1. בודינו פרמג'יאנו | הס 4

כבר שנים שתמר כהן-צדק מכינה בודינו פרמז'ן ושמנת, מעין סופלה אוורירי עשיר באוממי. כשמשהו עובד – וכאן הוא עובד ועוד איך – לא נוגעים. 42 ש"ח.
הס 4

2. ריגטוני קרבונרה | מגזינו

בייקון, פלפל שחור, צ'ילי, שמנת וביצה מרכיבים רוטב פסטה מלטף, ערמומי ומושחת שמוגש באחות הקטנה של קפה איטליה (תמצאו אותו בהמשך). כך עושים זאת נכון, ועל הדרך אל תשכחו לבדוק אם יש לזניה סרטנים. 68 ש"ח.
מגזינו

3. אניולוטי בצל שרוף | מלגו ומלבר

באיטליה המנה של השף מוטי טיטמן לא הייתה עוברת בשלום אך בתל אביב זו אחת ממנות הפסטה הטובות שפגשנו: אניולוטי שמנמנים בעבודת יד ברוטב ציר עוף חום, סמיך ועשיר ומעל פיסות מוח עגל מטוגן. טאץ' סחוג כביכול הכי לא קשור אך סוגר את הטעמים בחריפות מעקצצת. משוגע כמה שטעים. 79 ש"ח.
מלגו ומלבר

4. קפלטי מנגולד ולימון כבוש | פרונטו

בחלוף הזמן פרונטו התרחקה מהמטבח האיטלקי שאפיין אותה בראשית ימיה, אך עדיין ניתן למצוא בה מנות פסטה מופלאות. כיסוני קפלטי עדינים במילוי מנגולד ולימון כבוש על לבנה כבשים וזרעי עגבניות מגי הם דוגמה לכך שדו־קיום איטלקי־ישראלי אפשרי, לפחות במטבח. 72 ש"ח.
פרונטו

5. לזניה בולונז | קפה איטליה

מנה שאין בה שום טריק או חדשנות וזה בדיוק הסוד שלה: ריבוע נדיב של שכבות דפי פסטה, רוטב בשמל עשיר עד שחיתות ורוטב בולונז שהתבשל שעות כמו במטבח של מאמא איטלקייה. 68 ש"ח.
קפה איטליה

6. ריזוטו סבידה ודיו | הבסטה

מאז הפתיחה המחודשת לאחר השריפה אנחנו עוד יותר שמחים להרים למסעדת השוק האהובה. ריזוטו סבידה בציר דיו שמבליח מדי פעם בתפריט המשתנה מיועד לאמיצים שמוכנים להסתכן בלשון שחורה (ואם לא – תמיד יישאר לנו בורקס סרטנים). 89 ש"ח.
הבסטה

7. ניוקי תפוחי אדמה | יפו תל אביב

את הניוקי של השף חיים כהן, רכים ועדינים ככריות פוך, אפשר למצוא בשתי גרסאות: ברוטב יין לבן, שמנת, תרד ערבי ופרמז׳ן בצהריים ועם כרישה צלויה, תרד טורקי, שמנת, יין לבן וגבינת צאן בערב. מי טובה יותר? זה כמו לשאול את מי אוהבים יותר, את אמא או את אבא. 110 ש"ח.
יפו תל אביב

8. פסטה פטריות וכרישה | פסטה מיאה

"כשפתחנו את המסעדה לפני למעלה מ-20 שנה ספק הירקות שלח כרישה במקום בצל", נזכרים הבעלים ג'ורג'יו ומיה סופינו. "טיגנו אותה בשמן זית, שום וצ'ילי, והוספנו פטריות ויין לבן. מאז המנה מעולם לא שונתה למעט החלפת הפטריות לפי העונה". מוגש עם פסטה או רביולי. 64 ש"ח.
פסטה מיאה

9. עוגת כרוב | רוסטיקו

הירק שכבר קצת נמאס לפגוש בכל מקום מקבל במעדנייה ילידת הקורונה טוויסט כיפי ומנחם: עוגת שכבות כרוב עם ראגו בשר, אורז ועשבים צלויים בטאבון ומעליה זיגוג בלזמי. לקחת הביתה או להצטייד ביין שגם כן נמכר במקום ולערוך פיקניק בגינת שדרות היוצר.
בזל 42 תל אביב, 03-6026969

