היינו באזור עם הילדות. והנה, עכשיו אני מפונה – אבל יש עליי שמלת משי מהממת של מעצב הודי".

בזמן שבניין מגוריה נכנס לתהליך ממושך של שיפוץ בעקבות הפגיעה, בש ומשפחתה שוהים במלון צנוע אליו פונו. המלון נמצא בקרבת חנות הסטודיו שלה, מה שמאפשר לה לקפוץ לשם בקטנה ולשאוף מעט שפיות. השבוע לראשונה מזה שבועיים וחצי, היא פתחה את המקום לקהל – לטובת מי שרוצה לבוא, למשש, למדוד ולהרגיש לרגע כאילו הכל נורמלי כאן.

"אני לוקחת את הדברים יום ביומו. העסק היה סגור עד עכשיו ופעל רק אונליין. אי ודאות זה חלק מסגנון החיים שבחרתי בו כמעצבת, אבל עכשיו זאת תקופה מבולבלת, כי אין לי את הבית שלי ופתאום אני לא יודעת למה אני דואגת יותר. אני בכלל לא מצליחה לעכל דברים עכשיו במציאות הזו, קשה לתפקד, אבל למזלי קיבלתי הרבה תמיכה בימים אלה מחברות ולקוחות, ומאנשים שיצרתי עבורם תלבושות", היא מספרת.

בש, בוגרת תואר ראשון במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ובוגרת לימודי אופנה ב-אוניברסיטת UAL לאומנות בלונדון, פועלת בשקט, בצניעות ובעקביות כבר כשני עשורים. כתב היד הייחודי שלה ניכר בעיצוביה, המבוססים על בדים טבעיים ואיכותיים, גזרות נוחות, ומראה קלאסי נקי עם דיטיילים אמנותיים ונגיעות אישיות – כפי שאפשר לראות למשל באחד הדרופים האחרונים שלה – המשלב מלאכת רקמה וסריגה – שיצרה בשיתוף פעולה עם נסטיה פייביש, מעצבת גרפית וחוקרת חזותית המכונה "המהגרת" ומגדירה עצמה כישראלית פוסט-סובייטית.

בימים אלה מקיימת בשמכירה מיוחדת אונלייןובחנות שרק נפתחה מחדש (וכרגע פועלת במתכונת מצומצמת: א'-ה' 12:30-14:30; ו' 10:00-14:30. ברזילי 9 תל אביב). רוב הפריטים נמכרים כעת בטווח מחירים של 250-500 ש"ח, למעט פריטים בודדים שעולים יותר. בכל זאת, מדובר באופנה איטית (בניגוד לפאסט פאשן), מחושבת ומתחשבת, שאינה נעשית בייצור המוני. באתר ובחנות תמצאו מגוון מכנסיים, חולצות, שמלות וז'קטים – כולל סמפלים יחידים מסוגם ופריטים במהדורה מוגבלת.

במקביל היא עובדת על פרויקט חדש ומרגש בווינה, אוסטריה – מופע בלט עם האופרה הווינאית. "אני הולכת לעצב תלבושות למופע מחול מדהים", היא מספרת, "הכל מאוד לחוץ, למוח קשה עכשיו לחשוב יצירתי, אבל הצלחתי להתיישב, להתרכז ולצייר קצת עם העפרונות מהקלמר של הילדות. אני עושה מה שאפשר לאט לאט".

זהו הפרויקט השני שעושה בש עם האופרה בשנים האחרונות. "הם סבלניים איתי. עבדנו ביחד גם בשבעה באוקטובר, וכבר אז הם היו צריכים להתאים את עצמם למצב. אני רק מקווה שאוכל לעלות על טיסה בסוף החודש ולבחור בדים".
>> פורסם לראשונה במגזין "את"

• מלחמת איראן
• הבועה
• אופנה ישראלית
• ❤ תל אביב

>> טל יוסיפוב היא אמנית, מעצבת, סטייליסטית ודוגמנית, וממש מחר (רביעי 18.3) ייפתח ברביעיית פלורנטין פופ-אפ אופנה בהפקתה (יחד עם ליה גולדמן), במסגרתו אספה סביבה עוד ארבע מעצבות צעירות ומוכשרות – אסתר פרוכטר למותג Montevideo 6, עינת אשכנזי למותג Jetski, שירה גוטמן-קורן למותג התכשיטים Studio Sea Collection ואלכסנדרה פינטו למותג הנושא את שמה. הפופ-אפ יתקיים בספייס חדש המארח אירועי אמנות ואופנה המכונה "החלל". הפופ-אפ יפעל עד ה-20 באפריל. למה אתם עוד פה.

