Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

אורית רביבו

כתבות
אירועים
עסקאות
התאהבו בבועה. נאור לוי ושי קניגסברג בג'וז ולוז (צילום: איליה מלניקוב)

תנאי שירות: פגשנו לשיחה את היורשים החדשים של ג'וז ולוז

תנאי שירות: פגשנו לשיחה את היורשים החדשים של ג'וז ולוז

הטיפים בוטלו ובתמורה מחירי המנות יעלו. "שיטת השירות הזאת נותנת ללקוחות תחושה שהם קנו לעצמם עבד לכמה שעות. המלצרים הם לא עובדי קבלן שבאו לקושש כסף משולחנות". בני הזוג נאור לוי ושי קניגסברג חונכים בסוף השבוע את גו'ז ולוז המחודשת בהנהגתם. האם זה יבוא על חשבון הבית?

התאהבו בבועה. נאור לוי ושי קניגסברג בג'וז ולוז (צילום: איליה מלניקוב)
התאהבו בבועה. נאור לוי ושי קניגסברג בג'וז ולוז (צילום: איליה מלניקוב)
29 ביוני 2017

מסיבת הפרידה בסוף החודש שעבר מאורית רביבו, הבעלים של ג'וז ולוז, הייתה אירוע מרגש שכלל הופעת של מוזיקאים מהשורה הראשונה שבאו על תקן חברים. רביבו עזבה את ג'וז ולוז – המסעדה שהקימה ב־2004 עם זוגתה אז עלמה פוגל – כמקום בילוי אלטרנטיבי שהתחיל את דרכו בדירת מגורים עורפית ביהודה הלוי. אלא שמי שיבקר בלוקיישן הנוכחי של המסעדה ברחוב גבולות יגלה שהמסעדה, שנרכשה לפני כחודש על ידי נאור לוי ושי קניגסברג, נשמרה בדיוק כפי שהיא, כולל השף המוכשר עידו קרמסקי וצוות הפלור, והתפריט המקומי היומי, ובו בזמן עברה שינוי טוטאלי עמוק.

לוי, שלמד בטכניון ועבד באינטל, הכיר את קניגסברג, שהשלים תואר בפילוסופיה ועבד כתסריטאי, כשהאחרון עבר לגור בזולה בחוף הבונים בעקבות המחאה החברתית. קודם לכן עוד שוטט קנינסברג ברחבי הארץ ובדק אם אפשר לחיות באפס תקציב. השניים החליטו לשכור וילה בעתלית ליד הים ולקרוא לה כפר הירעור. הם התגוררו עם עוד חמישה שותפים בסגנון חיים קומונרי, בתקציב קבוע ומוגבל של כל שותף, מתוך מטרה להרהר ולערער על הסדר הקיים. בהתחלה הם ניסו להפיק יוזמות רווחיות מהווילה – לערוך בה אירועים קולינריים ומסיבות – אבל בהמשך הותשו מהניסיון להביא את עבודה הביתה והחליטו להוציא את האג'נדה שלהם לעולם.

הבעלים המיתולוגיות. עלמה פוגל ואורית רביבו. צילום: יולי גורודינסקי
הבעלים המיתולוגיות. עלמה פוגל ואורית רביבו. צילום: יולי גורודינסקי

מכיוון שלוי גדל בכרמיאל ועבד בנערותו בעין כמונים, החליטו השניים, שבינתיים הפכו לזוג, לצאת לעבוד במסעדת החווה של עין כמונים. קניגסברג: "כשהגענו המצב בעין כמונים לא היה טוב, וזו הייתה עובדה כל כך ידועה עד שהתקשרו מהתוכנית של אסף גרניט כדי להציע לנו להשתתף בה על תקן העסק הכושל". לטענתם שמונת החודשים שבהם לקחו על עצמם את הפעלת המסעדה הביאו לתוצאות גבוהות הרבה מעל למצופה. כשהם רצו להמשיך ברפורמה עלו התנגדויות וחששות של הבעלים ולכן עזבו. אחר כך עבד לוי במנואלה האיטלקית בזכרון יעקב, בדיוק בפרק הזמן שבו בעל המקום נעדר מסיבות אישיות, ושוב התוצאות היו מעל למצופה. "הבנו שמה שאנחנו יודעים לעשות זה לדייק מקומות, וזה עובד כי הקהל מרגיש כנות, יודע שלא מזייפים לו", מסכם קניגסברג.

עניין של זמן

באוקטובר האחרון הם החליטו לעבור לתל אביב ולאתר חלל מתאים לפתוח בו מסעדה משל עצמם. לוי: "לא רצינו מסעדה עם חזית זכוכית לרחוב וכיסאות חדשים, אלא מקום עם נשמה". קניגסברג: "כשהגענו למתווכת הסברנו לה מה אנחנו מחפשים כמו שעושים פיצ'ינג בטלוויזיה. אמרנו לה שאנחנו רוצים להקים מסעדה בסגנון ג'וז ולוז. התשובה שלה הפתיעה אותנו. היא שאלה למה להקים כמו אם אפשר לקנות את המסעדה עצמה, והתברר שאורית שקלה באותו זמן למכור את המסעדה".

זה לא תיק כבד לקחת על עצמכם – מוסד עם אופי יחודי של המקימות שהואגם בית לקהילה הלסבית, ולהמשיך להפעיל אותו?
קניגסברג: "עד שאורית מכרה לנו את המקום היא אפשרה לנו ללוות אותה במסעדה במשך חודשיים־שלושה, אז הכרנו כבר את הצוות ואת התשתיות של המקום והתאהבנו בבועה הזאת שמחפשת שיטפלו בה".

איך הלקוחות הגיבו לבעלים החדשים?
לוי "הלקוחות של המקום מגיעים כרגיל, מעגל החברות הקרוב של אורית פחות, אבל גם זה לדעתנו עניין של זמן".

נאור לוי ושי קניגסברג בג'וז ולוז (צילום: איליה מלניקוב)
נאור לוי ושי קניגסברג בג'וז ולוז (צילום: איליה מלניקוב)

"בתוך תכנית השימור של המקום, איפה נכנסת האג'נדה שלכם?
לוי: "קודם כל ביטלנו את שיטת הטיפים. זו שיטת שכר לקויה שבה הטבח שעבד המון שעות מרוויח פחות מהמלצר שמגיע למעט זמן, וזה יוצר מתח והתנגשויות בצוות ונותן ללקוחות תחושה שהם קנו לעצמם עבד לכמה שעות. אז הודענו ש־25 אחוזים מההכנסות בערב מתחלקים בין כולם שווה בשווה. המלצריות מאבדות אמנם כמה שקלים בהשוואה לשיטה הקודמת, אבל מקבלות משכורת אמיתית עם כל ההטבות הסוציאליות וביטוח לאומי מלא, והטבחים מרוויחים יותר. הצוות הוא חלק מהמסעדה, לא עובדי קבלן שבאו לקושש טיפים משולחנות. הם מוזמנים להרים פרויקטים, ליזום רעיונות".

