חניון הוא מרחב חדש ולא שגרתי לתרבות, מוזיקה, קולינריה, אמנות ועוד נפתח במהלך חודשי הקיץ בפלורנטין, וכשמו כן הוא – חניון. כן, קראתם נכון – במהלך ימי השבוע החלל ברחוב הרבי מבכרך 7 מתפקד כחניון לכל דבר עבור עובדי המשרדים שממול, אך כשהערב יורד והמכוניות חוזרות הביתה, כיסאות ושולחנות נפרשים, המוזיקה מתחילה להתנגן ובירה צוננת נמזגת בשפע.
>>קראנץ החלומות: הקריספי צ'יקן של אגאדיר ושף תומר טל באמת אדיר

בפועל מה שעומד לפנינו הוא שטח גדל מימדים (כ-700 מ"ר) שכולו תחת כיפת השמיים, ומרגיש כאילו ממוקם הרחק מהעיר, למרות שהוא לגמרי בפאתי פלורנטין. בר רחוב שמציע בירה, קוקטיילים ויין במחירים נוחים המוגשים לצד נשנושי בר קלאסים, ובערבים נבחרים ובסו"פשים אף תמצאו פה אירועי תרבות, מוזיקה, קולינריה ואמנות. מאחורי "חניון" עומדיםאורי וילדר (ריפ, ורה ולשעבר דפי) ואיתמר רפל (שניהל ברים בירושלים), שהביאו את הניסיון שלהם ליצירת חוויה שמשלבת בין בר שכונתי למרכז לאמנות ותוכן ייחודי, תוך ניצול מקסימלי של השטח – את החדרים שמעל החניון, למשל, הם השכירו לאמני קרמיקה וקעקועים.

חניון. צילום: אורי וילדר

בצד של הבר השכונתי, תוכלו להגיע מדי יום החל מ-18:00 (חוץ משישי, בשלב זה), לשבת בחניון המרווח וליהנות ממוזיקה טובה, חברה נעימה, תפריט ברים קלאסי ללא יומרות ואחלה של מחירים. בקבוק סאן מיגל יעל לכם פה 28 ש"ח (ל-400 מ"ל), וגם כוס פינו גריג'יו, או מרלו/רוזה ב-30 ש"ח יעשו את העבודה, וישנם גם קוקטיילים קלאסיים כמו אפרול שפריץ, בזיל סמאש, מרגריטה או נגרוני (42 ש"ח), ואם אתם רוצים גם להתעורר בבוקר ולא להבין למה אתם בחניון, אז יש גם בירה או יין ללא תחתית במחיר של 79 ש"ח.

סליחה, אתה יכול להזיז קצת את הרכב? חניון. צילום: יעל שטוקמן

אגפי האוכל, כאמור, לא מביאים בשורה קולינרית יוצאת דופן, אבל בהחלט יזכירו לכם את הימים בהם הייתם יושבים בבר על בייגל טוסט לצד זיתים ודיפ (37 ש"ח), נקניקייה בלחמנייה לצד זיתים ותוספות (35 ש"ח) או פשוט תערובת זיתים ופיצוחים (16 ש"ח), ובעתיד אנשי המקום מתכננים גם לפתוח בשעות הבוקר (היי, המכוניות לא תופסות את כל השטח) ולהציע קפה, כריכים ומאפים למי שרוצה לאכול בחניה.

רגע, זה נחשב וינטיג'? חניון. צילום: אורי וילדר

אנשי "חניון" מתכוונים, מעבר לאותו תפריט קלאסי, לארח אירועים רבים וחגיגיים, כאשר בהמשך צפויה להגיע אגודת האויסטרים האהובה TOC למקום, כך שתוכלו לשלוק אויסטרים מזינים, ובהמשך מתוכנן גם קרקס לילדים בימי שישי, שוק חומרי גלם, משתלה ועוד אירועים רבים ומסקרנים. סתם כדי לסבר את האוזן, מאז פתיחתו לפני כמה שבועות כבר הספיק לארח ערב מעשנת בשרים, ובאחר אירחו את אגודת אספני רכבי אספנות שהוצגו בחניון. במילים אחרות, הנה חניון שלא ידפוק אתכם במחיר, ואשכרה תהנו מהזמן שלכם בו.
חניון, הרבי מבכרך 7 תל אביב, א'-ה' ומוצ"ש מ-18:00 ועד אחרון הלקוחות

• אוכלים שותים
• ברים בתל אביב
• ברים חדשים
• חניונים בתל אביב
• פלורנטין

זה מעניין שהמלחמה הובילה לשתי מגמות בולטות ומאוד הפוכות – מתחמי בילוי וברים גדולים מול מקומות קטנים שהם קצת יותר מחור בקיר וחצר פנימית. אנחנו, באופן אישי, מעדיפים את הסוג השני ומחפשים תמיד את הברים הקטנים וה(יחסית)שקטים שאפשר להוריד בהם איזה דרינק נעים מבלי לחפש כל רגע מלצרית נו איפה היא אנחנו רוצים לזוז. היום אנחנו ממליצים על 3 ברים קטנים ואינטימיים שממש שווים ביקור קטן (או רביצה של ערב שלם). לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>החתול והגלידה: האיש שהחיה את נחלת בנימין יודע בדיוק מה חסר שם

½3

למה כדאי:זה בר סודי, שכזו כשלעצמה צריכה להיות סיבה מספיק טובה! אבל גם בלי הגימיק של להסתתר בדירה תל אביבית רגילה (קומה 3, בלי מעלית), אבל בשביל הזדמנות אמתית לבר יוצא דופן בכל אופן.
מה טעים:הפילמני (כיסונים במילוי בשר) וורניקס גבינה מאודים עם רוטב דובדבנים וחמאה ובצל מוחמץ
אווירה:ספיק איזי תל אביבי בלי הפוזה
>> מיקום לא ידוע, זה חלק מהכיף.באינסטגרם מגלים

ספיקאיזי בסלון. ½3 (צילום אנטולי מיכאלו)

ענן בר

למה כדאי:מאז הקמתו הפך הענן לאחד המקומות האהובים בעיר, וההמלצות עליו במדור "העיר שלי" חוזרות בתדירות גוברת. ובצדק. זה מקום מיוחד לאנשים שאוהבים מוזיקה, אוהבים וינילים, אוהבים סלקשן מיוחד ואוצרות מוזיקלית ברמה גבוהה ביותר. חלום.
מה טעים:לא באים לכאן כדי לאכול אבל הנשנושים ממש סבבה והיינות טובים, ובשעות הבוקר והצהריים פועל כאן בית הקפה קשת וגם הוא נעים וטעים.
אווירה:בר ויין ושכונה כמו בשכונה.
>> רענן 36

ענן בר (צילום: קובי בוהדנה)

RIAA HiFi בר

למה כדאי:דור ולן ואורי כהן הם שניים מבוני מערכות הסאונד המוערכים ביותר בארץ, וכשהם פותחים בו בר כדי לשמוע מוזיקה אתם יכולים להמר משכורת על כך שזה יהיה מושלם. ספק אם יש עוד מקום בעיר שהמוזיקה בו טובה כל כך ונשמעת טוב כל כך.
מה טעים:השותפים של ולן וכהן הם אנשי פיצה לילה הסמוכה, אחת מהפיצות הטובות בעיר, והם ארגנו כאן תפריט נשנושים קטן ואיכותי באווירת אפריטיבו. חוץ מזה, תמיד אפשר ללכת לשכנים ולאכול פיצה.
אווירה:שששש, סתום ותן לשמוע את הקטע הזה.
>> דרך יפו 44

כמו בסלון הפרטי. RIAA HiFi (צילום עמית ראם)

• אוכלים שותים
• ברים חדשים
• עסקים קטנים
• ענן בר

בעודנו נדהמים מהעמידות של סצינת האוכל המקומית, אספנו את 40 המקומות הכי מיוחדים ומעניינים שנפתחו במהלך שנת תשפ"ד – מסעדות, ברים ובתי קפה שהצליחו למרות הכל לקום בשנת המלחמה הנוראית הזו, ובתקווה ישרדו לעוד זמן רב. אלו החדשים הכי מעניינים.

