Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מסעדות טבעוניות הן כבר מזמן לא נחלתם של הסלטים והאוכל האפור והמשעמם שיש מי שמדמיינים כשהם חושבים על אוכל טבעוני. בין שווארמה מושלמת לבראנצ'ים מושחתים, מאפים טעימים ואוכל ביתי, אלו הן שמונת המסעדות הטבעוניות הכי טעימות של השנה.
אנסטסיה
בית הקפה הטבעוני הראשון בעיר מציע שלל מנות מזמינות לטבעונים: עוגת קרם שוקולד עם מוס פיסטוק וקראסט פיסטוק ושקדים (36 שקלים), כריכים מלחם פרנה (39- 49 שקלים), ארוחות בוקר (52 שקלים) ושייקים שונים. במקום לא מוגשים משקאות ממותקים המכילים סוכר, צבעי מאכל ושאר מריעין, מה שכן מככב בתפריט הם מזונות – על כמו צ'יה וגוג'י.
אנסטסיה. צילום: אנטולי מיכאלו
אלגריה
אלגריה החלה לפעול בתור מעדניה טבעונית של המסעדים מיקי סלא ומאיה אלוני. שנתיים אחרי הפתיחה הוסיפו למעדניה גם מסעדה ומאז אלגריה נחשבת לאחד המקומות הטבעוניים היציבים והטובים בעיר, שתמיד אפשר לתפוס בו אורחת בוקר, צהריים או ערב מזינה, לא יקרה ובעיקר טעימה. אפילו הקינוחים הטבעוניים כאן טעימים בטירוף.
אלגריה. צילום: אנטולי מיכאלו
באנה
מסעדת תזונה מבוססת צמחים של השפים חנוך שכטר ודן ארואץ (שעבדו אצל אייל שני), דנה ירזין (כן, הבת של המגה מסעדן יורם ירזין) והיזם בן רוטשילד. באנה (לדברי הבעלים, "נגזרת של בננה, שמהווה להם השראה מתחילת התהליך"), ממוקמת בבניין תל אביבי ישן בעיצוב אורבני: שיש אפור, מתכת ורודה ועץ, וגם ישיבה בחצר עם ערוגת תבלינים וקומפוסטר. בתפריט פטריות על קרם ערמונים, ירוקים פריכים ברוטב אבוקדו וגרידת לימון, ברוסקטה אבוקדו עם פולי קקאו, דלעת ערמונים עם קרם קוקוס וטבולה כרובית.
באנה. צילום: אנטולי מיכאלו
דוסה
המסעדנים מיקי סלע ומאיה אלוני (שהקימו במקור את שיין, ובהווה הבעלים של אלגריה) יצרו בר של דוסה, שהיא קרפ הודי ללא גלוטן. השפית המוארת חן ויינשטיין מכינה שני סוגי דוסה עשויים מבלילה של קמח אורז ומש שחור, תוססים ואז נאפים על מחבת בסיוע מעט שמן קוקוס וצ'אטני ברמת חריפות משתנה. כמילוי אפשר להתלבט בין בטטה וגזר, למנגולד עם דלורית, או תפוחי אדמה. המנות מגיעות עם שני סוגים של רטבי צ'אטני וסלט קטן, מה שמייצר לגמרי ארוחה מלאה, אם כי לא כבדה מידי. בשלב ההזמנה חשוב לציין את רמת החריפות המתבקשת, אחרת תמצאו את עצמכם מתפתלים ממפגש בלתי אמצעי עם צ'ילי אכזרי שהצטוות למנה במסווה של ירק תמים.
הדוסה בר. צילום: אנטולי מיכאלו
הרצוג
רועי הרצוג, שף טבעוני שצבר ניסיון במטבחים של אייל שני, פתח בשנה שעברה מסעדה המציעה מנות לאכילה במקום או לקחת הביתה. מדי יום רוקח הרצוג "הר" טבעוני אחר על בסיס קטניות, דגנים, ירקות ועשבי תיבול עונתיים. מומלץ: זודלס־נודלס מזוקיני עם רוטב פסטו־איולי, מלפפונים, חסה ונענע, המוגשים עם טחינה שנטחנה מקצח, אצת ספירולינה וקרקרים אורגניים. גם בריא וגם טעים.
