נרגעתם מהחגים? הרגשתם כבר את השגרתיות חוזרת אט אט? כי סצנת האוכל התל אביבית עוד מתעוררת מתרדמת החגים, ולצדחדשות מבאסות על סגירת מקומות, יש לנו גם כמה בשורות טובות יותר – למשל, על שיתוף פעולה נדיר ומלהיב במיוחד של שניים ממקומות הבילוי היותר אהובים בעיר, וגם בראנצ' טרנדי חדש, תפריט צהריים משתלם בתלם, כמהין למי שיכול להרשות לעצמו ואפילו פריצת גבולות הבאן מי. אם זה טעים וזה קורה בעיר, זה כנראה ברשימה הזו.
>>הרחוב הכי חם בתל אביב: 25 מסעדות ומזללות מומלצות בנחלת בנימין

התחלה חדשה | סוף

כשיש עמוד אינסטה זה סימן שהמקום החדש של אנשי התדר והבסטה יוצא לדרך: את השם כבר אפשר לשנן, סוף (Suf), וגם את הכתובת – הר סיני 2, צמוד לבר התאילנדי מולאם והיכן שפעלה בעבר סנטה קתרינה זצ"ל. אם בא לכם להיות טבחים במקום שללא ספק יהיה הכי לוהט בעיר, כל הפרטים להלן.

בא(ן) בבית | באן מי 13

המסעדונת הוייטנאמית החמודה בשוק לוינסקי מתחדשת בדלי, שיש בו את כל מה שצריך כדי לשחזר את הסנדוויץ' האיקוני בבית: פטה בקר וכרוב כבוש, מותססים וכבושים למיניהם, שמן צ'ילי ורוטב לסלט ואפילו באגט. הכל נמכר בצנצנות – חוץ מהבאגט כמובן, אבל גם אותו תוכלו להשיג כאן – ובהזמנה מראש אפשר לרכוש צנצנות גדולות כמו בתצוגה. חוץ מזה, סניף נוסף של המסעדה ייפתח בקרוב בלוקיישן אחר בעיר, ואנו כמובן עוקבות ונדווח.
באן מי דלי, נחלת בנימין 107, תל אביב. א'-ה' 22:00-11:00, ו' 15:30-10:30

שיפוד בצהריים | ברבור

במזג האוויר של סוף אוקטובר כבר נעים לשבת בחוץ, ובראנץ' טוב – אלכוהולי למשעי ומשובץ ביסים טעימים – זו דרך מעולה לחזור לסוג של שגרה. אנשי ILU birds, שכבר סחפו העיר עם בראנצ'ים סודיים, משיקים כעת בראנץ' בבר השיפודים הסקסי ברבור, באותו סגנון אירוח קז'ואלי אך מוקפד עם מנות שעושות נעים בחך ובבטן, בלי לעשות מזה יותר מדי עניין: עגבניות ואנשובי, סשימי מבושם בברגמוט ושיסו, נקניקייה צלויה שמכינים במיוחד עבור המקום ב-M25 עם כרוב בפחם כבוש וחרדל תפוחים, והאשבראון עם רוסטביף וביצת עין (48-78 ש"ח). פסטת זיטי עם שיפוד פטריות וקאצ׳ו א פפה מתפריט הערב וגלידת אגוזים מצוינת (וטבעונית!) זמינים גם כן, ואותם ממש אסור לפספס. בלאדי מרי ועוד קוקטיילים של בוקר (58 ש"ח) ויינות תואמים יוצרים יחד עונג שבת סתווי נהדר.
נחלת בנימין 36, תל אביב. שבת 17:00-12:00,להזמנות

