>> עוד השבוע על יפו:
יפו 2028: כך ישנה משבר הדיור את הרובע היהודי-ערבי של תל אביב
בדרך לשדרות ירושלים, הרכבת הקלה דרסה את העסקים הקטנים
החנויות הקטנות: 10 מקומות מהממים לעשות בהם שופינג ביפו

1. יפו לוהטת. יפו בוערת. יפו גם לוהטת וגם בוערת. יפו של שוק הפשפשים ושכונת נגה, יפו של הרכבת הקלה ושל שדרות ירושלים המתחדשות ומתמרקות לקראתה, היא רובע עירוני נחשק ויוקרתי למגורים ומוקד בילוי אהוב על כל תל אביבי שיודע מה טוב לו. היפו הזאת, היפה, היאפא, עם הנמל שהולך ומשתפץ לקראת עוד ניסיון קאמבק ועם גן הפסגה היפהפה ועם שלל הפינות הקסומות שמתחבאות בה, פשוט לוהטת. כשמתהלכים בה היא מרגישה רחוקה מתל אביב. אבל יש גם יפו אחרת. היא רחוקה מתל אביב עוד יותר. והיא בוערת.

2. אני מתגורר ביפו קצת יותר משנה. אני מאוהב. בזמן שבעולם מדברים בהתרגשות על "עיר 15 הדקות" – עיר שבה יכול כל תושב להגיע ב-15 דקות הליכה לכל מוקדי חייו – אני כבר חי את החלום. העבודה, בית הספר של הילדים, בית הקפה וכל מה שצריך נמצאים במרחק 15 דקות צעידה מתונה מביתי. לשכנים הערבים בבניין החדש אני אומר סבאח אל ח'יר כל בוקר, אחלה דו קיום יא זלאמה, במכולת השכונתית המשפחתית אני רוכש מאפים פלסטינים מעולים, שוחה בחוף עג'מי עם כל השבאב, אני עשוי מ-70 אחוז חומוס אבו חסן עכשיו. אני חלק מהבעיה. יפו בוערת גם בגללי.

3. לשכונה שאני גר בה קראו פעם אל-נוזהא ("הטיילת"), היום קוראים לה שכונת דקר או יפו א' או מרכז יפו, תלוי את מי שואלים ואיפה. לפני קום המדינה זאת הייתה שכונת פאר של ערביי יפו העשירים שביקשו להתרחק מהעיר העתיקה אל עבר השדות והפרדסים, אחרי המלחמה הידרדרה במשך עשורים כשכונת פשע מוזנחת. כיום כ-40 אחוז מתושבי השכונה הם ערבים והמספר הזה יורד בקצב הג'נטריפיקציה. ההתפתחות המרהיבה של יפו, שדרוג התשתיות, הפארקים, שבילי האופניים, בתי הקפה, הסצנה הקולינרית, חיי הלילה – הכל דוחק בתושבי הרובע הערבים לצמצם נוכחות אם לא לפנות את מקומם. בסוף כל משפט על נדל"ן בעברית יושב ערבי עם צו פינוי.

4. עברתי לגור כאן על טפי, מקני ומשפחתי שבועות ספורים אחרי מהומות מאי 2021, ורבים שאלו אותי אם אני לא מפחד לעבור לגור ביפו. אמרתי שלהפך, זאת יפו שצריכה לפחד שאעבור לגור בה. כל מי שראה את "המדריך לג'נטריפיקציה", סדרת הדוקו המצוינת של אסנת טרבלסי, קרן שעיו ולביא ונונו, יודע שההגעה שלי ליפו אינה מקרית. היא תוצר של קמפיין מכוון וממוסד של עשרות שנים שנועד לדחוק את ערביי יפו אל הפינה, ואם אפשר להמשיך מהפינה החוצה זה יהיה מצוין, שוקראן. יפו היא פרויקט פוליטי שבו בחסות הג'נטריפיקציה ה"טבעית" ו"כוחות השוק" מתבצע גירוש על בסיס אתני-מעמדי. וככל שיותר אנשים כמוני יגורו בה, יפי נפש וטובי כוונות, כך ישאר בה פחות מקום לתושביה המקוריים.

5. אז עכשיו כשאנחנו מקדישים את הסופ"ש לכמה שיפו יאפא ומגניבא, נזכרתי שלפני ארבע שנים כבר ערכתי יחד עם נדב נוימןגיליון מיוחד של טיים אאוטובו ניסינו להבין איפה עומד הסיפור הזה של הדו קיום בתל אביב, וכמובן שגילינו ולא להפתעתנו שמלבד מספר אנקדוטות מרגשות על שותפות יהודית-ערבית, יש לנו בעיקר התעלמות הדדית שקטה ומתוחה בין האוכלוסיה היהודית והערבית,מחיקה מתמשכת של התרבות הערבית, דחיקה מתמדת של ערבים מיפו ותחושה עמומה שמתישהו כל זה הולך להתפוצץ לנו בפרצוף. כך שלעבור לגור בה היה הדבר ההגיוני לעשות.

