>> הארטיבסטית הילה גלילי היא מעצבת מוצר, פעילה למען שוויון זכויות לנשים ופעילה במאבק להשבת החטופים. היא מקדישה את חייה להבעת מחאה באמצעים חזותיים, במחוייבות ובחזון הומני, תוך יצירת שפה אמנותית ייחודית. "קשורה בעיניים פקוחות" היא תערוכת הבכורה שלה, שתפתח מחר (30.10) בגלריה לאמנות במרכז עמיעד. בתערוכה יוצגו יצירות מגוונות בטכניקות שונות המשלבות מיצגים, מיצבים, ספרים ואיורים מקוריים, תכשיטים וצילום, כולן שמות דגש על הקשר בין אמנות לחיים ועל התזוזה על ציר הזמן ההיסטורי בו אנו חיים. הצילומים הם פרי שיתוף פעולה עם צלמים שתיעדו את פעילותה והיא מעניקה להם במה להציג את נקודת מבטם.עוד פרטים על התערוכה כאן

1. שוק הפשפשים

בילדותי אבא היה לוקח אותי לשוק, הוא תמיד שוחח עם האנשים והתמקח עם הסוחרים. הפתיחות שלאבי עם אנשים שונים ומגוונים והידע שלו בכל מיני תחומים, מלווה אותי גם היום כאדם בוגר ובדומה אליו, אני מוצאת אצלי דמיון רב בהתנהלות מול אנשים. זה חלק ממני וחלק מהחינוך שלי לתקשורת בין אישית ואמפתיה. השוק הישן והחדש, הריחות והצבעוניות באנשים ובמקום, נוגעים בי בלב ובכל פעם שאני באזור המקום מרגש אותי מחדש. זו גם אחת הסיבות שבחרתי לעשות את תערוכת הבכורה שלי במרכז עמיעד.

2. שוק לוינסקי

גם לו יש חלק נוסטלגי מילדותי – חנויות הצעצועים, ריחות התבלינים, מסעדות הרחוב והבורקסים עם ניחוחות האוכל הביתי וכמובן, האנשים שמגיעים לבלות ותמיד נותנים תחושה של מקום שוקק חיים.

3. נחלת בנימין // נווה צדק

כמעצבת בתים וכמי שמתעניינת באדריכלות כל האיזור של השכונות הללו, המאופיין בבניה משנות ה-20 של המאה הקודמת, עם הישן, החדש והשימור – תמיד מסקרן אותי.

4. ביר גארדן שרונה

זה המקום שבו תמיד אחרי המחאות כולם נפגשים בו. אנשים בעלי אותם ערכים כמו שלי יושבים ביחד ומדברים על המצב, ובכל פעם מתווספים עוד אנשים חדשים מעניינים.
אלוף מנדלר 3 תל אביב

5. פארק הירקון

אני משתדלת לצאת לרוץ בבוקר לפחות בין שלוש לארבע פעמים בשבוע. פארק הירקון, הריאה הירוקה של רמת גן ותל אביב, מעניקה לי חמצן ומאפשרת לי להתחיל את היום כשהוא מלא באנרגיות חיוביות.

מקום לא אהוב בעיר:

האמת היא שאין לי מקום כזה. אני בחורה נוסטלגית ואומרים שגם אופטימית, וכל דבר אצלי הוא מקור להשראה. אימי נולדה בתל אביב ואבי גדל בעיר. מילדותי אני נמצאת כמעט בכל אזור בתל אביב, כך שבכל מקום אמצא פינה חמה בלב, משהו שתמיד יהווה עבורי חלק מזיכרון יקר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרצאה של הארטיביסט זאב אנגלמאיר, חבר למחאה, שמאוד נגעה לליבי. כארטיבסטית שלא הייתה פעילה עד לפני שנתיים וחצי ולא הכרתי אותו לפני, אני רואה באישיות הנאיבית והרגישה שבו, במקצועיות ובדמיון שלו משהו צנוע וענוג שמבחינתי ראוי להערכה גדולה מאוד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"סיפורה של שפחה". בפרקים הראשונים של הסדרה הגיבורה מספרת על איך אמא שלה היתה אקטיבסטית ופעילה במחאות בארצות הברית רגע לפני ההפיכה המשטרית בסיפור.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?ה
המלצה שלי לתרומה אינה בכסף, אלא בעשייה. אני מאמינה שכל אחד יכול לעשות למען האחר. לעשות משהו שהוא הכי טוב בו והרעיון הוא לתת את האפשרות להעניק למישהו קצת אור בתקופה הקשה של חייו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שוב. זאב אנגלמאיר.