>> הסופר פארם הכי טוב בעיר וגן שמעולם לא הייתי בו. העיר של עולמי
>> קונדיטוריה כמעט מסוכנת וכיכר עם ברווז // העיר של זאב שצקי
>> מסעדה שהיא הצגה וספורט לפי רמת חמידות // העיר של תמר עמית יוסף

אני בת 27, בזוגיות, מעצבת אופנה ומעצבת פנים. אבי, מושיק יוסיפוב הוא מעצב תפאורות ידוע, והבית בו גדלתי הוא בית שוחר תיאטרון, עיצוב ואומנות. בחרתי לעסוק בעיצוב מתוך מקום שרוצה לשנות לטובה את החוויה שלנו – אם זה בגד שאנחנו לובשות ואם זה חלל שבו אנחנו חיות. אני מאמינה בלהיות טובה, נעימה וכמה שיותר אמיתית וכנה, תמיד לראות את האחר, אבל גם את עצמי ואת מה שאני זקוקה לו. אני בעלת מותג האופנה HALT שנמכר און-ליין, משתתפת בפופ-אפים וירידים כדי לשמר ולבנות קשרים עם לקוחות, וגם עובדת במשרד ליחסי ציבור וכעצמאית בתחום עיצוב הפנים. התקופה האחרונה לא שינתה את מהות העשייה שלי, אבל היא שיבשה את התחושה של ביטחון יומיומי – לא תמיד ברור מה יהיה. זה אתגר.

1. חוף ירושלים

כי אין כמו הים לאיפוס ולהרגיע את כל הרעש, המתח והחרדה בראש.

2. אנטיליה

בר יין ופסטה יפואי, ליד שוק הפשפשים, ליד הבית שלי. מסעדה אינטימית במבנה עתיק עם קשתות, אמנות על הקירות ואוכל טעים מאוד, מוקפת ברחובות שאני מאוד אוהבת לטייל בהם.
רבי פנחס 4 יפו

3. בר הספריה // לייבררי בר

הבר של מלון נורמן הוא בר קוקטיילים, אבל אני מעדיפה לשבת בחוץ עם המחשב ולהנות מהשקט ומהקפה המשובח.
נחמני 25 תל אביב

4. דאמה

בית קפה ביפו עם אוכל נפלא וקפה מצוין. מקום שמעלה לי חיוך בכל פעם.
נחמן 2 יפו

5. קפה לב

חצר ירוקה, חלל פנימי נעים, קפה טעים ועוד מקום מושלם לקחת אליו את הלפטופ ולעבוד בו. בונוס: בית ליבלינג שבו נמצא הקפה – בית לשימור מורשת העיר הלבנה, עם תערוכות מתחלפות מרתקות וגג שווה.
אידלסון 29 תל אביב

מקום פחות אהוב בעיר:

דרום תל אביב.הפערים בין המרכז לדרום ממשיכים לגדול, אנשים נדחקים לפינה הזו והעירייה לא מצליחה או לא רוצה לטפל בבעיות כמו הזנות, אלימות ורעיון של מרחב מוגן ומסודר לתושבים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
החלל ברביעיית פלורנטיןהוא הבייבי החדש שלי. רציתי ליצור מרחב שבו מתקיימת אמנות ונוצרים חיבורים בין אנשים. ערב הפתיחה של תערוכת האמנות הראשונה שהוצגה בו, של האמניות מאיה אבגר, נועה קורניק, רומי בן יוסף ואמן הזכוכית יונתן ספיר הייתה רגע שבו הגשמתי חלום – להכיר לקהל צמא אמנים חדשים ומוכשרים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט הדוקומנטרי "ספק ילדה, ספק אישה" של אלה ארמוני, שהיא גם חברה שלי. מרתק, מרגש, כן וחשוף מאוד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
דווקא עכשיו הארגונים והעמותות שהכי מדברים אלי הם כאלה שעוזרים לנשים וגברים לצאת ממעגל האלימות, ובייחוד אלה שמסייעים לנשים לצאת ממעגל הזנות. מי שעושה עבודה מדהימה בתחום הזה היאעמותתלא עומדות מנגד, שמעניקה סיוע פיזי, רגשי וכלכלי לנפגעות ונפגעי מעגל הזנות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לירז צ'רכי הכל כך מוכשרת. אמנית שמחוברת בכל נימיה לתרבות הפרסית ממנה היא באה ומנגישה לנו ולעולם אותה בצורה כל כך מהממת, אם בימי שלום במוזיקה ובפרפורמנס שלה ואם עכשיו, במאבק העיקש שלה למען העם האיראני.