6. עכשיו כשכולם עפים על יפו הנהדרת והנפלאה, על החינוך האלטרנטיבי שפורח בה ועל ההתחדשות העירונית בכל פינה, על הקסם המיוחד, על ברי היין ועל בתי הקפה, היה כמעט סוריאליסטי לקבל ביום חמישי פוש חדשותי על שב"ח פלסטיני שנתפס ביפו עם נשק חם ומטעני צינור לקראת פיגוע עתידי במרכז תל אביב. זו דינה של האשליה, המתקיימת גם ביפו, שהכל בסדר, משתפר, יהיה יותר טוב. איך אמר אייל שני השבוע בדמוקרטTV? "יש דבר אחד מעניין בארץ – זה הכיבוש. עד שישראל לא תיסוג אל תוך גבולותיה, שום דבר טוב לא יכול לקרות. הקרקע שהיא יושבת עליה שבורה, עקומה, מעוותת ומלאה זרעי פורענות". כל כך הרבה זרעים של פורענות נזרעו ביפו. כשצועדים בשדרה הפסטורלית והשקטה בשעות בוקר אפשר לראות אותם מבצבצים מהסדקים.

7. ובכן, אם כך, מה אני עושה פה ביפו. הרבה יהודים יעברו לגור ביפו בעשור הקרוב, אחוז הערבים מתוך האוכלוסיה ברובע השביעי ימשיך לרדת, פעם בכמה זמן תפרוץ בשכונות הדרומיות של יפו אינתיפאדה קטנה. זה הדיל. אנחנו, שאוהבים כל כך את יפו, גם קצת הורגים אותה חרף נפשנו היפה וכוונותינו הטובות. יפו לא יכולה להיות רק טרנדית, רק להיט נדל"ני למשקיעים, רק לוקיישן תל אביבי מועדף למסעדות בלקניות. יפו חייבת להיות גם יאפא, ותושביה החדשים חייבים יהיו להיאבק למען תושביה הוותיקים כדי לשמור על כל מה שיפה בה. זאת גם הסיבה הכי טובה להתמקם בה. עם כל הכבוד לאבו חסן.

>> עוד השבוע על יפו:
יאפא ונכונה: 21 המסעדות שאנחנו הכי אוהבים ביפו
הג'אפה שעפה: 12 בתי הקפה הכי טובים ביפו. אבל ממש טובים
אוכלים ביפו: בדקנו את השווארמה של איציק הגדול כדי שאתם לא תצטרכו

• טור עורך
• הבועה
• יפו
• ערבים
• ג'נטריפיקציה
• יהודים וערבים
• דו קיום
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 912 // יפו בוערת

העתיד של תל אביב זה יפו. משבר הדיור שדוחק צעירים, זוגות ומשפחות תל אביביות אל מחוץ לשכונות מרכז העיר והצפון הישן, יחד עם הקו האדום ההולך ונשלם של הרכבת הקלה, הופך את הרובע הערבי-יהודי של העיר לאופציה אטרקטיבית במיוחד למגורים, מרחק שתיים-שלוש תחנות משדרות רוטשילד. בשנים הקרובות צפויות להיבנות ביפו אלפי יחידות דיור חדשות והשכונות הדרומיות שלה שסמוכות לבת ים ולשכונת נווה עופר מכילות פוטנציאל לאלפי דירות נוספות. רק דבר אחד עוצר את ההתנפלות הנדל"נית: המתיחות השקטה אך נפיצה בין יהודים וערבים שהרימה לרגע את ראשה במאי 2021.

ברובע השביעי של תל אביב מתגוררים כיום כ-53 אלף איש, קצת יותר משליש מהם ערבים, רובם בשכונות יפו ג'/נווה גולן, צהלון, מרכז יפו (המכללה האקדמית) ועג'מי/גבעת העלייה. הפערים האדירים במחירי הדיור בין השכונות ברובע הם תוצר מובהק של הפערים בין יהודים וערבים במדינת ישראל. התושבים היהודים שרוכשים דירות ביפו רוצים לגור בדירות חדשות בפרוייקטים חדשים עם קודן וחניה תת קרקעית ומצלמות, בעוד כשליש מהתושבים הערבים חיים בנכסי נפקדים על זמן שאול ונגד רבים מהם עומדי צווי גירוש מבתיהם. במילים אחרות: האזורים שבהם המחירים נשארו יחסית נמוכים מתאפיינים בבנייני רכבת ישנים ושכנים ערבים, תוצר של עשרות שנות הזנחה ואפליה.