מה יהיה?
רוצה להאמין ומקווה מאוד שנחזור לשפיות.רוצה להאמין שרוב האנשים מיסודם הם אנשים טובים והרוב הטוב הוא זה שיגרום לשינוי המיוחל.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• מיצג
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• נווה צדק
• שוק לוינסקי
• ביר גארדן
• זאב אנגלמאיר
• פארק הירקון

כיכר דיזנגוף הותיקה והמוכרת עברה לא מעט גלגולים במהלך השנים, אבל הדבר שגרם להן לקבע מחדש את מעמדה בתור הצנטרום של תל אביב היה השימוש הציבורי שלה בתקופת הקורונה. תל אביבים מסכנים שהצטופפו בדירת חדר וחצי שיוועו לנשום מעט אוויר ומצאו את עצמם בפיסת הדשא היחידה בטווח ה-100 מטר מהבית. ככל שגדלו מספר האנשים הפוקדים את הכיכר, כך גם היה ניתן להבחין בעסקים החדשים שצצו להם אחד אחרי השני (טוב, החלק הזה היה כבר אחרי הקורונה) כמו פטריות שיטאקי אחרי גשם ביפן.

למרות התחרות הקשוחה, כבר עשור שעומד לו איתן הביר גארדן, הידוע בהאפי האוור מפנק ובמבחר עצום של בירות, אשר מתגאה בכך שהוא גן הבירה הראשון שהוקם במדינת ישראל בשנת 2013. אז זהו, שגן הוא לא. יש עץ סמלי בתוך הבר, והמקום עצמו משקיף לדשא (הסינתטי) של כיכר דיזנגוף, ופחות או יותר בזה מסתכמת הגארדניות. עם זאת, הרפרנס לגן בירה גרמני נשמר בזכות הספסלים הארוכים המשותפים, שמאלצים אותך לשבת ולהכיר אנשים זרים מקרוב (אחח, געגועים לימים בהם שמרנו מרחק של שני מטר).

למקום הגענו בשישי בצהריים, השולחנות בחוץ היו עמוסים ובפנים כבר התכוננו לאירוע פרטי. כל זה כנראה הביא את המארחת לסף אדישות גבוה לבקשות המינימליות שהצגנו בפנייה (לא בשמש, עדיפות לפנים המסעדה), לצערנו, כלום לא הרשים אותה ואפילו העובדה שהגענו עם תינוקת בת כמה חודשים לא גרם לה לצאת מגדרה לסייע לנו למצוא את המקום האידאלי. לאחר משחק כיסאות קצר, התמקמנו וקיבלה את פנינו מלצרית בשם תמר, שהייתה נעימה ושירותית והצליחה להשכיח את ההתחלה הקשה, ותמר, שבינתיים כבר הפכה להיות אחות על מלא, גילתה לנו שיש תפריט בראנץ' חדש בנוסף לכל המנות הקלאסיות, אם בא לנו להתפרע.