הייתם צריכים לייקר עוד את התפריט (היקר ממילא) בשביל ליצור את השיטה הזאת?
לוי: "בחלק מהמנות ובצורה מינורית מאוד, אבל מה שמפתיע הוא תגובות הסועדים. אני מסביר שלא צריך לשלם טיפ וסועדת שואלת אותי – אז למה היית כל כך נחמד אלינו?". קנינסברג: "או שמלצרית נותנת צ'ייסרים לשולחן שכבר שילם ואנשים לא יודעים איך להגיב לזה. בחוץ חשוך, ופה זאת חממה, מקלט שמאפשר לנהל שיח".

איפה עוד מוצאים את האג'נדה שלכם: צמחונות, טבעונות, מיטלס מאנדיי?
בשלב הזה השניים מתחמקים מתשובה כמה פעמים אף שאני חוזרת על השאלה. קניגסברג: "האג'נדה היא גם במקומיות. אנחנו רוצים לעודד צריכה של יינות מקומיים. נכון שאנחנו מביאים גם משקאות מיובאים, אבל משתדלים לתת במה ליינות מקומיים כמו המוסקט של זאב דוניה מיקב סוסון ים שהוא ממש לא יין קינוח מתוק והוא נפלא, או יין מכרם של בחורה שמייצרת בכל שנה אלפיים בקבוקים של בלנד לבן אחד שמתגלה כמדהים גם בטעימה עיוורת והוא מוצר מופלא ורומנטי. חשוב לנו גם לעבוד עם ספקים מקומיים כמו פאייז ממזרח ירושלים שמביא לנו בעצמו את המלפוף ובמיה טרייה".

לוי: "נערוך במקום אירועים מיוחדים שנועדו לתמוך במי שזקוק לנו, וכבר הספקנו בשבוע הגאווה לחבור לתכנית לפליטים להט"בים והעברנו 20 אחוזים מההכנסות לפליטים. יהיו כאן הרצאות, ליין של נשים ושולחנות שיתוף. מתקשרים ואפשר להזמין רק מקום אחד או שני מקומות, ואז אוכלים ארוחה שנבנתה לשרינג עם זרים. ככה יוצרים אינטראקציה אנושית חדשה עם 12 אנשים סביב שולחן".

ג'וז ולוז. צילום: בן קלמר
ג'וז ולוז. צילום: בן קלמר

אותו שף, תפריט חדש

התפריט החדש של ג'וז ולוז, שעליו כאמור ינצח עידו קרמסקי, יושק באירוע טרום בכורה בלילה הלבן (29.6). מכיוון שהמקום נמצא הרחק ממסלולי הבליינים של אירועי הלילה הלבן, בג'וז מקווים לתפקד כמקום מפלט עד שלוש-ארבע לפנות בוקר למי שרוצה להישאר ער אבל הרחק מההמולה. באירוע תוכלו לראשונה לטעום מנות מהתפריט שמתאפיין במשחקיות יתרה. על השולחן מונחים רטבים ועשבי תבלין שבדרך כלל שמורים בעמדת הצלחות במטבח וכל סועד יכול להוסיף לעצמו מהם כתאוות נפשו. במנות: תמנון ברוטב סגול עמוק וירוקים עדינים (87 ש"ח), ספירבס ציר בשר זגוגי ושום (82 ש"ח) ופאקבונג שום חריף וחציר בקר (42 ש"ח). התפריט ייחנך ממלכתית שבוע אחר כך (7.7) באירוע ההשקה הפורמלי שבו יוזמנו הסועדים לחוות מגוון גדול של מנות במחיר קבוע ואחיד לכל סועד. די.ג'יי מורן ליליאן ינגן.

השף עידו קרמסקי. צילום: דוד עדיקא
השף עידו קרמסקי. צילום: דוד עדיקא
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הטיפים בוטלו ובתמורה מחירי המנות יעלו. "שיטת השירות הזאת נותנת ללקוחות תחושה שהם קנו לעצמם עבד לכמה שעות. המלצרים הם לא...

מאתשירי כץ29 ביוני 2017
ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

אחרי 13 שנה: ג'וז ולוז נמכרה. מה יעלה בגורל המסעדה?

אחרי 13 שנה: ג'וז ולוז נמכרה. מה יעלה בגורל המסעדה?

אורית רביבו ועלמה פוגל מכרו את ג'וז ולוז לשני יזמים צעירים. "שמו לי הצעה טובה על השולחן ולא היססתי לרגע. רציתי לעשות שינו בחיי", אומרת רביבו. "במהלך מאי נערוך חגיגות פרידה מהמקום. בואו להגיד היי וביי"

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום
ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

"אחרי 18 שנה במסעדה – שהתחילה במרקייה בירושלים, המשיכה ביהודה הלוי ואז בגבולות 5 בתל אביב – החלטתי לצאת אל הלא נודע, ובפעם הראשונה בחיי להיות במקום שאני לא ממש יודעת מהו הצעד הבא שלי", אומרת אורית רביבו, שמכרה החודש את המסעדה שלה ג'וז ולוז לשני בחורים מהצפון. "מכרנו את המקום לשני גייז מקסימים מעין כמונים שינסו להמשיך את הג'וז כמו שהיא".

אורית רביבו ועלמה פוגל (זוג בעברן) פתחו את ג'וז ולוז ביהודה הלוי ב־2004 – ותוך זמן קצר הפך המקום, שנראה כמו דירה חמימה עם חצר שווה, לאחד ממקומות הבילוי הכי חמים בעיר. בזכות אווירה מחתרתית, אינטלקטואלית ולא מתאמצת ווייב מחרמן הצליחו השתיים לייצר סביבן קהילה נאמנה, בוהמיינית, קולית ונשית בעיקרה (כולל טבחיות נשים בלבד עד לאחרונה). לפני שלוש שנים העתיקו השתיים את המקום לדרום העיר, לרחוב גבולות, תוך ניסיון לשמר את האופי הייחודי של המסעדה, שזכתה לביקורות מצוינות על האוכל שלה (בחסות השף הזכר הראשון של המקום, עידו קרמסקי, שנשאר במסעדה) ואף הצליחה לייצר כמה מנות איקוניות כמו מלפוף, מרק דגים בורמזי, ביף ראנדאנג ומלבי.