מה יהיה?
אני לא יכולה לנבא עתידות, אבל אני מאמינה שאסור לנו לאבד את האמפתיה והנחמדות אחד כלפי השני. הכוח האמיתי נמצא ביחד שלנו כעם, וזה המקום שממנו אפשר לשנות ולהמשיך קדימה.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• רביעיית פלורנטין
• חוף הים בתל אביב
• לייבררי בר
• דאמה קפה
• קפה לב

שנתיים לתוך המלחמה והפצעים אפילו לא מתחילים להגליד. שיקומם של אלפי פצועים ושורדי טבח הוא פרויקט לאומי, אבל לא נראה שמישהו בממשלה עוסק בכך, ואת הוואקום ממלאים ארגוני החברה האזרחית והרשויות המקומיות. מתוך המאמץ הכן והסולידרי הזה, נולדים לא מעט פרויקטים מרגשים. אחד כזה הוא "לעצב מסלול מחדש", אירוע אופנה ייחודי וראשון מסוגו של עיריית תל אביב-יפו המשלב עיצוב, ריפוי, שיקום, חדשנות טכנולוגית ועתידנות – דרך תצוגה חיה ותערוכה מקורית בנושא אופנה נגישה.

"לעצב מסלול מחדש" הוא אירוע שמציע פרספקטיבה חדשה על אופנה ככלי לביטוי עצמי, העצמה אישית, חיבור חברתי ועיצוב תודעתי לעבר מציאות שוויונית ומכילה, ושיאו בתערוכה ותצוגת אופנה, במסגרתה יצעדו על המסלול שורדי המסיבות בדרום ופצועי מלחמת "חרבות ברזל" – רובם בתהליכי שיקום ומלווים במוגבלות פיזית, אסתטית או שקופה. עבור רבים מהם זו תהיה הפעם הראשונה שהם נחשפים כך לעולם, לא מתוך טראומה, אלא מתוך בחירה, עוצמה וגאווה.

פריטי הלבוש של הפצועים עוצבו במיוחד עבורם על ידי סטודנטיםות מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, במסגרת שיתוף פעולה ייחודי עם מחלקת השיקום בשיבא. את בגדיהם של שורדי נובה יצרו במיוחד עבורם מעצבים מקהילת נובה, אשר מספרים את סיפורם דרך האופנה בעיצובים אישיים ומעוררי השראה בשיתוף עמותת קהילת שבט הנובה. מטרת העל של הפרויקט היא לקדם שיח על נראות והכלה של בעלי מוגבלויות ולחשוף את האפשרויות המגוונות הטמונות באופנה נגישה, היכולה להטיב משמעותית עם חייהם.

לצד התצוגה, תיפתח תערוכה רחבת היקף המציגה מספר פרויקטים פורצי דרך:
"2055":עבודות עתידניות שיצרו סטודנטים בשנקר עבור צעירים עם מוגבלות, תוך שימוש בבינה מלאכותית ודמיון יצירתי לעולם הכלה עתידי.
"המרקחה":שיתוף פעולה של יחידת הצעירים של תל אביב-יפו ושנקר, שבו עוצבו דגמים מותאמים אישית לצעירים עם מוגבלות.
מיזם TOM:הצגת פתרונות טכנולוגיים מקוריים שפותחו עבור אנשים עם מוגבלויות בשיתוף משתמשים אמיתיים.
>> "לעצב מסלול מחדש", 4.9 (חמישי 20:00), מזא"ה 9 // בימוי וניהול אומנותי: גילי סיוון //פרטים נוספים כאן