כל הקדושים בדלעת | האופים הקטנים

עם כל הכבוד לחנוכה שבפתח – כן כן, הוא יותר קרוב ממה שנדמה לנו – אפשר רק להתקנא במנהגי האלווין. במאפיית האופים הקטנים ממשיכים לפתח את הברד פודינג, והפעם בגרסה מתובלת, סתווית וחמימה, בהשראת החג הכי חמוד בלוח השנה הלועזי: ברד פודינג דלעת Halloween Style, מקרעי קרואסון חמאה ברוטב רויאל מתוק עם קונפיטורת דלעת, קצפת ואגוזי פקאן; ברד פודינג קלאסי מקרעי מאפי שמרים מתוקים ספוגים בתערובת פודינג עם קרם פטיסייר; ופודינג בון שילוב קרעי שמרים קינמון, טופי קרמל, פטיסייר קינמון וקרמבל שקדים, שממנו הכול התחיל (60-65 ש"ח). בעתיד צפויות עוד גרסאות לטריט האמריקאי המוגזם, ונכון שלשם כך תצטרכו להגיע לשכונת נחלת יצחק אבל היי – יהיה לכם מה לחלק לילדים שידפקו בדלת (או לנשנש לבד, גם לגיטימי).
עמק ברכה 25, תל אביב. 050-7414179/03-6966650, באיסוף עצמי או במשלוחים באזור המרכז

המבורגר בצ'דר | גראז'

כשמציעים לנו אלכוהול ב-7 ש"ח ואוכל מושחת וסקסי, לא נבוא? בטח שכן. זה בדיוק מה שקורה בתפריט החורף של הגראז' שמושק היום (ראשון): "מנוגבים" – מנות חדשות שבמרכזן סמאש בורגר עם צ'דר ובייקון טלה ורטבים תואמים (גריל, חמאת בוטנים ושום שחור), וטייק אופים מוגזמים לכדורי מק אנד צ'יז, מנת הדגל של המקום, בתיבול כמהין, עגבניות מיובשות ופסטו ובולגרית וטפנד זיתים. ואם כל זה לא מספיק, תמורת סכום מצחיק של שבעה שקלים תוכלו לרפד את הבטן באלכוהול – שליש גולדסטאר, כוס יין, צ'ייסרים ועוד, ואז פחות אכפת ששעון חורף ובחמש כבר חושך.
ראול ולנברג 24, רמת החייל, תל אביב. 03-6499600

צהריים בטעם | תלם

במסעדה השכונתית בצפון העיר, ששווה להגיע אליה גם מהדרום ומיפו, שף ענר בן-רפאל פורמן משיק סרוויס צוהריים חדש, סתווי ו-VFM: במחיר המנה העיקרית מקבלים גם מנה ראשונה וגם פתיח – פרוסת לחם מחמצת עבה נדיבה של חגי איש הלחם ושני מטבלים וניגובים מתחלפים. לדוגמה בטטה יפנית וגבינת גלי של המחלבה הקטנה או דג כבוש עם לבנה וסלט צנוניות וג'ינג'ר לראשונות, ולעיקריות המבורגר בלחמניית חלב עם ברביקיו תמרים וטבעות בצל בטמפורה, ולינגוויני עם מאיטקה (פטריית מרפא) חמאה ופרמז'ן. המחירים מגרדים את ה-100 ש"ח מלמעלה אמנם אבל האלכוהול מוזל, כך שמדובר בדיל משתלם בהחלט שקורה גם בשישי.
מאיר יערי 19, כוכב הצפון, תל אביב. ב'-ו', 15:00-12:00, 077-8801760 ובאונטופו

כמיהה לכמהין | פאסטל

סוף השבוע האחרון באוקטובר מוקדש במסעדת פאסטל לזהב השחור האמיתי – לא נפט, אלא כמהין שחורות. הפטריות הנחשקות מחבל פריגור שבצרפת עומדות במרכז מנות ששף גל בן משה יצר במיוחד, למשל מרק ארטישוק ירושלמי עם שברי אגוזי לוז ושמן קקאו מעושן, ואנילוטי כרישה שרופה וגרוייר בחמאה לימונית. בתפריט הקינוחים תמצאו בננות מקורמלות עם קרמל כמהין, קרמו שוקולד מריר וקציפת וניל, בשעה שבבר ישקשקו קוקטיילים על בסיס נגזרות יוקרתיות של רום בקארדי. המחירים כמובן בהתאם, 72-148 ש"ח למנה, אבל מהו מינוס בבנק לעומת שעה קלה של עונג א-לה אלפיון.
שאול המלך 27, תל אביב. ה'-ש'(30.10–1.11),להזמנות

