Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

המחנה הציוני

כתבות
אירועים
עסקאות
ח"כ זוהיר בהלול (מתוך אתר הכנסת)

ח״כ זוהיר בהלול: "אני לא 'ערבי טוב', אני ערבי מאתגר"

ח״כ זוהיר בהלול: "אני לא 'ערבי טוב', אני ערבי מאתגר"

״צר לי שהמפלגה שלי מתנהגת כמו עדר אבל אף אחד לא יכול להראות לי את הדרך החוצה״

ח"כ זוהיר בהלול (מתוך אתר הכנסת)
ח"כ זוהיר בהלול (מתוך אתר הכנסת)

אהלן ח״כ זוהיר בהלול מהמחנה הציוני. איך התחושה להיות חלק ממפלגה שהתנערה ממך ותקפה אותך על הסערה שחוללת כשקבעת שהפלסטיני שדקר חייל צה״ל בחברון ונורה למוות אינו מחבל?

״אני שמח שהצלחתי להציף סוגיה לא קלה ורגישה והדיון שנמשך כבר יותר משבוע רצוף מלבלב את השיח הציבורי בישראל. אני חושב שזה מאוד חשוב ושהוויכוח הפך לערכי ופילוסופי, סביב סוגיות של עם פלסטיני שצריך להכיר בכמיהתו להקמת מדינה לצד מדינת ישראל. אני נגד גדיעת כל חיי אדם חף מפשע, ובעד חיים משותפים, אבל זכות המאבק ניתנת בתנאי שהוא לא אלים, ולא אמרתי אחרת״.

אבל עשית הבחנה בין תוקפי אזרחים, בהם אתה רואה מחבלים, לבין תוקפי חיילים. ח״כ איתן כבל מהמפלגה שלך אמר שבכך הוצאת את עצמך מתוך המחנה הציוני.

״אף אחד לא יכול להזיז אותי מהמקום אליו נבחרתי על ידי הציבור ואף אחד לא יכול להראות לי את הדרך החוצה. צר לי שהמפלגה שלי מתנהגת כמו עדר, אבל יש גם כאלה שלא הצטרפו למקהלה״.

איתן כבל גם אמר שהוא ידבר בעולם המושגים שאתה מכיר מהספורט וקבע שלא שיחקת קבוצתי. מה אתה משיב לו?

״גם במשחק קבוצתי הכוכבים הם אלה שמובילים. אני לא מסתפק במסירות סרק אלא רוצה להבקיע, גם שער וגם להבקיע את הקיפאון והקיבעון״.

יש כאלה שתומכים בך בשיחות פרטיות? כי לא ראיתי שאף אחד מחברי הכנסת של המחנה הציוני הביע בך תמיכה באופן פומבי.

״בוא נגיד שזה מעט מדי וקלוש מדי״.

אז איך אתה יכול להמשיך ולהיות חבר במפלגה כזו?

״אדרבא, אני שמח להיות חבר במפלגה שאני יכול לאתגר ולהכניס לעידן אחר שאינו מתקרנף ומתייפף. זה האתגר שלי, לנסות ולשנות דברים מבפנים״.

אפילו לאירוע של ח״כ שלי יחימוביץ׳ שחגגה השבוע עשור בפוליטיקה לא הגעת. חשבתי שאולי התחלת לוותר על הרעיון הזה של להשפיע מבפנים.

״זה לא קשור לזה. לא הגעתי לאירוע של שלי יחימוביץ׳ בגלל ההיערכות לקראת החתונה של הבן שלי ביום שבת. אתה יודע, אצלנו זה מינימום שבוע שלם להתכונן״.

גם אצלנו. שיהיה במזל טוב. אבל אתה מבין שבמפלגה שלך מקבלים אותך רק כשאתה בדמות הערבי הטוב שמדבר עברית ספקטקולרית אבל לא רוצים שתחולל מהומות?

