Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

זויה צ'רקסקי

כתבות
אירועים
עסקאות
גלריה גבירול

מוסף גלריה: גלריות האמנות הטובות בתל אביב

מוסף גלריה: גלריות האמנות הטובות בתל אביב

למרות מצוקת הדיור, לאמנים ישראלים יש כמה בתים לא רעים בכלל ללכת אליהם. אלו הן 11 הגלריות המעניינות ביותר בתל אביב, נכון לעכשיו

גלריה גבירול
גלריה גבירול
12 בספטמבר 2016

הוותיקה

גלריה רוזנפלד (שביל המפעל 1)

רוזנפלד הוותיקה הבינה שזה כבר לא בועט ומחתרתי להזדנגף, ואחרי יותר מ־50 שנה בצפון דיזנגוף עברה הגלריה לקריית המלאכה והייתה הראשונה באזור. גלריות נוטות לאבד את חדוות העשייה עם השנים, אבל לא רוזנפלד, שממשיכה להציג תערוכות מצוינות של אמנים ישראלים בולטים ולתת במה גם לצעירים. בחודש מרץ האחרון נפתח חדר הפרויקטים "רוזי" שמציג תערוכות לאמנים בתחילת דרכם. בעל הגלריה: צקי רוזנפלד.
אוצרת:עדי גולדנר.
אמנים מיוצגים:רועי רוזן, בועז ארד, זויה צ'רקסקי, ורד ניסים, אלעד רוזן, אלונה רודה.
תערוכות מציגות:בחמישי (15.9) ייפתחו תערוכות יחיד לרחל קיני שתציג עבודות אקוורלים ולאפרת חכימי שתציג את המיצב "עבודות נייר".

שלישי־חמישי 12:00־19:00, שישי 11:00־14:00 , שבת 11:00־13:00

גלריה רוזנפלד, רייצ'ל קיני
גלריה רוזנפלד, רייצ'ל קיני

השיתופית

אינדי (שביל המרץ 5)

12 גלריות שיתופיות של אמנים פועלות בעיר, רובן במתחם קריית המלאכה. גלריה אינדי, היחידה שמתמחה בתחום ספציפי (צילום), מציגה תערוכות מצוינות, בעיקר של חברי הגלריה. מנהלים ואמנים מיוצגים: 12 חברי הגלריה בהם טל ניסים, רונית פורת, דיווי בראל ואילן כרמי.
תערוכות מציגות:בשבוע שעבר נפתחה התערוכה של חברת הגלריה הילה ווגמן שתוצג עד 24.9.

שלישי־חמישי 12:00־19:00, שישי־שבת 11:00־14:00

הבינלאומית

גלריה דביר (ראשית חוכמה 14)

אם חיפשתם לראות אמנות חו"לית אבל בלחות של תל אביב, בגלריה דביר תצליחו לתפוס קצת אמנים בינלאומיים כמו דאגלס גורדון ותומס הירשהורן. הגלריה הוותיקה, שהוקמה לפני יותר מ־30 שנה, החלה להציג לפני 20 שנה גם אמנים בינלאומיים מן השורה. בחודש פברואר הרחיבה את פעילותה וחנכה גלריה בבריסל.
בעלי הגלריה:דביר אינטרטור ושפרה שליט.
אמנים מיוצגים:דאגלס גורדון, אדל אבדסמד, שילפה גופטה, מירי סגל, נלי אגסי, מירוסלב בלקה ונעמה צבר.
תערוכות מציגות:בשבת הקרובה (17.9) יפתחו שתי תערוכות יחיד לתומס הירשהורן ולמתן מיטווך.

שלישי־חמישי 11:00־18:00, שישי־שבת 10:00־13:00

המקפצה

רו ארט (שביל המרץ 3)

רו ארט כבר התבססה והפכה לאחת הגלריות הנחשבות בעיר. הגלריה מתפקדת כחממה מטפחת לאמנים, מרביתם אמנים פחות מוכרים או כאלו שלא הציגו הרבה וזוכים לחשיפה משמעותית ראשונה.
מנהל הגלריה:שמעון בן שבת.
אוצרת הגלריה:לאה אביר.
אמנים מיוצגים:בויאן, להלי פרילינג, רוני חג'ג', יורם קופרמינץ, אלישבע לוי ויערה צח.
תערוכות קרובות:בשבת נפתחה תערוכה לנועה יפה שתוצג עד 10.10.

שלישי־חמישי 12:00־18:00, שישי־שבת 11:00־14:00

נועה יפה, גלריה רו ארט
נועה יפה, גלריה רו ארט

החלל הכי שווה

גלריה חזי כהן (וולפסון 54)

הגלריה החלה את דרכה ב־2008 במתחם הגלריות הצפוני של גורדון־בן יהודה, אבל רק אחרי שעברה לדרום העיר לפני חמש שנים החלה לבסס את מעמדה עם חלל התצוגה הכי שווה בעיר. יש בה שטח של 450 מ"ר המתפרס על פני שתי קומות רחבות ידיים ותקרות גבוהות. חלומו של כל אמן.
בעל הגלריה:חזי כהן.
אמנים מיוצגים:יאן טיכי, סיגלית לנדאו, נחום טבת ורמי מימון.
תערוכות קרובות:בשבוע שעבר נפתחה תערוכה ליאיר פרץ שתוצג עד 22.10.

שני־חמישי 10:30־19:00, שישי 10:00־14:00, שבת 11:00־14:00

יאיר פרץ, גלריה חזי כהן
יאיר פרץ, גלריה חזי כהן

האיכותית

גלריה עינגע (בר יוחאי 7)

לגלריה עינגע לקח כמה שנים להשתפשף ולהתברג כאחת הגלריות הנחשבות בעיר, והיום יש בה אוסף אמנים משובח במיוחד, רובם ציירים וצלמים. אחרי גלגול לא מוצלח במיוחד באזור גן החשמל, גלריה עינגע המציאה את עצמה מחדש לפני שבע שנים באחת הסמטאות הסמוכות לקריית המלאכה.
בעלות הגלריה:נטע אשל ורויטל גל.
אמנים מיוצגים:לי אורפז, מרב קמל, חליל בלבין, שי אזולאי, מאשה זוסמן.
תערוכות מציגות:בשבוע שעבר נפתחה תערוכה לצלמת אתי שוורץ שתוצג עד ה־15.10.

שלישי־חמישי 11:00־18:00, שישי 11:00־14:00, שבת 11:00־14:00

גלריה עינגע
גלריה עינגע

הקלאסית

גלריה גבעון (גורדון 35)

הגלריה, שנוסדה ב־1974 , נחשבה עד לפני כמה שנים לאחת החזקות והמשפיעות באמנות הישראלית – וזכתה ללא מעט ביקורת על הריכוזיות השמרנית שלה. הגלריה שומרת על צביונה הקלאסי עם תערוכות לאמנים בוגרים. לפני ארבע שנים נפתח חלל תצוגה נוסף בביתה של גבעון בנווה צדק.
בעלת הגלריה:נעמי גבעון.
אמנים מיוצגים:משה גרשוני, ארז ישראלי, משה קופפרמן, מיכה אולמן, פסח סלובסקי, רפי לביא וגיל מרקו שני.