היידה יפו: עוד מעט יבואו 15,000 איש

ההתחדשות העירונית ביפו לא ממתינה לבעיות הפוליטיות שיפתרו את עצמן, ובשנים הקרובות צפויות להתווסף להיצע הדיור ברובע יותר מ-3,000 דירות חדשות במגוון פרויקטים של בנייה חדשה ותמ"א 38 למיניו. את המגמה מובילה שכונת דקר/אל-נוזהא, בה צפויות להתווסף לא פחות מ-1,723 יחידות דיור שכמעט ויכפילו את מספר הדירות בשכונה, בעיקר בפרויקט המאסיבי שצפוי להיבנות במתחם מכבי יפו הישן, מאה מטרים מזרחית לשדרות ירושלים. כך צפוי להשתנות לחלוטין אופייה של השכונה, שממוקמת כרגע נמוך נמוך באשכול 2 במדד החברתי-כלכלי, כמו גם המאזן הדמוגרפי בה (כ-40 אחוז ערבים נכון ל-2020). בשכונה צפוי להיבנות גם קאנטרי עירוני חדש במקום מתנ"ס בית צ'רנר והקרבה לרכבת הקלה ולשדרה תהפוך אותה אטרקטיבית במיוחד.

גידול משמעותי נוסף צפוי להתרחש באזור הפופולרי גם כך שבין שוק הפשפשים ושכונת נגה (צפון יפו), אזור שבו מתרחש זה מכבר גל שלישי של ג'נטריפיקציה ומחירי הדיור בו מדלגים בזינוקים עליזים אל עבר הרף של שכונות מרכז העיר. כמו בשכונות אחרות בעיר שנהנות מהילה של "אותנטיות" (כרם התימנים, נווה צדק, פלורנטין), גם בצפון יפו מוכיח את עצמו השילוב של ישן וחדש בעירוב שימושים מוצלח של עסקים קטנים ומגורים וגובה את מחירו. על 600 הדירות שיתווספו כאן בשנים הקרובות תהיה מלחמה.

המסתורין הגדול לגבי העתיד של יפו טמון דווקא בשכונות הפופולריות פחות בדרום הרובע, הלוא הן יפו ד', נוה גולן ויפו ג', שם צפויות להתווסף בשנים הקרובות כ-800 דירות חדשות בלבד, אך שם בין בנייני הרכבת המתקלפים נמצא גם הפוטנציאל הנדל"ני הגדול באזור לפרויקטים של התחדשות עירונית וסימנים ראשונים של ג'נטריפיקציה ניכרים גם בהן. כרגע מדובר בשכונות הזולות ביותר בתל אביב, אך נדל"ניסטים מעריכים כי הרכבת הקלה תשנה גם את זה בטווח הלא מאוד ארוך. גם מספר הפרויקטים החדשים במסגרת תמ"א 38 צפוי לזנק באופן משמעותי.

הצפון והדרום: פער של 110 אחוז במחיר

בעוד חמש שנים, כשהרכבת הקלה תהיה חלק מהשגרה היומיומית של תל אביב והקו האדום יתחבר לקו הירוק ולקו הסגול, יפו כבר תראה אחרת לגמרי. מספר תושביה יעבור את ה-70 אלף, כביש חדש יחבר אותה לבת ים (ויפריד בין שכונת עג'מי לפארק המדרון, אבל זה כבר סיפור מעצבן אחר), מרכז העסקים שלה יצמח משדרות ירושלים מזרחה בכיוון נווה עופר, התחדשות עירונית בכל פינה. אז איך זה שפערי המחיר בין השכונות הזולות והיקרות של יפו מגיעים עד יותר מ-110 אחוז למטר רבוע?

"בניגוד למרכז העיר, בה אנחנו רואים פערים נמוכים יחסית במחיר למ"ר בין דירות בבניינים חדשים לדירות בבניינים ותיקים, בשכונות של יפו ההפרש עדיין גבוה", אומר טל קופל, מנכ"ל madlan. "זה מעיד על כך שעל אף שהשכונות נמצאות בתל אביב, המיקום הגיאוגרפי שלהן והמצב החברתי בהן מייצר עדיין אי וודאות בנוגע לאפשרות להשביח את הנכס באמצעות התחדשות עירונית או בניה חדשה מסוג אחר".

