Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כוהנת האופנה מהדרום: המקומות האהובים על דורין פרנקפורט
דורין פרנקפורט | צילום: יח"צ
אנחנו גאים להציג לכם את "העיר שלי", מדור חדש שבו תבחר כל פעם דמות עירונית מוכרת את המקומות האהובים עליה ביותר בעיר. והפעם: מעצבת האופנה האגדית שבחירותיה הן שיר הלל לפלורנטין ולאזור דרום העיר; לישן והנוסטלגי - אבל גם לחדש והמחודש
דיזנגוף הוא בעיני הרחוב המעניין ושוקק החיים ביותר בארץ לשיטוט, שופינג או סתם ישיבה בבית קפה, ולכן בשנת 1984 פתחנו את החנות הראשונה של בית האופנה הקטן שלנו. היום, כשהוא מתהדר בכיכר המחודשת והקסומה, הוא עדיין רחוב עירוני מושלם, מוצל וססגוני עם תמהיל של עבר והווה, צעירים וזקנים, בתי קפה, חנויות בגדים, ברים ומכולות, מסעדות ותיקות מאוד וחדשות. הרחוב שזור בחיי עוד מימי הגימנסיה כשהיינו מתפלחים ״להזדנגף״ בבתי קפה, והיה מרכז שוקק חיים עוד בשנות ה-30 למאה הקודמת. מאז, ידע הרחוב תהפוכות רבות, עליות ומורדות תלולים אך אלי הוא תמיד היה תמיד נדיב מרגישה נאמנות לו עד היום.
כיכר דיזנגוף (צילום: Joel Goldberg)
2. מעדניית ארדיטי
המעדניה הקטנה של אדון ארדיטי המקסים, קיימת עשרות שנים בפינת נחלת בנימין ודרך יפו והיא אחת המעדניות המעולות והמידתיות ביותר במחירים בתל אביב. שמואל ארדיטי מומחה באוכל בלקני, ובחנות שלו תמהיל של מוצרי מזווה טעימים, עלי גפן זעירים שהוא מכין עם משפחתו, מבחר יינות שולחן מוצלחים, שוקולדים, אטריות ללא גלוטן ואינספור מוצרים מיוון, טורקיה, איטליה וספרד. הוא מכיר כל זית או סלט ועל הגבינות אותן הוא בוחר, אין לי מילים – שלל מגוון מכל הסוגים מגבינות צרפתיות בשלות ועד גרוייר ואמנטל לצד בולגרית וקשקבל, פרמזן ועוד כאלו שאני אפילו לא יודעת לבטא את שמן. גבינות ארדיטי. נחלת בנימין 91, תל אביב
פלטת גבינות. צילום: שרית גופן
3. מאפיית עמיתה
"עמיתה", המאפיה-מעדניה-קונדיטוריה הנפלאה של שתי נשים מוכשרות – מיכל בוטון ואנה שפירו. השתיים ניצבו מאחורי כמה מתפריטי הקינוחים והמאפים הטעימים ביותר בארץ והגשימו חלום. קשה שלא לשוב הביתה משם עם סל קניות שאינו מלא במאפים הכי שווים: בגטים טריים וממרחים מושקעים, כריכים, מאפים פריכים ובורקס מבצק עלים אוורירי ועדין, עם מילויים מיוחדים. ובנוסף, מיקסים מושלמים כתוספות לסלט ,אריסה ולימונים כבושים."עמיתה", פנינה זוהרת ברחוב שלמה 10 המאובק
בדרום תל אביב, באזור האפרורי בשולי העיר בו נמצא המפעל הקטן שלנו, בין מבנים מתפוררים ומוזנחים ובנייני תעשייה מבטון, פורחת לה סצנת גלריות לאמנות מפעימה. באזור גלריות ותיקות כמו רו-ארט, גלריה דביר, גלריה גורדון עם גן הפסלים היפהפה שלה, ארטפורט בבניין מתחם לאמנות בבניין תעשייתי מחודש, גלריית אינדי, רוזנפלד, מרכז בנימיני לקרמיקה עכשווית, ועוד. בקריית המלאכה, בה מרבית בתי המלאכה שפעלו במקום נעזבו, עשרות רבות של חללים המשמשים סטודיו לאמנים, אולפני הקלטות למוזיקאים וגלריות קטנות ועצמאיות כמו "מקום לאמנות" – עמותה הפועלת לקידום החשיפה לאמנות ולאמנים במתחם, גלריות שיתופיות לאמנות עכשווית, המעניקות במה עצמאית לאמנות ותרבות ללא שיקולים כלכליים. סצנת האמנות הזו מעוררת תקווה.