מחוץ לעיר

אסף גרניט פותח | מחנה יהודה

מסעדת צמח עוברת דירה, ושף אסף גרניט מנצל את ההזדמנות לפופ אפ סקסי כמו שרק הוא יודע. "כמה זמן שאנחנו מתבשלים עם משהו שאיכשהו לא עשינו עד עכשיו, ולאחרונה הרגשנו שכולם מחפשים קצת לשמוח, קצת להתחמם ולהתרגש. אז יחד עם שעון החורף החלטנו להפתיע עם הפופ אפ החדש שלנו בשוק של ירושלים – מטבח עם גחלים, סלטים ושיפודים, כאילו כמה פשוט ככה היסטרי". ההרפתקה תתרחש כאמור בחלל של מסעדת צמח שעוברת דירה (כתובת מדויקת בהמשך), ולמרות הקור הירושלמי, כאן יהיה לוהט ושמח.
הדקל 1, שוק מחנה יהודה, ירושלים. מיום רביעי (5.11) ב-18:30

ארז קומרובסקי מארח | מתת

נכון שזה רחוק, אבל כשארז קומרובסקי פותח את הדלת, שווה לעמוד בפקקים של כביש 6. תחת הכותרת "הבית במתת" יתקיימו בביתו הפרטי (שלא לומר אחוזה כפרית) של השף הוותיק סעודות סתיו, כשבכל מפגש שף אורח מוביל ארוחת טעימות על בסיס חומרי גלם עונתיים מהגליל בתוספת יינות יקב הרי גליל. הארוחה תתקיים מצוהרי היום ועד לשקיעה, וישתתפו בה רק 24 בני מזל. אפשר כבר להירשם לארוחות עם מוטי טיטמן (מלגו ומלבר, 6.11), ענר בן רפאל־פורמן (תריסר, תלם, 13.11) ונאיפה מולא (20.11), כשאת הארוחה האחרונה יוביל קומרובסקי בעצמו (27.11), ואז כבר אפשר לצפות לקסמים ומנות חד פעמיות מתנובת הבוסתן והטאבון. מחיר: 600 ש"ח לאדם (כולל יין ללא הגבלה).
להזמנות

שוק איכרים מאוד צפוני | חיפה

שוק איכרים חדש מבסס את מעמדה של חיפה כעיר הקולינרית השנייה בארץ, אחרי תל אביב כמובן. מאחורי "בכיכר", שוק אוכל ויין חדש, קבוע ושבועי, עומדים בני הזוג החיפאים אביטל ושמרית למברסקי – אנשי אוכל ויין ותיקים שמכירים לעומק את סצנת הקולינריה המקומית, בליווי היזמת הקולינרית שיר הלפרן, מייסדת שוק האיכרים בנמל תל אביב ואחת הדמויות הבולטות בארץ בתחום החקלאות המקומית. כל מה שאפשר לצפות משוק מקומי ועונתי יהיה כאן: דוכני ירקות ופירות טריים הישר מהחקלאים, גבינות בוטיק ממחלבת פלורה, מאפים, לחמים, אוכל מוכן לקחת הביתה שיכינו השפית מנאל איסמעיל ובשלנים נוספים, בירה מהחבית ויינות מקומיים בכוס, וגם פינות ישיבה מזמינות, עצים מוצלים, מוזיקה טובה וחיבור לאדמה, לאוכל טוב ולאנשים טובים.
כיכר האודיטוריום, מרכז הכרמל, שישי (מ-31.10), 17:00-09:00