10. ראגו ציידים | לה רפובליקה די רונימוטי

בקיץ התל אביבי קשה לדמיין מנה חורפית מזו, שתוקפת את החושים באגרוף בכפפת קטיפה: פפרדלה מתוצרת בית עם שורט ריבס בבישול ארוך, ירקות שורש וציר עגבניות. ביס אחד ואתם בדולומיטים.88 ש"ח.
לה רפובליקה די רונימוטי

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• אוכל איטלקי
• אירוויזיון
• הכי טובים
• הס 4
• הבסטה
• מלגו ומלבר
• לה רפובליקה די רונימוטי
• רוסטיקו
• יפו תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

יש באיטליה זן מיוחד של מסעדות שכשאתה נכנס אליהן מיד אופפת אותך תחושה שנכנסת למישהו הביתה. נכון יותר לומר למישהי, כי ברוב המקרים המטבח מנוהל על ידי נשים. הריחות, האווירה, הדקורציה חסרת היומרות, קבלת הפנים הלבבית ובהמשך גם האוכל, עם התפריט המשתנה על פי מצב הרוח של השוק ושל בעלת הבית. זו הייתה התחושה כשביקרתי לראשונה בהס 4, שחוגגת בימים אלה ארבע שנים לפתיחתה. אז נדמה היה שזו מעין פשרה שבחרה השפית תמר כהן צדק בין פתיחת מסעדה חדשה (לאחר שקוצ'ינה תמר המצויינת נסגרה) לבין פרישה. "לא יכולה להמשיך עם העבדות הזאת, יש לי חיים וילדים…".

>>15 איטלקיות מומלצות של עולים חדשים מארץ המגף

הס 4 הייתה מסעדת בוקר וצהריים בלבד, עם תפריט קצר של אוכל פשוט ומשובח מצפון איטליה – אהבתה הגדולה ומקור השראתה של כהן צדק – בביצוע שלא היה מבייש שום איטלקייה עם דורות רבים של מסורת בישול בגנים. קפדנות שנרכשה בעבודה במסעדות איטלקיות מכוכבות, בתוספת נשמה נדיבה ואהבה גדולה לאוכל ולבני אדם, יצרו פינת חמד קולינרית שמשום מה נותרה נחלתם של יודעי דבר בלבד.

תמר כהן צדק נוהגת להגיח מהמטבח כדי לחלק בנדיבות חיוכים לבביים כשהיא רואה שאורחיה נהנים, כמו מאמה איטלקיה

כיום המסעדה הקטנה פתוחה גם שלושה ערבים בשבוע ושינתה את שמה לקוצ'ינה הס 4. עם שינוי השם מורגשת גם עליית מדרגה בתפריט – יותר מנות, יותר יצירתיות, יותר חריגות מהקלאסיקה האיטלקית ואפילו תפריט טעימות מפתה. הכל בתפריט עושה חשק ובעיקר קשה לעמוד בפיתוי לחזור לבודינו האוורירי ולטליאטלה ראגו הכי טוב בעיר, אבל החלטנו לנסות רק דברים חדשים וכמעט הצלחנו.

פקעת חיננית של חוטי פסטה בצבע ירוק עז עם ניחוח נעים של עשבים הזכירה לנו שפסטה היא לא סתם פחמימה שכל ייעודה לשאת על גבה רוטב, אלא מרכיב טעם בפני עצמו. בליווי פרוסות של ארטישוק, פיסטוקים טחונים גס ורוטב מדוייק זו מנה מצויינת עם טעמי אדמה מלטפים. תמר כהן צדק נוהגת להגיח מהמטבח כדי לחלק בנדיבות חיוכים לבביים כשהיא רואה שאורחיה נהנים, כמו מאמה איטלקיה.

