Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
יבורכו הידיים: את האוכל הביתי של שאבי אתם חייבים לטעום בעצמכם
כמה טעם בכל ניגוב. "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי
החמארה "מפגש שאבי", שנפתחה ברביעיית פלורנטין, היא לא הראשונה שמציעה פיוז׳ן מסורתי עם חומרי גלם וטכניקות חדשניות, אבל אוכל כמו שלה עוד לא טעמנו - כזה שנותר נאמן למקור, אך גם מספק משב רוח רענן, וזה כל הקסם
רביעיית פלורנטין ממשיכה ללבלב עם מקומות חדשים שמתחרים על בטניכם: אחריפתיחת סיח המצוינת, הכירו את "מפגש שאבי" שמצטרף למגמה המשמחת, וכנראה שרק אחרי שתשבו ותאכלו שם תבינו עד כמה מדובר באירוע משמח. אווירה נעימה, מוזיקה ערבית עדכנית ברקע ובעיקר אוכל מצוין ובלתי שגרתי שמשלב טעמים חמימים של בית עם טכניקה מורכבות יותר. למעשה, כמה מהמנות שטעמנו שם עוד נשארו איתנו ימים אחרי, ואנחנו עדיין מחכים להזדמנות הנכונה לחזור לשם ולאכול בשנית. >>יש כמו בבית: 21 המסעדות העממיות הכי טובות בתל אביב
מאחורי מפגש שאבי עומדת דניאל שמיר, הידועה בכינויה שאבי (כן, כך היא גם מכנה את עצמה) – שפית שהחלה בפיצה תלפיות החיפאית, ומשם המשיכה לעתו המצוינת שגם היא בחיפה, ועל הדרך הספיקה לבשל גם במסעדה בברלין. בעת הסרוויס של "מפגש שאבי" היא מסתובבת בין הסועדים ונותנת תחושה שנמצאים בסלון ביתה, ואחרי שתטעמו מהאוכל תבינו שלא מדובר רק בתחושה, אלא בהלכה למעשה.
שאבי מבשלת מנות ערביות וים תיכוניות מהמטבח עליו גדלה, ומוסיפה להן אינטרפרטציה אישית, שמיטיבה להוסיף להן נופך ייחודי ולבנות מנות מרתקות. עוד לפני התבשילים, תוכלו להתחיל בפתיחת שולחן נדיבה שכוללת מאזטים מבוססי ירקות: סלט בישבש, סלט גזר, סלט סלק, ציזיקי, חריפים וחורטיה (6 סלטים ב-64 ש"ח). אחריהם יגיעו קסם המנות:קובנייה מסורתית (32 ש"ח), המבוססת על תערובת בורגול טבעונית ומתובלת היטב, ולא על בשר כנהוג, שמספקת ביס מרענן מכל הבחינות. ישנם גם קוקלה (58 ש"ח) – קציצת לחם כה מנחמת שממולאת בבשר מפורק ותמרים, מפגש מעניין בין מתיקות לעומק הטעמים של הבשר שהפך להיות בין הביסים הטובים שאכלנו לאחרונה.
ידיים של מאמא. דניאל שמיר (שאבי). "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי
משם תמשיכו לתבשילים עמוקים ומטעמים נפלאים שמתבשלים על הסירים שעות ארוכות, וזה כמעט נדמה שיד מיומנת של סבתא עיראקית או טריפוליטאית עומדת מאחוריהם: עוגת עלי גפן ממולאת תמרים פקיילע; מז׳וז׳ים מרוקאיים, מנת סרדינים מטוגנים שרצינו לטעום מאז שראינו אותה מוכנת ע"י סמדי ממאסטר שף, ואכן לא התאכזבנו, מסחאן עוף בקונפי יוגורט שמוגש על לחוח, ביס ערב לחיך ולבטן; ניוקי ברינגה, פרשנות של שאבי עצמה למנה הטריפוליטאית המסורתית עסידה ברינגה, שכאן מוגשת כדג מקרל מעושן על בסיס ניוקי סולת ברוטב עגבניות (57-62 ש״ח).
