חב"ד הוא מבצע ההשפעה המצליח בכל הזמנים בישראל, יסלחו לי הקטארים, ולמדתי זאת על בשרי בשבוע האחרון. מדובר בתנועה משיחית מיסיונרית, ימנית וקיצונית שמצליחה במחי חיוכים, חנוכיות וסופגניות לסנוור כל כך הרבה ישראלים ולהסתיר לפחות שמונה ימים בשנה, ולרוב אף יותר מזה, את האג'נדות הרדיקליות שהיא מייצגת.

>> איך מגבירות את התקווה עכשיו: לשפוך אור על המציאות. אור ורוד
>> היהודים באים: מפחיד פה, מפחיד שם, וב"ארץ נהדרת" רוצים מסיבה

שבוע לפני חנוכה פרסמתי שורה של סרטונים שמציגים מי הם באמת חב"ד ומדוע לא ראוי שהורים וילדים ידליקו איתם חנוכיות במרחב הציבורי. רגע אחרי הפיגוע הקשה בסידני, החל מחול שדים של שקרים, הסתה, השמצות ואיומים, כזה שלא העליתי על דעתי.

כל מכונת הרעל על שלוחותיה התגייסה כדי להפיץ את השקר לפיו הציוצים והסרטונים נכתבו מיד אחרי הפיגוע ולא לפניו. גם אחרי שהיה ברור שזה לא מחזיק מים – ולו מהטעם הפשוט שהציוצים והסרטונים שלי הופצו שבוע קודם לכן – המשיכו ההשמצות והאיומים. קיטונות של שנאה הוטחו בי ובכל מי שהעז לתמוך בדעתי. בישראל 2025, מייצגי היהדות מטעם עצמם הם חלק ממכונת הרעל הפופוליסטית.

דבר אחד טוב קרה מכל הרעש שהם יצרו: רבים בחרו להקשיב ולהתחיל לדון ברצינות במקום הכבוד של חב"דבחברה הישראלית, תנועה שהחלה כא-פוליטית ואנטי ציונית והפכה במרוצת השנים לשחקנית במגרש הפוליטי.נזכיר, חב"ד עומדת בראש מפעל ההדתה הגדול בישראל והיא לא מסתירה את זה. שלוחיה מקבלים שכר כדי לשדל כל אחד מכם להניח תפילין בקניון, בכיכר, מחוץ לסופר והכי גרוע, לילדים שלכם בכניסה לבית הספר התיכון. הכל נעשה בנופת צופים, "חבר, כבר הנחת תפילין היום?", ואצל הילדים והנוער זה גם מלווה בקבוצות ווטסאפ ושמות פרטיים. אחרי הנחת התפילין הם מזמינים לשיעורים בקבוצה ופיצה. אחרי זה תבוא גם הטלית.

מי הם אותם בגירים, שעומדים בשערי בתי הספר? חלקם ברי גיוס שהשתמטו, ואחרים אין לדעת. איש אינו יודע וגם לא בודקים. בעיריית תל אביב-יפו העבירו חוק עזר נגד דוכני חב"ד, אז הם מגיעים לשער בית הספר עם תיק בלבד כדי לא להיחשב דוכן, עומדים כמה מטרים מהכניסה ופונים בעיקר לצעירים בקרב התלמידים, אלו בני ה-13 שזה עתה עלו למצוות. למשטרה אין באמת מה לפנות.

הרבי מלובאוויטש גויס להשפיע על מקבלי ההחלטות שלא לקבל את עסקת החטופים. מכתב הנושא את עמדתו יצא אל ראש הממשלה והשרים וקרא להם להתנגד. חסידי הרב הפגינו בכניסה לכפר חב"ד נגד העסקה. אבל משוחרריה נראו מחובקים עם אנשי חב"ד פשוט כי הם לא יודעים עד כמה החסידים מאירי העיניים פעלו נגד שחרורם"

אם היו עומדים שם פעילי עוצמה יהודית ומחלקים סיכות של חבל תלייה, גם אז הייתם ניגשים? אז זהו, שחב"ד זה עוצמה יהודית ועוצמה יהודית זה חב"ד: לפני הבחירות הכלליות פורסמו סרטונים באתרי חב"ד שקוראים להצביע לבן גביר. כך גם היה לפני הבחירות המקומיות. כשבוחנים את אחוזי ההצבעה בכפר חב"ד – רוב הבוחרים הצביעו לעוצמה יהודית.