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• בסטה
• תדר
• גראז'

אני אוהב מאוד את המונח "מזללה". מה יש לא לאהוב? זה מתאר מקום שבו זוללים. כל כך פשוט, כל כך יפה, ועם זאת כל כך משומש לרעה. לא הגיוני שמקום שאני יוצא ממנו רעב מעז לכנות את עצמו מזללה. אם לא זללתי – אתם לא עוברים את הרף המינימלי שמוגדר. למרבה ההפתעה, דווקא המזללות שמחוץ לתל אביב נוטות להיות אלו שמצדיקות את שמן – בתי אוכל שדוגלים בלהעמיס, מספקים מנות אוכל גדולות מהנדרש ומוציאים את הלקוח זלול עד לא ידע. כזה הוא הגראז', מזללת המבורגרים שנולדה, איך לא, בראשון לציון, על כל גימיקיה.

>> בשבוע שעבר אכלנו מנת פלאפל שצריכה להיכנס לפנתאון
>> לפני שבועיים מצאנו כריך קריספי צ'יקן מושלם

בראשון לציון אוהבים מנות גדולות ומוגזמות, לפחות כך התרשמתי מהמסעדות המצליחות בעיר (דוגמת הסוהו), והגראז' לא מעז לסטות מהתדמית הזו עם שורה של המבורגרים על שם גנגסטרים (יותר פאבלו וטוני, פחות טופאק וביגי), תוספות מרהיבות/מפחידות כמו כדורי ריקוטה ורטבים אמריקאים במהותם, גם אם מופרעים ומגוונים יותר בטעמם. כבר ארבע שנים שהסניף התל אביבי של הגראז' פועל ברמת החייל, ומבלי לשים לב הוא הפך להיות אחת ההמבורגריות היותר מגוונות בעיר, בעיקר בזכות רוטציה תמידית של ספיישלים, הוצאת והכנסת מנות בהינף קציצה ובעיקר הרבה הרפתקנות חיובית שמצדיקה את התואר "מזללה".

כעת משיקים בגראז' סדרה של ארבעה "המבורגרים מפורקים" (85 ש"ח לכל אחד, מחיר מעט מפולפל אבל הוא כולל תוספת ושתיה). מה זה בדיוק המבורגר מפורק ואיך הוא עדיין המבורגר אם הוא מפורק? יצאתי לבדוק ובלבדוק אני מתכוון לזלול. לא אלאה אתכם יותר מדי עד התשובה, מדובר בהמבורגר לכל דבר עם ערימת בשר מפורק מעליו. ויש להודות שהשם די מטעה אבל קשה לי להיות כועס כשאני כל כך שבע, ואוהו כמה ששבעתי. אולי במקום לכנות אותם מפורקים היה עדיף לשנות את השם למפרקים.

ישנם, כאמור, ארבעה מפרקים עם מבנה בסיסי זהה ושינויים קלים אך מהותיים: כולן בנויות על קציצה בת 230 גרם, ערימת בשר מפורק וצמד כדורי ריקוטה מעל בליווי תוספות ורוטב שמהווים את השוני בין מנה אחת לאחרת. כולן מוגשות בלחמניה רכה ומתקתקה מהרגיל. היא גם מתפרקת יותר מהרגיל, אבל זה לא בהכרח רע כשצריך למצוא את הדרך לנגוס בהכל.

ראשית טעמתי את הבאגסי, שם הבשר המפורק בבצל ויין והרוטב הוא פרמז'ן. אמור להיות איפשהו גם בצל וכרישה שלא הצלחתי למצוא. זה ביס נחמד מאוד, אבל לא מעבר. הבשר של הקציצה עשוי היטב אבל מרגיש מעובד יותר מדי, רוטב הצ'דר חמוד ושמנוני אבל הייתי מעדיף צ'דר אמיתי והבצל והיין שהיו אמורים להיות מורגשים בבשר המפורק נעלמו, אם בכלל היו, ברוטב הצ'דר. עם זאת, הבשר המפורק עצמו היה איכותי ועסיסי, הוסיף עוד שכבת בשר שנתנה מנעד מרקמים וטעמים מהנה יותר מהרגיל, ולצד הפריכות של כדורי הריקוטה בהחלט הרגשתי שיש פה מאמץ לכיוון הנכון.

