Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

איש משפחה

כתבות
אירועים
עסקאות
"מלחמת הכוכבים: חזיונות" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

מה חדש בדיסני+: 6 סדרות אייקוניות שבטח תרצו לראות באוקטובר

מה חדש בדיסני+: 6 סדרות אייקוניות שבטח תרצו לראות באוקטובר

"מלחמת הכוכבים: חזיונות" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
"מלחמת הכוכבים: חזיונות" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

משפחת סימפסון נלחמת בשיני הזמן, משפחת גריפין נלחמת בהאלווין, האנטומיה של גריי נלחמת במוות ו"מלחמת הכוכבים" נלחמת, ובכן, בכוכבים. בדיסני+ שולפים החודש עונות חדשות של כל המותגים הגדולים ואם תתנהגו יפה תקבלו גם פטרישיה ארקט לקינוח

מחר זה קורה: חודש אוקטובר מגיע ובא. אף אחד לא זימן אותו ואיש לא המתין לו, אבל הזמן לא נעצרים והוא כאן בכל זאת. אפשר להתמודד איתו בכל אמצעי העומד לרשותכם, ובואו נודה בזה, אין לכם יותר מדי אמצעי לחימה שיסייעו לכם. סדרות חדשות הן תמיד אופציה, אך מדובר תמיד בהימור שעשוי לא להשתלם. למרבה המזל, בדיסני+ מחזיקים מספיק מותגים לוהטים ומוכחים שאפשר להתרפק על עונות חדשות שלהם באוקטובר מבלי להסתכן, ולהגיע אל חודש נובמבר בחיתכה אחת. בהצלחה לכולנו.

>> מסך מפלצת: דירוג 20 הסדרות הכי טובות שאפשר לראות כרגע
>> מה עוד לא ראיתם: 20 הסרטים הכי טובים שמחכים לכם בדיסני+
>> הכי טובות בגלקסיה: 15 סדרות מדע בידיוני מומלצות בדיסני+

1.10 // משפחת סימפסון 36 The Simpsons

העונה ה-36 של משפחת סימפסון נוחתת בדיסני+ במלואה, אמנם באיחור קל של כמעט חצי שנה, אבל מה זה חצי שנה לעומת הנצח הסימפסוני. קלאסיקת האנימציה העל-זמנית פותחת עונה עם פרק אייקוני שבו בארט הופך לבן 11 לראשונה ב-36 שנותיו, אירוע אייקוני שמזעזע את אמות הסיפים של ספרינגפילד כולה. פרק הסיום מציג אירוע דרמטי אף יותר, אבל לא נספיילר לכם. בעונה הבאה הכל יסתדר.

6.10 // איש משפחה: מעט מוזיקת אימה // Family Guy: A Little Fright Music

פרק הספיישל של "איש משפחה" לכבוד האלווין יגיע אלינו בזמן אמת, כשהפעם פיטר וכריס הולכים לעשות טריק אור טריט בניגוד לעצתה של לויס, ומסתבכים עד עמקי נשמתם האפלה בהרפתקה מסכנת חיים. תכלס אם פיטר ימות איש לא יצטער.

15.10 // מרדאו: מוות במשפחה // Murdaugh: Death in the Family

אנחנו מדברים כאן על דרמת פשע משפחתית מז'אנר הטרו-קריים, שמבוססת על פודקאסט פופולרי וסיפור אמיתי, אבל למי אכפת, העיקר שזה בכיכובה של פטרישיה ארקט הנפלאה מ"ניתוק", שאנחנו מוכנים לצפות גם בסדרה שבה היא מקריאה את ספר הטלפונים. כאן ספציפית היא מגלמת את אם המשפחה המגוננת והפסיכוטית שתעשה הכל כדי להרחיק מהפמיליה את החשדות. ככה אנחנו אוהבים אותה.

17.10 // האנטומיה של גריי 22 Grey's Anatomy

העונה הקודמת הסתיימה בקליף-האנגר היסטרי, עם פיצוץ אדיר בבית החולים שלא לגמרי ברור מי שרד אותו מבין הדמויות הקבועות. העונה ה-22 של אחת הסדרות המצליחות ביותר בתולדות הטלוויזיה עומדת להיפתח כנראה עם הבשורה על מותה של לפחות אחת מהן. לא יודעות איך נעמוד בזה. תהיו חזקים.