ואיך יודעים שהקשר הוא כזה אישי וקרוב?בן גביר היה אורח הכבוד בחגיגה של חב"ד לפני שבועיים, במה שנחשב מועד ייסוד חב"ד, י"ט כסלו, שהוא חג הגאולה או ראש השנה של החסידות לציון יום השחרור מהכלא הרוסי של הרבי מלאדי, מייסד החסידות (גילוי נאות, גם אני מצאצאיו). במעמד הכי חשוב שלהם, בן גביר דיבר באריכות על חוק עונש המוות שהוא מקדם והחסידים בתגובה הריעו לו.

בחנוכה אורח הכבוד שלהם היה השר עמיחי אליהו ("להטיל פצצת אטום על עזה") אף הוא מעוצמה יהודית. אליהו דרש מהנוכחים שירחיבו את מפעל החזרה בתשובה שלהם. לשני אלו לא באמת אכפת שהחסידים לוקחים חלק בהפגנות "נמות ולא נתגייס".ואם חוזרים להסכמים הקואליציונים, אפשר לראות שבן גביר הוא שהוסיף דרישה להרחבת כפר חב"ד והשלמת בינוי מרכז המורשת של הרבי מלובאוויטש. אם היה נדמה לכם שהם מגייסים מיליוני דולרים ומממנים את הכל מעצמם, אז אתם טועים – גם אתם לוקחים חלק בחגיגה.

הרבי גויס גם להשפיע על מקבלי ההחלטות שלא לקבל את עסקת החטופים, אותה עסקה שבן גביר היה גדול מתנגדיה. מכתב שנושא את עמדת הרב יצא בתקופה שקדמה לעסקה השנייה לראש הממשלה והשרים וקרא להם להתנגד. חסידי הרב אף יצאו להפגין בכניסה לכפר חב"ד נגד העסקה, אבל משוחרריה נראו מחובקים עם אנשי חב"ד פשוט כי הם לא יודעים עד כמה החסידים מאירי העיניים התנגדו לשחרורם.

אין ספק שחב"ד מעורבת במפעלי חסד, והפעולות שלהם ברחבי העולם מרחיבות את הלב, אבל צריך להתבונן נכוחה בעמדות שהם מקדמים כאן בישראל. פה, החב"דניקים הקיצוניים עוברים טיהור שנתי בריטואל החנוכה, והגיע הזמן שנפקח את העיניים ונפעל לצמצם את הנוכחות שלהם במרכזי הערים, כי מה שעומד מאחורי החנוכייה המנצנצת חשוב יותר מהסופגנייה והנרות.

יחד עם הוועד האזרחי העירוני בחרנו לראות את התמונה הכוללת ולהציג אלטרנטיבה. משך כל ימי החג הדלקנו חנוכיית ערכים ליברלית שנדדה מכיכר לכיכר והקדשנו נר לכל ערך: ערבות הדדית, חירות וחופש, הגברת האור, דמוקרטיה וכוח אזרחי,חיים משותפים, מנהיגות נשית, סובלנות ושוויון, תקווה ושלום.תושבי העיר התייצבו כדי להדליק חנוכייה שמייצגת אותם, את הערכים שלהם. בשנה הבאה עלינו למלא את העיר כולה באור ערכי שמייצג את העיר וערכיה – עיר חופשית וליברלית שמאמינה בדמוקרטיה, שוויון, סובלנות וחיים משותפים.
>> הדס רגולסקי היא חברת מועצת העיר תל אביב-יפו וראש מטה הדמוקרטיות ברשימת "הדמוקרטים"

