מה דעתכם על קפיצה ספונטנית לפסטיבל אינטימדבר במצפה רמון? נכון, זה דורש נסיעה אבל בסופה ימתינו לכם נופים מרהיבים והופעות מעולות החל מהיום ועד לשישי. חלק מההופעות בחינם, ואחרות במחירים זולים ומסובסדים.

כבר הערב למשל תוכלו לתפוס שם את יסמין מועלם, בר צברי ועוד הופעות של אמנים מקומיים. מחר יופיעו אלון עדר ולהקתו ומוש בן ארי, ובשישי תומר יוסף והג'ירפות.
לפרטים נוספים

• המלצה יומית
• המלצות המערכת
• פסטיבל
• מצפה רמון

אמנם מדובר בעניין שלכאורה לא נוגע לנו בעיר, כי הוא לא קורה פה בעיר, אבל למען האמת הוא משנה לנו ועוד איך. במועצה המקומית מצפה רמון הוחלט באחרונה לוותר על תקציב צנוע שמטרתו קיום פעילויות הסברה וחינוך בנושא להטב"ק.

ראש המועצה המקומית רוני מרום הסביר את ההחלטה בכך שלתפיסתו הלהטב"ק כלל אינה קהילה, וכי הוא לא מכיר בדגל הגאווה. מדובר בתקציב צנוע שהמשרד לשוויון חברתי הקצה לכל מועצה מקומית, וכל זאת לקראת אירוע הגאווה המתוכנן ביישוב בשישי הזה.

בעינינו זה מעט מוזר, שלא נאמר מטריד. לשמחתנו פעילות ופעילים מעמותת 'קשת' הפועלת ביישוב נכנסו לוואקום שפערה הרשות המקומית ופתחו בקמפיין גיוס המונים לקראת המפגש הצפוי שם בשישי. היעד אגב הוא בסך הכל 25 אלף שקל. הפעילים קוראים גם למי שיכול להגיע לאירוע. "יחד נחזיר את האור למצפה רמון!", הם כותבים.

לדעתנו זו מטרה ראויה ביותר.ניתן לתרום ממש כאן.

• הבועה
• מצעד הגאווה
• להטב"ק
• מצפה רמון

• Facebook
• Twitter
• Email

בכל שנה עוזבים את הפרברים, ערי הספר, עיירות הפיתוח והמושבים אלפי צעירים ושמים פעמיהם לתל אביב, משל היו אסירים הבורחים מהמערה של אפלטון, ומגלים את העולם האמיתי עם הגיעם אל העיר הגדולה. אך מה קורה כשמתברר שהמציאות התל אביבית מורכבת מצללים גם היא? בשנים האחרונות, כך עולה מנתוני הלמ"ס, נוספים לתל אביב מדי שנה כ־20 אלף תושבים מבחוץ. אלא שמספר העוזבים גדול יותר, בהפרש ממוצע של כ־1,500. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, המעבר מהעיר לא שמור לבורגנים שהרחיבו את המשפחה והחליטו לעבור לבית עם חצר בכפר סבא. לחלום לעבור לתל אביב הצטרף חלום חדש: לעזוב. לאן? לגליל, לנגב, לערבה, לאן לא.

"חייתי שש או שבע שנים בתל אביב, והייתי מאוד תל אביבי", אומר המשורר סער יכין, 38, שבעת שהתגורר בעיר היה חבר בלהקת פיסוק רחב. "גרתי בעיר עם מישהי הרבה שנים, למדתי באוניברסיטה ועבדתי במשרד תרגום. תוך זמן מה מקום העבודה שלי פשט רגל, נפרדתי מהחברה והבנתי שלא אמשיך ללמוד באוניברסיטה. כל הסיבות שקשרו אותי לתל אביב כבר לא היו קיימות", הוא נזכר באותה תקופה מכוננת לפני תשע שנים שהביאה איתה מעבר למצפה רמון. "עוד מתקופת הצבא הייתה לי חיבה למקום הזה וקלטתי שיש כאן סצנה מגניבה", הוא מודה. השיחה איתו מתקיימת יום לפני ערב משוררים שיכורים שהוא מארגן אחת לחודש. "זה ערב שבו כל מי שעולה להקריא מקבל צ'ייסר, בפאב הברך, הפאב היחיד במצפה", אומר יכין אך משתהה לרגע. "הברך זה גם לא באמת הפאב היחיד במצפה. זה הפאב האמיתי היחיד במצפה, רק שאין לי מושג מה זה אומר פאב אמיתי. יש עוד מקומות, אבל זה היחיד שמתפקד באמת כמקום שאתה יכול לספר על כאבי לבך לברמן, לשתות יותר מדי ולהביך את עצמך, להתחיל עם מישהי ולשחק שחמט בפינה מרגע שהפסקת לשתות", הוא אומר בחיוך. "יש עכשיו סצנה מאוד טובה במצפה. יש המון חבר'ה צעירים הודות לתוכניות ללימודים גבוהים שמתקיימות כאן, ובהן מוזיקה, תיאטרון, מחול וקרקס. כלומר, יש כאן המון יוצרים. כל ערב יש כאן אירוע או הופעה, ויחסית לכמות האוכלוסייה נראה שיש כאן הכי הרבה תרבות בארץ", הוא מוסף. "אני שמעתי שמועה על צעירים בהודו שמדברים על כך שכשיחזרו ארצה יגיעו למצפה, בגלל ששמעו על הסצנה".