אחרי דיון קצר, הוזמנו למנות הראשונות בטטה אפויה עם לאבנה ופסטו בזיליקום (42 ש"ח) ופרעצל חם מתנור אבן עם מטבל קרם פרש, סלסת עגבניות, חריף ירוק ושמן זית (34 ש"ח). מנת הבטטה הייתה סטנדרטית למדי, עם טעם נחמד של עישון וקונטרה נעימה של הלאבנה. אפילו ששתינו לא מעריצות גדולות של פסטו, הוא היה מעבר לקישוט והעשיר את המנה הנחמדה, שיכולה לבוא טוב ליד בירה. לעומת תמימות הדעים בנוגע לבטטה, הפרעצל היה יותר שנוי במחלוקת. הצד הצמחוני טען שהפרעצל היה יבש למדי ולמטבל היה טעם דלוח שלא עזר לרומם את המאפה. לעומת זאת, בצד השני של השולחן נרשמו ביסים גדולים וקולות הנאה.

בגזרה הצמחונית למנה העיקרית הוזמנה מתפריט הבראנץ' המדובר את ה"רידיפיין מיט שקשוקה מרגז" שמכילה צמד נקניקיות מרגז מתחליף בשר, רוטב עגבניות פיקנטי ופטרוזיליה שהוגשה בליווי חלה וטחינה (62 ש"ח). בתור מכורה לשקשוקות ומעריצה סמויה של "בשר חדש", לא היה ניתן להתעלם מהשילוב המעניין והתמוה בו זמנית. הדבר הראשון שאי אפשר היה לפספס זה שנקניקיות מרגז זה לא. תחליף הבשר היה דומה יותר לקבבונים קטנים, דבר שיצר עוד יותר קושי בחיבור בין שני חלקי המנה. אמנם הוחלט לזרום עם הסיטואציה, אבל מדובר במקרה קלאסי של שלם הקטן מסך חלקיו. כל מרכיב בנפרד היה טעים, השקשוקה פיקנטית בדיוק במידה הרצויה, ה"קבבונים" היו מוצלחים – אבל הקשר ביניהם הרגיש מקרי בהחלט. ושלא נדבר על החלה שהוגשה לצד השקשוקה שהייתה פוטוגנית מאוד, אבל טרייה במיוחד היא לא.

בגזרה הבשרית הוזמנו נשנושי בוואריה פקורינו – מיני נקניקיות עגל ממולאות בגבינת פקורינו שלצדם הוגשו כרוב כבוש, קורנישונים ורטבי הבית (46 ש"ח). אין ספק שההגדרה נשנוש יושבת בול במקרה הזה: על צלחת גדולה הוגשו 5 מיני נקניקיות, מעט עצובות, שדחפו להן מקל מהצד האחורי (אולי זה היה מה שהעציב אותן). מנה שנמחקה מהזיכרון ברגע שקמנו מהשולחן. לקינוח הוזמן ברד פודינג, מנה המורכבת מחתיכות של בצק קרואסון אפוי בקרם ברולה, קרמל מלוח בתוספת גלידה וניל (48 ש"ח). אחרי התלבטות ארוכה בין הברד פודינג לפאדג' סניקרס נבחרה האופציה הראשונה. על פי הצמחונית, הברד פודינג היה טעים, יחסית לברד פודינג, אבל המרקם של הבצק לא היה מספיק נימוח וטעם הקרמל לא היה דומיננטי מספיק. הקרניבורית בעמדה של הצמחונית, אך מצאה את עצמה מחסלת את המנה כולה.

כמו כן, לאורך כל הארוחה הלחץ על המטבח (מהנסיבות שכבר תוארו) גרם להמתנה נצחית בין מנה למנה. לשמחתנו קיבלנו צ'ייסרים על חשבון הבית כהתנצלות כנה, והחלטנו לסלוח. בדיוק היה יום כיפור ועדיף בטן מלאה באוכל מאשר בטן מלאה בכעס. היה אפשר למלא אותה קצת יותר טוב, ובכל זאת, צ'ירס.