• טור דעה
• הבועה
• חב"ד
• חילונים

בשבוע שעבר נתקלתי בידיעה הבאה באתר החדשות החרדי "כיכר השבת":
בעיריית תל אביב: חגיגת יום הולדת לרבי מליובאוויטש
מחזה מרגש בעיריית תל אביב: בקומה ה-12 חגגו שלוחי חב"ד בעיר את יום הולדתו ה-123 של הרבי מליובאוויטש | מצות שמורות הוענקו לכל סגל העובדים בעירייה | אסף זמיר, ממלא מקום ראש העיר חולדאי: "כל שליח בשכונתו מצליח להיות אהוב על כל התושבים, מכל הסוגים והדעות"

>> על זה נלחמנו: רון חולדאי ומיטל להבי, אל תמכרו את המחנה שלכם
>> חולדאי, איך אתה מאפשר ל"ראש יהודי" לזרוע כאוס בתל אביב?

בתמונה שמלווה את הכתבה נראה ממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו, אסף זמיר, עם כיפה מעוטרת בלוגו חב"ד לראשו, נואם בפני כ-50 "שלוחי" התנועה. אלה העוסקים יום וליל בניהול הפעילות המיסיונרית הענפה של חב"ד ברחבי העיר. לא נצפו נשים בחדר מלבד נשות הצוות של זמיר, למקרה שתהיתםן.

החדר אינו בית כנסת ולא קבר של צדיק, אלא אולם הישיבות של מועצת העיר תל אביב-יפו, המקום בו מתקבלות החלטות ומתעצבים פני העיר וצביונה. אמנם יש שיראו בָּמקום קודש, אך לא עד כדי כיפה על הראש. בוודאי לא הכיפה הספציפית הזאת, שאינה אלא כלי של הנכחה, אמצעי לסימון טריטוריה וכפייה של יהדות מסוג אחד על יהדותו של אחר. לא יכול להיות שזמיר, שאמור להכיר את התנועה מלגו ומלבר ומודע להיקף פעילותה בעיר ולמטרותיה הברורות, לא רואה את זה.

החנפנות הבלתי נתפסת של נבחרי הציבור החילונים הליברליים כלפי תנועות ההדתה הופכת לשיתוף פעולה מלא להצמדת הדת למושג ממלכתיות. הפחד הבזוי שלהם ממכונת הרעל האמונית מאפשר את הנגיסה המתמשכת במרחב הפעולה ובגבולות החופש החילוני

החופש להיות חילוני

לצד הפעילות המסיונרית הענפה של חב"ד במוקדי הטיולים של אחרי צבא וערי הרילוקיישן ברחבי העולם, בתנועה שכללו ביד אמן את השימוש בערכי הדמוקרטיה והליברליזם כדי לכפות יהדות מסוג מסוים על המרחב הציבורי הישראלי כולו. מה שהיה "התחשבות ברגשות הדתיים" הפך בשנים האחרונות לפועל "לכבד". כל סירוב או התנגדות לסממן דתי, כל סירוב לשיתוף פעולה מלא – מסומן כחוסר כבוד ומכאן קצרה הדרך לכתב אישום חברתי על אוטו-אנטישמיות.

וכך, בלי ששמנו לב, החופש לא לבצע פולחן דתי נלקח מהציבור החילוני. איבדנו את הזכות להתנגד להצבת דוכני שידול הנחת תפילין במרחב החילוני של תל אביב. והתודעה הזאת הושרשה כל כך, שזמיר כבר אינו יכול להעלות על דעתו שתמונתו בכיפת חב"ד מול קהל גברי לחלוטין, חרדי מאוד והמייצג הישיר של הדתה במרחב הציבורי, היא אצבע בעין לציבור שלו.

מזה למעלה משנתיים, שהציבור החילוני ליברלי בתל אביב בפרט ובישראל בכלל נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים על הלכות חייו החילוניות וערכיו הליברליים. מזה למעלה משנתיים, שהציבור הזה נלחם באופן עיקש, שלא לומר סיזיפי, על מרחב הזכויות שלו, על ההכרה בתרבותו ובערכיו החילוניים. ומי שאמור לתת לו גב, מי שאמור להגן על התרבות החילונית, מותיר אותנו לבד במערכה.