״ציפי לבני אמרה עוד ב-2006, לפני שחברנו למפלגה אחת, שלא כל מי שנלחם בחיילים נגד הכיבוש הוא טרוריסט, אבל עליה לא התנפלו ככה. וגם אהוד ברק אמר שאם היה פלסטיני היה נכנס לאחד מארגוני הטרור. אבל כנראה שבתקופה הזו יש מוזיקה עם אוזן סלקטיבית לכאלה שמותר להם לומר דברים מסוימים וכאלה שאסור להם. אני חי עם זה וזה מדרבן אותי עוד יותר. אני לא ׳ערבי טוב׳, אני ערבי מאתגר״.

התגובות של חבריך למפלגה הפתיעו אותך או שהבאת את זה בחשבון לפני שאמרת את הדברים?

״הן איכזבו אותי לחלוטין, אבל האמת היא שזה לא כל כך הפתיע אותי. אני רואה את הלכי הרוח בתקופה האחרונה במפלגה ואני מתווכח איתם פעם אחר פעם בסיעה שלנו בכנסת בדיוק על העניינים האלה. במקום שהמחנה הציוני יהיה מפלגת מרכז הוא הפך למפלגת מרכז-ימין. זה מאכזב אותי אבל מדרבן אותי להילחם כדי להחזיר את המפלגה לתלם״.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

״צר לי שהמפלגה שלי מתנהגת כמו עדר אבל אף אחד לא יכול להראות לי את הדרך החוצה״

מאתעמית יולזרי12 באפריל 2016
מיקי רוזנטל. צילום מסך מערוץ הכנסת

"משרדי הממשלה פתוחים בפני האיש הזה, וראוי שהציבור יידע מי הוא"

"משרדי הממשלה פתוחים בפני האיש הזה, וראוי שהציבור יידע מי הוא"

"אם הייתי חושב לרגע שיש ולו סיכוי קטן שחשיפת שמו עלולה לפגוע בביטחון המדינה לא הייתי עושה את זה" - מיקי רוזנטל בשיחה על שקיפות וצנזורה

מיקי רוזנטל. צילום מסך מערוץ הכנסת
מיקי רוזנטל. צילום מסך מערוץ הכנסת

אהלן ח״כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני. במסגרת דיון במכון הישראלי לדמוקרטיה על שקיפות פעילות הלוביסטים דיברת על אחד מאנשי העסקים החזקים והמקושרים בישראל והזכרת את עברו הביטחוני הרגיש. מאז נדמה שנפתחה תיבת פנדורה, והצנזורה לא מאפשרת לפרסם כמעט כלום על זה.

״כשדיברתי על אותה דמות באותו דיון לא ידעתי שיש צו של הצנזורה. גם כשדיברתי עליו זה היה חלק מסוגיה אזרחית עקרונית של שקיפות פעילות הלוביסטים, ובכל מה שאמרתי הייתי מאוד זהיר וחזרתי על דברים שכבר פורסמו, גם בחו״ל, כך שמאוד הופתעתי שהצנזורה דרשה מכלי תקשורת ובלוגרים להסיר את מה שפורסם בנושא״.

מה גם שמאז שהבלוגר תומר אביטל מ״100 ימים של שקיפות״ והתוכנית ״צינור לילה״ בערוץ 10 פרסמו את הסיפור הזה, ללא שמה של אותה דמות, המון אנשים מדברים על אותו איש ומדביקים לינקים שחושפים חלקים מעברו הרגיש.

״האיש מצוי בצומת משמעותי של קבלת החלטות רגישות בישראל, גם אם הוא לא לוקח חלק פעיל בעניינים ביטחוניים אלא עוסק בהשפעה עליהם מבחוץ, ואני לא בטוח שאפילו כל המשתמשים בשירותיו יודעים את כל הפרטים על עברו. דלתות משרדי הממשלה פתוחות לפני האיש הזה, ולכן ראוי שהציבור יידע מי הוא בדיוק״.

ממה שידוע לך, האם בפרסום שמו של אותו איש עלול להיפגע ביטחון המדינה כפי שטוענת הצנזורה?

״יש לי מידע רב על הפרשה הזו, ואם הייתי חושב לרגע שיש ולו סיכוי קטן שחשיפת שמו עלולה לפגוע בביטחון המדינה לא הייתי עושה את זה, בייחוד כשעיקר הסיפור כבר פורסם בחו״ל ולפיכך גם אם היה חשש כזה, ואין, הוא בבחינת הנמר שכבר ברח מהכלוב״.

