• Facebook
• Twitter
• Email

זוכרות את הגל הראשון של הקורונה? אגרנו מצרכים, לא יצאנו מהבית והיינו באובסס על להשיג מסכות נשימה KN95 כאילו הן מה שיציל אותנו ממגפה בינלאומית. נדמה שעבר נצח מאז, בעיקר מבחינת הגישה של האוכלוסייה; הבנו שאת המגפה הזאת לא באמת ניתן למנוע, ולכן במקום להרחיק אותה מאיתנו אנחנו משתדלים לחיות לצדה ולחבק את הכאוס. בימים בהם אחוזי התחלואה הולכים ועולים והחום התל אביבי הופך לבלתי נסבל, אפשר להיות רגועות לפחות מבחינה אופנתית, כי מצאנו עבורכן את המסכות הרב פעמיות הכי שוות ונושמות בעיר.

המוקפדת: מסכת כותנה של Deus X
יובל לוי, סטייליסטית ואספנית וינטג' תל אביבית נלהבת, מציעה מבחר מצומצם אך נאה של מסכות בסטייל מינימליסטי, אשר עשויות 100% כותנה עבור ימי הקיץ המהבילים. כל המסכות מגיעות במידה וואן-סייז ולצידן פריטי לבוש בצבעים דומים עבור הרכבת טוטאל לוק (למתקדמות בלבד).

לאתר של Deus X

הטרופית: מסכה אקולוגית של Happy Face (מיטל סופר ותמר אכילוב)
עם פרוץ הקורונה, הבוטיק של מיטל סופר בפרישמן פינת דיזנגוף הפך למעצמת מסכות רב פעמיות. כעת מציע המותג מגוון מסכות בהדפסים טרופיים צבעוניים עבור מבוגרים וילדים, עם טוויסט מגניב של שרוך בצדדים, להתאמת הגודל המדויק לפנים. ניתן להזמין אונליין ולקבל משלוח עד הבית או פשוט לאסוף בעצמכן מהבוטיק.

לאתר של מיטל סופר

הפמיניסטית: מסכת "לא שותקת" של כולן
את עמותתכולןאתן בוודאי מכירות בתור מארגנת "צעדת השרמוטות" בשנים האחרונות בתל אביב. עכשיו יש להן גם חנות מרצ'נדייז פמיניסטית, בה ניתן להשיג מסכות רב פעמיות עם אג'נדה בצבעי שחור ולבן. המלצה שלנו: אל תסתפקו בלעטות אותה רק בהפגנות, אפשר גם לבוא איתה לעבודה ולעורר שיח אקטיבסטי במשרד.

https://www.instagram.com/p/B_nRqc9g2Up/

לחנות של כולן

היוקרתית: מסכה רב פעמית של משכית
בתקופה כה שחונה עבור האופנה הישראלית, אין כמו לתמוך בבית עסק מקומי ותיק ומרהיב כמו משכית. המסכות של משכית לימי הקורונה זכו לשם בעל החידוד הקופירייטריMask/it והן עשויות מפשתן או ממשי. תוכלו להזמין גם רקימה של ראשי תיבות שלכן על המסכה, למקרה שאתן חוששות להתחלף עם מישהי בטעות (או אם אתן נרקיסיסטיות חסרות תקנה).

הצורפים 14 תל-אביב, ה' באייר 48 כיכר המדינה, תל-אביב.

המרימה: מסכת קורונה של Dana's Masks
דנה קירה מיפו עוסקת כבר שנים בקניינות, עיצוב וארט, ובתקופת הקורונה ניצלה את כישורי התפירה שלה על מנת להכין מסכות רב פעמיות בהדפסים מגניבים, אשר עשויות 100% כותנה וניתנות לכביסה. למקרה שחיפשתם מתנה שימושית עבור הילד או האחיינית – קירה מכינה גם מסכות עבור ילדים וילדות במגוון הדפסים קיציים מהממים.