מנה מנה. "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי
לקינוח תמצאו קלאסיקה כלילות ביירות או ברד פודינג מהביל (28 ש״ח), ואי אפשר לסיים באמת בלי תה וקפה שחור, על חשבון הבית כמובן, כמו שעושים בחמארות שמכבדות את עצמן.שאבי היא לא הראשונה שמבשלת פיוז׳ן מסורתי עם חומרי גלם וטכניקות חדשניות, אבל אוכל כמו שלה עוד לא טעמנו – הוא לא מתאמץ להיות משהו חדש, ואינו מנסה להרגיש מהוקצע ופוטוגני מדי. הוא נותר נאמן למקור, אך גם מספק משב רוח רענן, וזה סוד הקסם שלו. אה, ואולי חשוב לציין את זה בנוגע לרביעיית פלורנטין – בניגוד למקומות רבים שנפתחו במתחם, לא מדובר בפופ-אפ. שאבי כאן כדי להישאר. מפגש שאבי. המעון 5, רביעיית פלורנטין, ג'-ה' 17:30-23:3, ו'11:00-16:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
החמארה החדשה בשדרות וושינגטון רוצה להחזיר את הכבוד לשיפוד
על השיפוד על האש. ג'ורג'. צילום: יעל שטוקמן
מסעדת "ג'ורג'" החדשה התמקמה במדרחוב הקטן של פלורנטין, ומציעה חוויית שיפודים יוצאת דופן - קלאמרי, שייטל, פטריות, פרגית, אנטריקוט או תמנון, והכל בטיפול יוצא דופן, ובליווי קטנות לפתיחת השולחן. תשכחו מהשיפודייה השכונתית שזכרתם
פעמים רבות עברתי בשדרות וושינגטון שבפלורנטין, ואני חייבת להודות שמעולם לא קלטתי שהשם המלא הוא שדרות ג'ורג' וושינגטון. האם אני לבד בזה? כנראה שכן, כי עכשיו קמה ברחוב חמארה חדשה ושמחה שעונה לשם ג'ורג', שאמנם לקחה את שמו האמריקאי של הרחוב, אבל עוסקת בכלל בשיפודים מנצחים מהגריל – ומה יותר ישראלי מזה?
איתמר בן זקן וגיא סלמון בחרו בשם ג'ורג' דווקא כדי לייצר תחושה של מקום שכונתי, קז'ואלי ושמח. אין מה להגיד, "אתה בא לג'ורג' הערב?" באמת מתגלגל טוב על הלשון. בן זקן וסלמן חברים שנים ארוכות. הם גדלו בירושלים, וצברו לאורך השנים ניסיון בתחום האלכוהול וכמה עסקים – גיא היה ממקימי ומבעלי בר ההייב ברוטשילד, ואיתמר הוא חלק מקבוצת הג'ספר המצליחה, ואם ביליתם באחרונה במועדון האומן, שתיתם מהאלכוהול שהוא בחר, שכן הוא האחראי על התחום במועדון. "עוד מהימים שהיינו יחד ברמנים במועדון בירושלים רצינו לפתוח משהו ביחד" מספר סלמן, "וכשצצה ההזדמנות החלטנו ללכת על זה".
פינה קטנה בוושינגטון. ג'ורג'. צילום: יעל שטוקמן
ההזדמנות התעוררה בעקבות חלל שהתפנה בשדרות וושינגטון, שהיה בעברו הלא רחוק חדר האירועים של מסעדת "מטבח לילה". השניים שיפצו את המקום במו ידיהם, והפכו אותו לספוט רומנטי, רחב ידיים ונונשלנטי למדי. "אנחנו מאוד רוצים להתכתב עם פלורנטין, אולי השכונה הכי שכונתית בתל אביב" מסבין בן זקן. "הרעיון הוא לבוא לכאן, לפתוח שולחן בסבבה עם אוכל טעים מאוד, אבל לא מהוגן ולחוץ, אלא כזה שמאפשר לך לצאת בטוב ושבע, מבלי ששילמת סכום מופקע".