שני־חמישי 11:00־16:00, שישי־שבת 11:00־14:00

ידידותית לאמנים צעירים

גלריה גבירול (אבן גבירול 106־108)

כמעט שלוש שנים שמתחם האמנים באבן גבירול מוגדר כמתחם זמני בחסות העירייה. כשסכנת פינוי מרחפת עליה בכל רגע, הגלריה, על קירותיה המתקלפים והדודים המפלצתיים שבכניסה, יושבת על טיקט הגלריה הצעירה והחתרנית. יש בה תערוכות של אמנים ואוצרים צעירים, לרובם זו הזדמנות ראשונה לתצוגה.
אוצר:משתנה.
תערוכות קרובות:בחמישי (15.9) ייפתחו שלוש תערוכות במסגרת שבוע האיור, בהן תערוכה לעמית טריינין ותערוכה קבוצתית באוצרות יובל סער.

ראשון־חמישי 16:00־21:00, שישי 10:00־14:00, שבת 10:30־15:30

גלריה גבירול
גלריה גבירול

התערוכות הכי טובות

גלריה הקיבוץ (דב הוז 25)

אחרי כמה שנים מדשדשות ואוצרים מתחלפים, נראה שבשנתיים האחרונות הגלריה הוותיקה מעוררת את מתחם הגלריות של מרכז העיר. יש בה סדרה מרשימה של תערוכות מוצלחות בהן תערוכת הרישומים של יעל בלבן והתערוכה המופתית של חליל בלבין ומרב קמל.
מנהלת אמנותית ואוצרת:יעל קיני.
תערוכות מציגות:בשבוע שעבר נפתחה תערוכה לעדן בנט שתוצג עד 1.10.

ראשון־חמישי 11:00־15:00, 16:00־18:00, שישי 11:00-14:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

למרות מצוקת הדיור, לאמנים ישראלים יש כמה בתים לא רעים בכלל ללכת אליהם. אלו הן 11 הגלריות המעניינות ביותר בתל אביב,...

מאתמיטל רז12 בספטמבר 2016
זויה צ'רקסקי, "Mother Is Anarchy". הברביזון החדש

נשות הברביזון החדש קושרות את העבר הסובייטי להווה המודרני. ריאיון

נשות הברביזון החדש קושרות את העבר הסובייטי להווה המודרני. ריאיון

הברביזון החדש, חמש ציירות ממוצא רוסי שהתאגדו לפני כשלוש שנים, חוזרת עם תערוכה חדשה בשם "הילדים רוצים קומוניזם", אבל הקשר ההיסטורי לא מרחיק אותן מהכאן והעכשיו

זויה צ'רקסקי, "Mother Is Anarchy". הברביזון החדש
זויה צ'רקסקי, "Mother Is Anarchy". הברביזון החדש
21 בפברואר 2016

קבוצת הברביזון החדש כבר הפכה מזמן שם שני לפריחה האדירה שחווה הציור בשנים האחרונות, והיא מייצגת דור חדש של ציירים שעייפו מתיאורטיזציית היתר שדבקה בתחום. המניפסט שמציעות חמש חברות הקבוצה הוא כה פשוט עד שהוא חתרני – הן קוראות לציירים לזנוח את החיפושים האסתטיים המייאשים בסטודיו ולצאת החוצה, להתבונן במציאות ולצייר אותה כמו שהיא, בדיוק כפי שעשו ציירי הברביזון, חלוצי האימפרסיוניזם במאה ה־19 בצרפת. חמש הציירות – אנה לוקשבסקי, נטליה זורבוב, אסיה לוקין,זויה צ'רקסקי־נאדיואולגה קונדינה – כולן עולות חדשות וישנות מברית המועצות לשעבר, הכירו זו את זו דרך צ'רקסקי, שהייתה ידועה עד אז בעבודות המחוצפות והפרובוקטיביות שלה. הן התגבשו כקבוצה באופן רשמי בתערוכה "קארגו קאלט" במוזיאון בת ים ב־2012 שקיבצה כ־15 אמנים ממוצא רוסי, ויציגו שם יחד גם בתערוכת "הילדים רוצים קומוניזם" שתיפתח בשבוע הבא.

עבודתה של אנה לוקשבסקי. "רוצות להחזיר לציור את הדבר האמיתי"
עבודתה של אנה לוקשבסקי. "רוצות להחזיר לציור את הדבר האמיתי"

"לכל אחת מאיתנו היו אותן מחשבות וצ'רקסקי הגדירה אותן יפה", מספרת לוקין. "אנחנו נתקענו בחיפושים הקונספטואליים שלנו. הרעיון המגבש היה שצריך ללמוד לצייר מחדש, והדרך לעשות את זה היא בשיטה המסורתית של ציור מהתבוננות, בשביל זה צריך לצאת לרחוב ולצייר את החיים".

למה ההתבוננות תגאל את הציור מהתקיעות?

צ'רקסקי: "ציור מהתבוננות היה פתרון אולטימטיבי למצב שהרגשתי תקועה בו מאז הילדות שלי מהסיבה הפשוטה שהמציאות והחיים תמיד יהיו יותר גדולים ויכללו יותר ממה שהדמיון או הזיכרון שלי יכולים להכיל. בתקופה שהציור כל כך עסוק בלדבר על עצמו ועל הקונטקסט של עצמו, זה נראה לי מאוד מרענן להפנות את המבט החוצה ולא פנימה".

"הציור היום אובר מודע לעצמו", מסבירה לוקשבסקי, "ואנחנו מתעסקות בתחום של הרגש, של הרמוניה, של יופי. אנחנו רוצות להחזיר לציור את הדבר האמיתי. בקיצור, משהו מיושן", היא צוחקת.

"יש ביקורת כזו עלינו, אבל בעיניי זה הדבר הכי חדש שיש. אני חושבת שזו הדרך לצאת מהמבוי הסתום שהציור נמצא בו עכשיו", אומרת זורבוב. "בבצלאל תמיד אומרים שהציור מת", מוסיפה לוקין, "ואז מנסים למצוא אותו מחדש דרך ציור קונספטואלי או מינימליסטי, או שמנסים למצוא משהו חדש. אולי זה היה אקטואלי בשנות ה־60, היום זה נורא מיושן לחפש משהו חדש. מהבחינה הזו אנחנו לא בחיפוש של משהו חדש אלא בחיפוש אחרי משהו אמיתי".

קונדינה: "היציאה החוצה היא ממש הרפתקה. ברחוב יש אקשן. ההתבוננות תמיד מחדשת, גם אם אין לך מה להגיד כצייר. זה בעצם הפתרון – לצאת החוצה אל החיים. אני לא בטוחה שהציור במבוי סתום. המבוי הסתום הוא רק בראש".

חברות הברביזון החדש (מימין: לוקין, קונדינה, צ'רקסקי, זורבוב ולוקשבסקי)
חברות הברביזון החדש (מימין: לוקין, קונדינה, צ'רקסקי, זורבוב ולוקשבסקי)

רובכן מלמדות היום בבתי ספר לאמנות. איך המורים והסטודנטים מתייחסים לציור בימינו?

לוקין: "כשלימדתי בבצלאל, במחלקה לעיצוב קרמי, העברתי קורס רישום רוסי כבד. לי אישית היה כיף, כי זה באמת היה חסר. במחלקה לאמנות באותו הזמן אני חושבת שהם כמעט ביטלו את הקורס הזה".

זורבוב: "בשנקר המצב שונה. אני מלמדת סטודנטים שנה א' כבר שנתיים והציור מאוד פורח עכשיו".

