36 שנים אחרי שפרצה למסך בכל צהבהבותה, "משפחת סימפסון" כבר עייפה, ומחזיקה בעיקר על כוח האינרציה הטלוויזיונית של עצמה. את הביטוי "הסימפסונס כבר עשו את זה" טבעו סאות' פארק כבר ב-2002 כדי לתאר את התחושה שהסימפסונס עשו כל סיפור ורעיון אפשרי, אז איך נראה לכם שהם מרגישים אחרי 23 שנים נוספות של לעשות את זה? שלא לדבר על ירידה באחוזי הצפייה (טוב, זה הגיוני), והתלונה המתמשכת של המעריצים על ירידה באיכות הסדרה. אבל תנו לנו להגיד לכם משהו – הם עדיין עושים את זה, ועדיין עושים את זה טוב.
>>

העונה ה-36 של הסדרה, שנחתה לאחרונה כולה בדיסני+, היא דוגמה מצוינת לכך שגם אם היא באמת כבר לא בימי השיא שלה מהניינטיז, היא עדיין שווה צפייה. הפרק הפותח של העונה "יום ההולדת של בארט", למשל, הוא ביקורת מטא מצוינת על הסדרה עצמה ועל הסיום שלה: הוא נפתח עם טקס פרסים הוליוודי שחוגג "אירוע של פעם בחיים" – הקרנת הפרק האחרון של משפחת סימפסון. קונאן אובריאן, מהכותבים הכי מוכרים של הסדרה, מנחה את הטקס החגיגי שמסכם את המורשת התרבותית של הסדרה (עם הבדיחה "כשהפרק הראשון שודר בשנת 1989, הצופים הסכימו על דבר אחד – הסדרה לא מצחיקה כמו שהייתה פעם"), ומגיש את הפרק האחרון שנוצר על ידי מכונת AI. לא נספיילר מכאן, רק נגיד שזהו בהחלט לא הפרק האחרון.

כיאה לסימפסונס של השנים המאוחרות, ישנם כמה פרקים טובים יותר ("נ.ב אני שונא אותך" על מראג'), ופחות טובים (פרק ההמשך המובטח ל"22 סרטים קצרים על ספרינגפילד" היה מאכזב) ואף רגעים שאפתניים כמו ספיישל קריסמס כפול, אבל בסך הכל מדובר בעונה מוצלחת יחסית, ואחת שזכתה ליותר תשומת לב משראינו מזה שנים. לא מעט ממנה הגיעה בזכות פרק הסיום של העונה ("דברים מנוכרים"), שמציג את ילדי הסימפסון בשנות ה-40 שלהם, והוביל לכותרות מוגזמות על מותה של מארג' למרות שברור שלא מדובר בקאנון, אלא בעוד חיזיון לעתיד. ישנםעוד כמה תחזיותכאלו בפרק, אבל אל תיקחו אותם יותר מדי ברצינות. זה הסימפסונים, יש להם כמעט 800 פרקים, הם כבר עשו הכל. גם בעונה ה-36, הם אותם הסימפסונים, ועדיין מנסים פשוט להצחיק ולרגש. ולרגעים, הם עדיין מצליחים.
"משפחת סימפסון", עונה 36, עכשיו בדיסני+

• מה רואים הלילה
• דיסני+
• משפחת סימפסון

מחר זה קורה: חודש אוקטובר מגיע ובא. אף אחד לא זימן אותו ואיש לא המתין לו, אבל הזמן לא נעצרים והוא כאן בכל זאת. אפשר להתמודד איתו בכל אמצעי העומד לרשותכם, ובואו נודה בזה, אין לכם יותר מדי אמצעי לחימה שיסייעו לכם. סדרות חדשות הן תמיד אופציה, אך מדובר תמיד בהימור שעשוי לא להשתלם. למרבה המזל, בדיסני+ מחזיקים מספיק מותגים לוהטים ומוכחים שאפשר להתרפק על עונות חדשות שלהם באוקטובר מבלי להסתכן, ולהגיע אל חודש נובמבר בחיתכה אחת. בהצלחה לכולנו.

>> מסך מפלצת: דירוג 20 הסדרות הכי טובות שאפשר לראות כרגע
>> מה עוד לא ראיתם: 20 הסרטים הכי טובים שמחכים לכם בדיסני+
>> הכי טובות בגלקסיה: 15 סדרות מדע בידיוני מומלצות בדיסני+

1.10 // משפחת סימפסון 36 The Simpsons

העונה ה-36 של משפחת סימפסון נוחתת בדיסני+ במלואה, אמנם באיחור קל של כמעט חצי שנה, אבל מה זה חצי שנה לעומת הנצח הסימפסוני. קלאסיקת האנימציה העל-זמנית פותחת עונה עם פרק אייקוני שבו בארט הופך לבן 11 לראשונה ב-36 שנותיו, אירוע אייקוני שמזעזע את אמות הסיפים של ספרינגפילד כולה. פרק הסיום מציג אירוע דרמטי אף יותר, אבל לא נספיילר לכם. בעונה הבאה הכל יסתדר.

