Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הנה אוטובוס זול. מירי רגל ואוטובוס השקרים. (צילום: ליטל פרי)
בשבילם אנחנו חייזרים צפונבונים ושותי אספרסו שחיים במציאות נפרדת ובמדינה משלנו, אבל התל אביבים אוהבים את ישראל לא פחות מאף אחד במדינה. ולא, אנחנו מסרבים לשכוח מי משרתי הציבור שכבר שנים יורקים עלינו רעל
כבר שנים שאנחנו התל אביבים משמשים שק חבטות לפוליטיקאי ארצנו. העובדה שהגענו לעיר הזאת מכל קצוות הארץ כדי לחיות חיים ליברלים וחופשיים לא מונעת מחברי הכנסת לדבר עלינו כאילו גדלנו על עצים בשדרות רוטשילד פינת מזא״ה. בשבילם אנחנו חייזרים צפונבונים ושותי אספרסו שחיים במציאות נפרדת ובמדינה משלנו. פייר, אם תל אביב הייתה הופכת למדינה מבודדת ועצמאית התור לכולי עלמא היה נחתך לפחות בחצי ועם זה אנחנו יכולים לחיות. האמת היא שהאיחול הכי טוב שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו הוא להיות התל אביבים שהפוליטיקאים חושבים שאנחנו – אלה שלא עובדים ורק יושבים בבתי קפה כל היום. לכו תסבירו להם שאנחנו בעצם מרשים לעצמנו קפה בחוץ רק פעם בשבוע בלחץ, ושאנחנו קורעים את התחת בלי הפסקה כדי להיות מסוגלים לגור בדירה עם חצי דלת ולהשתמש בנייר טואלט מהמותג הפרטי של רמי לוי. בינתיים, ריכזנו לכם כמה מהפוליטיקאים שהכי לא מחבבים אותנו:
נפתלי בנט
זוכרים את התקופה שבה הסממן הימני קיצוני של הכנסת היה ראש הממשלה לשעבר שאנחנו מייחלים לשובו? גוד טיימס.אי שם בשנת 2014, כשהפוליטיקאים רק החלו לגלות את האינטרנט, נפתלי בנט, יו״ר הבית היהודי דאז, שיחרר את אחד מסרטוני התעמולה האייקונים: ״מפסיקים להתנצל – אוהבים את ישראל״. בסרטון הוא עצמו מגלם קריקטורה של היפסטר, שאופיינה ככל הנראה על ידי אדם שלא פגש היפסטר מימיו. בחולצת פלאנל וזקן מודבק מכפר גלעדי הסתובב בנט בין רוטשילד לנחמה וחצי וגילם תל אביבי שמאלני נחנח. השמועות מספרות על קיומה של גרסת במאי שבה בנט נעקף בתור לשירותים בברקפסט.
דודי אמסלם
נראה שחוץ מאוכלוסיית התוכים בישראל, לא קיימת עוד אוכלוסייה שחבר הכנסת אמסלם לא הפיץ כלפיה דברי שנאה מלאים בסטראוטיפים, וגם התל אביבים ומדינתם זכו לא פעם לכבוד. לאחרונה זה היה במסגרת נאום הרולקסים המפורסם, ובתחילת החודש גם סיפר איך הלך למשרד הפנים כדי להוציא דרכון למדינת תל אביב, בעקבות השתלטות השמאל על העיר, לדבריו. את הממשלה הקודמת הוא האשים בהיותם ״צפונבונים אשכנזים, בעיקר בגבולות רעננה-תל אביב״. כן רעננים, נפלתם גם אתם לסירה שלנו.