22.10 // מוקד 911 עונה 8

הנה דרמה פרוצדורלית שלא מקבלת מספיק תשומת לב, אבל כבר שמונה עונות ש"מוקד 911" היא דרמת משטרה-אמבולנס-מכבי אש לא רעה בכלל בהפקתם הקפדנית של ריאן מרפי ושותפיו הקבועים בראד פאלצ'וק וטים מינאיר. פיטר קראוזה ("עמוק באדמה") ואנג'לה בסט מככבים וגם ג'ניפר לאב יואיט לצידם, והעונה החדשה נפתחת במתקפת דבורים רצחנית על הוליווד. הם אומרים את זה כאילו שזה דבר רע.

29.10 // מלחמת הכוכבים: חזיונות 3 Star Wars Visions

אנתולוגיית האנימציה המעולה שמרחיבה את היקומים של "מלחמת הכוכבים" חוזרת לעונה שלישית עם תשעה פרקים שכל אחד מהם נוצר בסטודיו אנימציה בינלאומי אחר, שלושה מתוכם הם המשכים לסיפורים שסופרו בעונות הקודמות. והיופי כאן הוא לא רק בסגנונות האנימציה המגוונים והיפהפיים, אלא גם בסיפורים הקטנים והנהדרים שלפחות חלקם טובים בהרבה מסרטי הפרנצ'ייז שהגיעו למסך הקולנוע בשנים האחרונות. לא להחמיץ.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

משפחת סימפסון נלחמת בשיני הזמן, משפחת גריפין נלחמת בהאלווין, האנטומיה של גריי נלחמת במוות ו"מלחמת הכוכבים" נלחמת, ובכן, בכוכבים. בדיסני+ שולפים...

מאתמערכת טיים אאוט30 בספטמבר 2025
מביא את ההאם. "גרימסבורג". צילום: יח"צ FOX

מה רואים הלילה: חגיגת האנימציה הגדולה של FOX חוזרת למסך

מה רואים הלילה: חגיגת האנימציה הגדולה של FOX חוזרת למסך

מביא את ההאם. "גרימסבורג". צילום: יח"צ FOX
מביא את ההאם. "גרימסבורג". צילום: יח"צ FOX

הערוץ שפחות או יותר המציא מחדש את ז'אנר האנימציה הפרועה למבוגרים מחזיר לעונות חדשות 4 סדרות מצוירות מלאות בהומור בוטה ודבילי, כולל המפלצת בת 23 העונות, הפנינה הסודית לחובבי "ריק ומורטי" וגם הברקת הבלש של ג'ון האם

ב-17 לדצמבר 1989, רשת טלוויזיה צעירה בשם FOX עשתה ניסוי. הרשת עוד ניסתה למצוא את דרכה בשוק טלוויזיוני המתפוצץ של הכבלים, ובאותו היום שידרו פרק ראשון של סדרת אנימציה המיועדת למבוגרים. היו לפניה סדרות שניסו לפנות גם לקהל המבוגר (נגיד, משפחת קדמוני), אבל זו היתה הפעם הראשונה שסדרת אנימציה פנתה רק להורים, ושהילדים יצטרפו אם יבוא להם. באותו היום, יחד עם שידור הפרק הראשון של "הסימפסונס", נולד ז'אנר חדש.

>>אל תורידו את העיניים מ"הלוטוס הלבן". היא הולכת להתהפך עליכם

לאורך 35 השנים שעברו מאז, בפוקס שמרו ופיתחו את המסורת של סדרות אנימציה אדג'יות יותר למבוגרים. נכון, יש להן נטייה להזדקן יותר מדי, וגם המונח "מבוגרים" יותר נוגע לבוטות ופחות לבגרות – אבל ההיצע הנוכחי של ערב הסדרות המצוירות של פוקס (בכל יום ראשון) מוצלח למדי, ועם חזרתן לעונות חדשות השבוע כדאי לכם לא לפספס את הרצף שמורכב מארבע סדרות מאוד שונות.