ובמילים עדינות פחות: בשכונות עם אוכלוסיה ערבית גדולה (מרכז יפו) או מעמד סוציו-אקונומי נמוך (יפו ד') מחירי הדירות עדיין נמוכים, מהמקומות האחרונים בעיר שבהם אפשר לרכוש בקלות דירת 3 חדרים בפחות מ-2 מיליון שקלים. אבל מי שרוצה להבין לאן זה הולך יכול להסתכל על שכונת דקר, עד לא מזמן באותו סטטוס של שכונת מרכז יפו ושכונת נוה גולן וכעת (בגלל בניית פרויקטים חדשים) על רף מחיר הגבוה מהן בכ-33 אחוז. הג'נטריפיקציה של השכונות הללו תלך ותגבר ככל שמשבר הדיור בתל אביב יתעצם. דבר אחד די בטוח: יפו החדשה תהיה יקרה יותר.

• הבועה
• יפו
• שוק הפשפשים
• מתחם נגה
• משבר הדיור
• הרכבת הקלה
• נדל"ן
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 912 // יפו בוערת

זה שבעקבות תקלות במערכת בלימת החירום של הרכבת הקלה הפתיחה שלה צפויה להידחות (עד שיש ספק רב אם באמת תקרה ב-2022), כבר לא מפתיע אף אחד. הרי אין דבר יותר ישראלי מדחיית דדליינים. לרובנו, הידיעה על עיכוב השקת הרכבת הקלה לא יגרום ליותר מנשיפת תסכול מינורית ואיזה "נו, ידעתי" עסיסי (שזה ה"אמרתי לכם" לאנשים שאין להם למי להגיד), אך יש אנשים שעבורם זה הרבה יותר מכך. בעלי עסקים רבים על שדרות ירושלים ביפו חווים את הבנייה המתמשכת הזאת על בשרם. יצאתי לדבר עם חלקם ועל הדרך טעמתי את המלבי הכי טוב שיצא לי לאכול.

מאיר פיצוחים

אני מתחיל את המסע שלי במאיר פיצוחים. החנות הגדולה מלאה באינסוף תבלינים, פיצוחים ומטעמים אבל ריקה מלקוחות. שני מוכרים רבים ביניהם על נושא כלשהו כדי להעביר את הזמן. אני שואל את אחד מהם (שהעדיף להישאר בעילום שם) על המצב בשנים האחרונות. הוא לוקח אותי מיד החוצה ומצביע משמאל לחנות: "פה היתה מעדניה, עכשיו זה דירה" הוא מצביע לחנות מימין: "זה גם היה פעם מעדניה, עכשיו סגור" לאחר שסיים להצביע על חנויות הוא עובר להצביע על רמזורים – "מהרמזור הזה עד הרמזור ההוא נסגרו חמש או שש חנויות". התחלה אופטימית ליום.

ממול, על גדרות בניית הרכבת הקלה, תלוי שלט שמסביר על החנות, כחלק ממאמץ העירייה לקדם את העסקים באזור. מצוין בו שהחנות נוסדה בשנת 1949 ובעלי החנות הנוכחיים הם דור רביעי במקום. המוכר מכניס אותי חזרה לחנות ומבקש מהמוכר השני שיביא את המרציפנים כדי שאטעם ואבין את המשמעות של המקום, הכל בעבודת יד. אכן טעים. לאחר המרציפן מגיע משום מקום המלבי, מתן מראה לי את תרכיז הפטל ואומר שגם את זה הם מכינים במקום. אני שבע לחלוטין אבל בולס בכל זאת את כל המלבי, למען העיתונות. בין ביס לביס אני שואל בכמה לדעתם ירדה ההכנסה של המקום. אין להם מספרים רשמיים אבל לדבריהם, מדובר כנראה בין 60 ל-70 אחוזים.
שד' ירושלים 62

פוטו הרצל דיגיטל

מחוץ לחנות צילום קטנה מאוד, עמוסה במסגרות ומדפסות, ישב וחיכה הרצל שמישהו ייכנס. אני שואל אותו איך הרכבת הקלה השפיעה על העסק שלו, הוא מחזיר חיוך קשה ואומר: "מה אתה בכלל יכול להבין?". הרצל מצביע על מדפסת שחורה ענקית: "זאת, כמו כל שאר המדפסות שלי, נהרסה בגלל האבק של הרכבת. הייתי צריך להחליף הכל, גם את המחשב".

הרכבת גם פגעה בכמות הלקוחות? "ברור! היו לי הרבה לקוחות שהיו מגיעים באוטובוס. היום מגיעים רק צעירים עם אופניים, כל המבוגרים אינם". הרצל איש נעים מאוד אבל ניכר שהשאלות שלי מרגיזות אותו, שאני לא באמת מסוגל לתאר לעצמי מה זה בשבילו הרכבת הקלה ומה הוא עבר בשנים האחרונות. אני חושב מעט על השאלה האחרונה שלי ושואל: "פיצו אתכם מהעירייה או מהממשלה?", הוא מסתכל עליי באותו חיוך ממוקדם ואומר: "בטח פיצו! העלו את הארנונה עוד קצת".
שד' ירושלים 63