אולם לפני שלושה חודשים החליטו השתיים להתפצל: אורית נשארה במקום ועלמה עזבה לטובת הניהול של בטה וגריגה, בית הקפה שבבעלותן. "ואז קיבלתי את הצעה טובה של שני צעירים, נאור לוי ושי קנינגסברג, שרצו לפתוח בתל אביב מקום כמו ג'וז ולוז. הם שמו הצעה טובה על השולחן ולא היססתי לרגע. רציתי לשנות משהו בחיים שלי", אומרת אורית.

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום
ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

עייפות החומר?

"יותר רצון לשינוי אישי, פרטי. אני מאמינה שלא אעזוב לגמרי את התחום, אבל כרגע טוב לי לא לדעת לגמרי מה אני הולכת לעשות. יש לי מחשבות ורעיונות והצעות, אבל כרגע בא לי להיות במקום הזה שבו אני לא מחליטה או יודעת מה הלאה".

פתיחתו של הנילוס, הבר המצליח באלנבי שפתחה יוצאת ג'וז ולוז ברוח המקום, קשורה לזה?

"אין לזה קשר לנילוס. ממש לא. הנילוס הוא יותר בר ואנחנו יותר מסעדה. הוא לא שבר אותנו. הלקוחות המשיכו לבוא והיו נאמנים וטובים כמו שהם".

תפתחי מקום אחר בעיר?

"אני לא מתכוונת לפתוח מקום חדש, אחר, בתל אביב. אני רוצה לעשות שינוי בחיי. יש לי רעיון למיזם מחוץ לעיר בתחום האירוח".

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום
ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

האמן דוד עדיקא והשף של ג'וז ולוז עידו קרמסקי בשיחה צפופה על אוכל וזהות מינית

איך את מסכמת 13 שנה?

"תני לי עוד זמן, אני לא רוצה כרגע לסכם. אני עוד לא מסוגלת להסתכל על המקום מבחוץ. אני כן יכולה להגיד שהקסם שנוצר במקום קשור לצוות שלנו, שהצלחנו לעבוד איתו המון שנים, המלצרים, הטבחים, כולם הצליחו לעבוד בהרמוניה. הצלחנו לייצר פה סוג של קהילה, שרק דברים טובים יש לי להגיד עליה. האנשים עשו את המקום, לא התפאורה. זה הצוות והלקוחות".

ואיפה אתן בכל זה?

"אנחנו נתנו להם את הכל".

במהלך מאי תערוך רביבו במקום חגיגות פרידה, שבמהלכן יבואו לבשל ולהיפרד הטבחים שליוו את המקום לאורך שנותיו. ב־22.5 תתקיים במקום תערוכה של הקרמיקאית רחל אורבך־אלינמלך שמלווה את המסעדה עוד מיהודה הלוי. באותו ערב תבשל נועה לוי, שהייתה השפית של הג'וז במשך שנים. "אני מקווה שיבואו להגיד היי וביי ונמשיך הלאה", מסכמת רביבו.

ג'וז ולוז ביהודה הלוי. צילום: יח"צ
ג'וז ולוז ביהודה הלוי. צילום: יח"צ

הדור הבא

ב־1 ביוני ייקחו כאמור את המושכות לידיהם נאור לוי ושי קנינגסברג. לשניים עבר בתחום המסעדנות בתל אביב ובשנים האחרונות הם היו שותפים בחוות גבינות העזים בעין כמונים, "עד שהחלטנו שאנחנו רוצים משהו בתל אביב, משהו שיהיה שלנו, שנוכל להיות חתומים עליו", אומר לוי. "יש לנו הרבה רעיונות ויוזמות חברתיות שאנחנו רוצים להכניס לתחום הבילוי, דברים שנפרט עליהם בהמשך".

השף קרמסקי. יישאר במטבח. צילום: דוד עדיקא
השף קרמסקי. יישאר במטבח. צילום: דוד עדיקא

למה ג'וז ולוז?

"כי יש פה את האווירה שחיפשנו. רצינו לפתוח מקום בדיוק כזה וראינו מקומות אופציונליים בעיר, אבל כשתיארנו מה אנחנו רוצים ליצור בהם תמיד עלה השם ג'וז ולוז. אנחנו אוהבים את האווירה במקום, את הדרך שבה הוא מתנהל, את הסגנון. אז במקום לפתוח מקום בסגנון הג'וז ולוז החלטנו לקנות את ג'וז ולוז".

קשה עד בלתי אפשרי לעשות ג'וז ולוז בלי אורית ועלמה.

"אין ספק שזה יהיה קשה ואין ספק שזה יהיה שונה. אנחנו מביאים משהו טיפה אחר, אבל הבסיס יושב על אותם דברים – קהילה, אווירה משפחתית, רצון להגיד משהו, להתבטא. אנחנו אנשים חברתיים, יש לנו רקע של פעילות חברתית, למשל כפר הרעור – בית קהילתי שהקמנו בעתלית ושימש כמקום לערער, להרהר ולעורר, קורת גג שתחתיה יכולים לחוות חיי שיתוף וליצור. זה החזיק שנתיים ואז עברנו לתל אביב. היה לנו ברור שנמצא גם בעיר את הכפר הרעור החדש שלנו – ג'וז ולוז. מעניין אותנו לקחת מסעדה ולא להשאיר אותה רק במקום של אוכל, אלא ליצור קהילה סביב הדבר הזה, מקום מפגש, מקום שבו מתנהל שיח".

מה מתוכנן לפתיחה?

"זה יוצא חג שבועות ולכן נערוך סוף שבוע בסימן ביכורים. עוד לא סגרנו את הפרטים, אבל הרעיון הוא להתלבש על שבועות ולשחק על המשמעויות של החג ולהציג את הביכורים שלנו".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אורית רביבו ועלמה פוגל מכרו את ג'וז ולוז לשני יזמים צעירים. "שמו לי הצעה טובה על השולחן ולא היססתי לרגע. רציתי...