את הראשונה בהם אתם וודאי מכירים – "איש משפחה" של סת' מקפרלנד חוזרת לעונה 23 (!), ובשלב הזה ברור שמי שאוהב אותה (או יותר נכון, את גרסת העונות המאוחרות) ימשיך לצפות ברצף ה"כמו הפעם ההיא ש" הבלתי נגמר – אבל גם אם אתם לא, שווה מדי פעם לבדוק גם פרקים חדשים, כי כל עוד הציפיות שלכם לא גבוהות מדי, הם נוטים להפתיע לטובה. אבל אם בא לכם לראות משהו יותר רענן, שלושת הסדרות הנוספות שחזרו לעונות חדשות יספקו לכם מענה יותר מיוחד.

הוותיקה מהן היא "The Great North", סדרה על משפחה באלסקה וממשיכת דרכה הסמלית של "הבורגרים של בוב", שחוזרת לעונה חמישית עם טאלנטים כמו ניק אופרמן וג'ני סלייט. לצידה חוזרות גם הסדרות היותר חדשות: "קראפופוליס" של יוצר "ריק ומורטי" דן הרמן, ו-"גרימסבורג" המצוינת בהובלת ג'ון האם כבלש מרופט ומצוין, אשר שתיהן חוזרות לעונה שנייה והראו פוטנציאל ענק וקצב בדיחות נהדר בעונה הראשונה. אז הערב אנחנו ממליצים לכם לכבות את הראש עם קצת אנימציה משעשעת, אבל בקטע מתחכם. זו נשמעת כמו תוכנית כיפית.
"איש משפחה", "The Great North", "קראפופוליס" ו-"גרימסבורג", FOX

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הערוץ שפחות או יותר המציא מחדש את ז'אנר האנימציה הפרועה למבוגרים מחזיר לעונות חדשות 4 סדרות מצוירות מלאות בהומור בוטה ודבילי,...

מאתמערכת טיים אאוט18 בפברואר 2025
גם אנחנו מבסטים עליכך. "טד". צילום יח"צ

הרבה זמן לא צחקנו מסדרה של סת' מקפרלן כמו שצחקנו מ"טד"

הרבה זמן לא צחקנו מסדרה של סת' מקפרלן כמו שצחקנו מ"טד"

גם אנחנו מבסטים עליכך. "טד". צילום יח"צ
גם אנחנו מבסטים עליכך. "טד". צילום יח"צ

גם אנחנו חששנו מהפריקוול לקומדיה המצליחה מהעשור הקדם, אבל שמחנו לגלות שהמעבר ללייב אקשן עשה הפעם טב ליוצרשל פאמלי גיא, שהדרך של לחזור להצחיק עוברת דווקא במשפחה גרעינית קלאסית של שנות ה-90. הדובי הזה מדבר אלינו

אחרי 25 שנת פאמלי גיא, כולם כבר מכירים את הסגנון של סת' מקפרלן – הומור גס, המון רפרנסים שלקוחים מהתרבות האמריקאית לפחות דמות לא אנושית אחת שמדברת. אם מדברים על סדרות האנימציה של, אז אפשר להוסיף פלאשבקים אקראיים בנוסח "זה מזכיר לי את הפעם שגילברט גוטפריד דיבב את בובספוג!". בתור נער אהבתי מאד את ההומור הזה, אבל ככל שהתבגרתי, והמשפחות גריפין וסמית') השתנו, שמתי לב שהדמויות בסדרות האלו הלכו למקומות מאד קיצוניים – סטואי, למשל, הפךמתינוק גאון שרוצה לרצוח את אמא שלו לתינוק הומוסקסואל שיוצא עם הכלב שלו למסעות בזמן.