ארטפורט. צילום: דן חיימוביץ
5. הבית
הבית שלנו נמצא בלב ליבה של שכונת פלורנטין ברחוב ותיק, בין בתי מלאכה קטנים, דואר, חנויות למנורות, כלי בית, וכלי ניקוי המסתיים בשוק לוינסקי. אנחנו חיים בדרום העיר, בבניין קטן באזור בו מתגוררים אנשים צעירים ומבוגרים, פליטים, מבקשי עבודה וותיקי הישוב. אני מודה שבעיני רביצה בשעת בין ערביים עם כוס יין על גג הבניין הקטן שלנו עטופה בשקיעה ורודה ונוף בניינים ישן, דודי שמש ומגדלים ברקע, מספקת את הרגעים המושלמים ביותר בתל אביב שלי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מהם המותגים התל אביביים שבמקרה שייסגרו יגרמו לשיברון לב בקרב הפאשניסטיות.ים של העיר? אתא, רובי סטאר, דורין פרנקפורט ואפילו רשת שופרא הארצית. יש לנו גם נימוקים, למקרה שאתם מתעקשים
אתא הרבה לפני שהפכו למדים של תושבי תל אביב, אתא היו המדים של ראשית המדינה. מפעל הטקסטיל הזה היה התגלמות האידיאולוגיה הסוציאליסטית באותם זמנים – בגדים אחידים לגברים ולנשים באיכות טובה ובמחירים נמוכים, שאפשר היה לרכוש באמצעות הקצבת נקודות ממשלתית. אמרתם כובע טמבל, חולצה מכופתרת וחאקי – אמרתם אתא.
קצת היסטוריה, ברשותכם: החברה הוקמה באמצע שנות ה־30 על ידי אריך מולר, תעשיין טקסטיל יהודי שעלה לארץ מצ'כוסלובקיה, ונקראה על שם כפר עטה שבו הוקמה (לימים קריית אתא). לפי סיפורו של מולר, כאשר הסופר ש"י עגנון הגיע לביקור בביתו והתעניין במפעל החדש, הוא התעקש למצוא הסבר מספק יותר למשמעות השם של המפעל וקבע שאתא יהיה קיצור של "אריגים תוצרת ארצנו". אתא ייצרו בגדים אך גם אוהלים, מדים וגרביים, ולמעשה כל מוצר טקסטיל שנזקקה לו המדינה שבדרך והמדינה הצעירה. הם תפרו וייצרו את בגדי חיילי המנדט הבריטי, ובהמשך את מדיו של צה"ל ואת התלבושת האחידה של תלמידי בתי הספר.
המפעל סגר את שעריו באמצע שנות ה־80, לא בלי מאבק ממושך מצד עובדיו תחת הכותרת "היום זה אתא – מחר זה אתה", ונותר כסמל נוסטלגי. ב־2016 חזר המותג לחיים בחסות הבמאי שחר סגל והמעצבת יעל שנברגר, שפתחו חנויות הנושאות את השם ואת הסמל. השניים שמרו על רוח המפעל המקורי עם ערכים עיצוביים של פשטות, איכות ובגדים שימושיים שמתאימים להתנהלות היומיום. "אני לא מעצבת בגדים, אני עושה בגדים", אמרה שנברגרבריאיוןל־Time Out ב־2018. "לא ממציאה כלום, אלא מקיימת דיאלוג תמידי עם מה שיש". שיתופי פעולה עם יוצרים תל אביבים צעירים, ייצור מקומי ושלוש חנויות ברחבי העיר הופכים את אתא למוסד תל אביבי שאנחנו לא יכולים בלעדיו.
