>> הילל סנדמן (כדאי שתעקבו) הוא יוצר וזמר מבטיח שיופיע במסגרתפסטיבל "בכורות תל אביביות"הראשון, פסטיבל חדש שנותן במה לאמנים מבטיחים בתחומי המוזיקה, התיאטרון והאמנות בשבוע של אירועים בבתי התרבות של תל אביב-יפו, כולל"פסטיבל בכורות מוזיקליות"במרכז ענב לתרבות. הפסטיבל כולל כ-20 אירועים (כמחציתם מופעי מוזיקה) המתפרשים על פני שבוע (30.12-24.12) ויתקיים במרכז ענב לתרבות, תיאטרון הסמטה, תיאטרון המשולש של המרכז הגאה, מוזיאון בית העיר תל אביב-יפו ברחוב ביאליק, מרכז המוזיקה ביפו, בית ברודט, מרכז המוסיקה ביפו ובית שטראוס. הופתו של הילל סנדמן תיערך ב-25.12 בשעה 22:00 במרכז ענב.עוד פרטים וכרטיסים? למה לא.

>> מאפה שהוא טיול הביתה ומקום פשוט להיות // העיר של סאמר סלאמה
>> שער בין העולמות ומקום של מפלט ונחמה // העיר של אתי ציקו
>> הספונטניות של הלילה ומקום שאי אפשר לתאר // העיר של ירדן ברקת

1. לדין

בסמטת בית הבד מסתתר כוך הופעות קסום ורועש במיוחד.מעבר לכך שאני כבר מרגיש כמו רזידנט במקום הנפלא הזה,פרקש יודע בכל חודש מחדש להמציא ליין אמנים מדהים ומגוון וחשוב לא פחות מכך, המחיר בעבור הבילוי הזה הוא – תקשיבו טוב טוב – 40 שקלים חדשים לכרטיס + בירה צוננת.פשוט כיף.
בית הבד 5 תל אביב

2. תוצרת הארץ

אם במקרה נקלעתם לצד השקט של תל אביב, הנה לכם פינה להעביר אחר צהריים עם בירה ועיתון.תוצרת הארץ של מישל ממוקמת בפיאצה הכי תל אביבית בעיר – כיכר מסריק. לצד גזוז קפוא או בירה מהחבית, החוויה בקפה הוותיק של מישל גדולה מסך חלקיה. המוזיקה שמתנגנת לא הייתה מביישת פלייליסט של קוטנר ועל כל שיר תוכלו לקבל הרצאה שלמה ממישל בשמחה ובחיוך.
שדרות מסריק 12 תל אביב

3. מספרת תומר ובתו

מספרה באווירת הברונקס וטיול גדול בהודו.זו המספרה היחידה בה יעדיפו שתשלמו בשישיית בירות יותר משטר. אם תבואו למספרה של תומר אל תמעיטו בערכו, הוא יודע לעשות הרבה יותר מקצוץ בצדדים.אמנם אתם יכולים למצוא את עצמכם עם חצי ראש מסופר וחצי בקבוק בירה לכמה דקות באמצע התספורת, אבל אל תחששו, זה חלק מהאקספיריאנס.
המכבי 4 תל אביב

4. גברת קוטיאו

לקראת החורף שנראה שלא מגיע, הנה המלצה רותחת ממני.באחת הסמטאות בשוק הכרמלמתחבאת מרקייה תאילנדית ואותנטית. באמת לא משנה מה תבחרו מהתפריט, שבכל אופן לא תבינו, זה יהיה לכם טעים ומנחם וכנראה שלא תצאו באותו מצב צבירה בו התיישבתם במרקייה.
יום טוב 1 תל אביב (שוק הכרמל)

5. שביל הנביאים

בין רחוב הנביאים לגן קראוון ישנו שביל סודי סבוך בצמחייה ירוקה ומדרגות שבורות. אני די בטוח שעיריית תל אביב אפילו לא מודעת לקיומו.בכל בפעם שיצא לי לעבור בשביל הזה, משולב ידיים עם אמי או אבי ז"ל, הוא היה מרגיש כאילו הוא רק שלי. הוא זורק אותי לתחושת הילדות התל אביבית הקצרה שהייתה לי. אני מרגיש שכנראה הגיע הזמן שהוא יהיה גם השביל הסודי שלכם.