>>המתח בשיאו: 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות בטלוויזיה עכשיו

דמויות אמנם צריכות להתפתח כדי שיישארו מעניינות, אבל ברגע שהן התחילו להפוך לקריקטורות של עצמן זה הפסיק להיות מעניין. ועם זאת, לפני קצת יותר מעשור סת' מקפרלן הביא לעולם דמות חדשה שקיבלה אהבה מיידית, ודי ברור למה – טד, הדובי הסטלן שהתעורר לחיים אחרי שג'וני בנט הקטן ביקש משאלה. סרט הקמדיה ההוא, "טד" מ-2012, זכה להצלחה מרשימה (בזמנו, הוא היה הקומדיה המצליחה ביותר עם דירוג בוגר), וההצלחה הביאה אחריה את "טד 2".

הסיקוול,שיצא בשנת 2015, היה כל כך לא מוצלח שהוא העלים את טד מהמסכים לזמן רב – ורק עכשיו אנחנו מקבלים אותו בחזרה, בעזרת סדרת פריקוול חדשה (העונה זמינה במלואה ב-yes VOD)שעוקבת אחרי ג'וני בנט הנער, שהולך עם הדובי המדבר שלו לבית הספר. השאלה הראשונה שעולה כששומעים על קיומה של הסדרה "טד", היא למה? למה אי אפשר להשאיר את "טד" כסתם עוד סרט טוב שראינו לפני עשר שנים? התשובה היא כי לסת' מקפרלן יש עוד מה לספר, ולקח לו תשע שנים להבין מה.

ב"טד" הסדרה (סחטיין על המקוריות בשם מקפרלן הכניס את כל האלמנטים שמאפיינים אותו, ניקה קצת, גרם לנו להרגיש שאנחנו רואים גרסת לייב-אקשן עכשווית של "איש משפחה". אפשר לזהות הרבה מוטיבים, בין אם מוזיקלים ובין אם ויזואלים, או כמובן כמות בלתי הגיונית של בדיחות שלא קשורות בשום דרך לעלילה – בדיחה על החום של המקפאי במקדונלדס, בדיחה שסוחר הסמים של טד לא סוחר בשבת או סתם מחשבה מוזרה שהיוצר רצה לזרוק לאוויר. וזה עובד בתשעים אחוז מהמקרים, אבל מה שהופך את הסדרה לבאמת מוצלחת זה העובדה שסת' מקפרלן סוף סוף הצליח להביא משפחה אמריקאית שאפשר להתחבר אליה ברמה האנושית.

אנשים אוהבים את פיטר גריפין, אבל הקהל לא מזדהה עם הטיפשות שלו, אלא נהנה מהערך הבידורי שלה. עם זאת, משפחת בנט היא משפחה שנכתבה עם המון לב, ואפשר להזדהות או להתחבר עם כמעט כל אחת מהדמויות בה. טד (סת' מקפרלן מדבב, כמובן) בדיוק חזר הביתה אחרי תקפת התהילה שלו בהוליווד, בעוד שג'וני (מקס בורקהולדר) הצעיר כבר בן שש עשרה ורוצה לטרוף את העולם. הדינמיקה ביניהם מחזיקה את הכל, אבל למרות שהסיפור מתמקד בשניהם, הם לא היחידים.

מאטי בנט (סקוט גריימס) הוא אב המשפחה, רפובליקני בכל רמ"ח איבריו, ואף פעם לא יודע להודות כשהוא טועה. האם, סוזן בנט (אלאנה אובך) היא הדמות הכי תמימה על המסך, אבל יש לה רגעים מדהימים. יש גם את בלייר (ג'ורג'יה וויגהם), בת הדודה של ג'וני ואחת הדמויות הנשיות הכי מרעננות שראיתי בקומדיה של סת' מקפרלן – היא חכמה, ומייצגת את תחילתו של דור ה-Woke. למרות שהיא לא מצליחה תמיד לחנך את בני המשפחה הקצת יותר שמרנים, היא מביאה עולם חדש לבית משפחת בנט והנוכחות שלה על המסך בהחלט מבורכת.