כרוביות: 2.5 |סטייקים: 2.5
>> ביר גארדן, ריינס 2, א'-ה' 02:00-10:00; ו' 04:00-12:00; שבת 02:00-13:00, 054-5274512

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• ביר גארדן
• כיכר דיזנגוף

• Facebook
• Twitter
• Email

המשבר בענף המסעדנות הולך ומחריף, משרד הבריאות ועיריית תל אביב-יפו מנהלים קרבות על מתווה החזרה לשגרה של בתי האוכל, תאריך יעד לפתיחת שעריהן עדיין אין ו-70 אלף מובטלים שמצאו בהן את פרנסתם לא יודעים מאיפה תבוא הישועה. מעבר להלוואות בערבות ממשלתית ומענקים קשים להשגה, נותר לעסקי ההסעדה רק אפיק אחד להישרדות: מימון המונים שמתבסס על תשלום עכשיו תמורת מזון ומשקאות אחר כך, בעצם סוג של אשראי מהלקוחות הקבועים שרוצים לחזור לא פחות משבעלי העסקים רוצים להחזיר.

אל הזירה הגועשת של מימון ההמונים בסיוע למסעדות, בתי קפה וברים אהובים, הצטרפה השבוע ענקית המשקאות טמפו, גם היא מנפגעי המשבר. מכירות המשקאות הקלים והאלכוהוליים עברו לצניחה חופשית בעקבות סגירת הענף, וחברות המשקאות שגם בימים כתיקונם הן שותפות בכירות בעסקי ההסעדה, העבירו הילוך והגבירו סיוע לבעלי העסקים מתוך ההבנה שכולם נמצאים באותה סירה על אותם מים סוערים.

המיזם "Menu", שמאפשר למעשה למסעדות וברים לגייס את לקוחותיהםלקמפיין מימון המון בלי כאב הראש של תחזוק קמפיין כזה, מאכלס כבר מספר לא קטן של מוסדות בילוי וגסטרונומיה אהובים כמו הפיקוק, ביר גארדן, קפה הנרייטה, פופינה, יאקימונו, אלנה, דוד ויוסף ורוברטה וינצ'י שמציעים שלל עסקאות משתלמות, תשורות שוות והנחות דרמטיות לכל מי שמתגעגע אליהן, בעלות של החל מעשרות שקלים ספורים ועד אלפי שקלים להשכרת המקום לאירועים וארוחות מיוחדות.

הייחוד של המיזם, בשלב זה, הוא בכך שכל ההכנסות הולכות ישירות לכיסי המסעדנים ללא עמלות או דמי תיווך וטיפול וטמפו אף הגדילה וויתרה גם על מיתוג עצמי וקידום מוצריה בעמודי הנחיתה. המיזם התמקם בתוך אתר Blend שמתמקד במכירה של מארזי אלכוהול מיוחדים ושווה הצצה בפני עצמו. יאללה, תנו קצת קרדיט.

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• פופינה
• הישרדות: קורונה
• פיקוק
• דוד ויוסף
• יאקימונו
• אלנה
• ביר גארדן
• מימון המונים

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי

חודש אוקטובר אמנם מסמן את תום החגים העבריים, אך עם זאת הוא מביא איתו בכל שנה לא רק את בשורת הסתיו אלא גם חג בווארי אדיר שהתחלנו לאמץ כבר מזמן, הרי תמיד חסרות לנו עוד סיבות לשתות. מדובר כמובן באוקטוברפסט – חג הבירה הגרמני בן 200 השנה, שמתאפיין, איך לא, בשתייה מופרזת של המשקה הענברי התוסס וזלילת נקניקיות שמנמנות.

לרגל החודש הקסום הושקה השנה מהדורה מוגבלת של בירת ויינשטפן – בירה Braupakt שנוצרה בשיתוף פעולה בין המבשלה הגרמנית ובין מבשלת הבוטיק האמריקאית Sierra Navada. התוצאה – בירה המשלבת את המתקתקות הפירותית של הבירה הגרמנית המסורתית ואת הטעם והארומה הכשותיים המאפיינים את מבשלות הקראפט האמריקאיות.