6.10 // איש משפחה: מעט מוזיקת אימה // Family Guy: A Little Fright Music

פרק הספיישל של "איש משפחה" לכבוד האלווין יגיע אלינו בזמן אמת, כשהפעם פיטר וכריס הולכים לעשות טריק אור טריט בניגוד לעצתה של לויס, ומסתבכים עד עמקי נשמתם האפלה בהרפתקה מסכנת חיים. תכלס אם פיטר ימות איש לא יצטער.

15.10 // מרדאו: מוות במשפחה // Murdaugh: Death in the Family

אנחנו מדברים כאן על דרמת פשע משפחתית מז'אנר הטרו-קריים, שמבוססת על פודקאסט פופולרי וסיפור אמיתי, אבל למי אכפת, העיקר שזה בכיכובה של פטרישיה ארקט הנפלאה מ"ניתוק", שאנחנו מוכנים לצפות גם בסדרה שבה היא מקריאה את ספר הטלפונים. כאן ספציפית היא מגלמת את אם המשפחה המגוננת והפסיכוטית שתעשה הכל כדי להרחיק מהפמיליה את החשדות. ככה אנחנו אוהבים אותה.

17.10 // האנטומיה של גריי 22 Grey's Anatomy

העונה הקודמת הסתיימה בקליף-האנגר היסטרי, עם פיצוץ אדיר בבית החולים שלא לגמרי ברור מי שרד אותו מבין הדמויות הקבועות. העונה ה-22 של אחת הסדרות המצליחות ביותר בתולדות הטלוויזיה עומדת להיפתח כנראה עם הבשורה על מותה של לפחות אחת מהן. לא יודעות איך נעמוד בזה. תהיו חזקים.

22.10 // מוקד 911 עונה 8

הנה דרמה פרוצדורלית שלא מקבלת מספיק תשומת לב, אבל כבר שמונה עונות ש"מוקד 911" היא דרמת משטרה-אמבולנס-מכבי אש לא רעה בכלל בהפקתם הקפדנית של ריאן מרפי ושותפיו הקבועים בראד פאלצ'וק וטים מינאיר. פיטר קראוזה ("עמוק באדמה") ואנג'לה בסט מככבים וגם ג'ניפר לאב יואיט לצידם, והעונה החדשה נפתחת במתקפת דבורים רצחנית על הוליווד. הם אומרים את זה כאילו שזה דבר רע.

29.10 // מלחמת הכוכבים: חזיונות 3 Star Wars Visions

אנתולוגיית האנימציה המעולה שמרחיבה את היקומים של "מלחמת הכוכבים" חוזרת לעונה שלישית עם תשעה פרקים שכל אחד מהם נוצר בסטודיו אנימציה בינלאומי אחר, שלושה מתוכם הם המשכים לסיפורים שסופרו בעונות הקודמות. והיופי כאן הוא לא רק בסגנונות האנימציה המגוונים והיפהפיים, אלא גם בסיפורים הקטנים והנהדרים שלפחות חלקם טובים בהרבה מסרטי הפרנצ'ייז שהגיעו למסך הקולנוע בשנים האחרונות. לא להחמיץ.

• המסך
• דיסני+
• סדרות מומלצות
• בינג'
• מלחמת הכוכבים
• משפחת סימפסון
• איש משפחה

תראו, בואו נתחיל מהברור מאליו – כותבי "משפחת סימפסון" הם לא חוזי עתידות. לא היו, ולא יהיו. מה שהם כן זה אנשים מאוד חכמים (ומצחיקים), שכתבו מספיק פרקים (790 ליתר דיוק) כדי לקלוע לכמה אירועים היסטוריים מוזרים. בדיחה צדדית משנת 2000 שחזתה שדונלד טראמפ יהיה נשיא היא דוגמה מצוינת – באותה התקופה טראמפ כבר התחיל לגשש לעבר פוליטיקה, והרעיון של איש העסקים זהוב השיער בתור נשיא היה פאנץ' מצחיק עבור החיזיון של סימפסונס. במקרה, העקשנות של דונלד הפכה אותו לנשיא, ואת הסימפסונס לצודקים. אז אפשר להירגע, התאוריה שהם יודעים את העתיד היא בעיקר צירוף סטטיסי אך מקרי. עם זאת, כיף מאוד לדמיין שזו אמת, ואיזה קטע – קיבלנו תחזית חדשה לשנת 2060.