הגלובלית: מסכה לשימוש רב פעמי של SAVVY MASKS
סתיו אופמן היא בוגרת שנקר אשר הצטרפה לגל העיצוב הנוכחי וכעת מייצרת מסכות רב פעמיות שנשלחות לשלל יעדים ברחבי העולם (מתנה מושלמת לחברים המתגוררים בחו"ל). הצבעים עזים, הבדים נושמים והאינסטגרם שלה מעלף.

https://www.instagram.com/p/CBtN4MPg4nR/

לאתר של SAVVY MASKS

החברתית: מארז 3 מסכות אפריקאיות של קוצ'ינטה
נשות קוצ'ינטה ("סריגה" בשפה הטיגרית) הן קולקטיב פליטות אפריקאיות אשר ממוקם בדרום תל אביב. הן מייצרות סלים קלועים, בובות סרוגות, שרפרפים, עטיפות למחברות וכעת גם מסכות רב פעמיות לימי הקורונה. בסטודיו שלהן או אונליין באתר תוכלו לרכוש מארז של 3 מסכות העשויות שתי שכבות בד; השכבה החיצונית מבד אפריקאי מסורתי והשכבה הפנימית עשויה 100% כותנה. כל ההכנסות מהמוצרים הן תרומה לקולקטיב.

לחנות של קוצ'ינטה
שדרות הר ציון 104, תל אביב

• אופנה
• אופנה ישראלית
• משכית
• אינסטגרם
• קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

התצוגה של בית האופנה משכית בשבוע האופנה האחרון הייתה יפה בצורה מתסכלת. הבגדים מרגשים, התפירה מדהימה, האווירה ארץ ישראלית והמחירים, מה לעשות, בהתאם. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה רבה הייתה שמחתנו כשהוכרז קו בגדי ערב חדש ונגיש למותג העונה לשם M by Maskit.

עוד כתבות מעניינות:

הצעירים ממעמד הביניים שמתעקשים לקנות מותגי יוקרה
הלקסיקון שיגרום לכם לדבר כאילו אתם מבינים באופנה
כך נראתה הפעם הראשונה שלי בשבוע האופנה של תל אביב

מאז הקמתו אי שם ב־1954 היה משכית בית אופנה שכיוון למעמד הגבוה והכניס סטייל יוקרתי למפעל הציוני. פחות כובע טמבל, חאקי וקיבוצניקים; יותר רקמות בעבודת יד, בדים קרים ותיירות יהודיות עשירות. אותה הרוח נשמרה בגלגולו הנוכחי של המותג, שלפני כשבע שנים קם לתחייה בידי המעצבת שרון טל. הבחירה ליצירת קו נגיש, לדבריה, נבעה מבקשת הלקוחות. "המחשבה נמצאת כבר הרבה זמן. מאז ומתמיד מותגי יוקרה בינלאומיים משיקים קו משני ונגיש יותר כדי לאפשר לקהל רחב יותר להינות מהעיצובים – אקסצ'יינג' של ארמני, סי של קלואה, פולו של רלף לורן ועוד. זה מעשה מבורך ונכון, ולכן לאחר בקשות חוזרות ורבות מהקהל החלטנו להיענות".

יצירת הקו החדש מאפשרת למשכית להגיע לקהלים צעירים יותר, שלא יכלו להרשות לעצמם עד כה לקנות את המותג. "הקו הראשי של משכית מיועד ללקוחה בגילי 35־40 בממוצע, אפילו שכמובן יש לנו לקוחות צעירות בהרבה ומבוגרות יותר שקונות אצלנו. הקו המשני עוצב כדי להיות נגיש יותר לגילים נמוכים יותר".