מקום לא אהוב בעיר:

שדרות רוטשילד– מה קרה לך נשמה?!!!!פעם היית שדרה של השראה, תל אביב במיטבה. והיום?היום את מוקד עלייה לרגל של מראייני טיקטוק, מנהלי אקדמיות להצלחה עם בחורות ואופנת בלייזר נשים. באמת תודה שהרסתם לי את הדרך לדרום העיר בחמישי בערב.
(סורי אם הגזמתי)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעת סולו של רני אביב בלבונטין 7.הוא יוצר צעיר ומוכשר שנוגע בלב של הקהל ומוחץ אותו מהתרגשות. אחד הכותבים והמלחינים המבטיחים של הסצנה התל אביבית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אמליץ דווקא על פודקאסט שהוא לא פחות מיצירה:"הבלתי מאוזנים". דנה מודן ויובל מנדלסון זה כנראה השילוב הטוב ביותר מאז סטטיק ובן אל תבורי. שני לרלרנים חמודים ועוקצניים שאומרים בקול ובהומור גדול מה שהרבה מאיתנו חושבים ומקווים. תנו האזנה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת אליפלט למען ילדי פליטים.יש בעיר הנפלאה שלנו ילדים שגדלים עם כפית זהב בפה ובשכונה ליד יש ילדים ללא מעמד, ללא בית שמתפקד כראוי וללא הזדמנות שווה. הם נולדו פה, הם יודעים רק עברית והמדינה והעיר לא לוקחות את הכוח ומנסות לעזור ולשלב את אותם ילדים, ולכן כל כך חשובה עמותת אליפלט שנותנת להם מקום להיות ולהרגיש כמו ילדים נורמטיביים וישראלים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בעיניי התל אביבי שהכי צריך להרים לו כרגע זה דן הירש. דן חזר למולדת אחרי שנים רבות בברלין, שם הקים משפחה גרמנית לתפארת ויחד איתם בא ארצה. לדן יש פרויקט מיוחד מאוד שנקרא "שיר לשייח׳", שבו הוא נותן במה למוזיקאים לבצע שיר בלייב ללא תשלום ובזמנו הפנוי. דן נתן לי הזדמנות לבצע שיר שמאוד נוגע לליבי שנקרא "ל-אבא". הוא צולם והוקלט יום לפני שאבא שלי שם קץ לחייו. דן, באיזה מקום, עזר לי לסגור מעגל בזכות הקלטת השיר הזה שישב לי כמו אבן על הלב.

מה יהיה?
לצערי התשובה שלי היא כאוס מאורגן. מרגיש כאילו ישראל-תל אביב נקלעה למצב של טורקיה-איסטנבול. תהיה פה בועה ליברלית, זה לא ישתנה, אבל מסביב המצב יהיה פשוט שונה לגמרי.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• מרכז ענב
• גברת קוטייאו
• אוגנדה
• מספרות
• תוצרת הארץ
• שדרות רוטשילד
• אליפלט

>> רועי ריק ישתתף בתחרות הקליפים הישראלית הראשונהשתתקיים בפסטיבל סאונדטראק (21.11) עם הקליפ שביים ליוגי, ובמקביל באותה שעה ממש ישיק בפסטיבל עצמומופע בכורה מטורף לאלבום שלו "הפחד מהריק", שהוא לא רק אלבום אלא גם סרט ואסופה של 9 קליפים (ויהיו עוד), כשעל הבמה יעלו איתו גם אקו ויוגי. האם יצליח להתפצל כמו אמבה ולנכוח בשני האירועים? העולם בלתי צפוי ואי אפשר לפסול שום דבר על הסף

1.

ביום הולדתי השנה קמתי וישר הפרתי את הבטחתי שלא לגלול בשום דבר בתצורת מסך במשך היום. להגנתי יאמר שבאותו יום הפסקת האש נכנסה לפועל סוף סוף, עם דיווחים על חזרת החטופים ונסיגת הצבא, והתחלתה של מציאות שונה, גם אם לא פחות מתוסבכת, תהיה אשר תהיה. בתום גלילה אינסופית צדה את עיני ידיעה איזוטרית שערוץ אם.טי.וי, שבדיוק כמוני סופר ארבעים וקצת שנות פעילות על כדור הארץ, עומד להיסגר. נזכרתי שבתוך ים המשימות שאני דוחה, הייתי אמור לשלוח לאם.טי.וי ישראל את כל הקליפים מתוך האלבום/סרט שלי. וגם שעוד לא ממש קידמתי את הופעת ההשקה של הפרויקט. גילוי נאות:21.11 בסינמטק במסגרת פסטיבל סאונדטראק.