>>אחרי שנדחה בגלל המלחמה: פסטיבל ישראל חוזר כבר בחודש הבא

התחזית הזו התקיימה בפרק הסוגר של עונה 36 לסדרה (החל מה-5.7 ב-yes) שרצה הכי ארוך אי פעם על המסך. אם כמו רבים, גם אתם כבר נטשתם את הסדרה בערוב ימיה, נספר על העונה שעשתה מאמצים לא מבוטלים לצאת קצת מהקופסה – כך, למשל, הפרק הראשון לעונה (שנקרא "יום ההולדת של ברט") היה למעשה פרק מטא שהתמודד שהוגדר במהלכו בתור "הפרק האחרון של הסדרה", עד שהתאפס לקראת סוף הפרק בחזרה לשארית העונה. בהתאם, גם הפרק הסוגר של העונה (עם השם "Estranger Things") הציג את עתיד משפחת סימפסון, 35 שנים לתוך העתיד.

העתיד נראה לא רע. "משפחת סימפסון", עונה 36. צילום: יח"צ

עלילת המסגרת עוסקת בקשר בין האחים בארט וליסה סימפסון לאורך השנים, ובעיקר באופן בו האחים נקרעו אחד מהשניה לאחר שאי שם לתוך העתיד, אם המשפחה מארג' הלכה לעולמה. אתרים רבים מיהרו להכריז על מותה של מארג', אבל חשוב לציין שאין שום קאנון בפרקי העתיד של הסימפסונס, ולרוב ישנה חוצר רציפות בוטה ואף מכוון כדי שלא תחשבו שזה העתיד הדטרמניסטי של הומר ומארג'. בכל אופן, לאחר מותה כל אחד מבני המשפחה מתפזר לדרכו, והפרק פוגש אותם בגילאי ה-40 שלהם, ומספר על הדרך בו הם מתחברים בחזרה כדי להציל את הומר מגורל הזקנים בעתיד. מהו? ובכן, הנה התחזיות העדכניות.

תשקיעו בכדורסל נשים

ב-2060 מסתבר שיש שינוי לא קטן בכל הנוגע לכדורסל מקצועני – ליסה היא המנג'רית של ליגת הכדורסל הלאומית לנשים בארצות הברית, שבהווה אמנם נקראת WNBA, אבל מאז שהיא "מגמדת" את הפופולריות של ליגת הגברים, היא פשוט נקראת NBA. ליגת הגברים, בהתאם, נקראת בעתיד MNBA. העתיד נראה נשי.

בחזרה לעתיד

כאשר בארט רוצה ליצור קשר עם ליסה הוא לא שולח לה הודעה, לא מתקשר ולא מטלפת אליה, אלא שולח פקס. כן, פקס, המכשיר שבפעם האחרונה שהשתמשו בו, הסימפסונס רק התחילו. "הטכנולגיה רק חזרה אחורה", מסבירה ליסה לתמיהה של עיתונאית, ובהתחשב בכך ש-AI כנראה יגנוב את עבודתנו, אפשר להבין למה. הפקס בטח מוגן.

שום דבר חדש תחת השמש

כפי שנרמז בסוף הפרק, הוליווד עדיין עסוקה בעיקר בריבוטים. איצ'י וסקראצ'י, שמהווים חלק מהותי בנושא הפרק, מקבלים בסדרה ריבוט משלהם, שמשום מה כולל בגדי היפ הופ משנות השמונים ומה שנשמע כמו ריפרור לפלייבר פלייב מפאבליק אנמי, אז יש מצב שהפקס הוא לא הדבר היחיד שעושה קאמבק מהאייטיז.

ההתחממות הגלובלית יצרה כמה יתרונות

ובכן, בעקבות שינויי האקלים, כפי שמסביר לני הזקן, פלורידה שינתה את צורתה וקיבלה שטח יבשתי נכבד כתוספת בצידה המערבי – זה שהיה ידוע בתור "ידית המחבת". לרוע מזלה של פלורידה, תוספת היבשה הפכה אותה ממדינה שצורתה איבר מין גברי למדינה שצורתה איבר מין גברי עם מה שרק ניתן לתאר כאשכים נפולים של זקן. מזל טוב פלורידה.

כלא הזקנים הגדול של פלורידה

בעקבות השטח הנוסף של פלורידה, לצד המסורת שלה בתור המדינה ששמורה לגימלאים, המקום הפך לבית כלא באבטחה מקסימלית שמחזיק מטעם המדינה בגימלאים שלא דאגו להם. אה, ואת הגופות שלהם מאכילים לתנינים.

למה מי מת?

ובכן, מארג' כאמור מתה לפני הומר, באופן לא צפוי בכלל כי ראיתם מה הוא אכל, אבל לא ברור מתי או איך. היא גם נשואה לרינגו סטאר בגן עדן, אבל זה סיפור אחר. צופים חדי עין שעוצרים כל פריים ישימו לב שבבית הקברות אפשר לזהות גם קבר אחד נוסף – זה של הברמן מו סיזלק, שקבור תחת מצבה שדווקא כן רומזת על כך שהוא מת בדרך שבה תמיד רצה – בהתאבדות תוך דחיפת ראשו לתנור גז. לני עדיין מתגעגע אליו.

העונה ה-36 של משפחת סימפסון תשודר ב-Yes החל מה-5.7

• המסך
• משפחת סימפסון
• עתיד
• עתידנות

פרסום ראשון: 11.6.25 // עדכון אחרון: 13.10.25
תראו, אנחנו נשאבים כמו כל אחד אחר לסדרות דרמה ומתח וכל הדרמה והמתח הזה, אבל אם נודה באמת, קומדיות פשוט פוגעות בנו אחרת. המחויבות להבין מה קורה בפרק הבא לא תמיד בפרונט, ובמקום זה אנחנו ממוקדים בהנאה טהור – באנו לצחוק, ואם יש סדרה שמצליחה להצחיק אותנו, אנחנו נאהב אותה לנצח גם אם אף אחד לא מת בדרמטיות בפרק האחרון. בדיסני+ יש מאגר קטן אך מדויק של סדרות קומדיה מצוינות, ואנחנו רוצים לבחור מתוכם את 15 הסדרות המצחיקות הכי טובות בשירות. אלו הסדרות המצחיקות של דיסני+.
>>הבינג' הכי קלאסי: 20 סרטים מומלצים למרתון בדיסני+

1. בבית הספר היסודי אבוט

מי שאומר שהסיטקום מת כנראה שלא פגש מעולם ביצירה של קואינטה ברונסון, שאיכשהו הפכה את הנושא הכי לא מצחיק בעולם – בתי ספר ציבוריים ואתגרי תקציב – לקומדיה הכי כיפית, צבעונית ואוהבת אדם על המסך, מבלי לאבד את כל החלק הזה של "מצחיק". הפורמט המוקומנטרי, שכבר די נמאס לרוב, מקבל פה ריענון מינימליסטי אבל גלריית דמויות נפלאה וכתיבה קומית חדה משאירים אותה אחת הקומדיות המצליחות באמריקה, המצחיקות בדיסני+ ומחממות הלב בכלל. עכשיו מישהו יודע איפה שמו את הקופסה של הגירים? למה אף פעם אין פה גירים?!

2. רק רוצחים בבניין

אחת הקומדיות המפתיעות ביותר של השנים האחרונות מחברת בין שני קומיקאים אגדיים – סטיב מרטין והשותף הקומי הנצחי שלו מרטין שורט – לבין סלינה גומז על תקן נציגת דור ה-Z, שמצליחה איכשהו להשתלב מושלם בכימיה המשופשפת היטב של השניים ולהפוך את הצמד למשולש שווה צלעות. אז מה השלישיה כזאת עושה כשהיא מתחברת על המסך? מקימה פודקאסט טרו-קריים, כמובן ועל הדרך פותרת שורה של פשעים ועבירות קטנות בבניין שלהם. ייצוג מושלם של ניו יורקרים מזן מסוים מאוד, קצב בדיחות גבוה, עונות מתקדמות שבאמת הופכות לאחד המופעים הגדולים (ועמוסי האורחים) בהוליווד – ובתוך כל זה גם תעלומות בלשיות שאשכרה מותחות.

3. דייב

זה לא ממש מפתיע שברגע ש"דייב" עלתה למסך היא גררה הרבה השוואות ל"אטלנטה". שתיהן הגיעו מרשת FX המצוינת (שהכניסה לא פחות מ-6 סדרות מקור לרשימה), שתיהן עוקבות על עלייתו של ראפר צעיר לגדולה, ושתיהן נוצרו על ידי ראפרים אמיתיים שגם מככבים. אבל כשרואים את דייב מבינים שלמרות קווי הדמיון, הסדרה שמגוללת את עלייתו החצי-אמתית-חצי-פיקטיבית של ליל דיקי היא חיה אחרת. והיא חיה קורעת מצחוק. זו סדרה מוזרה מאוד על אדם מוזר מאוד, שאיכשהו מצליח להיות גם חמוד ומעניין ומעמיק וחכם, למרות שהשם שלו הוא בדיחת זין. שלוש העונות המושלמות שלה רק משתפרות מפרק לפרק עם רגע שיר פנטסטי בסיום, ואנחנו מבטיחים שיתקע לכם בראש לפחות שיר אחד מהסדרה.

4. הבורגרים של בוב

איך סדרה יכולה להמשיך לרוץ במשך 15 עונות ועדיין להיות די אנדרייטד? טוב, קודם כל, כי בארצות הברית אתה יכול לשגשג גם בתוך נישה צנועה יחסית, אבל יש בזה משהו שמתחבר טוב מאוד גם לאופי הפשוט והנעים של הסדרה: סדרה מצוירת ריאליסטית יחסית – נו, יחסית – על בני משפחה שמפעילה מסעדת המבורגרים די כושלת (נחשו איך קוראים לה), אבל שמצליחה להחזיק מעמד כבר שנים. ליתר דיוק, 15 עונות. בקיצור, סדרה מושלמת למי שמעדיף את "F is for Family" של נטפליקס – או את הסבא הרוחני שלהן, "מלך הגבעה" – על פני "סאות' פארק" או "ריק ומורטי".

5. סקראבס

שמועות עיקשות גורסות כי יש בדרך אלינו ריבוט של סיטקום המתמחים המבריק של NBC, אבל עד שנראה את ג'יי.די הרופא השחוק תמיד כיף לחזור לימיו הראשונים בבית החולים "הלב הקדוש". שנים לפני שביל לורנס הפיק את "טד לאסו" והפך למלך קומדיות הפיל-גוד, הוא יצר את הסדרה המבריקה הזו שלקחה את הלחץ הרפואי של סדרות כמו ER, ומצאה בו את הקומדיה על פי מסורת "מ.א.ש". העונה האחרונה אולי חלשה מהשאר (לידיעת הריבוט, ככה תלמדו מה לא לעשות), אבל החיבור הרגשי לקאסט הדמויות המצוינות, הבדיחות המטופשות והסיפורים הנוגעים ללב עוברים את מבחן הזמן, ובכל צפייה מחדש תתרגשו לראות את ג'יי.די, המתמחה הצעיר, נכנס שוב בשערי חדר המיון – ומיד צולל לחלומות.

6. פילדלפיה זורחת

להבדיל מהסדרה הקודמת ברשימה, "פילדלפיה זורחת" היא אמנם לא סדרת אנימציה – אבל היא בהחלט מספיק מופרעת בשביל להיות אחת. כבר 15 עונות ש"הגאנג" – פשוט אסופת האנשים הכי רקובה, רעה, חסרת מצפן מוסרי, מושחתת, תקראו לזה איך שאתם רוצים – מסתבכת במזימה מטומטמת אחר מזימה מטומטמת. זה רעיל, מופרע ומצחיק נורא, זה מותח גבולות גם מבחינת טעם טוב וגם מהבחינה של כמה רחוק אפשר ללכת בשביל בדיחה (רוב מקלהני פעם עלה 30 קילו בשביל עונה בה הדמות שלו משמינה, וכמה עונות אחר כך ירד 45 קילו מאותן סיבות בדיוק). אם מעולם לא ראיתם את "פילדלפיה זורחת" אי אפשר באמת לתאר את החוויה הזאת, חוץ מזה שזה לא דומה לשום דבר שראיתם. לא סתם בחרנו אותה בתורהסדרה הכי מצחיקה של השנים האחרונות.

7. מתה לסקס

הסדרה הכי חדשה ברשימה היא לא בדיוק קומדיה קלאסית, אבל יש בה לא מעט קומדיה. ואיכשהו, גם טרגדיה. הסדרה מבוססת על הפודקאסט המצליח בעל אותו השם ועל חייה של מולי קוצ'אן, שמתה בגיל 45 מסרטן, ומתחילה כשמולי (מישל ויליאמס) מגלה שהיא שוב חולה, לאחר שכבר החלימה בעבר. הרופאים מוסרים לה שיש לה גג 5 שנים לחיות והיא מחליטה לצאת למסע של חקר מיני, במהלכו היא מתגרשת מבעלה ויוצאת לבחון את הגבולות שלה. התוצאה מכך היא קומדיה שנעה בין סקס למוות, לפחות בחצי הראשון של הסדרה – כי בחצי השני, ובמיוחד בפרק סוחט הדמעות האחרון, היא הופכת לדרמת מערכות יחסים רגישה ומרגשת, שרק מדגישה את חשיבות הצחוקים של ההתחלה. יש רק עונה אחת (ולא תהיה עוד), אבל לא תשכחו אותה מהר.

8. האיש האחרון בעולם

יש הרבה קומדיות קטנות שבאו והלכו, לפעמים אפילו עם כמה עונות, מבלי שהרבה אנשים שמו לב. הקומדיה הזו של וויל פורטה היא אחת מהמוזרות, והמיוחדות שראינו. כולנו כבר ראינו את התרחיש של אדם שנשאר לבדו בעולם, בעיקר בגרסה דרמטית עם וויל סמית' וכלב. אבל פורטה לוקח את הקונספט הזה, והופך מכניס לו טוויסט – מה אם האיש האחרון בעולם הוא גם לוזר מאנייק קטן שמתחרפן בשנות בדידותו הרבות? הפרק הראשון והמופתי של הסדרה חוגג את הרעיון הזה, ואז – כשאנשים אחרונים נוספים צצים – משהו משתנה, והמיזנטרופ העלוב שהוא פורטה מאבד את חלומו להישאר לבד, ונאלץ להסתתר עם אחרים. מכירים את המשפט "לא הייתי שוכבת איתך גם אם היית האדם האחרון עלי אדמות"? אז זה האיש. ובאופן מפתיע, תמצאו שם הרבה אהבת אדם.

9. מה שעושים בצללים

טאיקה וואיטיטי הוא כנראה אחד האנשים הכי עסוקים בעולם. "מה שעושים בצללים" היא רק אחת מתוך שלוש הסדרות שיש לו כרגע על המסך (האחרות הן "כלבי השמורות" ו"לו הייתי פיראט"), ובין לבין הוא מביים סרטי מארוול, סרטים שאינם סרטי מארוול וגם עומד להפיק סרט ראשון ביקום של "מלחמת הכוכבים". ועדיין, "מה שעושים בצללים" מרגישה איכשהו קרובה במיוחד ללב הניו זילנדי המופרע שלו – אולי בגלל שהיא מבוססת על סרט הפריצה שלו למיינסטרים (סוג של) מ-2014. החיים המשותפים של כמה ערפדים בני מאות שנים בתוך בית מתפורר משותף שרבים גם על ענייני ערפדים וגם על ענייני שותפים הם מצע אינסופי לבדיחות, המעברים הזריזים בין קומדיה לאימה עובדים כל פעם מחדש, והכי חשוב, מאט ברי בתפקיד חייו. או אל-מותו, תלוי איך מסתכלים על זה.

10. משפחת סימפסון

מה כבר אפשר לכתוב על הסימפסונס שלא כתבנו כבר לאורך 34 עונותיה? הסדרה הכי ארוכה בתולדות המסך, זו שהפכה אנימצייה למבוגרים לז'אנר שהוא היום, האב הרוחני של כל הפיטר, הריק והקרטמן. כולם כבר יודעים שהיא איבדה מכוחה לאורך השנים, המעריצים ימשיכו להלל את העונות המוקדמות (במיוחד 3 עד 5), וסביר להניח שכבר מזמן הפסקתם לעקוב אחריה. אבל אנחנו מבטיחים לכם שאם תבחרו עונה ופרק רנדומליים, תמיד תמצאו את עצמכם נהנים ממנו, וצוחקים בקול לפחות פעם אחת. ברמת איכות, רוב 15 העונות (!) הראשונות מושלמות, ויש לא מעט פרקים ממש מצוינים גם בעונות מתקדמות יותר. אל תשכחו מי היתה פה קודם – ואם תחזרו אליה תבינו שגם לא היתה טובה כמותה מאז.

11. קוראים לי ארל

אחת הקומדיות המקוריות, המתוקות והכי מקדימות את זמנה של שנות ה-2000. שנים לפני שטראמפ חשב בכלל לעזוב את מגדלי הזהב, היא הצליחה לשים את האצבע על אפיון אמריקה העזובה והעלובה והאנשים שמרכיבים אותה, וגם להביט על דמויות עלובי החיים במבט חומל. ארל היקי (ג'ייסון לי והשפם המופתי) הוא פושע קטן שמגלה את עקרון הקארמה, רגע אחרי שאיבד כרטיס לוטו זוכה בתאונת דרכים – וכדי לתקן את הקארמה העקומה שלו, הוא מכין רשימה אינסופית של חטאים ואנשים בהם פגע, ואז יוצא לתקנם. בתכלס, הקומדיה המתוקה הזו של גרג מוטולה ("סופרבד", ברצינות) חזתה את עידן ההיי-קונספט של הסטרימינג, ואם לא היתה מבוטלת בטיפשות בעונה הרביעית (ועוד עם קליף האנגר!) ומגיעה לסופה, כנראה שיותר אנשים היו זוכרים אותה לטובה. עד אז, יש המון מה להינות מארבעת העונות הקיימות.

12. פליישמן בצרות

זה ש"פליישמן בצרות" היא הסדרה הכי דרמטית ברשימת הקומדיות הזו לא אומר שהיא לא מצחיקה. היא אולי לא בדיוק סדרה להיקרע מולה מצחוק, אבל היא בהחלט חריפה, שנונה ומקורית, בדיוק כמו האבות הרוחניים שלה (כל דמות של יהודי נוירוטי בניו יורק אי פעם, כמובן – האנשים שכידוע, המציאו את ההומור). ג'סי אייזנברג בתפקיד טובי פליישמן, רופא מצליח בן 40 וקצת ממנהטן שמגלה לראשונה את חיי הרווקות אחרי גירושים להם ייחל במשך שנים, רוצה לטרוף את ניו יורק מרוב חרמנות שהצטברה אצלו במשך שנים – אבל כמובן שהחיים מכשילים אותו בכל הזדמנות. קומדיה? אוקיי, לא בדיוק. מצחיק? ועוד איך.

13. משפחה מודרנית

אתם יכולים לזלזל ולהתנשא כמה שתרצו, אבל יש סיבה מאוד מוצדקת לכך שהסיטקום הזה החזיק במשך 11 עונות – וזה כי הוא פשוט עובד. טייק מודרני לסיטקום המשפחתי הקלאסי, שמרחיב את המונח "משפחה גרעינית" לפיצוץ גרעיני, ומצליח להישאר ליברלי מספיק (ב-2009, זוג גאה שחי את חייו על המסך עוד היה דבר חתרני), אבל גם שמרני במובן הקומי, שזה אומר פאנצ'ים טובים בקצב מהיר ועם כוונה טובה. לאורך שנותיה הסדרה התפתחה מעבר לגילה, ובשלבים המאחרים קצת קרטעה (עד עונת סיום מוצלחת), אבל מבטיחים לכם שאם תחזרו למשפחת מיטשל תתאהבו בהם שוב פעם מחדש. חוץ מזה, זה מספיק עונות לבינג' ארוך ומהנה.

14. כלבי השמורות

הקומדיה השניה ברשימה מבית טאיקה וואיטיטי היא כנראה הכי אישית שלו, וזה למרות שהוא ניו-זילנדי יהודי והסדרה היא בכלל על שמורת אינדיאנים באוקלהומה. הסיבה לכך היא תחושת הזרות בביתך שמרחפת סביב הסדרה הקטנה ומלאת הלב הזו. חבורת צעירים שרק מנסים לשרוד בשמורה החבוטה, העצובה והמיואשת שלהם, ובלשרוד אנחנו מתכוונים לגייס מספיק כסף כדי לברוח מהחור הזה. זו הסדרה הראשונה שנוצרה כולה על ידי "ילידים" – במקרה הזה רובם ילידים אמריקאים, כשחלקם ילידים ניו זילנדים – והתוצאה מצדיקה את הטענה שגיוון אנשים בחדר הכותבים יוצר יצירה מוצלחת יותר. "כלבי השמורות" היא בדיוק הסדרה המצוינת הזו שאתם לא רואים, וחבל, כי כמות הרגש שבה שנייה רק לכמות הצחוקים.

15. פיוצ'רמה

עוד אנימציית קאלט מבית היוצר של מאט גריינינג. אחרי שסיים לבסס את מעמדה של הסימפסונס כאייקון תרבותי, ב-1999 עבר האנימטור לפרויטק השני שלו – לפרק לגורמים את עולם המד"ב. 7 העונות של הסדרה, שנפרשו לאורך 14 שנים ארוכות, הצליחו לקחת את פורמט האנימציה למבוגרים ולהעלות אותו לדרגת אמנות נדירה. הרבה לפני "ריק ומורטי", פיוצ'רמה ערבבה בין המבריק לחלוטין והדבילי להחריד עם קצב בדיחות מסחרר, פרקי קאלט וגם לא מעט רגעים מרגשים מאוד – על אהבה, על געגוע, על שברון לב ואפילו על כלב קטן שנשאר לבדו. אפשר לשים כל פרק רנדומלי ולעוף על כמה מבריקה ובעת חשיבה לעתיד היתה הסדרה, אבל אין שאלה שבכל פרק תמצאו לפחות כמה בדיחות מושלמות.

• דיסני+
• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סיטקום
• קומדיות
• פילדלפיה זורחת
• אבוט אלמנטרי

אתר IMDB מכיל המון מידע על סרטים ותכניות טלוויזיה, אבל יותר מכל, הוא מכיל מערכת דירוג שפועלת כבר שנים ארוכות. האתר גם כולל, בין היתר, דירוגים אינדיבידואלים על כל פרק ופרק בכל סדרת טלוויזיה טובה. ובכל סדרה טובה, בהינתן שהיא ממשיכה מספיק שנים, יש פרקים שזוכים לדירוג נמוך במיוחד. הפרק הכי גרוע בסדרה, על פי דירוג IMDB. לקחנו שמונה סדרות אהובות, ובדקנו את הפרקים הכי גרועים שלהם בניסיון להבין למה הם נכשלו, והאם הדירוג עצמו פספס?