אז אין לך כוונה להשתמש שוב בחסינות שלך, הפעם ביודעין, ולפרסם את כל מה שאתה יודע?

״אני לא עובר על החוק וגם לא מתכוון להתגרות בו. מרגע שהובהר לי שיש צו מפורש אני לא מתכוון לחזור על זה. אבל אם יש מישהו שחושב שהוא יוכל להגן בבית משפט על ההחלטה הזו להטיל איסור פרסום, הוא טועה. אני גם יודע שיש עתירות בדרך והן כבר מוכנות, ובית המשפט יברר את העניין ויפסוק״.

זה לא אבסורדי שהצנזורה היא זו שבעצם הפכה את הסיפור הזה לפופולרי בכך שניסתה למנוע את פרסומו?

״אני לא מכיר את שיקולי הצנזורה, אבל בנתונים שכן ידועים לי אני חושב שההתנהלות שלה היא לא חכמה״.

אל תדאגו, הפעם המדור עבר צנזורה לפני שקראתם אותו

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"אם הייתי חושב לרגע שיש ולו סיכוי קטן שחשיפת שמו עלולה לפגוע בביטחון המדינה לא הייתי עושה את זה" - מיקי...

מאתעמית יולזרי3 במרץ 2016
בית עמידר בשאול המלך (צילום: אנטולי מיכאלו)

למה בניין בבעלות ממשלתית יהפוך למלון במקום לדיור ציבורי?

למה בניין בבעלות ממשלתית יהפוך למלון במקום לדיור ציבורי?

המהירות שבה נמכר השבוע בית עמידר לרשת מלונות דן גרמה ללא מעט גבות להתרומם. "משהו מריח לא טוב", טוענת ח"כ מרב מיכאלי אל מול טענות החברה כי הכול בוצע כחוק. הצד האפור של החוק, גרסת הדיור הציבורי

בית עמידר בשאול המלך (צילום: אנטולי מיכאלו)
בית עמידר בשאול המלך (צילום: אנטולי מיכאלו)
3 בפברואר 2016

בניין המשרדים של עמידר עומד במשך יותר מ־30 שנה במרכז תל אביב, בשדרות שאול המלך. לפני כשבוע התבשרנו כי חברת עמידר מכרה את הבניין לרשת מלונות דן. המכירה הייתה מהירה, אולי מהירה מדי. ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני, התערבה ומבקר המדינה נדרש לסוגיה, ובשבוע הבא תדון ועדת הכלכלה בכשירותו של המכרז. אפשר לתהות מלכתחילה מה עושה בניין של חברה ממשלתית במיקום יקר כל כך, ואפשר לברך על כך שחברת עמידר החליטה לפנות את הבניין ולעבור למקום זול יותר ובכך אולי להעביר כסף לדיור הציבורי. אבל משהו בדרך שזה נעשה – ביעילות המפתיעה והמהירה ובזהות הרוכש, מעורר תהיות.

"על כל דירה של 25 מ"ר בחיפה יש מכרז חגיגי ומלא, אבל על נכס כל כך גדול ויקר לא צריך?", תוהה מיכאלי, "מספיק מודעה קטנה ואנונימית? מה פתאום לא עושים מכרז? מה החיפזון ולמה באופן הזה? משהו פה מריח לא טוב".

חשוב להבהיר שלא העניין הטכני מפריע למיכאלי, ועכשיו גם למבקר המדינה, אלא הנראות של המהלך וההתנהלות של עמידר. בתל אביב לבדה יש יותר מ־1,000 משפחות (נכון ל־2015) שכבר זכו להכרה כזכאיות לדיור ציבורי אך עדיין ממתינות לדירה פנויה, ואם העבר מלמד אותנו משהו – הרי שנכונה להם המתנה ארוכה.