לאורך הערב שירתה אותנו מלצרית שמתאימה בול לרוח המקום – נעימה, מאופקת, שולטת בכל פרט בתפריט ומציעה הצעות נבונות. כששאלנו, ליתר ביטחון, אם פירות הים בפפרדלה מארה הם טריים, היא זיכתה אותנו במבט מזועזע והבטיחה שהם נרכשים טריים כל בוקר. ואכן, השרימפס והקלמרי שמעורבבים בנדיבות בין פיסות רחבות של פסטה הם ברמת בישול שלא פוגשים בהרבה צלחות בתל אביב: מוצקים, עסיסיים ובשיא טעמם. גם כאן הרוטב לא דומיננטי מדי וחריפות קלה של פלפל מלווה את תרכובת הטעמים ההרמונית.

ברבוניות בעלי גפן היא מנה שמייצגת סוג של הרפתקנות שמאפיין את הס 4 בגרסתה העכשווית. מנה מלאה מעוף, עדינות ואסתטיקה. שלושה דגים מפולטים ומגולגלים כל אחד בעלה גפן יצרו ביס מלא הפתעות של מרקמים וטעמים. הדג הנימוח והעלה המוצק והמלא בטעם יוצרים מפגש מקסים בין ים ליבשה ובתווך לימון וטיפת חריפות. הרוטב גם הוא מפתיע כי מרוב שהוא צומצם הוא כמעט איבד את הדגיות שלו, אבל שמר על מלא שכבות טעם, כמו תמצית מזוקקת של דברים טובים. ככלל, כהן צדק קפדנית מופלגת בענייני רטבים וניכר שהם מושקעים מאד.

כאמור, נכנענו לבסוף לכוח המשיכה של הקלאסיקה שבקלאסיקה והזמנו סקלופיני ברוטב לימון, מנה ותיקה בתפריט של כהן צדק, שמקפלת בתוכה את כל אהבתה למטבח של צפון המגף. בעבר אכלתי אותה כאן בגרסת חזה עוף. הקפיצה לפרוסות עגל דקות היא שידרוג משמעותי, ששווה את הקפיצה במחיר. זו מנה כיפית ונדיבה, הבשר רך וספוג ברוטב לימוני עשיר בניחוח מרווה. ראויות לציון גם השפצלה – הבצקיות הגרמניות-אוסטריות שחלחלו דרומה אל מעבר לגבול של מחוז טירול – ומוגשות כאן מטוגנות קלות, מעט קריספיות, ומשולבות עם פרמזן.

ברבוניות בעלי גפן היא מנה שמייצגת סוג של הרפתקנות שמאפיין את הס 4 בגרסתה העכשווית. מנה מלאה מעוף, עדינות ואסתטיקה. שלושה דגים מפולטים ומגולגלים כל אחד בעלה גפן יצרו ביס מלא הפתעות של מרקמים וטעמים

בגזרת הקינוחים, העיתון הזה בחר בטירמיסו של קוצ'ינה הס 4 ביןחמשת המצטיינים בעיר, ובצדק. הוא אוורירי, קרמי וקליל.

באותה מידה שתמר כהן צדק מגלה נאמנות מוחלטת למטבח האיטלקי, כך נאמנים לה הלקוחות שפגשו אותה בתחנות הקולינריות השונות שלה. היא לא רועה בשדות זרים והם נהנים לעקוב אחריה ולראות אותה הולכת ומשתבחת מתחנה לתחנה.

קוצ'ינה הס 4 – כל הפרטים
להזמנת שולחן בקוצ'ינה הס 4

כוכבים:4.

מה זה:שכיית חמדה איטלקית בלב אזור אלנבי.

שורה תחתונה:אוכל איטלקי מעודן, ספוג בידע, מסורת ורגש.

חשבון

פסטה פיסטוק ארטישוק – 62 ₪

פסטה ורדה די מרה – 98 ₪

סקלופיני עגל – 115 ₪

ברבוניות בעלי גפן – 120 ₪

טירמיסו – 42 ₪

סה"כ – 437 ₪

• אוכלים שותים
• ביקורת מסעדות
• הס 4
• מסעדות איטלקיות בתל אביב
• תמר כהן צדק
• מסעדות בתל אביב
• אוכל איטלקי

• Facebook
• Twitter
• Email

אלמלא מגפת הסושי של השנים האחרונות, קשה היה למצוא בישראל ז'אנר מסעדות פופולאריות יותר מאשר מסעדות איטלקיות. אין עיר או שכונה שלא תמצאו בה מסעדה איטלקית, אבל איטלקיות אמיתיות וטובות? קשה מאוד למצוא. הנה 8 המסעדות האיטלקיות הכי טובות בעיר, חלקן משפחתיות וחלקן מתוחכמות קצת יותר.

