Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אין לי הרבה מאוד זמן לשבת אבל כשכבר אפשר אני אוהב לשבת באיציק הגדול. אני מכיר את איציק ובן הבעלים ומרגיש אצלם בן בית. הבשר מצוין והדיאלוג עם האוכל ועם האנשים נותן לי הרגשה טובה. דוד רזיאל 3
איציק הגדול (צילום: אנטולי מיכאלו)
2. אגאדיר
חד וחלק אין משלוח שמתקרב לאגאדיר אפילו במעט. למען הסר ספק איתן הבעלים חבר טוב, אבל כששפטתי בטעימה עיוורת בתכנית חיסכון – אגאדיר יצא במקום הראשון לא פעם אחת – פעמיים. נחלת בנימין 2, התערוכה 3 נמל תל אביב
אגאדיר (צילום: איתן וקסמן)
3. מיטמרקט וג'ורג' דה בף
כשאני רוצה לקנות בשר הביתה אני בוחר באחד מהם, מי שיותר קרוב לאן שני נמצא ועולה יותר מהר בחיוג המקוצר. יניב בעלי המיט מרקט חבר טוב ומדי פעם הוא מגניב לי נתחים שאין לאף אחד, למשל ביז לאמא שלי או רגלי תרנגולות למרק שזוגתי מכינה. אני אוהב לפנק ואוהב שמפנקים אותי. יום טוב 3; הצפירה 10
מצד אמי אני חצי סלוניקאי, כמו חיים רפאל. הכרתי טוב את צדיק רפאל ואני מתגעגע אליו כי הוא מזכיר לי את סבתא שלי שהייתה מקבלת את הנכדים עם בורקיטס, עלי גפן ממולאים וגבינות. לוינסקי 36
חיים רפאל. צילום: נמרוד סונדרס
5. דלאל
אני לא אוהב להשוויץ במסעדה שלי אבל בדלאל יש קטע. דושי ואני יכולים לשבת על הספה, להסתכל מסביב ולהתפעל כמה דלאל יפה וכיפית, בלי שום קשר לאוכל. שבזי 10
דלאל (צילום: קיס אנד טל קריאייטיב X דיטיילס)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לפני שש שנים, כששוק הכרמל עוד היה שוק וכרם התימנים טרם נהפכה למלון, נפתחה קצביית מיטמרקט. בשונה משאר הדוכנים, מיטמרקט היה דוכן ממותג, עם שם באנגלית ואתר באינטרנט. אם בשאר הדוכנים פחדת שהמוכר ידפוק אותך במחיר, כאן המחירים היו מפורטים וידעת שדופקים אותך. קצביית בוטיק. כמה חודשים לאחר הפתיחה החלה הקצבייה גם להגיש את הבשרים שלה על הגריל דרך סוג של חור בקיר עם כמה שולחנות. כדרכם של חורים בקיר, שמו של המקום עבר מפה לאוזן והחל לצבור הצלחה. לאחר זמן מה אותו חור בקיר הפך למסעדת M25, אחת ממסעדות הבשר הנגישות, הטעימות והמלאות בעיר.
כעת נפתח במיטמרקט שוב חור בקיר. הפעם –מעדנייה "פולנית"שמגישה נקניקים ונתחים קרים שנכבשים ומשורקטרים במקום. הרעיון נשמע מבטיח. מקומם של הנקניקים בקולינריית הרחוב העירונית עוד דרוש שדרוג, וצוות המיטמרקט נשמע כמו האנשים הנכונים להיענות למשימה.