בצלאל סמוטריץ׳
הרבה לפני שהכיר לנו את הגרנדמייזר שלו, בצלאל סמוטריץ׳ הסתכסך עם מדינת תל אביב. אי שם בשנת 2020, שבה קורונה היה דבר שקורה ואלדד יניב היה סוג של שמאלני, צייץ יניב: ״תל אביב היא הבית של יושביה, אם המשטרה תמשיך להתנהג ככנופיה של אוחנה ונתניהו היא תתקל בכוח נגדי״. סמוטריץ׳ צייץ בתגובה הכרזה על מלחמה: ״מדינת תל אביב נגד מדינת ישראל״. אתה ואיזה צבא, בצלאל?
מלחמה נוספת על מדינת תל אביב הוכרזה על ידי שרת התרבות דאז מירי רגב. רגב הלינה על מצב התרבות בארץ בו לדבריה נוצר מצב של ״שתי מדינות לשני עמים״ בין תל אביב לשאר חלקים בארץ, והודיעה שתילחם בתופעה עם הכלי הכי תרבותי שיש בארסנל: כאב. רגב אמרה: "מהשנה הבאה יכאב למוסדות התרבות בתל אביב, כואב כשלוקחים ממך גבינה 40% שומן". תל אביבית אמיתית הייתה יודעת שבעיר שבה חצי אחד רגיש ללקטוז וחצי שני טבעוני, הדבר הכואב באמת יהיה דווקא לתת גבינה 40% שומן.
הבטיחה להכאיב למוסדות התרבות בתל אביב. מירי רגב (צילום: לע"מ)
מיקי זוהר
זוכרים שבינואר 2016 הוכרזה עצמאותה של מדינת תל אביב? לא? תנו לנו לרענן את זיכרונכם. זה נעשה על ידי חבר הכנסת מיקי זוהר, בראיון לניב רסקין בגל״צ, שם הוא אמר את הדברים המדהימים הבאים: ״תל אביב מתנהלת כמו מדינה בפני עצמה, אנשים לא מבינים את זה, היא לא חלק ממדינת ישראל – היא משהו נפרד לגמרי. זאת עיר שנוגדת את כל מה שקשור לרעיון היהודי במדינה״. קומו לשירת ההמנון – ״בנים״ של נונו.
אורלי לוי אבקסיס
האישה בעלת אלף הפרצופים ניסתה להיבחר לרשימת הליכוד בפריימריז האחרונים בשיטה שהוכחה יעילה בעבר: התעמרות בתל אביבים. בסרטון שהעלתה כחלק מהקמפיין נראית הקולגה לשעבר של אנשי מרצ נוזפת ב״שמאל המנותק״ שמכיר רק את חבריו מצפון תל אביב עם האספרסו הקצר שלהם. בחייך אורלי, תנסי למצוא סטראוטיפים פחות שחוקים. אם כבר שנאה, שיהיה מעניין. אבקסיס, יש לציין, נבחרה בעקבות הקמפיין למקום ה-49 ברשימת הליכוד. שיהיה במזל.
הנוער אווילי ותמים כמו פעם: ביקרנו בכנסים של מפלגות "גשר" ו"זהות"
שתי מפלגות, שני יו"רים המתחרים על לבבות הצעירים, ורק אחד מהם (אולי) יעבור את אחוז החסימה. הטרמפיסט ביקר בכנסים של גשר ושל זהות וגילה שהנוער של היום תמים ואווילי בדיוק כפי שהוא היה פעם. כתבה ראשונה בסדרה לקראת הבחירות
לוי אבקסיס ופייגלין (צילומים מימין לשמאל: אורן זיו וליאור יאדו)
ראשון (3.3), 20:00, מועדון הבארבי. בפינה שבה השארתי בגיל 16 חצי שן, מחיר זול בעבור השתתפות בפוגו בהופעה של NOFX, עומדים כעת בני נוער פוחזים קצת פחות, סטיקר של מפלגת גשר על חולצותיהם, והיא מנענעים את עכוזם לנעימת הג'ינגל העליז של מפלגת גשר. ויש לו, לג'ינגל, מקטע עם דיסטורשן עצבני, השירה הופכת צרודה, עד שיש בה כדי להזכיר במקצת כמה משירי NOFX שכה אהבתי כנער. ואף על פי כן, אם יש משהו אמיתי במשותף לאורלי לוי אבקסיס ול־NOFX זולת החיבה המשונה למועדון הבארבי, הוא שקשה עד מאוד לאהוב אותם אחרי גיל 20.