לוקשבסקי: "אני למדתי במדרשה ואף אחד לא דיבר על דברים מהותיים, כאילו אין להם זכות קיום כי זה מצמצם את הראייה העצמאית. אבל אני חושבת שזה משתנה. הזמינו אותנו עכשיו להנחות סדנה בתואר השני בבצלאל. זה יהיה כמו סטודיו פתוח ואנחנו נלמד וגם נעבוד שם".

עבודה של נטליה זורבוב. "אני לא באמת חושבת שיש דבר כזה 'חברה ישראלית'"
עבודה של נטליה זורבוב. "אני לא באמת חושבת שיש דבר כזה 'חברה ישראלית'"

עבור חברות הברביזון, התערוכה "הילדים רוצים קומוניזם" היא מעין המשך ישיר ל"קארגו קאלט" מלפני ארבע שנים. הפרויקט המקיף מציין 99 שנה למהפכה הבולשביקית ומנסה לקשור בין העבר הסובייטי האפל לזרמים התת קרקעיים שמניעים את החברה העכשווית, רוויית האלימות והטירוף. אשכול התערוכות הראשון יעסוק בעיקר בנושאי ילדות, חלומות ומדע בדיוני. בתערוכה יציגו חברות הברביזון ציורי ילדות מברית המועצות, חלקם ציורי ילדות של ממש ואחרים מבוססים על זיכרונותיהן מרוסיה הסובייטית. זו למעשה הפעם הראשונה שבה פרויקט משותף של הנשים אינו מבוסס על התבוננות ועל יציאה לשטח. ולמרות זאת, הן טוענות, הפרויקט נשאר נאמן לרעיון של ההתבוננות במציאות וביומיום.

יש היום לא מעט ילידי ברית המועצות שחוזרים לגטאות, מסרבים להתערות בחברה הישראלית וגאים בזה.

זורבוב: "אני לא באמת חושבת שיש דבר כזה 'חברה ישראלית'. אנחנו שומעים את זה ברדיו ובטלוויזיה אבל אין באמת דבר כזה. יש המון משפחות שסגורות בתוך התרבות שלהן ובתוך המוצא שלהן".

לוקשבסקי: "הרוסים חושבים שהתרבות שלהם היא מאוד עשירה. אני יצאתי מהגטו הזה, ואני רואה עכשיו כמה שהיא פסאודו עשירה. היא לא מעודכנת, היא שוביניסטית ועתיקה. הרוסים עצמם לא רואים את זה, זה נראה להם מאוד איכותי וייחודי".

יש תחושה של קיפוח?

לוקשבסקי: "מה זאת אומרת קיפוח? שאנחנו סוג ב'? לא".

ובתוך האמנות?

לוקין: "בשנות ה־90 הייתה תחושת קיפוח באמנות. אני זוכרת את זה בבצלאל, פחדו לקחת תלמידים רוסים ובצדק".

לוקשבסקי: "סגרו אותם. זה מקרה פרוידיאני. חשבו עליהם שהם תקועים רק ברישום אקדמי ולא יכולים להיפתח. הם שונאים אמנות עכשווית, גם למודרניזם הם די סגורים ובגלל זה לא לקחו אותם. מצד שני, אני למדתי עיצוב גרפי והביאו אותנו הרוסים כדוגמה לעבודה ולמשמעת".

לוקין: "אבל אני, לפני שהגעתי לבצלאל, למדתי דברים אחרים, למדתי אצל מורה פרטי אמנות מופשטת. זאת הייתה סטיגמה".

אבל כן היו אמנים רוסים שניסו להכניס מסורות רוסיות לקאנון הישראלי. מיכאל גרובמן, למשל.

לוקשבסקי: "הוא ניסה לבנות שיח של אמנות רוסית וזה לא הצליח לו. הוא נשאר לבד".

זורבוב: "זה לא היה הזמן. היום רוסים מרגישים יותר כוח וביטחון. הייתה פריחה של אמנות רוסית בתחילת שנות האלפיים, עד לפני חמש שנים. הייתי למשל במוזיאון פראדו במדריד והיה שם ספר הדרכה ברוסית".

עבודתה של אנה לוקשבסקי. "חשבו על תלמידים רוסים שהם לא יכולים להיפתח"
עבודתה של אנה לוקשבסקי. "חשבו על תלמידים רוסים שהם לא יכולים להיפתח"

אז אתן מגדירות את עצמכן כציירות רוסיות?

זורבוב: "אנחנו ציירות ממוצא רוסי, בטח".

לוקשבסקי: "אמנים ישראליים שואלים אותנו לפעמים 'אפשר להצטרף'? זה נשמע כל כך מטומטם. לא, אי אפשר להצטרף. צריך לעבור בדיוק את אותו דרך שאנחנו עברנו: ללמוד באקדמיה, לעבור לניסויים קונספטואליים, להכיר את האמנות העכשווית ולחזור בחזרה. ככה אתה יכול להצטרף".

אתן חושבות שהציור שלכן הוא אנטיתזה לציור הישראלי, אם יש דבר כזה בכלל?

צ'רקסקי: "אני חושבת שהציור הישראלי עוד לא גיבש מסורת או אסכולה משלו. לעומת זאת ברוסיה יש מסורת ציורית מאוד מגובשת. להבדיל מהמערב, ברוסיה הציור אף פעם לא חווה מוות קליני אלא המשיך להתקיים לאורך כל המאה ה־20. מתקיים שם שיח ערני ויש המשכיות ברורה בין דורות של ציירים. אנחנו יכולים לזהות זה את זה בלי להכיר באופן אישי, כי יש לנו קונטקסט משותף וקריטריונים משותפים. מה שמכירים בחוץ כאמנות רוסית זה לאו דווקא מה שמוערך בפנים אלא יותר מה שמתאים לו להיות יצוא".

קונדינה: "לכולנו יש שורשים משותפים ובסיס קלאסי, אבל ברוסיה לא היינו שייכות לאסכולה רוסית, היינו באנדרגראונד. אבל הציור הישראלי בא גם מרוסיה. בדרך כלל האמנים הרוסים מגיעים לכאן, מגלים את האור וחווים משבר. צייר מרוסיה בא לפה ומקבל שוק. אבל ככל שאנחנו חיים פה אנחנו מכירים יותר את המציאות".

"הילדים רוצים קומוניזם", מוזיאון מובי בת ים, פתיחה בחמישי (25.2)

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הברביזון החדש, חמש ציירות ממוצא רוסי שהתאגדו לפני כשלוש שנים, חוזרת עם תערוכה חדשה בשם "הילדים רוצים קומוניזם", אבל הקשר ההיסטורי...