מאתמרב סריג8 במאי 2017

ארומה נשית: 6 נשים שקפה הוא הרבה יותר ממשקה עבורן

ארומה נשית: 6 נשים שקפה הוא הרבה יותר ממשקה עבורן

הן לא רק שותות, אלא טוחנות, ממציאות, מגישות וממתגות. הכירו 6 נשים שבשבילן קפה הוא הרבה יותר מסתם משקה

תוכן בחסות קפה עלית

עלמה פוגל, 42 ואורית רביבו, 46

בעלות בית הקפה בתה וגריגה ומסעדת ג'וז ולוז
19 שנים בתחום

עלמה פוגל ואורית רביבו. צילום: יולי גורודינסקי
עלמה פוגל ואורית רביבו. צילום: יולי גורודינסקי

זה 19 שנה מביאות בנות הזוג לשעבר עלמה פוגל ואורית רביבו אל הסצנה הקולינרית חוויית אירוח ייחודית, לא מחייבת ובלתי מתחנפת. הן התחילו מהמרקייה החתרנית בירושלים שהפגישה מדי ערב 20 סועדים סביב שולחן אחד גדול, המשיכו עם מסעדת ג'וז ולוז התל אביבית שנפתחה ב־2004, וב־2008 הצטרף בית הקפה בתה וגריגה, הממוקם בפינת הרחובות אלנבי ולבונטין. "בית הקפה נותן חוויה שונה מאוד מג'וז ולוז, אבל לשניהם יש קו משותף שקשור לחוויית השולחן הגדול", הן מציינות. אכן מדובר במוסד בולט בנוף התל אביבי, שמיקומו המרכזי והחשוף מחבר את היושבים בו לכל מה שהרחוב מביא איתו: רעש, בלגן ולכלוך בצד יופי, קסם והשראה.

איך את שותה את הקפה שלך?

עלמה:"מתוק מאוד ומגוון מאוד. פעם אמריקנו, פעם מקיאטו, בכל פעם משהו אחר".

אורית:"רק אמריקנו".

כמה כוסות את שותה ביום ומתי?

עלמה:"חמש־שש כוסות בין הבוקר לצהריים ולפעמים עוד אחת בערב".

אורית:"ארבע. שתיים בבוקר ושתיים בערב".

מה את אוהבת ליד הקפה?

עלמה:"אם אני שותה אספרסו או מקיאטו קצר אני שותה בשלוק בלי כלום ליד. אם אני שותה קפה ארוך אני אוהבת לטבול בו עוגייה".

אורית:"כלום".

נניח שהיו קוראים לך בקפה, מה היו מגלים?

עלמה:"שפורטוגל היא המולדת שלי".

אורית:"שאני לפני מסע מעניין".

מה בית הקפה המועדף עלייך ולמה?

עלמה:"אני כמעט לא הולכת לבתי קפה אחרים, אבל אם כן אז לתחתית. יש לי זיכרונות טובים מלילות ארוכים שם".

אורית:"שלג, בגלל אלין, הבעלים, שעושה עבודת אירוח נפלאה".

מעיין רשף־ריבן, 40

בעלים ומנכ"ל של Shake Design, חברה לעיצוב ומיתוג בתל אביב
15 שנים בתחום

מעיין רשף-ריבן. צילום: מאיה גורודינסקי
מעיין רשף-ריבן. צילום: מאיה גורודינסקי

קפה עלית הוא אחד ממותגי הקפה המובילים ועבר לאחרונה שינוי מיתוג. את המשימה השלימה בהצלחה מעיין רשף־ריבן, שמשרד המיתוג שבבעלותה מלווה את המותג ויוצק אליו את תחום המומחיות שלו: יצירת שפה ויזואלית, בדגש על עיצוב אריזות. "זאת עבודה שהיא טנגו לשניים. הלקוחות שלי הם שותפים לחשיבה, לתהליך, ואני רואה את עצמי כשותפה להצלחות שלהם. הרבה נשים מאיישות משרות שיווקיות וזה תורם ליעילות העבודה המשותפת, כי נשים עובדות מצוין עם נשים אחרות", היא מספרת.

איך את שותה את הקפה שלך?

"אני אוהבת את הקפה שלי חזק ועם מעט חלב, אבל בעיקרון לכל רגע ביום יש קפה אחר בהתאם לזמן ולמקום".

כמה כוסות את שותה ביום ומתי?

"בין חמש לשמונה כוסות. את הראשונה אני שותה ישר כשאני מתעוררת, את השנייה כשאני מגיעה למשרד, אחר כך עוד אחת אחרי ארוחת צהריים, בארבע עוד אחת, בשבע שוב – ועוד כוס אחרונה לפני השינה".

נניח שהיו קוראים לך בקפה, מה היו מגלים?

"בטח היו רואים שם כל מיני אימג'ים של מצבי רוח. זה תלוי באיזה שלב של היום ובאיזה כוס קפה היו בוחרים לקרוא".

מה בית הקפה המועדף עלייך ולמה?

"אני אוהבת את הסטריטס באבן גבירול כי הוא מזכיר לי את הימים שגרתי במרכז העיר. הבית השני שלי הוא ביתא קפה בצהלה כי יש שם שילוב של קפה טוב ואוכל טוב".

מה אפשר ללמוד על אנשים לפי הדרך שהם שותים את הקפה שלהם?

"המון. הכל. זה כמו רנטגן לאישיות של האדם – רואים דרכו אם הוא עדין, אם הוא קשוח, אם הוא מתוק. אנשים שלא שותים קפה הם מאוד מוזרים בעיניי".

[tmwdfpad]

דניאלה שמשון, 28

בריסטה ב־Way Cup ברחוב העבודה
9 שנים בתחום

דניאלה שמשון. צילום: יולי גורודינסקי
דניאלה שמשון. צילום: יולי גורודינסקי

במשך כמעט עשור של עבודה כבריסטה במקומות שווים בתל אביב, דניאלה שמשון מסתכלת על קפה כעל אמנות לכל דבר. מדי יום היא מוזגת לתושבי שינקין והסביבה עשרות כוסות קפוצ'ינו לא פחות ממושלם ("אחרת אני זורקת") ומפזרת טיפים לגבי פולי הקפה שהכי כדאי לקנות הביתה. במהלך השנים, היא מספרת, היו מקומות עבודה שבהם נדרשה לאמץ וייב קשוח ומחוספס כדי להשתלב, אבל היום היא רוקדת עם המכונות כל המשמרת.

איך את שותה את הקפה שלך?

"קפוצ'ינו חזק, עם חלב רגיל, בכוס זכוכית קטנה. אני חייבת שהלאטה ארט (הקצפת החלב, הציור, המזיגה, החלוקה של החלב עם הקצף והאספרסו) יהיה מושלם, אחרת אעשה הכל מחדש. היחס בכוס צריך להיות שליש אספרסו־שליש חלב־שליש קצף, ואני לא מתפשרת על יחסים אחרים".

כמה כוסות את שותה ביום ומתי?

"שלוש כוסות ביום. את הראשונה אני משתדלת לשמור לעבודה ושותה אותה לפני שאני עולה למשמרת".

מה את אוהבת ליד הקפה?

"פעם הייתי שותה קפה עם סיגריה, היום אני מעדיפה בלי כדי להרגיש את הטעמים עד הסוף".

נניח שהיו קוראים לך בקפה, מה היו מגלים?

"שאני חננת קפה רצינית, שאני נהנית מזה, תמיד מחפשת להוציא מזה עוד משהו. זה לא רק קפה, זה מפגש עם אנשים וזה מרתק אותי".