הרצוג. צילום: ירון ברנר
מונאר
השף של קייטרינג רן שמואלי, ענר הרקוב, ומנהל הרכש של הקייטרינג, תמיר מיכאלי, הקימו את מונאר, דאבה הודית פרועה שמציעה קרפים של דוסה מאורז ועדשים וכופתאות אידלי. לצד כל המנות מבצק העדשים המותסס מוגשים תבשילי קארי, מעדנים כבושים וצ'אטנים בעוצמות טעמים הודיים של הארה לפרצוף. מוסיקה הודית עדכנית בווליום גבוה, בירה מהחבית, וג'ין בטעמים הודיים, מהווים חלק מאסטרטגיה כוללת של חידוד מכות לראש.
מונאר. צילום: אנטולי מיכאלו
סולטנה
סולטנה היא פחות מסעדה ויותר דוכן, אבל ביס אחד מהשווארמה החדשה מבית "זכאים" תשנה את דעתכם מהקצה אל הקצה. הטעם, התיבול ואפילו המרקם מזכירים שווארמה של ממש, רק בלי תחושת הכבדות שמתלווה אליה בדרך כלל. תורי הענק שמשתרכים במקום מוכיחים שלא רק אנחנו, ולא רק טבעונים, חושבים שמדובר בשיחוק של ממש.
סולטנה (צילום: דין אהרוני רולנד)
משק ברזילי
המסעדה האורגנית-צמחונית שפעלה במשך עשור בלב משק חקלאי במושב ירקונה העתיקה את מקומה לקצה נווה צדק כבר לפני יותר מחמש שנים. מרבית המנות בתפריט נותרו ללא שינוי, ואף נוספו מספר מנות מתוחכמות יותר כאדפטציה אישית לעיר הגדולה. חמישה סוגים ירקות ממולאים בשיבולת שועל, גוג'י ברי וטופו או טופו כבוש בהל, לואיזה וקפיר ליים על רוטב שקדים, נוצרו באחד העם. פוקצ'ות לוהטות בוקעות מתנור חשמלי מתוגבר בלבני שמוט לצד שלל מנות בריאות נוספות.
משק ברזילי. צילום: אנטולי מיכאלו
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בית הקפה הטבעוני הראשון בעיר מציע שלל מנות מזמינות לטבעונים: עוגת קרם שוקולד עם מוס פיסטוק וקראסט פיסטוק ושקדים (36 שקלים), כריכים מלחם פרנה (39- 49 שקלים), ארוחות בוקר (52 שקלים) ושייקים שונים. במקום לא מוגשים משקאות ממותקים המכילים סוכר, צבעי מאכל ושאר מריעין, מה שכן מככב בתפריט הם מזונות – על כמו צ'יה וגוג'י.
מסעדת תזונה מבוססת צמחים של השפים חנוך שכטר ודן ארואץ (שעבדו אצל אייל שני), דנה ירזין (כן, הבת של המגה מסעדן יורם ירזין) והיזם בן רוטשילד. באנה (לדברי הבעלים, "נגזרת של בננה, שמהווה להם השראה מתחילת התהליך"), ממוקמת בבניין תל אביבי ישן בעיצוב אורבני: שיש אפור, מתכת ורודה ועץ, וגם ישיבה בחצר עם ערוגת תבלינים וקומפוסטר. בתפריט פטריות על קרם ערמונים, ירוקים פריכים ברוטב אבוקדו וגרידת לימון, ברוסקטה אבוקדו עם פולי קקאו, דלעת ערמונים עם קרם קוקוס וטבולה כרובית.
רועי הרצוג, שף טבעוני שצבר ניסיון במטבחים של אייל שני, פתח בשנה שעברה מסעדה המציעה מנות לאכילה במקום או לקחת הביתה. מדי יום רוקח הרצוג "הר" טבעוני אחר על בסיס קטניות, דגנים, ירקות ועשבי תיבול עונתיים. מומלץ: זודלס־נודלס מזוקיני עם רוטב פסטו־איולי, מלפפונים, חסה ונענע, המוגשים עם טחינה שנטחנה מקצח, אצת ספירולינה וקרקרים אורגניים. גם בריא וגם טעים.