אתא מונטיפיורי. צילום: הילה עידו
רובי סטאר מאז שהוקם בשנת 2000, מותג התכשיטים רובי סטאר של שירלי איציק ביסס את מעמדו כסמל סטטוס תל אביבי. תליוני החרב שלה, מוטיב הידיים ותכשיטי הנחש הפכו כבר מזמן לקלאסיקה עירונית מודרנית. איציק הקימה את רובי סטאר כשהייתה בת 19, כמותג של תכשיטים ואביזרים עם התמקדות בחגורות עור, שנזנחו מאז. ב־20 שנות קיומו של המותג שיחקה איציק עם שלל השראות ועולמות עיצוביים – מסמלים מעולם הדת עד מוטיבים אלימים כגון חבלי תלייה וצורות אורגניות מעולם הטבע. כל קונספט, מהאפל ביותר עד הרך ביותר, הצליח להפוך תחת ידיה לקולקציה של תכשיטים מדויקים.
למעשה ההצלחה של רובי סטאר אינה מובנת מאליה. המותג היה חלוץ בתחום עיצוב תכשיטי אופנה בתל אביב – תכשיטים מעוצבים שאינם יוקרתיים עד כדי שבירת חסכונות, אך גם אינם בייצור המוני. מצד אחד הם מיועדים לקהל הרחב, מצד שני הם מצליחים לא לאבד את האיכות ואת הייחוד שלהם. היום, לשמחתנו ולצער חשבון הבנק שלנו, התחום רווי בכישרונות מרגשים שפועלים בעיר (מאיה גלר, Knobbly סטודיו, Born from Rock – אנחנו מסתכלים עליכם).
עגילים של רובי סטאר. צילום: קית גלסמן
דורין פרנקפורט מעטים המעצבים שהצליחו להלביש כל כך הרבה דורות של תל אביבים (ולא רק תל אביבים) כמו דורין פרנקפורט, שלא רק בגדיה הם אייקון תל אביבי, אלא גם דמותה שלה – עם הבגדים השחורים, משקפי השמש והליפסטיק האדום. את המותג הקימה פרנקפורט בשנת 1983 עם שותפתה מרגיט סגל, והחנות הראשונה שלו נפתחה שנתיים אחר כך ברחוב דיזנגוף (ופועלת עד היום). מלבד מותג הבגדים, פרנקפורט אחראית על מראות איקוניים רבים בתרבות הישראלית – בין היתר תלבושת האירוויזיון של יזהר כהן ושל עפרה חזה, החליפה שלובש שלום חנוך על עטיפת "חתונה לבנה", בגדי הופעה לצביקה פיק ועוד.
לבית האופנה אג'נדה המשלבת עשייה ומעורבות חברתית, ופרנקפורט פעלה ועיצבה עבור מטרות שונות, בהן מחאה על מלחמת לבנון הראשונה, תמיכה בקהילה הגאה וייצוג מגוון באופנה. שיתוף הפעולה האחרון שלה הוא קולקציית קפסולה של טי שרטס בשיתוף פעולה עם ארגון אדם טבע ודין. עוד לפני שהמושגים "בר קיימא" ו"ייצור מקומי" היו סמל איכות, פרנקפורט נשאה בגאון את החותמת "מיוצר ומעוצב בתל אביב" והראתה מהי אופנה מקומית אמיתית.
דורין פרנקפורט. צילום: ניר שריג
נעלי שופרא נשות תל אביב יודעות: נעליים קונות מהר, ובשופרא – לא חסר. סניפיה התל אביביים של הרשת מציעים מגוון רחב של נעליים מקוריות וצבעוניות, וסניף האאוטלט בדיזנגוף מצטיין במיוחד במחיריו האטרקטיביים עבור הפאשניסטות.ים העירוניים דלי הממון. אז נכון שחנות האונליין פעלה במרץ במהלך הסגר, אבל האכזבה שבלקבל משלוח עם זוג נעליים מטריפות שקטנות עלינו בחצי מידה ויש להחזיר לחנות עלולה למוטט את נפשנו השברירית בימים טרופים שכאלה. מזל שאפשר לחזור למדוד.
Aro בשופרא. צילום: יח"צ
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שירן כדר מילר פותחת פופ אפ ראשון לחנות האונליין החדשה שלה עם עד 50 אחוז הנחה על כל הפריטים.
חמישי־רביעי (23.5־29.5) 12:00־20:00, דיזנגוף 101 תל אביב
SHIRANKA. צילום: עידן ברזני
4. אחלה מבסוטה
מכירת וינטג' ויד שנייה וחומוס? נשמע לא אסתטי, אבל קורה לגמרי במבסוטה לוינסקי.