בסקרים המתוארכים לראשית ימי הביניים נשאה עמה לוי אבקסיס הבטחה לשבעה מנדטים, ומאז נפלה על פי הצפי אל מתחת לאחוז החסימה. כעת התחוור למפלגה שעליה לאמץ אג'נדה חובקת כל, משהו שיבטא את רצונו הכללי של העם, שידבר לאנשים רבים ככל האפשר, שלא לומר ל־51 אחוז מהאוכלוסייה. ובכך, אולי עם דוק של נקמנות שהותיר המשא ומתן עם מפלגת הגנרלים, החליטו במפלגה שעד הבחירות יחרתו על דגלם את מאבק הנשים. מכאן נסללה הדרך לכנס בנושא נשים בבארבי, שהונחה על ידי חנה אזולאי הספרי וכלל סדרת נאומים קצרצרים של נשים התובעות שינוי, כל אחת בתחומה. אף שכינוס אקסקלוסיבי של נשים באתר אפל כמו הבארבי העלה חשדות רבים, נוכחנו הגברים לגלות (אני, הברמן החביב ושאול מהבארבי) שמדובר היה ככלות הכל בכנס תמים ושערכות הכישוף נותרו בבית, או לכל הפחות הוסתרו עד לכתנו.
נאומה של לוי אבקסיס הוקדם כדי "לדפוק ביבי" (כלומר לפרוץ בזמן אמת למהדורות החדשות), ואמיתות מצערות ונתונים מופרכים שימשו בו בערבוביה. מחד גיסא, האריכה לוי אבקסיס על הצורך בחיזוק מעמדם של מקצועות שבהם עוסקות בעיקר נשים, ועל הייצוג הנשי המחפיר בפוליטיקה הישראלית (היציאה האפולוגטית של מפלגת כחול־לבן מחדר המשא ומתן עם חמישייה ראשונה המורכבת מגברים בלבד עדיין בלתי נתפסת). אולם הטיעונים השרירים הוגשו על מצע פופוליסטי למדי ששובב את נפשותיהם של בני הנוער בקהל. לוי אבקסיס, לדוגמה, טענה בגאון כי שוויון מגדרי יביא לצמיחה כלכלית של טריליוני דולרים (!), מבלי להוסיף על כך מילה שתרשה לנו לעמוד על כוונתיה ב"שוויון מגדרי" או להתחקות אחר הגעתה לסכום הזה.
שיחות החולין שבפינת העישון, היכן שאישה לבנת שיער שאלה אותי אם אני מעשן "ז'ול", הבהירו מה אופיו של הקהל ההולך שבי אחר לוי אבקסיס. באחת השיחות ניסה בן תשחורת מסניף פעילים צפוני להתחיל עם שתי בחורות מהסניף הירושלמי, מגייס לעזרתו כל מכר ירושלמי ששמו יוכל להתגלגל על הלשון. כך או כך, נראה שלאף אחד מן השלושה עומדת זכות הצבעה בפועל. עם מסרים אופנתיים שנשלפו מהחוג לסוציולוגיה של מכללה פרברית, בני נוער משכילים ובעלי חוש צדק מפותח עוד מאמינים שמפלגת גשר יכולה לשמש לשון מאזניים בהרכבת הקואליציה הבאה. רבים מהם מתעלמים מן הבחירה המודעת של ראש המפלגה לרוץ לבד, בראש, באופן שלא יאפשר לה להתאחד עם מפלגה קיימת, גם במחיר בזבוז קולות משווע. לוי אבקסיס היא פוליטיקאית מפוכחת, ובבוא היום קהלה ייאלץ להתפכח גם הוא.