אמורה מיו

חוליה שלישית במובלעת האיטלקית של משפחת סלומון ברחוב אבן גבירול. זה מתחיל בפיצה פצה, ממשיך בגלידת פצה ומסתיים במסעדה איטלקית "כמו שצריך". התפריט עשיר ועמוס בכל טוב המטבח האיטלקי, ולכן מומלץ במיוחד ללכת על ארוחת הטעימות: תמורת 140 ש"ח (לאדם, מינימום הזמנה לשניים) תקבלו מבול של אנטיפסטי, פוקאצ'ות, פסטות ובשרים וגם שתייה וקינוח – עילפון מובטח.

ארנסטו

מאז סוף שנות התשעים ממוקמת המסעדה של ארנסטו על סמולנסקין פינת בן יהודה ולא מקימה רעש וצלצולים. את ארנסטו, הבעלים, שעלה לישראל מרומא, לא עניינו אף פעם טרנדים חולפים. מכאן נובע עיקר חִנה של מסעדתו הצנועה והארכאית מעט. מלבד מנות האנטיפסטי, שכוללות מנות שקשה למצוא בשאר מסעדות איטלקיות מקומיות, יש לציין את מנות הפסטה, שכמה מהן מפגינות סוג של שלמות (למשל ספגטי קצ'ו אה פפה). מסעדת ארנסטו יכולה להיחשב כ"מסעדת תיירים", וגם המחירים המעט גבוהים יכולים לגרום לה להיחשב ככזו. למי שמפחד מפגיעה בארנק, מומלץ לבוא לכאן בשעות הצהריים (12:00־16:00) וליהנות מאחד מהדילים העסקיים המשתלמים בעיר: מנת פסטה בתוספת סלט או מרק וכוס שתייה במחיר 35 שקלים.

איטלקיה בפשפשים

כבר כמעט עשור פועלת האיטלקיה בתוך מבנה באוהואוס בלב לבו של שוק הפשפשים, באחת הפינות העמוסות והמרכזיות שבו. המסעדה היתה אחת הראשונות בגל המסעדות שקמו בשוק ומשלבת עד היום תפריט שמתבסס ברובו על מגוון מנות פסטה ופיצות לצד מנות ראשונות לחלוקה. בשנה שעברה הצטרפה לקבוצת סן רמו (שמחזיקה בנוסף לאיטלקיה גם ב"קזינו סן רמו" וב"דייגו סאן") השפית נעה לוי (ג'וז ולוז) שאחראית מאז על המטבח. בין מנות הדגל של המקום: רביולי ספוריטו – רביולי תרד וריקוטה, שרי, חמאה, קרצ'ופי צלוי, שום קונפי ובזיליקום, לינגוויני די מארה- שרימפס, קלמרי, נתחי דג, עגבניות טריות, פטרוזיליה, שום וכוסברה ופיצה אמריקנו, עם רוטב עגבניות, מוצרלה, פפרוני, בצל סגול ופלפל ירוק.

הס 4

כמעט ואין לנו מסעדות קטנות וביתיות כמו הס 4 של תמר כהן צדק. השפית הותיקה (קוצ'ינה תמר) מבשלת במסעדונת הקטנה בעיקר ארוחות צהריים פשוטות וביתיות, עם כיוון איטלקי וטאץ' של שפית מומחית. רק פעמיים בשבוע, ברביעי וחמישי, נפתחת המסעדה גם בשעות הערב ומגישה אוכל איטלקי קלאסי ומוקפד. חלק מהמנות מלוות את כהן צדק כבר שנים, כמו הבודינו פרמג'יאנו שלה או הסקלופיני הנהדר, וחלק מהמנות משתנות מדי יום, תלוי בעונה ובמצב הרוח. אם הזכרונות הכי טובים שלכם מהביקור באיטליה הם מהטרטוריה הקטנה ההיא שמצאתם בין הסמטאות, הס 4 היא המסעדה שתשחזר עבורכם את החוויה.