ילדים ובני נוער משנות התשעים ודאי יזדהו עם רוח התקופה, ויש רגעים מסוימים בהם הסדרה גם מהדהדת את תקופתנו מתוך העבר, אבל יותר מכל דבר אחר, היא מצליחה לקדם את שירות הסטרימינג של רשת NBC, פיקוק, לגורם מרכזי בתחומי הסטרימינג. למרות שפיקוק הראתה כמה סדרות מקור איכותיות, היא נשארת מאחור בתחרות הסטרימינג – אבל המופע של "טד" בהחלט שם אותה על המפה. גם אם קיבלנו מהם בעבר יצירות כמו "טוויסטד מטאל" ו-"מבוסס על סיפור אמיתי", היה קל להתעלם מהן. מ-"טד" כבר יהיה קשה מאד להתעלם. הרבה זמן לא ישבתי ככה וצחקתי בקול מול הטלוויזיה, בטח לא מסדרה של מקפרלן, שבכנת כבר קצת נמאס. אבל כאן הוא יצר משפחה אנושית, והיציאה מהאנימציה עושה לו טוב, גם אם זה הביא לנו בעבר זוועות כמו "טד 2". אתם יודעים, אין דבר כזה מושלם.

אולי העובדה שלא מדובר בסדרת אנימציה יכולה קצת להגביל את "טד" מבחינת הדברים שמקפרלן יכול לעשות, אבל זה מבורך, בעיקר בגלל שאנחנו מקבלים דמויות הרבה יותר ריאליסטיות ומגוונות. טד עצמו הוא דמות מצוינת, ולראות אותו בסיטואציות שונות דרך חייו של ג'וני הצעיר זה כל מה שהייתי צריך כדי לנקות את הראש ולהנות. זה גם תחליף טוב למארק וולברג, שקצת נמאס לראות את הפנים שלו ולמען האמת, זה פריקוול מוצדק. הוא טוב, יש לו סיפור ולמרות שאני יודע מה הסוף, הדרך כל כך מעניינת ורצופה בצחוק, בעיקר בזכות הטיימינג הקומי של סת' מקפרלן ששובר שיאים חדשים כאן.
טד, עונה 1, עכשיו ב-yes VOD

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

גם אנחנו חששנו מהפריקוול לקומדיה המצליחה מהעשור הקדם, אבל שמחנו לגלות שהמעבר ללייב אקשן עשה הפעם טב ליוצרשל פאמלי גיא, שהדרך...

מאתלירון רודיק14 בינואר 2024
מה זה פה, פרק קרוסאובר? פיטר גריפין, הומר סימפסון ובוב בלצ'ר (צילום מסך: Fox)

מה רואים הלילה: אמריקה לא מוותרת על הגיבורים המצוירים שלה

מה רואים הלילה: אמריקה לא מוותרת על הגיבורים המצוירים שלה

מה זה פה, פרק קרוסאובר? פיטר גריפין, הומר סימפסון ובוב בלצ'ר (צילום מסך: Fox)
מה זה פה, פרק קרוסאובר? פיטר גריפין, הומר סימפסון ובוב בלצ'ר (צילום מסך: Fox)

אפשר להתבכיין כמו בומרים על זה ש"משפחת סימפסון" ו"איש משפחה" הן לא מה שהיו פעם, ואפשר לשמוח כמו בומרים שאתמול הן חזרו לעונה 35 ועונה 22 בהתאמה, יחד עם "ההמבורגרים של בוב" שחזרה לעונה 13. זאת האנטי-תזה של עולמות הסטרימינג

במקביל לעולם הסטרימינג הגועש והסקסי, ממשיך להתקיים לו עולם של טלוויזיה ישנה עם תוכניות אולפן וסדרות שהפרקים שלהן משודרים פעם בשבוע במשבצת קבועה, עולם של ברודקאסט וכבלים ולוויין ושידור ליניארי. ובעולם הזה הרגלי צפייה הם המלך ומותגים מצליחים הם זהב. זאת הסיבה ש"ההמבורגרים של בוב" חזרה אתמול לעונה 13, זאת הסיבה ש"איש משפחה" חזרה אתמול לעונה 22, וזאת הסיבה ש"משפחת סימפסון" חזרה אתמול לעונה 35 כדי להמשיך ולשבור את שיאי השידור של עצמה.