2.

אומרים שבעידן התוכן החדש אין טעם לקליפים, ואם יש טעם אז הוא נגמר בגלל הבינה המלאכותית. אין לי מושג. אין לי גם מושג מה חשבתי לעצמי כשנקבעה ההופעה הזו. אבל השבח לאל ולכל מי ששואל שהיא מתרחשת לאחר הפסקת האש, לפחות הזו. עכשיו אין ברירה אלא לקדם, כי אני מושקע בה לחלוטין, והיא חגיגה חסרת הגיון עלי מסך ועלי במה, שמתאימה בול לפסטיבל שמקדש את החיבור בין מוזיקה לקולנוע. אבל לפני זה קידום אחר: ממש באותו היום ובאותו הסינמטק, פסטיבל סאונדטראקעורך לראשונה תחרות קליפים ישראלית. עם נבחרת משובחת שלוקטה מתוך מאות קליפים שנוצרו מאז 2023. גם קליפ שאני ביימתי ליוגב גלוסמן (יוגי) משתתף בה וזה לכבוד רב לי מאוד, ביו רבים ומעולים.

3.

אני לא יודע אם אם.טי.וי ישראל עוד בכלל קיים, כלומר עוד לפני שסגרו אותו. אין לי טלוויזיה בבית מאז צוק איתן. גם מכשיר וידאו כבר מזמן אין לי, ועדיין על אחד ממדפיי, במצב שמור לחלוטין, יש קלטת וידאו של רדיוהד שנקראת "7 פרסומות טלוויזיה" – אסופה של 7 קליפים של רדיוהד מימי טרום ה-DVD. כבר אז מאוד התערערתי שלהקתי הנערצת מתייחסת כך לצורת האמנות הנשגבת הזו שאני רואה בלופים. יותר משהייתי ילד מפתח, הייתי ילד קליפים שחוזר הביתה וישר מתיישב מול הטלוויזיה, לפעמים שוכח להוציא את האוכל מהמקרר. היה זה הקליפ של רדיוהד ל"סטריט ספיריט", שהיום לא הייתי מכניס לטופ 7 שלהם, שזעזע את עולמי. ביים אותו ג׳ונתן גלייזר, ההוא של "אזור העניין" שכיום מתעניין באזורנו אך לא מעוניין.

4.

יש כל מיני רגעים, שפתאום משהו מופיע לי בזווית העין איזו תנועה בחלל – ואני מתייק אותה במגירה של לעשות מזה קליפ איכשהו מתישהו ומקווה לא לשכוח. פעם ביקרתי חבר מרמת הגולן והוא הראה לי אוטובוס דן ישן שהוא משפץ שיהיה ראוי למגורים. שלושה חודשים אחר כך צילמנו שם בסוף שבוע אחד של מינוס מעלות שני קליפים ליוגב גלוסמן. זה היה כבר אחרי שחזרנו משיקגו, שם שהינו במשך שנה לדוקטורט של קרן זוגתי. אז הקור לא הרשים אותי. בשיקגו נורא פחדתי שאני לא אמצא את עצמי, אז לפני שעזבנו הזמנתי את כל חבריי לקייטנת הקלטות של ארבעה ימים וארזתי את זה להארדיסק גדוש בתקווה שיצא מזה מתישהו אלבום. אהבתי את שיקגו. קרן שנאה. היה ברור לי שאני חייב לצלם בה משהו לפני שנעזוב. מתן בדיוק סיים לצלם איזו סדרה, קניתי לו כרטיס, שכרתי עדשות ואמרתי שנפתור את השאר כבר על הדרך.

5.

אני כל כך אוהב ליצור קליפים, בחיי. החוק היחיד שלי, הן כמוזיקאי והן כבמאי, הוא שאני לא נכנס לפרויקט אם אני לא הולך להנות ממנו בכל רגע. בגלל זה הדבר הראשון שאני אומר לאמן שבודק איתי אופציה לביים לו קליפ הוא שלדעתי הכנה זו טעות ובזבוז כסף שמובילה לכאב ראש ולב. אני אפילו מגדיל ומשקיע מחשבה בחלופות יותר ריאליות וזולות יותר לתוכן שלא דורשות אותי. אם הוא עדיין מתעקש, ומפנים בכל נימי נפשו שזו דרך שבסיומה אכזבה, אני מנסה לחשוב על רעיון לקליפ, וסובל עד שמקליק לו פתאום רעיון שמאלץ אותי לגבש בלחץ צוות חמוד, שבכל יום צילום מחדש אני מובך עד עמקי נשמתי שהעזתי להעיר את כל אלו לפנות בוקר בשביל גחמה. אבל זה כיף לצלם – אני זוכר שבקליפ של יוגי רק צחקנו כל הזמן מבעד לכפור, על אף ואולי למרות ששבוע לפני כן אבחנו לקרן סרטן השד. הייתה תחושה של שלאגר. זה היה מיועד לאלבום האחרון של יוגי באנגלית, שיצא בקמפיין נפלא בדיוק ב-6 באוקטובר.