• הבועה
• אופנה ישראלית
• מלחמת שבעה באוקטובר
• עיריית תל אביב
• שנקר

>> נעמה בצלאל במהלך שלושה עשורים של יצירה, נעמה בצלאל עיצבה לא רק בגדים אלא זהות. היא חידשה את שפת האופנה המקומית כשהציבה את הנשיות על המפה עם פרשנות רכה, חכמה ונוסטלגית, ופתחה שערים לדיאלוג שבין עבר לעתיד, זיכרון לחדשנות, אינדיבידואליות לקולקטיב. לראשונה ובתום למעלה משלושה עשורי יצירה, מבחר מעבודותיה של בצלאל, לצד קטלוגים ארכיוניים, סרט תיעודי קצר יוצגו בתערוכה חדשה בגלריה החברתית ע״ש סטפני כהן ז״ל בטרמינל עיצוב בת-ים, הכל בעיצוב רטרו נוסטלגי ובטביעת האצבע הייחודית לה. 3.7 (אירוע פתיחה ב-19:00)

>> חנות קסמים ירוקה וקפה עם נשמה אורבנית // העיר של דורון אשכנזי
>> מקלט שמרחיב את הלב ובר בקצב הסמבה // העיר של דניאל גורי דה לימא

1. שוק הפשפשים יפו

נהגתי להסתובב כל שבוע המון שנים. הוא מאוד השתנה ואני מגיעה לשם לעיתים הרבה יותר רחוקות, אבל עדיין שמורה למקום הזה פינה מאוד חמה בלב שלי. אוהבת במיוחד למצוא מציאות ברצפת הרוכלים, צריך עין חדה כדי ללקט שם דברים שווים, וגם אוהבת תמיד לבקר בחנות הצבעונית והמקסימה של סופי בשוק, שתמיד מביאה דברים מאוד יפים של המותג rice ועוד מותגים מעניינים.
סופי דיזיין // נחמן 3 יפו

2. גן העצמאות

בין מלון הילטון לגן העצמאות יש רחבת דשא עם תצפית מקסימה על הים. מאז תקופת הקורונה כשמזדמן אוהבת להגיע לשם בשישי אחה"צ/לפנות ערב, לפני ארוחת שישי, לצפות בשקיעה. יש שם אווירה מיוחדת, אנשים מגיעים עם שמיכת פיקניק, בקבוק יין, נשנושים וזו התחלה נעימה לסופ"ש.

3. קפה אסיף

בית קפה שגיליתי לפני כמה חודשים. הוא נמצא בתוך המרכז לתרבות אוכל בלילינבלום. המקום מקסים בעיניי, עם אווירה תל אביבית נעימה. אכלתי שם ארוחת בוקר באחד מימי שישי, אהבתי את העיצוב של המקום, יש גם ספרייה בקומת גלריה.
לילינבלום 28 תל אביב

4. שוק הווינטג' בכיכר גבעון

שוק פשפשים נוסף, הפעם במרכז תל אביב, שמתקיים רק בימי שישי. שוק מאוד נעים וכיפי עם מבחר לא קטן של מציאות, וגם עוד בילוי כיפי לשישי. לאחרונה גיליתי את סורסטו,בר יין חמוד בכיכרשאפשר לשבת לאכול בו משהו אחרי סיבוב בשוק.
סורסטו // הארבעה 16 תל אביב

5. מסלול: כיכר הבימה // כיכר ביאליק

מסלול כיפי במזג אויר נעים. אפשר להתחיל בכיכר הבימה, שאני תמיד אוהבת לשבת שם בגינת הפרחים המקסימה. משם צעידה לאורך שדרות בן ציון עד לקינג ג׳ורג׳, פונים שמאלה ומגיעים לגן מאיר, הפסקה בקפה עלמהששוכן באמצע הגן, יש להם מנות בריאות ומגוונות, אפשר לשבת בחוץ ולתצפת על הגינה, מאוד נעים… את הקפה נשאיר ליעד הבא – ממשיכים לכיוון כיכר ביאליק הקסומה. יש שם כמה בתי קפה חמודים ואפשר גם לבקר במוזיאון העירששוכן בבית העיריה הישן והוא קטן וחמוד.
קפה עלמה // סמטת גן מאיר תל אביב /// מוזיאון העיר // ביאליק 27 תל אביב