נגיש, יש לציין, הוא מונח יחסי. המחירים אמנם נמוכים בהרבה מהקו הראשי, אך עדיין לא זולים ונעים בין 450 ל־1,250 ש"ח. גם עם הוויתור על הרקמות והבדים המאפיינים את בית האופנה, היה חשוב לטל לשמור על האיכות המזוהה עם משכית. "כל הדגמים מעוצבים בסטודיו על ידי, לצד הליין הראשי. הבדים נבחרים בקפידה ומיובאים ברובם במיוחד לנו. מה שמבדיל אותנו משאר הבגדים שיהיו תלויים לידנו על הקולב בחנות הוא שהבגדים מיוצרים במתפרה קטנה שאנחנו מדריכים, מקפידים ומבקרים בה את רמת איכות התפירה".

בקולקציה עצמה, המורכבת משמונה פריטים בסך הכל, תמצאו הן עיצובים מקוריים והן עיצובים הנשענים על פריטים איקוניים של משכית, שעוררו ביקוש בקרב הקהל לגרסה זולה יותר. כך למשל אוברול שעולה בקו הראשי כ־3,500 ש"ח, עולה בגרסתו הנגישה 1,150 ש"ח.

הקולקציה בנויה בעיקר משמלות וחליפות בעלות קו נקי, רך ואלגנטי. העובדה שמדובר בקו משני מורגשת בחלק מהפריטים, הנשענים על עיצובים קודמים ולא מביאים בשורה מסעירה במיוחד. בכל זאת, קשה לא להתמוגג מהצבעים והפריטים הקלאסיים שהופכים קצת יותר בני השגה.

450־1,250 ש"ח, הצורפים 14 יפו

• משכית
• אופנה
• החיים היפים
• אופנה ישראלית

• Facebook
• Twitter
• Email

הגניוס היהודי. אלמנט מופשט וחמקמק, קשה להגדרה, אבל ניכר בהחלט בהישגים שלו בשטח. כך למשל, בזמן שהגויים של עולם האופנה מסתפקים בפרדיגמות קיימות ובמודלים עסקיים שגורים, בית האופנה היחיד של ישראל, משכית, כובש את התעשייה מעבר לים כמו מיליציה מיומנת וחמושה היטב.

זה קורה במסגרת אירועים בסדר גודל משתנה: משהו בין מסיבת טאפרוור מפוארת עם 20 נשים לארוחת צהריים בקאנטרי קלאב או מועדון גולף, שמתחילה בהרצאה מאופקת על האופנה בישראל ומסתיימת בהסתערות חסרת רחמים על טקסטיל שמתבצעת על ידי 900 נשים עם ארנק שלוף. "את לא יכולה לדמיין את זה", אומרת שרון טל, המעצבת הראשית של המותג, שנמצא בחמש השנים האחרונות בבעלותה ובבעלות בן זוגה ניר, המשמש גם מנכ"ל, כמו גם בבעלותו של התעשיין סטף ורטהיימר.

"בפעם הראשונה נסענו רק אני ועוד בחורה מהסטודיו לאירוע צהריים כזה במועדון הגולף של בוקה רטון בפלורידה (אזור אמיד שנחשב פופולרי בקרב גמלאים – רפ"ב), תביני את התמימות. הרגשתי שנקלעתי לסייל של זארה. באמצע נאלצנו להקפיץ אימא של מישהי שעובדת אצלנו ושגרה במיאמי, מרחק שעה משם".

בשנתיים האחרונות השתתפה טל ב־40 אירועים כאלה לאורך ולרוחב ארצות הברית: היא הייתה בערים גדולות כמו מיאמי, שיקגו, אל.איי וניו יורק, אבל לא פסחה גם על פרברים באוקלהומה ובאריזונה. לדבריה, מנהג שהחל במקרה לאחר שהלקוחות האמידות מבוקה רטון הזמינו אותה למועדון הגולף שלהן, הפך ללחם והחמאה של המותג, ועל הדרך ביסס את מעמדו במקומות לא צפויים. "אני לא מכירה אף מותג אחר שעושה את זה, ואני נשבעת לך שזה משהו שאפילו השואו רום שלנו בניו יורק, שהוא מהוותיקים והמכובדים בתעשייה בארצות הברית, לא הכיר. הם היו בשוק כשסיפרנו להם על המכירות האלה", אומרת טל השבוע בשיחה שמתקיימת לא רחוק מהסטודיו של המותג ביפו.