6.

מאוד אוהב את הקליפ הזה של יוגי. לא נראה לי שנזכה. גם ככה לצערי לא אנכח. אהיה ממש ליד באולם 1 המיתולוגי בהכנות להשקה – שהיא באמת הולכת להיות חגיגה מוזיקלית-קולנועית אחרת לחלוטין. יוגב גרוסמן מתארח. אקו גם. ויחד עם להקה עתירת כשרון ולב על הבמה ומופע וידאו ארט משוגע חי על המסך, נחגוג את הפחד מהריק, על 16 שיריו, עשרות משתתפיו, 9 קליפים (יש עוד בדרך) וגם סרט אחד קצר-ארוך על הריק ועל הפחד. את כל אלה אגב עמדתי לגנוז כבר. בין הסרטן והמלחמה זה כבר היה גדול עליי והתפרק לי בין הידיים. אבל אז ביימתי את הקליפים לענר שפירא ז״ל, שנהרג במיגונית ב-7.10 תוך שהוא משליך החוצה רימונים ומציל חיים במסירות נפש. את האלבום שלו לא זכה להוציא בחייו אבל התעקש שהוא יצא בכל זאת, ולא נתן לי להתפשר על סנטימטר, וייסר אותי לילות עד שרעיון הקליק לו. ומשהו מן האומץ שלו, המסירות שלו ליצירה, דבק גם בי.

7.

אולי הבינה המלאכותית תשנה לגמרי את עולם הקליפים. אולי שינתה כבר. אולי זה לא משנה כשאין כבר אם.טי.וי וגם ככה הכל נעשה בשביל תשומת לב של דקת מלבן ורטיקלית. גם המוזיקה. עוד לא הספקתי לראות משהו ששינה את ילד הקליפים שבי. אבל זה יקרה. בלתי נמנע. מתישהו הבינה תשתנה ותשנה. לא ברור מה יהיה אמיתי יותר. אפילו יוטיוב יאבד. לנו בכל אופן ממתינות שנים של מאבק חברתי עצום על זהות המקום הזה בתום הפסקת האש לכשתפסק סופית ויוחזרו שלושת החללים החטופים הנותרים. מה יהיה המקום של מוזיקה בכל זה אין לדעת. שלא לדבר על קליפים. טוב שאנחנו עוצרים רגע וחוגגים רגע את צורת האמנות הנשגבת הזו, בנקודה הכי מבודדת תרבותית כרגע שהיא עולם המוזיקה העצמאי בישראל. עבור ג׳וני גרינווד. עבור כל הלוקים בשיקול דעתם שקמים ממש מוקדם ליום צילום שלא משתלם, או נשארים ערים לילה של עריכה שלא יושבת או סיעור מוחין שלא מקליק, רק בשביל עוד רגע של חדווה יצירתית משותפת.

• ❤ תרבות
• יוצרים כותבים
• פסטיבל סאונדטרק
• קליפים
• אינדי ישראלי

הסיפור של אינדינגב בשנתיים האחרונות הוא במידה רבה הסיפור של כולנו. הקריסה הגדולה של מדינת ישראל בשבעה באוקטובר 2023 שברה משהו בכל אחד מאיתנו ופגיעות ההדף לא הפסיקו להכות בנו עד היום. פסטיבל אינדינגב 2023 אמור היה להתקיים שבוע אחרי הטבח בפסטיבל נובה ובמרחק קילומטרים ספורים ממנו. המתחם כבר היה מוכן והולאם על ידי הצבא בימים שאחרי. הנזק הכלכלי שנגרם לפסטיבל האינדי היה משני לעומת הנזקים בגוף ובנפש. התחושה באותם ימים הייתה שזה כבר לא יחזור. שכולנו לא נחזור. איך אפשר לקום מדבר כזה. איך נוכל לחזור לרקוד.