שבת (25.5) 11:00־16:00, לוינסקי 39 תל אביב
אחלה מבסוטה. צילום מתוך עמוד הפייסבוק
5. הכל ברור
סייל אמצע עונה בבוטיק CLARITY – הכל עד 50 אחוז הנחה.
עד שישי (31.5), יונה הנביא 25 תל אביב
CLARITY. צילום: יח"צ
6. הג'ינס העירום
מכירת הריפייר של רשת Story חוזרת למתחם התחנה וזמינה את בעליהם של נודי ג'ינס לתיקון בחינם או למסור ולקבל 20 אחוז הנחה לרכישת נודי חדש במקום. יש גם 15 אחוז הנחה על כל קולקציית הנודי ג'ינס בחנויות הרשת ובאתר.
מתחם התחנה (יחזקאל קויפמן תל אביב), רביעי־חמישי (22.5־23.5) 17:00־22:00, שישי (24.5) 10:00־15:00, שבת (25.5) 11:00־21:00
נודי ג'ינס לסטורי. צילום: יח"צ
7. שלום ציון
שלומית אופיר ב־20 אחוז הנחה על קטגוריית הבסט סלרס, כי למה לא בעצם?
תל אביב, אלופת העולם בלגרום לתושביה להרגיש שתמיד יש מסיבה טובה יותר במקום אחר (ושהם לא מוזמנים), מביאה לשיא את מומחיותה בשבוע האופנה. מיטב אוהבי האופנה ומתחזקי-פרופילי-האינסטגרם מגיעים לראות ולהראות בבגדיהם הטובים ביותר, במפגן מרשים של אסתטיקה, וכמובן בתחרות הלא מוכרזת של "מי מעורר הכי הרבה קנאה ברשתות החברתיות".
העברנו יום שלם אתמול (12.3) בהאנגר 11 שבנמל תל אביב וגילינו את מה שגילינו כבר בתיכון – המסיבה תמיד נראית טוב יותר בראש שלנו. התחושה המרוגשת והאופנתית עמדה מבוישת לעיתים לצד קהל שלא מבין איך מכבדים את המעמד, בגדים שלא יושבים טוב על הדוגמניות ופלסטרים ומדבקות פטמה נראים לעין.
ובכל זאת, במדינה שלא שמה בהכרח את ערכי האסתטיקה בראש מעייניה, מרגש לראות כל כך הרבה השקעה ודמיון במקום אחד. מה לעשות, גם אנחנו הסתנוורנו מהפלאשים. אפילו אם הם אף פעם לא הופנו אלינו.
תה עם דורין פרנקפורט
לכל באי התצוגה של דורין פרנקפורט, שפתחה את היום, חיכתה על הכיסא קופסת פח של עוגיות חמאה ובה כלי תפירה וכפתורים. מתנה מבית סבתא ושיעור באיך לגרום לקהל הבוקר המנומנם להתאהב בך עוד לפני שכבו האורות. ההפתעה המקסימה, בשילוב מוזיקה קלאסית, הנכיחה מיד את נושא התצוגה – יקים. כינוי יידישי ליהודי גרמניה, שהפך לתיאור סטריאוטיפי ליוצאי אירופה מנומסים.
פרנקפורט, כבת למשפחה יקית, לקחה אלמנטים המאפיינים את המונח – דוגמת כלי חרסינה, תה ומפיות תחרה – ושזרה אותם בכל. מהמוזיקה המקורית (והמעלפת), האביזרים דוגמת שמשיית תחרה שחורה וכפפות טול, ועד, כמובן, לבגדים.
שרוולים תפוחים, קפלים, כיווצים ובדים רכים יצרו בגדים שנעים על הסקאלה בין קיבוצניקי לאירופאי ובין צעיר למבוגר – מצד אחד עקבים ושרשרת פנינים, מצד שני חולצות מכופרות ומכנסיים קצרים. חמדנו הכל.
התצוגה של מעצבת שמלות הכלה והערב אניה פליט נבנתה כמו חתונה – מפגש, חופה וריקודים. בחלק הראשון הציגה פליט לוקים שמתאימים לערב ולמיטה כאחד. ההשראה להם הייתה בסרטים משנות ה-30 וחיי החברה הגבוה. היו שם סאטן, תחרה וקרושה, שקיבלו טוויסט קינקי עם רתמות עור לאו דווקא קשורות אך מעניינות. ככלל, היה נדמה שלו הייתה פליט מתמקדת בפחות אלמנטים היה נוצר נרטיב ברור יותר לקולקציה.
