לפני 13 שנה אייל דה-ליאו ואני הקמנו את בלוג האופנה "הגרסונייר", שהיה הראשון לייחד את עמודיו לאופנת גברים. המצאנו דמות בדויה בשם "הגרסונייר" וכתבנו "הגרסונייר אוהב חורף אבל מתלבש יפה גם בקיץ, הגרסונייר עושה שוק אבל חייב גם שופינג, הגרסונייר הוא גבר גבר אבל בוכה מנעל יפה". אני זוכר שדמותו של הגרסונייר היתה משאלת-לב משותפת, קנאה בגברים המסוגננים של פריז וניו יורק ותחושה שכל זה אפשרי גם כאן, בפלורנטין כמו בפירנצה.

מאז עברו הרבה מים בירקון, גברים ישראלים הבינו שאפשר ללבוש עוד כמה דברים חוץ מג׳ינס וטי-שירט, ובעשור שחלף מאז, אפשר להכריז על רנסנס באופנת הגברים שעבר על ישראל, כמו על שאר העולם, ומתבטא בגל של מעצבים חדשים, מותגים רותחים, ובעיקר היכולת לגוון את ההיצע עבור גברים שיוצאים מהבית שלהם ונראים בעולם, ברשתות החברתיות ומול המראה.

קשה לדמיין איך וכמה השתנתה ישראל בעשור שחלף. אתם מוזמנים להסתכל ברחוב ולהבין שבשקט בשקט, גברים ישראלים מיישרים קו עם העולם, ובמובנים מסוימים העולם גם התיישר עם הסגנון הישראלי הנינוח – מושג חמקמק שמקבל ביטוי בשלל אופנים כמו חיבה מיוחדת לבגדי ספורט או דחייה של קודי הלבוש הקשוחים שהיו נהוגים באופנת הגברים. אפשר להלך היום ברחובות הערים בישראל וליהנות משלל סגנונות גבריים, ממשחקים אופנתיים שקוראים תיגר על מוסכמות ג'נדריות ובעיקר עניין הולך וגובר באופנה ובסגנון, שלא היו קיימים קודם.

הדבר המעניין בכל זה הוא ש"סגנון ישראלי" או "סגנון מקומי" כבר כמעט ולא קיים, בטח שלא בעולם המערבי. עם השתלטותן של הרשתות החברתיות, המגוון הבלתי נגמר של המותגים וההיצע אופנתי ועליית קרנה של "אופנה כביטוי אישי", אפשר לסמן את התקופה הנוכחית כג'ונגל של סגנונות וסטייל, שבטים שבטים שלהם קודי לבוש משלהם, מותגים אהובים ואיקונות סטייל: אנשי אופנת הרחוב עם החיבה המוגזמת לסניקרס, היפסטרים ובגדי וינטג', הפשוניסטות והבלנסיאגה שלהם, קלאברים בגופיות ספגטי וחולצות בטן וכו' וכו'. עבור דור חדש של גברים, שאלות של מגדר, תהיות איפה קונים בגדים והתעסקות בלבוש ומראה חיצוני הם חלק מהיומיום, הרחק מהשלוך ההיסטורי שהיה מזוהה עם הסגנון המקומי.

לא במקרה, בימים אלה נפתחה התערוכה ״About the Fashioning Masculinities״ במוזיאון ה-V&A בלונדון, שנולדה מתוך "רגע של יצירתיות חסרת תקדים באופנת הגברים ומבט על מגדר", תערוכה שסוקרת איך מושג הגבריות התעצב, השתנה ונולד כל פעם מחדש בחדרי החייטים, במסלולי התצוגה ובעולם התרבות והאמנות. ואם בלונדון שמו לב לרגע הזה, למה לא גם בישראל?