גרמני ואמריקאי נכנסים למסעדה ים תיכונית

זו יכלה להיות התחלה של בדיחה לא מבריקה במיוחד, אבל מדובר דווקא בשילוב קולינרי מסקרן. במהלך אוקטובר תהפוך מסעדת אוזריה נקסט דור שבשוק לוינסקי לפופ אפ ביר גארדן שבו יוצע תפריט מיוחד שנוצר על ידי שלושה שפים מוכשרים אשר אותגרו והתבקשו לרקוח מנות שיסמלו את שיתוף הפעולה בין המבשלה הגרמנית הוותיקה בעולם והמבשלה האמריקאית. שף עינב אזגורי (קפה נורדוי, בר א וין) רקח מנות גרמניות, שף אוראל קמחי (פופינה) יצר מנות אמריקאיות, ושפית אביבית פריאל אביחי (אוזריה) הכינה שתי מנות גרמניות לצד התפריט הים תיכוני של אוזריה נקסט דור.

במנות היצירתיות תמצאו פיצה בווארית עם קרם פרש ואספרגוס (56 ש"ח), נקניקיות קנקרז על כרוב כבוש ביתי וחרדל מתובל (58 ש"ח), סלט הרינג כבוש עם פרעצל וחמאה (46 ש"ח), שניצל עגל עם כרוב כבוש ותפוח אדמה (68 ש"ח), תבשיל שפונדרה וברביקיו סלקים על פנקייק תירס (58 ש"ח) ועוד.

חודש החגיגות מביא עמו גם הזדמנות מעולה עבור חובבי הבירה הישראלים להכיר את טעמה של ויינשטפן פסטביר (Festbier) – בירת לאגר בווארית בהירה המבושלת אחת לשנה לרגל חגיגות האוקטוברפסט ברחבי העולם. השנה נוכל גם אנחנו לטעום מהמשקה הייחודי, שיימזג מהחבית ביותר מ־100 ברים נבחרים ברחבי הארץ.

אוזריה נקסט דור, זבולון 25 תל אביב | שני־חמישי 19:00 ־ אחרון הלקוחות, שישי 12:00־אחרון הלקוחות

• אוכלים שותים
• ביר גארדן
• אוזריה נקסט דור
• אוקטוברפסט 2018

• Facebook
• Twitter
• Email

הגענו לתקופה הזו שגם בערב, אם כבר יוצאים מהבית, זה רק בשביל משקה שיצנן את הגוף והמוח. בדיוק בשביל זה יש בירה, אבל זה ממש לא אומר שאתם לחזור על אותו בקבוק גולדסטאר ישן ומוכר מדי ערב. הנה כמה מקומות שיראו לכם שגם בעולם הבירה יש ים תוסס ומרווה של אפשרויות.

1. אגנס

למרות המיקומים במרכז העיר, אגנס הוא יותר מכל פאב שכונתי. עם זאת, הבעלים דני אשור ומיטל מועלם מקפידים על התנהלות מקצועית ומתוקתקת בכל הגזרות, מערבי תוכן ומוזיקה ועד למערכת מזיגה מקצועית ועשרות סוגי בירה, מהם כ־15 בחבית.

ברזים ובקבוקים:שפירא IPA , אלכסנדר גרין, ג'מס 8.8 , ברודוג פאנק IPA , בלו מון.

מה אוכלים:המבורגרים (נסו את אוזי האוסטרלי עם סלק, אננס ובצל מטוגן); פיצות מחווה לצבי הנינג'ה כמו לאונרדו הקלאסית ודונטלו עם גבינת שמנת עזים, רוקפור, אגסים וקרמבולה.

אבן גבירול 129 תל אביב, 6427260־03 ; הקישון 7 (שוק לוינסקי) תל אביב, 6820675־03

עוד כתבות שיעניינו אותך:
3 מסעדות חדשות ומבטיחות ביפו
10 טעמי הגלידה החדשים שאתם חייבים לנסות
אלכוהול, קפה ובר חדש נפגשים לקוקטיילים צבעוניים

2.ביר בזאר

מה שהתחיל כדוכן בשוק הכרמל שהתרחב לבר הוא כיום קונצרן בירה ישראלית עם מבשלה, סניף בשוק מחנה יהודה ושני סניפים בתל אביב. בביר בזאר עושים כבוד לבירה ישראלית ומגישים אותה במקום בילוי צעיר ותוסס.