מונאר
השף של קייטרינג רן שמואלי, ענר הרקוב, ומנהל הרכש של הקייטרינג, תמיר מיכאלי, הקימו את מונאר, דאבה הודית פרועה שמציעה קרפים של דוסה מאורז ועדשים וכופתאות אידלי. לצד כל המנות מבצק העדשים המותסס מוגשים תבשילי קארי, מעדנים כבושים וצ'אטנים בעוצמות טעמים הודיים של הארה לפרצוף. מוסיקה הודית עדכנית בווליום גבוה, בירה מהחבית, וג'ין בטעמים הודיים, מהווים חלק מאסטרטגיה כוללת של חידוד מכות לראש.
ננוצ'קה היא הרבה יותר ממסעדה. ננוצ'קה היא מהמקומות הבודדים שבאמת ראויים לשאת את התואר "מוסד". מלכת המוסד הזה ומי שהפכה אותו למה שהוא, היא ננה שרייר, רומנטיקנית חסרת תקנה, מארחת למופת ומסעדנית מדופלמת. זאת כנראה הסיבה לכך שהאווירה בבר מחשמלת. בעקבות שינויים אישיים בחייה של שרייר האוכל הגרוזיני שמוגש בננוצ'קה עבר מהפכת טבעונשווילי והוא עתה טבעוני לגמרי. חצ'פורי סויה, חינאקלי טופו, פירושקי פטריות וקציצות ארטישוק מתוגברים בסלטי ירקות, אנטי פסטי ומרקים אופיינים למטבח הגיאורגי העשיר בירקות, אגוזים, תבלינים וטעמים. בשעות הלילה הבר הסקסי הוא אחד המקומות התוססים בעיר.
שש שנים אחרי השיפוץ המסויט שעבר, הפך סוף סוף אבן גבירול לרחוב שכיף לאכול בו. מבין 170 המעדניות, המזללות, המסעדות והברים שפועלים בו בחרנו 26 מקומות שהם עצירת חובה
המדריך שלפניכם מאגד את כל מה שהופך את אבן גבירול למרכז הקולינרי הגדול בעיר: החל ממוסדות אוכל רחוב ותיקים, דרך חלוצי המסעדנות העדכנית ברחוב ועד המעדניות ובתי האוכל החדשים שבחרו להקים בו את סניפי הדגל שלהם. מבעד לשורות אפשר יהיה להבחין במידה מוצדקת של גאוותנות תל אביבית. היכן שנכשלו במרוצת השנים סניפי סטארבאקס, קופי בין ודאנקן דונאטס, צמחה תעשייה מקומית איתנה ומגוונת לשירותו של החך התל אביבי, שקשה מאוד להאכיל אותו בלוקשים.
Red Velvet
אם לרגע נדמה לכם שטירוף הקאפקייקס חלף, כף רגלכם עוד לא דרכה ברד וולווט: קאפקייקס צבעוניים מסודרים בוויטרינה מתוקה, עוגיות שוקולד צ'יפס בטעמים, קיר שכולו מלא ברפרנסים אמריקאיים ומקרר עם שתייה מתוקה במיוחד.
מנת חובה:עוגיית רד וולווט עם שוקולד צ'יפס במילוי גבינת שמנת (16 ש"ח).
המעבר משיפודייה אורבנית לבית אוכל מקומי מיצבה את המסעדה של האחים אסף ויותם דוקטור כאחד המקומות הטעימים, והקשים להשגה בסופי שבוע, באבן גבירול. תפריט טרי ומקומי, מחירי אלכוהול ברצפה ובראנץ' שהחזיר את השיק למילה בופה – מדובר בעצירת חובה.
דקת הליכה ממסעדת האחים פתחו הדוקטורים (על חורבות הקרפצ'ו בר שלהם) ביסטרו קטן שמגיש אוכל ישראלי מקורי המבוסס אך ורק על תוצרת מקומית. התפריט משתנה מדי יום, לפי עונות השנה והחשק של הדוקטור.
מנת חובה:עונת הליים נמצאת בשיאה, ומכאן טארט הליים ממשק אלון עם הקצפת הרכה מלמעלה (39 ש"ח).
הדיינר של גוצ'ה, האחות האמריקאית והמשוחררת של רשת פירות הים, היא מקום מפגש לקיצוניים משני הצדדים: מאוהבי ההמבורגרים עם ביצה עלומה ונקניקים ברוטב הולנדז, דרך אלו שמצליחים לסיים לבד קילו מולים ברוטב מרינייר ועד מכורי הסטייקים שיכולים להתלבט בין אנטרקוט, סינטה ופילה בקר.