מי שבקיא בזירת האופנה המקומית שם לב לטפטוף שהלך והפך לשיטפון כמעט. אל דור המייסדים של דורון אשכנזי ואייזק (שהלך לעולמו לפני שנתיים) הצטרפו מותגים מדוברים כמו Holyland Civillians והד מיינר, ובשנים האחרונות גם מעצבים ומעצבות חדשים שמספקים מענה לשוק ההולך ורותח של אופנת הגברים ולטעם המגוון של הלקוחות בישראל. לכן חשבתי שנכון לסמן את הרגע הזה וחברתי למותג הקוניאק המוערך HENNESSY, שידוע בשיתופי הפעולה שלו עם יוצרי תרבות עכשווית ברחבי העולם (כמו שיתופי פעולה האחרונים עם טרוי סיוואן, דרייק, האמנים LES TWINS, ג׳וליאן קולומבייר ופרנק גרי).

ביחד עם Hennessy הקמנו חנות פופ-אפ ראשונה שמכנסת את טובי המעצבים המקומיים לאופנת גברים, קראנו לה בשם ״אוסף״ (שם שמזכיר את ה-assemblage, מונח הקשור ליצירת קוניאק HENNESSY – תהליך שמצריך הרמוניה, דיוק, ידע, זמן ותשוקה, ושבו משלבים בין תזקיקי הבסיס המכונים eaux-de-vie להשגת קוניאק ייחודי ובלתי נשכח).הרצון שלנו היה לזקק את הרגע הנוכחי הזה עם מעצבים שמשרטטים אופקים רחבים עבור הגבר המקומי, מהבגדים בניחוח וינטג' של טלי קושניר דרך הגזרות הייחודיות של יפעת פינקלשטיין, ההדפסים של Lazy Eye PPl או של פורסט, הסגנון הספורטיבי-אמריקאי של Going Places, הקוליות של רוני בר, הוורקוור של Havie MNFCT, הבגדים שנולדו ממחדוש של HAR, התיקים המוצלחים ממש של אוריאל סטודיו ועד הכובעים המטורפים של ענר שבח (Aner5777).

לצד אלה רצינו לייצר חוויה גדולה יותר, בעיקר לפני פסח, עם פריטים ממעצב הקרמיקה גור ענבר ומעצב הזכוכית אדם שלוי ופרחים של רנגו. מבחינתנו, זוהי חגיגה של אופנת גברים מקומית, סיבה להיות שמחים שמשהו כזה יכול להיוולד ולהצליח ברגע הנוכחי, ומתנה לגברים בתל אביב (ובארץ כולה) לכבוד האביב פוסט-קורונה (אינשאללה) הזה.

Ossef – יהודה הלוי 72, תל אביב. בין ה-1-15/4,ימים ב'-ה'- 16:00-22:00,שישי- 10:00-15:00 , שבת-12:00-20:00

• אופנה
• אופנה ישראלית
• בגדי גברים
• טיפוח גברי
• טיים אאוט סופ"ש
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 889 // צאו מהבית

אפשר להגיד שקולקציית בגדי הספורט שלי כוללת שני טייצים ושלל גופיות רפויות עם חורי עש שנותרו מכיתה י"ב. אם בשנים הראשונות של התיכון עוד שכנעתי את עצמי שאני בחורה מסוג "כיפית וספורטיבית" והשקעתי בביגוד תואם – הרי שלקראת הסוף הבנתי שמקומי לא בפעילות המאומצת או בהזעה בפומבי. וכך מבחר בגדי הספורט שלי הצטמצם והצטנע בהתאם.

מכל הסיבות שצוינו למעלה, הצטיידתי במיטב החששות המוצדקים והגעתי להשקת הקולקצייה החדשה של "סיקסילק". מותג בגדי ספורט בריטי שיובא לאחרונה לארץ ומשלב בגדים אתלטיים עם סטריט סטייל. כלומר, אנשים שהם ההפך הגמור ממני. כמובן שבמהלך הערב התוודעתי לפרזנטור העולמי של המותג, סטפן ג'יימס. שהוא בחור מהסוג שאני מעבירה בטינדר שמאלה בשל פחד מהדרישה לבצע תנוחות סקס שאני לא מסוגלת להן. שרירים, שרירים, שרירים, שייק חלבון, קעקועים ועוד שרירים.