מאתמיטל רז21 בפברואר 2016
"קשת". נועה רבינר

ריפוי בעיסוק: אמנים מתגייסים למען שילוב נשים ערביות בשוק העבודה

ריפוי בעיסוק: אמנים מתגייסים למען שילוב נשים ערביות בשוק העבודה

תערוכת מכירה שתוצג בסוף השבוע בבניין עלית תגייס כספים עבור שילוב של נשים ערביות בשוק העבודה

"קשת". נועה רבינר
"קשת". נועה רבינר

כ־75% מהנשים הערביות נמצאות מחוץ לשוק העבודה. בסוף השבוע הקרוב תוצג בבניין עלית ברמת גן תערוכת מכירה בשם "לחם ושושנים", אשר רווחיה יוקדשו לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה ולקידום פעילותן הכלכלית, החברתית והתרבותית. התערוכה, שתתקיים זו הפעם העשירית, היא פרי של שיתוף פעולה בין ארגון העובדים מען, סינדיאנת הגליל ומחלקת האמנות הרב תחומית במכללת שנקר אשר תארח את התערוכה לראשונה. "הנשים הערביות בישראל סובלות מתעסוקה נמוכה כי אין עבורן מקומות עבודה בערים ובכפרים הערביים, אבל אין להן גם נגישות לאזורי תעשיה מפותחים", מסביר ניר נאדר, ממארגני התערוכה. "יותר ממחצית הילדים הערבים מצויים מתחת לקו העוני. מדובר במגמה של הפיכת האוכלוסייה הערבית למודרת, בלי יכולת להתפתח".

"קשת". נועה רבינר
"קשת". נועה רבינר

"כמחנך אני שמח שהשנה זכינו לארח את התערוכה בגלריה של המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר, וכך להנחיל לתלמידינו את הערך החשוב של מעורבות חברתית פעילה, וכאמן, תערוכת 'לחם ושושנים' מעניקה לי הזדמנות לצאת לרגע מעולם האמנות הסגור בתוך עצמו ולגעת בחיים עצמם", אומר פרופ' לארי אברמסון, ראש המחלקה לאמנות רב תחומית.

"אבא". פהד חלבי
"אבא". פהד חלבי

התערוכה נאצרה בשיתוף סטודנטים מקורס האוצרות בשנקר. באמנים שיצירותיהם יוצגו ויעמדו למכירה: סיגלית לנדאו, מיכל נאמן, דגנית ברסט, ארם גרשוני, זויה צ'רקסקי, אניסה אשקר, ציבי גבע, מיכה קירשנר, פהד חלבי, אסד עזי, עדו בראל, יורם קופרמינץ וגידי רובין. טווח המחירים רחב – 50-15,000 דולר, אך נמסר כי רובן יעלו פחות מ־500 דולר. בתערוכה האחרונה של "לחם ושושנים" גויסו כ־120 אלף דולר לטובת פרויקט השילוב.

"בימים אלה מתהווה המשבר הגדול ביותר בין יהודים וערבים", מסכם נאדר. "כל גורם מנסה לעודד הפרדה והפחדה. התערוכה הזאת מנסה לחבר ואומרת שאנחנו רוצים חברה משותפת ושוויונית, שאנחנו רוצים לבנות כאן מקום אחר".

לחם ושושנים
בניין עלית, ז'בוטינסקי 8 רמת גן
חמישי (26.11) 20:00,
שישי 9:00־15:00, שבת 19:00־23:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תערוכת מכירה שתוצג בסוף השבוע בבניין עלית תגייס כספים עבור שילוב של נשים ערביות בשוק העבודה

מאתקרני בן-יהודה26 בנובמבר 2015
רגע אחד בעיריית תל-אביב. צילום: יעל צור

רק רגע אחד

רק רגע אחד

אירועי "רגע אחד" חוזרים בפעם השלישית, ותושבי העיר ומבקריה מוזמנים לערב אחד של מופעי תיאטרון, מוזיקה, סטאנדאפ, צילום ועוד, ללא תשלום, ובחללים לא שגרתיים

רגע אחד בעיריית תל-אביב. צילום: יעל צור
רגע אחד בעיריית תל-אביב. צילום: יעל צור

אחרי ההצלחה שנחלו בפעמים הקודמות בהם התקיימו, חוזרים אירועי רגע אחד למרכז העיר. ביום חמישי, 5 בנובמבר החל מ-19:30 בערב תהפוך העיר לבמה גדולה ותושבי העיר ומבקריה מוזמנים לערב אחד של מופעי תיאטרון, מוזיקה, סטאנדאפ, צילום ועוד, ללא תשלום. המיצגים והאירועים יתקיימו בחללים לא שגרתיים כגון: לשכות, חדרי עבודה, חדרי ישיבות, מסדרונות, מרתפים וגגות. האירוע יתקיים בבניין עיריית תל אביב – יפו, במרכז ענב לתרבות ובניין "גבירול".

בין האירועים הבולטים אפשר למצוא: בקומה הראשונה של בניין העירייה ב-19:30, ערב עם סולני אופרה צעירים, בקומה 6 יתארח אבנר ברנהיימר לסדנת כתיבה ב-21:30 ופיטר רוט בשעה 22:00. במתחם גַבִּירוֹל, רח' אבן גבירול 106- 108 תתקיים "החתונה״ החל מ- 19:30 שם יהפכו האמניות תמר כץ ועומר גולדמן את רחבת גַבִּירוֹל התעשייתית והמחוספסת לגן אירועים, שיארח את חתונתם של טל ויואל – כדת וכדין. הערב החגיגי יכלול, כנהוג בחתונות, קבלת פנים ואירוח עם כיבוד שיוגש לאורחים, בר, דיג׳יי, מוזיקה חיה, וטקס חופה וקידושין רשמי . לאחר הטקס יוזמנו האורחים לרחבת הריקודים במנהרה מתחת גבירול מועדון ה״תחת״ , שם יופיעו וינגנו: Karma She (כרמל מיכאלי), דור ציפורי, ניב הדס ובנג'י לנפלט.
במתחם ענב יקיימו הופעות בזה אחר זה, החל מ-19:30: עדי אולמנסקי, גארדן סיטי מובמנט וגלעד כהנא.

גלעד כהנא. צילום: רונן ללנה
גלעד כהנא. צילום: רונן ללנה

הפירוט המלא:

בניין עיריית תל אביב – יפו , רח' אבן גבירול 69

מרכז השירות קומת הרחוב:

רגע…סטנדאפ

דור הסטנדאפ החדש על החיים בעיר והחיים בכלל
20:00, 21:00, 22:00

ירון פריד – על הגשמה עצמית, על קיצור קיבה, על הומלסים, על הוליווד, על דייטים מהגיהנום, על סקס בתשלום ועל שיטות חדשות לבהייה בחלל שפיתח בשנים של מאמץ עילאי.

שיר ראובן – על עוני ועבודות מזדמנות, על לסביות ולהיות לסבית, על משפחה ועל מזרחיות.

עמית הרשקוביץ – על הפגנות, על ג'ניפר לופז, על נישואין וזוגיות, על דאע"ש ועל עוד דברים שמעסיקים את האישה המודרנית.

חגית גינזבורג – על רווקות וגם קצת על דיאטות, על חברות ויחסים ובעצם על כל מה שאי אפשר לכתוב כסטטוס בפייסבוק, כי ההורים שלה נמצאים שם.

חגית גינזבורג
חגית גינזבורג

מרכז השירות לובי עליון:

מצב המלבן
תערוכת צילומים , דן חיימוביץ
מ – 19:30
חמישים שנה חלפו מאז הקמת בניין העירייה וכיכר רבין, בלב ליבה של העיר העברית הראשונה.
זיכרונות רבים נחרטו במלבן העירוני והפכו לחלק מהזיכרון המשותף של כולנו.
בחודשים האחרונים ניסה הצלם דן חיימוביץ לצרף לזיכרון גוונים ודימויים שונים של חיי היום יום במלבן. הוא שוטט בחלל קומת הכניסה של הבניין ועל מרצפות הכיכר, בין אנדרטת רבין ואנדרטת השואה לבין הבניין המשמש את ענייני העיר. מחפש את השונה ואת המוכר הטבולים בזיכרונות העבר. למרות ההכרות רבת השנים, הוא מצא עולמות חדשים ולא פעם מפתיעים. למשל, קשישים מפזזים ורוקדים בין דלפק המודיעין לעמדת פקידי החניה, ילדים זוחלים ליד עמדת תשלומי הארנונה, והופתע עד כמה חי ותוסס המקום, משתנה לאורך שעות היממה וצרכי השעה, משנה פנים ומכיל ניגודים, לאומנות, ציונות, תל אביביות וישראליות. חיימוביץ יציג חמישה עשר דימויים, שהם שרטוט ראשון של מצב המלבן אחרי חמישים שנה.

Urban Sketchers
מ 19:30
Urban Sketchers הינם קבוצת אמנים המתרגלת רישום מן ההתבוננות הישירה בסביבה אורבאנית. חברי הקבוצה ייפגשו בלובי העירייה, מצוידים במחברות רישום וכלי ציור, יסתובבו בין המשתתפים והמבקרים באירוע ויסקרו את המתרחש דרך רישום.
בסיום הפעילות, יוצגו העבודות לקהל הרחב.

Muzik אלתורי DJ בחלל
משעה 19:30
את האימפרוביזציה הויזואלית של אורבן סקצ'רס תלווה אימפרוביזציה מוזיקלית, בפורמט בלתי שגרתי: שני דיג'יים, בוגרי Muzik, בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה, יתייחסו מוזיקלית למתרחש בחלל לובי העירייה, וינהלו ביניהם שרשרת מוזיקלית, שבה כל אחד, בתורו, ממשיך ומשלים את הקטע שהשמיע קודמו.

בנות בצריח – לוחמות בעקבות לוחמים
19:30, 21:30
סמ"ר ג'ני ורב"ט ג'אנה ממחלקת קשרי חברים בדובר צה"ל מעבירות סיור מורשת קרב מאלף בבניין העירייה, במטרה לקרב בין תושבי עוטף עזה לתושבי עוטף אבן גבירול ומזכירות לכולנו שעירייה זה לא רק ארנונה ודוחות חניה – זו מורשת, זו גבורה, זו רעות!!!
השתיים תקחנה את הקהל מתל אביב של מטה לתל אביב של מעלה.
*הסיור יעמוד בסימן 20 שנה למותו המפתיע של רוה"מ לשעבר יצחק רבין.

בנות בצריח. צילום: יעל צור
בנות בצריח. צילום: יעל צור

יס מאם
20:30, 21:40
חמש מוזיקאיות מוכשרות מזמינות את הקהל למסע נוסטלגי בזמן עם מיטב להיטי שנות ה-50 וה-60.

רונה קינן – הקול שקורא לי
23:00
לאחר שהשנה חגגה עשור לאלבום הבכורה שלה ושלושה אלבומי זהב, ולאחר שנים של הופעות ושל שיתופי פעולה מאחוריה, רונה קינן יוצאת לראשונה לסיבוב מופעי סולו! ללא גיבוי של נבחרת נגנים גדולה, עם גיטרה, מציעה קינן מבט אל לב השירים שלה, אל מקום חשוף וראשוני, בעזרתו היא מייצרת דו שיח בלתי אמצעי ומיוחד עם הקהל שלה, שרואה אותה בפורמט זה בפעם הראשונה. המופע כולל שירים מארבעת אלבומיה ומשלל שיתופי הפעולה שלה, גרסאות כיסוי מתחלפות וטעימה מן האלבום שבדרך. רונה קינן: שירה, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, מפוחית, מלודיקה

קומה 1 – מסדרונות, לשכות וחדרי ישיבות:

מ – 19:30 *
אופרה עם קריצה
ערב עם סולני אופרה צעירים בקונצרטים בלתי אמצעיים
ארבע שעות של קטעי אופרה אהובים ומוכרים עם הפתעות מוזיקליות, הומור וקריצה מטריפה
משתתפים: סולני מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית בליווי פסנתר והנחייה.

'מכונת ציורי דיוקן ושעשוע' מאת נעם ונקרט
כמו במכונות הצילום הוותיקות אתם מוזמנים להיכנס לתא, להחליט מה להראות ולצאת עם דיוקן – אך הפעם יהיה זה דיוקן מצויר. 'מכונת ציורי דיוקן ושעשוע' עוסקת באופן חווייתי בפער בין צילום לציור, ביחסים בין הצייר למצויר ובכלכלה של עולם האמנות. יוצרת העבודה: נעם ונקרט, אמנית ומורה לאמנות, בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל ולימודי תואר שני בבצלאל. ציירת אורחת: יערה אורן, אמנית ומורה לאמנות, בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל.

קומה 4 לובי

20:00,22:45

שירת הרגע
מפגש מוזיקלי בין משוררים, ראפרים, אנשי ספוקן וורד ואנשי מילה,
שיוצרים, תוך אלתור, ביצועים חדשים וחד פעמיים בין מילים למוזיקה.
משתתפים: אריק אבר, עמית אולמן (פדרו גראס), עומר הברון (ג'ימבו ג'ים), דנה ידלין, נעם פרתום מוזיקה: עומר מור (איציק פצצתי)

21:00
סדנת ספוקן וורד
סדנה מעשית לכתיבת וביצוע ספוקן וורד בהנחיית דנה ידלין ועומר הברון.
הסדנה תציע התנסות בז'אנר הייחודי.
במסגרת הסדנה יבצעו המשתתפים משימות כתיבה קצרות ויתנסו בביצועם בליווי המוזיקאי עומר מור, והקהל יוזמן לחוות את תהליכי העבודה המאפיינים את אמנות הספוקן וורד.

קומה 6- חדר ישיבות מערבי:

מאור כהן – סטודיו מוזיקלי
20:30
מאור כהן, מוזיקאי יוצר, במפגש ייחודי עם הקהל החושף את יצירתו העשירה.
במפגש יבצע מיטב משיריו בעיבודים אינטימיים ויספר על דרכו המוזיקלית המגוונת לאורך השנים, מ"זקני צפת" עד אלבום הסולו האחרון. במסגרת השיחה, ישתף את הקהל בתהליכי היצירה ובסיפורים על השירים שכולם מכירים. מפגש בזווית מעט שונה, תוך דו-שיח עם הקהל, פתוחה לשאלות, המספקת את יצר הסקרנות הטבעי של המאזין אל מול היוצר.

פיטר רוט – סטודיו מוזיקלי
22:00
פיטר רוט, מהאמנים ומהמוזיקאים הבולטים והעסוקים בסצנת המוזיקה הישראלית. ממייסדי להקת מוניקה סקס, הפיק, ניגן ושיתף פעולה עם גדולי האמנים בארץ. במפגש יבצע רוט ממיטב להיטיו, ממוניקה סקס עד אלבומי הסולו ופרויקטים מיוחדים בהם היה מעורב, ויספר על דרכו המיוחדת במוזיקה. בין השירים שיבצע: "היא אוהבת", "צחוק הגורל", "סאן חוזה", "בדרך אלייך" ועוד…

קומה 6 – חדר ישיבות קומתי:

20:00
תחנות בתל אביב יפו
שיח אמן בעקבות קיר אמן – זויה צ'רקסקי
פרטים אודות קיר האמן בהמשך התכניה (קומת רחוב)

אוהבים סדרות טלוויזיה
סדנת כתיבה לטלוויזיה בהנחיית אבנר ברנהיימר
21:30
כולם בטוחים שהם יכולים לכתוב סידרה, אם רק יישבו שעה בבית קפה על לפטופ ואספרסו קצר. איזה רעיון יכול להפוך לסדרת טלוויזיה? אילו גיבורים, איזה עולם ואילו עלילות עשויים להחזיק שלוש עונות ויותר? אבנר ברנהיימר, יוצר הסדרות "אמא ואבאז", "בלו נטלי", "עד החתונה" ותסריטאי הסרט "יוסי וג'אגר", יעזור לכם להתחיל.

קומה 7:

גיורא יהלום, רועי רימשון , טלי אורן – "נעמי שמר והעיר הגדולה"
20:00 ,21:45
נעמי שמר, לנצח גדולת הפזמונאיות, לצד המנוניה הלאומיים כתבה שלל שירים לאהבתה הגדולה – מדינת תל אביב. אלו: מחוצפים, חילוניים ושנונים מאד, לכדו ״רגע בזמן״ בחייה של העיר: התקופה שבין מלחמת ששת הימים ליום הכיפורים, זמן בו הפכה מעיר לבנה לעיר קוסמופוליטית.

רועי רימשון, גיורא יהלום והזמרת והשחקנית טלי אורן, יספרו על קורות המשוררת הלאומית בעיר הצוהלת – מחייה כסטודנטית- קיבוצניקית הנודדת בין דירות שכורות, דרך השתחלותה אל הבוהמה עד למלכותה הבלתי מעורערת עליה. שירים וביצועים חיים ליצירות כ״עיר לבנה״, ״מר נרקיס״, ״המכשפות״, ״אנשים יפים״, ו״שני צלמי רחוב״ יחשפו את שמר כפזמונאית צעירה לנצח, ממש כמו העיר שבתוכה חיה ועליה כתבה.

קומה 9 – חדר ישיבות קומתי:

מרחב מוגן , מייצב סאונד ודימויים , אורי דרומר – שיח אמן פרטים אודות היצירה באירוע 'רגע אחד' (אודות היצירה בקומה 12)
20:00

קומה 9- 21:30 חדר ישיבות:
90 דקות על כוחו של רעיון- סדנת כתיבה עם עמליה רוזנבלום

העיתונאית התסריטאית והסופרת עמליה רוזנבלום מזמינה אתכם לסדנה ממוקדת בת תשעים דקות בה תוכל למרכז ולהבנות את רעיון הכתיבה שלכם. איך מעבירים מסר לקורא? לאיזה מסע נדרש הכותב – עיתונאי או סופר לצאת? עד כמה זיכרון וחוויה הם חומר לכתיבה? ואיך מוצאים את הרעיון שלכם?

קומה 10 – חדר ישיבות קומתי:

מרכז העצבים המוניציפלי הוא נקודת התצפית של דוקאביב על אנשים במרחב האורבני – אסופת סרטים דוקומנטריים קצרים (הקרנה בלופ)
20:30, 22:00

Super Unit
במאית: תרזה צ'פיץ, פולין 2014, 20 דקות, פולנית, תרגום לעברית ולאנגלית.
בתוך קרביה של "מכונת המגורים" העצומה הזו מתגוררים 3,000 איש. הם עולים, יורדים ונעים במסדרונות, בחדרי המדרגות, במעליות ובחניונים, כאילו היו בעצמם ברגים ובוכנות וקפיצים.
אורחים נכבדים
במאים: ג'ארד אלטמן ופול סטרוץ, ארצות הברית 2013, 15 דקות, אנגלית, תרגום לעברית
מלון דרכים אמריקאי מסוף שנות ה-60 מועמד להריסה. קולקטיב אמנות משתלט על המקום בשבוע האחרון של חייו ומעלה באוב עם העובדים שנותרו את הזיכרונות המוזרים שהוא מכיל.
לא ידועים
במאית: אווה וובר, בריטניה 2014, 10 דקות, קנטונזית, תרגום לעברית ולאנגלית
לא רק ציפורים נדירות חיות בהונג קונג בכלובים. בעיר הצפופה והסואנת הפערים גדולים, כשלצד מיליונרים במגדלי פאר חיים אנשים חסרי כל, בכלובים זעירים ומרופטים.
וגאס
במאי: לוקאש קנופה, בריטניה 2013, 24 דקות, אנגלית, תרגום לעברית
על החיים העצובים בשולי הזוהר של לאס וגאס, שגם בהם יש תקווה.

קומה 10 – מסדרון:

האיש עם מצלמת הקולנוע
החל מ- 19:30 *
בימוי: דז'יגה ורטוב, בירה"מ 1928, 65דק, אילם.
סרטו פורץ הדרך של דז'יגה ורטוב, הנחשב לאחד מאבות הקולנוע התיעודי. גיבור הסרט הוא צלם קולנוע המסייר ברחובותיה של מוסקבה ומתעד את החיים האורבניים.

קומה 11 – מסדרונות ולשכות:

טרמינל *
סיור גלריות וירטואלי בניו-יורק וקאטר
החל מ- 19:30
סיור ווירטואלי ייחודי המאפשר הצצה אל מיטב התערוכות המוצגות בזמן אמת בערים מרכזיות בעולם. הסיור ייערך בין הגלריות הבולטות בניו-יורק ובקטאר. הסיורים יועברו על ידי מיטב מרצי המוזיאון, ויכללו עבודות מרכזיות המוצגות לצד פיסול חוצות קבוע במרחב הציבורי, בליווי הסברים מרתקים על ההקשר התרבותי בו מוצגת התערוכה.
הסיור הוא טעימה מסדרה הנערכת במוזיאון תל אביב לאמנות תחת אותה הכותרת.
באירועי "רגע אחד" יצא סיור כל חצי שעה לניו יורק ולקטאר.

קומה 11 – חדר ישיבות קומתי:

ארי טפרברג, אנסמבל 'גולדן דלישס' – "כסף קטן"
22:30, 21:30, 20:30
טריקים של איזון עם מטבעות של 10 אגורות. תאטרון-חפצים עני, בו מתערער האיזון הפיזי והנפשי של המופיע, תוך הפגנת מיומנות וירטואוזית ואזוטרית לחלוטין. כך נוצרים רגעים מצחיקים, מסוכנים ופואטיים באמצעות החפץ הכי מיותר בתיק.
העבודה נוצרה במסגרת ביה"ס לתאטרון חזותי.

קומה 12 – אולם אירועים:

כל מה שמצחיק בעולם *
החל מ- 19:45
ערב הסטנדאפ והמערכונים של "כל מה שמצחיק בעולם" מגיע ללילה שכולו על חשבון משלם המיסים! 7 מופעים בזה אחר זה, והקרנה של מערכוני הוידאו שהפכו לקאלט, ״מסיבת כבדים״, ״המחברת הסגורה״ ועוד. יעלו: ניב מג'ר, ליאור אמסטרדמסקי, ירמי שיק בלום, גלית חוגי, אריאל וויסמן, תומר פישמן, אסף קפלנסקי.

כל מה שמצחיק בעולם. צילום: שחר שטיבל
כל מה שמצחיק בעולם. צילום: שחר שטיבל

קומה 12 – חדר 1212:

השימוע
יצירתה של רננה רז
19:30, 21:30
"השימוע", אירוע האזנה מחדש – חזרה לפרשה של המורה אדם ורטה שהתרחשה בינואר 2014 והסעירה את הציבור הישראלי. ארבעה שחקנים ישמיעו את אשר נאמר באותו החדר – אך לא יציגו אותו. כשהם מרכיבים אוזניות, ישמעו השחקנים את הקלטת השימוע המקורי ויחזרו על המלים ללא שהות, בפעולה הדורשת ריכוז ולא מאפשרת התכוננות, אפיון של הדמות או הזדהות. השמיעה של הטקסט מחדש – בקולות חדשים ובווריאציות שונות, מנתקת את הטקסט מהקשרים אוטומטיים, מדעות קדומות, חושפת את רבדיו ומייצרת רגע טהור של הקשבה חדשה. משתתפים: אמיתי יעיש בן אוזיליו, עופר עמרם, נעמי פרומוביץ ורננה רז.
'השימוע' הופק והועלה לראשונה במסגרת 'פסטיבל בבית' 2015 במסגרת עונת התרבות בירושלים.
מנהלת אמנותית: דפנה קרון

רננה רז, השימוע. צילום: כפיר בולוטין
רננה רז, השימוע. צילום: כפיר בולוטין

קומה 12 – חדר ישיבות הנהלה:


יואב קוטנר – הארכיון הישראלי
20:30
הקליפים הישראליים הכי נדירים והכי מעניינים משנות הששים והשבעים! התרנגולים, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים, אריק איינשטיין, שלום חנוך, תמוז, כוורת, מתי כספי ושלמה גרוניך, שלמה ארצי, צביקה פיק, להקות צבאיות ולהקות הקצב. משחור לבן עד תחילת ימי הצבע!

יואב קוטנר – הביטלס
22:00
תקציר סיפורה של הלהקה הכי גדולה בכל הזמנים. להיטים וקטעי ארכיון, הופעות חיות, היסטרית "הביטלמניה", הקשר (שלא היה) לישראל, פרשת "פול מקרטני מת", מה קרה כשג'ון פגש את יוקו והעיקר: המהפכה המוזיקלית ששינתה את העולם.

קומה 12 – גרם המדרגות המערבי:

מ 19:30 *
מרחב מוגן, אורי דרומר
המיצב מתחיל בקומה 12 בגרם המדרגות המערבי ויורד מטה בין קומות העיריה)
פרויקט בינתחומי הנוצר במיוחד עבור בנין עיריית תל אביב, ומשלב בין סאונד, דימוי וטקסט. הפרויקט מוצב בחדר המדרגות של בנין העיריה, מתפרש על פני 12 קומותיו, ומתייחס להקשרים שונים של המבנה. בכל אחת מ- 12 הקומות יתנגן סולם מוזיקלי שונה כבסיס ליצירה מוזיקלית כוללת המתרחשת בחלל הפרויקט. מרחב חדר המדרגות והאקוסטיקה שלו מכתיבים למבקר את התנועה בתוך היצירה. הדימויים והטקסטים נאספו ממקורות שונים – ארכיונים פרטיים ועירוניים, ספרות עיון פרוזה – מתייחסים באופנים שונים לבניין, לסמליות שלו, להיסטוריה שלו ולעתידו.
הפרויקט עוסק בחיבור בין שמים לארץ, בין מעלה ומטה במובנים שונים- סמליים וקונקרטיים, מטאפוריים וגיאוגרפיים, בין אדם לבנין עירו. המיצב מתחיל בקומה 12 ויורד מטה בין קומות העיריה.

גג בניין העירייה:


נעם רותם ודני מאיר -single copy
החל מ- 19:30 *
מערכת החוקים של סינגל קופי מעמידה במבחן את מערכת היחסים שבין האמן, ליצירה ולקהל, תוך שהיא נוגעת בזמן אמת בשאלות טעונות הקשורות לערך ולעצם קיומה הממשי של היצירה. הקהל הופך לשותף פעיל, וברגע שהיצירה נשלמת היא כבר לא בתחום שליטתו של האמן. במשך 25 דקות מקליטים, מדפיסים ומפיצים המוזיקאים יצירה חדשה מול קהל, בכל אורך ובכל אמצעי שהם בוחרים. את התוצאה יצרבו על דיסק בעותק יחיד, יחתמו עליו ויעניקו אותו באופן אקראי לאחד הצופים. הצופה הופך לבעלים החוקיים של היצירה וגורלה תלוי רק בו – באפשרותו להציג, להשמיע, למכור או להשליך אותה לפח. לאחר מסירת העותק היחיד, יתחילו האמנים בהקלטה של יצירה חדשה שתמחק את הקודמת. התהליך חוזר על עצמו שוב ושוב.
*הכניסה תתאפשר בהצגת כרטיס דיגיתל בלבד

קומת הרחוב, קיר חיצוני דרומי:

תחנות בתל אביב יפו , קיר אמן – זויה צ'רקסקי
החל מ- 19:30
רצף הציורים המוצגים כרגע בפרויקט קיר אמן נעשה על ידי האמנית זויה צ׳רקסקי במקומות שונים בעיר: מיפו בדרום עד בן יהודה בצפון. בין המקומות המופיעים בסדרה: שכונת עג׳מי, שד׳ ירושלים, התחנה המרכזית הישנה, רח׳ סלמה, רח׳ אלנבי, שד׳ רוטשילד, כיכר רבין, רח׳ בן יהודה וחוף הים שתופס את החלק המרכזי של הסדרה. ציורי נוף שנעשים מן ההתבוננות הם פרקטיקה יומיומית בעבור צ׳רקסקי. ב-4 השנים האחרונות היא יוצאת לשטח באופן קבוע ומתעדת רגעים בנוף העירוני, האנושי והחברתי של תל אביב – יפו ושל מקומות אחרים בארץ ובחו״ל.

מרכז ענב, מתחם חזרות פתוח:

משעה 19:30
במתחם ציוד חדשני ובימה מיוחדת, והוא מיועד ליוצרים ולהרכבים מוזיקליים תושבי תל אביב-יפו לביצוע חזרות ללא תשלום, תוך תרומת ההופעה הראשונה לקהל הרחב.

