מעניין באיזה יום קם האדם שבחר לפיצרייה "הפיצה" בבוגרשוב את שמה, נתן לעצמו מכה במצח ואמר "אה, שיט!". האם זה היה היום שבו הם התחילו למכור פסטות? היום שבו הושק שירות המשלוחים וולט והם גילו שיש עוד פיצה? אולי זה היה היום בו הוקמה במורד בוגרשוב פיצרייה נוספת שקוראת לעצמה "פיצה בוגרשוב", שהוא השם הלא רשמי שדבק בפיצרייה הבאמת מוצלחת שממוקמת על בוגרשוב פינת פינסקר. כך או כך, המורשת המטופשת והכמעט בלתי ניתנת לגיגול שלו נשארה כתזכורת – לפעמים כדאי לחשוב קצת יותר לעומק על השם. מזל שהפיצה שלהם אחת הנהדרות בעיר.

>>השף שחזר מבנגקוק כדי לכתוב את אנציקלופדיית האוכל התאילנדי

הפיצה של בוגרשוב הכירה לנו את הסגנון הנפוליטני בתנור לבנים שנים לפני שהשתלט על עוד כמה תנורי פיצה ברחבי העיר. הפיצות שלהם פשוטות, יחסית, אבל זה בדיוק הקסם של המקום – בצק פריך, רוטב עשיר, גבינה בכמות יותר ממכבדת ותוספות טריות. הרמה היציבה שהיא שומרת עליה לאורך השנים הפכה אותה למוסד אהוב ותמיד עמוס, שבכנות גם לא תמיד פתוח בוולט – אבל ברגעים שכן, מהרו להזמין. ואל תשכחו להזמין גם ראשונה, כי… טוב, מיד תדעו. רק שימו לב שאתם מזמינים מהפיצה הנכונה (טיפ: קל לזכור את הכתובת בוגרשוב 51).

מנה מומלצת?פיצת הבית (67 ש"ח) היא תמיד אופציה מצוינת, עם רוטב עגבניות, מוצרלה, פטריות, פרמז'ן ושום, אבל לפני זמן מה אכלנו ניוקי גבינות ברוטב חמאה ומרווה כמנה ראשונה (43 ש"ח) ומדובר בסיבה ללקק את האצבעות.
יש אופציה לטבעונים? לגמרי, למרות שבתפריט המשלוחים זה לא ברור. תרימו טלפון למקום לפני ההזמנה ותוודאו שיש אופציה, והם פשוט יבקשו מכם לכתוב בהערות שאתם רוצים טבעוני – ותקבלו פיצה טבעונית ללא תוספת תשלום.
איך מזמינים?בוולט, היזהרו מחיקויים.
ואם לא בא לי? מה עושים כשלא רוצים פיצה? זה פשוט –אוכלים המבורגר. אבל אם הדיכוטומיה הזו לא מתאימה לכם, בטוח שמשהו ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו יתאים.

• מה מזמינים היום
• הפיצה
• הפיצה בבוגרשוב
• פיצה
• משלוח

ורק משתי מילים אני הכי פוחד: הראשונה היא "חומוס" השנייה "מקופסה". אם יש קונצנזוס אחד שעדיין קיים בחברה הישראלית – אמונה שאני רוצה להאמין שמאחדת את כולנו, ביבי, לפיד, כהניסטים, סמולנים, ערבים ומה שלא תהיה סופי צדקה – זה שחומוס בקופסה הוא מוצר שמבזה את שם המזון עליו קרוי. יותר מ"המבורגר" טבעוני, יותר מפריגת "ענבים", יותר ממסטיק "אבטיח", חומוס בקופסה הוא גרסה כל כך נמוכה של חומוס עד שהוא לא ראוי לשאת את התואר. מצידי תקראו לו "מטבל דמוי חומוס" או "ממרח בהשראת חומוס". כי חומוס זה לא.