החנפנות הבלתי נתפסת של נבחרי הציבור החילונים הליברליים כלפי תנועות ההדתה הופכת לשיתוף פעולה מלא להצמדת הדת למושג ממלכתיות. הפחד הבזוי של נבחרי הציבור החילוני-ליברלי ממכונת הרעל האמונית מאפשר את הנגיסה המתמשכת במרחב הפעולה החילוני, בגבולות החופש של הציבור הלא אמוני.

בעוד אנחנו משקיעים שעות וימים בהדיפת הגורמים האנטי-ליברליים, שליחינו בעירייה דואג לחבק את אותם גורמים ממש. "בכל יום אני מוקיר מעומק ליבי את פעילותכם המסורה… כל שליח מצליח להיות אהוב על כל תושביו בשכונתו", בירך זמיר את הנוכחים. אלה שכל פעילותם המוצהרת היא להפוך את בוחריו לדתיים יותר ואת תל אביב לחילונית פחות.

הרבי אמר אסור לחתום על עסקה

התמונה הופכת בעייתית עוד יותר, כשאנחנו רואים את הפעילות האגרסיבית של חב"ד במאמצים לטרפד עסקת חטופים. בינואר השנה, בעוד נרקמים פרטיה של עסקה שתוציא אנשים מתופת הגיהנום, דאגה התנועה לציין בפני מקבלי ההחלטות כי עמדתו של הרבי מילובביץ' – זה שלא הביע דעתו מאז מותו בשנת 1994 – היאשאין להסכים לעסקת החטופים. לצד הבעת עמדה נחרצת ואכזרית זו, קראו ראשי התנועה לחבריה לצאת ולחבור להפגנות המחנה המשיחי המתנגד לעסקה.

אותה תנועה שמפלסת דרכה אל לבבות ההמונים בחיוכים ושמחת חיים בלתי מוסברת בעודה כובשת את המרחב הציבורי בסממנים דתיים, תורמת באופן פרו-אקטיבית להפקרתם של 59 האחים שלנו, שנמקים במנהרות. ומקבלת חיבוק חם מעיריית תל אביב-יפו, שעוד מעזה להודות להם בשמנו.

זמיר היה "משלנו". רבים מבוחריו הם אותם צעירים שהגיעו לעיר בסוף שנות ה-90 תחילת ה-2000 ולא עזבו כשנולדו הילדים. נשארו כי רצו לגדל ולחנך את הדור הבא במקום בו הם עצמם פרחו, בעיר שחופש ותרבות וביטוי עצמי הם חלק ממנה.בשנים האחרונות הדור הזה לא רק נלחם כדי להישאר בעיר היקרה בעולם, אלא נלחם עליה ועל הציביון החילוני הליברלי החופשי שלה. בשנתיים האחרונות, בצל הנסיונות לצמצום זכויות החילוני המצוי, צצו בעיר עשרות אם לא מאות התארגנויות קהילתיות, שביקשו ליצור לעצמן תוכן. סוכה שכונתית של שלום ולא של חב"ד, חנוכיה בגינת דובנוב עם מסר קצת יותר מורכב ובמקום זו של חב"ד, וחפש את המטמון על אופניים בכיפור.

קהילות העיר החילוניות שחשות את השינויים במרחב, דואגות בעצמן להנכיח עבור הדור הבא את תרבות החופש, החשיבה העצמאית, השוויון והסולידריות.אם אנחנו לא נהיה מי שאנחנו, תל אביב לא תהיה תל אביב. ואם קברניטי העיר לא ישמרו עלינו, לא ילחמו ביחד איתנו על הערכים המשותפים שלנו, על הבועה הזאת שלנו – לא תהיה תל אביב,כמו שאם המשיחיות תנצח את הדמוקרטיה, לא תהיה מדינה.