חנות המחשביםDreams

בתוך החנות העמוסה בכל מכשיר אלקטרוני שניתן לדמיין יושב נסים (לא ניסים, נהגה כמו נאסים) עם חברו. נופל לי האסימון שהרבה מוכרים ובעלי עסק שראיתי יושבים עם חברים כדי להפיג את השעמום, כי לקוחות אין כל כך. אני מציג את עצמי, והחבר מפנה לי בכבוד את הכיסא שאוכל לדבר עם נסים. אני מתחיל ושואל על הרכבת הקלה, הוא עונה ישר: "מישהו פה אמר משהו טוב, תגיד לי?". העסק אמנם לא שייך לנסים אבל הוא מנהל אותו כבר שבע שנים. הוא טוען שהחנות היא אינה הדוגמא הקלאסית לשאר העסקים שנפגעו קשה ברכבת הקלה כי הוא מתעסק בטכנולוגיה. ובכל זאת, אני מבקש שיעריך בכמה ירדו ההכנסות בעקבות המצב, הוא מעריך שב-50 אחוז. מצחיק שכאן בשדרה זה נחשב פגיעה קלה.

האבסורד הגדול שעבורו תקופת הקורונה היתה פוריה הרבה יותר מעכשיו, אנשים היו צריכים לקנות מחשבים ומצלמות לזום. עכשיו רוב ההכנסות שלו מבוססות על תיקונים שהוא מקבל אליו דרך שליחים, לקוחות כבר בקושי מגיעים לקנות בחנות. "הרכבת כל היום עושה עוד טסטים. מחכים שהיא תביא אנשים". מבחוץ נשמעת הרכבת הקלה עוברת, הפעמון שלה נשמע כמו צליל הגאולה הקרב ובא, מתישהו בדצמבר או ב-2023.
שד' ירושלים 67

חנות הפרחים "פרח-בר"

אני פוגש את דודו וזהבה רגע לפני שסוגרים את החנות. דודו שוטף את הרצפה ומבקש ממני להיזהר ולא לדרוך על הרטוב. בניגוד לנסים, דודו לא מאמין שיהיה שינוי בעקבות הרכבת הקלה. "הרכבת עשתה רק נזק ולא תביא תועלת". אני שואל אותו למה, הוא מסביר: "ממש פה היתה תחנת אוטובוס ואיפה שהאופנוע עומד (כעשרים מטר מאיתנו) היתה עוד תחנת אוטובוס. התחנות הביאו איתן אנשים מבת ים, חולון, רחובות וראשון לציון. מכאן גם אנשים היו עוצרים, קונים שווארמה, מסתובבים וממשיכים לתוך תל אביב. לרכבת יהיו שתי תחנות בקצוות (במרחק חצי קילומטר אחת מהשניה) והיא מביאה רק מבת ים". החיבור לערים הדרומיות הגדולות חולון וראשון לציון, שהיה כה חשוב לדודו, זהבה ושאר בעלי העסקים יקרה רק לאחר השלמת הקו הירוק, שמתוכנן כרגע (כרגע) ל-2027 – וגם אז, כדי להגיע לשדרות ירושלים אנשים מהערים האלה ידרשו החלפה מהקו הירוק לקו האדום. בקיצור, דודו חושב שהשדרה הגדולה נותקה מתחבורה ציבורית שתביא אליה מבלים חדשים.

מעבר לפגיעה בפרנסה, גם נהיה מפחיד יותר ללכת בשדרה עם כל האופנועים והאופניים החשמליים שעברו לנסוע על המדרכה. "לקוחות לא מודעים לזה, אז אני יוצא לפני כל לקוח לבדוק שאין סכנה", ועדיין, לקוחה אחת כבר נפגעה מרוכב. כרגע כבר מקטע לא קטן מהמסלול המיועד לאופניים פתוח אך אנשים עוד ממשיכים לנסוע על הרחוב במהירות גבוהה. הרכבת אמורה לנסוע ללא הפרדה מהרחוב והמהנדס החליט שלא תהיה גדר בין הרחוב לרכבת, בואו נחזיק אאצבעות שלא יקרה איזה אסון.
שד' ירושלים 67

איציק הגדול

בניסיון לקבל פרספקטיבה מעט אופטימית, הלכתי לאיציק הגדול. בשונה משאר העסקים, נראה כאילו הוא לא נפגע כל כך בשנים האחרונות. להיפך, הוא פתח לאחרונה גם אתסניף השווארמה עתיר ההייפ שלו(האם הוא שווה את ההייפ? מבקר אוכל הרחוב שלנו כבר סבר אחרת),שמצטרף למסעדה ולקצביה שבבעלותו. איציק מזמין אותי לשווארמה, אני אומר שאני שבע וגם צמחוני. בכל מקרה, גם אם זה לא נראה ככה מהצד, הוא אומר שהוא סבל מהבניה כמו כולם באיזור.