מנת חובה:מיקס פירות ים בחלב קוקוס, צ'ילי ובזיליקום (75 ש"ח).
השבוע נפתחה Poke Israel, מזללה בסגנון הוואי שמגישה את המנה ששיגעה את האמריקאים השנה: הפוקה (הוגים כמו פוקר בלי ר'). המנה, שמקורה פולינזי, מכילה דג נא, סטיקי רייס ורטבים ומשמשת ארוחה שלמה בקערה.
מנת חובה:פוקה חריף אש – אורז לבן מטובל בטוגראשי, קוביות טונה אדומה ברוטב ספייסי מיונז, בצל לבן וירוק, חלפיניו טרי, ברוקולי, צנונית ואבוקדו ברוטב סריראצ'ה וספייסי מיונז (44 ש"ח).
אבן גבירול 20, 9094066־03
המזנון
רשת המזון המהיר של אייל שני, שעושה שמח בפיתה. המקום היחיד בעיר שמרשה לעצמו לגבות 11 ש"ח על שורת פיתה עם שוקולד השחר ופרוסות בננה וכולם יגידו אמן. עובדי דלפק שעושים שמח, מוזיקה בקולי קולות ופינה ממכרת של קרעי פיתה עם קרם פרש, טחינה ופרפום עגבניות שקשה להיפרד ממנה לטובת שולחן.
מנת חובה:כבד תרנגולת צרוב על הפלנצ'ה עם בצל ירוק, טחינה, חריף וסלסלה עגבניות (36 ש"ח) עם ערקשת: ערק עם מיץ תפוחים 100 אחוז טבעי ממושב קשת עם נענע וקרח (24 ש"ח).
הפטיסרי השווייצרי הראשון בישראל בחר להתמקם בלוקיישן יחסית מפתיע, אך הרחוב הסואן לא מפריע לקפה־קונדיטוריה להישאר אלגנטי ושיקי להחריד. עם לוק של חנות תכשיטים המצויד בפחזניות, עוגות, מאפים ועוגיות יפהפיים, הקפיצה לציריך מייתרת את הצורך לעבור בנתב"ג.
מנת חובה:פס עוגת גבינה המורכב מארבע שכבות: תחתית ביסקוויט לימון, שכבת ביסקוויט קרמל, מעל גבינה אפויה ובטופ קרם שוקולד לבן עם וניל איכותי (29 ש"ח).
הגרסה הגדולה והמשביעה של הסושי שכל כולה מבוססת על אורז. בישיבה במקום או בטייק אוויי יכינו לכם עלה אורז גדול שבתוכו אורז ומנה לבחירתכם: דגים ופירות ים, עוף, טופו, ירקות או פירות. כל אופציה מתובלת ברטבים מיוחדים ובתוספות קלילות ובריאות.
מנת חובה: Shi Shi Spicy Red Tuna – טרטר טונה אדומה מתובלת עם כרוב אדום, מלפפון, כוסברה, צ'יפס בטטה, שומשום שחור, רוטב איולי ווסאבי (46 ש"ח).
אחד החידושים הקולינריים המרגשים ברחוב – ויעידו על כך התורים הארוכים – הוא קרפ מקמח כוסמת. יונתן בודק ושלושה שותפים ייבאו את הקונספט מצרפת והפכו אותו ללהיט שכל דתות הקולינריה מצליחות למצוא בו את מאווייהם – הקרפ עצמו טבעוני, אך התוספות המשתנות לא: נקניקים, גבינות ישראליות, גבינות צרפתיות, טחינה, לאבנה ועוד.
מנת חובה:קרפ עם גבינת סנט מור עזים, שעועית ירוקה, בצל ירוק, תרד, תפוחי אדמה מדורה, שום, רוקט ולימון (36 ש"ח).
רועי הרצוג, שף טבעוני שצבר קילומטראז' במטבחים של אייל שני, פתח השנה מעדנייה טבעונית ראשונה מסוגה. אחרי שהלהיב את טבעוני העיר עם מנת ה"הר" (הר של קטניות, דגנים, ירקות ועשבי תיבול בהתאם לעונה) במסעדת "מעבר" שאותה סגר, החליט להקים מעדנייה שבה מנות לאכילה במקום או לקחת הביתה נוסף למוצרי מעדנייה ייחודיים.