כנראה שהסטנדרט שלנו ושלהם למה נחשב סכום מופקע קצת שונה, כי השיפודים של ג'ורג' הם אולי שיפודי שף, אבל זה עדיין מאוד כואב לשלם 45 ש"ח לשיפוד פרגית אחד, וזה לא משנה אם הוא עשוי בלימון וטימין ומוגש עם שום, שאלוט ושרי קונפי. השיפודים מגיעים במחיר בסיס, ובמחיר משוכלל מעט יותר זול עבור צמד שיפודים (הפרגית, למשל, תעלה 80 ש"ח לצמד), מתוך כוונה ברורה לשאוב אתכם לטעימות של שיפודי המתכת. מעבר לתשלום, המנות עצמן נאות ומרשימות, מתוכם טעמתי את שיפוד הקלמרי, שהיה חרוך בגריל בדיוק במידה, מה שנתן לו טעם מעושן קלות, ואז הוגש ברוטב חריימה, חומוס וכוסברה למנה ערבה לחיך (55 ש"ח ליחידה, 100 ש"ח ל-2, הבנתם את הקטע).
לא שציפינו למחירי שוק, אבל בכל זאת. ג'ורג'. צילום: עמרי דוד בן אבי
חוץ משני אלו, תוכלו להזמין שיפוד אנטריקוט ברוטב נאם ג'ים בנוסח תאילנד (64/120 ש"ח), שיפוד תמנון עם גלייז הדרים ומרווה, וסלטון עלים (72/135 ש"ח), שיפוד שייטל בגלייז ציר טלה וענבים שחורים (58/105 ש"ח) או שיפוד צמחוני מפטריות יער, חמאת טופי סויה ותדר שגררה שבחים נלהבים מהשולחן לידנו (42/80 ש"ח). השיפודים מוצעים גם במסגרת דילים – 140 ש"ח עבור שני שיפודים (או 160 ש"ח אם בא לכם אנטריקוט או תמנון), לצד צמד מנות פתיחה, לחם הבית ומנת ביניים לבחירה.
הביקור שלנו בג'ורג' הכיר לנו חמארה שכונתית שוקקת חיים. השף עמית אללי, שעבד שנים ארוכות במסעדותיו של אייל שני ובמסעדות ברחבי העולם, הרכיב תפריט נהדר עם מנות טעימות שמבטאות שילוב טעמים נבונים, יחד עם שמירה על קו חופשי ומשוחרר – כיאה לאווירה במקום. גם הפתיחים מציגים את האופי הזה –סלט שומר עם מלפפונים, בזיליקום ואורפה (21 ש"ח), פריקי עם בטטה, כרובית, פטרוזיליה, בצל ירוק ושמן זית (22 ש"ח), פלפל ירוק ופלפל שושקה קלויים עם תוספת נחוצה של שום ושמן זית. במנות הביניים תמצאו בייבי קישואים נפלאים ורעננים שמוגשים על מצע צזיקי ביתי, עם אורגנו טרי, שמן בזיל ולואיזה (39 ש"ח) וקרעי תפוחי אדמה עם שום, פטרוזיליה, גרידת לימון, איולי, שום ושמנת חמוצה (32 ש"ח).