קצת יותר משנתיים עברו והיום יקרה הבלתי ייאמן: אינדינגב חוזר הביתה. חזרתם של החטופים החיים הביתה ועצירת המלחמה יצרו רגע שבו אפשר פתאום לחזור. זאת לא "חזרה לשגרה", כי בישראל לא תהיה יותר שגרה עד להודעה חדשה. החזרה של אינדינגב למצפה גבולות וחזרתם של אלפי מעריציו שיעברו בשעריו היום ובמהלך הסופ"ש, היא חזרה אל התרבות אחרי שנתיים שבהן אי אפשר היה לרקוד, לצחוק, להתענג על היופי ולהתפעם מהמחשבה שביצירה התרבותית – בלי לחוש כאב מפלח מהשבר של הפקרת החטופים. וזה לא שלא ניסינו.

>> תופעת אור אדרי: "הלב שלי הוא משאבה והחברים שלי זורמים בו"
>> וואה וואה וואה: הקאמבק של שם טוב האבי הוא מה שהיינו צריכים
>> וואה וואה וואה: סליחה, הקאמבק של שם טוב האבי לא טוב בכלל

במהלך השנתיים האלה, ממש כמונו, אינדינגב ניסה להרים את הראש ולחזור לחיים. גם אנחנו סיפרנו לעצמנו שחייבים, שעל זה נלחמים פה, שצריך ואפשר ואפילו חובה לקיים תרבות בזמן מלחמה. המוזות לא יכולות לשתוק. אבל גילינו שדי קל להשתיק אותן. המלחמה המתמשכת הובילה לביטולי האירועים האלטרנטיבים שאנשי אינדינגב ניסו לקיים בחיפה ובתל אביב לאורך התקופה, וזה לא היה באד-לאק. אלה היו החיים בישראל. אלה עדיין החיים בישראל. שבריריים וזמניים עם אפס יכולת תכנון אמיתית קדימה. נסו להרים את הראש ומישהו או משהו יוריד לכם אותו.

על רקע כל זה, עצם קיומו של אינדינגב 2025 בסוף השבוע הזה הוא נס גלוי. זה לא היה קורה בלי התמיכה של הקהילה, שסיפקה להנהלת הפסטיבל את התמיכה הכלכלית בזמן חירום, בדיוק כפי שהמדינה כולה הייתה מתפוררת ללא התגייסותם של ארגוני המחאה והקהילות העירוניות בשעת המשבר הגדולה. זה לא היה קורה בלי ההבנה שתרבות היא אקט פוליטי עוצמתי וחיוני במציאות המתהווה, דבק שמחזיק אותנו ביחד ומצפן שמראה את הכיוון, ולכן אי אפשר לוותר עליה בשום מצב. גם לא כשיציאה לסרט, הופעה או הצגה הרגישה כמו טעות חמוצה וכואבת על רקע הקטסטרופה הכוללת. חייבים להחזיק ולתחזק את התרבות גם כשנראה שאין תקווה, כי היא עצמה התקווה.

וזה בדיוק מה שאינדינגב עושה, ועשה עוד קודם לכן בימים מעט רגועים יותר: היכולת לאסוף, לאצור ולחבר את הדברים הקטנים והיפים שמתרחשים במוזיקה הישראלית לכדי תמונה גדולה ומרגשת, תמונה יפה וברורה של מימדיה האמיתיים של תרבות האינדי ושל חשיבותה במארג הכולל של התרבות המקומית. אם מישהו טעה לחשוב שזה עניין קטן, שולי, נישתי – בא אינדינגב והראה שיש תקווה, יש צמיחה ויש התפתחות, כולל יחסי גומלין הולכים ומתהדקים עם המיינסטרים מצד אחד ועם האנדרגראונד מצד שני. כך הוא הפך להרבה יותר מפסטיבל. זו נקודת חיבור והיתוך תרבותית בעלת אימפקט רב-שנתי שהשפעתה מהדהדת מעבר לשלושה ימים שבהם הפסטיבל מתרחש. תמונת ניצחון מתמשכת של השפיות.