הפוטש בבית ציוני אמריקה
יום לאחר מכן, בשני האחרון (4.3), התקיים בבית ציוני אמריקה כנס של מפלגה אחרת השואפת לצלוח את אחוז החסימה, זהות בראשות משה פייגלין. גם הכנס הזה נערך תחת נושא מטרייה המעורר מידה מינימלית של מחלוקת – קנאביס כמובן – ומילה אחת של היו"ר על אודות בית המקדש השלישי שאליו הוא צופה לא הוזכרה בו. מה שהיה בשפע הן עמדות טאבלט המנסות למכור לנוכחים עסקאות שראוי לדווח עליהן לאגודה למען הצרכן. למשל, תרומה של עשרת אלפי ש"ח לזהות תמורת התשורה "פגישה עם משה פייגלין על קפה". אילו פייגלין היה כותש את הקפה בחצאית טוטו תוך שפעילי שמאל רודים בו ומפצירים להגישו ב"כוס זכוכית, עם הרבה קצף, ורותח אם אפשר", אולי זה היה שווה מחצית מהסכום.
פייגלין הוא המודל שעליו נשענת כל דמות כריזמטית המבקשת להתנגש עמה ועם מצביעיה בתוך הקיר. הוא מזכיר יותר מכל את אלדד יניב בימי ארץ חדשה, ובדיוק כמותו, כדי לטעת אמונה במצביעיו, גם הוא מתהדר במספר המנדטים של זהות בסקרים תיכוניים, בקלפיות נודדות, ובסקרים שכוללים 110 מנדטים. למרות זאת, אם צריך היה להמר על גשר או זהות, הייתי אומר שלשנייה יש סיכויים גבוהים יותר להפתיע. לא רק מחמת מספר המשתתפים בכנס ולנוכח המולת האנשים שנותרו לעמוד באין מקום פנוי. בניגוד לקהל החיוור של גשר, מובן שפייגלין המליך עצמו על תת תרבות מבעבעת ורוויית תשוקה להשפעה פוליטית. תת תרבות המערבבת ליברטריאניות בוסרית עם מסורת יהודית, מורכבת מקוראי איין ראנד ביום ותלמוד בלילה, בונה את הגשר האולטימטיבי בין ילדי הכאפות לסטלנים. כל אלו נושאים את עיניהם לפייגלין בעיניים מזוגגות, מבקשים ממנו לחתום להם על ספרו, והוא נענה באהבה ובחמלה, כמוטציה דתית וחתיכה לא פחות של ג'ורדן פיטרסון.
למעשה הכנס סימן מפנה מהותי גם ביחס ללגליזציה. גם הוא שרץ סטלנים ושירי הדג נחש הושמעו גם בו, אך לא ניתן היה להתעלם מן המוקד הרפואי־טיפולי שחלש על תכניו. בעידן שלאחר טלגראס וחוק אי ההפללה, פעילי הלגליזציה מסכינים עם הגישה הקלה יחסית לסמים קלים. כעת הם חוברים לחולים ולרופאים כדי לעגן את הדרישה ללגליזציה באמתלה טיפולית, ומלינים על המערכת הריכוזית המונעת באטימות מחולים רבים טיפול בקנאביס, ולאחרים מספקת אותו בהרבה כסף ובאיכות דלה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חמש שנים בלבד עברו מאז היום שבו נכנס זוג צעיר שאני מכיר לדירת שלושה כיווני אוויר ורצפה מצוירת ליד גן מאיר בשישי בצהריים והכריז: "את זו אנחנו רוצים לקנות". חמש שנים שבהן הם המשיכו לשלם את מחיר השכירות והקיר המתקלף באמבטיה, ומיררו בבכי על שלא שלפו את מסמכי המשכנתה באותו היום. "האמת? המחיר הזה גבוה מדי, מעולם לא מכרתי נכס במחיר כזה משוגע", אמר אז המתווך על 45 מ"ר, שתי מרפסות ותקרה גבוהה ב־1,250,000 ש"ח. "אתם זוג צעיר אז אדבר בכנות, נראה לי שלא כדאי לכם לקנות עכשיו. חכו, המחירים בטוח יירדו". המחירים לא ירדו, אפילו לא עלו באופן מתון. הם קפצו לשמים, עשו סאלטה באוויר ונחתו בפנטהאוז העליון של מגדלי אקירוב. דירה כזו שווה היום יותר מ־2 מיליון ש"ח. מה לא שווה? הבטחות של אנשים שיש להם סוכנות תיווך קטנטנה במרכז העיר.
גם ההבטחות של הממשלה להוריד את מחירי הדיור לא הוכיחו את עצמן עד כה. במשך שנים אנחנו שומעים את ממשלות נתניהו טוענות שאוטוטו הן יצליחו להביא לירידת מחירי הדיור, אבל אלו רק מזנקים. בכמה? בשבע השנים האחרונות עלו מחירי הדיור בישראל ב־80 אחוז, כך שכל מי שהצליח לגייס את ההון העצמי הנדרש ובחר לתת אמון בהבטחות האלה ולחכות עם רכישת הדירה כבר הפסיד הרבה כסף ואולי כמה שערות מהראש.
לא ממש עמד במילה. נתניהו עם רון חולדאי על גג העירייה (צילום: כפיר סיוןן)
ההבטחה האחרונה לעתיד טוב יותר הגיעה רק לפני כשבועיים מפיו של אביגדור יצחקי, האיש ששר האוצר משה כחלון מינה לעמוד בראש מטה הדיור הממשלתי. יצחקי התחייב שמחירי הדירות יתחילו לרדת עד סוף השנה, ואפילו נקב בהערכה: עד סוף 2017, הוא אמר, המחירים יירדו בכ־15 אחוז. יצחקי הוסיף שאם זה לא יקרה הוא יתפטר מתפקידו. אך על סמך מה הוא מבסס את קביעתו והאם כדאי לנו לחכות עם הבקשה לסבתא שתרשום לנו על חשבון הירושה? איך בכלל ניגשים למשימה הבלתי אפשרית כמעט של קניית דירה?
ברוב המקרים אין מנוס מנטילת משכנתה שמאיימת על רובנו כהתחייבות ל־20־30 שנים עם סיכונים רבים. רוכשי דירה ראשונה זכאים למימון של עד 75 אחוז, מה שאומר שקודם כל הם צריכים לגייס הון עצמי של 25 אחוז משווי הדירה. כך למשל, עבור דירה בשווי 1.3 מיליון ש״ח ההון העצמי הנדרש הוא 325 אלף ש״ח. הבנקים מאפשרים החזר חודשי של עד 40 אחוז מההכנסה הפנויה של הזוג (שכר הנטו בניכוי הלוואות והתחייבויות כספיות נוספות), ושיעור הריבית שהזוג ישלם נקבע לפי שיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כך זוג שהמשכנתה שלו עומדת על 30 אחוז החזר מהכנסתו הפנויה יקבל תנאים פחות טובים מזוג שעומד על 20 אחוז החזר.
בממשלה טוענים כי הם פועלים להגדלת היצע הדירות על ידי הגברת קצב שיווק קרקעות והתחלות בנייה לצד קידום תוכנית מחיר למשתכן, שבמסגרתה יוגרלו דירות בהנחה של כ־20־30 אחוז לקניית דירה ראשונה עבור מי שעומד בקריטריונים. מצד שני, הממשלה פועלת להורדת הביקוש העצום לדירות על ידי הטלת מגבלות כמו מס רכישה ואמצעים נוספים על רוכשי דירות להשקעה שיש להם יותר מדירה אחת. ח"כ אורלי לוי מקדמת בימים אלו את חוק משכנתה 90 אחוז, שמטרתו לאפשר למי שלא הצליח לגייס הון עצמי נדרש של 25 אחוז מערך הדירה לקחת משכנתה.
להתחיל לארוז? תלוי את מי שואלים (צילום: Shutterstock)
התשובה לשאלה אם כדאי לקנות דירה דווקא עכשיו, לפני שתהיה התייקרות נוספת, או להמשיך להמתין בתקווה שמשהו טוב יקרה בשוק, היא "תלוי את מי שואלים". אז שאלנו ושאלנו. למעשה החלטנו לשאול את מיטב המומחים מתחומים שונים מה כדאי לנו לעשות עם החלום לבית משלנו. חלקם אמרו לנו לחזור לישון, חלק הסכימו שהמחירים עוד יעלו, ואחרים סירבו להיות מתווך הנדל"ן הרשע שנעל את הדלת לזוג צעיר עם תחזיות והבטחות.
ערן ניצן
סגן הממונה על התקציבים
"אין זה מתפקידי לייעץ או להמליץ אם לקנות דירה או לא, הציבור צריך לעשות את שיקוליו ולקבל את ההחלטות בהתאם. אני מוטרד מהנתון שלפיו תשעה אחוזים מהישראלים מחזיקים יותר מדירה אחת, והם צוברים נכסים על חשבון שכבה שלמה שמתרחקת מחלום הדירה. לכן העלה האוצר את מס הרכישה לשמונה אחוזים משווי הנכס, כך שעל דירה של מיליון ש״ח יש לשלם 80 אלף ש״ח רק כמס רכישה. לא צריך להיות כלכלן דגול כדי להבין שלשווקים יש סייקלים, וגם הסייקל הזה של עליות המחירים ימוצה והמחירים יירדו. תפקידנו הוא לפעול כך שזה יקרה הכי מהר שזה יכול לקרות״.
ד"ר מיכאל שראל
כלכלן
לד״ר מיכאל שראל – הכלכלן הראשי לשעבר באוצר שהתפטר מתפקידו במחאה על תוכנית מע״מ 0 אחוז של שר האוצר הקודם יאיר לפיד – יש ביקורת נוקבת על חלקים מתוכנית הדיור של כחלון, בייחוד על השימוש בכלי מחיר למשתכן שכלל לא הופיע במצע של מפלגת כולנו לפני הבחירות. אך למרות הביקורת ד״ר שראל סבור שיש יותר סיכוי שבשנים הקרובות נראה ירידות מחירים מאשר עליות נוספות. ״המחירים היום גבוהים מאוד בכל קנה מידה – יחסית לעולם, יחסית להכנסה ויחסית למחירי השכירות שלא עלו כמו מחירי הדירות. לכן אני חושב שקניית דירה להשקעה בתזמון הנוכחי עלולה להיות טעות ואולי עדיף לזוג צעיר שיש לו אלטרנטיבה להמשיך לגור בשכירות ולא רואה בזה הקרבה גדולה או פגיעה חמורה ברווחה שלו, לחכות כמה שנים, אולי יהיה לו סיכוי טוב יותר לקנות דירה במחיר נמוך מהיום.
"מתבצעים דברים טובים בתחום הגדלת ההיצע ושיווקי הקרקע, אבל בתחום הקטנת הביקוש נעשתה טעות טרגית בדמות תוכנית מחיר למשתכן. משאלת הלב שלפיה אם יוזילו את מחיר הקרקע ויסבסדו רכישת דירה לצעירים אז המחירים יירדו, היא אשליה לא הגיונית שלא מסתמכת על ניתוח כלכלי רציני. כל מי שלא חשב לקנות דירה ירצה לקנות, מי שחשב לקנות דירה של 100 מ״ר ירצה 150 מ״ר ומי שרצה לקנות בפתח תקווה ירצה לקנות ברמת גן. כשיבינו שתוכנית מחיר למשתכן לא עובדת ורק מגבירה את הביקוש וגורמת להפסדים בהכנסות המדינה, שעליהם יצטרכו לפצות באמצעות מסים אחרים, אז היא תבוטל על ידי שר האוצר הנוכחי או על ידי מחליפו. עם זאת אני ממליץ לכל מי שיכול לנסות לרכוש דירה דרך מחיר למשתכן. אם נותנים מתנה כזו, חובה לקחת אותה. הרווח כמעט בטוח וזה סבסוד שחבל לא לנצל. העזרה הטובה ביותר שהורים יכולים להעניק לילדיהם היא בהתמודדות על מכרזי מחיר למשתכן".