מנת חובה:זודלס־נודלס מזוקיני עם רוטב פסטו־איולי, מלפפונים, חסה ונענע. המנה מוגשת עם טחינה שעשויה מקצח, ספירולינה וקרקרים אורגניים (47 ש"ח).
אבן גבירול 48, אין טלפון
ויטרינה
המבורגר שמנמן ומדויק שמתכרבל בגבינה כחולה, צ'יפס דקיק שעשוי מתפוחי אדמה ומבטטה ומתרענן מנגיעות של קליפת לימון מגורר – זה (והנקניקיות) מה שגורם, ערב ערב, להמוני קרניבורים רעבים לצבוא על הוויטרינה בתורים אימתניים.
מנת חובה: נקניקיית טולוז (עם או בלי לחמנייה) מבשר בקר פיקנטי, סלט עגבניות, לימון כבוש, יוגורט וארוגולה (45 ש"ח עם צ'יפס ושתייה).
ככה נראית ומריחה קפיצה קטנה לחו"ל: פרלינים, מרציפן, דפי שוקולד, טופי אנגלי, מרשמלו וליקרים – חנות השוקולד קרדינל הוכיחה את עצמה כמקום מפלט ראוי מהפיח והרעש של הרחוב. מדובר בחנות כה קטנה שכדאי להזמין מראש או להגיע מוקדם, כיוון שהמקום מייצר מכמויות קטנות כדי לשמור על טריות וריח ממכר עבור לקוחותיו.
מנת חובה:פרלין עם מרציפן אמרטו (4.50 ש"ח לפרלין, 66 ש"ח ל־15 פרלינים).
אבן גבירול 60, 6958612־03
המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים
השם המחייב מטיל את חובת ההוכחה על שני סנדוויצ'ים בלבד. האחד, ממולא באונטריב שמבושל ב־82 מעלות במשך 12 שעות, ולאחר הכנתו מפורק לחוטי בשר דקיקים ועסיסיים שנערמים בלחמנייה עגולה ומתוקה עם סלט קולסלאו ביתי מעל (38 ש"ח). השני מורכב מבשר טחון על הפלנצ'ה עם בצל מטוגן, גבינת גאודה מעושנת וחרדל ממותק תוצרת בית (38 ש"ח).
מנת חובה: דיל קומפלט: סנדוויץ', תפוחי אדמה פריכים ושתייה קלה (50 ש"ח).
אם היה טקס הנחת אבן פינה קולינרית ברחוב, הבראסרי הייתה מקבלת את הכבוד הראוי. חלוצת הרחוב והבית החם של אלפי גרגרני העיר היא הנקודה המרכזית בציר האבן גבירולי. עם ארבעה תפריטים שמתחלפים במהלך היום, אווירה אירופית וצפיפות ניו יורקית, לא פלא שהמקום פתוח 24/7.
מנת חובה:קוקטייל ג'זמין (קמפרי, ג'ין, מעט פסיפלורה וליים) על הבר לצד כדורי ריזוטו ומוצרלה (29 ש"ח) וכנפיים חריפות (32 ש"ח).
הבעלים של פיצרייתהחתול הירוקמלבונטין מינפו את ההצלחה הטבעונית והשיקו לפני חודש מזללת פיתות על חורבות הבודהה בורגר. מפצחי סוד גבינת הקשיו מביאים לכם עכשיו קציצות בסגנון קבב שעשויות מסויה בתיבול מזרחי או הודי, שווארמה סייטן וסטייק סייטן.
מנת חובה:פיתה עם פטריית פורטובלו במרינדת שום, סילאן וטחינה עם גבינת סויה תוצרת בית וירקות (28 ש"ח).
אבן גבירול 88, 5223040־03
ריינבואו בפיתה. צילום: נמרוד סונדרס
צ'יפס סטאר
התור שמשתרך מחוץ לצ'יפסטאר מאז פתיחת המקום בפברואר השנה יעיד כי מדובר באחד המקומות האטרקטיביים באמצע הרחוב. הסניף של הרשת ההולנדית־איטלקית, שלא מוכר דבר פרט לצ'יפס חם שטוגן זה עתה, מציע 15 רטבים לבחירה החל מקטשופ ועד חומוס או טחינה.