מה בית הקפה המועדף עליך ולמה?

"חוץ מהקפה שאני עובדת בו אני הכי אוהבת את התחתית. עבדתי שם שנתיים וחצי וזה בית. זה מקום וואו. יש שם אחלה וייב. הם תחרות טובה".

מה אפשר ללמוד על אנשים לפי הדרך שהם שותים את הקפה שלהם?

"אפשר לראות מי אנשים של הרגלים ומי רוצה את הקפה לפי הצורך הרגעי – אספרסו שיהיה מהיר או משקה ארוך שיעביר את הזמן. יש כאלה שלא משנה מה, הם לא זזים מהקפה שלהם״.

אדוה הולר, 31

טכנולוגית פיתוח קפה קלוי בקפה עלית
4 שנים בתפקיד

אדוה הולר. צילום: יולי גורודינסקי
אדוה הולר. צילום: יולי גורודינסקי

איכות הקפסולות שאנחנו מכניסים למכונות הקפה הביתיות מושפעת במידה רבה מפעילותה של אדה הולר, מהנדסת מזון במקצועה. העבודה שלה כוללת טעימות מבוקר עד ערב, ניסיונות במעבדה וליווי הייצור במפעל – כדי להבטיח טעם מושלם והתאמה מרבית לחך הצרכן. לדבריה מדובר בעולם גברי שאליו היא מביאה קול נשי ייחודי: "יש משהו בפדנטיות שלנו הנשים, בתעוזה ובחשיבה מחוץ לקופסה שהן ערך מוסף מאוד גדול".

איך את שותה את הקפה שלך?

"אני אוהבת כמעט את כל סוגי הקפה, תלוי בזמן ובמצב רוח. אני שותה בעיקר קפה מקפסולות ואוהבת לגוון בסוגים, אבל נהנית גם מקפה נמס".

כמה כוסות את שותה ביום ומתי?

"חוץ מהטעימות בעבודה, אני שותה בערך חמש כוסות ביום בשביל הכיף. עד שמונה בבוקר אני שותה שתי כוסות – אחת בבית על רגל אחת תוך כדי התארגנות ואחת מיד כשאני מגיעה למשרד".

מה את אוהבת ליד הקפה?

"הרבה פעמים בלי כלום אבל אם כבר פינוק, אז שיהיה מאפה שווה, קרואסון או משהו דומה".

נניח שהיו קוראים לך בקפה, מה היו מגלים?

"אנשים תמיד מופתעים כי אני נראית בחורה עדינה, אבל בפנים אני עקשנית, לפעמים עקשנית מדי. אם היו קוראים לי בקפה היו מגלים את זה".

מה בית הקפה המועדף עלייך ולמה?

"קזינו סן רמו ביפו ובתה וגריגה באלנבי. הם ביתיים, קטנים, חמודים ואישיים".

מה אפשר ללמוד על אנשים לפי הדרך שהם שותים את הקפה שלהם?

"המון. לפי הקפה רואים מי האנשים המקובעים שישתו כל יום את מה שהם רגילים ומי אלה שמחפשים דברים חדשים ואוהבים להתנסות. יש טיפוסים גבריים שישתו רק קפה חזק וקשוח, ויש כאלה שזורמים וינסו בכיף כל מה שיגישו להם כי הם סקרנים ופתוחים".

קיי ברד, 32

בלוגרית, צלמת ובריסטה ("מביאה כבוד ותשומת לב לקפה ובריסטות")
מצלמת 12 שנה, כותבת 5 שנים, בריסטה

קיי ברד. צילום: יולי גורודינסקי
קיי ברד. צילום: יולי גורודינסקי

"אין בארץ סצנת קפה מפותחת מספיק, אז החלטתי שצריך לשנות את זה", מספרת קיי ברד (Kaie Bird), במקור מארצות הברית. במרכז פעילותה עומד ביסוס קהילה סביב הנושא, שבא לידי ביטוי בהפקת אירועים מיוחדים לבריסטות ולאוהבי קפה. האירוע הבא יתקיים ב־8 במרץ, יום האישה הבינלאומי, ונועד לאחד בין נשים שעובדות בתחום שהיא מגדירה כגברי בעיקרו. חוץ מזה היא עובדת כבריסטה וכצלמת, מתחזקת את חשבון האינסטגרם @sharingtables, הכולל המלצות קולינריות מעוררות חשק, וכותבת במגזין הקפה הלונדוני המקוון Perfect Daily Grind.

איך את שותה את הקפה שלך?

"תלוי איפה אני נמצאת. אני תמיד שואלת באילו פולים משתמשים ואז אחליט. תמיד אבקש המלצות. אם אני במקום שמתמחה בקפה אני אשתה קפה אתיופי. בדרך כלל הפוך גדול זה המשקה שלי".

כמה כוסות את שותה ביום ומתי?

"חמש עד שמונה, מתי שיוצא. אני לא יכולה לשתות קפה פילטר אחרי ארבע כי זה משאיר אותי ערה כל הלילה".

מה את אוהבת ליד הקפה?

"קרואסון מדהים".

נניח שהיו קוראים לך בקפה, מה היו מגלים?

"שאני סקרנית מאוד".

מה בית הקפה המועדף עלייך ולמה?

"Way Cup. זה מקום מדהים. אופיר (אחד הבעלים של המקום) מצליח לגרום לכולם להרגיש בבית".

מה אפשר ללמוד על אנשים לפי הדרך שהם שותים את הקפה שלהם?

"מאז שהפכתי לבריסטה אני לומדת על אנשים מהדרך שבה הם מתייחסים אלייך. הרבה מהם לא כל כך נחמדים. אני בעיקר לא מבינה אנשים שמזמינים הפוך על מים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הן לא רק שותות, אלא טוחנות, ממציאות, מגישות וממתגות. הכירו 6 נשים שבשבילן קפה הוא הרבה יותר מסתם משקה

מאתTime Out Boutique2 במרץ 2017
המושכות בחוטים (איור: shutterstock)

מפת הקשרים: הנשים הגאות הכי משפיעות

מפת הקשרים: הנשים הגאות הכי משפיעות

מאחורי כל אישה מצליחה עומדת אישה עוד יותר מצליחה. הן מוכשרות ומזיזות עניינים: אלו הן הנשים המשפיעות של הקהילה הגאה

המושכות בחוטים (איור: shutterstock)
המושכות בחוטים (איור: shutterstock)

לחצו להגדלה

(עיצוב: רועי שרימפס)
(עיצוב: רועי שרימפס)

רנן מוסינזון

פעילה חברתית ויזמית בתחום התרבות והתקשורת העצמאית. ממקימי "החדשות מהירקון שבעים" וגלריית החללית. ערכה במגזין "כביש ארבעים" והשנה זכתה באות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני.