אני שואל אותו אם הוא חושב שכל מה שספגו בשנים האחרונות ישתלם להם. מבין כולם, הוא היחיד שמרשה לעצמו קצת אופטימיות מסויגת: "אני מאמין שכן, זה נראה יפה ומכובד. מדברים על 240 אלף איש ביום. הושקעו פה מיליארדים אז הרשויות יעשו פה הכל שזה יעבוד כמו באמסטרדם וברצלונה. אם עיריית תל אביב תאפשר שהרכבת תוכל לעבוד בשבת בכלל זה יעזור פה לכל העסקים". יפה, אבל הטעם המר מהסיפורים של כל השאר העסקים נשאר בפה.
דוד רזיאל 3 (פינת שד' ירושלים)

• הבועה
• ❤ תל אביב
• יפו
• שדרות ירושלים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 912 // יפו בוערת

קו: מינימליזם יומיומי

סטודיו האופנה של המעצבת דיקלה עינת מציין השנה עשור להקמתו. תחילתו בביתה במושב מישר, ומשנת 2015 הוא הפך לחלק מהמרקם של שכונת נוגה שהתברגנה מאז באופן מואץ, עד שהתעוררה בוקר אחד וגילתה שהיא "מתחם", לא עלינו. בשלוש השנים האחרונות הסטודיו ניצב במדרחוב בת עמי, בחלל מרווח ונעים שחזיתו חנות ובגבו אזור העבודה. השפה העיצובית של "קו" נקייה ומינימליסטית, הפריטים מתאפיינים בפונקציונליות ובגזרות רפויות וסקאלת הצבעים מצומצמת, כאשר עינת שואפת לשדר מראה כללי של תחכום ונינוחות ומתרחקת מהדפסים, אבל נמשכת לנוסטלגיה ובתוך כך לחולצות פסים. הדגמים מקבלים שמות קז'ואליים שמלהקים אותם לסיטואציות יומיומיות כמו "חצאית ליום הראשון", "חולצה לבוקר", "מכנסיים ליום חופש" ו"שמלה למסיבת סיום", ומשלימים את המראה תיקי עור צבעוניים של המעצבת ענבר הררי, שפועלת מברצלונה, ויש גם נעליים של המותג המקומי אוליב תומס.
טווח מחירים:280-1,200 ש"ח.
מה לקנות עכשיו:חולצות פסים בסייל, 140 ש"ח (במקום 280).שמלת מקסי עם פסים עבים, 300 ש"ח (במקום 860).
בת עמי 3 יפו א'-ה' 10:00-18:00 ו' 10:00-15:00 03-5362660.

>> עוד השבוע על יפו:
יאפא ונכונה: 21 המסעדות שאנחנו הכי אוהבים ביפו
הג'אפה שעפה: 12 בתי הקפה הכי טובים ביפו. אבל ממש טובים
אוכלים ביפו: בדקנו את השווארמה של איציק הגדול כדי שאתם לא תצטרכו

White Petal: תכשיטים בהשראת פרחים

הסיפור של דיאנה אינואיבטובה מתחיל לפני 8 שנים באוקראינה מולדתה, שם הקימה את מותג התכשיטים שלה, השואב השראה מפרחי בר ומחומרי גלם טבעיים ובהתאם לכך נקרא "עלה כותרת לבן". לפני כארבע שנים היא העתיקה את חייה לישראל יחד עם בעלה, ובמרץ 2021 הקימה את חנות התכשיטים שלה ברחוב נחמה בשכונת נוגה. העיצובים שלה עדינים ועכשוויים, מגניבים אך לא מעיקים, והמחירים בהחלט מתונים. עלטבעת כסף עם פרח אמיתי יצוק בשרף, למשל, היא מבקשת 160 ש"ח בלבד.
טווח מחירים:160-650 ש"ח.
מה לקנות עכשיו:שרשרת "שושנה" בציפוי זהב 24 קראט, משובצת אבני חן צבעוניות ופנינים, 400 ש"ח.
נחמה 9 יפו א'-ג' וחמישי 11:00-17:00 ד' 11:00-19:00 ו' 10:00-15:00.