אולם מתברר שלהיות בית אופנה בישראל זה דבר מאתגר. מדובר במקום עם היסטוריה של סוציאליזם ותושבים שמסרבים להתלבש מכובד באופן עיקש על גבול הכרוני. כדי להגיע ללבו של הצרכן המקומי היה צריך לעשות משהו אחר לגמרי. המשהו הזה קרה לא מזמן, בדמות שיתוף פעולה עם המותג הוותיק רזילי, שמאגד כבר כמעט שני עשורים בגדים של מגוון מעצבים ישראלים תחת גג אחד. מדובר בקולקציית קפסולה המכונה "משכית להמונים".

לא צריך לטעות, לא יהיו כאן פריטים שמהגרי עבודה מגיאורגיה שעובדים בחברות קבלן יוכלו לרכוש בלי להרגיש את האימפקט על חשבון הבנק שלהם, אלא בבגדים שמחירם נע בין 450 ל־1,900 ש"ח. אולם, לנוכח העובדה שהפריטים הזולים יותר במשכית עולים קצת יותר מאלף ש"ח, אפשר להתייחס ל"המונים" כאל מונח יחסי. בינתיים ששת הפריטים, שמתאפיינים במחשופים עמוקים, אלמנטים של מעטפת ובדים רכים ונשפכים, נמכרים היטב, והם חזרו לקולבים לריפיט שני אחרי שאזלו.

טל מרגישה היטב את ההבדל בין הלקוחה הישראלית לאמריקאית. "הלקוחות האמריקאיות שלנו הן לאו דווקא מהאלפיון העליון, אבל הן מאוד משקיעות. כאן למישהי יהיה יותר קשה להוציא 5,000 ש"ח על מעיל גם אם היא יכולה להרשות את זה לעצמה".

ומילה נוספת על העיצוב: אם חצאיות וחולצות מעטפת נמצאות בלב ה־DNA של משכית, המחשופים העמוקים והחזרה ל"מראה הרטוב", אותו טקסטיל בעל מראה מבריק וחלקלק, דווקא מפתיעים. "כשראיתי את הבד התאהבתי, הוא גם נורא נעים", מסבירה טל ומוסיפה: "הקולקציה הוגדרה כערב וערב זה יותר סקסי. לרזילי יש דברים יותר רחוקים מהגוף, יותר וואן סייז, ורצינו לקחת את זה למקום סקסי וצעיר יותר, קצת יותר צמוד ומבליט גוף".

• משכית
• שרון טל
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

יומו השני של שבוע האופנה בתל אביב נפתח בהנפת דגל לבן. לא היה זה אקט של תבוסה, אלא של ניצחון מוחץ.יוסף, שבחר לכנות כך את הקולקציה שהציג על המסלול אתמול בבוקר, כבר רגיל ליחס הדו קוטבי שהוא מקבל מהקהל. תאהבו אותו או תשנאו אותו – ליוסף לא אכפת. הוא מזמן כבר לא מחפש את האישור החברתי או את הגושפנקה התקשורתית – הפרא האציל של זירת האופנה המקומית נמצא כאן בשביל לעשות אמנות. זה המסר שעלה אתמול מבין שלל הדגמים שהעלה המעצב על המסלול.