מנת חובה:מנת צ'יפס בינונית (400 גר') עם רוטב בטעם הדרים על בסיס ויניגרט, גרגרי פלפל שחור בחריפות עדינה (18 ש"ח).
בית הקפה שנפתח בשוק הכרמל ובהמשך התרחב לבית קלייה בוטיקי ברמת גן, התרחב שוב ומיקם אספרסו בר קטן ושיקי במרכז הסואן של הרחוב. קפה באיכות גבוהה היישר מחוות חקלאיות באזורי גידול מובחרים (מאיפה? קוסטה ריקה?), תצוגה יפהפייה של מקינטות ושירות נעים הם סיבות מעולות לפתוח שם את הבוקר.
מנת חובה:קפה קר מתערובת Poas – תערובת קפה שגדלה על אדמה וולקנית בקוסטה ריקה שמעניקה לקפה טעם עשיר בפירות שמזכיר קצת שוקולד (15/12 ש"ח).
כשנפתחה לפני 15 שנה, על חורבות גלידת פצה האגדית, הייתה אמורה מיו למסעדה האיטלקית המרכזית באבן גבירול. עם השנים היא התאימה את התפריט לחיך הישראלי (מנות גדולות, חריפות, נוכחות מרשימה של שמנת, מנות עם פרגיות ועוד) אבל חסד נעורים ניתן למנת הקרבורנה שלא השתנתה.
מנת חובה:ספגטי בשמנת, חזה אווז מעושן וחלמון ביצה (64 ש"ח).
מיכאל ופלורנס רפאל, זוג צרפתי שעלה לארץ ב־1995, החליט להביא את פריז ללבנט ופתח מעדנייה קטנה עם כל הטוב שיש לצרפת ולעסקי הבוטיק הישראליים להציע. בחנות הגדולה תמצאו 15 יינות צרפתיים ייחודים, ויטרינת גבינות מרשימה, שמני זית, פסטות, ממרחים ועוד.
מנת חובה: סלמון מעושן שמיכאל מכין מפילה של דגי סלמון שמגיעים טריים מנורבגיה פעמיים בשבוע (34.90 ש"ח ל־100 גר').
לגורמה שופ
אל וסינו
שלושת החברים שהקימו את השכן לפני 15 שנה (ובדרך גם את השאטו שועל והזוריק) התבגרו והעסק יחד איתם. לפני שלוש שנים שונה שם המקום לאל וסינו (השכן בספרדית) והפך מבר שכונתי לביסטרו מקומי ובר יין, שלו קהל נאמן. על המטבח הופקד השף עידן אבני (הרברט סמואל, רפאל), ששדרג את התפריט פלאים.
מנת חובה:לחמניית באן מאודה עם בשר שפונדרה בבישול ארוך עם איולי צ'יפוטלה תוצרת בית (34 ש"ח).
לאל וסינו
קפה קסטל
משרד הכרטיסים הישן הוסב לבית קפה אורבני שמצליח לשמר את פיסת הנוסטלגיה (קיר שלם עטוף בכרזות של הופעות עכשוויות לצד הופעות פרה היסטוריות) לצד קפה איכותי, סנדוויצ'ים מושקעים, מאפים ריחניים, מוזלי, מיצים טבעיים, סלטים, מתוקים ועוד.
מבית היוצר של תמרה הגיע הדור הבא של המיצים: מכשיר הידראולי במשקל טונה שיובא במיוחד מארצות הברית ומייצר מיצים בכבישה קרה – שיטה חדשנית שממצה את תכולת הפרי עד סופו. במקום שנראה כמו בית מרקחת, כולל חלון זכוכית שדרכו אפשר לצפות בתהליך הכבישה, אי אפשר לא לקנות בקבוק צבעוני.
מנת חובה:מיץ Sweet Green – קייל, מנגולד, מלפפון, אגס, תפוז, לימון ונענע (24 ש"ח ל־450 מ"ל).
מטבח איטלקי־סיציליאני קליל על טוהרת שמן הזית והירקות. בתפריט תמצאו את כל הטוב שיש לאיטליה להציע: רביולי, ניוקי, פסטות, פיצות, לזניה וריזוטו לצד מבחר מעולה של לימונצ'לו.