ואז, בין חטובים ומטופחות נגלו לפני שני סטנדים צנועים של בגדי ספורט הנעים בין אימונית נטו לאופנת בלינג-בלינג מעוטרת זהב ופרחים. באותו רגע נפלה עליי ההכרה הצורבת בסיבה העיקרית לשנאה שלי כלפי ספורט: אני נראית לעצמי מטומטמת. בזמן ריצה, למשל, אין לי מושג מה עושים עם כפות הידיים – חיצים או אגרופים? והמרפקים, כמה להרפות אותם? זה בסדר ככה, או שתכלס, אני הגרסה הפחות רזה של פיבי בופה?

רפרפתי עם האצבעות על חולצת ספורט לבנה מעוצבת למשעי, עם פסים כסופים על שרוולים קצרים וגזרה שעושה חשק למדוד. בראשי עלה הסלוגן: "סיקסילק – לנשים שרוצות להרגיש קצת יותר סקסיות וגברים שרוצים להרגיש קצת יותר כמו בן אל תבורי". האם יכול להיות שחדוות הספורט שבי תתגלה עכשיו, באמצע שנות ה-20, בעקבות פגישה עם טופ המשדר "יש לי כסף" אפילו שאין?

הפנמתי לתוכי את מהות החולצה וניגשתי לחבורת גברי אלפא שהגיעה להשקה במטרה לנסות את קסמיי הנשיים. בתור עיתונאית, אני תמיד יכולה לשלוף את הקלף הזה כתירוץ לפתיחה בשיחה, אז הצגתי את עצמי בביטחון מירבי. אחר כך הבנתי שאני צריכה לשאול משהו, אז הוספתי, "אה… רציתי לשאול… אם אתם אוהבים… בגדים".

אבל למען ההאפי האנד המתבקש, אסכם שרכבתי על גל האנרגיה הסוחפת הזו, יצאתי מההשקה והבטחתי לעצמי לזרוק לפח את גופיות העש לטובת מלתחת ספורט שמכבדת את עצמה. ספק אם זה יגרום לי ממש לצאת ולעשות ספורט, אבל אם יש משהו שלמדתי באותו ערב, זה שלא חייבים להזיע כדי להרגיש כיפית וספורטיבית בראש. אני הולכת להמשיך לשבת מול נטפליקס, אבל עם מנדפי זיעה נוצצים.

• אופנה
• בגדי גברים
• בגדי ספורט
• כושר ובריאות

• Facebook
• Twitter
• Email

בדיוק לפני שנה הזדעזענו מקולקציית המחטבים לגבר של ג'ק קובה, שגררה פרסומים מזעזעים עוד יותר כמו "הסוף לכרס הבירה!" ו-"לא רק לנשים: כך תסתירו את הכרס". המחטבים, כך נטען, מורידים מידה במכנסיים ואוספים את הבטן, האגן והיריכיים ויגרמו לגבר הלובש אותם להיראות מושלם בפגישת עסקים חשובה או דייט מהחלומות. הקמפיין המציג את המחטבים לעולם התהדר, איך לא, בגברים חטובים שכל קשר בין הגוף שלהם לצורך במחטב מקרי בהחלט. מילמלנו לעצמנו כמה נורא זה שמסורת משטור הגוף שנשים נאבקות להילחם בה משחר הימים וההפצרה האיומה להתבייש בגוף שאינו זעיר, מופנית כעת גם לעבר גברים והמשכנו הלאה.