ויוי בלאיש, מעוז דהאן ושי שלום: דיווח על היום הראשון של שבוע האופנה

למעט דגם כסוף סורר אחד, הציג יוסף קולקציה שכולה על טהרת הלבן – מה שאיפשר לו להזכיר למי ששכח שהוא לא רק אמן של הדפסים, אלא בראש ובראשונה מעצב. הבחירה בצבע הלבן איפשרה לו להתייחס אל הבד כאל קנבס חלק, ולהציג את המהות שלו כמעצב בצורה הכי מזוקקת שיש, על שלל האלמנטים הגיאומטריים, הצלליות המפוסלות וחיתוכי הקאט-אאוט המזוהים עמו.

את הסוסים שמעטרים את קיר החנות שלו ביפו, הוציא יוסף לטיול. המעצב גייס את האמנית אנה סבצ'נקוב שציירה סוסי פרא בצבעי אקריליק על גבי חלק מהדגמים, ואילו את אוזני הדוגמניות עיטרו עגילי נייר לבנים דמויי סוסים שעוצבו על ידי המעצבת מירב פלג.

שעות ספורות לאחר מכן, שעט על המסלול צי הדוגמניות שלגדי אלימלך. המעצב בהווה והסטייליסט בעבר, הפגיש בין שני עשורים ובין שני ז'אנרים של גלאם – שנות העשרים הנוצצות ושנות השבעים הבוהמייניות.

מתחת לכדור הדיסקו האימתני, צעדו דוגמניות בשמלות קוקטייל שונות – משמלת מקסי צמרירית וחובקת קימורים, דרך חצאיות פליסה מטאליות וקצרצרות ושמלות פלאפר בגרסאות עכשוויות וכלה באוברולים שעירים ונדיבי מחשוף.

את היום נעלה התצוגה שלמשכית.בית האופנה שמציין חמש שנים לקאמבק המתוקשר ויום הולדת 100 למייסדת רות דיין, חתם את יום התצוגות השני במפגן מרשים במיוחד.שרון טל, המעצבת שהחייתה את בית האופנה המיתולוגי, נאלצת להתמודד מדי עונה עם זכוכית המגדלת התקשורתית שבוחנת את ההצדקה ואת הרלוונטיות בעצם השבת משכית לחיים. אמש, הוכיחה טל את שניהם. הציטוטים של ימי העבר של משכית לא נעדרו מהקולקציה, אך לא הייתה זו קולקציית מחווה כמו שהיה זה שלב נוסף בהתפתחות של משכית גרסת שנות האלפיים.

הקולקציה שאבה השראה מהמדבר, מה שבא לידי ביטוי בצבעי החאמרה והאדמה, החרוזים הזהובים כחול וסרטי המשי המפותלים שניסו להתחקות אחר השבילים המדבריים. טל ניווטה בכל המדבר הזה באלגנטיות ובאינטילגנטיות. היא שייטה בין העבר להווה, ותיבלה בעדינות את המורשת של משכית באלמנטים עכשוויים. בצד שמלות כלה נקיות ואציליות ודגמים יומיומיים ונושמים יותר, העניקה טל פרשנות מחודשת לשני דגמים איקוניים.

האחד, מעיל המדבר שזכה שוב לאדפטציה מודרנית וצמודה יותר, והשני- דגם שמלת הפסנתר המבוסס על שמלה מקורית של משכית שעוצבה לפני כ-60 שנה. הדגם שפתח את התצוגה זכה לאדפטציה מרהיבה בדמות שמלת צמר בשחור ולבן שאופן הסריגה שלה מדמה קלידים, ומעבר לכל הזכיר כי לפעמים כל מה שצריך בשביל תצוגה טובה – זה לעשות בגדים טובים.