אניה פליט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןאניה פליט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
את פנטזיית התותים הטבולים בשמפניה ובריכות קוויאר (ככה נראית החברה הגבוהה? שואלים בשביל חברה) שברו תקלות על המסלול. כבר בהתחלה התפרק אביזר דמוי כרית ופיזר חרוזים לכל עבר, מדבקת פטמה הציצה באופן בוטה מאחת השמלות וההתאמה לדוגמניות נראתה פעמים רבות מרושלת.
אניה פליט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
החלק השני נראה טוב יותר. פליט יצרה שבע שמלות כלה, מרשימות ונשיות, שהוכיחו שזו אכן המומחיות שלה. ולבסוף – בהפתעה חמודה – עלו גיא ויהל והזמרת נעמה כהן (בת זוגו של יהל), לבושה בחליפה של פליט.
אניה פליט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןגיא יהל ונעמה בתצוגה של אניה פליט. צילום: אבי ולדמן
ארוחת שבע מנות עם חממת המעצבים של מפעל הפיס
היה משהו חמים באולם של חממת המעצבים של מפעל הפיס. ניכר היה שהנוכחים קשורים למעצבים הצעירים, ונרגשים יחד איתם. ובצדק. החממה הוציאו שוב תחת ידם מחזור מעצבים מעולה ומסקרן שהתגרה במציגים ותיקים יותר באירוע.גם תפירה לוקה בחסר והתאמה לא מיטבית התקבלו בסלחנות. לא באנו להרוס את החגיגה.
Petit pois עשתה את המעבר מהחיבוק החם של הלקוחות אל המסלול באופן חלק, והציגה חלום בניחוח צרפתי.
Petit pois לחממת המעצבים. צילום: יח"צPetit pois לחממת המעצבים. צילום: יח"צ
Akal קולקציה שזרקה לאפריקה, עם בדים לבנים ודקים, שזורים ברקמה או צבועים.
יותר משתצוגת האופנה של בננהוט, מותג בגדי הים של נטע אלחמיסטר ונועה בני, היתה תצוגת אופנה – היא היתה מסיבה. המתחם התחיל להתחמם כבר שעה לפני התצוגה – ממוצע הגילאים ירד, ממוצע ההחלקות בשיער עלה. האולם היה מפוצץ ונרגש, בנות צעירות ישבו על האימהות שלהן, דוגמניות הצטופפו בשורה הראשונה ופרצופים מוכרים עשו סלפי. כולם באו להרים.
בננהוט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
מהרגע שהתחילה המוזיקה הקצבית, מלווה במתופפים חיים, יצאו בקצב מסחרר עד מבלבל 40 דוגמניות ו-10 דוגמנים. כולם במבני גוף וגובה שונים (משמח!), בגדי ים צבעוניים (ומחמיאים!) ורמות פרסום כאלה ואחרות. דוגמנית המידות הגדולות ריי שגב עלתה בחיוכים וטיילור מלכוב ובן זיני סגרו את התצוגה שלובי ידיים.
בננהוט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןבננהוט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
ואז קרה הלא יאמן – נטע אלחמיסטר ונועה בני עלו למסלול, מסמלות את סוף התצוגה, כשברקע השיר "באסה סבבה". אלא שכשהיה נראה שכאן זה נגמר, עלתה אחריהן לבמה נטע ברזילי, בבגד ים זהה לאחד שהן לבשו. הקהל היה בהיסטריה – האם לצלם או למחוא כפיים? בחירתה של סופי. במשך הדקות הבאות הפך האולם למסיבה של ממש. הדוגמניות והקהל גם יחד היו על הרגליים ולא רצו לצאת מהאולם, כשהשומרים נאלצו לדרוש ללא הפסקה לרדת מהמסלול.
בננהוט לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
קוקטייל עם עידן לרוס
עידן לרוס שמר בקולקציה הנוכחית על בדי הסאטן והגזרות הנשפכות המוכרות שלו, אך בשילוב כתפיים חזקות ומרופדות היטב ואלמנטים אייטיזיים נוספים. דווקא בגלל היותו של לרוס אחד מחביבי התעשייה, היה בתצוגה הזו משהו מאכזב.
