יותר מעשרה חודשים אל תוך המלחמה – פרט שלאף אחד אסור לשכוח – הקולינריה בעיר תופסת סיבוב מוזר. לברי יין כבר התרגלנו, קונספט צנום וזול לתפעול וללקוחות, אבל את תופעת הדינר-אנד-שואו אין לנו דרך להסביר. מילאגילה וננסי, כי אייל שני יש רק אחד. אבל כשעוד מקומות זולגים לתוך ההגדרה, ייתכן שאנו בפתחו של טרנד. רק לפני מספר ימים התבשרנו על Jome, מסעדה שמביאה לעיר את תרבות הקלאבים מניו יורק, והנה עוד מקום חדש שכולו פעלולים. ועוד פרט מעניין: שני המקומות האלה הם כשרים.

>>פתיחת שולחן בשוק ובית לחולי בורקס. זאת העיר של חי צארום

Le miel, "דבש" בעברית, היא מסעדת שף ש"מביאה מארה"ב ודובאי את חווית הדינר שואו לתל אביב ומוכיחה כי מנות גורמה, מופעי אקרובטיקה ומוזיקה יכולים להעניק חוויה טובה ואיכותית גם לקהל הישראלי", לשון ההודעה לתקשורת. מסתבר שהבעלים, שאוחזים בניסיון בניהול מועדוני לילה, הבחינו שבמהלך השנים התפתחו צורות בילוי שונות, וסקרנות לגבי קונספט הדינר אנד שואו הובילה אותם לפתיחת מקום שיעביר את החוויה מחו"ל לתל אביב. לה מייל הוקמה תוך כדי פרוץ המלחמה, ובמשך חודשיים פעלה כפופ אפ. באופן מפתיע לתקופה היא זכתה להצלחה, וכך הוחלט להפוך את הזמני לקבוע.

"מה בדיוק קורה פה?", בוודאי תשאלו, והנה התשובה: בחלל שממוקם ברחוב יד חרוצים הערב מתחיל בסולידי, והשמיים (הכשרים) הם הגבול. הארוחה נשענת עקרונית על המטבח הצרפתי הקלאסי, שהשף בוריס שפיטלניק ספג בתקופה שבה עבד ב-Les Bacchanales, מסעדת כוכב מישלן בדרום צרפת. בפועל אפשר למצוא בתפריט רפרנסים לכל טרנד אפשרי, כולל תיאורי מנות ציוריים נוסח אייל שני ומחניודה. אם תבחרו להגיע לכאן תוכלו לקבל לפתיחה פתיחה פרנדולה – לחם מתובל שמוגש עם פסטו וטפנד זיתים; טנגו של קרפצ'יו דלעת וקרפצ'יו תמרים; "סלט עלים נשפך" עם קרמל שחור, אנדיב וויניגרט בלסמי; "סימפונית הקיץ" – קונסומה קולורבי, אבטיח ולואיזה; וסג'יו – סשימי אינטיאס על סלט קוריאני פיקנטי.

שלב המנות העיקריות מעמיק את החיבור האסוציאטיבי לרחבת הריקודים: "דואט הים והיבשה" (דג ים, קרם גזר זעפרן, ציר דגים וגזר צבעוני), "אגם האווזים" (חזה אווז ברוטב קפה ופלפל מדגסקר עם פפרדלה זוקיני ברוטב בצל לבן ושום שחור) ו"קוורטט" (איירון סטייק וקרם ריזוטו איטלקי, ריזוטו אורז בר ופופקורן אורז בר). לסיום נערך שולחן קינוחים עשיר, והאלכוהול שנמזג כמים יוקרתי כמובן. המחיר יוקרתי לא פחות: 390 ש"ח לאדם בימי ראשון-רביעי, 490 ש"ח בימי חמישי – ועל האלכוהול תשלמו בנפרד.

ובין המנות, הפן האמנותי קורה לאורך כל הערב. רקדניות באאוטפיט נוצץ, להטוטנים ויורקי אש, סקסופוניסטית סקסית בלייב ודרבוקות עם תאורת לד הם רק חלק מהאטרקציות שאמורות לנתק את האורחים מהמציאות שוברת הלב שבחוץ, ולשגר אותם אל יקום שכולו ריקודים וכפיים, למי שאוהב. ואולי כאן המקום להדגיש שוב כי איננו שופטות את מי שבוחר לברוח לכמה שעות ממעללי הממשלה הכושלת ומההמתנה לתגובת איראן וחיזבאללה – אבל אותנו כל זה רק מעורר את החרדה, וגורם לשאול איך דווקא בתקופה כזו קמים כל כך הרבה מקומות שחוגגים את השואו והנצנוץ. אולי התשובה בגוף השאלה.
יד חרוצים 14, ראשון-חמישי מ-21:00, שישי-שבת סגור,להזמנות

• אוכלים שותים
• יד חרוצים
• מסעדות בתל אביב

בהתאם לעליית המחירים בכל התחומים, השווארמות של היום מנסות להצדיק את עלותן. מה לא ראינו? שיפודי פיסטוק, שווארמות בכיכרות לחם, תוספות מופרעות ופופ-אפים נרגשים. הכל כדי לחגוג מאכל שבעיקרו, הוא אוכל רחוב בסיסי ביותר. כך שלפעמים קל לשכוח שהשווארמה שאתם באמת רוצים היא השווארמה הקלאסית, שיפוד פרגית צהבהב ורך עם טעם חזק וביס מלא ג'וס וטחינה. ויש פינה אחת אי שם ביד חרוצים שלא רק עושה שווארמה קלאסית מושלמת, אלא גם מפיצה את ריחה לכל האזור.

>>מתוקה מהחיים: מה הטעם במשלוח מנות אם הוא לא מעיף את הראש?

הנה מה שמבקר אוכל הרחוב שלנו כתבכשחזר אל העבר דרך השווארמהשל שהרבני: "זו היתה, ללא ספק, השווארמה הכי אולדסקול שאכלתי מזה זמן מה. הטחינה חמצמצה, הבשר רך כחמאה, הטעם המתובל בגסות מתבקשת והתערובת בשר רוקדת בפה. זה מסוג השווארמה שהייתי אוכל כחייל בחופשה, שווארמות של תחנה מרכזית, אבל בגרסה פחות מלוכלכת. ואני באמת כותב את כל הנ"ל כמחמאה, כי קשה לשמר את הטעם הזה בתל אביב, במיוחד בעידן שכל פופ-אפ ממציא את השיפוד המתגלגל מחדש. ריח, כמו טעם, הם חלונות לזיכרון, והשווארמה הזו בהחלט הזכירה לי ימים אחרים".

מנה מומלצת?כמו בכל שווארמיה טובה – יש המון אופציות של עלה אש וקבבים, אבל תתמקדו בעיקר עם מנת שווארמה טובה (43 ש"ח לפיתה. כן, סליחה, זה המחירים כיום).
יש אופציה לטבעונים?כאילו, אפשר לקחת צלחת פלאפל, אבל מגיע לכם יותר טוב מזה.
איך מזמנים?בוולטובמשלוחה
ואם לא בא לי? אז אתמולהמלצנו על גירוס, שזה שווארמה ביוונית (אבל אל דאגה, יש גם סובלקי, שזה שיפודים). ואם לא בא לכם על האש, אז בטוח תמצאו משהו מצוין ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו.

• מה מזמינים היום
• שווארמה
• יד חרוצים
• משלוח

אין שום דבר מיוחד בצומת הרחובות מנחם בגין והרכבת. סתם, צומת גדול וזה הכל. תאמינו לי, אני עובר שם לפחות פעם בשבוע כבר בערך 14 שנים. לא רחוק משם ממוקמת המכללה שלמדתי בה, ומאז גם לימדתי בה. במשך תקופה של כשנתיים אפילו גרתי ממש ליד הצומת, ברחוב טיומקין השכן. זה הקצה של מתחם יד חרוצים, שבעבר היה מתחם בילויים שאתם לא רוצים לבלות בו, ועכשיו התרוקן מבילויים אז אתם סתם לא רוצים לבלות שם. גם עבודות הרכבת ששינו את הנוף של הצומת לא השפיעו יותר מדי על כמה שלא מעניין שם. זה הפך מסתם צומת, לסתם צומת יפה יותר. תודה, עיריית תל אביב.

אבל יש דבר אחד באזור שכבר 14 שנים מעורר את סקרנותי. והוא קשור לחוש המסקרן מכולם – ריח. בכל פעם שעברתי ברחבת הכניסה לאזור יד חרוצים, כבר 14 שנים, הריח הזה מטריף אותי. ריח שווארמה צרובה על סיח מתגלגל שגורם למח הלטאה שלי להפעיל את כל בלוטות הרוק ולהתכונן לארוחה. ואני יודע את מקור הריח הזה, כי אין באמת אופציות אחרות באזור – זה הוא הריח שעולה מהספוט הותיק "השווארמה של שהרבני", מסעדת בשרים שקיימת עשורת שנים ועברה מאב לבנו, משהרבני לשהרבני אני מניח. לא הצלחתי למצוא כמה שנים בדיוק המסעדה קיימת, אבל אני כן יכול להגיד שזה לפחות 14 שנים, כי הריח מטריף אותי כל כך הרבה זמן.

אז למה, אם כך, מעולם לא טעמתי את השווארמה שהטריפה לי את חוש הריח? פשוט כי בכל פעם שריחפתי לשם אחרי הניחוח כאילו הייתי דמות לוני טונז, מצאתי את עצמי מול המציאות המבאסת שהיא התפריט. אני לא בדיוק זוכר מה היו מחירי השווארמה של שהרבני לפני 14 שנים, אבל הוא תמיד היה גבוה ביחס לז'אנר. גם היום הוא גבוה – 42 ש"ח לפיתה, 50 ללאפה – אבל עכשיו כשכל השאר הפכו ליקרים באותה המידה, הגיע הזמן לבדוק אם הריח המטריף קיים את ההבטחה שלו, או שמא מדובר בקליקבייט של אוכל.

עוד עם הכניסה לשווארמיה הקטנה היה סימן מבשר רעות – זו שווארמת פרגית ותו לא. מצד שני, כשאני נכנס לשווארמיה אולדסקול שכזו, אני לא באמת מצפה למצוא דונר כבש, כי זה סטנדרט שנוצר רק בשנים האחרונות. במקום זה, החלטתי להתמסר לאווירה, ולאכול כאילו זה 1999, אבל עם מחירים של 2023. הזמנתי פיתה שווארמה, וניגשתי לסגירת החורף שבחוץ, שהוגפה בכל הוילונות, מה שהשאיר יחסית מעט אור. הייתי שם לבד, הזדמנות נהדרת להתייחד עם השווארמה. היא זהרה בצהבהבות של כורכום, ואותו ריח מוכר עלה באפי. שלחתי לסת רעבה ונעצתי שיניים בפיתה.

זו היתה, ללא ספק, השווארמה הכי אולדסקול שאכלתי מזה זמן מה. הטחינה חמצמצה, הבשר רך כחמאה, הטעם המתובל בגסות מתבקשת והתערובת בשר רוקדת בפה. זה מסוג השווארמה שהייתי אוכל כחייל בחופשה, שווארמות של תחנה מרכזית, אבל בגרסה פחות מלוכלכת. ואני באמת כותב את כל הנ"ל כמחמאה, כי קשה לשמר את הטעם הזה בתל אביב, במיוחד בעידן שכל פופ-אפ ממציא את השיפוד המתגלגל מחדש. ריח, כמו טעם, הם חלונות לזיכרון, והשווארמה הזו בהחלט הזכירה לי ימים אחרים. ימים בהם שווארמה היתה סתם עוד אוכל רחוב של על הדרך, ולא היתה צריכה להצדיק מחירים פרועים עם להטוטי פיסטוקים.

אם הייתי אוכל אותה לפני 14 שנים, הייתי בהחלט מסמן אותה כשווארמה מצוינת, אם נתעלם מהמחיר. אבל אי אפשר להתעלם מהמחיר, ולמרות ש-42 ש"ח לארוחה זה לא הרבה, זה בהחלט מחיר נכבד לשווארמה, ובטח עוד שווארמה שטעמה מזכיר שווארמות של 20 שקל מימי העבר. שש דקות שלמות לקח לי לטרוף את הפיתה שהיתה לי ביד. זה שבע שקל לדקה, לא כולל פחית, ואפילו לא הייתי שבע. אני בטוח שבפעם הבאה שאעבור ליד שהרבני, הריח עדיין ישגע אותי. אחרי שאכלתי אותה, בטח גם יהיה לי חשק להזמין. אבל המחיר, הוא ימשיך להרחיק אותי ממנה. לפחות פתרתי לעצמי את התעלומה ומצאתי איפה עדיין מגישים שווארמה עם טעם של פעם.

השווארמה של שהרבני, מנחם בגין 48, 03-5371581, גםבוולט

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• שווארמה
• יד חרוצים

קולי נאלם ולבי נרגש, כי בא לשכונה בחור חדש – ונראה שהוא כאן כדאי להישאר. הבחור הזה הוא לא אחר מאשר פטיסרי טרי ומרגש שמייצר מפגש מתוק בין פריז לטוקיו. בלב ליבו של מתחם יד חרוצים נפתחת בימים אלה "The Pastry Box", קונדיטוריה חדשה ומסקרנת של הקונדיטורית נורית צ'יטיאת, המשלבת בין קלאסיקות פטיסרי צרפתיות לטעמים והאסתטיקה של ארץ ילדותה של צ׳יטיאת, יפן.

היא אמנם נולדה להורים ישראלים, אבל את כל ילדותה ונעוריה בילתה את ביפן, עד שחזרה לישראל כדי ללמוד במחזור הראשון של בית הספר לקולינריה דנון. אז התגלגלה לעסוק דווקא בהוראה, אך בעשור הרביעי לחייה החליטה, לשמחתנו, לשוב אל התשוקה האמיתית שלה – קונדיטוריה.

עם הכניסה למקום החדש של צ׳יטיאת תחשבו לרגע שנכנסתם למוזיאון. על הקירות תמצאו ציורים יפניים אותנטיים ומסורתיים שאספה צ׳יטיאת במרוץ השנים, אך בתוך הויטרינות המהודקות תמצאו את מיטב הפסיטרי והקונפיסרי, קינוחים מרהיבים שעשויים מחומרי גלם יפניים ומובחרים וניחנים בדיוק ובאסתטיקה יפנית מעוררת השתאות עם אלגנטיות שטרם נראתה כמותה בתל אביב.

הנ"ל ארוז בקופסאות אלגנטיות ומעוצבות למשעי כאשר בכל קופסא טמון חלום מתוק אחר המשלב את עולם הקינוחים הצרפתי והיפני לכדי ביס לא פחות ממושלם. הקופסאות משתנות יום יום לפי החזון של צ׳יטיאת, ומתאפיינות ביצירתיות וביד מיומנת. הספקנו לראות, למשל, קופסת לייט נייט עם וויסקי ואקלייר שוקולד, פרלינים ועוד, או קופסת בראנץ׳ עם כריכונים זעירים וגבינות.

אחרי שבהינו בהתפעלות בויטירנות המזוגגות שמציעות מכל טוב, ביקרנו במטבח והתרשמנו לא פחות. המטבח מחולק לארבעה מדורים, בהם מייצרים מדי יום טארטים, ריבות, כריכים, שוקולד, קונפיסרי, לחמים ועוגיות מתוקות ומלוחות. חומרי הגלם בהם משתמשת צ׳יטיאת הם צרפתיים קלאסיים, דוגמת קרם פטיסייר או חמאה חומה, לצד חומרי גלם יפניים דוגמת שומשום שחור, יוזו, אצות, מאצ'ה ועוד.

החיבור בין המרכיבים מייצר קונדיטוריה ייחודית המשלבת שני עולמות לכדי קינוחים משגעים שנראים, מרגישים ונטעמים מחוץ לקופסא, וגורמים לנו להתלהב, ולהרגיש שזו פעם ראשונה שטעמנו דבר שכזה. התלהבנו במיוחד לטעום מלחם הקסטן המנומר, בלסנו בהנאה ממרשמלו המאצ'ה, כמו גם מאקלייר הממולא בחמאה חומה וניחן בגודל מושלם שמאפשר לאכול ממנו כמה שרוצים מבלי להגזים (אבל ברור שאכלנו שניים, ורצינו עוד).

מלבד הלחם המנומר, אליו לא תוכלו להישאר אדישים, יש גם לחמניות מלון פאו יפניות במעטפת של בצק פריך מסוכר, לחמניית חלב יפנית בצורת חד קרן ומילוי קרם מוסלין, שוקולד ומאצ׳ה שהיא ללקק את האצבעות. ליטרלי.עוד תמצאו כאן פרלינים משוקולד ולרונה המיוצרים במקום עם שומשום שחור, אגוזי לוז בציפוי יוזו ופטל, טארט ערמונים מרגש עם קרם מוסלין, יין מרסלה וערמונים מסוכרים, טארט יוזו בטעם חמצמץ וחד פעמי ועוד ועוד.

בגזרת המלוחים תוכלו להתפנק על פחזניות מלוחות שממולאות בגבינה לבנה, קשקבל ובצל ירוק וגם מכריך בקרואסון אצות משוח ריבת בצל ויין אדום, גבינת ברי, עלי רוקט ובזיליקום.תוכלו גם לקחת הביתה ממבחר ריבות וממרחים דוגמת ריבת אננס ולמון גראס, ממרח שומשום שחור מתוק, ריבת תות שדה ובזיליקום ועוד.בקיצור, טוב שבאת The Pastry Box, מחכים לזלול אותם עוד.

ריבל 7, מתחם יד חרוצים תל, א'-ה': 8:00-18:00, ו: 8:00-13:00, 054-800-8789,ניתן להזמנה גם באתר

• אוכלים שותים
• קונדיטוריה
• צרפת
• יפן
• מאפים
• יד חרוצים

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי

גם באירועים אנחנו רוצים שהטאץ' האישי שלנו יהיה נוכח. מדי שנה תחום עיצוב האירועים צובר תאוצה ומתחדש, בעיקר נוכח הרצון ההולך וגובר לחגוג אירוע בצורה מיוחדת וייחודית. חשוב לזכור שעיצוב האירוע תלוי בכמה וכמה משתנים המשפיעים על הקו העיצובי ועל המראה הכולל של האירוע כולו.

1. העונה

משתנה חשוב שיש לקחת בחשבון כאשר מדברים על עיצוב האירוע הוא כמובן התקופה שבה הוא נערך. העונה ותנאי מזג האוויר הצפויים ביום האירוע ישפיעו על המראה הכולל שלו. עונה חמימה היא סיבה מצוינת לחגוג תחת כיפת השמים, שתיצור את התפאורה המושלמת לאירוע חגיגי, בעוד שאירוע בעונה קרירה יהיה באולם המשרה אווירה חמימה.

2. הקונספט

משתנה נוסף שיש לקחת בחשבון הוא אם מדובר באירוע בעל קונספט. זוהי ההזדמנות שלכם להכניס את הפנטזיה שלכם לתמונה וללכת על אירוע המעוצב בקונספט ייחודי שמאפיין אתכם. הקונספט שתבחרו ישפיע על העיצוב הכולל של האירוע, מעיצוב השולחנות ועד התלבושות.

3. הפקת האירוע

המשתנה השלישי והחשוב ביותר הוא בחירת המקום להפקת האירוע שלכם. חשוב לבחור במקום המספק את כלל השירותים הנדרשים כדי שהאירוע יהיה לשביעות רצונכם. הפקת אירוע מקצועית שבה אתם מרגישים שנענים לרצונותיכם ומבינים אתכם היא המתכון המושלם לראש שקט ולאירוע מוצלח.

אם אתם מעוניינים באירוע בעל עיצוב ייחודי והפקה מקצועית, ומחפשים את המקום המושלמת להגשים בו את אירוע החלומות שלכם, מתחם האירועים יד חרוצים הוא המקום בשבילכם. אולמות האירועים ממוקמים בלב תל אביב באווירה אורבנית ותוססת. במתחם צוות הפקות מקצועי, שירותי עיצוב אולם, מטבח שף והפקת אירועים ייחודית.

לפרטים נוספים בקרו באתרyad-h.co.il

• אולם אירועים
• יד חרוצים
• החיים היפים