פותחים בטוב. ג'ורג'. צילום: עמרי דוד בן אבי
בגזרת היין איתרנו כמה בקבוקי יין במחירים נוחים, בתוך תפריט שכולל בעיקר בקבוקים שנעים בין 88 ל-160 ש"ח:בלבנים תמצאו ורמנטינו טימו מסאן מרזאנו (99 ש"ח לבקבוק), שנין בלאן מדאגלס גרין (88 ש"ח לבקבוק), בזירת הרוזה תיהנו רוזה מקומי של יקב נטע (150 ש"ח לבקבוק), ובאדומים תוכלו ללגום סנגרה דה טורו מטורס (95 ש"ח לבקבוק) פרימיאו איל פומו (90 ש"ח) ועוד. ולקינוח – כי ברור שחייבים – ישנוטארט לימון עם מרנג שרוף וגלידת פיסטוק, או עוגת גבינה באסקית כהלכתה (שניהם עומדים על 46 ש"ח). יאללה, אתם באים לג'ורג' לדפוק שיפוד? סליחה, זה נשמע קצת המוני מדי. אתם באים לג'ורג' לאכול בנימוס עם סכין ומזלג שיפוד? שדרות וושינגטון 25, שעות הרצה 18:00-לקוח אחרון.להזמנת מקום
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"בתקופת הקורונה המקום היחיד שהיה פעיל בעיר היה שוק לוינסקי. רק כאן חנויות היו פתוחות והייתה תנועה של אנשים שאכלו ושתו על ארגזים. מצאנו את עצמנו מגיעות לשוק והחלטנו שאנחנו רוצות לפתוח חמארה, מקום שלגיטימי לשתות בו משעה מוקדמת", אומרות קרין מויאל ושיר שני מ"ברחוב", בר חדש בשוק לוינסקי.
הן נפגשו באילת, עיר הולדתה של שני והמקום שבו מויאל התגוררה במשך חמש שנים. "התחברנו כבלייניות שאוהבות למצות את כל מה שיש להעיר להציע. תקופת הקורונה הביאה אותנו לתל אביב ולשיטוט אינסופי ברחובות במטרה למצוא מרחב שדווקא כן מאפשר מפגש בלתי אמצעי ועל הדרך גם משהו טעים לנשנש".
לגיטימי לשתות בבוקר. ברחוב (צילום: גאיה אילן)
כמקום שמיועד לחבר בין אנשים, ברחוב מציע תפריט מזאטים ומנות לחלוקה. בקטגוריה הראשונה תמצאו למשל לאבנה, פלפלים קלויים, מטבוחה, פלמידה, איקרה ופול בכמון. כמנות לחלוקה תוכלו לנשנש סביחוש ("סביח, רק בצלחת"); תפוחי אדמה עם שמנת ודג כבוש; קרפצ'ו פלפלים; מיני חריימה; וקולרבי צלוי עם גבינת עיזים, אגוזי מלך דבש וכוסברה. כל חומרי הגלם מגיעים מסוחרי השוק: קטניות ויבשים מעזרא ובניו, דגים כבושים מלופו וירקות מירקנייה ברחוב העלייה.
"התפריט בנוי על מנות שאנחנו אוהבות וכיף לנו לפתוח איתן שולחן. הוא נולד מתוך החוויה והביקורת שלנו כלקוחות בברים ומסעדות". המחירים נגישים במתכוון: מזאט ב־13 ש"ח, מנות חלוקה 24-32 ש"ח, בירה ויין ב-22 ש"ח וקוקטיילים ב־35 ש"ח. באמצע השבוע ברחוב נפתח בשעות הצהריים המוקדמות ומציע כריכי אנטיפסטי, סביח וגבינות (16 ש"ח), ובשישי הוא מתמלא בלקוחות שחוגגים כבר בבוקר את סוף השבוע. בהמשך שעת הפתיחה תוקדם כדי "להתעורר יחד עם הרחוב בתשע בבוקר על כוס קפה ולארח את באי השוק בארוחת בוקר בלי שאלות'. חשוב לנו לפתוח בבוקר ובצהריים כדי לנצל את התנועה הטבעית של השוק למרות שאין ספק שהערב חזק יותר".