הדבר הנכון לעשות בסוף השבוע הזה, כאדם שוחר תרבות, הוא להשיג כרטיס לפחות ליום אחד ולדהור אל המדבר. אל תתנו לסולדאאוט לעצור אתכם. לאינדינגב מגיעה תמיכה וסולידריות מכל שוחר תרבות, גם אם זאת לא המוזיקה שלכם. כן, מרחק ריצה קלה מהגבול עם עזה, כשהדי המלחמה עדיין דועכים והטראומה עוד בעיצומה, המוזיקה הייתה יכולה גם לצרום. הניהול האמנותי של הפסטיבל הבין זאת היטב ויצר גם תוכנית פאנלים ודיונים במתחם אדמה שיעסקו בעזה, במלחמה ובמחיר הכבד שגבתה משני צדי הגבול, ובעיקר בתקווה שאפשר לשנות את כל זה ולחיות בשלום. איזה פסטיבל עושה דבר כזה? פסטיבל שהוא הרבה יותר מפסטיבל. כפיים לגזורים שלא מוותרים ומנסים.
>> אינדינגב 2025, 15.11-13.11, מצפה גבולות.כרטיסים אחרונים כאן

• ❤ תרבות
• טור דעה
• אינדינגב
• אינדי ישראלי
• שבעה באוקטובר

>> אם אור אדרי (תעקבו) לא הייתה קיימת, סצנת המוזיקה של ישראל הייתה מוכרחה להמציא אותה. מוזיקאית, מפיקה, בסיסטית, זמרת, נגנית ליווי, חברת להקה או סולנית – לא משנה איפה תשימו אותה, משהו מעניין בדרך כלל יקרה. היום (שלישי 11.11) היא משגרת לאוויר העולם את אלבום הסולו השלישי שלה, "הלב הוא משאבה", אלבום דרים-פופ יפהפה שאנחנו שומעים בריפיט מאז הבוקר; הוא מדגים היטב את הכישרון הנוצץ והוורסטילי שהיא. האלבום בנוי כולו משירים שכתבה על הנפשות הצבעוניות שמקיפות אותה בשדות המסקרנים של סצנת המוזיקה הישראלית, סוג של שירי אהבה. ביקשנו ממנה לספר את הסיפורים שמאחורי השירים ולשמחתכם היא גם הסכימה.מופע ההשקה של האלבום יתקיים ב-11.12 בלבונטין 7 ואתם רוצים להיות שם.

1. קרקעית האגם

השיר שפותח את האלבום כי כתבתי אותו ראשון. השיר נכתב על אסף תלמודי, המכונה מזכ״ל המסע לפולין. הוא המפיק המוזיקלי שלנו ופסנתרן על, והוא מספר על נסיעה בת יומיים להופעה בכנרת של להקת יובל מנדלסון והמסע לפולין. כל הטיול היה נגוע בשיבושים קטנים, כשבסוף הטיול הוא קופץ למים להתרענן לפני הנהיגה הארוכה בוואן מהכנרת למרכז, כשהמשקפיים שלו עליו. המשקפיים צללו לקרקעית האגם ואבדו לנצח, ובשביל לשרוד את הנסיעה מבחינה אופטומטריסטית הוא לקח מינון מתון של פטריות הזיה (לכאורה!) כדי לחדד את ראייתו, כי אף אחד אחר בלהקה לא יודע לנהוג על רכב עם גיר ידני. מדובר בפעולה שתלמודי עצמו אינו ממליץ לקיים, אך מעיד (לכאורה) שסייעה לו (לכאורה!!!) מאוד להביא אותנו הביתה בשלום.

2. הבלדה לנדב

סיפור על מתופף המסע לפולין, המכונה "שר הביטחון של המסע לפולין" שאיתו יש לי את צמד הפאנק "וייב נקי". השיר מתעסק בזה שאנחנו צמד אחים (יאחתי ואחונה, תבדקו בתמונות, אנחנו די דומים!) שמנגנים יחד, חוגגים יחד ותומכים נפשית אחד בשני בקטע פאנק, שזה משהו שאפשר לעשות עליו דוקו לא פשוט.

3. איש לא יחליף אותי

שיר שכתבתי על מנהיג להקת יובל מנדלסון והמסע לפולין, יובל מנדלסון, אדם בן גילי פחות או יותר שמסלולי החיים השונים בינינו הפגישו אותנו רק בגיל 34, ומיד הפכנו לחברים טובים ושותפים לנגינה ועשייה רבה. השפיות והאהבה העצמית המעולה שלו מרתקים אותי, הוא אדם שלם ומעורר השראה. השיר מדבר על המפגש שלנו גם לפני ההיכרות, בתחילת שנות האלפיים, כשאני תקועה כקצינת התחזוקה של גדוד חי"ר ושומעת אותו ברדיו, כשהוא כבר כוכב רוק גדול בארצנו ואני מדלגת עם הגדוד וחיילים בעייתיים בין מוקדי לחימה. הפזמון מתייחס לפראזה שהוא חורש עליה בהופעות, על זה שהוא מורה ואיש לא יחליף אותו כי יש לו קביעות במשרד החינוך. שיר שמח ופסיכדלי על איש מתוק וחכם מאוד שמשמח אותי מאוד, שנותן בראש אותו דבר מול 8 אנשים בפאב קטן על גבול מצרים ומול האנגר מלא של שייגעצ. בשיר השתתפו 11 נגנים שהם תזמורת חוף חולון.