ואין עדות טובה יותר לכך שמדובר במוצר נחות היא האופן בו האמריקאים אימצו אותו לחיקם, ובעיקר, כל ניסויי הד"ר פרנקנשטיין המחרידים שעשו לו – חומוס שוקולד, חומוס פאמפקין ספייס וחומוס קארי קוקוס תאילנדי, וכאן אפסיק כדי לא להרוס לכם את ארוחת הצהריים. בקיצור, אם צריך כל כך הרבה טעמים נוספים להסתיר ולשנות את טעמו של החומוס התעשייתי בקופסה, כנראה שהבעיה היא בחומוס התעשייתי מהקופסה. ובכן, אם אתם לא יכולים לנצח אותם, הצטרפו אליהם. וזה בדיוק מה שעשו לאחרונה במותג החומוס התעשייתי של שטראוס, "חומוס אחלה".

הזעזוע שעבר בקרב חברי המערכת ברגע שנתקלנו לראשונה בצירוף המילים "חומוס עם רוטב פיצה" הוא, ואני כנראה לא מגזים, שווה ערך לזעזוע מנפילת מגדלי התאומים. אז ברור, איך לא, שנמהר לטעום את השיקוץ הקולינרי הזה. מדובר בשיתוף פעולה של "אחלה" עם פיצה פרגו, לא בדיוק מותג הפיצה האיכותי ביותר ואני כותב את זה רק כי לא נעים לי לכתוב שבפעם האחרונה שאכלתי פיצה פרגו עדיין נהגנו לפחד מאננס על פיצה.

המוצר עצמו נראה מוזר כמו שהוא נשמע – חומוס כתום-ורדרד שמעליו שפוכה שכבה של רוטב שאני מניח שבשלב כזה או אחר היה עגבניות. עכשיו הוא בעיקר רוטב בטעמי שום עם חריפות קלה ותיבלון פיצה מונוסודיום גלוטמטי קלאסי. טבלתי אצבע בחשש, מנסה לדגום רק את הרוטב, ומצאתי מטבל רוטב פיצה מהסוג שמביאים בפיצריות זולות כדי להרטיב את הקשה שנשאר. אין מנוס, הגיע הזמן לבדוק מה זה עושה לממרח בהשראת החומוס הזה.

למרבה ההפתעה, זה עושה את העבודה, ומעבר. כלומר, רוטב העגבניות השומי המעט פיקנטי מצליח להסתיר ולטשטש את טעמי החומוס, שגם הוא מעורבב כבר מראש עם אותו החומוס (זה מה שנותן לו את הגוון הכתום-וורדרד). הטעמים שלו מגיעים מאזורי החומוס-שקשוקה, או כל שילוב עגבנייתי אחר שלגיטימי לערבב לתוך מנת חומוס (מטבוחה, סלסה וכו'), והתיבול האגרסיבי של הרוטב נותן קיק נחמד לחובבי אבקת הקסם שמצרפים לפיצות זולות. שום דבר לא איכותי פה, זה לכל הדעות שילוב שראוי לאכול בשעות לילה אפלות עם חצי פיתה שנשארה מהצהריים, אבל אלוהים אדירים, אשכרה סיימנו את הקופסה (אם כי לא ניגבנו אותה עד הסוף. בואו, יש לנו עדיין כבוד עצמי מסוים).

הבעיה האמתית של חומוס עם רוטב פיצה, חוץ מהמטבל דמוי החומוס עצמו, היא המיתוג. אני מבין למה היו צריכים להצמיד את המילה פיצה – היא נוצצת, מסקרנת, ביזארית מספיק כדי לעבוד. אבל היא גם מרחיקה, כי במקום לקרוא לזה חומוס עם רוטב שום-עגבניות, שזה מה שזה וזה גם נשמע באמת טעים (יחסית לחומוס תעשייתי), באחלה בחרו להיצמד לפרגו ולהשאיר את הפיצה בשם. אני לא מאמין שאני באמת כותב את המילים הבאות, אבל אל תתנו לשם המוזר או קונצנזוס החומוס מקופסה להרוס לכם את מאנץ' הלילה החמוד הזה. לעזאזל, אני הולך לדפוק מקלחת קרה ולנסות להבין מתי השתבשו חיי שזה היה לי קצת טעים.

"אחלה מארח חומוס עם רוטב פיצה", 8.9-12.90 ש"ח, בסופרים ברחבי העיר

• אוכלים שותים
• חומוס
• אוכל מוכן
• פיתה
• הפיצה