מוקדם יותר החודש, למרבה הבהלה, הגדילו לעשות ולקחו את מסורת משטור הגוף צעד אחד קדימה בג'ק קובה עם השקת תחתונים "מרימי ישבן" לגברים, המגיעים עם ריפוד בר החלפה. "הגברים בעולם בכלל ובישראל בפרט עוברים בשנים האחרונות שינוי", נמסר מרשת ג'ק קובה. "מכון כושר, מניקור, השתלות והסרות שיער, טיפולי פנים ועוד, כחלק מהרצון המוצדק להיראות טוב. מחטבים לנשים הפכו כבר לחלק מקוד הלבוש, והיה זה רק עניין של זמן שיעצבו קולקציות ייעודיות שמתאימות למבנה הגוף הגברי". בנוסף, נמסר כי בשנה האחרונה נמכרו למעלה מ-6,000 מחטבים לגברים.

תחום מוצרי האופנה מחטבי הגוף איננו בשורה חדשה, ומתוארך במאה ה-16 עם המצאתו של האויב המר של האישה – המחוך. פריט האופנה הזה יוצר כדי לצמצם את הקפי הגוף הנשי, למנוע אכילה מרובה ובין היתר גם מנע נשימה וגרם לאינספור מקרי מוות ועיוותים. הפריט הידוע לשמצה (שעוד קיים היום בעיקר בגלל מורשתו הקינקית) אמנם רחוק שנות אור מהמחטבים בני זמננו, אך מהווה חלק מהותי במרדף ההרסני אחר מודל גוף ויופי שאינם בני השגה.

מצד אחד, יש שיגידו, כניסה של מחטבי גוף ותחתונים מרימי ישבן לזירת ההלבשה התחתונה אצל גברים מביאה בשורה בה העיסוק בגוף ובלבוש הופך מקובל יותר חברתית, שזורקת אותנו לימי הגנדרנות הגברית של המאה ה-19, לפני שהמאצ'ואיזם תפש את המושכות. כניסה של פריטים שחברתית מתויגים כנשיים עלולה להיות מדרגה גדולה בקבלה חברתית של מודלים גבריים רבים יותר, כאלה שיכולים לטפח את עצמם ולזלוג אל מעבר לסט החולצה-מכנסיים המוכר. גברים יכולים גם הם לטפח את עצמם, לא רק נשים, אך איפה עובר הגבול בין טיפוח להסתרה ובושה? האם יש משהו משחרר במילה "מחטב"? האם משהו באידאל הגבריות השירירנית משתנה או שמא מדובר באותו אידאל גופני שמקבל אישור מחודש?

הגוף הגברי זוכה אמנם להתבוננות מחודשת, רחבה ונזילה יותר, אך במקביל נראה כי ההתבוננות הזו מזמינה גברים להצטרף למעגל הבושה ההרסני שהגוף הנשי סובל ממנו כבר מאות שנים. מריטה, הרמה, הקטנה, הצרה – המונחים שנאבקות ונאבקים לשכוח מהם, זוכים לתחייה מחודשת ולא מתנצלת בדמותו של גוף גברי מסותת.

נראה שמספיק צעד אחד קדימה לעולם האופנה בדמות דוגמניות פלאס-סייז ויצור אקולוגי, כדי לקחת שלושה צעדים אחורה ולזרוע בושה בחלק נוסף מהאוכלוסיה. ניוז פלאש: גם גברים סובלים מהפרעות אכילה, גם גברים מתמודדים עם דימוי גוף ובושה. בדיוק כמו אצל נשים צעירות, שלטי חוצות המפרסמים אידאל גופני כוזב מלמדים דור שלם להתבונן בעצמו ולחוש שאינו שייך. ההנחה שגוף גברי אידאלי הוא גוף חטוב ומלא בשרירים מזיקה בדיוק כמו ההנחה שגוף נשי אידאלי הוא צנום וקטן.