ג'ולייט: שמלות תחת השפע

החנות של גילי אזולאי, הפועלת תחת השם ג'ולייט, היאתחנת חובה לחובבות אופנה. את ההשראות לקולקציות שלה אזולאי מקבלת לא פעם מהחופשות המשפחתיות העונתיות שלה. הקיץ, הקולקציה עוצבה תחת השפעה של תכנון חופשה בריזורט טרופי, והתוצאה מרהיבה בפוטוגניותה. הפייבוריטים:שמלת מחוך פרחונית עם כתפיות דקות(יש גם בשחור) וחצאית נדיבה בבד (960 במקום 1,200),וטופ קטן בגזרת מחוך ובצבע חאקי(690 ש"ח), שנלבש עם מכנסיים מחוייטים תואמים. תמיד כדאי לבדוק את קולב העונות הקודמות, שמציע פריטים במחירים נגישים יותר.
טווח מחירים:100-1120 ש"ח.
מה לקנות עכשיו:טי שירט מדגם סימון מהעונה שעברה, 100 ש"ח (במקום 450 ש"ח).
סגולה 9 יפו א'-ה' 10:00-18:00 ו' 10:00-15:00 03-5783868

חן גלדן: וינטג' בערימות

האגדה מספרת כי לפני כשמונה שנים הגיעה חן גלדן אל העיר הגדולה מקיבוץ עין חרוד איחוד. אחרי תקופה קצרה במלצרות היא התחילה למכור בגדי יד שנייה מהחדר שלה, ומשראתה כי טוב הקימה חנות אינטרנטית והחלה לייבא סחורה מאירופה. כיום היא מעלה 300 פריטים חדשים לאתר מדי שבוע ומעסיקה צוות של עשר עובדות. לפני כשנתיים היא התמקמה ברחוב רוחמה בשכונת נגה, משם פועל הסטודיו שפתוח לקהל מדי יום ופועל במתכונת חנות. כל הפריטים מכובסים ומגוהצים, והמחירים הוגנים למדי.
טווח מחירים:מ-90 ש"ח לחולצה ועד 250 ש"ח למכנסיים. יש גם קטגוריה של פריטים פגומים קלות באתר, החל מ-35 ש"ח.
מה לקנות עכשיו:מכנסי ניילון של אדידס, 170 ש"ח.
רוחמה 12 יפו א'-ה' 10:00-18:00 ו' 10:30-15:00 050-8029064.

הוקו: המקום לקנות בו אוברול

לאחר עשר שנות פעילות בסטודיו ברחוב סגולה, בשנה החולפת העתיקה חגית חזן מהמותג "הוקו" את משכנה לחלל חדש וגדול בפינת הרחובות ניצנה ואילת, לא רחוק מהחנות הראשונה, וגם הפעם היא חולקת אותו עם בן זוגה, המעצב הגרפי אביחי מזרחי. גם בחנות הנוכחית תמצאו בגדים מונוכרומטיים ונונשלנטיים עם השפעות ארכיטקטוניות, ששואפים להתמקם בניחוחות בין תחכום לרכות ולחקור את גבולות הסימטריה והא-סימטריה. זה המקום להצטייד בובאוברול, לחובבות הז'אנר.
טווח מחירים:280-1,580 ש"ח.
מה לקנות עכשיו:טופ נשפך, 288 ש"ח (במקום 480).
ניצנה 7 יפו א'-ה' 10:00-18:00 ו' 10:00-15:00 03-5099696

קנדלרום: נרות יוקרתיים וחפצים לגירוש שדים

קנדלרום היא חנות לנרות בעבודת יד וניחוחות שנרקחו בקפידה, או אם תשאלו את בני הזוג ליאור ולילי, המייסדים שלה, הרי שמדובר במעבדה ארטיזנלית המכבדת אומנות מסורתית ומצוידת בחשיבה עכשווית. בני הזוג, שמעידים על עצמם כי ראו עולם, מייצרים בעשור האחרון נרות ידידותיים לסביבה מסויה ומשעוות דבורים, בשמים לבית, קוסמטיקה טבעית וחפצים מיסטיים שמעודדים חיים איטיים, חיבור לטבע וטקסי גירוש שדים. אם כל העסק הזה נשמע לכם יקר פחד, זה בגלל שזה נכון. מחיר ממוצע של נר ריחני עומד על 170 ש"ח ויכול להאמיר גם ל-350 ש"ח בגרסאות הנתונות בכלי מתכת, אבל יש גם גרסאות מוקטנות ואביזרים במחירים צנועים יותר.
טווח מחירים:45-700 ש"ח.
מה קונים עכשיו:זוג נרות דקיקים משעוות דבורים, 80 ש"ח.
חנינה בן דוסה 20 יפו' א'-ה' 10:00-17:00, ו' 09:00-15:00 03-6939277