פותחים שולחן ברחוב (צילום: גאיה אילן)
מויאל ושני מדגישות שהן משתדלות להתערות בשוק, לתרום ולהיתרם. מסיבה זו הפכו קירות החמארה למעין גלריה אורבנית שמציגה עבודות של האמנית צליל בנדריהם – ציורים מגזירות נייר מתוך ספרים ממוחזרים. אז בדרככם אל הבירה והמזאטים תנו הצצה גם במה שקורה על הקיר. מי יודע, אולי תחזרו הביתה עם עבודת אמנות ביד. ברחוב, לוינסקי 33 תל אביב, 03-6075585, ראשון-חמישי 12:00-חצות, שישי 12:00-כניסת השבת, שבת סגור
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
על סף שבירה: "החיוך נעלם. הדבר הכי עצוב זה לראות שוק עצוב"
לילי בן-שלום ב"ללה" (צילום: דוד ששון)
לפני ארבעה חודשים פתחה לילי בן שלום את "ללה", חמארה גיאורגית שמחה בשוק הכרמל, ואז הגיעה הקורונה. כחברת מטה הליכוד לשעבר היא נדהמת מיחס הממשלה למפגינים וחולמת לראות את השוק שמח שוב
ימים טרופים עוברים עלינו, העצמאיים, המסעדנים וכל עם ישראל. בכל בוקר אני מתעוררת לחוסר ודאות, מה יוליד יום, איזה הגבלות, איזה חוקים ואילו שינויים. האם יהיו לי לקוחות היום בעסק או שהכל ישאר בשליחויות? האם להכין את כל התפריט או רק חלק? האם להביא את כל הצוות או שהיום עדיף לחסוך? האמת היא שאין לי מושג.
בכל יום כשאני מגיעה לשוק אני עוברת בשדרה הארוכה של הבסטות ומכל כיוון עוטפים אותי רעשי השוק, הצעקות, המוזיקה, השמחה. מאז תחילת הקורונה הצלילים האלה נעלמו עד כמעט דממה מוחלטת. הייתם מאמינים שעכשיו אתם יכולים לשמוע אחד את השני במרכז השוק? גם האנשים נעלמו. וכך לאט לאט נפלו פניהם של הבסטיונרים והבסטיונריות והחיוך נעלם. איך אפשר לצעוק "רק היום" ו"טרי טרי" או "ינעל העולם" כשהשמחה בלב נשחקה? הדבר הכי עצוב זה לראות שוק עצוב. זה לא כל כך נעים לראות שוק ריק. זה לא כל כך נעים לראות קהילה שלמה של אנשים שרוצים להתפרנס אבל אין להם איך.
"אני מייחלת לזמנים טובים יותר, מחכה ומצפה שהממשלה תתחיל לראות אותנו. אני רוצה לראות שוב את ללה שמחה ויציבה. אני רוצה להעסיק שוב את כל העובדות שלי. אני מחכה לראות את השוק השמח שהיה"
אני לילי (ללה), 12 שנים בתחום המסעדנות, עבודה שמביאה סיפוק אדיר ורק מי שאוהב אותה יכול להיות חלק ממנה. המסעדה הראשונה שפתחתי הייתה מסעדת ראצ'ה הגרוזינית בירושלים, כל המשפחה שלי התגייסה למפעל הנהדר הזה. המקום הפך להיות מוסד שאנשים עלו אליו לרגל מכל קצוות המדינה, פגשתי והרגשתי את כל היופי והסיפוק שיש בתחום, לשמח ולרגש אנשים עם אוכל, אירוח ושירות, להיות הפנים היפות של המדינה אל מול תיירים נכנסים, לפרנס בגאווה את הדור הצעיר מלצרים ועובדים רבים נוספים.
שוק עצוב הוא הדבר הכי עצוב בעולם. ללה – חמארה גיאורגית בשוק הכרמל (צילום: אפיק גבאי)
יחד עם כל הטוב וההצלחה הגיעו גם אתגרים רבים, שהקשים בהם הם כוחות הטבע והמצב הביטחוני.כאישה שורדת שכל חייה שום דבר לא הכניע אותה, תמיד המשכתי הלאה תוך כדי דימום בציפייה לימים טובים יותר. צוק איתן לקח אותי שנים אחורה מבחינה כלכלית, הפיגועים בירושלים גרמו לי לעבוד קשה יותר כדי לשמור על המורל. אז הגיע טרור הסכינים וזו הייתה מכה אחת יותר מדי שכבר לא יכולתי להכיל.