• משכית
• גדי אלימלך
• יוסף
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

"זה לא מוזיאון", מבהירה שרון טל בכניסה למשכן החדש של משכית שנחנך רשמית השבוע. "הרעיון היה שכל מי שיגיע לפה, תייר או מקומי, יקבל את התמונה המלאה על משכית מהעבר ועד היום". ההסתייגות של טל (34) אינה מקרית. המעצבת הצעירה והשאפתנית שעומדת מאחורי החייאתו של בית האופנה המיתולוגי מודעת ליראה שהוא מעורר. בכל זאת מדובר בהרבה מעבר לעוד מותג – מסר שזולג מכל סנטימטר בבית האבן היפואי העתיק החולש על 300 מ"ר שעד לא מזמן שכנה בהם מסעדת קורדליה של השף ניר צוק. חלון הראווה מעוצב כמו גלריה לכל דבר. במקום בובות תצוגה נטולות הבעה תמצאו כאן פריטי ארכיון לצד קטלוגים ישנים, רישומים מקוריים ותמונות של רות דיין, המייסדת המקורית.

"המטרה הייתה לדמות מעין מכונת זמן שמגוללת את ההיסטוריה של משכית מהקמתה בשנות ה־50 עד סגירתה בשנות ה־90, ונחתמת בגלגול הנוכחי", ממשיכה טל. "זה היה מסע מפרך שארך כמעט שנה. עבדנו על הכל בעצמנו – מהמסגרות, דרך השולחנות והשטיחים ועד התקרה ששזורה ב־1,000 מטר של חבל קלוע ביד. פשוט אף אחד אחר לא הסכים לבצע את זה עבורנו".

החפירות והקדיחות האמיתיות התחילו להתרחש בראשה של טל עוד לפני שלוש שנים, עם הקמת המותג מחדש, שידעה כבר אז כי החלל שעליו התבייתו במושבה האמריקאית מיועד למטרה אחרת. עם זאת טל מצאה בכאב הראש הממושך הרבה אספקטים חיוביים. בניגוד לחלל הקודם, המשכן החדש חולש על מפלס אחד, וזה מאפשר הצצה חופשית לסטודיו שבו מיוצרים כל הפריטים מאפס. "היה לי חשוב להכניס את האנשים לעולם של משכית", מסבירה המעצבת. "הכוונה היא שכולם ירגישו בנוח לבקר, למשש ולקנות".

אז את מודה שלמרות חגיגת הפטריוטיות, יש משהו במשכית שמשדר חוסר נגישות.

"לא בדיוק. מגיעות לכאן לקוחות עבר של משכית עם הבנות והנכדות שלהן, אבל יש גם הרבה לקוחות חדשות, מגיל 18 עד גיל 90, מכל שכבות האוכלוסייה – מאימהות שמחפשות שמלה לחתונה של הבת שלהן עד לקוחות שפשוט מעריכות את האיכות הזאת ויבואו לכאן פעם בשנה. אפשר למצוא כאן לפחות עשר שמלות ערב שונות עד 3,500 ש"ח, לצד בגדים יומיומיים יותר ב־700 ש"ח וכלי בית ב־350 ש"ח".

לא כמו, אלא הדבר עצמו

נדמה שהחיים הכינו את טל להחיות את משכית. תקציר אירועי הפרקים הקודמים: במהלך לימודיה בשנקר הכירה טל את אלבר אלבז ("היה לנו קליק מיידי") ונחטפה לסטאז' יוקרתי בבית האופנה הצרפתי לנוון שבראשו עמד אלבז עד השנה האחרונה. לאחר מכן השתלבה בבית האופנה של אלכסנדר מקווין בלונדון, שם עבדה במחלקת הרקמה וזכתה להלביש בין היתר את קייט בלנשט ואת ליידי גאגא. בתום תקופה אינטנסיבית של כשנתיים וחצי מצאה עצמה המעצבת בצומת דרכים: מצד אחד היא מתמודדת עם התאבדותו הדרמטית והמתוקשרת של מקווין, ומצד שני – עם היריון. כשחזרה ארצה כדי ללדת גמלה טל בלבה להישאר. אחרי הפסקה של שנה מעולם האופנה לטובת אימהות במשרה מלאה, מצאה עצמה שוב מנהלת שיחות יחסיי לאן.