לה רפובליקה די רונימוטי

מאז שהיא הוקמה, הרפובליקה תמיד הייתה אחת המסעדות היותר נעימות וסימפטיות בסביבה, וגם הלוקיישן השני שלה ממשיך בדיוק את אותו הקו: צוות חייכני ומסביר פנים, חלל מרווח, קירות לבנים, שולחנות עץ פשוטים ועירומים. רונימוטי תמיד הייתה מסעדה נעימה, וכך ניתן לתאר את תפריט האוכל שלה, שהכוח שלו הוא דווקא בעדינותו. בתפריט מנות כמו מלנזה די ג'רדינו (מנה קלאסית שבה מבושלים החצילים במיץ עגבניות ובפרמזן); בוקצ'יני (כדורי מוצרלה די בופלו בפירורי לחם); ניוקי ברוטב עגבניות עם אנשובי; וקנלוני עגל כמו שלא אכלתם מימיכם.

מגזינו

אחרי שהשתלטו על עולם ההמבורגריות הישראלי בדמות מוזס, ותפסו מעמד הגמוני בעיר בתחום הפיצות בעזרת טוני ווספה, האחים יורם וארי ירזין השתלטו גם על הצד האיטלקי עם מגזינו. מסעדה איטלקית משפחתית בשותפות עם טל שטרן. הדי אן איי של מגזינו מוגדר כ"האחות הצעירה והמקועקעת של קפה איטליה" (קפה שהוא למעשה מסעדה נוספת מבית היוצר של האחים ירזין). המגזינו מורכב מרהיטי וינטג', מוזיקה רועשת, וממוצע של 80 שקלים לסועד. כל אלה אמורים להפוך אותו לאטרקציה בליינית נגישה, למרות המיקום הסמוך לאזור התחלואים ופקקי התנועה של אתר בניית הרכבת הקלה. מגזינו ממוקמת בהאנגר רחב ידיים, והחצר של המסעדה, שהיא פנינה נדל"נית אורבנית נדירה, היא הערך המוסף של הוויב במקום.

קוואטרו

האיטלקיה של השף אביב משה היא אנטי תזה למסעדות המסורתיות משובצות המפות. קוואטרו נעוצה בעורף של מסעדת מסה, עם מרפסת אדירת מימדים הצופה לשרונה מרקט, ומציעה את הגרסה האישית והעדכנית של משה למטבח האיטלקי. זה קורה בחלל שרצפתו מעוטרת ציורים בסגנון אפריקני בשחור לבן, מעל הבר הארוך משתלשלות המוני שרשראות של חרוזי פלסטיק, ועציצי הדקלים יוצרים רושם של רזורט נופש. בתפריט רק מנה אחת של פסטה וגם היא קלילה יחסית. שאר המנות מורכבות ממוצרלה, טונה צרובה, כבד אווז ופרחי קישוא ממולאים באופן שמבהיר שזה אותו מטבח ים תיכוני של משה רק בהשראה שונה. שימו לב לקרם ברולה שהציפוי שלו מעוטר באותה הדוגמה המצוירת על הרצפה.

קפה איטליה

כמה שבועות לפני שפתחו האחים ירזין (מוזס, זוזוברה, עד העצם וצ'ימיצ'נגה, שעל חורבותיה נפתחה קפה איטליה) את המסעדה, כבר היה ברור שמדובר בשוס. לצמד המסעדנים הוותיק יש מגע של זהב. ואכן, מיום פתיחתה, קפה איטליה היא אחת האיטלקיות הפופולריות בעיר. קפה איטליה הוא מסוג המקומות שגורמים לך לשאול: "איך לא עשו את זה קודם?". נכון, תוכלו למצוא בתל אביב מקומות עם פסטה טובה יותר ועם תפריט מגוון יותר, אבל משהו בעיצוב האלגנטי והמדויק, ברחש הבלתי פוסק ובאוכל המינימליסטי מספק לסועדים סוג חוויה שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אל תחמיצו את הספגטיני נוצ'ה או הטירמיסו, שנראה כמו יציקה אגבית שנפלה לצלחת היישר מגן עדן.

• פרסי האוכל
• ארנסטו
• אמורה מיו
• קפה איטליה
• הס 4
• מגזינו
• קוואטרו
• איטלקיה בפשפשים
• לה רפובליקה די רונימוטי