תוך זמן קצר מצאתי את עצמי עוזבת את ירושלים ומקימה בשתי ידיים את מפעל חיי, מעתיקה את המסעדה שלי למבנה ענק ועוצר נשימה בנווה צדק בתל אביב. לפני שמונה חודשים החלטתי לסגור את ראצ'ה ולפתוח את ללה – חמארה גאורגית חלבית בשוק הכרמל, מקום חלום שמעסיק רק נשים ואוהב אנשים. המסעדה הפכה להצלחה מהיום הראשון. הגיעו המון אנשים ואני פרחתי ושמחתי כי אין דבר שאני יותר אוהבת מלארח. אחרי 12 שנים בתחום הבנתי שזה בדיוק העסק שהייתי זקוקה לו. המקום פעל רק ארבעה חודשים ואז הגיעה הקורונה. כאן כבר נשברתי.
"הייתי חלק ממטה הליכוד יחד עם אסנת מארק, ועכשיו היא קוראת לי 'שמאלנית' כי נאמתי בהפגנה בשם המסעדנים, על הפרנסה שלנו, על הבית שלנו. זה לא ייאמן. איך היא יכולה להגיד דבר כזה על מחאה על העתיד של כולנו?"
אפילו אני, "הלוחמת", זאת שלא מוותרת על חלומה, זאת שעברה גירושים והייתה מסורבת גט, זאת שגידלה לבד את בתה והביאה פרנסה הביתה, נשברתי.אני לא מאמינה שלמצב הזה הגענו, לשוק עצוב ללא לקוחות. קשה לנו, קשה מאוד לחיות ככה, לעבוד ככה ולתכנן משהו קדימה. במשך שנים הייתי פעילה בליכוד, הייתי חלק ממטה הליכוד יחד עם אסנת מארק, ועכשיו היא קוראת לי "שמאלנית" כי נאמתי בהפגנה בשם המסעדנים, על הפרנסה שלנו, על הבית שלנו. זה לא ייאמן. איך היא יכולה להגיד דבר כזה על הפגנה ומחאה על העתיד של כולנו?
אני מייחלת לזמנים טובים יותר, מחכה ומצפה שהממשלה תתחיל להבין אותנו, תתחיל לראות אותנו. אני רוצה לראות שוב את ללה שמחה ויציבה. אני רוצה להעסיק שוב את כל העובדות שלי. אני מחכה לראות את השוק השמח שהיה. עצובה לי מאוד התקופה הזאת אבל אני בטוחה שגם אותה נעבור, כי עברנו כל כך הרבה דברים וכבר גידלנו שיריון ששום דבר לא יכול לשבור. עכשיו אני חלק מהנהלת התאחדות העצמאיים שפועלת למען כל העצמאיים במדינה בלי הבדל דת, גזע, מין וסקטור. ביחד ננצח הקורונה הכלכלית.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
טקס פרסי האוכל 2015: בפעם השנייה ברציפות – טאיזו היא המסעדה הטובה ביותר
טקס ה-Eating & Drinking Awards 2015 התקיים השנה בפעם השנייה במוזיאון תל אביב, ובו הוענקו פרסים ב-37 קטגוריות שונות. מי זכה בתואר שף השנה? מהי הפיצרייה הטובה ביותר?