המאמץ הזה התגלה כמשתלם עם צמד ההמבורגרים הבאים, האסקובר והסופרנו. הראשון כלל בשר מפורק בברביקיו (שהפעם היה מורגש בהרבה), מכיל צ'ילי ופלפל קלוי עם רוטב קרמל. ההברקה של שילוב בין טעמי החריף של הבשר למתוק של הרוטב (והוא בהחלט מתוק, גם אם לא בדיוק קרמלי, וזה דווקא לטובה) הפכה את המנה הזו לאחת המיוחדות, המענייות והמהנות שאכלתי, גם אם חומרי הגלם או מידת העשיה לא היו בדיוק לטעמי. כזה היה גם הסופרנו, שזכה לפירוק בריבת בייקון (יותר חתיכות בייקון מריבה, אבל לא יכול להתלונן על זה) ורוטב שמנת פלפלת בגרסתו הטראשית. זה היה הטעים מכולם, מערבב בין מנעד טעמים מיוחד ומצליח סוף סוף להתעלות מעל סך חלקיו.

דווקא הבורגר האחרון, הקפונה, היה קצת מאכזב. לא רק שהרוטב כלל בעיקר שמן ופטרוזיליה, אלא שכאן גם הטעם העשיר של הבשר המפורק קצת נעלם. אז נכון, פירורי הגבינה האיטלקית שנוספו לבשר הוסיפו טעם מורכב ועמוק, אבל הוא הרגיש קצת לא קשור לכל חגיגת ההגזמות הזו. ככה זה, כשצועקים מלא קשה להעביר ניואנסים קטנים. בסוף שפכתי עליו מעט מהרוטב שמנת פלפלת וקצת מהרוטב הקרמלי וטיפה מהצ'דר של שלושת ההמבורגרים הקודמים. ואוי, אני חושב ששוב זללתי יותר מדי. אתם יודעים מה אומרים, בראשון התנהג כמו ראשל"צי. גם אם זה ברמת החייל.

הגראז' תל אביב, ראול ולנברג 24, ש'-ד' 11:45-02:00, ה' 11:45-03:00, ו' 11:45-04:00, 03-6499600

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• המבורגר
• המבורגרים
• ראשון לציון
• גראז'

• Facebook
• Twitter
• Email

משפחתה של המתופפת תמי קמינסקי, שנראית כמו פרחחית שיכולה הייתה להשתלב כדמות מצוירת בלהקת הגורילאז, הגיעה מ"ברית המוצצות", כלשונה, ואת עצמה היא מתארת "כרוסיה אחושרמוטה". חברתה, הגיטריסטית והסולנית עדי ברוניקי בילתה את רוב שנותיה ברינו, נוואדה עם משפחתה והדבר ניכר בשליטה שלה באנגלית ואף על תכני השירים. שתי הנערות האלה גרות עם ההורים ברחובות, בנות לא יותר מ־18 וכבר מספקות את אחת ההופעות הכי בועטות שיש לתל אביב להציע. קוראים להן דף צ'ונקי, שם שמגיע מאבא של תמי שנהג לקרוא להן 'דבצ'ונקי' – "ילדות" ברוסית. ה-'דף' בשמן שאול מלהקת הפולק־פאנק האמריקאית Blind Man Deaf Boy ששתיהן גילו יחד ואוהבות בלהט שרק שמור לרוח נעורים אמיתית. בשלישי (30.8) הן ישיקו את אלבום הבכורה שלהן, “Farsh”.

נפגשתן בבנק?