ווילדע חאייע. יידישע מאמע (צילום: אנטולי מיכאלו)
שמתי פעמיי בשני ימי שישי בפער של שבוע. בפעם השנייה עמד מול החור בקיר האויב שלי, ערן לאור, הלא הוא מבקר אוכל הרחוב של עיתון הארץ. בירכנו זה את זה לשלום. זיהיתי את הקנאה שוטפת את פניו של לאור אך ניסיתי בכל זאת לנהל שיחת היכרות נעימה. הזמנתי את כריך הקורנדביף (שנקרא "ווילדע חאייע", כמו שאמא של הקופירייטר הייתה נוהגת להגיד) בין שני לחמי שיפון, שליכטה של חרדל, בצל מוחמץ וצנוניות כבושות. הסנדוויץ' היה הגון. הקורנדביף בטעם קרמל (מוצע במקום בטעם קרמל וקפה, אך אני לא הצלחתי להבחין בטעם קרמלי) היה טעים ונערם בכמות הגונה. לצידו הוגש סלטון שהיווה מעין מרענן חיך ושמרכיביו הרטובים היו נחוצים לדעתי גם בסנדוויץ' עצמו. כריך נקניקים הוא תמיד דילמה. למרות שהיה טעים מאוד, וברור שקצבות חכמה עמדה מאחוריו, יכולתי לחשוב על דרכים יותר מעניינות ומשביעות להוציא 44 שקלים בשוק.
בעודי לוגם צ'ייסרי ארק המוצעים בנדיבות על הדלפק, הזמנתי גם צלחת שרקוטרי והלכתי להתיישב ליד לאור. מגשי נקניקים נגישים כמעט לא קיימים בארץ ולכן האופציה ריגשה אותי עד מאוד. הצלחת, בדמות מגש מתכת, כללה "פייקון" (בייקון טלה) חמים, סרוולד (נקניק שומני, מעין סלמי צפוף), לשון קרה וברזאולה (נתח בקר כבוש במלח בעל מרקם יבש וחזק). המגש היה נדיב, מאוד. במקום מציינים כי יש בו 300 גרם, אך זה נראה אפילו יותר. לצד הבשרים הוגשו חמוצים, שליכטות של חרדל ושתי פרוסות של לחם שיפון שעברו קלייה קלה.
התחלתי לנשנש והסתכלתי על ערן. היה לי ברור שהוא מנסה לקרוא את מחשבותיי כדי שיוכל להעתיק את האבחנות שלי. ראיתיו מרים פיסת נקניק לפיו. מה אתה חושב, ממזר מוכשר שכמותך? חשבתי. האם אתקן אותו על הפעם ההיא ב-2016 כשכתב ששווארמה עם אורז בקופסת קרטון זה גימיק, למרות שהדבר נהוג כבר שנים במדינות הבלקן ומרכז אירופה? או שמא אעלה איתו זיכרונות על שווארמיית אטליז בכיכר רבין שעליה כתב ב-2013? האם אספר לו איך הייתי נוסע במיוחד מירושלים לתל אביב בעקבות הביקורות שלו? איך עשיתי מינוי דיגיטלי כדי ללמוד אותו?
חוט המחשבה שלי נקטע. ערן החל לספר כיצד מסעדת M25 התחילה גם היא בתור חור בקיר. הנהנתי בקשב רב ביודעי כי אחמוס את הסיפור ואכתוב אותו בביקורת שלי.
בדרך להפוך למגמה. יידישע מאמע (צילום: אנטולי מיכאלו)
בחזרה למגש – כל הנקניקים תפקדו מצוין ודאגו לאזן זה את זה. הסרוולד היה שומני ומעקצץ. הוא עבד מצוין עם הלחם ולצד החמוצים. הפייקון, אותו בייקון טלה חם, היה חמים, שומני ומוצלח, והבהיר שבסוף, נקניק חם תמיד ינצח את עמיתו הפושר. הברזאולה הייתה עזת טעם. הלשון גם היא הייתה טובה, אך כשלעצמי לא הצלחתי לשבור את המחסום הפסיכולוגי של אכילת לשון. היא גם ניתנה בכמות הגדולה ביותר ביחס לאחיותיה למגש, אולי לאור היותה הנתח הזול יותר, ובכל זאת, אוהבי לשון ילקקו אותה. חה, ערן לאור מעולם לא היה חושב על בדיחה כזו.
תוך כדי הנשנוש עבר לא פחות מגיל שוויד, וביקש רשות לצלם את מגשי הנקניקים של שנינו. ייתכן גם שאותנו. האם היה מודע למפגש הטיטאנים שהתרחש באותו רגע, וביקש לתעד אותו, או שמא הוא פשוט אוהב לצלם נקניקים משל היה צפר נקניקים חובב? האם הבין שהוא חוזה במה שבעולם ביקורות אוכל הרחוב הוא מפגש בין גיל שוויד לניר צוק? האם יש רפרנס יותר זניח מזה שהרגע השתמשתי בו? בהיותו של שוויד אדם היודע לזהות כשרון וגדלות נפש – אני מתאר לעצמי כי הבין שהוא נמצא בקרב גדולה.
לצדצ'נטרוהפלורנטינית, יידישע מאמע מצטרפת למה שהעיר דורשת שיהפוך למגמה – מגשי נקניקים נגישים. בעוד הכריך במקום הוא מצוין לסוגו אך אינו מתעלה לחוויות רוחניות, מגש הנקניקים הוא כולו מופת של נשנוש מגוון ורחב ידיים. אפשר רק לחלום על היום שבו אנשי המיטמרקט יחליטו להגיש גם כריכי רובן עבים אותם העיר נעדרת. עד אז אפשר רק לשמוח על כך שבשוק הכרמל מתקיים מפגש של נקניקים.
סנדוויצ'ייה חדשה בשוק הכרמל מגישה כריכי בשר עם קריצה לבישולי הסבתות מפולניה. את היידישע מאמע פתחו אנשי המיטמרקט בכוך שצמוד לקצבייה, מרחק כמה מטרים ממסעדת m25, כחלק מהטרנד הכי רותח כרגע – כריכי בשר.
"ליניב (בר נור, שותף בקבוצה – ש.ב.ד.) יש פטיש לבשרים קרים מהמטבח המזרח־אירופאי", צוחק השף והבעלים ירון קסטנבוים. "הוא היה יושב אצל מתי המקלל בלווינסקי על בירה קרה וקולד קאטס, שמתחברים ללשון ולקורנדביף שאנחנו מייצרים. במקביל הרגשנו שיש דרישה גוברת במעדנייה למוצרים כבושים ומעושנים עם זיקה למזרח־אירופה והחלטנו לפתוח בוטק'ה לסנדביצ'ים. הכל בסיסי, ארטיזנלי ובעבודת יד, כרגיל אצלנו".
כריכים משני סוגי לחמים ("אחד ממשפחת השיפון והשני ממשפחת החלות. כרגע אנחנו בודקים את שרויטמן ורביבה ובשבועיים הקרובים תתקבל החלטה איזה הוא הלחם הנכון") עוטפים מילוי שמבוסס על קלאסיקות של המעדנייה ובשרים קרים מתוצרת בית. השמות יגרמו לכם לחייך כל הדרך אל הביס לבד בחושך: געוואלד – לשון כבושה, סלט ביצים, עגבניה ובצל מוחמץ; ווילדע חאייע – קורנדביף, בצל מוחמץ וצנוניות כבושות; אוי ויי זמיר – בייקון טלה ופפרוני חם עם מיונז, חרדל, עגבניה ורוקט; ו-נו שוין – צלחת שרקוטרי 300 גרם (42-58 ש"ח).
געוואלד! יידישע מאמע (צילום: אנטולי מיכאלו)
למתקמצנים בפחמימות מציע התפריט סלט ביצים או כבד קצוץ עם בצל מקורמל בצלחת, עם לחם ליד (38 ש"ח). מוצרי המעדניה נמכרים במקום במשקל: סלטי ביצים, חציל במיונז, קישוא בטעם כבד וכבד קצוץ (19-38 ש"ח ל-250 גרם), חרדל, מיונז ורוטב חזרת (16-24 ש"ח) ומהשרקוטרי בייקון טלה, לשון בקר מבושלת, קורנדביף קרמל/קפה ועוד (11-29.5 ש"ח). שעות הפתיחה בהרצה משיקות לשעות פעילות הקצבייה אך בעתיד צפוי המקום להישאר פתוח בימי רביעי וחמישי עד 22:00. יידישע מאמע, יום טוב 3 (שוק הכרמל), שני־חמישי 9:00־17:00, שישי 9:00־16:30, 03-5173086
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
היום (שני) בשעה 12 בצהריים נפתח סניףM25 רמת אביב, ויפעל במהלך כל השבוע הקרוב במתכונת הרצה: הוא יפעל מדי יום מהשעה 12 בצהריים ועד שיגמר האוכל. הסניף הצעיר שלמסעדת האם האהובה משוק הכרמלהתמקם ברחוב ברודצקי 15, פועל בשיטת השירות העצמי, ללא מלצרים, בדגש על מנות בפיתה ובכלים חד פעמיים. עיתוי הפתיחה, יום לאחר פתיחת שנת הלימודים האקדמית אינו מקרי: אחד מקהלי היעד של המסעדה הוא ציבור הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, והמנות מותאמות בכדי להשביע את דרישות הקהל הצעיר הקצר בזמן ובתקציב אבל גדול בתיאבון, ולפיכך, אומריונתן בורוביץ', שף המסעדה, גם התמחור יהיה נוח יותר מזה של מסעדת האם בשוק הכרמל.
בורוביץ' מסביר שהימים הראשונים יוקדשו לבחינת הגריל במקום ולימוד שיטת העבודה הפרונטלית האופיינית למזנוני מזון מהיר. הסטודנטים יוכלו להתלבט כאן בין עראייס (45 ש"ח), לקבב עגול ללא שיפוד, או לשיפוד מהוויטרינה עם שוק טלה או כבד (35-45 ש"ח לשיפוד), כולל תוספות שאין במסעדת האם, כמו צ'יפס. תושבי השכונה יוכלו להתיישב לאנטריקוט במגש שאינו חד פעמי (42 ש"ח ל- 100 גרם בשר בלי עצם), והסטודנטים הטבעונים ישמחו לגלות מנה של פיתת סלטים עם טחינה, סלט עגבניות, צ'ימצורי, בצל בסומאק ועוד. המשקאות האלכוהוליים הפשוטים והכייפים ישלטו גם פה עם ערק, קמפארי, בירת חתול שמן ומלכה או גולדסטאר.
קצביית הבוטיק מיטמרקט, שבבעלות עו"ד יניב בר נור, אורי ויינשטיין והשף ירון קסטנבוים ובהובלת השףיהונתן בורוביץ'נכנסה ללב השיח של הפודיז מיד עם פתיחתה בשנת 2013, בעיקר בגלל בשר הבקר המתבסס על עדרי מרעה מקומיים, וכן בגלל מכירה סטרילית המזכירה בית מרקחת בתוך מתחם האיטליזים המגו'יף של שוק הכרמל – שמאז פתיחתה של קצביית הבוטיק שינה מאוד את פניו והתפתח קולינרית. אחרי שנה וחצי של הסתננות עקבית של קרניבורים לשוק הכרמל לשם זלילת בשרים בגומחת המטבח של האיטליז, הקצבים החליטו לעבור למערכת יחסים פורמלית של מסעדה. כך נפתחה M25 במרחק של 25 מטרים מהאיטליז, ויונתן בורוביץ' (אקס קפה 48) מונה למנהל המטבח שלה. מגוון נתחי הבשר המובחרים של האיטליז עוברים פה צלייה בגריל פחמים או עישון.מסתמן כי הסניף ברמת אביב הוא פיילוט בדרך לרשת מסעדות מהירות של בשר.
שנתיים מאז שפתחו את מסעדת הבשר M25 בשוק הכרמל, אנשי קצביית מיטמרקט פותחים סניף שני ברמת אביב. השף יהונתן בורוביץ': "אנחנו רוצים להנגיש את הבשר שלנו לעוד קהלים". הפתיחה: במהלך ספטמבר
קצביית הבוטיק מיטמרקט, שבבעלותה גם חמארת הבשרM25, יוצאת לראשונה את גבולות שוק הכרמל ומתרחבת לרחוב ברודצקי 15 במרכז המסחרי הישן שבשכונת רמת אביב. הקצבייה והמסעדה שבבעלות עו"ד יניב בר נור, אורי ויינשטיין והשף ירון קסטנבוים – ובהובלת השףיהונתן בורוביץ'– תפתח את הסניף השני של M25 במהלך ספטמבר, כשבמסעדה תפעל גם נקודת מכירה של בשר טרי.
כי גם לצפונים מגיע, הקבב של M25. צילום: אנטולי מיכאלו
המיטמרקט נכנסה ללב השיח של הפודיז מיד עם פתיחתה בשנת 2013, בעיקר בגלל בשר הבקר המתבסס על עדרי מרעה מקומיים, וכן בגלל מכירה סטרילית המזכירה בית מרקחת בתוך מתחם האיטליזים המגו'יף של שוק הכרמל – שמאז פתיחתה של קצביית הבוטיק שינה מאוד את פניו והתפתח קולינרית. אחרי שנה וחצי של הסתננות עקבית של קרניבורים לשוק הכרמל לשם זלילת בשרים בגומחת המטבח של האיטליז, הקצבים החליטו לעבור למערכת יחסים פורמלית של מסעדה. M25 נפתחה במרחק של 25 מטרים מהאיטליז, והמטבח שלה מנוהל כאמור על ידי בורוביץ' (אקס קפה 48). מגוון נתחי הבשר המובחרים של האיטליז עוברים פה צלייה בגריל פחמים או עישון.
יוביל גם כאן, השף יהונתן בורוביץ'. צילום: איליה מלניקוב
בסניף החדש בברודצקי יככבו מנות חדשות בצד מנות הדגל של M25 שכבר צברו קהל אוהדים ובהן: שווארמת מעושנים, לשון מעושנת, קבב על סלט שוק וטחינה, עראייס, סלט ירוק, קראק פאי ועוד. החידוש הגדול כאן הוא המשלוחים – של מנות ושל בשר טרי.
"אנחנו רוצים להנגיש את הבשר שלנו לעוד קהלים", אומר בורוביץ'. "המקום הנוכחי הפך מבלי שתכננו למסעדה פול טיים. לרמת אביב אנחנו באים בגישה הרבה יותר קלילה".
עו"ד בר נור מוסיף: "החלטנו להתרחב לרמת אביב כי יש ביקוש וכי אנחנו אוהבים שכונות מהסוג הזה, עם הרבה סטודנטים ומשפחות. בימים אלה נשב על הקונספט של המקום ונאפיין אותו. מה שבטוח זה שהוא יתייחס לסביבה שבה הוא נמצא: צעיר, גרובי, עם ערבים מדליקים, שלל מנות בפיתה, שיפודים, מחירים נגישים וברז בירה – בקיצור, יהיה מדליק", אומר עו"ד בר נור.
בהמשך מתכננים אנשי המיטמרקט לשכור חלל נוסף במרכז המסחרי של ברודצקי ולפתוח בו אטליז, כך שבשוק הכרמל תהיה להם קצבייה שלידה מסעדת בשר, ואילו בברודצקי תהיה להם מסעדת בשר, שלידה קצבייה.
M25, ברודצקי 15 רמת אביב. הפתיחה במהלך ספטמבר
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כי גם לצפונים מגיע, הקבב של M25. צילום: אנטולי מיכאלו