הערב (13.12.15) נערך הטקס השנתי של עולם הקולינריה הישראלי – טקס חלוקת פרסי האוכל השנתי של Time Out. הטקס, שהתקיים במוזיאון תל אביב לאמנויות בהנחיית תום יער, כיבד את הטובים והאהובים בתחום המזון והשתייה בעזרת הצבעות הקהל. הפרסים המרכזיים של האירוע הוענקו למסעדת טאיזו, שהוכתרה כמסעדת השנה זו שנה שניה ברציפות, לשף ירון שלו (טוטו) שהוכרז כשף השנה ולמסעדת סנטה קתרינה שקיבלה את תואר המסעדה החדשה של השנה. רשימת הזוכים המלאה מצורפת למטה
פרסמפעל חייםהוענק לשלום מחרובסקי בן ה-65, המייסד והבעלים של מסעדת מול ים אשר נשרפה כליל בחודש יולי האחרון, עשרים שנים לאחר הקמתה. עליו אמר השף חיים כהן: "אני חושב שאתה גיבור מקומי. כולם פה יודעים שבמציאות הקולינרית הבלתי אפשרית של מדינת ישראל כמה קשה לשרוד פה. כשאדם עושה זאת עשרות שנים, עובר בין עולם ישן לעולם חדש, בין מלחמות לפיגועים, בין הדברים הקלים והקשים – ובכל זאת עם ראש גבוה, ברמה גבוהה ובמצוינות הגבוה ביותר".
שלום מחרובסקי, מול ים
מחרובסקי בחר לספר על דרכו הארוכה בעולם הקולינריה: "זכיתי להיות ארבעים שנה בתל אביב הקטנה פה. אני זוכר שהיו פה 30-40 בתי אוכל. שמחתי להיות פה בכל הצמתים – הפריצה של היין הישראלי, הגעתם של הדגים ופירות הים, הרקוגנציה הבינלאומית שמסעדת מול ים קבלה. לאט לאט אני שומע 'תל אביב היא בירה קולינרית' מאנשים שמבינים באוכל מרחבי העולם, וכולנו שותפים להצלחה הזו".
מסעדת היוקרה הטובה ביותר:כתית המועמדים:הסלון, קלואליס, כתית, טופולפומפו, מסה, יאקימונו
המסעדה הטובה ביותר בבית מלון:הוטל מונטיפיורי המועמדים:הוטל מונטיפיורי, פיצרוי, דיינינגס, נורמן, לומינה, יאקימונו
מסעדת/בר הטאפאס הטובה ביותר:ויקי כריסטינה המועמדים:טפאס אחד העם, טפאו, ויקי כריסטינה, טייסטינג רום, רוקח בנמל
חשבון האינסטגרם הקולינרי הטוב ביותר:עומר מילר בחירת המערכת:אפרת ליכטנשטט המועמדים:אייל שני, אלכסנדר לחניש (זונדר), עומר מילר, אפרת ליכטנשטט, משה שגב, נטלי לוין (עוגיו.נט)
המסעדה הטובה ביותר מחוץ לתל אביב:מחניודה(ירושלים) המועמדים:מחניודה (ירושלים), מונא (ירושלים), כולא (חיפה), מגדלנה (צומת מגדל), מיכאל (לימן), פסקדו (אשדוד), דיאנא (נצרת), הלנה בנמל (קיסריה)
האיטלקייה הטובה ביותר:בינדלה המועמדות:בינדלה, קפה איטליה, מל ומישל, קוואטרו, ליטל איטלי, קנטינה, לה ריפובליקה די רונימוטי
השף הצעיר הטוב ביותר:אדיר כהן (הרברט סמואל) המועמדים:אדיר כהן (הרברט סמואל), אלי שטיין (אדורה), מוטי טיטמן ואור מיכאלי (מלגו ומלבר), מידן סיבוני, רז סלע (קבוצת טורקיז), צביקה שטראוס (סושיאל קלאב)
![רביעיית פלורנטין באמת מתעוררת. פתיחת שולחן ב"מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/11/IMG_8536-1000x667.jpg "רביעיית פלורנטין באמת מתעוררת. פתיחת שולחן ב"מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי")
![ידיים של מאמא. דניאל שמיר (שאבי). "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/11/IMG_8532-1000x1500.jpg "ידיים של מאמא. דניאל שמיר (שאבי). "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי")
![מנה מנה. "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/11/IMG_8538-1000x667.jpg "מנה מנה. "מפגש שאבי". צילום: נדב יהלומי")