מנת חובה:פוזילונה עגבניות מיובשות ותרד – פסטה קצרה ומסולסלת עם עגבניות חצי מיובשות, תרד, גבינת עזים, שום, בזיליקום, יין לבן ובלסמי מצומצם (58 ש"ח).
מה צריך יותר מחנות אוכל שמשלבת בין המוצרים של גלידריית בוזה לאלו של מאפיית לחמים הוותיקה? במילים אחרות, אם אתם מחפשים משהו מתוק כאן תמצאו את השילוב המנצח: גלידת בוטיק הנמזגת ישר מהמכונה לתוך מאפים טריים חמים ומשובחים.
מנת חובה: פאי תפוחים עם גלידת קרמל מלוח, פקאן מסוכר ורוטב קרם וופל (26 ש"ח).
אני לא מכיר את הרצוג כדי לדעת איך הוא מתנהל בעניינים שלא קשורים לעבודה, אבל בסרט הוא הפגין את מה שנתניהו לא הביע לאורך כל שנותיו בציבוריות הישראלית - אנושיות
לפני כמה שבועות חזרתי לצפות בסדרה הדנית ״בורגן״, בערך בעת סיום המשא ומתן להרכבת הממשלה החדשה. היא נחמדה (הסדרה, לא הממשלה) ומעייפת (כי צריך לצפות עם כתוביות), אבל לוח שידורי הקיץ העגמומי לא משאיר ברירה אמיתית, אלא לחזור ולהשלים פערים – גם כאלה של שנתיים בלבד, אם לספור מסיום הסדרה. מה שיפה ב״בורגן״ לעומת העולם של ״בית הקלפים״ הוא הפנטזיה – הראשונה כל כך אוטופית שאפשר לבכות מקנאה; השנייה היא מה שאנחנו חושבים שקורה במציאות.
מרבית המבקרים של ״הרצוג״ – סרטה של ענת גורן המוקרן בערוץ 10 ועוסק בימים האחרונים בקמפיין של יצחק הרצוג בבחירות 2015 – אולי צפו ב״בורגן״ אבל חשבו שיקבלו ״בית הקלפים״, עם התנהגות פרנק אנדרוודית של איש שלועס, דורס וגורס את מתחריו בקור רוח, ושאסטרטגיה מתוכננת היטב מובילה את כל מהלכיו. בפועל הם קיבלו מועמד שהודה מיד לאחר הבחירות שהלך לישון לפני תום ספירת הקולות.
אני מעדיף מישהו כמוני – שהולך לישון כשהוא מותש ולא נרדם במשרד או על הספה בפוזת האדם העסוק. בירגיטה ניבורג־כריסטיאנסן, ראשת הממשלה ב״בורגן״, חוזרת לישון בבית, מכינה ארוחות בוקר לפעמים, וכשיש בעיות עם הבן שלה בבית הספר היא הולכת לשם בעצמה. אמנם אני לא מכיר מספיק את הרצוג כדי לדעת איך הוא מתנהל בעניינים שלא קשורים לעבודה, אבל בסרט הוא הפגין את מה שבנימין נתניהו לא הצליח להביע לאורך כל שנותיו בציבוריות הישראלית – אנושיות. "משפחת המלוכה" בראשותו של נתניהו היא בסך הכל פוסטר שמורכב מאשליות אמריקניזציה עקומות.
בהרצוג לעומת זאת אין שום דבר מלכותי, גם אין בו שום דבר מרשים במבט ראשון. הוא, ובכן, רגיל כזה. נראה שכל הזמן מרחפת מעליו עננה של התקף חרדה שעומד להתפרץ, ודאי ברגעים שהוא קולט שההתנהלות סביבו שלומיאלית. האם הייתי רוצה אותו כראש ממשלה? אולי. במקום נתניהו? בטוח! האם הוא מתאים לתפקיד? כבר לא נדע, כי הוא יותר ניבורג־כריסטיאנסן מאשר אנדרווד, ופה לא סקנדינביה. אבל אפשר להתנחם בכך שביבי רק חושב שהוא חי ב"בית הקלפים", ובשלב מסוים החיים עצמם ידפקו לו מהלך פרנק אנדרוודי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