בית עמידר בשאול המלך (צילום: אנטולי מיכאלו)
בית עמידר בשאול המלך (צילום: אנטולי מיכאלו)

מראית עין בלבד

עמידר טוענת כי אחרי שקלול כל הנתונים – בהם תחזוק המבנה היקר והעובדה שהבניין הזה מלכתחילה איננו מוגדר כבית מגורים, ולאחר התייעצות עם גורמים משפטיים, הוחלט שהדרך הטובה ביותר למכור את הנכס תהיה בפנייה יזומה לכמה גורמים בעלי אינטרס בנכס. על פי עמידר, הסיבה ששתי המודעות היחידות שהתפרסמו היו אנונימיות לא נועדה להפחיד את הרוכשים הפוטנציאליים, והמכירה תחסוך לחברה כ־3.5 מיליון ש"ח בשנה.

מיכאלי מבטלת את הטענות הללו. "עמידר היא חברה ממשלתית", מסבירה חברת הכנסת, "במהותו כל נכס שלהם הוא של הציבור. זכאי הדיור הציבורי הם אחת הבעיות הקשות והכואבות בחברה הישראלית, ואנשי עמידר מועלים בחובתם לספק להם דיור ציבורי. יכול להיות שזה הגיוני שהם ימכרו את הבניין, ואם הם היו מראים שהכסף שהם חוסכים יופנה לקנייה או לבנייה של דירות שיעניקו שיכון ל־1,000 זכאים שמחכים בתור במשך חמש שנים – אדרבה; אבל אנחנו שמענו רק שהם הולכים לשכור מקום חדש. זו מראית עין: יש משהו מנקר עיניים בבניין בשאול המלך שהופך להיות מלון בוטיק, וכל מה שאנחנו יודעות הוא שהמשרדים של עמידר יעברו לעזריאלי וכנראה יהיו חדישים ונוחים יותר. איך זה מסייע לדיור הציבורי?".

כאמור, בקשתה של ח"כ מיכאלי התקבלה, ובשבוע הבא יתקיים דיון מיוחד בוועדת הכלכלה בנוכחות ראשי חברת עמידר. אם יתברר שהעסקה נעשתה בניגוד לחוק, תבוטל מכירת הבניין, אבל נדמה שלדיון מטרה גדולה יותר – לבדוק כיצד למקסם את רווחי חברת עמידר לטובת הדיור הציבורי.

ממלונות דן נמסר:"מלונות דן חכרה את בית אשכול, המשמש את מטה חברת עמידר בשדרות שאול המלך 39 בתל אביב, לתקופה של 15 שנה עם אפשרות להארכה בתמורה לשכר דירה של יותר מ־4 מיליון ש"ח לשנה. העסקה נעשתה לפי המחירים המקובלים בשוק המשרדים באזור זה. מלונות דן מחפשת זה זמן מבנה אשר יתאים למלון הפונה לקהל צעיר של צרכני המלונות בעולם ובארץ. במסגרת חיפושים אלה קיבלה מלונות דן פנייה ממתווך שהציע לה את בית אשכול. משהתברר כי ניתן להסב את המבנה למלון, מבחינת התב"ע ומבחינה הנדסית, נוהל משא ומתן עם נציגי עמידר, סוכמו התנאים המסחריים של העסקה וגובש ונחתם החוזה המשפטי. מלונות דן תשלם עבור השכירות יותר מ־4 מיליון ש"ח לשנה. הבניין יימסר למלונות דן בסוף שנת 2016, עם המעבר של חברת עמידר למשכנה החדש".

מחברת עמידר נמסר בתגובה:"החברה פעלה על פי כל דין ועל פי חוק חובת המכרזים. רשת מלונות דן הציעה את ההצעה הטובה ביותר ועל כן נחתם עמה הסכם להשכרת הבניין. מעבר המשרדים מאפשר לחברה לחסוך כ־3.5 מיליון ש"ח בשנה, שכולם קודש לדיור הציבורי".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המהירות שבה נמכר השבוע בית עמידר לרשת מלונות דן גרמה ללא מעט גבות להתרומם. "משהו מריח לא טוב", טוענת ח"כ מרב...