ד״ר שראל סבור שלמרות כל הקשיים, היום הרבה יותר קל לקנות דירה מאשר לפני 20 שנה. ״אם אתה משווה את ההון העצמי הנדרש ואת תשלומי המשכנתה הנדרשים כאחוז מההכנסה הפנויה, שניהם נמוכים יותר ממה שהיו לפני 20 שנה. גם בהשוואה למצב לפני עשר שנים, הקושי לקנות דירה אינו גדול יותר״.
ח״כ מנואל טרכטנברג
המחנה הציוני
״כשנקודת ההתחלה היא ביקושים עצומים לדירות אל מול מחסור מצטבר של יותר מ־100 אלף דירות, ושצריך שכל שנה ייכנסו לשוק יותר מ־50 אלף דירות חדשות כדי שלא ייווצר פער נוסף – קשה לראות איך בטווח הזמן הקרוב הופכים את הקערה על פיה. גם אם מחירי הדיור יירדו בכ־30 אחוז, רוב העם עדיין לא יוכל לרכוש דירה. הבנות שלי כבר מיואשות מהסיכוי לקנות דירה ואני עומד מולן חסר אונים ובכאב רב אומר שאין לי תשובות טובות עבורן.
"אם היו מספיק דירות המחירים לא היו עולים. בישראל נבנות מעט מדי דירות אל מול ביקושי שיא. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר בכל הקשור להתמודדות עם משבר הדיור וקשה לדעת בוודאות לאן זה יוביל. מה שנעשה בשנה האחרונה זה הרבה יותר ממה שנעשה בכל שנות ממשלות נתניהו, אבל כל המאמץ של העוסקים במלאכה הוא להראות קבלות בדמות הורדת מחירים, בעוד המטרה צריכה להיות פתרון ארוך טווח למשבר הדיור ובזה הם לא מרוכזים וזו בעיה״.
איתן אבריאל
"דה מרקר"
״זו תמונה מורכבת וגדולה שכוללת את סוגיות ההיצע והביקוש, את שיעורי הריבית, דינמיקה פסיכולוגית של משקיעים והיבטים רבים נוספים, כך שאי אפשר לדעת לאן הצבר של כל הדברים האלה יוביל. זה כמעט כמו שתשאל אותי אם בעוד שנה מהיום הבורסה תהיה יותר גבוהה או יותר נמוכה. גם אם זוג ייקח משכנתה של 90 אחוז כמו שמציעים לו ויקנה דירה, הנכס לא יהיה שלו אלא של הבנק שאליו הוא יהיה משועבד במשך 30 שנה, אז מה ההבדל בין זה לבין שכירות? תוכנית מחיר למשתכן אולי תוכל לסייע בפריפריות מסוימות שאינן גוש דן, מאחר שהדעת נותנת שאם אתה מגדיל את ההיצע בצורה דרמטית בקריית גת או בקריות, אז זה ישפיע בצורה מסוימת על כל השוק, אבל אני לא יודע אם זה מה שיעצור את עליית המחירים או יוריד אותם".