קמינסקי: "מחוץ לבנק. ברחובות, הרחבה מחוץ למרכנתיל שם היא ההאנגאוט של כל מיני חנונים שנפגשים ומדברים על כמה שהם חנונים".
ברוניקי: "למה את סתם? היו שם גם מלא רוסים קשוחים".

אתן גיקיות?

קמינסקי: "ממש לא. עדי פשוט ממש חכמה".

אז אתן גם לא בקטע של קומיקס וגיבורי־על?

ברוניקי: "הו לא, אני שונאת את זה. בכלל יש לי משהו נגד קומיקס".

אני שואל כי בשיר שלכן “Bad Things Could Happen” אתן מזכירות דמות אזוטרית מאוד של מארוול. את Master Hate.

ברוניקי: "את מי?! התכוונתי לזה מילולית. למאסטר שינאה, להשתלט עליה. בכלל לא ידעתי שזו דמות. מי פה הגיק עכשיו, הא?"

הי, אני רק עשיתי גוגל על המילים, כי כתבתן Mater Hate עם אותיות ראשונות גדולות.

באותו משפט בשיר דף צ'ונקי מזכירות גם את להקת הריוט גרררל ביקיני קיל, וגם כדורי מרשם ("Masturbate to Bikini Kill, Master Hate and prescription Pills"). לי זה נשמע כמו לגלוג שלהן על המאפיינים הסטריאוטיפיים של נערה מרדנית. כצפוי, הן אכן לא אוהבות שמצמידים להן תוויות, לא משנה עד כמה התוויות האלה מגניבות. "אנחנו באמת אוהבות את ביקיני קיל", אומרת ברוניקי, "אבל נדמה שאנשים שמכירים ואוהבים את תנועת הריוט גררל משליכים עלינו את הערכים שלה. אז ברור שאנחנו מתחברות לערכים האלה, לפמיניזם, אבל זה לא מי שאנחנו. התחברנו לריוט גררל בשלב ממש מאוחר וזה לא מה שבנה אותנו. וכן, זה משפט מתריס נגד הסטריאוטיפ של הנערה הניהיליסטית והכעוסה עם כדורי המרשם".

ועם זאת, יש נוכחות חזקה של אש באלבום. יש בו כמה דברים שאתן מציעות לשרוף.

ברוניקי: "זה מהתת מודע. אני חושבת שזה ביטוי שמבטא תחושת מרד, את הרצון להעלים דברים. אנחנו לא באמת אוהבות לשרוף דברים".
קמינסקי: "כן? מה עם פחים?"
ברוניקי: "חוץ מפחים".

תמי, אמרת מקודם שרק שיר אחד באלבום הוא אשכרה שיר פאנק, אבל לי נשמע שרוח הפאנק שורה על כולו.

קמינסקי: "כן, אני מדברת על השיר '(Folk(a) Party(a’. יום אחד חשבנו שכל השירים שלנו רכים מדי, עמוקים מבחינה מילולית ושאין לנו משהו כזה מהיר בשביל פוגו שבירת ידיים. אז מבחינה מבנית זה שיר הפאנק היחיד".

אז איך הייתן קוראות לשאר השירים?

ברוניקי: "גראז' פולק. זה לא הרדקור מ־DC".
קמינסקי: "נכון, אין לנו בית-בית-פזמון כמו בPאנק. גם אם היינו מנגנות רק עם גיטרה קלאסית ומצילה זה היה נשמע Pאנק".

השיר הכי פולק־פאנק שלכן הוא בכלל "גוזלים" שרובו בעברית וחלקו ברוסית (ברוניקי אמנם דוברת אנגלית שוטפת, אך גם לה הרוסית לא זרה שכן משפחתה עלתה מאוקראינה) – להבדיל מיתר האלבום שהוא באנגלית.

קמינסקי: "תמיד שנשאלנו מה הסטייל שלנו התחלנו להסתבך עם פולק, פאנק, גראז', סרף, נויז, ריוט, בנות. תמיד אמרנו בסוף פולק־פאנק, כי למרות שאין לנו באמת כלי נגינה של פולק אנחנו שואבות המון משם. אז בגוזלים הוספנו בנג'ו, קונטרבס, כינור ומפוחית".

בשירים של דף צ'ונקי, כמו גם בטישירטס שאיתן הגיעו לראיון, יש משהו מאוד אמריקאי. בטח שבשיר כמו “Social Security”, על אף שהוא משתמע לשני פנים: פן אחד הוא של שיר שמושר מנקודת מבט של מהגר בארצות הברית ופן אחר מילולי, של בטחון חברתי. "גדלתי ברינו, נוואדה", אומרת ברוניקי במבטא מוגזם ומסבירה "זה בדיוק הרעיון – של להרגיש בטחון חברתי. המונח 'סושיאל סקיוריטי' מגיע מארצות הברית והשנים שלי שם והוא תמיד הקסים אותי. וכן, גם הוייב של מהגר לגמרי נמצא באלבום".

כן, יש לכן את “Dolijute” שהוא בכלל שיר עם ליטאי.

קמינסקי: "יש לי חברה מליטא שבאה לביקור כאן, אז עשינו הופעה לכבודה – ערב ליטאי בצימר. לקראת הערב הזה למדנו שירים עממיים ליטאיים, רק שבסוף הדרכון שלה לא היה בתוקף או משהו כזה והיא סורבה כניסה לארץ – ואנחנו מצאנו את עצמנו עושות הופעת פאנק ליטאית לקהל שלא מבין כלום ממה שאנחנו שרות".
ברוניקי: "השיר מספר על סוס קטן. אחלה שיר. מצאתי אותו באינטרנט".

בסוף "Bad Things Could Happen" (השיר היחיד שלהן שהקהל מצליח לצרוח איתן הפזמון שלו) ברוניקי מדקלמת משפט שנשמע כאילו לקוח מאיזה גוספל, רק שהתוכן שלו מפתיע: "שמעתי שהכאה על מתכות מכופפת ושוברת את עונשיו הבלתי ראויים של אלוהים על חטאים שלא חטאנו" (בתרגום חופשי). ובכן, מסתבר שהגוספל הזה לקוח מספר ופעמון.

"קראתי ספר מצוין בשם 'נויז' שמדבר על ההיסטוריה האנושית של שימוש בצלילים ובו כתוב שלאורך שנים ארוכות השתמשו בצלילים באופן מובהק על מנת להרחיק רוחות רעות", ברוניקי מסבירה.

כמו פעמוני רוח?

קמינסקי: "בדיוק".
ברוניקי: "כן, וכל הפתיחה של השיר היא ציטוט של טקסט שחרוט על פעמון באנגליה. זה מדהים, זה כאילו שהפעמון עצמו אומר – אני זה שמרחיק את הרוחות הרעות. אני חושבת שהפאנצ'ליין של השיר זה הוא – הי, אמרתם לי שרעש מרחיק דברים רעים, אבל אני עושה מלא רעש ועדיין חרא כאן".

דף צ'ונקי ישיקו את "Farsh" בלבונטין 7, לבונטין 7 תל אביב, שלישי (30.8) 22:00, 30־40 ש"ח. מופע פותח: HAXXAN

• מוזיקה
• פאנק
• גראז'
• דף צ'ונקי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הצמד המקסיקני Lorelle Meets The Obsolete (אלברטו גונזלס ולורנה קווינטנילה), יגיע להופעה אחת בישראל שתתקיים ב־4 באוקטובר באוזןבר תל אביב. המופעים הפותחים יהיו של Screens 4 Eyes ו־The Aprons. הערב הינו חלק בסדרת ערבי הקונספט TEL AVIV SHOEGAZERS ועל ההפקה אחראית המון ווליום שהביאה לארץ את Wire ו-The Jesus and Mary Chain, Mojave3,מארק קוזלק,בארדו פונדועוד.

הצמד המקסיקני מחשיב את רוברט סמית' (הקיור), סוניק בום (מלהקת ספייסמן 3), ודיוויד לינץ' להשפעותיו הגדולות ביותר ומשלב פסיכדליה, עם גאראז' וקראוט-רוק. הוא תואר במגזין האנגלי הנחשב Drowned In Sound כשילוב בין ה Kills, ל־Neu!, או לחלופין מה שהיה קורה אילו ה־White Stripes היו מושפעים יותר מ־Spacemen 3.

אלבומם האחרון – "Balance", שיצא בלייבל האנגלי הנחשב Sonic Cathedral ובלייבל Captcha זכה לתשבחות רבות, והנרי רולינס אף אמר עליו: "האלבום מהווה איזון בין צלילות לפאזז, ניואנסים, ואגרסיות. המיקס המדהים של האלבום מבליט את כל מרכיבי השירים באופן מושלם. זה לא נשמע כמו שום דבר ששמעתי קודם".

• מוזיקה
• המון ווליום
• פסיכדליה
• יעל מרגלית
• גראז'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הופעתה של להקת Foals בראשון לציון אמורה הייתה להתקיים בסוף אוגוסט, אך נדחתה למועד לא ידוע בשנה הבאה. חשש עלה שיחד עם הדחייה נגוזה ההזדמנות לחוות את הופעת הפתיחה שלה – שאמורה הייתה להיות של Thee Oh Sees – לא פחות מאחת מלהקות הרוק הכי טוטאליות שפועלות כיום.

ובכן, חדשות טובות מאוד: Thee Oh Sees, פרויקט הגראז׳-Pאנק עטור השבחים של ג׳ון דוייר, תתן הופעה מלאה בבארבי ב־31 באוגוסט.מחיר כרטיס עומד על 184 ש"ח. הופעת הפתיחה תהיה של להקת Haxxan (שבלי קשר,משיקה מחר, 29.7, מיני אלבום בבסקולה יחד עם הרכב הסרף־רוק – האוריונס). על הפקת ההופעה אחראית חברת נרנג'ה.

Thee Oh Sees מסן פרנסיסקו היא מהלהקות הבולטות של תחיית הגראז' וה־psych שהחלה באיזור שנת 2000. ההופעה האנרגטית שלה, שכיום כוללת שני מתופפים שמנגנים בתיאום מפחיד, היא חוויה אינטנסיבית ופרועה במיוחד. כותב מילים אלה חווה הופעה אחת שלה מוקדם יותר השנה ומפציר בכם לא לפספס בשום אופן, שכן מדובר בהשתוללות שלא ברא השטן.

קטלוג האלבומים המגוון והעמוס של Thee Oh Sees נע בין השפעות סרף רוק קליפורני שמשי, Pאנק ונויז, הירושה המוזיקלית של רוקי אריקסון, להקות רוק קלאסי כמו פינק פלויד והרולינג סטונס ועוד. כמו כן, שירים שלה כיכבו במשחק הוידאו "GTA V" ובסדרה "שובר שורות" וקצב הוצאת האלבומים שלה פסיכי. רק מאז 2008 הוציאה הלהקה לא פחות מ־10 אלבומים. למעשה, עד שתגיע אלינו כבר ייצא לה אלבום נוסף, "A Weird Exits" שצפוי לראות אור ב־12 באוגוסט.

באלבום האחרון שלה, "Mutilator Defeated at Last", הגיע הלהקה עד לרוק פרוגרסיבי, ולטעמנו מדובר באחד מאלבומי הרוק הטובים ביותר שיצאו ב־2015. לאחרונה אף הוציאה הלהקה אלבום הופעה חיה כפול שממחיש את גודל הטירוף שקורה כשהיא על במה. אך כאמור, לנו ניתנה ההזדמנות לחוות זאת יד ראשונה עם כל הזיעה והבלאגן.

• מוזיקה
• HAXXAN
• חסן
• Thee Oh Sees
• גראז'
• תרבות