6. מסלול: אלנבי // שינקין

מסלול כיפי נוסף שמתחיל קרוב לפינת אלנבי/בן יהודה: נתחיל בהצצה לחנות פרחים/חלל לאירועים קטנים שנקראrango (אלנבי 31), משם באותה הכתובת יש את הבייקרי שלשף-קונדיטור מורן גיל, מקום קסום שמשלב גם עבודות קרמיקה מקסימות. לא טעמתי אבל הכל נראה מאוד טעים ואהבתי את עיצוב המקום. משם נמשיך לאלנבי 33 פינת הס אללאופרד,חנות של כלים של פעםשמחזיקה דברים מיוחדים, סירי אמייל יפים, צלחות פורצלן עם עיטורים ועוד כל מיני. משם ממשיכים לחנות ספרים בשם רידינג(אלנבי 43) שיש בה גם תערוכות מתחלפות. כשהייתי שם היתה תערוכת צילום של צלמת עם עין רגישה ועדינה בשם נאווה רוטברט. ממשיכים לרחוב שינקין שחזר להיות כיפי עם שלל מעדניות ובתי קפה חמודים. ממליצה לעשות הפסקת קפה/תה ועוגה במקום שלאלון שבו בשינקין 26.

מקום לא אהוב בעיר:

כיכר אתרים. מקום מוזנח ומבוזבז עם לוקיישן מטורף ולא נעים להסתובב שם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרצאה של יערה קידרעל דיוות במשכן האופרה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
נהניתי לצפות בסדרה "בנות הלוויה", סדרת בנות ספרדית וכיפית. אהבתי את הארט והצבעוניות האופטימית והרומנטית של הסדרה. העלילה קלילה לימים שצריך קצת לנקות את הראש.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור לחיילים ולחטופים. לצערי חיילים עדיין נאלצים לגייס כסף לבד כדי לרכוש ליחידות שלהם ציוד מיגון שצה"ל לא מספק להם. בנוסף, כל פינוק לחיילים שלנו בשטח שמסכנים את עצמם וחיים בתנאים קשים הוא מתבקש ומבורך, וכמובן חיזוק משפחות החטופים שנלחמות להשיב את יקיריהם הוא הכרחי ונחוץ.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שהכי צריך להרים לו זה בעלי העסקים הקטנים והחנויות הפרטיות שמתמודדים עם מציאות קשה והזויה, שכל רגע יש פה מצב שמרחיק את הלקוחות, שמוריד את מצב הרוח וקשה ככה לשרוד…

מה יהיה?
חייבים לשמור על אופטימיות כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו תל אביב אחרת. לשמחתי, למרות כל מה שאנחנו עוברים מאז הקורונה ועד המלחמה, לתל אביבים יש איכשהו זיכרון קצר ויכולת מופלאה לחזור לשגרה. תל אביב היא עיר שמאפשרת להתאוורר, לנקות את הראש ולעשות דברים שמסיחים את הדעת מהמציאות הקשה שאנו חווים מאז השבעה באוקטובר.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• נעמה בצלאל
• שוק הפשפשים
• גן העצמאות
• אסיף - מרכז קולינרי
• כיכר גבעון
• כיכר הבימה
• כיכר ביאליק
• שינקין
• כיכר אתרים

>> דורון אשכנזי הוא מגדולי מעצבי אופנת הגברים בישראל, אייקון של חליפות חתן מהממות ופורץ דרך עוד מאז ימי החנות שלו בשינקין של תחילת הניינטיז. בימים אלה הוא משיק את קולקציית קיץ 2025, וכמו שתוכלו לראות בתמונה מיד – הטאץ' והחזון שלו רק הולך ומתחדד.עוד טעימה מהקולקציה תוכלו למצוא כאן, בריאיון עם שקד ביטון מ"חתונמי" שנבחר על ידי אשכנזי להוביל אותה. קצת אסתטיקה כמו אוויר לנשימה.