יופיעו אחד אחר השני:

עדי אולמנסקי
יוצרת, מפיקה וזמרת שחדרה לתודעה כסולנית הרכב האלקטרו "לורנה בי" ופתחה בקריירת סולו. המוזיקה שלה נעה מאלקטרוני, דרךR&B , עד נגיעות היפ הופ וטראפ, ויוצרת את קולה הייחודי.
גארדן סיטי מובמנט
חברי גארדן סיטי מובמנט מגיעים לענב עם חזרתם ממסע הופעות באירופה, ארה"ב ובפסטיבל פרימוורה. הערב יכלול חומרים חדשים!
גלעד כהנא – חתירה אל ההווה
מפגש של מוזיקה אקלקטית ואלתורים שיחקרו את מה שלא ניתן לחקור.
גלעד כהנא, מוזיקאי, סופר וקולאז'יסט, סולן להקת ג'ירפות, סולן ההרכב "The Walking Man" והצמד "לא כוחות" (יחד עם תמיר מוסקט).
גַבִּירוֹל, רח' אבן גבירול 106- 108:

״החתונה״
החל מ- 19:30
האמניות תמר כץ ועומר גולדמן יהפכו באופן חד פעמי את רחבת גַבִּירוֹל התעשייתית והמחוספסת לגן אירועים, שיארח את חתונתם של טל ויואל – כדת וכדין. הערב החגיגי יכלול, כנהוג בחתונות, קבלת פנים ואירוח עם כיבוד שיוגש לאורחים, בר, דיג׳יי, מוזיקה חיה, וטקס חופה וקידושין רשמי .
בעזרת פעילויות ופעולות שונות באי האירוע יהפכו מקהל של צופים למשתתפים פעילים באירוע, מזרים מוחלטים לאורחים של כבוד בערב המיוחד של זוג שהם אינם מכירים. לאחר הטקס יוזמנו האורחים לרחבת הריקודים במנהרה מתחת גבירול מועדון ה״תחת״ , שם יופיעו וינגנו: Karma She (כרמל מיכאלי), דור ציפורי, ניב הדס ובנג'י לנפלט.
האירוע יכלול תערוכה שתוצג בחלל הגלריה, שם יוצגו עבודותיהן של האמניות – שאשא דותן, תמר הירשפלד, רותי דה פריז, טל בראון ומיקה חזן בלום – מיצב, פיסול ווידאו בהשראת ליל הכלולות וגרורותיו. (התערוכה תמשיך להציג בגלרית גַבִּירוֹל כשבועיים נוספים לאחר האירוע).

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אירועי "רגע אחד" חוזרים בפעם השלישית, ותושבי העיר ומבקריה מוזמנים לערב אחד של מופעי תיאטרון, מוזיקה, סטאנדאפ, צילום ועוד, ללא תשלום,...

מאתמערכת טיים אאוט5 בנובמבר 2015
״איפה אני לעזאזל?״ צילום של רונית פורת, מתוך ״פלסטר 3״

ריפוי בעיסוק: תערוכת המכירה הגדולה של עמותת רופאים לזכויות אדם

ריפוי בעיסוק: תערוכת המכירה הגדולה של עמותת רופאים לזכויות אדם

תערוכת המכירה של רופאים לזכויות אדם חוזרת בשלישית עם 200 עבודות של שמות מהגדולים בעולם האמנות בארץ במחיר אחיד

״איפה אני לעזאזל?״ צילום של רונית פורת, מתוך ״פלסטר 3״
״איפה אני לעזאזל?״ צילום של רונית פורת, מתוך ״פלסטר 3״

עמותת רופאים לזכויות אדם תפתח בשבוע הבא, בפעם השלישית, את תערוכת המכירה "פלסטר", לגיוס כספים למרפאות הפתוחות שלה. בתערוכה, שאצרו ורדית גרוס וכרמית גלילי, משתתפים 140 אמנים יהודים וערבים, והיא תפעל ב-4-6 ביוני בהאנגר 2 בנמל יפו (חלל התיאטרון).

רופאים לזכויות אדם הוא ארגון הפועל למען שוויון בזכויות לבריאות. הארגון מפעיל מרפאות פתוחות המסייעות לאוכלוסיות שאין להן ביטוח בריאות ממלכתי או גישה למערכת הבריאות הציבורית. מרפאה אחת של הארגון פועלת ביפו למען אוכלוסיות חסרות מעמד בישראל (פליטים, מהגרי עבודה, נפגעות ונפגעי חוק האזרחות), ויש לו גם מרפאה ניידת שחברי צוותה נוסעים בכל שבת לכפר אחר בגדה המערבית, וגם לרצועת עזה כשיש אישור לכך.

מטרתה של התערוכה "פלסטר 3", ששמה משלב מושג מעולם הרפואה (פלסטר) ומושג מעולם האמנות (פלסטית), היא כאמור לגייס כספים למען פיתוח המרפאות הפתוחות ואחזקתן. בתערוכה ישתתפו אמנים מתחילים וכן אמנים ותיקים ומוכרים, בהם דני קרוון, דוד טרטקובר, ציבי גבע, יאיר גרבוז, זויה צ'רקסקי, Know Hope, אורי גרשוני, סיגלית לנדאו ו־Klone.

העבודות, 200 במספר, יימכרו כולן במחיר אחיד – 1,000 דולר – כחלק מתפיסת העולם השוויונית של הארגון. 25 אחוז מהסכום יקבל האמן והשאר הוא תרומה לרופאים לזכויות אדם. הציורים והתצלומים שיוצגו אינם פוליטיים בהכרח. "הם מייצגים את הפרקטיקה האמנותית של כל אמן", אומרת האוצרת ורדית גרוס, "רצינו שלא תהיה תמה ספציפית כדי להבטיח עושר אמנותי".

הרעיון מאחורי התערוכה החל לפני שלוש שנים, אז ביקרה גרוס בסטודיו של האמנית שירה גלזרמן. השתיים, שביקשו לסייע לארגון, הניחו כי ארגון תערוכת מכירה תהיה יוזמת התנדבות "יעילה יותר מלשבת במשרדים. התערוכה נחלה הצלחה גדולה בשנתיים האחרונות, ואני חושבת שהיא נותנת לרופאים לזכויות אדם את ההזדמנות לצאת החוצה ולבלוט, וכך אנשים יכירו גם את הארגון", מעידה גרוס, "היה לנו חשוב שהתערוכה תהיה אצורה ושיהיו אלה אמנים שאנחנו מאמינות בעבודות שלהם".

"פלסטר 3". אירוע פתיחה: חמישי (4.6), החל מ־20:00.

מכירה מוקדמת החל מ־31.5. פרטים נוספים באתר:phrplaster.com

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תערוכת המכירה של רופאים לזכויות אדם חוזרת בשלישית עם 200 עבודות של שמות מהגדולים בעולם האמנות בארץ במחיר אחיד

מאתז'נאן בסול28 במאי 2015
אימוג'י קקי

מוזיאון החרא נפתח באיטליה, ועוד חרא בעולם האמנות

נפתח מוזיאון חרא באיטליה - ולא במובן של ביקורת על איכות המוזיאון, וזו הזדמנות לסקירת ביזאר קטנה בעולם האמנות. חרא של...

מאתדר מוספיר6 במאי 2015
דיוויד הוקני

משיכת יתר: האם הציור חוזר לסצנת האמנות הישראלית?

לאחר אינספור עליות ומורדות, יחס מזלזל מצד האקדמיה ומוניטין מפוקפק, נדמה שהציור מוצא את מקומו מחדש בסצנת האמנות הישראלית והבינלאומית. קווים...

מאתמיטל רז29 באפריל 2015
עבודה של זויה צ'רקסקי

מבט שני: התערוכה של זויה צ'רקסקי נבלעת בין הקיבוץ לברביזון

למרות האג'נדה החברתית והאסתטית, תערוכת היחיד של זויה צ'רקסקי לא מצליחה לעניין

מאתמיטל רז12 בינואר 2015
מתוך התערוכה "בית"

בית משותף: אמנים ישראלים וילדי מהגרים בתערוכה בנושא בית

סטודנטים בבצלאל יזמו מפגש ודיאלוג בין יוצרים ויוצרות לבין ילדי מהגרים. התוצאה: תערוכת אמנות שתיפתח בתל אביב בסוף החודש

מאתליאור קסוס23 באוקטובר 2014
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!