>>שיפודים במנטנטן, מקסיקו סיטי ב-AKA, טאלי בטאיזו ועוד חדשות אוכל

Out of the Box | מסעדה

המסעדה של שפים און משען (ליטל בורגר שופ) וטל צור נולדה כיצור כלאיים ברוח התקופה – בבוקר חמ"ל בישולים עבור מפוני המלחמה, בערב ביסטרו פיין דיינינג עם ארוחות טעימות במחיר הוגן. הסטינג פשוט, חלל קטן וצנוע שנבנה בעשרים אצבעות במקום שבו פעל דוכן השיפודים של זלמניקו, אבל כל השאר מוקפד עד קצה המזלג – מכלי הגשה שעוצבו במיוחד ועד תפריט מקורי ובו פמפושקי ורוטב שזיפים מותסס, שיפוד גראטן בגריל פחמים עם שומן אווז ובוטרגה וגלידת וניל מדגסקר וטונקה עם שלווה מתובלת ורוטב תות זרחני. ועליה נאמר "היא לא דומה לאף אחת אחרת".
בן זומא 3

וואלה יצאו מהקופסא. Out of the Box (צילום: אנטולי מיכאלו)

אדא לוינסקי | בית קפה

אחרי שהתאהבנו בו ביפו, קפה אדא הגיע עד אלינו לפלורנטין, וגם בסניף הדרומי פחות, וזה חשוב כי זה קפה שהוא חד משמעית בטופ שלנו. כי הקפה שמוגש באדא, מקורו בבית היוצר של קפה נחת התמקם בחלל מושקע ששופץ למשעי, והוא נעים ורחב ידיים. אגב, יש גם גג שנפתח לרווחה, ואנחנו מחכים לשבת עם כוס קפה תחת כיפת השמיים ולקוות לטוב.
זבולון 9, כל יום מ8:00-17:00

רגע של נחת. אדא חנינא לוינסקי (צילום: עומר עקריש)

איטה | בר

ברור לכולנו, אנחנו מקוות, שכאשר שף אוראל קמחי מכריז על בר יין מבית פופינה, זה לא יהיה מקום שגרתי שהוא עוד שכפול של קודמיו. ואכן, איטה מבית פופינה הוא בר יין משודרג פלוס פלוס, שמלבד תפריט יינות יצירתי ורחב מציע מנות חלומיות כמו ספריבס חזיר עסיסי, ספרינג רול מטוגנים ורעננים, פטריות מטוגנות בבלילת בירה ועוד ועוד. וכעת לסוד האמיתי: אפשר גם להזמין כאן מהתפריט של פופינה, אז בשבילנו כוס רוסאן, ספייריבס, ספרינג רול ובאן שרימפס והסתדרנו.
שבזי 62

לא סתם עוד בר יין. איטה (צילום: חיים יוסף)

אלג'יר | בית קפה

בבניין פליציה בלומנטל המרשים נפתח לאחרונה קפה אלג'יר, בית ראשון למותג הקפה הוותיק "אלג'יר" של איתמר בן אבי. בבית הקפה תמצאו ספייס מואר ורחב ידיים, יחד עם הקפה הריחני והנהדר שקולה בן אבי בעצמו. ישנם ארבע סוגי קפה המוצעים על פי מנעד שנע בין פירותי, חמוץ, מריר ושוקולדי. מלבד זאת תמצאו שם כריכים ומאפים שליקט בן אבי מרחבי העיר וגם קולד ברו שהוא פתרון מושלם לחום הנצחי פה.
ביאליק 26 כל יום בין 8:00-15:00

קפה אלג'יר. צילום: יעל שטוקמן

אלון שבו XיThe Jaffa | בית קפה

אלון שבו העניק לנו הזמנות מפז להתיישב בניחותא בלובי של המלון הכי יפה בהארץ, דה ג'אפה הוטל כמובן. לא זאת בלבד, לא רק שאנחנו רשאים לשבת בלובי רגל על רגל מבלי שהזמנו חדר במלון כי אנחנו תפרניים, אנחנו יותר ממוזמנים גם להזמין קפה ומאפה א-לה אלון, שאפה במיוחד ללוקיישן מאפה תפוזים ושקדים לחלום עליו בלילה. זאת לצד מאפים רבים וטריים ועוגות מטריפות.
לואי פסטר 2, ימים ב'-ה' בין 8:30-17:00

בלו קפה | בית קפה

בלו קפה נפתח במקום מאוד כחול ומאוד מגניב – המכולה הכחולה של בית המכולות בנמל יפו. בהתאם למקום שבו הוא נמצא, בקפה בלו מקפידים על תנאי סחר הוגן של הקפה אותו הם מביאים וקולים, וכן על שימוש בכלים ממוחזרים ואקולוגיים בהגשת הקפה. אבל אל תדאגו, כי הסביבתיות לא באה על חשבון הקפה המשובח והריחני מהגל השלישי, כמובן, והמאפים מבית "אפוי" של רז רהב שאנחנו הכי אוהבים.
נמל יפו בניין 3, ימים א'-ה: 8:00-20:00, שישי: 8:00-16:00, שבת: 8:00-18:00

קפה בלפור | בית קפה

קפה בלפור התמקם איפה שהיה קפה לוסיה בעבר, ועל אף שהשם, העיצוב והתפריט התחלף – הוא נותר בית הקפה השכונתי האידאלי. מרפסת נעימה שמשקיפה לרחוב השקט, בראנץ' מפתה כל יום עד שעות אחר הצהריים, מאפים ועוגיות גדולות מימדים, וגם קפה שיכין לכם בריסטה שבוודאי אחרי ביקור אחד או שניים כבר יזכור איך קוראים לכם. ככה זה בבית קפה שכונתי, וקפה בלפור בהחלט מיטיב להיות כזה.
בלפור 18,א'-ה' 7:30-16:00 בראנץ׳, 16:00-21:00 בר יין ותפריט ערב, יום ו׳ 7:30-16:00

אותה גברת עם שינוי אדרת וגם קצת הגברת עצמה. קפה בלפור (צילום: שיר חזי)

בר מימון | בר

בר מימון נפתח בתחילת המלחמה ברחוב רמב"ם סמוך לשוק הכרמל, והעניק לנו אז וגם היום בדיוק מה שאנחנו צריכים: אלכוהול ואוכל טוב במחיר נוח ומאפשר, אווירה שמחה ואסקפיסטית במידה ופלוט פרמזן בלתי נשכח שאנחנו חולמים עליו בלילה. אגב, עוד מבית היוצר של בר מימון ובסמוך אליו, נפתח לוסי, בר קוקטיילים קטן ומהודק שמציע קוקטיליים נהדרים ואווירה מתוקה ורומנטית. בקיצור, אחלה בר מימון.
רמב"ם 5

איזה טאצ'. בר מימון (צילום: עינת דנינו)

ג'אנגו | מסעדה

כשמחירי הבשר מאמירים והולכים עד שהוא נעשה תענוג לעשירים בלבד, הקצב שגיא טריגר ושותפיו מצליחים למצוא את הנוסחה שתשאיר אותם ואותנו מרוצים. ג'אנגו מצטיינת בכל הפרמטרים, מעיצוב נעים ולא סטנדרטי דרך שירות יעיל גם בזמנים שבמסעדות רבות הפלור קורס, וכמובן הבשר וכל מה שמסביבו. מקצוענות במלוא מובן המילה, ועל חמאת הקצבים עוד ייכתבו שירים.
הלל הזקן 12

מוגזם כבר אמרנו? ג'אנגו (צילום: אמיר מנחם)

ג'דה | בר

ג'דה הוא בר תימני בכרם התימנים. מתבקש, נו. בג'דה תמצאו קוקטייל חוואייג' מנצח ושלל פחמימות תימניות אמיתיות שאין מנחם כמותן בעולם כולו. דוגמת לחוח עם גבינת בושה, כן כן בבקשה, לחוח נוטלה (כן, שלום לך), קובנה פודינג על משקל ברד פודינג שזה רעיון מופלא שאפילו הח'ותים לא חשבו עליו, ג'חנון ועוד שלל רב של בצקים ואלכוהול במחיר נוח. בימי שישי יש חאפלה שמחה במקום, והאמת, שביקור אחד בג'דה וכבר תרגישו יותר אופטימיים.
יום טוב 33

בכרם התנהג כתימני. ג'דה (צילום: נועה תירם)

ג'ודי | בר

ג'ודי היא הסנונית הראשונה של חיי הלילה בשדרות יהודית, שנדמה שבהחלט מבשרת על מגמה של מקומות בילוי בשכונה שמתחת לגשר. את המקום פתח קובי ארוסי, שלו רקורד מפואר ביינות ואירוח, מה שמתבטא היטב בתפריט היינות העשיר שמציע קרוב ל-80 לייבלים של יין ובתפריט האוכל המורכב ממנות נהדרות שמשתדכות היטב ליין. גם האווירה השכונתית נשמרת במקום, וכיף לשבת על השדרה השקטה, ללגום יין ולקוות לטוב.
שדרות יהודית 20

מקום קטן ומתוק לשכונה קטנה ומתוקה. ג'ודי (צילום: תמר דניאלי להב)

גווידו | מסעדה

בתל אביב היקרה להחריד, גם אוכל איטלקי עממי יקר. עד שבא גווידו ושבר את הכללים, והוכיח שאפשר להאכיל בנדיבות (רבה, מאד) בלי לחפף בפינות ובלי לקרוע לנו את הכיס. הלואי שבשנה הבאה ייפתחו עוד מקומות כאלה.
בן גוריון 34

הבחירה המושלמת לארוחה משפחתית. גווידו (צילום: יחסי ציבור)

גילה וננסי | מסעדה

עיצוב משוגע, פריצות דראג במהלך הארוחה, מועדון במרתף ואווירת סליז מאופקת – המסעדה/קלאב של איל שני והפאג, ליין המסיבות הלהט"בי הוותיק, מביאה לתל אביב רוח בליינית משוחררת, שחסרה כל כך בשנה האחרונה. האוכל אינו מיועד להעיף מהכיסא אלא לשמש רקע להתרחשויות, ובהסתכלות על החבילה כולה – לגילה וננסי מגיע להיות ברשימה הזאת בזכות ולא בחסד.
לבונטין 8

איל שני והדיוות של גילה וננסי (צילום: אינסטגרם/@eyaltomato)

דוט | מסעדה

עוד לא עבר מספיק זמן כדי שהמסעדה של שף דותן שלום תוכיח את עצמה, אבל עם רזומה בצ'אקרה ומחניודה ומחווה לפולנטה המיתולוגית – זוהי פתיחה מעניינת מספיק כדי להיכנס לרשימה. המיקום מיתולוגי, היכן שבמשך שנים הוגשו הסטייקים המיתולוגיים של NG, ואם המחירים ירדו קצת ויותאמו למצב – זה יעשה למסעדה ולנו רק טוב.
עין גנים 9

יש לה נקודה. דוט (צילום: אסף קרלה)

D298 | בית קפה

שמו המדעי משהו של בית הקפה הזה – שבסך הכל מייצג את הכתובת שלו בצפון דיזינגוף, מרמז בהתחכמות על טיבו של בית הקפה. היכל קפאין מדויק ומוקפד עד כדי מעבדה, בו קפה שנקלה בבית הקלייה הצפוני בלומס, ותערובות חד זניות וייחודיות שקרוב לוודאי תמצאו אך ורק בו. הקפה מיוצר, נשקל ונמדד בחרדת קודש עד שתהיו בטוחים שיתקבל בדיוק הספל שתרצו. בשבילנו 100 אחוז ערביקה חד זני בבקשה, למה לא.
דיזינגוף 298, ראשון-חמישי 07:30-20:00, שישי 07:30-16:00, שבת 08:00-20:00

הספיישלטי קופי הכי צפוני בעיר. D298 (צילום טליה לוין)

דייזי | בית קפה

דייזי הוא מבית היוצר של קפה בוקה, שלא פחד מבניית הרכבת באבן גבירול ונפתח בו בביטחון, בשלווה ובעיצוב מהמם באווירת סבנטיז נאה. בונוס נוסף בו שתמצאו בו, הרבה מעבר לקפה ומאפה, הוא תפריט אוכל שלם עליו מנצח השף אסף שטרן, המציע קרואסון בורקס ממולא ביצה קשה, לאבנה ואריסה מגש ערוק עם לביבות תפוחי אדמה, ביצה קשה, חצילים קלויים ולאפה או עיג'ה עם באגט, טחינה וסחוג. אה, וגם פטאייר מטוגן במילוי מנגולד וגבינות. שמענו פטאייר, אנחנו באים.
אבן גבירול 114, א'-ה' ושבת 7:00-23:00, שישי 7:00-16:00.

בחזרה לסבנטיז. דייזי. צילום: שי נייבורג

h | בר

הבר שנפתח בפאתי פארק המסילה, אתם יכולים לקרוא לו h' הוא בר יין אך ממש לא רק. הוא ממוקם בבניין לשימור שעל גביו תולים סדין לבן ומקרינים סרטים בשחור לבן או סרטים מצוירים, ממש כמו פעם וממש כמו באירופה. חוץ מזה מתארחים ב-h באופן שבועי דיג'ייאים לצד הופעות חיות, שפים מהעיר באים להתארח לערבי פופ אפ וקונספט ואף פעם לא משעמם שם. טוב שיש אותו על פארק המסילה, שלא ישאירו שם את כל המקומות של אייל שני לבד.
אילת 61

פינה יפה ושקטה עם בריזה. בר היין h (צילום: יעל שטוקמן)

הפלח | מסעדה

המקום החדש של שף שחר פלח מערבב בחינניות בין כרם התימנים המסורתי תל אביב העכשווית. בעזרת הוריו הוא מבשל בצהריים קלאסיקות טריפוליטאיות נהדרות ומנות מהמטבח היהודי-ספרדי, ובערב עובר להכין מנות שמתאימות לדרינק. רעיון מקורי שמחובר לזמן ולמקום, ביצוע מוצלח (תרשמו לעצמכם את הסופריטו) ותמחור נוח – אלה בדיוק הדברים שחשובים כרגע. נחזיק אצבעות לפלח שיצלח את התקופה הקשה כי תל אביב זקוקה יותר מתמיד למסעדנים עם חזון ולאוכל מנחם.
מל"ן 30

מטריפולי לכרם. הפלח. (צילום: יעל שטוקמן)

וילנד | בית קפה

קפה וילנד בפארק התחנה הוא שילוב של תל אביביות ישנה וחדשה. הקפה התמקמם בבניין יפהפה לשימור שהיה שייך למשפחת וילנד, והוא מעודכן ומתאים בדיוק לצרכי התקופה. ומה הם צרכי התקופה? שקט, וקפה בפחית לקחת איתם לים שנמצא בסמוך. חוץ מהפחיות, האוכל הוא של השף שחר לוי שמציע כריכים טריים, סלטים רעננים ומאפים מפתים שכל בית קפה צריך.
אשקלון 5, ימים א-ג 8:00-20:00, ימים ד',ה', שבת 8:00-21:00. יום שישי: 8:00-17:00

כן, הדבר הזה נמצא בעיר שלנו. המבנה בו הוקם קפה וילנד. צילום: עמית אגרונוב

Wine Shop | בר

לכאורה נראה כי מדובר בבר יין כהלכתו, מבית היוצר של מסעדת הבשרים טריגר שממוקמת ממולו. אלא שבר היין של קבוצת טריגר הוא לא סתם עוד בר יין, ונכון לשעה זו הוא אף בר היין היחיד בעיר שלו לייבל משלו ונכון לעכשיו מחזיק ארבעה בקבוקי יין שמיוצרים רק בעבורו. חוץ מזה יש שם לא פחות מ-300 (!) לייבלים שונים של יינות, כן כן, שכ-25 מהם תוכלו למצוא בלעדית רק שם. בקיצור, זה מה קוראים אותו בר יין אקסקלוסיבי, צ'ירס.
מונטיפיורי 24

היין מומלץ, הבשר הוא כבר חלום. וויין שופ (צילום: אלון ולנסי)

טברנה רומאנה | מסעדה

מיקרו אקלים, כך אנו מגדירים בינינו לבין עצמנו את המסעדות של שף בנצי ארבל: כפרה מיו היא "כמו המקום הזה שאכלתם בו ברומא", קלבריה מתמקדת ב"מרומא ודרומה", וטברנה רומאנה משקפת את אזור טראסטוורה, שכונה ציורית בלב רומא. לטברנה מגיע להיכנס לרשימה שלנו בזכות המעטפת (מבנה איקוני לשימור) והתוכן כאחד, כלומר תפריט שיש בו את כל מה שטוב במטבח האיטלקי – פיצות מאתגרות גבולות, מנות פסטה של השמחות ומחלקת מטוגנים מסחררת. וכשכל זה קורה בזמן מלחמה, אין לנו אלא להסיר את הכובע ולטרוף עוד פחמימה מנחמת.
קפלן 8

2SR | בר

דוד עתי הוא הגאון שהבין שמה שאנשים באמת רוצים כשהם שותים, זה לדחוף בצק. לכן לא עוד גבינות ונקניק, אלא כיסונים, ולא סתם כיסונים, אלא דאמפלינגס בעבודת יד במילויים יצירתיים שהוא הגה בעצמו. כמו למשל סלט פאפייה, או ירקות ושום וגם אחד במילוי חזיר כמיטב הקלאסיקה. עוד תמצאו שם דירטי ראמן שהוא ראמן עם בשר בקר ואטריות, וגם ארנ'ציני בנוסח קוריאני שאנחנו סקרנים לגביו. אה, וגם יין משובח, כמובן. אי אפשר בלי יין משובח.
רמב"ם 16

לשתות זה אנושי, לאכול דאמפלינגס זה אלוהי. 2SR (צילום: יעל שטוקמן)

moshik& | מסעדה

ללא ספק הכי יקר ברשימה – 800 ש"ח לראש, זהו המחיר שתשלמו במסעדה החדשה של מושיק רוט בשרונה, גרסה מקומית למסעדת שני כוכבי המישלן שלו שפעלה באמסטרדם. ולאחר שזה נאמר, אפשר לסמוך על אחד השפים היצירתיים שפועלים כיום בארץ שהתמורה תהיה מושלמת ומוצדקת, למי שיכול להרשות לעצמו כמובן.
צבי סטרכילביץ' 4

סוף סוף זה קורה. מושיק רוט בתל אביב (צילום: איתן וקסמן)

מוריס | בר

מוריס מבית מסעדת הבסטה, שהתמקם ממש מולה, הוא קודם כל תשובה לאינפלציית ברי היין בעירנו. די, יש יותר מדי, ומוריס רוצה לשוב למקורות ולהזכיר לנו שבר הוא קודם כל מקום של אלכוהול ומפגש אנושי ורק אחרי זה של פלטת גבינות ובקבוק כתום אורגני. לכן לא תמצאו שם פלטת גבינות וגם לא יינות שמתנשאים עליכם, אבל בלי סוף אלכוהול אמיתי וקוקטיילים קלאסים דווקא כן. ובגלל שאנחנו בכל זאת בבסטה, יש גם מנות קטנות, יצירתיות ומעולות שלא עוברות את ה-50 ש"ח, ואחרי כמה ביקורים במוריס נבטיח לכם שמיכאל על הבר כבר ידע מה הקבוע שלכם.
השומר 5

הוא יודע מה אתם שותים. מוריס (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של "הבסטה", באדיבות אבירם כץ)

מקווה | בר

מקווה הוא בר היין החדש של היינן המוערך אלעד שהם, מה שמבטיח לכם לייבלים ייחודים, נדירים ומעניינים – כאלה שלא פוגשים בכל מקום וששהם ישמח לספר לכם אודותיהם בהרחבה. הוא קורא למקום "חנות מוזגת", אבל העיצוב המרשים והאווירה האינטימית לגמרי הופכים אותו מבחינתנו לאחלה בר יין, מה שאומר שהוא אידאלי לדייטים רומנטיים. במיוחד אם אתם מבינים דבר או שניים בפירותי, מינרלי או עפיץ ותוכלו לעשות קצת שופוני על הפרטנר\ית.
מקווה ישראל 12

גם אנחנו מקווים. מקווה Mikve Wine. צילום: אנטולי מיכאלו

נומנה | בית קפה

אז למרות השם מתוחכם, שהוא מושג פילוסופי קנטיאני שנשקר שלגמרי הבנו עד הסוף, נגיד שקפה נומנה הוא אחד מבתי הקפה המרשימים שנפתחו בעירנו השנה. בזכותו גילינו כי הבניין התכלת ברחוב אלנבי יפה לא רק מבחוץ, אלא אפילו יותר מבפנים, והוא הפך למקום של כבוד למשקה המר והאהוב עלינו. עם תערובות שנקלות במקום בחדר קלייה מיוחד, בריסטה מיומן שיכין לכם קפה לפי רחשי הלב ומאפים נהדרים, נומנה לגמרי עשו לנו בצפר. ועוד כזה שכיף ללכת אליו.
אלנבי 54, ימים א'-ה: 7:30-18:00, יום ו': 7:30-16:00

מה מסתתר מאחורי הדלת הגדולה? Nomena. צילום: יעל שטוקמן

נחמני | בית קפה

יש שלוש עובדות חשובות לדעת על קפה נחמני החדש. הראשונה: הוא התמקם בבניין מהמם לשימור ברחוב נחמני, מקום מרווח, מואר ונעים למראה ולישיבה. שנייה: הוא מופעל על ידי קהילת היהודים המשייחים בארץ, שזה אומר יהודים שמאמינים בישו. שלישית: מתוקף העובדה השנייה, המחירים בבית הקפה נמוכים ונוחים, שכן הוא הוקם על ידי היהודים המשייחים ללא מטרות רווח, שזה אומר שהם גם מציעים אספרסו ב-10, קפוצ'ינו ב-12 ומאצ'ה ב-15 ש"ח, וגם כל הרווחים הולכים לעמותה שעוזרת להומלסים. והכל טעים ומזמין, ג'יזס.
נחמני 21, ימים א-ה: 8:00-16:00, יום ו': 7:30-14:00.

כל הדתות מתקבלות בברכה. "נחמני". צילום: יעל שטוקמן

ספסל | בית קפה

קפה ספסל נפתח ממש לאחרונה בבוטקה שבגינת דובנוב המוריקה ורחבת הידיים. קפה טוב, אווירה שכונתית ומאפים להצטייד בהם לפיקניק בגינה- כן בבקשה. אגב יש מאחורי הבוטקה גם ספסל מתוק ומזמין שעל שמו בית הקפה קרוי, וגם אחלה כריכים, עוגיות ומיץ טבעי. אפשר בבקשה בוטקה קפה פק"ל בכל גינה שהיא בתל אביב? זה דחוף לנו.
דובנוב 26, בימים א-ה בין 8:00-19:00, יום ו: 8:00-15:00. יום שבת: 8:00-17:00. בהרצה

ברוכים הבאים לגינה. קפה ספסל. צילום: יעל שטוקמן

סטודיו גורשה | מסעדה

הפופ אפ של אלעזר טמנו הבליח רק לזמן קצר אך הספיק להותיר אחריו סקרנות לעוד. מנות בהשראה אתיופית ואפריקנית הצליחו להביא לסצנה משהו חדש, שונה מהמקומי והעונתי המשומשים, ועבודות האמנות שטמנו יוצר הוסיפו ממד של עומק ואותנטיות. אנו רק מחכים שהוא יממש את ההבטחה שנבטה בריאליטי "המסעדה הבאה" ויפתח כבר מקום משלו.

אמן ושף, לא בהכרח בסדר הזה. אלעזר טמנו (צילום: חן כהן)

עפאים | בית קפה

לקרוא לעפאים בית קפה קצת חוטא למה שהמקום הזה באמת: מפעל שלם של תוצרת מקומית טרייה ומופלאה, שאינה נכנסת תחת ההגדרה הצרה של מה שהכרנו בתור בית קפה. עם זאת, בשני המקומות של עפאים שנפתחו השנה בעירנו (בבית הבאר ביפו ובמתחם ג'ורג) יש קפה, ויש מאפה, אז אנחנו בוחרים לכלול אותו ברשימה הנ"ל. במיוחד מאז שטעמנו את מאפה השמרים שממולא בשוקולד, קפה והל, שאנחנו מתקשים לשכוח ממנו.
דרך שלמה 6, ימים א'-ה: 8:00-22:00. ו': 8:00-14:00.

עדיף שלא תדעו על הבורקאסון. משק עפאים בבית הבאר (צילום: יעל שטוקמן)

קפה עוטף | בית קפה

בתל אביב נפתחו שני סניפים של קפה עוטף, שמאחורי כל אחד מהם קהילה שלמה שהתמודדה עם הנורא מכל, ונאבקת כדי לצמוח שוב ולהשתקם. העובדים בבתי הקפה הם חברי הקהילה (בסניף בשרונה מגיעים מנתיב העשרה, ובסניף שמול קאנטרי העלייה חברי קיבוץ רעים) – אך חשוב להדגיש, לא מדובר במתנ"ס חברתיים, אלא בצמד בבתי קפה מצוינים לכל דבר ועניין שהיו ראויים לרשימה הזו, גם בזכות הקפה המשובח, הכריכים והמאפים הטריים המצוינים, ולגמרי בזכות התוצרת המצוינת מרחבי העוטף שכדאי מאוד לטעום – ריבות, שמן זית, דבש, גבינות ומוצרי מעדנייה ומדף. על המרצ'נדייז היפהפה אפילו לא נתחיל עכשיו. פשוט בואו.
קפה עוטף רעים | וולפסון 54, א'-ה' 7:30-19:30, ו' 7:30-16:00, ש' 9:00-19:30
קפה עוטף נתיב העשרה | קפלן 30. א'-ה' 8:00-17:00, ו' 8:00-15:00, ש' 16:30-21:00

קפה עוטף רעים ברחוב וולפסון (צילום: סיון פרג')

עמיתה ביאליק | בית קפה

את המאפים המופלאים של מיכל בוטון ואנה שפירו הכרנו – למרבה שמחתנו – כבר לפני שלוש שנים, ומאז התמכרנו. לסברינות שמזכירות נשכחות, לרולדות הנוסטלגיות וגם לשילובים העדכניים בדמות קרואסון תפוז וחוואיג', או בורקס אנשובי ומרווה. בעוד בסניף הראשון בשלמה נאלצנו להצטייד במאפים כדי לנשנש ולפזר על עצמנו פירורים בדרך, בסניף בביאליק שנפתח במוזיאון העיר כבר אפשר ממש לשבת עם כל הנ"ל. ממליצים במיוחד על המרפסת הפורחת והשקטה, שמספקת מפלט מבורך מכל הרעש שבחוץ.
ביאליק 27, ימים א'-ה': בין 8:00-18:00, יום ו': 8:00-14:00, יום שבת: 9:00-16:00.

מה אפיתם היום? עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן

ענן | בר

זה בדיוק הבר שפלורנטין הייתה צריכה. פינת ישיבה חמודה, חצר מדהימה, בר מרכזי מעץ וקצב אחר, בר שהוא גם חנות תקליטים וגם חדר מוזיקה עם חלל האזנה, וכולו סובב סביב אהבה ענקית למוזיקה ולאנשים. לא האוכל (נשנושים משוק לוינסקי) ולא האלכוהול (בקבוקי בוטיק איכותיים) הם מה שנותן לו את האדג'. לכאן באים בשביל האווירה, המוזיקה והאנשים. כמו פעם.
רענן 36

מוכנים לצוף בשמיים? ענן (צילום: נועם רון)

פנסיה | בר

בר הפנסיה החדש בלבונטין שנפתח השנה אפשר לנו לבטא את המשפט הכיפי והחלומי: "יאללה, שנצא לפנסיה?" אז גם אם הפנסיה רחוקה וסמוטריץ' גם ככה עומד לגמור לנו עליה, בר הפנסיה החדש בלבונטין הוא מקום מתוק, שיש בו אווירה ביתית יחד עם טאץ' אירופאי ועיצוב מדויק, חשיבה על הפרטים הקטנים ותפריט אוכל ויין מהנה, לא יומרני מדי וערב לחיך. בפנסיה זה כל מה שצריך.
לבונטין 2

הכי מצחיק אם רק זקנים יבואו. פנסיה (צילום: גיא סחף)

פרדס | מסעדה

צריך הרבה אומץ לפתוח בזמן מלחמה מסעדה רחבת ידיים, מושקעת ויוקרתית כמו פרדס במלון דה ג'ורג', המושקע כשלעצמו. היא אינה זולה, זה נכון, אך ההקפדה והנדיבות שמורגשות בכל אספקט הן שינוי מרענן לעומת מנות זעומות וכוסות יין קמצניות, כפי שרואים במקומות אחרים. ועל האוכל של שף ברק אהרוני יש לנו רק מילים טובות, שילוב של קלאסיקה ופרשנות מאופקת למטבח מקומי, שנתמך בגבינות הנפלאות מתוצרת משק עפאים.
טל ישראל 5

יש יפות ממנה אך אין יפה כמוה. פרדס (צילום: עמית גירון)

פטיט בר יין | בר

אנחנו מתבכיינות כאן הרבה על שטפון ברי היין שמציף את תל אביב, אבל תכלס על מי אנחנו עובדות – לא יימאס לנו מברי יין לעולם. גם בזכות העובדה הפשוטה שלא יימאס לנו מיין לעולם – ובואו נודה בזה, גם לפלטת גבינות ונקניקים אף פעם לא באמת נסרב. ובכל זאת, כיף לראות שיש מי שממציאים את הגלגל מחדש, וגם כשפותחים בר יין עושים זאת עם ייחודיות מסוימת, וכאלה הם החבר'ה שעומדים מאחורי קפה פטיט, הלוא הם קבוצת אלכוהום והשפית לילך רווה יערי – מה שאומר יין מעולה ונשנושים ויאנטמיים דוגמת וונטון פרגית או טרטר שייטל עם קפיר ליים. אנחנו בפנים.
הרכבת 18

לא כזה פטיט בכלל. פטיט (צילום אנטולי מיכאלו)

פקק | בר

פקק בשוק הפשפשים אולי לא המקום הכי טרנדי, קולי או עכשווי אבל בעידן יוקר המחייה הנוכחי יש בו דבר אחד שהופך אותו לאופנתי ורלוונטי יותר מכולם – הוא זוללללללללללל. 18 שקל לשליש בירה או לכוס יין. אין אותיות קטנות, רק הנגאובר. אה ויש בו גם אדממה, צ'יפס ושניצלונים, כי יש דברים שהם לנצח.
רבי יוחנן 3

המחיר הוא כל העניין. פקק. צילום: יעל שטוקמן

קרוט | מסעדה

על חורבות גן השקמים שנסגר עוד לפני שהספקנו להתרגל אליו, פתחו השפים אביעד פלד ואורי שטיינברג (פרא) את קרוט: מקום שהוא לא בדיוק בר יין ולא בדיוק מסעדה, מחווה ל-Casse Croute – ביטוי בצרפתית שפירושו "ארוחה קלילה בחברותא". התפריט מזגזג באלגנטיות נינוחה בין צרפתי־קלאסי לווריאציות על בצק-ים-חזיר-ירק, כשגן יעקב המקסים עוטף את הכול בצמחייה ירוקה ווייב פריזאי. מקום לנשום בו ניחוח חו"ל ולהתרפק על פאטה אן קרוט לפנתיאון.
תרס"ט 4

Common People | בית קפה

בניין לשימור, לוקיישן מרכזי ומנצח, ומשפחה אחת גדושה בסטייל. זה מה שדורש כדי לפתוח בית קפה שהוא גם מופת של עיצוב, וגם בית קפה מהנה עם ניחוח אירופאי מנצח. בנוסף, מלבד כריכים נהדרים (מבית גרציאני) ומאפים נהדרים (מבית אפוי) וקפה נהדר (מבית וויקאפ), תמצאו בו גם תכשיטים מהממים בעבודת יד, פרחים צבעוניים וגודיז נוספים לקחת הביתה.
אחד העם 32, ימים א'-ה' 7:30-18:30, יום ו׳ 7:30-15:00

כן, זה בית קפה. Common People. צילום: מוש טאיטר

רוטשילד 48 בראסרי (בראסרי 48) | מסעדה

מאז סגירת הקופי בר והבראסרי, תל אביב חיכתה לרותי ברודו שתפתח מקום בצלמם. וכשזה קורה בזמן מלחמה, על אחת כמה וכמה. רוטשילד 48 בראסרי (לא לבלבל עם מסעדת השף R48 שעדיין לא שבה לפעילות מלאה מתחילת המלחמה) עוקב אחר אותם קווי יסוד שקבוצת R2M מתמחה בהם, שילוב משויף לעילא של אוכל, אווירה ואירוח. טרנדים ופירוטכניקה נשארים מחוץ לדלת והתמורה תמיד מספקת ומדויקת, תוצר של מקצוענות מוערכת והבנה מעמיקה של קהל היעד.
רוטשילד 48

דוקטורט באמנות האירוח. בראסרי 48 (צילום: אסף קרלה)

• אוכלים שותים
• המסעדה החדשה הטובה ביותר
• בתי קפה
• מסעדות חדשות
• ברים חדשים
• ברים בתל אביב

השנה הזאת, על אף שהייתה זו שנת מלחמה (ועודנה לצערנו), הייתה גם שנה טובה לברים של תל אביב. בימים כתיקונם הם מסמלים את הנהנתנות והפאן שהפכו את תל אביב למה שהיא, אבל בשנה האחרונה הם היו בעיקר מקום אידאלי להטביע בו את היגון, להרגיש קצת קהילתיות, להפיג את הבדידות וגם לספק קצת – נו, איך קוראים למילה המאוסה הזו – אספקיזם. לא משנה אם זו כוס יין, פיינט בירה או קוקטייל מפונפן, השנה הזדקקנו להם במיוחד ושלל מקומות חדשים התנדבו להציע לנו בדיוק את זה. בחרנו את 13 הברים הכי טובים ומעניינים שנפתחו פה בתשפ"ד. לחיים.

>> טעם החיים: בחרנו את 12 המסעדות החדשות הכי טובות של תשפ"ד
>> טעמו המתוק של החטא: 10 המנות הלא כשרות הכי טובות בתל אביב

בר מימון

בר מימון נפתח בתחילת המלחמה ברחוב רמב"ם סמוך לשוק הכרמל, והעניק לנו אז וגם היום בדיוק מה שאנחנו צריכים: אלכוהול ואוכל טוב במחיר נוח ומאפשר, אווירה שמחה ואסקפיסטית במידה ופלוט פרמזן בלתי נשכח שאנחנו חולמים עליו בלילה. אגב, עוד מבית היוצר של בר מימון ובסמוך אליו, נפתח לוסי, בר קוקטיילים קטן ומהודק שמציע קוקטיליים נהדרים ואווירה מתוקה ורומנטית. בקיצור, אחלה בר מימון.
רמב"ם 5

איזה טאצ'. בר מימון (צילום: עינת דנינו)

ענן

זה בדיוק הבר שפלורנטין הייתה צריכה. פינת ישיבה חמודה, חצר מדהימה, בר מרכזי מעץ וקצב אחר, בר שהוא גם חנות תקליטים וגם חדר מוזיקה עם חלל האזנה, וכולו סובב סביב אהבה ענקית למוזיקה ולאנשים. לא האוכל (נשנושים משוק לוינסקי) ולא האלכוהול (בקבוקי בוטיק איכותיים) הם מה שנותן לו את האדג'. לכאן באים בשביל האווירה, המוזיקה והאנשים. כמו פעם.
רענן 36

מוכנים לצוף בשמיים? ענן (צילום: נועם רון)

h

הבר שנפתח בפאתי פארק המסילה, אתם יכולים לקרוא לו h' הוא בר יין אך ממש לא רק. הוא ממוקם בבניין לשימור שעל גביו תולים סדין לבן ומקרינים סרטים בשחור לבן או סרטים מצוירים, ממש כמו פעם וממש כמו באירופה. חוץ מזה מתארחים ב-h באופן שבועי דיג'ייאים לצד הופעות חיות, שפים מהעיר באים להתארח לערבי פופ אפ וקונספט ואף פעם לא משעמם שם. טוב שיש אותו על פארק המסילה, שלא ישאירו שם את כל המקומות של אייל שני לבד.
אילת 61

פינה יפה ושקטה עם בריזה. בר היין h (צילום: יעל שטוקמן)

מקווה

מקווה הוא בר היין החדש של היינן המוערך אלעד שהם, מה שמבטיח לכם לייבלים ייחודים, נדירים ומעניינים – כאלה שלא פוגשים בכל מקום וששהם ישמח לספר לכם אודותיהם בהרחבה. הוא קורא למקום "חנות מוזגת", אבל העיצוב המרשים והאווירה האינטימית לגמרי הופכים אותו מבחינתנו לאחלה בר יין, מה שאומר שהוא אידאלי לדייטים רומנטיים. במיוחד אם אתם מבינים דבר או שניים בפירותי, מינרלי או עפיץ ותוכלו לעשות קצת שופוני על הפרטנר\ית.
מקווה ישראל 12

גם אנחנו מקווים. מקווה Mikve Wine. צילום: אנטולי מיכאלו

פנסיה

בר הפנסיה החדש בלבונטין שנפתח השנה אפשר לנו לבטא את המשפט הכיפי והחלומי: "יאללה, שנצא לפנסיה?" אז גם אם הפנסיה רחוקה וסמוטריץ' גם ככה עומד לגמור לנו עליה, בר הפנסיה החדש בלבונטין הוא מקום מתוק, שיש בו אווירה ביתית יחד עם טאץ' אירופאי ועיצוב מדויק, חשיבה על הפרטים הקטנים ותפריט אוכל ויין מהנה, לא יומרני מדי וערב לחיך. בפנסיה זה כל מה שצריך.
לבונטין 2

הכי מצחיק אם רק זקנים יבואו. פנסיה (צילום: גיא סחף)

מוריס

מוריס מבית מסעדת הבסטה, שהתמקם ממש מולה, הוא קודם כל תשובה לאינפלציית ברי היין בעירנו. די, יש יותר מדי, ומוריס רוצה לשוב למקורות ולהזכיר לנו שבר הוא קודם כל מקום של אלכוהול ומפגש אנושי ורק אחרי זה של פלטת גבינות ובקבוק כתום אורגני. לכן לא תמצאו שם פלטת גבינות וגם לא יינות שמתנשאים עליכם, אבל בלי סוף אלכוהול אמיתי וקוקטיילים קלאסים דווקא כן. ובגלל שאנחנו בכל זאת בבסטה, יש גם מנות קטנות, יצירתיות ומעולות שלא עוברות את ה-50 ש"ח, ואחרי כמה ביקורים במוריס נבטיח לכם שמיכאל על הבר כבר ידע מה הקבוע שלכם.
השומר 5

הוא יודע מה אתם שותים. מוריס (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של "הבסטה", באדיבות אבירם כץ)

2SR

דוד עתי הוא הגאון שהבין שמה שאנשים באמת רוצים כשהם שותים, זה לדחוף בצק. לכן לא עוד גבינות ונקניק, אלא כיסונים, ולא סתם כיסונים, אלא דאמפלינגס בעבודת יד במילויים יצירתיים שהוא הגה בעצמו. כמו למשל סלט פאפייה, או ירקות ושום וגם אחד במילוי חזיר כמיטב הקלאסיקה. עוד תמצאו שם דירטי ראמן שהוא ראמן עם בשר בקר ואטריות, וגם ארנ'ציני בנוסח קוריאני שאנחנו סקרנים לגביו. אה, וגם יין משובח, כמובן. אי אפשר בלי יין משובח.
רמב"ם 16

לשתות זה אנושי, לאכול דאמפלינגס זה אלוהי. 2SR (צילום: יעל שטוקמן)

ג'ודי

ג'ודי היא הסנונית הראשונה של חיי הלילה בשדרות יהודית, שנדמה שבהחלט מבשרת על מגמה של מקומות בילוי בשכונה שמתחת לגשר. את המקום פתח קובי ארוסי, שלו רקורד מפואר ביינות ואירוח, מה שמתבטא היטב בתפריט היינות העשיר שמציע קרוב ל-80 לייבלים של יין ובתפריט האוכל המורכב ממנות נהדרות שמשתדכות היטב ליין. גם האווירה השכונתית נשמרת במקום, וכיף לשבת על השדרה השקטה, ללגום יין ולקוות לטוב.
שדרות יהודית 20

מקום קטן ומתוק לשכונה קטנה ומתוקה. ג'ודי (צילום: תמר דניאלי להב)

איטה

ברור לכולנו, אנחנו מקוות, שכאשר שף אוראל קמחי מכריז על בר יין מבית פופינה, זה לא יהיה מקום שגרתי שהוא עוד שכפול של קודמיו. ואכן, איטה מבית פופינה הוא בר יין משודרג פלוס פלוס, שמלבד תפריט יינות יצירתי ורחב מציע מנות חלומיות כמו ספריבס חזיר עסיסי, ספרינג רול מטוגנים ורעננים, פטריות מטוגנות בבלילת בירה ועוד ועוד. וכעת לסוד האמיתי: אפשר גם להזמין כאן מהתפריט של פופינה, אז בשבילנו כוס רוסאן, ספייריבס, ספרינג רול ובאן שרימפס והסתדרנו.
שבזי 62

לא סתם עוד בר יין. איטה (צילום: חיים יוסף)

ג'דה

ג'דה הוא בר תימני בכרם התימנים. מתבקש, נו. בג'דה תמצאו קוקטייל חוואייג' מנצח ושלל פחמימות תימניות אמיתיות שאין מנחם כמותן בעולם כולו. דוגמת לחוח עם גבינת בושה, כן כן בבקשה, לחוח נוטלה (כן, שלום לך), קובנה פודינג על משקל ברד פודינג שזה רעיון מופלא שאפילו הח'ותים לא חשבו עליו, ג'חנון ועוד שלל רב של בצקים ואלכוהול במחיר נוח. בימי שישי יש חאפלה שמחה במקום, והאמת, שביקור אחד בג'דה וכבר תרגישו יותר אופטימיים.
יום טוב 33

בכרם התנהג כתימני. ג'דה (צילום: נועה תירם)

פטיט בר יין

אנחנו מתבכיינות כאן הרבה על שטפון ברי היין שמציף את תל אביב, אבל תכלס על מי אנחנו עובדות – לא יימאס לנו מברי יין לעולם. גם בזכות העובדה הפשוטה שלא יימאס לנו מיין לעולם – ובואו נודה בזה, גם לפלטת גבינות ונקניקים אף פעם לא באמת נסרב. ובכל זאת, כיף לראות שיש מי שממציאים את הגלגל מחדש, וגם כשפותחים בר יין עושים זאת עם ייחודיות מסוימת, וכאלה הם החבר'ה שעומדים מאחורי קפה פטיט, הלוא הם קבוצת אלכוהום והשפית לילך רווה יערי – מה שאומר יין מעולה ונשנושים ויאנטמיים דוגמת וונטון פרגית או טרטר שייטל עם קפיר ליים. אנחנו בפנים.
הרכבת 18

לא כזה פטיט בכלל. פטיט (צילום אנטולי מיכאלו)

Wine Shop

לכאורה נראה כי מדובר בבר יין כהלכתו, מבית היוצר של מסעדת הבשרים טריגר שממוקמת ממולו. אלא שבר היין של קבוצת טריגר הוא לא סתם עוד בר יין, ונכון לשעה זו הוא אף בר היין היחיד בעיר שלו לייבל משלו ונכון לעכשיו מחזיק ארבעה בקבוקי יין שמיוצרים רק בעבורו. חוץ מזה יש שם לא פחות מ-300 (!) לייבלים שונים של יינות, כן כן, שכ-25 מהם תוכלו למצוא בלעדית רק שם. בקיצור, זה מה קוראים אותו בר יין אקסקלוסיבי, צ'ירס.
מונטיפיורי 24

היין מומלץ, הבשר הוא כבר חלום. וויין שופ (צילום: אלון ולנסי)

פקק

פקק בשוק הפשפשים אולי לא המקום הכי טרנדי, קולי או עכשווי אבל בעידן יוקר המחייה הנוכחי יש בו דבר אחד שהופך אותו לאופנתי ורלוונטי יותר מכולם – הוא זוללללללללללל. 18 שקל לשליש בירה או לכוס יין. אין אותיות קטנות, רק הנגאובר. אה ויש בו גם אדממה, צ'יפס ושניצלונים, כי יש דברים שהם לנצח.
רבי יוחנן 3

המחיר הוא כל העניין. פקק. צילום: יעל שטוקמן

• אוכלים שותים
• ברים בתל אביב
• ברים חדשים
• בר יין

הברים של פלורנטין הם חלק בלתי נפרד מהדנ"א של השכונה, ועל אחת כמה וכמה אלו שעל רחוב ויטל. כן, בדיוק הברים שאתם מעלים בעיני דמיונכם כשאומרים בר בפלורנטין – רצפה דביקה קלות, בירה במחיר סביר וחבורות בנים סטרייטים ששורצים בהם שעות, אחי. הם אולי לא הכי אופנתיים ולא מחזיקים את השף הכי מדובר, אבל יש בהם רוח שכונתית, שירות נדיב, צ'ייסרים מרובים (לא פעם גם על חשבון הבית), וכמובן – מסך גדול לראות בו כדורגל. חלק מהיופי במקומות כאלה הוא שנדמה כאילו היו שם תמיד, כאילו הוקמו יחד עם בנייני השכונה. אלא שלפעמים יש נקודה בזמן, אנומליה אפשר לומר, במהלכה נפתח לפתע עוד מקום שכזה. ובמקרה היינו שם וקפצנו לדווח.

>>רעות שכזאת: תושבי ת"א נוהרים לבית הקפה של המפונים מעוטף עזה

הכירו את "אבא" – כן נו, אין לנו כוח לדבר על זה – מקום חדש בפלורנטין פינת ויטל עם בירה, המבורגר, ומסך ענק לראות בו את היורו.מאחורי אבא עומד בן לוי, תושב השכונה ומבעלי B19 הסמוך, שדי דומה לאבא החדש באופיו, אך מכוון בעיקר לשעות הלילה. את "אבא" מתכנן לוי לפתוח גם בשעות היום, תוך שימת דגש לא רק על האלכוהול, אלא גם על האוכל. אם כי כאמור, אין אף שף בעל שם. תושבי השכונה מכירים את הלוקיישן בתור מה שהיה לכמה רגעים דוכן שיפודים חצי ארעי, אבל לוי שיפץ ושדרג את החלל לבר החדש.

כמו לגנוב מארון המשקעות של אבא. "אבא". צילום: יעל שטוקמן

ולמה אבא אתם שואלים? גם בגלל האווירה המשפחתית, גם בגלל שזהו כינוי החיבה בו לוי ויתר אנשי הצוות מכנים בו אחד את השני. חוץ מזה, זו גם סוג של מחווה למכולת "הדודות" השכנה, שהיא מיתולוגיה פלורנטינאית של ממש. מאחורי הדודות עומדים קרובי משפחתו של לוי, כך שבאבא כמו באבא – הכל נותר במשפחה. ״מאוד חשובה לי האווירה המשפחתית שתמיד הרגשתי בפלורנטין, ונכון לתקופה הנוכחית אני מרגיש פחות. מאז המלחמה לא חזרה לפה התנועה כמו שהכרתי, וגם כשכן יש אנשים, מורגשת העננה מעל כולם. חשוב לי להמשיך לעבוד ולהיות פתוח, ואני גם מעסיק פה הרבה חיילים בשירות או במילואים".

רק מתבקש. "אבא". צילום: יעל שטוקמן

נכון לעכשיו, כשהמקום עוד בשבוע ההרצה, תוכלו למצוא בתפריט נשנושים כגון צ׳יפס (25 ש״ח) ואדממה (35 ש״ח) – כמו בכל בר שכונתי שמכבד את עצמו – וגם עלי גפן (32 ש״ח), כרובית מטוגנת (39 ש״ח) וחציל בלאדי (39 ש״ח). מי שמשתכר כהלכה ורוצה לספוג את האלכוהול יוכל ללכת על המבורגר (65 ש״ח), שניצל הבית (57 ש״ח) או שיפוד קבב (57 ש״ח), אליהם גם תוכלו להוסיף סלט ירוק/פירה/צ׳יפס במחיר המנה. ויש גם פיצות עם תוספות לבחירה שמחיריהן נעים בין 42-49 ש״ח ומתאימות ליחיד או לזוג. אל תצפו פה למנות באיכות מסעדה, אלא בר יום קליל שאפשר להעביר איתו תחת החום יום פלורנטינאי ראוי.

אל תצפו ליותר מפלורנטין. "אבא". צילום: יעל שטוקמן

עוד בתפריט סלטים קלאסיים דוגמת סלט קיסר (49 ש״ח), סלט יווני (42 ש״ח), סלט אנטריקוט (55 ש״ח) או סלט עוף (48 ש״ח). יש גם תפריט כריכים מפתה שמוצעים גם הם עם צ׳יפס/ סלט לבחירה, הכולל כריך עוף, עם חסה ועגבניות (49 ש״ח), כריך עוף איטלקי שהוא דומה רק עם מוצרלה (53 ש״ח), כריך קבב עם ירקות טריים (53 ש״ח) או כריך אנטריקוט עם ירקות טריים ורוטב איולי (59 ש״ח).לקינוח תמתיקו את יומכם עם סופלה שוקולד עם גלידה (29 ש״ח), פאי תפוחים עם גלידה (32 ש״ח), מלבי (25 ש״ח), וגם יצירה מקורית בדמות עוואמה בנוסח ערבי, שהם כדורי בצק מטוגנים בדבש, יאמי.

גם בגרסת האלכוהול אבא נשארת באזורי השכונה, גם במגוון וגם במחירים, עם בירות מתחלפות מהחבית החל מ-32 ש"ח לכוס וקוקטיילים קלאסיים בטווחי 45 עד 49 ש"ח, שתוכלו לשתות בבר מחופה האבן מבפנים או באזור הישיבה בחוץ, מולו ניצב אותו מסך גדול שמקרין באופן קבוע שידורי ספורט – ובתקופה הזו, מן הסתם, את טורניר משחקי היורו. מקום קלאסי שכזה, בלי דאווינים, כמו שאנחנו אוהבים לראות בפלורנטין.
פלורנטין 19, פינת ויטל.כל יום החל מ17:00 ועד אחרון הלקוחות.

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• ברים בתל אביב
• ברים חדשים