שלושת הסדרות משודרות בארצות הברית בערוצי הברודקאסט של רשת FOX בזו אחר זו, במטרה ליצור רצועת "סאנדיי קומדי נייט" שבועית וקבועה שתנגן לבומרים אמריקאים על בלוטות הנוסטלגיה, כשגם קונספט הפרוגרמינג של ערב שכולו רצף סיטקומים מהדהד געגוע לניינטיז. יעברו כמה שבועות עד שיתברר אם המהלך הזה משתלם מבחינת נתח הצפייה של קהלי היעד המקווים. אבל מה אכפת לנו, יש מסיבת מצוירים עכשיו וזה עדיף על 95 אחוז מכל מה שמשודר על המסכים.

כן, כמובן ש"משפחת סימפסון" ו"איש משפחה" הן לא מה שהיו בשיאן ואף די רחוקות מכך, אבל לראשונה יש לב ולשנייה אין, ולכן כל אחת מהן עדיין מצליחה לייצר כמה פרקים חביבים בעונה שמזכירים לנו איזו מהפכה מוחלטת הן חוללו עם צאתן. "ההמבורגרים של בוב" אף פעם לא התקרבה לרמת הפופולריות שלהן והעובדה ששרדה עונות רבות כל כך היא נס, ולכן היא מעוררת פחות אנטגוניזם בקרב ההייטרים, אבל חרף חביבותה גם היא לא מתחדשת יותר מדי מעונה לעונה. מסתמן שזה לא באג – זה פיצ'ר.

בניגוד לשירותי הסטרימינג שעורפים ומחסלים סדרות ללא היסוס, בתעשיית הברודקאסט השוקעת, סדרות שיש להן קהל שממש אוהב אותן הן אוצר שלא משחררים כל כך מהר. סוד ההצלחה של סדרות מז'אנר "חוק וסדר" ו"CSI" מצליחות בגלל – ולא למרות – העובדה שהן חוזרות על עצמן בדפוס קבוע. זה גם הסיפור של אופרות הסבון. ועכשיו זה הסיפור של קלאסיקות האנימציה הגדולות של האלף הקודם, עם יוצרים שעדיין רוצים לספר באמצעותן סיפורים, מספיק צופים שלא מעוניינים לשחרר אותן וכסף תאגידי גדול שיכול לממן את התענוג הפריווילגי הזה. גם זאת טלוויזיה.
>> "משפחת סימפסון", "איש משפחה", "ההמבורגרים של בוב" // כל ראשון ב-FOX (בהמשך בדיסני+ ישראל)

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אפשר להתבכיין כמו בומרים על זה ש"משפחת סימפסון" ו"איש משפחה" הן לא מה שהיו פעם, ואפשר לשמוח כמו בומרים שאתמול הן...

מאתמערכת טיים אאוט2 באוקטובר 2023
אמאל'ה, אבאל'ה. וולטר וייט ב"שובר שורות". צילום מסך

ביג פאפא: איך הטלוויזיה עברה מ"אבא יודע הכל" לאבא לא מתפקד?

ביג פאפא: איך הטלוויזיה עברה מ"אבא יודע הכל" לאבא לא מתפקד?

אמאל'ה, אבאל'ה. וולטר וייט ב"שובר שורות". צילום מסך
אמאל'ה, אבאל'ה. וולטר וייט ב"שובר שורות". צילום מסך

כל זמן הוא זמן טוב להתכנס ביחד בבית ולהרהר למה כל כך הרבה סדרות עוסקות בדדי אישיוז. החל מהאבות החמימים של הסיטקום ועד לאכזריות של לוגן רוי (וגם יונתן גפן) - איך האבות איבדו מהיוקרה והפכו לאויב שלנו? לפחות על המסך

21 בפברואר 2023

"אבא שלי זו המסיבה הזאת שלא הוזמנת אליה. אתה רק שומע מבחוץ את המוזיקה שבוקעת משם, אתה רואה את המוזמנים נכנסים, ורק אותך הסלקטור לא מכניס". למשפט הזה אחראי אביב גפן ב"שנות הירח", אבל כנראה שעוד הרבה דמויות טלווזיוניות מהשנים האחרונות היו חותמות עליו. מהשלטון הדיקטטורי של לוגאן רוי ב"יורשים" דרך הפנטזיות של נייט על מותו אביו ב"אופוריה" ועד לאב הרצחני עם כוחות העל ב"בלתי מנוצח" – הדדי אישיוז שוב שולטים במסך הקטן, ולא פעם מזווית אפלה וקודרת במיוחד.