ח"כ אורלי לוי־אבקסיס
יוזמת חוק 90% משכנתה
בשנתיים האחרונות מנסה ח״כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו) לקדם הצעת החוק שזכתה לשם ״90 אחוז משכנתה״ ומיועדת להקטין את ההון העצמי הנדרש לעשרה אחוזים בלבד משווי הדירה. נכון לעכשיו רק ביישובים שבהם מתקיים פרויקט מחיר למשתכן יכולים הרוכשים לקחת משכנתה באמצעות הון עצמי קטן שכזה, וח״כ לוי־אבקסיס מעוניינת לעגן זאת בחקיקה ולהחיל את החוק על כל הארץ. לאחרונה הייתה אמורה הצעת החוק של לוי־אבקסיס לעלות להצבעה בכנסת אך לבסוף נדחתה לסוף החודש הבא כדי שמשרד האוצר וחברת הכנסת יבחנו את קידומו של החוק בשיתוף פעולה הדדי.
״הצעת החוק באה להקל על אלו שמבקשים לרכוש דירה ראשונה אבל אין להם את ההון העצמי הנדרש כיום לעשות זאת. הם עומדים בכל הקריטריונים, משתכרים יפה, שני בני הזוג עובדים, וכבר היום הם משלמים אלפי שקלים מדי חודש על שכר דירה. המצב כיום הוא שאנשים לוקחים הלוואות על הלוואות לכל מטרה, ובפועל מציגים הון עצמי פיקטיבי. הבנקים יודעים על זה, האוצר יודע על זה, כולם יודעים ומעלימים עין, ומי שנשאר אחר כך בלי יכולת החזר הם אותם זוגות שנאלצים לראות את חלום הדירה שלהם מתפוגג״.
ניר לוי
יועץ משכנתאות וכלכלן
יועץ המשכנתאות והכלכלן ניר לוי מ״המומחים למשכנתאות״ מספר שבעבר היה נוהג להמליץ בחום על אפיק קניית דירה שנייה כהשקעה, אך לאחר הטלת מס הרכישה החדש והמרתיע הפסיקה אופציה זו להיות כדאית. הצעת החוק 90 אחוז משכנתה סופגת ביקורת רבה בטענה שאם יעבור עלול החוק להוביל למשבר פיננסי,בדומה למשבר המשכנתאות הגדול בארצות הברית ב־2008, מאחר שהוא מעודד לקחת הלוואות שאינן תואמות את רמת החיים האפשרית. לוי מבין את החשש אבל סבור שצריך לשפוט כל מקרה לגופו.
״הייתי ממליץ לזוג שכירים שמשתכר יפה מעל הממוצע אבל אין לו הון עצמי של יותר מ־150 אלף ש״ח, ללכת על מסלול של 90 אחוז מימון משכנתה אם החוק יעבור, אבל ברור שזה לא פתרון טוב לזוג שנמצא בפלונטר של הלוואות והתחייבויות. באופן כללי אני סבור שהצעת החוק היא פתרון טוב יותר מאשר לומר ׳תחסכו ארבע־חמש שנים כדי להגיע למקדמה של הון עצמי לקניית דירה׳״.
לזוג שמעוניין לקנות דירה ראשונה להשקעה אבל לא יכול להרשות לעצמו את ההתחייבויות הנדרשות עבור דירת שני חדרים במרכז תל אביב שמוערכת בכ־2.5 מיליון ש״ח, ממליץ לוי לא לחכות כדי להשיג את ההון העצמי הדרוש אלא לקנות נכס מחוץ לגוש דן. ״פריפריה הפסיקה להיות מילה גסה, ועדיף לאותו זוג שתהיה להם בינתיים דירה שתתחיל לשלם את עצמה, להניב שכירות ולשלם את המשכנתה. בעוד שלוש־חמש שנים אותו זוג יהיה בנקודה הרבה יותר טובה ויוכל למכור את הנכס, לסלק את המשכנתה, ויהיה לו הון עצמי לסיבוב הבא״.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![הבטיחה להכאיב למוסדות התרבות בתל אביב. מירי רגב (צילום: לע"מ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2018/07/מירי-רגב-X.jpg "הבטיחה להכאיב למוסדות התרבות בתל אביב. מירי רגב (צילום: לע"מ)")