ראש העירייה וממלא מקומו מסכימים ב-100 אחוז עם המשפט האחרון. השניים גם מכירים את האמת שמסתירה חב"ד מאחורי החיוכים והכרפס ומצה באיזה חור בתאילנד. הם מודעים לעובדה שחב"ד היא תנועה פוליטית מיסיונרית קיצונית, שכבר מזמן חברה לזרם המשיחי-לאומני במטרה המשותפת: פעילות הדתה אינטנסיבית ברחבי ישראל החילונית ובדגש על תל אביב, פעילות שאינה נעצרת ברחוב – היא מגיעה עמוק לתוך מוסדות השלטון.

אנחנו מצפים מנבחרי הציבור שלנו לחדול הריקוד בשתי החתונות, להפסיק את הדילים מאחורי הגב, לשים אופורטוניזם בצד ולהילחם על החיים שלנו. במקום לסגור עם חב"ד על 30 נקודות הדתה בעיר ובעלות על סוכות, חנוכה ופסח בעבור מיקור חוץ של פעילות רווחה ועזרה למשפחות נזקקות בעיר, תדאגו לציבור שעושה את העיר, לא זה שבא אליה עם מטרות נסתרות. נכון להיום מפעילה חב"ד למעלה מ-50 סניפים בשכונות העיר ובאוניברסיטה. עיריית תל אביב מנהלת פחות מ-30 מרכזים קהילתיים ברחבי העיר. זה לא נראה לכם מוזר?

• טור דעה
• אסף זמיר
• כפייה דתית
• עיריית תל אביב
• הבועה
• חב"ד

חגיגות חג החנוכה בתל אביב כבר בעיצומן, וכמדי שנה העיר מתמלאת חנוכיות ציבוריות בכל שכונה, אך שלא כמדי שנה הרגישות לענייני דת וחופש מדת בשיאה גם בעקבות השתלטות המפלגות החרדיות והדתיות על הממשלה. תושבים רבים הבחינו בעובדה כי לתנועת חב"ד יש בלעדיות כמעט מוחלטת על הדלקת חנוכיות במרחב הציבורי בעיר, ותהו מדוע בעצם.

אל התוהים הצטרף אתמול גם סגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי ששיגר פנייה רשמית לראש העירייה רון חולדאי, בדרישה כי העירייה לא תאפשר בלעדיות במרחב הציבורי לזרם מסוים אחד בלבד ביהדות ודרש כי העירייה עצמה תהיה זו שתציב את החנוכיות בעיר. "רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים וגם חילונים ידליקו השבוע נרות חנוכה", כתב לדיאנסקי, "אולם במרחב הציבורי, בחסות עיריית תל אביב, הוצבו למעלה מ-100 חנוכיות ברחבי העיר רק של זרם חב"ד".

זו אינה הפעם הראשונה שבה מעלה סגן ראש העיר את השאלה, שכן גם בחגים אחרים מעניקה העירייה בלעדיות לחב"ד, אחד הפלגים הקיצוניים ביותר פוליטית בחברה החרדית, על שלל אירועים עירוניים החל מתהלוכת ל"ג בעומר, דרך קריאת המגילה ועד אירועי שבועות. בחודש מאי שעבר פרצה סערה תקשורתית-ימנית עקב הביקורת שהשמיע לדיאנסקי על תהלוכות חב"ד בל"ג בעומר (כ-20 מהן התרחשו בכל רחבי העיר, זמרות הודרו מהאירוע, פעילות מיסיונרית להחזרה בתשובה התרחשה במהלכן).

"מזה שנים", כתב לדיאנסקי, "שולט זרם חב"ד במרחב הציבורי בתל אביב. חנוכיות בחנוכה, תהלוכות והופעות בגינות בל"ג בעומר, אירועים בשבועות, דוכני תפילין במשך כל השנה ברחבי העיר ועוד ועוד. כל האירועים כמובן ממותגים חב"ד', חלקם אף בחסות עיריית תל אביב, וכך נוצר הרושם שיהדות = חב"ד. לא כך הוא הדבר. יש עוד זרמים רבים ביהדות וכעירייה פלורליסטית המנהלת את המרחב הציבורי, חובה לתת לכך ביטוי".