>> מקלט שמרחיב את הלב ובר בקצב הסמבה // העיר של דניאל גורי דה לימא
>> ספסל סופג סודות והרבה הרבה ספרים // העיר של גל ליבר וליאת לב רן

1. בננה ביץ'

המקום הראשון הוא המקדש השבועי שלי. כל שבת – ים מוקדם בבוקר, בננה ביץ':מאוורר את הראש, טבילת תרפיה, פטפוטים, קפה אחד והביתה. הים אצלי זה נשימה, התמכרות.

2. קפה אדמונד

קפה עם כבוד, היה צריך לעבור באופן זמני, אבל נשאר והפך למקום עם נשמה אורבנית, חלוץ באזור המזרחי, והבן שלי רפאל שעושה לי את הקפה הכי טוב והשקשוקה האריתראית הכי טעימה.
יצחק שדה 32 תל אביב

3. ירוק'לה

חנות קסמים ברחוב אבולעפיה. התחילה בלמכור ירוקים מכל מיני סוגים, התפתחה לבית לכל מיני שיקויים, שמנים תבלינים ופטריות הכי מוזרות. החנות הירוקה הכי מגניבה בתל אביב, הכל באווירה של כיף ובית ותענוגות קטנים. הואהפך למקום מפגש של כל הטיפוסים האמנותיים ברחוב, בעלי מלאכה מפעם ומפוני קיבוץ רעים. מפגש של רחוב ובית, והכל בניצוח שליו ונובע מהנשמה ורוחב הלב שלו.

4. כיכר החטופים

המקום שהוא גם הכיכר של מוזיאון תל אביב וגם כיכר החטופים.מקום של פצע בלב, בשילוב עם מקום שמציג אמנות שמנסה לרפא.כיכר שעברה כבר כל כך הרבה גלגולים במשך 620 יום… כל דרך אמנותית וכל צעקה ודמעות… ושתחזור להיות כבר סתם כיכר בחזית המוזיאון, ושיחזירו את החטופים דבר ראשון לפני כל דבר אחר.
שאול המלך 29 תל אביב

5. שוק הפשפשים

אין על ה"רצפה" בשוק, הטיפוסים הכי אותנטיים ,מכל עדה ודת, מוכרים את מיש-מש הדברים הכי מעניינים ומסקרנים. תמיד משהו שצד את העין – מעיל בסוג תפירה שעבר מהעולם, נעליים מדליקות שכבר לא מייצרים, בדים, אטיקטים, תכים, כפתורים ,כובעים, הכל בכל מקרי מקורי ובהישג יד.

מקום לא אהוב בעיר:

בניין מצודת זאב.בניין שהיינו משקיפים עליו מהבית הקודם שלנו, ליד עצי השקמים. חתיכת היסטוריה שקוראים לה ע"ש ההוגה ז'בוטינסקי,,שעכשיו הוא ההיפך מהגות. נהיה סמל למצודה של ניתוק, צביעות ורקבון של שלטון. הייתי הופך אותו למתנ"ס חברתי שמטפל באי שוויון, בי"ס ליזמות וחדשנות, ומנער ממנו את הסמל שהוא.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ערב שאצר איתי מאוטנר שנקרא: "מבט על חלל" .תגובות אמנותיות לנוכחותנו ביקום. אירועמרגש, מלא השראה ואסקפיזם מוצדק.רצף של עבודות אמנותיות, רעיונות ומיצגים מתחומים שונים. ערב שהיה פורץ תודעה, עבודת מוסיקה +AI של המוסיקאי יקי גני מרוקפור, סטודיו מ.ל.א ועבודת אמנות נשית מרהט.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עינב צנגאוקר היא הדמות שלי, גם אם היא זמנית בתל אביב/אשה בעלת כוחות על,יכולות מאבק שהלוואי שהיו מופנu, למקום אחר. היא הדמות שהכי זקוקה לכוח ואמונה ומאבק שלנו' והלוואי שהייתה יודעת ומרגישה כמה הרבה אנשים רואים בה אישה מנהיגה, חכמה וגיבורה. אולי היה נותן לה עוד קצת כוח.

מה יהיה?
אנחנו בתהום, מפה רק אפשר לעלות.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• דורון אשכנזי
• שוק הפשפשים
• כיכר החטופים
• בננה ביץ'
• אדמונד