"קייט מידלטון התחתנה עם הנסיך וויליאם בשמלה של מקווין, ואני לא הייתי שם לעשות את זה. נכנסתי לדיכאון שאין לתאר", היא משחזרת. "השמלה הופיעה בכל מקום ולא יכולתי להפסיק לחשוב על כך שלא הייתי חלק מזה כי הייתי עסוקה בלהחליף חיתולים. זה מה שדרבן אותי להתחיל לחשוב הלאה". כמיטב הקלישאות, החמצת חייה של טל היא זו שהציתה את ההזדמנות החדשה. "התחלתי לחשוב איפה אני יכולה להשתלב בציר שבין חברה מסחרית לעיצוב עצמאי. תוך כדי ניסיתי לפענח מהם הערכים שחשובים לי במותג. במקביל בעלי נתקל בכתבה על משכית והסב את תשומת לבי לכך שכל מה שחשוב לי נמצא שם – חיבור מקומי עם איכות בינלאומית, אותנטיות ועבודות רקמה", היא מספרת, "באותה נשימה הבנתי שאני לא רוצה לעשות כמו, אלא את הדבר עצמו".

משם הדרך לסלון של רות דיין הייתה קצרה. עם זאת, במקביל לפרגון התקשורתי על הקאמבק המפואר, לא הפסיקו לצוץ סימני שאלה ותהיות אודות ההצדקה שלו.

את עדיין מרגישה שאת צריכה להוכיח את עצמך?

"כל הזמן. מבחינתי משכית צריכה לחזור להיות מותג בינלאומי מוביל כמו פעם, וזה בעבודה. אנחנו מקפידים על איכות המוצר ברמה שלא תתואר, מהעבודה עם ספקי הבדים הטובים בעולם עד רמת הגימורים ועבודות היד שנעשות כולן כאן, ולא במפעל חיצוני. במקרים שיש הרבה עבודה ואנחנו נאלצים להוציא חלק ממנה מגבולות הסטודיו, היא מועברת לאנשים שעובדים בין היתר עם שאנל, דיור ולנוון. בחצי השנה האחרונה ביקרתי ב־15 מדינות שונות וחזרתי מכולן בידיים ריקות, כי אנשים פשוט נטרפו מהעובדה שזה משהו אחר ומיוחד".

חתיכת אתגר לקחת על עצמך. מצד אחד את צריכה לגלות נאמנות למורשת, מצד שני את נדרשת לייצר משהו חדשני.

"היופי במשכית הוא שיש לו היסטוריה מפוארת של 60 שנה שתמיד אקח ממנה השראה, אבל לא באתי לחקות את מה שעשו פעם. אלה לא תלבושות או פריטים אותנטיים שמוצאים בשווקי עתיקות, זו אופנה והיא רלוונטית ל־2016. יש דגמים איקוניים שממשיכים ללוות אותנו מדי עונה בווריאציות שונות, אבל רוב הגזרות, הרקמות והחומרים שיש בקולקציה הם חדשים לחלוטין".

בכל זאת, הרפרנסים מאוד ניכרים.

"הם חייבים להיות, אחרת מה מייחד את משכית? באותה מידה הייתי יכולה ליצור מותג שנקרא שרון טל".

וזה לא משהו שמדגדג לך?

"אף פעם לא שמתי את עצמי במרכז, זה מעולם לא עניין אותי. אני לא פוסלת שום דבר בעתיד, אבל לא חסר לי לדחוף את השם שלי".

משכית, החל מ־350 ש"ח לפריטי העיצוב לבית, החל מ־700 ש"ח לקולקציית הקז'ואל והערב, החל מ־7,500 ש"ח לשמלת כלה. סמטת אבולעפיה (פינת הצורפים 14) יפו, ראשון־חמישי, 9:00 ־19:00, 2500338־072

• משכית
• רות דיין
• קייט מידלטון
• שרון טל
• אופנה
• החיים היפים