• החיים היפים
• אופנה
• דימוי גוף
• גברים
• ג'ק קובה
• הלבשה תחתונה
• מגדר
• זהות מגדרית
• בגדי גברים

תקופת הצנע

עבור הגולשות והגולשים שבינינו לא מדובר בבשורה חדשה, אבל בגד הים בעל השרוולים מבסס מעמדו כטרנד הלוהט של הקיץ. הופכת לעגבנייה אחרי דקה בשמש? הכירי את החבר החדש הכי טוב שלך.

הו בוי

חיתוך הרגל הגבוה אאוט שחזר לחיינו מהאייטיז תודות לקרדשיאנס אאוט, חיתוך הרגל הנמוך או בשמו הלא מאוד מפתה "בוי לג" – אין. הטרנד יוצר חלק תחתון לבגד הים הנע בין תחתונים למכנסיים קצרצרים, ומציע רומנטיקה קלאסית בסגנון רייצ'ל מקאדמס בסרט היומן. אלופת הז'אנר הישראלית היא כמובן גל אנג'ל עם בגדי הים בעלי החיתוך הנמוך במותג שלהUgly Duckling.

נא לחגור

בקיץ הקרוב אתם תתאמצו למצוא בגדי ים בלי חגורה. קשירות, אבזמים, חבלים – יו ניים איט – הטרנד שצץ בשנה שעברה חוזר בענק גם השנה וכובש כל מותן טובה. החדשות הטובות הן שהפרשנויות הרבות שהוא מקבל מאפשרות לאמץ אותו בלי לחשוש שתיראו כמו כולן.

הסתנוורנו

אוי, ניאון. אי אפשר איתך ומתברר שגם בלעדיך. דוח בגדי הים של האתר Lyst, המתבסס על חיפושים וקניות אונליין, הכריז השנה על ניאון כטרנד הגדול ביותר לקיץ הקרוב, כאשר מבוקשים במיוחד הם בגדי ים ירוקים וצהובים. סיבה נוספת להצטייד במשקפי שמש.

אל חלד

השילוב בין בגדי ים לבדים בעלי גוון מתכתי יוצרים לוק שהדבר הכי טוב שיש לנו לומר עליו הוא לא אלגנטי. ובלא אלגנטי אנחנו מתכוונים למראה שזול תהיה מחמאה עבורו. עם זאת יותר ויותר מעצבים מאמצים את הבד הטריקי ויוצרים גרסאות מעודנות שיטיבו עם יפי הברק והזוהר.

עדיף כתפייה אחת ביד

איף הופכים סתם בגד ים לכזה עם טוויסט תוך הפעלה מינימאלית של מאמץ? בגד ים עם כתפייה אחת, כמובן. על אף היותם מאתגרי שיזוף (וללא ספק מאתגרי יציבות החזה), בגדי הים הא־סימטריים נמצאים בכל מקום העונה ויוצרים מראה מלא ביטחון, אלגנטי ושונה.

עלה לה

גם השנה התירוץ שלנו להימנע מאימונים נשאר באופנה, וזה נהדר. תחתוני בקיני בגזרה גבוהה עוטפים את כל מה שיש לעטוף, נראים מעולה על מגוון גזרות גוף ומביאים אותה בנוסטלגיה רומנטית. שרופים על זה.

על כביש החוף

בגזרת בגדי הים לגברים אנחנו נאלצים לדווח על קיפוח. חובבי התחתונים (אנחנו סולחים לכם, זו מדינה דמוקרטית) ייאלצו גם השנה לחפש אחר בגד ים ראוי, ועבור חובבי המכנסיים על שלל אורכיהם אין חדש תחת השמש. בין פיהוק לפיהוק איתרנו את צבעי הפסטל וההדפסים הצבאיים כטרנדים חמים להתהלך בהם אל החוף.