אז איך הגענו לשם? אפשר לטעון שהדחייה של דמויות אב, במיוחד כאלה עם כסף והשפעה, מהדהדת את התקופה עמוסת השינויים והפרנואידית שבה אנו חיים. כשמושגים כמו גבריות רעילה הופכים מוכרים ונפוצים יותר, יש לזה השפעה גם לדרך שבה אנו רואים את "ראשי המשפחה". מצד שני, כדי שמישהו ירצה לערער על מקומך בתא המשפחתי – או בחברה בכלל – אתה צריך להיות מספיק חזק ודומיננטי.

איך הכל התחיל, בעצם? האבות הראשונים של הטלוויזיה נמנו על הארכיטיפ המוכר של "האב המסור", זה שעובד בעבודה יציבה במשך היום ובערב מגיע כדי לעזור קצת עם החינוך של הילדים. החיים בפרברים לא קלים ולפעמים יש צרות, אבל בסוף (כלומר, אחרי פחות או יותר 20 דקות) הכל מסתדר. גם אם לא צפיתם ב-Father Knows Best או Leave It To Beaver, אתם כנראה מכירים את הנוהל, ולו רק בגלל החצי-פארודיה עליו בוונדה-ויז'ן.

בשנות ה-70 החברה האמריקאית תססה משינויים חברתיים ושערוריות ציבוריות, ובמקביל הטלוויזיה השתכללה והדמויות קיבלו קצת יותר עומק. ארצ'י באנקר, הפאטריארך הזועם של "הכל נשאר במשפחה", הוא כנראה הדמות הטלוויזיונית הכי מוכרת מהתקופה. הוא לא היה "אבא מסור" קלאסי, אלא האבא הזה שצועק על הטלוויזיה ושונא כל מי שהוא לא הוא. שחורים, קומוניסטים ופמיניסטיות לא היו היחידים שעוררו את זעמו – היה לו גם הרבה מאוד מה להגיד על משפחתו הפרטית. כל זה לא מנע ממנו להפוך לאחת הדמויות הטלווזיוניות האהובות והמוכרות ביותר, ובו זמנית שמו הפך למילה נרדפת לשמרנות נרקיסיסיטית.

משנות ה-70 עד ה-90 קיבלנו אינספור סיטקומים משפחתיים, שהרחיבו קצת את רעיון "המשפחה הנורמטיבית" מעבר לשני ילדים וכלב. "משפחת בריידי", "קשרי משפחה" ו"משפחת קוסבי" סללו את הדרך ל"צער גידול בנות", "אריזה משפחתית" ו"הנסיך המדליק מבל אייר", שבה האב הביולוגי נעדר ומזניח ודמות האב האמיתית היא בכלל הדוד. אך במקביל, עלתה ושיגשגה דמות אב חדשה – האבא המתקשה, שלא נאמר האבא המטומטם. הדוגמה המושלמת היא הומר סימפסון, אב לשלושה שבקושי מסוגל לתפקד עצמאית ובטח שאין לו הרבה ערכים חינוכיים להעביר הלאה לילדיו.

רנדי מ"סאות' פארק", פיטר גריפין מ"איש משפחה", טים מ"שפץ ביתך" ובערך כל הדמויות ב"רמזור" הם רק כמה דוגמאות. האב המתקשה מגובה תמיד באמא מתפקדת, לפחות קצת יותר ממנו, שתדאג שהילדים יישארו בחיים כשהוא מנסה להבין מה נסגר עם העולם. טכנית, גם רוס מ"חברים" היה כזה – כן, הוא היה אב לילד קטן (ובהמשך גם לתינוקת אמה), אבל הנוכחות ההורית שלו הייתה מאוד מוגבלת ולרוב נגמרה במשבר על גבול הטרגדיה. והייתה גם "נישואים פלוס", סוג של פארודיה על ארכיטיפים מסיטקומים, בה ראש המשפחה אולי מפרנס בעבודה יציבה אבל מייחל בכל רגע למותו המהיר, או לפחות שהמשפחה שלו תעלם במפתיע.