יונתן קרן, 26, מחזק את דבריו של יכין. "החיים פה לא פחות עמוסים מבתל אביב", הוא מבטיח. "אנחנו יוצאים מדי ערב ויש בכל שבוע משהו כמו שלוש מסיבות. גרים כאן בערך 400 חבר'ה צעירים בני 20, אז בפרצופים אנחנו מכירים את כולם. במצפה אין מבחר. יש פאב אחד ושתי מסעדות", הוא אומר, ומבלי להתכוון זורה מלח על הלם השפע שאיתו מתמודדים תל אביבים רבים.

רובכם בטח בזוגיות.

"ההפך הוא הנכון. רובנו רווקים. אין כאן גם סצנת דייטינג".

חוזרים למערה

יעד נוסף שמוזכר כבר לא מעט שנים כאלטרנטיבה לתל אביב הוא פרדס חנה, שמושכת אליה בעיקר תל אביבים על הספקטרום ההיפי, א־לה שי אביבי. ארד אקיקוס, 36, יועץ אסטרטגי במקצועו ועד לא מזמן תל אביבי, החליט להעתיק את מקומו ליישוב עם האווירה הכפרית. "אתה מתבונן על החיים שלך ורואה שאתה נופל באותם מקומות ומוותר לעצמך. מגיע שלב שאתה רוצה להוציא את עצמך מזה. אתה מבין שאתה רוצה להיות יותר נחמד לעצמך, שתהיה לך גינה ושיהיה לך מרחב מול העיניים, אז כן, הבנתי שפשוט לא טיפלתי בעצמי מספיק טוב, ואיזו הצלה יותר טובה מפשוט לצאת מהעיר. הייתי חייב לאזן את העבודה שלי איכשהו וחיפשתי משהו שיהיה לי קצת יותר נעים. תל אביב סוחטת אותך ומשפיעה לך על התודעה, על החיים החברתיים, על התחושות שלך בגוף. היא משפיעה על הכל", הוא אומר ומוסיף: "ממש מרגישים את זה כשיוצאים מהעיר. זה לא שסתם רואים מרחבים, כל המהות שלך מרגישה את זה. פתאום יש מרחק בין בניינים. פתאום אין את תחושת הקלסטרופוביה הזאת. באיזשהו שלב החלטתי שמגיע לי יותר מזה ועדיין לקח לי הרבה זמן לצאת מהעיר מהרגע שנפלה ההחלטה. קודם כל אמרתי שלא תהיה לי דירה בתל אביב, ואחר כך נדבר על למצוא דירה חדשה. באותה תקופה כל הזמן היו שואלים אותי 'מה יש לך לעשות שם? מה יש לעשות בפרדס חנה, מחוץ לעיר?'. למה זה תמיד ממוקד במה יש לי לעשות? אולי אני לא רוצה לעשות. אולי אני רק רוצה להיות".

כעת נסו להסביר לאסיר מהמשל של אפלטון מה יש לעשות בתוך המערה. "יש מקומות מגניבים לגמרי. יש את מתחם אורוות האמנים שיש בו חנויות ודוכנים, לשם מגיעים כולם. אני לא אומר שיש תחליפים לתל אביב, אבל אתה מגלה שאין צורך להיות כל כך מגניב ונעים לך עם מה שיש", אומר אקיקוס בהתכוונות גדולה. "בפרדס חנה הרגשתי שיורדת ממני שכבה של ציניות. יש כאן הרבה תל אביבים לשעבר. זה לא שאנחנו מסתובבים עם שלט על הגב, אבל קולטים אותם. יש גם כמה קבוצות ווטסאפ של הצעירים פה וכולם מחוברים לשם, שואלים מה לעשות היום בערב. יש איזו אחווה שעוברת במבט של 'איך אתה מתמודד עם כל העניין הזה?".

במקום לערבב מים

בשנות ה־80 הייתה תנועה של תל אביבים במעלה כביש 1 לירושלים, בעקבות סצנה מוזיקלית ויצירתית שהתקיימה והצליחה בעיר, מה שעשוי להישמע מעט מוזר עם הפיכתה של הבירה לאנטיתזה של תל אביב בעשורים האחרונים. התנועה זו חלחלה והחזיקה באופן מסוים עד תחילת המילניום הנוכחי, כשתל אביבים היו מגיעים לבלות בירושלים במועדון האומן 17. מאוחר יותר עוד נשמעו הדים של התנועה הזו אצל הדג נחש ששרו "העיר הזאת תחזיר לי ת'שליטה בחיים / נתערבב עם עצמי במקום לערבב מים / ננשום קצת אוויר הרים צלול כיין / יאללה בית"ר, יאללה חיים בכפר / העיקר להיות מאושר".

היום, עשור מאוחר יותר, בולטים בסצנה הירושלמית־חילונית־צעירה סטודנטים מבצלאל והאוניברסיטה העברית שהגיעו לעיר למטרת לימודים, ולמרות שחלקם נשארים לגור בה – רובם נפלטים ממנה עם סיום התואר. אמיר כגן, תל אביבי מלידה שעבר לירושלים בשנה האחרונה למטרת לימודי מדעי המחשב ותקשורת, מודה שהוא מוצא את ירושלים שונה מאוד מעיר הולדתו: "המגוון האנושי פה אחר לגמרי. כולם פה יותר – ההיפסטרים יותר היפסטרים, הסחים יותר סחים והדתיים יותר דתיים. בגלל שיש פחות אופציות לבילוי, יש יותר סיכוי לראות ככה פתאום מישהו שאתה מכיר ברחוב או בבר".

כגן מפרט את הקשיים שהוא מוצא במגורים בעיר: "בחורף קר, וגם בקיץ זה לא להיט, כי בעלי הדירות עוד לא הבינו שמזגן זה מצרך חובה בישראל. קשה למצוא אוכל נורמלי אחרי 12 בלילה וגם לעובדה שהכל סגור בשבת לקח לי זמן להתרגל. הכי הרבה אני מתגעגע לים, לחיי הלילה ולהופעות, להתלבט מה עושים היום בערב", הוא אומר. "מצד שני, יש גם צדדים טובים לירושלים. במחיר של דירה עלובה בתל אביב אפשר למצוא כאן דירה מפנקת עם מרפסות. יש תחושה שהעירייה משקיעה באירועי תרבות, במיוחד עבור הסטודנטים. בכלל, נחמד להיות סטודנט פה. הסטודנטים יותר חברותיים אחד לשני מאשר בתל אביב".

עבור תושבי תל אביב כל יציאה מהעיר שקולה לחזרה לגלישה באינטרנט קווי אחרי שהתרגלת לנפלאות הרשת האלחוטית. הכל איטי, מיושן, מסורבל, לא מגניב. אבל אולי המציאות היא דווקא הפוכה. אולי התל אביבים הם אותם האסירים הכבולים במערה, בטוחים שהם חיים את המציאות האמיתית, ולמעשה רק שולחים זרועות ארוכות לעבר צללים גדולים, כבולים בחלום על עיר גדולה ומסרבים לשחרר ממנו גם כשהוא עומד להתפוצץ. אולי דווקא מי שעזבו את העיר הם אלה שהצליחו לברוח מהמערה. כשהם חוזרים לספר את חוויותיהם, אנחנו, התל אביבים, מסתכלים עליהם בתמיהה וחושבים שהכפר העביר אותם על דעתם.

• תל אביב
• מצפה רמון
• תל אביבים בגולה
• פרדס חנה
• עירוני
• ירושלים

• Facebook
• Twitter
• Email

כביש 40 דרומה, עוברים את הפזורה (עוד מילה מכובסת, כאילו כל הבעיה של הפזורה היא שהיא לא לוקחת יוזמה ואוספת את עצמה לקוקו אחד מסודר), כשמתחילים לשלוט תמרורי גמלים ושדות של חיטה, הכביש מתערפל בענני אבק, מתעקל בין חוות בודדים לבית השאנטי – סניף המדבר, כאן מתרבות האפשרויות לעבור את מה שנקרא החיים.

בשלב זה אני רק מתפללת לעבור את הדרך בלי למצוא חמישה גורים מורעבים ואימא כלבה חסרת אונים. יש רבים ורבות כאלה בדרך. אבל אם נגזר עליי למצוא את האומללים אז אין מקום מושלם מלהגיע עם צרה כזאת לאבי, האיש שבפעם האחרונה כשפניתי אליו בטלפון, וביקשתי בסך הכל להביא אליו סוס, הוא ענה רק: "אין בעיה, תביאי".

לערים נוספות:
דרור בורשטיין בכליל
יעל סגרסקי בחיפה
גיא פרחי בבאר שבע
נורית גרץ בגדרה
רנה ורבין בצפת
אסתר פלד בירושלים
נעם פרתום בנתניה
מירי חנוך במצפה רמון

אבי – ביחד עם עמק שלם שגולש מקצה המצוק של מכתש רמון, זרוע בסוכות הנחבאות בין הסלעים – הם "סוכה במדבר".

אני גולשת במורד מצפה רמון, המכונה "מצפה" בפי ידידיה התל אביבים, ממתיקי סוד לנצח עם העיירה המוזרה הזו, אפופת מסתורין שיסודותיו יונקים ממסורת הכל־מי־שייקח־את־עצמו־מפה־לשם, ייצא עם גרסת אביתר בנאי, התקליט הראשון, הפסקול של מי שהיינו אז, "עדר של שוורים רץ למטה, אני קורא לך אני קורא לך, את שוטפת כלים".

חוות האלפקות, חץ בשקט, המדבר מקבל אליו את כל החיים והחיות, משמאל בית ספר שדה כמו פעם, כשהייתה תחושה שלכולם בארץ יש פחות או יותר אותו דבר. שמיכות צמר, נעלי יגואר, דירה באיזשהו שיכון, בצפר ממלכתי, טלפון חוגה, חברים אחר הצהריים, הורים שמנסים לשרוד את מה שנקרא חייהם.

בכניסה לסוכה במדבר אני מביטה אליו, העבד שלי, שאני השפחה שלו, ומתקיימים בינינו יחסי עבדות מודרנית. אני רואה שהוא מאה אחוז ויודעת שאין לו מה לחפש פה, אין וויי־פיי, אין קליטה, אין חיבור לרשת, אין טעם שהוא יתחיל לצווח בשפת האפס אחד שלו, מחפש רשת כאילו שלא כולם מחפשים רשת או איך לצאת מאחת שנלכדנו בה. אנחנו נפרדים ולראשונה זה שבועות עיניי פקוחות בשביל לראות את השמים, כי בשום מקום אין לי שמים כאלה, פתוחים לכוכבים וסגורים לטלפונים.

אני מתנפלת על "מרד המציאות" של שטפן צוויג, ומתחילה לקרוא כמי שאוכלת לחמניות לבנות ביציאה מסדנת מיצים, מורעבת לחומר אמיתי, שההתמכרות לטלפון מונעת ממני, אני מבינה, שבלי הפסקות מהעיר הזאת שאני נשואה לה ביציבות כבר 33 שנים, ומהרשת הזאת, שהתחתנו איתה קולקטיבית בעשור ורבע האחרונים, אני אלך ואתרוקן עד למוות רוחני שגם שבעה שיעורי יוגה בשבוע לא יתקנו.

באמצע הלילה חם לי נורא, אני זוחלת החוצה ומאירה עם הטלפון שכל מה שנשאר ממנו הוא פנס ומצלמה, מתפללת לא לדרוך על נחש או להעיר עקרב צהוב. שם, מאחורי הסוכה, אני עוקרת חלון, תוקעת מקל ארוך שיחזיק אותו מול משקוף העץ, חוזרת פנימה בזחילה ונרדמת בדיוק עם רוח בוקר קרה, כזאת שיש רק במדבר, שאחרי הכל אפשר לסמוך עליו, אחרי כל יום בוער משמש יגיעו רוחות רחוקות שמביאות מיליארדי כוכבים זוהרים בשמים. יש אופציה.

• מצפה רמון
• פרוייקט ישראל ביתנו
• פרויקט ישראל ביתנו
• פרויקט שביל ישראל
• עירוני
• יום העצמאות

• Facebook
• Twitter
• Email

11.8

שוק החלפות צעצועים

לקראת שנת הלימודים החדשה – שתביא איתה עוד מחקים, טושים זוהרים ויצירות מטישיו וחול – ראוי לפנות מקום במגירות. למדו את הילדים לנפות ולשחרר תוך הכנסתם למשחק הכלכלי על ידי עריכת שוק החלפות. את האירוע רצוי לקיים בחלל ממוזג שאינו בשום אופן הסלון שלכם, אך אפשר גם לפנות את ההומלס השכונתי מהספסל שלו בגן השעשועים ולערוך את האירוע שם בשילוב זיעה והיבחושים האלה שעולים תמיד בשש בערב. מעולם לא יצא אדם מאירוע כזה עם פחות דברים משהביא, ואכן, כמה תשמחו כשילדכם יחזור עם DVD צרוב של סבא טוביה עונה 1 במקום הארנב הבז' העצובי שעלה 200 ש"ח במתחם בזל.

לגיל 4 ומעלה

12.8

מטר מטאורים

האמת, אסטרונומים אוהבים תמיד לציין שהמטר הקרוב הוא "אחד ל־500 שנה", אבל לא באמת תצליחו להבדיל בינו לבין המטר של השנה שעברה. מטר הפרסאידים הקרוב מתחשב בענק בהורים שאינם מובטלים וצפוי להגיע לאטמוספירה בין חמישי לשישי, אז צריך רק מכל מלא, גזייה ושמיכות, לנסוע לאזור מכתש רמון ולתת לילדים חוויה ששווה להישאר ער בשבילה. אין להם ברירה, אין בסביבה אפילו רבע פוקימון.

מצפה רמון, ללא תשלום, לכל המשפחה

13.8

יום יצירה אקולוגית

חצי הצצה בבלוג המקסים של קייט גרונו האוסטרלית,The Craft Train, ותראו איך כל גלילי נייר הטואלט, קרטוני הביצים, פקקי הבקבוקים והקופסאות הריקות נשארים בסביבה ומשמשים כחומרי גלם לפעילות יצירתית עם אופק אקולוגי. גרונו, שגדלה באווירת צמצום ובתור ילדה נאלצה להכין לעצמה משחקים וצעצועים פחות או יותר מכלום, מינפה את היכולת לשלל רעיונות לפעילויות יצירה לילדים, מחומרים פשוטים, זולים וזבליים. הכל מוסבר היטב ומלווה בתמונות נאות: שייקרים מכוסות חד פעמיות, בנג'ו מיניאטורי ממכסה צנצנת, הליקופטר מקרטון ביצים, קאפקייקס מספוג כלים ועוד.

לגיל 3 ומעלה

14.8

ערב בפארק אדית וולפסון

בסופי השבוע הפארק היפה הזה, שנעוץ על גבול רמת גן־יד אליהו, אמנם מלא במשפחות רמת גניות שמנצלות את הגבעה, הרוח והאגם (יש אגם!); אבל ביום ראשון בערב, כשהבאסה משתלטת ואתם צריכים רק מפלט שקט לצפות בו על העיר, קחו את הילדים לגבעת הפסלים "העיר הלבנה", תנו להם להוציא אנרגיה בניסיון לטפס על הפירמידה הענקית וצפו יחד במסות האנשים שחוזרים הביתה בדרך לעוד שבוע של עבודה; אחר כך תחזרו הביתה, יש עבודה מחר.

פארק אדית וולפסון (דרך הטייסים), ללא תשלום, לכל המשפחה

15.8

קיצור תולדות הנסיכות

במקום להקרין לילדים אגדת דיסני מתוקה לפני השינה, למה שלא תיקחו אותם להרצאה שגם תסביר להם מי היה דיסני, מה המיתולוגיה שהוא יצר ולמה ליהודים יש אף ארוך? בכל זאת, ילדים תמיד דורשים סוכר אבל זה לא אומר שהם צריכים לקבל אותו. ההרצאה של דורון פישלר עלולה להרוס את החלומות של הילדים שלכם להפוך לנסיכים ולנסיכות, אבל יכולה לתת להם כלים להפוך למשהו הרבה יותר מגניב, למשל מבקר קולנוע.

לבונטין 7 תל אביב, 19:30, 35 ש"ח, לכל המשפחה

16.8

יום מוזיאונים חיפאי

תמיד רציתם לראות איך הילד שלכם נראה כרות ראש אבל לא היה לכם אומץ? המדעטק בחיפה הוא התשובה: הטעיות אופטיות, שעשועים פיזיקליים, פלנטריום ותערוכת חלל – הכל במבנה ממוזג עם המילה "מדע" בכותרת! אם תשכילו לשלב את העסק עם נסיעה ברכבת, ילדכם אפילו לא ישים לב שזה לא אייפד. שווה לשקול בוקר במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית עם תערוכת קוספליי, קורס ציור מנגה ועוד דברים שהילדים שלכם מכירים ואתם לא. התאבדות טקסית – אופציונלי.

מדעטק, בלפור 25 חיפה, 65 ש"חלרכישה באתר; מוזיאון טיקוטין, שד' הנשיא 89 חיפה, 25 ש"ח

17.8

רובוטיקה קלה ברביעיית פלורנטין

מהם צעצועים בקוד פתוח? מיהם offbits? ולמה כדאי להדק יחסים עם הבעלים של הטמבורייה השכונתית? כל התשובות על שאלות כאלה ואחרות בסדנאות היצירה של רביעיית פלורנטין, שמיועדות להורים וילדים סקרנים במסגרת סדרת פעילויות "רביעי משפחתי" של המתחם. הסדנה מתקיימת בשני מועדים לבחירה, נמשכת כחמש שעות ובמהלכה בונים רובוט קטן וחמוד לתפארת השידה בסלון.

אברבנאל 72 תל אביב, 17.8 או 24.8, 16:00־21:00, ללא תשלום, לגיל 5 ומעלה

18.8

תחרות כתיבת שירי הייקו

"בלחות המזופתת/
הילד יושב סוף סוף/
לכתוב איזה"

חנות הספרים המופלאה המגדלור לא נכנעת לעונת המלפפונים ומציעה, מלבד שעות הסיפור ולטוב הטעם הרגיל, גם תחרות שירי הייקו לילדים, כלומר כאלו שילדים כותבים. בעצמם. אל תעזרו להם כי זה לא פייר. ההייקו המבוקש הוא שיר קצר בן שלוש שורות שיתאר חוויה של ילדכם בחופש ויכלול תיאור טבע או עונה כמקובל בז'אנר. שולחים את השיר למייל
info@hamigdalor.co.il ומקווים לטוב. השיר הנבחר יזכה את מחברו בתלוש על סך 150 ש"ח לקנייה בחנות שברחוב לבונטין 1.

19.8

אין כמו יפו בין ערביים

הנה התאגדות קהילתית שהיא לא מטיפנית, גם חינמית, גם לא מחייבת וגם באה ממש טוב: זה כמה חודשים שקבוצה לא קטנה של חבר'ה יפואים, מרווקים מושבעים עד משפחות צעירות, נפגשים בפארק מדרון יפו בשישי לפנות ערב. מה עושים? ובכן, לא חובה לעשות כלום אבל בדרך כלל יש מוזיקה, עפיפונים ומספיק פעוטות שיעסיקו את הילדים בזמן שאתם מנמנמים על הדשא.

פארק מדרון יפו (על הגבעה הצפונית), מדי שישי ב־17:00, ללא תשלום

20.8

מלחמת כריות המונית

בארצות הברית אנשים הולכים לפסטיבל היפים במדבר, חוזרים הביתה ומקימים את גוגל. בישראל אנשים הולכים לפסטיבל היפים במדבר, חוזרים הביתה ומקימים קרב כריות. וואלה, לא חלופה רעה. בכל זאת מדובר בפעילות האולטימטיבית לכל המשפחה שחוצה גילים, מגדרים וגזעים. למקרה שזה לא ברור: תביאו כרית. נקודות בונוס ואהבה נצחית יינתנו למי שיבוא רק עם ציפית ויצעק "סרק, סרק".

כיכר הבימה, שד' תרס"ט 2 תל אביב, 19:00, הכניסה חופשית, לכל המשפחה

21.8

לחמניות באו או מעמול?

הכמות ההיסטרית של תוכניות הבישול בטלוויזיה מובילה לכך שכל ילד רוצה לבשל ויותר מזה – להיות שף. לפני שהילדים מגלים כי מדובר בעבודה קשה, אנוכית ולא מתגמלת, זו ההזדמנות לחשוף אותם לחלק הכיפי של עולם הגסטרונומיה, שאשכרה כולל למידה והכנה של מאכלים חדשים. האמת, הקורס בן חמשת הימים של 4Chef והשפית שרון גבאי כולל לא מעט מתכונים מאתגרים יחסית כגון פאדג' שוקולד, לחמניות באו, ספרינג רול ומעמולים. דברים שגם ילדים מגודלים כמוכם עדיין לא למדו לעשות.

קרליבך 11 תל אביב, 21.8־25.8 9:30־12:30, 900 ש"ח,להרשמה, לגיל 8־12

22.8

סלון יופי בסלון

מזמינים כמה חברות וחברים של הילדים ודואגים שיהיה בסביבה בגיר נוסף שיסייע במריחה ובארגון. מה צריך? כמה שיותר צבעי לק (רצוי כאלה שמתאימים גם לילדים, כגון סדרת הלו קיטי של Opi, נטולת כימיקלים מסרטנים ומזיקים), מגבונים לא רעילים להסרת איפור ולהסרת לק, המון אביזרי שיער, קעקועים זמניים, קרמים, מראות קטנות, מחצלות וכריות ומוזיקת רקע טיפוסית לספא (פכפוך מעיינות, בקיעת ביציות). מכינים בסלון תחנות ומאיישים אותן בסבבים. על המבוגרים האחראיים לעבור מדי פעם בין התחנות, לעזור, להדריך ולמנוע הסנפת לק. חותמים בסשן צילומים במטבח והנה, הלך עוד יום.

לגיל 3 ומעלה

23.8

לחשוב כמו יפני

תנו לילדים לרדוף אחרי פוקימונים כל הדרך לחולון ובקרו בתערוכה המשגעת שמציגה את פועלו של סטודיו ננדו היפני ואת צורת החשיבה המשעשעת של המעצב העומד בראשו, אוקי סאטו. במהלך הסיור המודרך בתערוכה שמעבירים מדריכי המוזיאון, ילמדו הילדים דבר או שניים על עיצוב מחוכם ותהליכי חשיבה מקוריים, על האופן שבו מתורגמת התרבות היפנית לחפצים שימושיים ולאחריו יוכלו להשתתף בסדנת עיצוב בת שעה וחצי וליצור בעצמם פריט יומיומי בסטייל ננדואי (ההשתתפות בסדנה כרוכה בהרשמה מראש).

מוזיאון העיצוב חולון, פנחס אילון 8 חולון, 5021555־03, סדנאות בשני־חמישי 11:00 או 15:00, 50 ש"ח, לגיל 6 ומעלה

24.8

פסטיבל ארטיק בתיאטרון החנות

בדיוק בזמן, לישורת האחרונה של החופש, חוזר פסטיבל ארטיק בפעם השנייה לתיאטרון החנות המתוק: שבוע שלם של הצגות ילדים יפהפיות – תיאטרון חפצים, תיאטרון בובות או מופעי ליצנות – כולן פיוטיות ושונות מאוד מהווייב בהופעות של מיקי.
בהצגות עיבוד חדש ל"זהבה ושלושת הדובים" ולספר האהוב "תהיה בריא מוריס מגי".

גלריה תיאטרון החנות, העלייה 31 תל אביב, 24.8־30.8, 45 ש"ח להצגה, לגיל 3־9 (בהתאם להצגה)

25.8

פסטיבל תיאטרון ואמנות רחוב בבת ים

כבר 19 שנה שהפסטיבל הזה, שהתחיל עוד כששב"ק ס' היו הדבר הכי לוהט בארץ, מתרחש בטיילת בת ים. סיבה טובה לאללה להדרים ממש טיפונת ולהגיע לחופים פחות צפופים ופחות ממוסחרים, עם יותר מ־30 אמנים שיפליאו בלוליינות, ליצנות, קרקס, מוזיקה ובערך כל דבר שאפשר לקבל ברחוב חוץ מסביח.

טיילת בת ים (בין יוספטל ליצחק שדה), 16:00, הכניסה חופשית, לכל המשפחה

26.8

יום הכלב הבינלאומי בדיזנגוף סנטר

מיהו ידידו הטוב של האדם? לא, לא 1 בספטמבר אלא הכלב, שיום חגו הבינלאומי נקבע ל־26 באוגוסט. יום הכלב יצוין בדיזנגוף סנטר בבוקר מלא פעילויות וכשכושי זנבות: משחקי חברה בנושא בעלי חיים, סדנאות יצירה רלוונטיות כגון בניית שובך יונים או פיסול מלונה, הדרכות מקצועיות בנושא גידול כלבים וכמובן פינת אימוץ בשיתוף עמותת תנו לחיות לחיות.

רחבת הגלריה, קומה 1, דיזנגוף סנטר, 10:00־14:00, לכל המשפחה

27.8

קטיף ירקות במשק הלברכט

בעידן שבו חיות אורבניות שלא ראו ערוגה מימיהן מתגאות בעובדה שאצלן האוכל מגיע מהחווה לשולחן, הגיע הזמן גם אשכרה ללכת לחווה. משק הלברכט (מצפון לנתניה) מציע קטיף ירקות עונתי למשפחות, בצד סיור והדרכה בגינת הירק ובחצר גרוטאות מחלקי אלקטרוניקה ישנים, כמיטב המסורת של ההתיישבות העובדת.

משק הלברכט (דרך הבאר, מושב ביתן אהרון), 9382203־053, 9:30, 65־85 ש"ח לילדים, 15 ש"ח למבוגרים,לכל המשפחה

28.8

משחקים בלשיים בשכונה

למשחקים בלשיים בשכונה יש המון דרגות. הדרגה הראשונה, לעצלנים, כוללת בהייה בעוברים והשבים, בחירת האיש שמשדר הכי הרבה מסתורין (לא מדבר בטלפון או לובש סוודר) ויציאה למעקב, תוך שאתם משתדלים להמציא כמה שיותר השערות פרועות על שולחיו המסוכנים ומטרותיו הנלוזות. הגרסה המשוכללת יותר כוללת שרטוט מפה, הטמנת פתקים בגינה הציבורית ורמז לפתרון התעלומה שיש רק לקופאית של סופר יודה. גם פעילות זו יש לסיים, ככל פעילות אחרת – בפיצה.

לכל המשפחה

29.8

עידן הקרח והדינוזאורים

מלבד פינות האכלה וליטוף, התערוכה מעניקה את כל הדרוש להעסקת זאטוטים משולהבים, תאבי הרפתקאות ושבעי בילויים: עשרות דגמים משוחזרים בגודל אמיתי של דינוזאורים, ממותות, דובים ונמרים, מיצגים אור קוליים, מתחם אינטראקטיבי, מונחים מסקרנים כגון "אבולוציה" ו"פרה היסטוריה" וחלל ממוזג היטב. מדי חמישי ב־18:00 מתקיים בתערוכה סיור מודרך ללא תשלום נוסף.

מוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2 תל אביב, 89 ש"ח, לכל המשפחה,לפרטים נוספים

30.8

מדינה קטנה

במסגרת פרויקט "גינה לי", שמפעיל הצגות ושעות סיפור לילדים בגינות העיר, עולה ההצגה "מדינה קטנה" שמספרת את סיפורה של ילדה שחוזרת בזמן לימי ראשית המדינה כדי ללמוד על חיי היומיום של כמה מאושיות הציונות. קצת כמו "גבי ודבי" של הדג נחש, רק שירים של נעמי שמר עם מוסר השכל אופטימי ובלי להרגיז את סאבלימינל והצל.

כוכב הצפון (ש"י עגנון 22) תל אביב, 18:00, ללא תשלום, לגיל 5 ומעלה

31.8

מרתון סרטי מיאזאקי

לזרוק את הילדים מול המסך בעודם שורפים תאי מוח זו ללא ספק הפעילות האהובה על הורים באוגוסט. אבל מה אם תוכלו לעשות את אותו דבר, מול סרטים שגם אתם תוכלו ליהנות בהם, בחינם לגמרי, במזגן, ועם תוכן שירגש אתכם ממש כמו את הילדים?הייאו מיאזאקי("טוטורו", "הרוח העולה"), גאון האנימציה היפני והאיש מאחורי סטודיו ג'יבלי, ייצר כמה מהקלאסיקות הכי מושלמות שלא גדלנו עליהן כי אנחנו מערביים ברברים.

להשיג באוזן השלישית, קינג ג'ורג' 48 תל אביב, 6215223־03, לכל המשפחה

• פרסאידים
• מוזיאון העיצוב חולון
• מטר מטאורים
• מצפה רמון
• טיולים ופעילויות
• לבונטין 7
• המגדלור
• מדעטק
• רביעיית פלורנטין
• עידן הקרח והדינוזאורים
• עם הילדים
• פעילויות לילדים
• פארק וולפסון
• תיאטרון