נטלי ווקר: אופנה אדג'ית עם תשומת לב לפרטים

חנות הסטודיו הראשונה של נטלי ווקר נפתחה ב-2017 ברחוב דויד רזיאל, לא רחוק מאיציק הגדול, וב-2019 היא נדדה משם לבית אשל, במעבה שוק הפשפשים. ווקר מעצבת בגדים בקווים נקיים מבדים עם טקסטורות עשירות, והיא נמשכת לטקסטיל במראה גולמי ולאלמנטים של חבלים וקשירות. מדי קולקציה היא עובדת גם על פריטי וואן אוף בכמויות קטנות, שמתאפיינים בעבודות יד כלשהן כמו רקמה או צביעה. הלקוחות שלה הן כלות קלילות וקוליות, בזכות קו הפריטים הבהירים, כמו גם נשים שעוסקות בעצמן בתחומי העיצוב השונים ומבקשות לעצמן פריט אדג'י אך לא מוגזם שיהלום סדר יום שנמתח מהבוקר לערב.
טווח מחירים:220-980 ש"ח.
מה קונים עכשיו:שמלת סליפ מבד מבריק עם כתפיות חבל, 550 ש"ח (במקום 690 ש"ח).
בית אשל 11 יפו א'-ה' 10:00-18:00 ו' 10:00-16:00 052-5655131

סטודיוNoW: קרמיקה, אמנות ואירוח

אחרי שבע שנים במושב שדה ורבורג, סטודיו הקדרות של עירית בירן התמקם לאחרונה במבנה תעשייתי משופץ בפאתי שוק הפשפשים, הכולל גם חנות וחלל אירוח, לא רחוק מסטודיו הקדרות Clocktower. בירן היא עורכת דין לשעבר ובשלנית נלהבת שעשתה הסבה מקצועית בעשור הקודם ולא הביטה מאז לאחור. במשכנה החדש, המזמין והמושקע היא משלבת בין כמה אהבות שלה, כולן סביב עולמות האירוח והבישול – כלי אוכל, הגשה ונוי שהיא יוצרת, לצד אביזרים אווירתיים משלימים של מעצבים נוספים כמו טקסטיל של מאירה סיטון, פריטים מעץ בעבודת יד וספרי הבישול המועדפים עליה (של חיים כהן ואלי לנדאו ז"ל). מדי פעם יתקיימו במקום אירועים סביב יצרנים, אמנים ומעצבים שונים. בתקופת ההשקה ועד אמצע נובמבר ניצבת בחלל תערוכת אמנות של שגית זלוף-נמיר.
טווח מחירים:30-650 ש"ח.
מה קונים עכשיו:שש צלוחיות צבעוניות בעבודת יד, 150 ש"ח.
בן גמליאל 2 יפו א'-ה' 11:00-18:00 ו' 10:00-14:00.

אמריה: נעליים יפות וגם נוחות

גם גלית נוי, המעצבת שמאחורי מותג הנעליים המקומי אמריה, חתכה בחדות מקריירה של עורכת דין אל עולמות העיצוב. לפני חמש שנים היא הקימה את המותג שלה והתמקמה בלב שוק הפשפשים, ומאז היא מציגה מדי עונה מספר דגמים שמיועדים לאישה בתנועה – כלומר, נעליים קלות בעלות עקבים נוחים שלא עולים על 7 ס"מ, שמאפשרות לנוע איתן במשך יום שלם בלי לצלוע. הנעליים מיוצרות בטורקיה מעורות איטלקיים.
טווח מחירים:445-980 ש"ח.
מה קונים עכשיו:כפכפי עור עם "פירסינג" מדגם אנג'י, 455 ש"ח (במקום 890 ש"ח).
רבי פנחס 16 יפו 054-2404029, פרטים נוספים באתר

אסופה וסאגה: עיצוב ישראלי עכשווי

שתי חנויות שהן אחיות רוחניות הנעוצות בלבו של שוק הפשפשים ומוקדשות לעיצוב ישראלי עכשווי, הניצבות במרחק קצר זו מזו. בעוד אסופה היא מעין חנות מוזיאון ללא מוזיאון, סאגה היא סוג של חנות-גלריה אקסקלוסיבית ויוקרתית יותר שלצדה בית קפה צמוד. כך או אחרת, תוכלו לשטוף כאן את העיניים במיטב להיטי העיצוב המקומיים, לקנות מתנות ומזכרות לחברים מחו"ל, למסגר פרינטים במקום ואולי להסתפק במגנט למקרר כדי לא לצאת מפה בידיים ריקות.
טווח מחירים:אסופה 25-2,200 ש"ח סאגה 120-9,120 ש"ח.
מה קונים עכשיו:זוג מגבות מטבח של soonב-89 שקלים (אסופה) אוכרית נוי בהשראת מצוף ימי של סטודיוKnots ב-595 ש"ח (סאגה).
רבי נחמן 2 יפו 03-6041405 (אסופה) רבי פנחס 4 יפו 03-6706062 (סאגה)

• שופינג
• אופנה
• עיצוב
• תכשיטים
• לייף סטייל
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 912 // יפו בוערת