אבל ההשפעה הכי ברורה על הגל הנוכחי היו סדרות האיכות של סוף שנות התשעים ותחילת האלפיים. "הסופרנוס" ו"עמוק באדמה" אינן "סדרות משפחתיות" בהגדרתן, אבל המשברים בתוך משפחה לא-לגמרי-מתפקדת תפסו חלק עצום מהדרמה. הראשונה הציבה בתפקיד הראשי אב שחושב שהוא ארצ'י בנקר, אבל יש בו גם חלקים פגיעים ועדינים יותר – אלה שהוא מדחיק כל כך חזק עד שהם גורמים לו להתעלף ספונטנית. ב"עמוק באדמה" אב המשפחה מת בפרק הראשון, אך כששלושת ילדיו ממשיכים לחיות בבית העסק הנושא את שמו, הוא אף פעם לא באמת נעלם. נייט, הבן הבכור שחוזר כדי לתפוס את מקומו, הוא הייצוג הבכייני האולטימטיבי של דור האיקס – הוא כל כך רוצה למרוד בממסד ובמערכת, שעל הדרך הוא דוחה גם את התא המשפחתי האישי שלו, כבן ואח אבל גם כאב ובן זוג.

בהמשך הגיעו עוד סדרות דרמה שהרשו לעצמן לפרק את דמות האב הקלאסית – "מד מן", "שובר שורות", "אוזרק", "בוג'אק הורסמן" ועוד. אבל בזמן שסדרות האיכות הולכות מכות מי מציג אבא יותר מחורבן, החלו להופיע עוד ועוד אבות אוהבים ומחממי לב, כאלה שמודל ההורות שלהם הוא יותר גומז אדאמס מאל בנדי. לא בדיוק האב המסור 2.0, יותר כמו האב החמוד, זה שיש לו קשיים ואישיוז אבל האבהות חשובה לו והוא אוהב את משפחתו מכל הלב.

הדוגמה הכי קיצונית היא כנראה רוחליו ב"ג'יין הבתולה", שכל כך נחוש לפצות על השנים שבהם נעדר מחייה של בתו שהוא מרעיף עליה אוקיינוסים של מתנות ותשומת לב חיובית. דוגמאות מאוזנות יותר נמצא, למשל, ב"חיים עצמם", "מחלקת גנים ונוף" , "האקסית המטורפת", "חמוץ מתוק", בסדרות האנימציה "הבורגרים של בוב", "סנטרל פארק" ו"פה גדול" וגם ב"הוקאיי" של מארוול. אפשר להוסיף גם את "טד לאסו" והפיראט סטיד ב-Our Flag Mean Death, שלא נוכחים במיוחד בחיי ילדיהם הממשיים, אך משמשים כדמויות אב מיטיבות לאנשי הצוות שהם מנהלים. אז כן, יש בעולם טיפוסים כמו לוגאן רוי, אבל יש גם דרך אחרת, חיובית ובריאה יותר.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כל זמן הוא זמן טוב להתכנס ביחד בבית ולהרהר למה כל כך הרבה סדרות עוסקות בדדי אישיוז. החל מהאבות החמימים של...

מאתנעמה רק16 באפריל 2023
"איש משפחה"

"איש משפחה" הפכה לסדרה ממורמרת ולא רלוונטית

חתכה ימינה, תפסה את עמדת הגבר הלבן ומתחננת להכרה מהתעשייה – "איש משפחה" הפכה לכר פורה למרמור של סת' מקפרלן שהיה...

מאתיונתן גל28 במאי 2018
מישהו לדבר איתו. אדי ניומן. צילום: אנטולי מיכאלו

דה שייקר: הברמן המיתולוגי אדי נוימן חוזר לקדמת הבמה בטפאו

אדי ניומן, האיש שמרבית הברמנים הנחשבים יצאו מהשייקר שלו, סוגר מעגל וחוזר לקדמת הבמה בטאפאו. על כוסית וויסקי הוא מספר לאבירם...

מאתאבירם כץ25 בפברואר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!