• החיים היפים
• בגדי גברים
• אופנה
• בגדי ים

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי

כבר למעלה מ-26 שנים שמעצב האופנה דוד ששון מציב בקדמת הבמה את אופנת הגברים, עם חנות דגל ברחוב דיזנגוף וסטודיו פרטי עם קונספט ברור ומוקפד: הרכבת טוטאלוק מושלם שמתאים לגבר הישראלי, תוך שימוש בפריטים שנתפרו ועוצבו בארץ. גברים, כך תעשו זאת בעצמכם.עם שתי חנויות וקונספט ייחודי, המעצב המקומי דוד ששון מתמקד בהחייאת תרבות הטיילור מייד בישראל. מראה מחויט שלא מחובר רק לאיש העסקים הממוצע, אלא לתרבות שלמה וג'נטלמנית שלא מצליחה להתקבע בתוך הקז'ואל הישראלי. במקביל, הוא מעצב קו סמי-אלגנט שיתאים גם לאקלים האופנתי בישראל ועל כן, מקפיד להשתמש בבדים כמו צמר קר וכותנה ועיצובים שמשלבים בין הלוק המערבי והאלגנטי – לבין הגבר הים תיכוני והמחוספס. הכי ישראלי שיש.

את ההשראה לקולקציה האחרונה, שאב ששון, איך לא, מהאווירה האורבנית של העיר ומתצוגות האופנה היוקרתיות המתקיימות בבירות האופנה האירופאיות. את החליפות מלווה גם קולקציית נעליים מעוצבת בעבודת יד בארץ.

אז איך תתאים לעצמך אאוטפיט מחויט?

אקלים

קודם כל, דעו איפה אתם גרים ולאיזה אירוע אתם מתוכננים להגיע. חשוב להתחשב במיקום (כפרי, חוף ים, אולם ממוזג, גן אירועים וכו'), עונת השנה בה מתקיים האירוע ואם מדובר באירוע של יום או לילה.

התאמה זוגית

במידה ומדובר באאוטפיט לחתונה, חשוב לוודא שהחליפה שלכם תתכתב עם הלוק של בן/בת הזוג, כך שהצבעים והסגנון יהיו מסונכרנים. (טיפ למגדילי ראש: תתאימו את צבע העניבה או החגורה לצבע הפרחים בזר).

גזרה

למרבה ההפתעה, מבנה גופם של רוב בני האדם לא סימטרי, כך שחשוב להשקיע בתיקונים הקטנים ולהתאים את אורך ורוחב השרוולים באופן מושלם ומדוייק.

הכי יפה כשנוח לך

האקלים הישראלי וסגנון הלבוש הקליל, הפכו את החליפות לאורחות לא כל-כך קבועות בארונו של הגבר הישראלי, שלא מורגל ללבוש אותן, כך שהחליפה שתיבחר חייבת להיות נוחה ככל שניתן והלובש אותה לא ייאלץ להיראות סובל ולא נינוח.

פרגמטיות

כיוון שחליפות הן לא פריט לבוש נפוץ ברחוב הישראלי, עדיף לבחור אחת עם פוטנציאל שימוש גבוה גם בעתיד, בין אם תבחר בבלייזר שיעבוד גם עם טישרט או מכנסיים שעומדים בפני עצמם.

צבעים

צבע החליפה חייב להתאים לאישיות ולגוון העור שלכם. טיפוסים סולידיים ורגועים יכולים לוותר על טקסטורה עם נוכחות, גברים כהים ייראו מעולה בחליפות בהירות ולהפך.

בדים איכותיים

צמר קר הוא סוג הבד המומלץ לחליפות. הוא נשפך ונופל על הגוף באופן מושלם. עם זאת, גברים רזים וצרים יחסית יכולים למצוא איזון בחליפה שעשויה מבד כותנה – כיוון שהבד יוסיף להם נפח ויעניק להם מראה מוצק יותר.

דיזינגוף 161 ת"א | 03-5275371

לאתר

• חליפות
• דוד ששון
• החיים היפים
• בגדי גברים