מאתתומר ממיה3 בפברואר 2016
דוני Vs. בוז'י

דוני Vs. בוז'י

דוני Vs. בוז'י

אסור להשוות

דוני Vs. בוז'י
דוני Vs. בוז'י

דוני Vs. בוז'י

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אסור להשוות

מאתעודד כרמלי18 ביוני 2015

בבועה וטוב לה: מי בכלל אמר שעיר חייבת להיות מדגם מייצג?

בבועה וטוב לה: מי בכלל אמר שעיר חייבת להיות מדגם מייצג?

ניתוח התוצאות של בחירות 2015 בתל אביב־יפו מגלה תמונה הפוכה של ישראל. מה אפשר ללמוד ממנה על העיר ועל השמאל?

המחנה הציוני לקח בגדול את קלפי מספר 388 ברחוב צייטלין: כמעט 43 אחוז מהקולות. למקום השני הגיעה מרצ, עם 21 אחוז. יש עתיד הסתפקה ב־13 אחוז מהקולות. הליכוד, שקיבל בבחירות האחרונות את מספר הקולות הגדול בתולדותיו (כמעט מיליון), אסף בקלפי 388 רק 40 מצביעים. כמו בקיבוץ של השומר הצעיר. ואפילו שאין ערבים בשכונה, הרשימה המשותפת קיבלה קול אחד יותר מליברמן. אני חושב שיכולתי לנחש את התוצאות האלו מראש. אני גר בשכונה הזאת כבר כמה שנים טובות, ואף שאני מת עליה, גיוון אף פעם לא היה הצד החזק שלנו. אנחנו הפנטזיה הליברלית הישראלית: כולם אצלנו דמוקרטים ושוחרי שלום, מקבלים את האחר ומסבירים פנים לזר. העובדה שאין ממש זרים אצלנו, אין דתיים, אין ערבים ואין מבקשי מקלט, כמובן די עוזרת.

אתר ועדת הבחירות המרכזית, שמציג את נתוני ההצבעה לפי קלפי או עיר, הוא מכרה זהב לאנתרופולוגיה ישראלית מהסוג הזה. הדבר המטריד ביותר שהוא מגלה הוא שכל הסטריאוטיפים עלינו מדויקים למדי. אנחנו מתנהגים בדיוק כמו בבדיחות בטלוויזיה ובמופעי הסטנד־אפ. תל אביב היא שתי ערים: אחת של ליכודניקים וש"סניקים, של מבקשי מקלט ושל הזדמנויות נדל"ן – והשנייה היא בירת האשכנזים, נובורישים של היי־טק ושל כסף ישן ודירות מההורים, עיר של חנויות קונספט וקוראי “הארץ". לא במקרה מפת ההצבעה דומה באופן מטריד למפת הפערים הכלכליים בין השכונות בעיר, שהתפרסמה ב״דה־מרקר״ לפני כמה שבועות.

אחרי הכאפה שחטפו מכוני הסקרים בבחירות, אני יכול לחסוך להם את הניסיון לאתר את מצביעי השמאל בבחירות הבאות – פשוט לכו אחרי הכסף: בצפון־מרכז המחנה הציוני מנצח. מצפון לירקון, ברמת אביב, בצהלה ובשיכון דן, לוקח יאיר לפיד את המקום השני (כי מישהו צריך לדאוג לבעלי הג'יפים). מרכז העיר הלך על מרצ, עם כמעט רבע מהקולות. אם זה היה תלוי במצביעי לב העיר, היו למרצ יותר מנדטים ממועמדים לכנסת. לעומת זאת בתל כביר, בשכונת התקווה ובשפירא הליכוד וש"ס מנצחות. פריפריה, מתברר, לא חייבת להיות במרחק שעה וחצי נסיעה; היא יכולה להתקיים גם ממש מתחת לאף.

על קו הגבול בין השמאל לימין נמצאות שכונות הג׳נטריפיקציה. אין לכם מה לחפש דירות זולות בנווה שאנן או בגבעת הרצל: מצביעי המחנה הציוני כבר השתלטו על השכונות האלו. מרכז יפו שייך לרשימה המשותפת, אבל באזור הנמל היוקרתי המחנ"צ ומרצ שולטות. מישהו חשב אחרת? אני חושב שהמפה הזאת צריכה לתת שיעור לא רע בצניעות למפלגות השמאל. השפה האוניברסלית שלהן, שמתיימרת לדאוג לכו־לם, לא שכנעה בסוף אף אחד. התל אביבים הצביעו לפי זהות ומעמד, בכל שכונה ובכל רחוב.