עידן לרוס לשבוע האופנה. צילום: ג'ון הולנדרעידן לרוס לשבוע האופנה. צילום: ג'ון הולנדר
כמעט אי אפשר היה להתרכז בבגדים מרוב תקלות – כתפיים מרופדות שהתרוממו מעל כתפי הדוגמנית, שמלה קצרה מדי שאילצה דוגמנית להוריד אותה שוב ושוב, מדבקות פטמה נראות לעין (מוטיב חוזר?) ותחושה כללית של חוסר נוחות מצד הדוגמניות. מבאס במיוחד כשזה מגיע מצידו של לרוס, שהוכיח שהוא יכול ליצור בגדים שגורמים לנשים גם להרגיש יפות וגם להרגיש בנוח.
עידן לרוס לשבוע האופנה. צילום: ג'ון הולנדר
כשכן הצלחת להתרכז בלוקים, לא היה ברור לאן לרוס חותר, מה הסיפור שהוא מספר ובעיקר – לאיזה סוג אישה. התחושה היתה פרווה – לא לגמרי אייטיז ולא לגמרי סבנטיז, לא נערת רוק ולא אישה נשית, לא בדיוק צעיר ולא בדיוק מבוגר. שני לוקים שכן אהבנו, היו שמלת כלה תפוחה ונסיכתית ושמלת סאטן לבנה נשפכת בשילוב תחרה אדומה. שילוב בין שמלה קיצית לכותונת לילה יפה במיוחד.
עידן לרוס לשבוע האופנה. צילום: ג'ון הולנדר
בסופו של דבר, עיקר העניין היה בנשים שלרוס העלה על המסלול – מלי לוי, שרי גבעתי, רונית יודקביץ', שרון גניש, לאה שנירר ודנה פרידר, שסגרה את התצוגה בריקוד קטן ומרים, על אף שכתפיות השמלה שלה חזרו ונפלו.
ארוחת שלושה כוכבי מישלן עם משכית
גם המדרגות בין הכיסאות היו מאוכלסות ביושבים בתצוגה של משכית. ערמות האנשים שמלאו את האולם הגיעו מוכנים לרמה אחרת של תצוגה – וקיבלו אותה. זו הייתה תצוגה מרגשת.
הקולקציה נקראת ״תחילת עונת החיזור״. השם מתייחס לכך שחודש מרץ הוא החודש בו מתחילה הציפור הלאומית, הדוכיפת, את תקופת החיזור שלה. גם כאן חזרה שרון טל, המעצבת, לקו המאפיין את משכית – רקמות, צבעי מדבר ובגדים בגימור גבוה, שהיו חסרים בתצוגות אחרות.
משכית לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןמשכית לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
טל הטיבה לשלב בין רך וגס – שמלות נשפכות בשילוב חגורות עור, רקמות ואיורים עדינים בשילוב דנים. הכל היה מעורר התפעלות עד כדי תסכול שאי אפשר עכשיו ומיד לקחת הכל הביתה. מה שנקרא, החיזור הצליח.
משכית לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןמשכית לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
קינוח עם Yvel לרוח נשית
את היום סגר מותג התכשיטים Yvel בתצוגה עבור עמותת רוח נשית, המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית. המסלול היה חגיגה של נשיות מגוונת – ליהיא לפיד (שפתחה את התצוגה), יעל חולדאי, לאה שנירר, סנדי בר, שירלי בוגנים, שלי גפני, ג'ני צרוואני, אחווה סיטבון, אנה זק, שי מיקה, יעל רייך, סיגל שחמון ועוד.
Yvel לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןYvel לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
על אף הכותרת, מי בכלל הצליח לדמיין מצוקה כלכלית עם הפריטים ההו-כה-יוקרתיים שנראו על המסלול – פנינים נדירות, אבני חן אקזוטיות, יהלומים וזהב. היו שם פריטים יפהפיים. היוקרה הגיעה לשיא בדמות התכשיט "נוצה כחולה" – ענק יהלומים בצורת נוצה שעוצב סביב אבן טורקיז, איתו סגרה מורן אטיאס, הפנים החדשות של המותג, את התצוגה. הוא עולה, למקרה שתהיתם, בשווי של 4,500,000 דולר. מתנה לוולנטיינ'ס הבא, מישהו?
Yvel לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו