נאופוליטן החיפאית היא לא סתם עוד פיצריה טובה. היא פיצריה ששינתה את תרבות הפיצה בישראל. יש בתל אביב אולי כמה מקומות שנותנים לה פייט, אבל איכשהו מצליחים שם לשמור על איזה אדג' חיפאי כבר ארבע וחצי שנים ורבים מפילוסופי הפיצה של העת הנוכחית טוענים לפערי איכות משמעותיים בינה ובין כל היתר. השבוע יגיע אורן אבני, הפיציולו מאחורי נאופוליטן, להתארח עם הפיצה שלו בפסטיבל "בר ארץ יין" בפארק התחנה. שוחחנו איתו נרגשים לרגל הביקור החד-פעמי.

>>

פיצה נאופוליטן נפתחה באזור הנמל המשתקם של חיפה לפני ארבע שנים וחצי, וזכתה כבר מימיה הראשונים לתהילה בזכות בצק המחמצת, אותו מטפח אבני כאילו היה תינוק. מה שכן, למרות שמדובר במתכון מדוקדק שנבנה בקפידה על ידי ניסיונות ארוכים וממושכים מצדו, ניתן לומר כי הוא אינו קופא על השמרים – סטגדיש – אלא משתנה, מתפתח ומשתפר כל הזמן ("אני מנסה לפצח אותו כל יום ביומו", הוא אומר).הבצק של נאופוליטן מותפח על ידי מאה אחוז מחמצת שאור, מה שמעניק לפיצה מרקם רך, אוורירי וגמיש. כמיטב המסורת הנפוליטנית היא איננה עמוסה בגבינה, רוטב ותוספות, וכל מה שמונח עליה הוא בדיוק, אבל בדיוק כפי וכמה שצריך להיות. את הגבינות מביאים ממחלבות קטנות ומקומיות, וגם הירקות כולם מתוצרת חקלאית עונתית של ארצנו.

אבל כל זה עוד לא אומר כלום על הביס. ונאמר זאת כך:על אף שתל אביב היא בירת הקולינריה הישראלית ללא עוררין, ישנם פה ושם מי שמשאירים לנו אבק. כזו היא פיצה נאופוליטן. פיצה שאחרי שאוכלים אותה ממשיכים לחשוב עליה בערגה. זוכרות את הפעם הראשונה שבה אכלתן פיצה בנאפולי ותהיתן לעצמכן בפה מלא ונפעם "מה בעצם אכלנו עד עכשיו"? אז ככה, רק ברחוב הנמל בחיפה. מדובר במופת של גלוטן, טריות, גמישות, פציחות וטעם מדויק. זה נשמע אולי כמו שפך סופרלטיבים, אבל כבר הכריזו לפנינו שמדובר בפיצה הכי טובה בארץ, והפיצה הכי טובה בארץ ראויה לסופרלטיבים שכאלה. אכלתי שם בשבוע שעבר, ואני עדיין נזכרת בביס הנמתח והמופלא ותוהה מתי שוב. ובכן, כמו שאמרנו, כבר מחר ועוד כאן בתל אביב.אבל רגע, רצינו בכלל לדבר עם אורן אבני.

אורן אבני, שואלים אותך הרבה "אז איך זה מרגיש להיות הפיצה הכי טובה בארץ"?
"קשה לי להעיד על עצמנו שאנחנו הכי טובים בארץ, הרי שאין הנחתום מעיד על עיסתו. אני כן יכול להעיד ולהגיד שאנחנו עובדים הכי קשה כדי להיות שם, וכל הזמן ממשיכים למתוח את הגבולות שלנו. לאט לאט הרכבתי צוות של אופים מצוינים שלא מתפשרים לרגע על אף אלמנט, החל מהטכניקה ועד איכות חומרי הגלם. ביחד אנחנו ממשיכים להתפתח ולהשתדרג כל הזמן. אני מאד גאה בצוות שלי".

איפה למדת להכין פיצה כזו?
"למרות שהבנתי שככה חושבים, לא למדתי באיטליה. אין לי סיפור רומנטי על סבא נאפוליטני שלימד אותי. אמנם טיילת בנאפולי ובשאר איטליה, טעמתי וזללתי, אבל למדתי לבד. אני ממש אוטודידקט וזה לקח זמן ממושך. אגב, אני עדיין לומד ומשתפר כל הזמן. התפריט שמתחלף בנאופליטן באופן תדיר מצביע כל הזמן על עקומת הלמידה שלי ושל הצוות".

ואיך מרגיש להגיע לתל אביב?
"כיף ומרגש להגיע לבירה הקולינרית של ישראל. זה מאוד משמח שמכירים אותנו ומחכים שנבוא. חוץ מזה, רבים ממי שבאים לאכול בנאופוליטן הם תל אביבים, אז נחמד מאוד להאכיל אותם במגרש הביתי ושהאינטרקציה יכולה לקרות גם מחוץ לחיפה".

מה בעצם נאכל בפארק התחנה?
"מלבד פיצה מרגריטה קלאסית, נגיש גם פיצה שמשלבת פירות יער שהוצלו מהגולן, פטלים אדומים ושחורים, הכי טעימים בארץ, שכמעט נזרקו כי אין מספיק ידיים קוטפות. יצרנו פיצה עם גבינה כחולה מופלאה מהמחלבה הקטנה ופטלים. זה הומאז' לצרפת ואיטליה, שם השילוב עם גבינה כחולה מקובל, יחד עם התוצרת המופלאה של ארצנו".

לאור ההצלחה והערצת ההמון, יכול להיות שנזכה מתישהו לנאופוליטן תל אביבית?"
סניף שני לנאופוליטן לא יהיה, גם לא בחיפה. אני לא חושב שזה משהו שאפשר לשכפל. נבנה כאן משהו שהוא וואן אוף אה קיינד".

נו טוב, אז נבוא לאכול בפארק התחנה, אין ברירה. פיצות ראשונות יוצאות מהתנור ב-18:00. היינו מגיעות מוקדם במקומכם (אם כי מסע לחיפה זה גם נחמד).
>> בר מארץ היין, שלישי-חמישי 23:00-18:00, כל הפרטים והרשמה מוקדמת כאן

• אוכלים שותים
• פיצה
• נאופוליטן
• יקב רמת הגולן
• מתחם התחנה

"בתל אביב יש מסעדות ומסעדנים מצליחים מאוד, וצריכה להיות להם אחריות למה שקורה פה במדינה. מהמקום הזה, כל מי שיכול צריך לאמץ מישהו מהצפון או הדרום ולעזור לו לעבור את התקופה", אומר לנו שף חיים כהן ונועץ שיניים בקציצה עסיסית בלחמנייה רכה. ברגע שהמפגש הזה קורה, משהו בהבעת הפנים של השף הוותיק מתרכך. "ההמבורגר של כביש 90 ממש נהדר", הוא מחייך ונותן את חותמת האיכות למנה המיתולוגית מהצפון, שמגיעה לביקור חוזר בתל אביב.

>> באהבה מארץ היין: יקב רמת הגולן יהפוך את פארק התחנה לבר יין

המצב המורכב בצפון וקולות המלחמה מהדהדים גם ברמת הגולן. כדי לגשר על הריחוק הגיאוגרפי והמנטלי ולהביא מעט נחמה (וגם פרנסה), יוצא יקב רמת הגולן לטיול כל־ישראלי – מעמיס את מיטב התוצרת, מצרף חברים מהאזור ויורד לשלושה ימים של שפיות וקצת שמחה בעיר הגדולה החל ממחר (שלישי 25.6). באירוע שיתקיים בפארק התחנה יוצב בר ענק ובו מגוון ענק של יינות היקב ודוכני אוכל שמייצגים את חבל הארץ העשיר, היפה והפצוע, ביניהם מסעדת כביש 90 האהובה.

את המוסד הוותיק אין צורך להציג, כי מדובר בתחנת עצירה בצפון שהיא לא פחות ממאסט. למי שבכל זאת לא מכיר – וזה נו"ן גדול – נספר שמדובר במסעדה שנשענת על שני עוגנים חזקים וסקסיים, המבורגר ובירה. אירוע "בר מארץ היין" של יקב רמת הגולן מפגיש פעם נוספת בין הדיינר הצפוני האיקוני לכהן, שהוא כידוע אייקון בפני עצמו, אחרי שהמאסטר שף כבר אירח את אנשי כביש 90 בדיקסי בתחילת המלחמה.

"קולגיאליות אינה מילה גסה והיא אינה סותרת שום תחרות ואגו. היא חשובה לאקלים הסביבתי, לאנשים ולקולינריה. מהמקום הזה אנחנו תמיד שמחים לארח", הוא מסביר ומספר על תקופת הקורונה שבה החלה מסורת האירוח שנמשכת עד עכשיו. "אני מצטרף הפעם לכביש 90 כדי לתת להם את האופרציה. בגלל שהם בצפון ומתקשים לעבוד, אני מאפשר להם להיעזר בעובדים שלי ובמטבח למה שהם צריכים. בחודשים הראשונים למלחמה מסעדנים התגייסו לטובת החיילים והמפונים. עכשיו צריך להסתכל על הצפון והדרום ולעזור למי שצריך".

רן ששון, מבעלי "כביש 90", נרגש לא פחות. הוא מספר שהמסעדה חזרה לעצמה במלוא הכוח, לאחר שעם פרוץ המלחמה היא פעלה במתכונת מצומצמת ושהחיבוק מכהן עמוק הרבה יותר מאשר נראה על פני השטח. כהן העפיל צפונה והגיע עד למסעדה וששון ושותפיו השיבו בביקור גומלין. "כשחיים פנה אלינו שמחנו ומיד כשנפגשנו נוצר חיבור. הוא איש נינוח, עם הרגליים על הקרקע ודיבור בגובה העיניים, וגם אנחנו אנשים כאלה, שחשובה להם הפשטות ורוצים להביא שמחה וכיף".

מעבר לסינרגיה המתבקשת בין שני מוסדות המבורגר, המפגש מרגש את ששון ברמה האישית. "זו ממש סגירת מעגל עבורי כי בדיקסי אכלתי את ההמבורגר האמיתי הראשון שלי. אני זוכר את עצמי עומד מחוץ למסעדה בשתיים בלילה ומחכה להיכנס, כשעוד הייתי קיבוצניק שלא מבין כלום", הוא צוחק. "זו חוויה מטורפת בשבילי לחזור למקום שממנו התחלתי, הפעם הראשונה שבה ראיתי דיינר אמריקאי כהלכתו".

ב"בר מארץ היין" יגישו אנשי כביש 90 גרסה כשרה ראשונה מסוגה להמבורגר הצפוני האהוב, קציצה קלאסית עם רוטב מיונז צ'יפוטלה שנוצר במיוחד לאירוע (47 ש"ח). לידו תוכלו לנשנש את הכנפיים המיתולוגיות של דיקסי (37 ש"ח) וצ'יפס זהוב ופריך שמטוגן במקום (20 ש"ח). "אנחנו תמיד שמחים לבוא לתת כתף לחברים מהצפון ולפתוח חלון ראווה במרכז. זה win win situation".

יש סיכוי שתפתחו מקום בתל אביב?
"עד סוף המלחמה בטוח שלא. מה יקרה אחר כך? – נחכה ונראה".
>> בר מארץ היין של יקב רמת הגולן, 25-27 ביוני, 18:00-23:00, פארק התחנה.כל הפרטים כאן

• אוכלים שותים
• דיקסי
• חיים כהן
• המבורגר
• יקב רמת הגולן
• מתחם התחנה

הלוואי שהחדשות של המדינה יהיו אביביות ומשמחות כמו החדשות שלנו, אבל עד שיש משהו חיובי לספר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשמור אותו בשושו. אז מה יש לנו? מסעדה שנפתחת שוב לרגל עונת הרחצה, סניפים חדשים עם מאפים מפתים, ליל סדר במסעדה, תפריט פסח כדי שלא תצטרכו לעבוד קשה ופסטיבל יין להשתכר ולשכוח מהכל.

>>במסעדת "פרעצל" החדשה שבשוק הפשפשים יש יותר מאשר רק פרעצל

בקרוב כאן | ראמנייה של דין שושני

דין שושני –שפתח במהלך ימי המלחמה מסעדת ראמנים קטנהמתוך ביתו, אליה רשימת ההמתנה הרקיעה שחקים – הודיע אתמול בעמוד האינסטגרם שלו שהוא פותח מסעדת ראמן רשמית. כמובן לצד הראמן יהיו גם הפתעות נוספות מהמטבח היפני, כי מסעדה זה לא בית. נזכיר ששושני מכין ראמן מופלא בכמה גרסאות עם אטריות בעבודת יד ודיוק בכל הפרטים הקטנים. ומה לגבי הראמנייה החדשה? אד יקראו לה wabi והיא צפויה להיפתח בתחילת חודש מאי. נשאיר אתכם מעודכנים, אל דאגה.

שוב כאן | Hoc florentine

אחרי שהיינו עצובים להגיע להוק ולגלות את בית הקפה שלנו סגור, אנחנו שמחים להודיע שהוק פלורנטין פתחו שוב את שעריהם אחרי שיפוץ, והם ממש לא שבו בידיים ריקות. כעת נוספו לתפריט באן שמרים שוקולד שמופיע לנו בחלומות, בריוש ענוג בצורת חצי סהר ומילוי קרם פטיסייר, ועוגה שבתפריט נקראת ״עוגת ענן״, והיא רכה, עננית וממולאת בקרם בדיוק כפי שאתם מדמיינים. זאת לצד כריך הגריל צ׳יז האהוב, וסנאדו הביצים שכאבנו את היעדרו.
ראשון עד שבת בין 8:00-16:00, הרבי מברך 3

שוב כאן, אבל בחוף | לולי

מסעדת החוף לולי היא מסעדה עונתית שנפתחת עם תחילת עונת הרחצה, ואם חשבתם שאין לנו כאן ביץ׳ קלאב כמו באיביזה ומיקונוס, בלולי מזכירים לנו שגם אנחנו אחרי הכל עיר חוף. בשעות הבוקר יש ברחבה מיטת שיזוף כדי להיטגן קצת, והחל מהשעה 16:00 כשמדד הקרינה יורד, המוזיקה אט אט מתנגנת והקוקטיילים מתחילים להימזג. בגזרת האוכל שף כפיר ינין דואג לפתיחים מהנים, מנות דגים נאים נאות, עיקריות דוגמת שניצל, המבורגר ופילה דג, סלטים רעננים וגם מגוון בצקים מהטאבון. והמחירים? כמו במסעדת חוף, מה חשבתם.
הירקון 122 א, טיילת תל אביב חוף גורדון. 077-9386-252

תפריט פסח | סנדר

למסעדת סנדר ותק של 76 ומורשת משמעותית בהאכלתנו בימי שבת וחג. כעת לקראת פסח, אם במקרה אין לכם כוח לבשל אבל אתם רוצים לשמור על האווירה הביתית, האוכל של זמי שרייבר (דור שלישי למסעדה) הוא התשובה בשבילכם. אזבחג הקרוב בסנדר תמצאו תפריט עם מנות ראשונות כגון גפילטע (35 ש״ח), כבד קצוץ (35 ש״ח) וחזרת כמובן. משם תוכלו לעבור למרק עם קניידלך המופלא (35 ש״ח למנה), לשניצלים בקמח מצה(67 ש״ח), לקציצות הפסח, לקניש המצות במילוי תפוחי האדמה (35 ש״ח) וקומפוט לקינוח. המנות יגיעו מוכנות להגשה, ארוזות בקופסאות קשיחות ואטומות ששומרות עליהן, וכל שנשאר יהיה להסיר את העטיפה, לחמם ולהגיש.
ניתן להזמין עד ה17.4, באיסוף עצמי ללוינסקי 54 או במשלוח. 055-953-6665

סדר פסח | טשרניחובסקי 6

בביסטרו הפורטוגזי טשרניחובסקי 6 יקיימו השנה ארוחת ליל סדר באווירה חגיגית ומשפחתית. מדובר בארוחה שאידאלית לכל מי שמאס בשאלות ״מתי תתחתן״ של הדודה אך מעוניין בלחגוג חג כהלכתו באווירה שמחה ומשותפת. בתפריט, ארוחת ליל סדר חגיגית שכוללת לפי מיטב המסורת כבד קצוץ עם בצל מטוגן בשמאלץ, פולנטה רכה וירקות צלויים, קרפצ׳יו בקר ונוספות שיוגשו למרכז השולחן. בגזרת העיקריות יהיה ניתן לבחור בין ביף בורגניון, שוק אווז קונפי ביין פורט, פילה דג צרוב בקרם שורשים או עוף בפלפלים, בצל וזיתים. יהיו גם אופציות לטבעונים וצמחונים בהזמנה מראש. לקינוח, סמיפרדו ועוגת גבינה ולשתייה כוס יין הבית ושתייה קלה.
מחיר לסועד: 420 ש״ח, יש להזמין מראשבאתראו בטלפון03-6208729

תפריט בוקר חדש | orby

בבית הקפה הכי היפסטרי לא מפסיקים לחדש ולהפתיע וכעת עם תפריט ארוחות בוקר חדש שמתקיימות כל יום ולא רק בסופי השבוע, שזה כבר דבר שמדבר אלינו. המנות החדשות שהצטרפו לתפריט הן: פנקייק קריספי צ׳יקן, טוסט קימצ׳י וגבינות, באבא או רום ספוג ברום עם גנאש שוקולד לבן מוקצף, יחידת סירניקי (פנקייק סובייטי מסורתי מגבינת קוטג׳) גדולת מימדים עם שמנת חמוצה וקונפיטורת תפוזים ביתית, פרנץ׳ טוסט סטייל הונג קונג שזה אומר שהוא עתיר חמאה, ממולא בחמאת בוטנים ושוחה ברוטב על בסיס חלב מרוכז, בקרם אנגלייז וטירמיסו מאצ׳ה ירקרק ומפתה. אגב שמענו שבערבים יש פיצה נפוליטנית לפעמים, אבל אנחנו בארוחות בוקר עכשיו.
מעון 5, בימי ראשון עד חמישי בין 10:00-17:00, ביום שישי ושבת בין 9:00-17:00.

יקב רמת הגולן מתארח | חדרפרטי

מרכז המבקרים של יקב רמת הגולן פועל כרגיל גם בימים אלה, כשהגולן טפו טפו נהנה בשלב זה משקט יחסי. אבל בגלל שהכל אכן יחסי בחיים, החליטו צוות היקב להביא את מרכז המבקרים לתל אביב לסופ״ש שכולו יין. המרכז יתארח בחדרפרטי שבבית פנורמה לסדנאות טעימה שכוללות בין היתר, סדנת טעימות יין רוזה, סדנת יינות וולקניים וסדנת כרם אלוני הבשן שהוא כרם העילית של היקב. הסדנאות יתקיימו ביום חמישי (ומותנות בהרשמה מראש). וביום שישי יתווספו ליינות גם גבינות משובחות ושלל מארזים לרכוש הביתה.
מחירי הסדנאות בין 75-140 ש״ח, יש להירשם באתר. הסדנאות התקיימות ב-18-19.4, בחדרפרטי, קומה 6, דרך בן צבי 84

סניף תל אביבי חמישי | בבקה בייקרי

אנחנו עוקבים אחרי האחיות שיר וקורל גורן עוד מהסניף הראשון בצהלה, והנה נחנך לו בעיר סניף נוסף של אימפריית הפחמימות של השתיים, החמישי בתל אביב והשני בדיזינגוף. במקום נמצאים, כמובן, כל החשודים המידיים – הפרעצל שהקנו להן את התהילה, כריכים צבעוניים, עוגות ועוגיות נהדרות וגם הפתעות מיוחדת לסניף – טוסטים ובורקאסונים. בזירת הטוסטים (בין 34-38 ש״ח) אפשר לבחור בין לחם קסטן לפרעצל, ויש טוסט פופאי עם תרד, גבינת המאירי וגאודה, טוסט קפרזה עם מוצרלה, פסטו ועגבניות, וגם טוסט מסקרן עם אבוקדו, שטעים גם בגרסתו החמימה, עם גבינת שמנת, גאודה וממרח עגבניות מיובשות. בזירת הבורקאסונים, אחד במילוי תרד וגבינת המאירי והשני עם ארטישוק, גבינה ועגבניות שרי (18 ש״ח ליחידה).
דיזינגוף 274

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• HOC
• ראמן
• בבקה
• יקב רמת הגולן
• סנדר

• Facebook
• Twitter
• Email

בקיצור, בעוד יומיים נחגוג את בואה של שנת 2020 והעובדה שמדובר באמצע השבוע לא הולכת לעצור אותנו, בעיקר אם נגיע למאורע מוכנים ומביני עניין. לצורך החגיגות גם השנה נשאיר את בקבוקי הספיד עם הג'ין והוודקה בצד לטובת כוס גבוהה עם משקה מבעבע כיאה לאנשים האלגנטים שאנחנו. אבל רגע, מה מזמינים בלי לצאת פעורים?

כדי שתדעו בדיוק מה לבקש מהברמן (ולא, הדבר הזה עם הבועות לא נחשב) – יקב רמת הגולן מחממים אתכם באימון קליל רגע לפני הסילבסטר עם סדנת מבעבעים אלגנטית. כן, זה כמו לנסוע לצפון בשביל יין וגבינות אבל יותר כיף וקרוב לבית.

איפה?

ברובע, בר יין דיזנגופאי כהלכה. שכן, במהלך השבוע הקרוב יפציעו אנשי יקב רמת הגולן עם מיטב בקבוקיהם שמרכיבים נבחרת יינות מקומית שהם גאווה ישראלית. כל זאת כחלק מאירוע פופ-אפ שיתקיים עד תחילת השבוע הבא (5.1) באווירה פריזאית.

מה קורה?

תפריט מחמם, אווירת בר יין שהתמזג עם חנות קונספט באווירת סילבסטר, טעימות וסדנאות עם המומחים של יקב רמת הגולן שיציידו אתכם בידע אנין על עולם היינות המבעבעים, תהליך הייצור, שיטות ההכנה וכמובן הרבה מאוד שלוקים, טיפים להפקת מסיבת יין מושלמת ומארזי מתנה נוצצים. שיהיה מה להביא למסיבת בית הפרטית שלכם.

שעה שמחה:

יין בכוסות ב-38 שקלים. בין השעות 17:00-21:00 תקבלו אחת נוספת במסגרת האפי האוור ולחתום במארז טייקאוואי הביתה.

לו"ז:

סדנת המבעבעים תתקיים מחר (30.12) החל משעה 19:00 בבר רובע.ההשתפות מותנית בהרשמה מראש כאןכי לא באנו לעשות שכונה. אירועי הפופ-אפ יחולו כבר בשעה 17:00 בערב לדרינק של אחרי העבודה ועד אחרון הבקבוקים למי שאוהב לקחת את הערב שלו באיזי.

בר רובע, דיזנגוף 192

אינסטגרם|פייסבוק

• אוכלים שותים
• סילבסטר
• אלכוהול
• יקב רמת הגולן

• Facebook
• Twitter
• Email

"חייבות לנסוע לצפון" לרוב נאמר בשעות הלילה המאוחרות ובסופי שבוע שפחות צלחו את מבחן הבליינות. הפלירטוט הלא באמת מחייב עם המחשבה הזו מגיח לרוב בדיוק עם אותה התלבטות להוריד תוכנות היכרות (לא) על המדרגות הרטובות של התדר והמרמור הקבוע שאין יותר לאן לצאת בעיר, הבירה כבדה, הג'ין עושה מיגרנות, הערק מפוקפק ומחר נעשה בדיוק אותו דבר. ולמה המלצריות מהפורט לא מחייכות אף פעם?

בתום סבב הפילוסופיה בצ'ייסר הזו עולה התחייבות מבטיחה אף פחות מהבחור האחרון שיצאתי איתו: "וויקנד הבא נוסעות מהעיר. נמאס מהאטיטיוד והסיגריות וגם יש לי חברה מהצבא שלומדת בתל חי. היא משלמת איזה 800 שקל על וילה בקיבוץ. או שזה מושב. רגע מה ההבדל הרי גם ככה כולם מופרטים, לא? אבל באמת, הפעם נוסעים. אני רצינית ואני לגמרי מחוייבת לזה". (אמר גם הבחור וחזר לבכות לאקסית).

אחרית דבר

נוסעות ארבעים דקות, חייבות הפסקת פיפי וכריך "חביתת הצגה" בבייקרי בצומת ביתן אהרון, או חבצלת השרון או איפשהו בארץ בו אנשים עשירים מדי ולבנים מדי מבודדים את ילדיהם משאר העולם ומחלב שקדים. בדרך צפונה נאסוף לבטח ג'חנון דרכים עבש ונגיע לקליימקס בחומוסייה ברמת ישי שחבר נשבע שהיא מדהימה. מהתקופה שיצא עם בחורה מקריית טבעון בידיעה מוחלטת כי מדובר בחומוס הבינוני בתבל, כשסביבנו לובשי גופיות שמסגירות הכשרה צבאית מפרכת וסנדלי שורש מעוטרים בבוץ יבש. החתרנים יבחרו בנעלי טבע בגווני בז'. הפטמות משוחררות ולהבת "הפייסל" תבער לעד.

בין לבין נתנחם בצפייה בקיר עם קולאז' תהילה, עמוס באותה התמונה מאותה פסגת הר בפרו בה רק התאריכים והפרצופים הסמוקים והמזוקנים משתנים מעט. הם שמחים וטובי לבב. הקולקטיב הקיבוצי לא ימוש מליבם אף פעם. הוא רק פשט את החולצה הכחולה לטובת סופטשל שחור. ולמה למען השם המלצרית לא מתעמרת בי?

ובכן, לא הפעם. כל זאת בעקבות כוס יין פתיינית שמשכה אותי למסיבת הבציר השנתית שליקב רמת הגולן. לשתות מלוא הכוס ולתת כיף לכפר סורי. יאללה. חיים פעם אחת; "יש תקלוט של דלית רצ'סטר והבטיחו קרחנה על יין. אני לא סחית נשבעת", הסברתי לחברותיי ואיחלתי להן חנק נעים באלפא עם האקסים. אני בינתיים הולכת לשלב את חווית הקלאב עם אמא טבע. גם לה מגיע.

משהו במרחב נטול הקראש שלי והתיירות שזה עתה הכיר לעומק, הכרמים שעברו טרנספורמציה לרחבת ריקודים ואוויר צלול לשם שינוי היה נעים. בחסות התפאורה והלואובול הממותגת שהוגשה לי בכניסה לכרם התעטפתי במהרה בתחושת שכרות מנחמת באדיבות ענבי השרדונה החמצמצים. בתום התקלוט התוודעתי גם לטרנטה גרוב משין ודרוויש שהעצימו את החוויה הקיבוצית למקסימום וכשאף אחד מהקהל המגוון גילאית הביט בי, פיזזתי, עשיתי ריפיל כמובן, אכלתי פיצה קריספית וספוילר: לא הקאתי כל הדרך הביתה.

בעודי מתמקמת על הבר והופכת סוף כל סוף ללקוחה המועדפת כפי שכבר הייתי אמורה להיות בעיר הזאת אם לא הייתה מלאה בנותני שירות קפוצי תחת, פגשתי את רון שערק מהעיר לטובת הפרחת הגולן לצד אשתו פלוס צאצא. אבל החלטתי שקוראים לו דותן (כל השמות בכתבה נהגים במלעיל כמובן), או אביתר. והיה גם את תפוז הסיידקיק והם כולם נשבעו לי שדי וכמה אפשר לזיין את כל העיר (לא יודעת, תשאלו את הקראש שלי) ושאין כמו לכסח דשא ביום ולהירדם בייביז בלילה. ויכולתי להבחין שהם יותר שמחים מרוב האנשים שאני מכירה ושבינינו, סך הכל זה טוב שיש אותם, הרי זו דירה אחת פחות לריב עליה.

אולי זה חילופי הלוקיישן ואולי זה המעברלריזלינגשהמתיק את האווירה. כך או כך חבורת בני התשחורת הצעירים שהסתודדו מאחורי דותן-רון היציבים, וכמה נויות או נועות או מיקות בג'ינס גזור שביצעו תרגילי חיזור כמו פעם עוררו בי רגשות רומנטיים תיכונסטיים שמיד נצבעו בגווני קברנה. כיף היין הזה. תביאו לי עוד.

למחרת הכרמים חזרו לצמוח,קהילת הקפסולהשוקדת על מסיבה באזורים מרכזיים יותר ואני כבר ישבתי על בר וחיכיתי חצי שעה לכוס יין רמת גולני ממלצרית שהיא סטודנטית לעיצוב במה. אין כמו בבית.

• אוכלים שותים
• אלכוהול
• יקב רמת הגולן