ברזים ובקבוקים:פייל אייל חתול שמן ודודהש'ך אמבר אייל של מבשלת הבית, בינדי IPA ועוד הברקות מיתוגיות שהן לבדן גורמות לנו לחייך. אפשר לקבל בחצי, שליש, קנקן ומגש טעימות, או לקחת הביתה ולעשות מסיבה.

מה אוכלים:פלטת דגים וחלה, סנדוויץ' קורנביף, סביצ'ה בורי על חלת ויזניץ', סאלוף ומטבלים.

ישכון 36 (כרם התימנים) תל אביב, 5049537־03 ; זבולון 13 תל אביב, 6125029־03

3. ביר גארדן

הקונספט הבווארי שהתנחל בכיכר דיזנגוף מציע חוויה לא פחות מוצלחת מהמקור: שולחנות ארוכים לישיבה ליד זרים שבסוף הערב אולי יהיו חברים, גינה עם צמחייה לא טריוויאלית בעיר, וייב אנרגטי ובירה צוננת. יום הבירה הבינלאומי נמתח כאן לשבוע שלם של
חגיגות וספיישלים.

ברזים ובקבוקים:ויינשטפן Korbinian כהה וארומטית בסגנון דופלבוק, ולראשונה בישראל ויינשטפן Braupakt – בירת חיטה לא מסוננת בארומה פירותית, כולן לכבוד חג הבירה.

מה אוכלים:עראייס במילוי בשר טלה, שווארמה דג ונקניקיית קאריוורסט.

ריינס 2 תל אביב, 5274512־054

4. המנזר

המקום הוותיק בפאתי שוק הכרמל מתברג היטב בכל רשימה שלנו, מהברים עם האוכל הטוב ביותר ועד המקומות עם האנשים הכי מעניינים/מוזרים. על הדרך זהו גם אחד מהמקומות הכי שווים לבירה, שנמזגת קרירה ופריכה במחירים שקשה למצוא כמותם.

ברזים ובקבוקים:Tucher לאגר, Keller ,Tucher RED לא מסוננת מגרמניה, גינס ומבחר גדול של בקבוקים.

מה אוכלים:ניוקי מטוגנים בפסטו עגבניות לחות, כריך שורט ריבס מפורק עם כרוב מוחמץ, ועוד קסמים שהשף אלעד שמש והצוות ממציאים כל יום מחדש, וככלות כל – הקצין גם טוסט גבינה והאם.

אלנבי 60 תל אביב, 5173015־03

5. השופטים

עוד לפני שכל פאב נהיה בר, השופטים כבר היה שם עם קונספט מהודק שגם הוא לא ידע שהוא כזה. נכון שהשולחנות דביקים ועל עיצוב אין מה לדבר, אבל במה שבאמת חשוב לא מחפפים: בירה שתמיד נמזגת בטמפרטורה הנכונה לכוס הנכונה, מבחר גדול של בירות קבועות
ומתחלפות, ערבס חינם, מוזיקת רוק משובחת ואווירת מקום שכבר ראה הכל.

ברזים ובקבוקים:אלכסנדר בלונד, מיקלר גרין והובגובלין מחבית, דנסינג קאמל IPA.

מה אוכלים:סיגרים מטוגנים, נקניקיות, רוסטביף, טוסט האם ושוקרוט. לטבעונים יש ויגן בורגר משעועית שחורה ופטריות.

אבן גבירול 39 תל אביב, 6951153־03

6. מתי המקלל

כשפותחים את המילון בערך חמארה אמורה להופיע לידו תמונה של מתי לנדשטיין. הוא בן יותר מ־80 ובמשך עשורים נמצא באותו מקום קטן ומשגר במרץ קללות ציוריות. הלקוחות, קבועים ומזדמנים, סלבס ועמך, מקבלים את התופעה בחיוך, ומבקשים מאיציק הבן ומשמוליק הנכד למזוג כוס בירה טרייה ומגוזזת היטב.

ברזים ובקבוקים:גולדסטאר מחבית הטובה בארץ.

מה אוכלים:מטיאס כבוש עם טבעות בצל ורבע לימון, רגל קרושה וחזרת, כבד קצוץ.

מטלון 41 פינת זבולון תל אביב

7. נורמה ג'ין

בבר הוותיק ישנם כל המרכיבים הנכונים שעושים מעוד מקום מוסד: אוסף מרשים של יותר מ־200 סוגי וויסקי, פלייליסט סול ובלוז, שירות מתוקתק, חצר אחורית חמודה, אווירה שעושה חשק להישאר לעוד כוס בירה וכמובן בירה-והרבה.

ברזים ובקבוקים:16 ברזי בירה ישראלית ומחו"ל, בירות בבקבוק (כולל נדירות ומתיישנות), בירה בקנקנים ומסלול טעימות.

מה אוכלים:מטיאס עם בצל ושמנת חמוצה, פיש אנד צ'יפס, ניו יורק ווינגס, נקניקיות, המבורגרים וצלע לבן.

אליפלט 23 יפו, 6837383־03

8. נורמן

עוד חמארה שגולשת לרחוב, והפעם בשוק הכרמל בואכה כרם התימנים. מוזיקת אייטיז וניינטיז, שולחנות עץ פשוטים ותאורה אפלולית מתחברים לבר שמצליח להישאר רלוונטי למרות השנים והטרנדים החולפים. מדי פעם מתקיימים ערבי תוכן שמושכים לקוחות שעוד לא מכירים את המקום, נשבים בקסם וחוזרים.

ברזים ובקבוקים:בעיקר בירות בלגיות בהן שימאי, מרדסו ולה שוף ובירות בוטיק ישראליות.

מה אוכלים:חמוצים מתוצרת בית, עלי גפן ממולאים, פיצה ביתית, אדממה.

הלל הזקן 8 תל אביב, 5171030־03

9. עמירם

בירה והיסטוריה לא עובדים כל כך טוב יחד, אבל יש מצב שעמירם הוא הפאב הכי ותיק בעיר. הוא נפתח באמצע שנות ה־70 על ידי עמירם, ששלט בו ביד רמה שלושה עשורים ואז מכר את המקום. מעט מאוד השתנה מאז אם בכלל: דלפק העץ עדיין שם ויש מצב שגם אותם לקוחות. רק אוסישקין כבר לא ממול.

ברזים ובקבוקים:עמירם מזוהה בראש ובראשונה עם גינס מחבית. מי שלא מסוגל לשאת בעול יוכל להזמין טובורג, ויינשטפן וקרלסברג.

מה אוכלים:פלטות ירקות, גבינות ונקניקים, איקרה, נקניקיות בבירה ושרימפס מטוגנים.

התערוכה 8 תל אביב, 5441634־03

10. פורטר אנד סאנס

במבט ראשון היא נראית עוד מסעדה, אבל מבט חטוף לכיוון הבר מסגיר את ההבדל – יותר מ־50 ברזי בירה שמחוברים למערכת מזיגה טופ נוץ' ויותר מ־70 סוגי בירה בבקבוקים. צוות מקצועי יתאים לכם משהו שתאהבו, גם אם בירה היא בכלל לא כוס התה שלכם.

ברזים ובקבוקים:היריעה קצרה מלהכיל אבל באמת שיש כאן הכל.

מה אוכלים:צלחת שרקוטרי, מטיאס בבירה ושמנת, נקניקיות, והמבורגר סנט מור עם שפצלה
ופונדו גבינות שהוא מאסט.

הארבעה 14 תל אביב, 6244355־03

• אלכוהול וקוקטיילים
• המנזר
• בירה
• ביר בזאר
• ביר גארדן
• נורמה ג'ין
• פורטר אנד סאנס
• אוכלים שותים