בעיריית תל אביב-יפו מיהרו להגיב: "בניגוד לנאמר, לא ניתנה שום בלעדיות לארגון חב"ד וגם גורמים נוספים שפנו וביקשו להדליק חנוכיות בשטח ציבורי קיבלו אישור, וזאת בתמורה להתחייבות לעמוד בדרישות החוק וההנחיות להצבת חנוכיות במרחב הציבורי. נציין כי העירייה מקיימת מאות הדלקות עירוניות חגיגיות בלמעלה מ-100 מרכזים קהילתיים ובגינות הציבוריות ברחבי העיר".

• הבועה
• הדתה
• חנוכה
• עיריית תל אביב
• חב"ד

• Facebook
• Twitter
• Email

כיכר מלכות ישראל:שוב אירוע בכיכר רבין מצליח לעצבן את תושבי העיר, והפעם לא מדובר בחגיגות הניצחון של נטע ברזילי בכיכר בזמן האירועים האלימים בגבול הרצועה וגם לא מאהל מסחרי ענקי שמוקם בשטח הכיכר. בסוף החודש (שני, 25.6) אמור להתקיים בכיכר אירוע "משיח בכיכר" של חב"ד, עצרת המונית תחת הכותרת "אמונה. שמחה. גאולה". על פניו אירוע שלא מעניין את רוב תושבי העיר והכותרת הוורודה שלו נשמעת סבבה בסך הכל, אלא שבקהל תתקיים הפרדה בין גברים ונשים, ואף אישה לא תעלה לבמה. מי שכן יזכו לעלות אל הבמה הם "גדולי הזמר היהודי מכל הגוונים", כולל מענדי ג'רופי, מיילך קהאן, אבי בן ישראל, מקהלת הילדים צבאות השם וגם אחד אריאל זילבר.

>> הכירו את הפארק הראשון והיחיד בפלורנטין. איך הוא יראה?

ארגוני נשים כבר החלו לפעול נגד קיומו של האירוע. בראשית החודש פנתה שדולת הנשים בישראל לעיריית תל אביב־יפו כדי למנוע את קיום העצרת. "קיבלנו פנייה אל הקו החם שאנחנו מפעילות ממישהי שראתה את הפרסום. האירוע הולך להתקיים בכיכר רבין, משמע מרחב ציבורי", אומרת אלינור דוידוב, מנהלת תחום הדרת נשים והפרדה מגדרית בשדולה. "ממה שאנחנו מבינות, האירוע הוא לא במימון ציבורי אלא העירייה נתנה לחב"ד היתר לערוך את האירוע בכיכר רבין – במרחב הציבורי. זה לא שנערכת כאן תפילה המונית או שיש כאן טקס דתי, אלא אירוע תרבותי. החוק אומר בפירוש שלא יכולה להתקיים באירועים כאלה אפליה ואמור להינתן ייצוג שוויוני גם על הבמה".

גבי לסקי, חברת מועצת העיר מטעם מרצ שמתנגדת לאירוע, מזכירה שזו לא הפעם הראשונה שמנסים לארגן אירוע כזה בכיכר ולא הפעם הראשונה שהוא מעורר סערה ובפעם הקודמת זה נגמר בביטול האירוע. זה קרה ב־2016 כשאירוע "מרימים לכיפור" היה אמור להתקיים בהשתתפות גברים בלבד. "בשנה שעברה היה אמור להתקיים אירוע דומה במתכונת דומה ואותו הצלחנו לבטל, כך שלא ברור למה העירייה מתלבטת", מספרת לסקי, שגם פנתה ליועץ המשפטי של העירייה בדרישה שיתערב בעניין. "אני בחשש גדול שאם עיריית תל אביב־יפו תאפשר לקיים אירוע כזה, אחר כך בכל הארץ יהיה קל יותר להמשיך במגמה הזאת".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"הנושא נמצא בימים אלה בבחינה מול המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ועם סיומה תתקבל החלטת העירייה בנוגע לאירוע".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• עיריית תל אביב
• כיכר רבין
• הדרת נשים
• חב"ד
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

לשנות את פלורנטין:לאחר תקופת הכנה בת כמה חודשים תיפתח בשבוע הבא ישיבה חרדית ללימודי תורה במרכז השכונה התל אביבית. הישיבה תקום בבית כנסת מדרש שלום של חב"ד שברחוב מעון ותנסה למשוך תל אביבים שמבקשים להתחזק וגם תלמידי ישיבות גבוהות שרוצים לקבל הסמכה כרבנים ולבצע את שליחותם בסביבה. מקים המוסד, הרב ניר גבריאל, כבר עמל על מציאת מקום מגורים לבני הישיבה, בשכונה או בקרבתה. גבריאל טרם הצליח לאתר תלמידים מתאימים לישיבה, אך הוא נחוש להצליח בכך. "אני בעיקר מכוון לחבר'ה מהשכונה או מהעיר", הוא מספר. לדבריו המכשול העיקרי שמונע מרבים להצטרף ללימודים הוא טרדות חיצוניות, שעם הקמת הישיבה יהיה אפשר למנוע אותן. "פה אני נותן חלון, כי במשך כמה חודשים הם יוכלו להקדיש את עצמם לחלוטין ללימודי התורה, ואני אספק להם לינה ומגורים. אחרי זה הם יוכלו לחזור לחיים הנורמטיביים, אבל הרבה יותר מחוזקים בדתם".

פתיחת הישיבה היא כנראה שלב השיא בתהליך שאת ניצניו החלו לראות תושבי פלורנטין עוד לפני עשור, עם פתיחתם של כמה בתי כנסת, כמו זה שבשדרות וושינגטון וזה שברחוב אברבנל. המפעילים כוללים גם ישיבות לימוד לחרדים נשואים וכן בית חב"ד שנפתח לפני שלוש שנים.

"אנחנו מתפתחים, כי התחלנו מאפס, אז זו מגמת צמיחה", קובע רב בית חב"ד המקומי, הרב חיים טבריה. "יש אנשים בשכונה שהיהדות שלהם מעניינת אותם, אז הם מגיעים בראש השנה לשמוע שופר, יושבים אצלנו בסוכה או סתם באים לשאול שאלות ולקבל סיוע בדברים רוחניים".

בתי הכנסת והישיבה הנפתחת הם לא העדויות היחידה להתחזקות פלורנטין. גם התושבים והמבלים כבר מרגישים בתהליך, כשהם רואים יותר ויותר מסעדות ובתי קפה שנסגרים בשישי בערב. "היינו בשכונה לפני כמה שבועות, בשישי או שבת, וראינו כמה וכמה מסעדות סגורות. היה בזה משהו מבאס", תיארה שני רוטנברג, סטודנטית שבאה לביקור בשכונה. "מצד אחד זה נחמד לראות שכונה שקטה, אבל יצאנו לשם כדי לבלות, זה הקטע של פלורנטין. בדרך כלל אנחנו מגיעות לשכונה בחמישי, ופתאום לראות בשישי שהרבה מקומות סגורים זה היה מוזר".

באחרונה הפכה מסעדת באגסי המזוהה כל כך עם פלורנטין לכשרה, וגם במסעדת פלורנטינה חבש המטבח כיפה. "פחות תל אביבים יושבים בפלורנטין", אומר אורי אנזנברג, תושב השכונה. "תושבי השכונה לא מרוצים מהתהליך הזה". לדבריו עשרות שכנים בשכונה החלו להחרים את באגסי. האם את מקומם יחליפו שומרי הכשרות ותלמידי הישיבה של הרב גבריאל?

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• פלורנטין
• חרדים
• חב"ד
• דתיים בתל אביב
• עירוני