4. אל תעיר

נכתב בשיא המלחמה עם עזה בסוף שנת 2023, מתי שהנגינה הייתה רק בהתנדבויות בקווי האש או מול מפונים. מתייחס לסוג של דכדוך שגרם לי לישון הרבה מדי שעות מהיממה, פתאום היצור החברותי שאני הרגיש משותק. המשאבה שעליה מדבר "הלב הוא משאבה" נתקעה ונסגרה זמנית. הפחד והעצב שיתקו אותי, מה ששלח אותי לכל כך הרבה זמן של שינה. השיר הוא שילוב בין תחושת פומו, דיסאוריינטציה וחרדה כללית, על מצע בוסה נובה מלטפת.

5. בהצלחה שיהיה

כל בית בשיר מוקדש לבת אלף אחרת שלא אנקוב בשמן, אבל יודעות טוב טוב שאני מדברת אליהן. מי שמתעסקת, בהצלחה שיהיה. אשה לאשה מלכה, כך יעידו להקת ״האחיות תלמודי״ (נעה סגל – תופים, עדן ליברמן – קלידים, נילי פינק – גיטרה ואנה רז – כלי הקשה) שמככבות בקליפ המשוגע שיצר אחי פז אדרי, שמוכיחות לי כל יום שאפשר וכדאי לעוף יחד ולחזק אחת את השנייה.

6. מאית מהאושר

הטקסט היחיד באלבום שהוא לא שלי, שרון רוטר כתבה על עצמה לבקשתי. זהו מפגשנו הראשון, שהוליד אחריו אין סוף יצירה וחברות עמוקה עם אישה מדהימה. זכיתי אפילו להפיק לה שיר איחוד עם ברי סחרוף! התרגשתי לעבוד עם חלוצת הדרים-פופ הישראלית שנעלמה מהסצינה לשנים רבות. היא מדברת על נושא שמדבר אל שתינו, שחיקה בחיי המשפחה והקושי שמגיע מדי פעם בלהודות בו.

7. הלב הוא משאבה

שיר שמוקדש לכל האנשים שנמצאים איתי כבר 20 שנה על הוואן, על הבמה, מאחורי הקלעים ובלב. חיים שלמים של אנשים שמלווים את המופע המרכזי, עומדים אל מול אורות הבמה אבל נמצאים בצללים. מנגנים במסירות והם במרכז כצופים מהצד. הרבה מהמקרים המתועדים בשיר מתייחסים לחברי המסע, לנגנים בהפקות אחרות ולאנשים שאני יוצרת איתם. אנשים שחיים איתי כמו משפחה. הלב שלי הוא משאבה, והחברים שלי למוזיקה זורמים בתוכו.

להיות נגן הפקות זו לא עבודה רגילה, עם אנשים מאוד לא רגילים, רובם רגישים וחודרים ישר ללב.את השיר הזה נתתי, לראשונה בחיי, למפיק מוזיקלי שהוא לא אני, אותו אסף תלמודי מהסעיף הראשון. הרבה מהמקרים בשיר גם מתייחסים לחוויות איתו, כי אנחנו עובדים יחד המון שנים. הוא עשה על השיר עבודה שריגשה אותי מאוד.

8. אנה

שיר שכתבתי על חבר טוב, מוזיקאי ותיק ומוערך, שבצעד אחד מפיל לסתות החליט ללכת עם האמת שלו ולחיות כאישה. זה הצעד הכי אמיץ שראיתי מישהו עושה אי פעם.היום אנה מנגנת כלי הקשה בהרכב שלי והיא בין חברות הנפש הקרובות אליי.