רנן מוסינזון. צילום: איליה מלניקוב
רנן מוסינזון. צילום: איליה מלניקוב

דנה אולמרט

פעילת שמאל וחוקרת ספרות. זכתה בפרס בהט לספרי עיון. מרצה באוניברסיטת תל אביב והקימה את "תחנת כתיבה" לייעוץ לסופרים עם ארנה קוזין ודפנה בן צבי, זוגתה לשעבר שאיתה היא מגדלת שתי ילדות.

[tmwdfpad]

עמליה זיו

דוקטור, משוררת וחוקרת פמיניסטית העוסקת בתיאוריה קווירית. אחת מעורכי "מעבר למיניות" שריכז לראשונה מאמרים קווירים בעברית, הייתה מהמייסדים ומהכותבים ב"הזמן הוורוד" וייסדה את כנס סקס אחר.

רונה קינן

הרבה זמן חלף מאז שרונה קינן הופיעה מול יודעי ח"ן בתיאטרון תמונע, והיום היא נחשבת לאחת הנשים הבולטות במוזיקה הישראלית. כלת פרס אקו"ם, הייתה האמנית המצטיינת של הקרן למצוינות בתרבות. גרמה לנו לרייר כששיתפה פעולה עם גידי גוב.

רונה קינן. צילום: עמית ישראלי
רונה קינן. צילום: עמית ישראלי

טלי יעקבי

האישה שמזיזה את האלפיון העליון. בעלת משרד הפקות על שמה. בין לקוחותיה הבולטים: משפחת עופר, אריסון ודנקנר. הפיקה את מסיבת יום ההולדת ה־50 של מדונה ואת החתונה של בר רפאלי ועדי עזרא.

יהודית רביץ

קשה להתחיל לתאר את העשייה המוזיקלית המפוארת של יהודית רביץ, שהשפיעה על דורות שלמים של מוזיקאים ומאזינים להוטים. אחראית לכמה מנכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית ומוכתרת כגירל קראש הראשון של כולנו.

יהודית רביץ
יהודית רביץ

נסלי ברדה

ברדה היא אחת העיתונאיות הצעירות הבכירות והמבטיחות בישראל. כתבת התכנית "עובדה". בין היתר חשפה את פרשת רונאל פישר, חקרה את סיפור ישי שליסל ואת הקשרים בין המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו לקצינה זוטרה.

ד"ר טלי פורטר

מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ביניים ומרפאת לב האישה בבילינסון. פורטר פועלת לקידום המודעות לבריאות האישה וגורמי הסיכון הייחודיים לנשים, בתוך עולם הרפואה ומחוץ לו: באקדמיה, בכנסת ובוועדות של משרד הבריאות. היא גם הקימה כנס ראשון מסוגו בארץ בשם Cardio Femme, שאליו מגיעים אנשי מקצוע והוא מוקדש ללימוד בריאות האישה.

דלית רצ'סטר

עורכת בכירה בגלגל"צ ודי.ג'יי בולטת. רצ'סטר מנגנת בפסטיבלים בארץ ובעולם, ואם תהיתם מי הרימה לכם במסיבת הרחוב בכיכר המדינה בפורים, אנחנו שמחים לפתור לכם את התעלומה.

דלית רצ'סטר. צילום: תום זואילי
דלית רצ'סטר. צילום: תום זואילי

גלית בן שמחון

אשת שיווק ויועצת עסקית. לשעבר סמנכ"לית בהפניקס וניהלה את משרד השיווק מגזרים. מייסדת סוכנות אסטרטגיה עסקית ושיווקית.

דפנה בן צבי

אשת תקשורת לשעבר, עורכת ספרות וסופרת ילדים זוכת פרס דבורה עומר על ספרה "זוזי שמש".

אליוט

זמרת ודי.ג'יי. סולנית להקת פוליאנה פרנק ומלמדת תקלוט והפקה.

איילת לטוביץ'

השפית של שלושת סניפי ביתא קפה ועורכת ספרי בישול.

יהלומה לוי

לשעבר אשת תקשורת בכירה ומנכ"ל רדיו תל אביב. היום לוי היא שפית ובעלת מסעדת יהלומה בנמל.

מיכל רומי

מנכ"ל ומייסדת שותפה במשרד הפרסום מקאן ואלי, שלאחרונה זכה בפרס 100 למצוינות. רומי היא גם המייסדת, העורכת והמו"ל של מגזין התרבות "כביש ארבעים".

אורית רביבו

שותפה במסעדה המצוינת ומעוז הקהילה הנשית ג'וז ולוז עם עלמה פוגל, לשעבר בת זוגה.

עלמה פוגל

שותפה במסעדת ג'וז ולוז ובקפה בתה וגריגה.

יולי נובק

מנכ"ל שוברים שתיקה. בעבר רכזת מתנדבים ורכזת דירקטוריון בחושן.

מיה בנגל

אשת תקשורת, יועצת לארגון שוברים שתיקה ולפוליטיקאים מהשמאל. ייעצה לציפי לבני והגישה את "ערב חדש" לצד דן מרגלית.

איריס רחמימוב

פרופסור, חוקרת בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בין היתר גם היסטוריה מגדרית ולהט"בית.

ציפי ורימה רומנו

ציפי היא אשת יח"צ ובעלת מותג האופנה רימה רומנו שאותו מעצבת בת זוגה רימה.

ציפי ורימה רומנו. צילום: נמרוד סונדרס
ציפי ורימה רומנו. צילום: נמרוד סונדרס

מורן רוזנבלט

במאית ושחקנית ("תפוחים מן המדבר", "שבלולים בגשם"). זכתה בפרס אופיר על תפקידה בסרט "חתונה מנייר".

מורן רוזנבלט. צילום: דניאל קמינסקי
מורן רוזנבלט. צילום: דניאל קמינסקי

קורין אלאל

זמרת, מלחינה וכוכבת אמיתית. מקומה בהיכל התהילה של המוזיקה הישראלית מובטח.

אסי לוי

שחקנית קולנוע ותיאטרון זוכת פרסים. זכתה בשני פרסי אופיר על משחקה ב"קשר עיר" ו"אביבה אהובתי".

אסי לוי. צילום: איליה מלניקוב
אסי לוי. צילום: איליה מלניקוב

גילי שם טוב

יועצת תקשורת ודוברת תאגיד השידור הציבורי. עיתונאית ספורט בדימוס.

חן יאני

מוזיקאית, די.ג'יי ושחקנית. הייתה סולנית המחשפות שבה ניגנה גם יפעת נץ. מקליטה אי.פי חדש לבדה ואנחנו מחכות לו.

חן יאני (צילום: גיא נחום לוי)
חן יאני (צילום: גיא נחום לוי)

אירית מגל

העורכת הראשית של תוכנית הבוקר של קשת. ערכה בחדשות 2 והייתה כתבת החינוך של גל"צ.

רוית הכט

עיתונאית ופובליציסטית. עורכת מדור הדעות של "הארץ" בדיגיטל וסגנית עורך מדור הדעות בעיתון.

רוני ססלוב

ססלוב היא ייננית ומנהלת את הטייסטינג רום בשרונה.

רוני ססלוב (צילום: איליה מלניקוב)
רוני ססלוב (צילום: איליה מלניקוב)

יעל משעלי

ד"ר משעלי היא מרצה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר ובחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת מיניות ותיאוריה קווירית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וממארגני כנס סקס אחר. משעלי היא גם פעילה חברתית וכותבת בהקשרים פמיניסטיים, מזרחיים וקוויריים, פרפורמרית ומשוררת.

אורנה אושרי

המעצבת הראשית של "ידיעות אחרונות". ערכה את "הזמן הוורוד".

דנה גילרמן

אוצרת אמנות ומבעלי מיזם ויטרינה ארט – יצירות במחירים נגישים. מבקרת האמנות ב"ידיעות אחרונות".

מאיה בקר

עורכת הספרות של "ידיעות אחרונות".

אפרת טולקובסקי

חברת מועצת העיר תל אביב־יפו מטעם סיעת מרצ והמרימה הרשמית של מצעד הגאווה 2016.

טלי שלום עזר

במאית ותסריטאית ("פרינסס", סרוגייט").

ליבי טישלר

מנהלת קריאייטיב. הייתה מנהלת תוכן במשרד הפרסום מקאן ואלי. טישלר היא בת הזוג של טלי שלום עזר והן מגדלות תאומות מתוקות.

ענת ניר ודנה זיו

יוזמות ומנהלות פסטיבל הקולנוע "לסבית קטלנית". ענת היא חברת הוועד המנהל באגודת הלהט"ב. עמדו מאחורי ליין המסיבות דנה וענת והיום מפיקות את ליין CULT.

ליאור אלפנט

המנהלת האמנותית של פסטיבל "לסבית קטלנית". ממנהלות פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה וממייסדות עיתון "פוליטיקלי קוראת".

נרקיס טפלר

די.ג'יי, רזידנטית מועדון הברקפסט ומפיקת הליין XCCV עם תמי ביברינג. ממפיקות פסטיבל האמנות בורדליין.

נרקיס טפלר להילי ארי. צילום: הילה שייר
נרקיס טפלר להילי ארי. צילום: הילה שייר

תמר אייזנמן

זמרת ויוצרת ששיתפה פעולה עם אמנים כמו אסף אבידן והדג נחש.

תמר עמית יוסף

כוכבת הסדרה "גאליס", עיתונאית, שדרנית רדיו וחברה בתא העיתונאיות. ביסקסואלית.

יעל דקלבאום

זמרת ויוצרת, חברת להקת הבנות נחמה, ששירן "להיות" ("So Far") זכה בפרס הישג השנה של אקו"ם. אלבומן הראשון הגיע למעמד של אלבום זהב.

נירית אנדרמן

עיתונאית. החלה את הקריירה שלה ברדיו ובטלוויזיה, והיום משמשת כתבת ועורכת קולנוע בעיתון "הארץ".

ירדן סקופ

כתבת החינוך של "הארץ" וממקימות תא העיתונאיות.

נועם זדה

מפיקת הליינים סבן אילבן וצ'ארט פארטי. מפיקת הליין SHABAT עם קרן דותן ומיטל תוהמי, איתן יצרה את מותג המסיבות BE PROUD.

גלי שטרקמן

מנהלת הפקה במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי.

אליס חיון

חיית לילה שמוכרת בעיקר מליין המסיבות קרן ואליס זצ"ל. מפיקה את הליין ONE WAY.

קרן סוויסה

מפיקת ליין המסיבות זותי עם בתי עזרי ומורי באום.

מיכל שר

די.ג'יי, מנגנת בפסטיבלים ברחבי העולם, רזידנטית ליין IT’S BRITNEY BITCH.

מיכל שר. צילום: דויד פרל
מיכל שר. צילום: דויד פרל

יעל גל

מבעלי השפגאט והמיני קלאב.

אלינור דוידוב

עיתונאית וממייסדי ארגון העיתונאים ותא העיתונאיות.

מיה דנון

די.ג'יי ומפיקת מוזיקה אלקטרונית. מלמדת בבית הספר למוזיקה הכיתה ומגדלת דור חדש של מפיקים.

אריאלה לנדה

המלכה של חיי הלילה הלסביים. בעלת הבר בית אריאלה. בעבר הייתה בעלת המינרווה והבר ג'ואיש פרינסס.

אריאלה לנדה. צילום: איליה מלניקוב
אריאלה לנדה. צילום: איליה מלניקוב

עדי קייזרמן

ניהלה את מינרווה, ולאחר שהמקום נסגר לקחה בעלות על בית השואבה, בזמנים שללסביות היה רק פאב אחד. מבעלי חנות היין מנו וינו.

רוני הלפרן

דוקטור, מרצה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. מחברת הספר "גוף בלא נחת".

נינה הלוי

הקימה את מאפיית לחמנינה עם בת זוגה, דגנית הלוי. נציגת הציבור בוועדה לשינוי מין. קיבלה אות יקירת הקהילה לבריאות טרנסג'נדרית.

כרמן אלמקייס

אקטיביסטית מזרחית, ממקימי לא נחמדים – לא נחמדות. מנהלת הפרויקטים בתנועת אחותי וממלווי המאבק לשחרור יונתן היילו.

כרמן אלמקייס. צילום: יולי גורודינסקי
כרמן אלמקייס. צילום: יולי גורודינסקי

רעות נגר

מבעלות בר האמזונה, מפיקה ועורכת באתר WDG – חדשות הקהילה הגאה.

חן אריאלי

יו"ר שותפה באגודה ומרצה במסגרות שונות בנושאי דימוי גוף.

נעם נבו

תסריטאית ("גאליס", "נויורק"), כותבת לפרומואים ופרסומות ומוזיקאית.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מאחורי כל אישה מצליחה עומדת אישה עוד יותר מצליחה. הן מוכשרות ומזיזות עניינים: אלו הן הנשים המשפיעות של הקהילה הגאה

מאתמערכת טיים אאוט3 ביוני 2016
ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

"ג'וז ולוז": מספקת את אחת הארוחות הטובות בעיר

"ג'וז ולוז": מספקת את אחת הארוחות הטובות בעיר

גיל אקרמן ביקר בג'וז החדשה ומצא מסעדה להתאהב בה

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום
ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום
10 בדצמבר 2014

ג'וז ולוז היא מסעדה שמצמיחה שפיות מעולות. ממש כמו חממת סטארט־אפ פמיניסטית, עלמה פוגל ואורית רביבו, בעלות המקום, יכולות להתהדר שבתוך עשר שנות קיום יצאו מהמטבח שלהן לפחות ארבע שפיות נהדרות: השפית קרן גרליץ הייתה הראשונה שקיבלה את ההזדמנות להכתיב את הטון, ואחריה עלו ובאו אתי מורדו (שלה אני חב חלק גדול מהשכלתי הקולינרית) ואוסנת הופמן (שמסעדת ההמשך שלה, 44, הייתה אחת מאהובותיי הגדולות), שקיבלו כל אחת בתורה את ההזדמנות לבנות תפריט בדמותן.

לפני שלוש שנים וחצי התמנתה לתפקיד הראשי נועה לוי, השפית הנוכחית, ובהנהגתה גובש באופן סופי האני מאמין של הג'וז, עם אחד התפריטים המקוריים והמוצלחים ביותר שיש לעיר להציע. אחרי עשר שנות פעילות עברה המסעדה מרחוב יהודה הלוי למשכנה החדש ברחוב גבולות, בקו המשווה המפריד בין פלורנטין לנווה צדק. החלל החדש שומר על אבני הבניין שאפיינו את הג'וז במשך השנים: תאורה מדומדמת, ריהוט אקלקטי, פסקול מלטף ואווירה שלפתע מתחשמלת וגורמת לארוחה להתמשך עוד ועוד.

יחד עם המסעדה עברה לכאן גם הכדרית רחל אורבך, שהעתיקה את הסטודיו שלה לקומת הגג של המעון החדש. כמעט כל מנות המסעדה מוגשות בכלי אוכל ייעודיים מעשה ידיה של אורבך – והתוצאה היא צילחות יפהפה ומקורי שמאפשר להתלהב מהאוכל מחדש.

התפריט, הכתוב בשפתן הציורית של בנות המקום, הוא שיר מזמור לחומרי הגלם של הארץ ומתומחר מעט מתחת למה שהורגלנו לשלם במשכן הישן של המסעדה. הארוחה נפתחה עם סלט העשבים המצוין והוותיק של המקום: תערובת של עלי כותרת מכל עשבי התבלין הנמצאים בשוק – נענע, בזיליקום, כוסברה, פטרוזיליה ומה לא – עטופים בשמן זית צעיר, במיץ לימון רענן ובריבועי צ'ילי קטנטנים ומעקצצים בשני צבעים. התוצאה – סלט סופר רענן, חמוץ וחריף בדיוק במידה, שפותח את התיאבון. הוא היה נפלא. אחרי הסלט הגיעה הכוכבת של הערב – הדואה. דואה היא תערובת תבלינים מצרית המשמשת כתיבול למאכלי גבינה. להבדיל מגרסת המקור הנטחנת עם בוטנים קלופים, הדואה של לוי עשוייה עם אגוזי מלך ולוז, שמעניקים למלית קרמיות מענגת והופכים אותה למעין חמאת בוטנים חריפה־מלוחה. במשך כל הארוחה לא הפסקתי לנשנש את משחת הקסמים הזו – על לחם, סתם עם המזלג וכתוספת לחלק מהמנות שאכלנו. לצערי, עדיין לא מוכרים במקום צנצנות של אותו חומר נדיר, אבל לפחות יש למה לקוות.

לאחר מכן הגיעה לשולחן מנת קלמרי שלמים ממולאים בגבינת טולום מחלב בקר. גופי הדיונון הממולאים הונחו על פרוסות פלפל שושקה קלוי והוכנסו לתנור היתוך גיהינומי. התוצאה: ביסים אלוהיים של חיית ים עסיסית, עם מאזני טעמים חמוצים מתוקים שכאילו נולדו איתה במעמקים.

קלמרי ממולא. צילום: נועה בן שלום
קלמרי ממולא. צילום: נועה בן שלום

עוד מנת ים מצטיינת הייתה מולים ממולאים באורז ובחמוציות. את המנה הזו פגשה לראשונה לוי בטיול באיסטנבול, ובגרסה המקומית שלה שילבה כמות יפה של עשבי תבלין, שיוצרים ביס שמזכיר פאייה עדינה עם טעמים שמצד אחד בולטים, אך מנגד לא משתלטים על טעם הצדפה. זו מנה שהייתי חוזר בשבילה שוב ושוב.

לא רק אוכלי חיות יכולים ליהנות בג'וז: התפריט הנוכחי נבנה כך שיש בו גם לא מעט אופציות לקהל הטבעוני. מנה של ירקות "מתפרעים" (כך במקור) הפתיעה בעומק הטעמים שלה – קייל, פאק בונג, שעועית ירוקה, מנגולד ושרי קונפי, שעברו צלייה מהירה במחבת ותובלו במעט תוספי טעם אסייתיים, עשו לנו שמח קופצני בפה. גם למנה הזו לוי מוסיפה את תבלין הדואה, כך שבכל ביס שולבו טעמי אדמה בולטים לצד רעננות הירוקים.

במהלך הערב אכלנו עוד לפחות חמש מנות, שכל אחת מהן העלתה גרגורים של הנאה. כאשר מוסיפים לסיפור גם בקבוק שרדונה של יקב ספירה ומלבי מצוין לסיום, מתקבלת אחת הארוחות הטובות שאפשר לאכול בתל אביב, ואחת המענגות שאכלתי השנה. זה כיף גדול לראות מסעדה שגדלה ומתעצבת לאורך עשור שנים, וזה משמח שבעתיים לראות את השפיות שהמוסד הזה מגדל לאורך השנים.

המדרג:

איכות האוכל – 9
עיצוב ואווירה – 8
שירות – 7
תמורה לכסף – 9

סך הכל – 8

חשבון בבקשה

דואה – 9 שקלים
טרטר ים – 42 שקלים
קובה נייה – 26 שקלים
קלמרי ממולא – 49 שקלים
קריספי צ'יק – 49 שקלים
קבב דגים – 51 שקלים
ירקות מתפרעים – 24 שקלים
מולים בעמידה – 39 שקלים
מלבי – 32 שקלים
בקבוק ספירה – 155 שקלים
אספרסו – 14 שקלים

סך הכל – 490 שקלים

לג'וז ולוז

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

גיל אקרמן ביקר בג'וז החדשה ומצא מסעדה להתאהב בה

מאתגיל אקרמן28 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!