השכונה הכי קוסמופוליטית בתל אביב איננה פלורנטין ובטח שלא נווה צדק אלא ככל הנראה יפו ג', שבה גרים בכיף מצביעי הליכוד והרשימה המשותפת, ליברמן ומרצ, המחנה הציוני וש"ס, ולכל אחת מהן נציגות מכובדת. העיר כולה היא תמונה הפוכה של המדינה. אצלנו השמאלנים מקיפים את הימנים: מרצ, העבודה אחוז ויש עתיד לוקחות כמעט 60 אחוז מהקולות ביחד, והליכוד מסתפק בפחות מ-20. כל סרטוני בנט ההיפסטר לא עשו רושם על התל אביבים. הבית היהודי לקח בכל העיר פחות מ-9,000 קולות קולות (בערך שלושה אחוזים).

בשלב הזה הדבר הכי קל הוא להכות על החזה ולטנף את הבועה שלנו. ירושלים מחוברת, אנחנו מנותקים. תל אביב לא מבינה את ישראל, ולכן ישראל שונאת את תל אביב. זה מה שכולם אומרים היום. אבל מי בכלל אמר שעיר חייבת להיות מדגם מייצג? באריאל לקחו בנט, ביבי וליברמן 75 אחוז מהקולות. גם התוצאה הזו לא מזכירה בכלום את הממוצע הארצי. אז נכון, תל אביב היא עיר שמתכחשת למקום שלה במזרח התיכון, עיר שהתושבים הראשונים שלה הלכו בחליפות על שפת הים והגישו עוגות קצפת בחמסין, אבל האשליות האלו הן גם משהו מהקסם של העיר המוזרה והחמודה הזו. את הג'נטריפיקציה צריך לנסות לעצור, אבל אין סיבה אמיתית להצטרף למקהלת ההייטרים. באחד העיתונים גילו השבוע שהתוצאות של המפלגות הגדולות ברחובות דומות באופן המובהק ביותר לממוצע הארצי. שם בטוח אין בועה, אבל אני מעדיף להישאר בתל אביב.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ניתוח התוצאות של בחירות 2015 בתל אביב־יפו מגלה תמונה הפוכה של ישראל. מה אפשר ללמוד ממנה על העיר ועל השמאל?

מאתנועם שיזף25 במרץ 2015
קלפי. צילום: Getty Images

השבוע שאחרי: מה יציל את השמאל הישראלי?

אחרי שסיים ללקק את הפצעים, השמאל הישראלי מנסה להמציא את עצמו מחדש, שיוויוני ומגוון יותר. ואולי הפתרון הוא בכלל לחזור על...

מאתגיא פרחי25 במרץ 2015
בני הזוג נתניהו מצביעים בבחירות 2015. צילום: Getty Images

בחירות 2015: כך הצביעו התל אביבים

המחנה הציוני מובילים עם קרוב ל-40% מהקולות, מרצ הסגנית בקלפיות בלב העיר ויש עתיד חזקה בצפון החדש. סיכום תוצאות הבחירות בתל...

מאתמערכת טיים אאוט18 במרץ 2015
הזקן של יאיר לפיד. עיצוב: עופר להר

סט מצעים: אמ;לק של מצעי הבחירות

לא יודעים מימינכם ומשמאלכם? עדיין מתלבטים במי לבחור? כל תקצירי המצעים לפניכם

מאתעמית קלינג11 במרץ 2015
איימן עודה

איימן מאומן: מאמין ברשימה המשותפת, מצביע למחנה הציוני

מלבד הוויכוח בין פרגמטיזם לאידיאולוגיה יש פה עניין נוסף: דיבורים יוצרים מציאות, ורוחות הציבור משפיעות על הפוליטיקאים

מאתעופר מתן11 במרץ 2015

המחנה הציוני Vs. השמלה

אסור להשוות

מאתעודד כרמלי4 במרץ 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!