9. רשם הכתות

שיר שכתבתי על חבורת הנגנים של הזמרת המהממת יובל דיין, אותה אני מלווה בגיטרה בס ב-13 השנים האחרונות. הלהקה שלה והיא זה משהו מיוחד שלא מאבד מקסמו, שגם כשבמשך השנים שכולם ישבו בבית כי קורונה ומלחמות, הקבוצה תמיד שמרה על אחדות, חברות עמוקה, תמיכה והמון המון הומור שהפך לקאלט. הם גם היו להקת הלייב הראשונה שלי, לפני "האחיות תלמודי" והחזיקו לי את היד כשהחלטתי לצאת מלהיות בסיסטית בצד הבמה לקריירת סולו. החברות בינינו עמוקה ומגובשת שנים רבות.אנחנו אמנם לא באמת כת, אבל התערבבנו ביחד ואנחנו כבר חלק מהדי אן איי המוזיקלי אחד של השני.

10. אתה ואני ישנים

הוא מעין תאומה סיאמית של "הלב הוא משאבה", באווירה הרבה יותר כבדה ופסיכדלית, סולמות אחרים, לחן קצת יותר מפלרטט, עיבוד, אווירה של דרייב אין באייטיז. ד"ש עיבודי מימי "ריו" (הדואו שלי עם זואי פולנסקי ב-2015), והאלבום הראשון שלי ("כידוד" ב-2017), הוקלט גם הוא עם הלהקה מהסעיף הקודם כמזכרת מחוויות ביזאריות במסעותינו בארץ ולעתים בעולם.

• יוצרים כותבים
• אור אדרי
• אינדי ישראלי
• מוזיקה ישראלית

קצת יותר משבוע חלף מאז ההכרזה המשמחת עלשובו של אינדינגב לחיינו– אחרי שנתיים של היעדרות כואבת וביטולים של הרגע האחרון בגלל מלחמת שבעה באוקטובר – ואחרי שנמכרו רוב הכרטיסים לפסטיבל שיתקיים בסופ"ש בעוד שבועיים בחזרה בביתו שבמצפה גבולות (15.11-13.11), מוכרז היום רשמית הליינאפ האינדינגבי לשנת 2025, שכולל כרגיל עשרות אמנים מכל גווני הקשת המוזיקלית המרכיבים יחד את המרקם המוזיקלי הייחודי של הפסטיבל.

הפסטיבל חוזר השנה בגרסת החלמה מצומצמת ומיוחדת – עם שלוש במות ומתחם אדמה, עם ליין אפ רחב של הופעות ותקלוטים מעולים וכל זאת לצד מיצגים ותכנים שנועדו לאפשר מבט מפוכח אל השנתיים האחרונות וזיכרון ראוי ומכבד. מתחם הפסטיבל מיועד לארח השנה כמחצית מכמות הקהל שהגיעה אליו בשנים האחרונות, וזאת עקב אילוצי לוחות זמנים ורגישות לתקופה.

>> משהו להאמין בו: בתדר יקיימו פסטיבל שלא מפחד לדבר על שלום
>> מזל טוב תל אביב, יש לך פסטיבל חדש ושלומי שבן מנהל אותו

התוצאה תהיה ליינאפ שאין בו הפתעות גדולות, אבל מבטיח פסטיבל חם ואינטימי ומלא נשמה, כשבין החשודים הרגילים אפשר למצוא את בלקן ביט בוקס, שאנן סטריט בהופעה מיוחדת עם עדן דרסו, בום פם, לירז, הילה רוח, כהן, שי צברי, סימה נון, החצר האחורית, ליילי, עמיר לב, מעין ליניק, בוא לבר, טליה דנציג, יובל מנדלסון והמסע לפולין ועוד שמות רבים ('סתכלו בפוסטר) לצד נוספים שיוכרזו בהמשך.

אינדינגב מתקיים החל משנת 2007 במצפה גבולות שבמועצה אזורית אשכול, והוא חלק בלתי נפרד מהרקמה החברתית והתרבותית באזור. בשנת 2023, רגע לפני פתיחת השערים למהדורה ה-16 שתוכננה להתחיל ב-12.10, הפסטיבל כמובן נעצר. הצוות שמורכב מאחוז גבוה של אנשי העוטף ספג מהלומות קשות, ולצד זאת היתה התגייסות מרגשת לתמיכה מצד הקהל המדהים של הפסטיבל שמגיע מכל חלקי הארץ. כעת, צוות הפסטיבל נחוש לקיים את אינדינגב שוב כמרחב בטוח ופתוח ולהחזיר לאט את צלילי הגיטרה והתופים במקום רעשי המלחמה. איימן.
>> אינדינגב 2025, 15.11-13.11, מצפה גבולות.כל הפרטים וכרטיסים אחרונים כאן

• ❤ תרבות
• אינדינגב
• אינדי ישראלי
• מוזיקה ישראלית