משפחת סימפסון,עונה 23 פרק 22: ליסה משת-גאגא-עת

שנת שידור:2012
כמה IMDB נתנו:4.0
אחרי 34 עונות, אני יכול להגיד בביטחון – שום כישלון לא מתקרב לפרק הזה, הגרוע ביותר בתולדות הסדרה. בפרק "ליסה משת-גאגא-עת", ליסה נכנסת לדיכאון כי אף אחד לא אוהב אותה, ואיזה קטע – בדיוק ליידי גאגא מגיעה להופיע בספרינגפילד, ומנסה בעצמה לעודד את ליסה עם מסרים ריקים מתוכן על אהבה עצמית. הפרק מתחיל באופן סביר לחלוטין, ואפילו יש כמה בדיחות שמצליחות להצחיק, ועדיין זה מרגיש כאילו הוא נכתב על ידי בינה מלאכותית עוד לפני שבינה מלאכותית ידעה לכתוב פרקים של "משפחת סימפסון". עד החלק האחרון של הפרק, ממש ניתן לסבול את חוויית הצפייה, משמימה ככל שתהיה, אך בסוף הפרק ליסה וליידי גאגא פוצחות בשירה קרינג'ית לדקה אחת בלבד שמרגישה כמו נצח. יש שני חלקים טובים בפרק הזה: הפתיח שנותן תחושת נוסטלגיה חמימה עם הומר שמנסה לתפעל את השלט של ה-Wii, וכמובן – שיר הסיום בזמן הקרדיטים, שהוא "Homer Face" – גרסת הומר סימפסון לפוקר פייס. האם זה מצדיק את הצפייה? כנראה שלא.

איש משפחה,עונה 12 פרק 06: חייו של בריאן

שנת שידור:2013
כמה IMDB נתנו:4.7
יש עונות שלמות של "איש משפחה" שהייתי מוותר עליהן לפני שהייתי מגיע לפרק הזה, אבל הוא ממש לא הפרק הכי גרוע – הצופים פשוט נהיו רגישים מדי. זה מדהים שיש כל כך הרבה בדיחות נוראיות בסדרה הזאת, בייחוד בעונות הראשונות, אבל מה שהפריע לכולם הוא הפרק בו הכלב האינטלקטואל של המשפחה, בריאן, נדרס על ידי מכונית ומת. בסופו של דבר בריאן חזר לחיי משפחת גריפין כי למוות אין משמעות בהוליווד, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שדמות מרכזית בסדרה מתה. אפילו סת' מקפרלן עצמו הופתע מעוצמת התגובה של הצופים. זה הישג משמעותי עבור הסדרה, ליצור דמות שלקהל כל כך אכפת ממנה, אבל בחייאת – זה אחלה פרק, אולי הפרק היחיד שכמעט מצליח לרגש בסדרה שמנסה בעיקר להצחיק. הציון של IMDB כאן לא מוצדק, אבל לפחות המעריצים קיבלו את הכלב האהוב עליהם בחזרה.

פילדלפיה זורחת,עונה 13 פרק 3: "החבורה מנצחת את בוגס: הריבוט הנשי"

שנת שידור:2018
כמה IMDB נתנו:6.6
"פילדלפיה זורחת" היא קומדיית מצבים שחורה ששרדה עד היום, והפכה לסדרת הלייב אקשן הכי ארוכה בהיסטוריה. רק לאחרונה הצלחתי להשלים את כל 16 העונות, ובמהלך הצפייה הראשונית שלי בפרק השלישי של עונה 13 – שעוקב אחר ניסיון של נשות הסדרה לשחזר פרק ישן יותר, רק הפעם עם קאסט נשי –לא ידעתי שמדובר כלל בפרק עם הדירוג הכי נמוך. כשנודע לי הדבר הבנתי למה. זה אותו סיפור שכבר ראינו, פשוט בגרסה הרבה פחות מוצלחת ומקורית, ועם משמעותית פחות רגעים מצחיקים. בצפייה השנייה שלי לצורך כתיבת הרשימה, הבנתי את הגאונות שביצירת פרק כזה – כי הוא מדגים את טענתו על עצמו. קאסט נשי לא יכול להציל פרנצ'ייז. זה, למעשה, מה שחונק כל שמץ של מקוריות בסרטי מארוול, שבמקום גיבורות חדשות ביקום (ובאמת שלא חסר) מביאים לנו גרסאות נשיות לגיבורים המוכרים. וכדי להראות כמה גרוע הטרנד הזה, יוצרי הסדרה הציגו לנו את כל הסיבות שבגללן התופעה הזו גרועה – והציון ב-IMDB רק מחזק את הפואנטה שלהם.

קומיוניטי,עונה 04 פרק 07: כלכלת ביולוגיה ימית

שנת שידור:2013
כמה IMDB נתנו:6.6
העונה הרביעית של הסיטקום המוזר הזה לעד תיזכר כ"שנת דליפת הגז". יוצר הסדרה דן הרמון פוטר לפני שהתחילה העבודה על העונה, מה שגרם לירידה באיכות באופן משמעותי. אחת ההצלחות הגדולות של הרמון בשלוש העונות הראשונות הייתה לייצר פרקים המורכבים משלושה, ואפילו ארבעה קווי עלילה, שמצליחים להיפגש בסוף הפרק. הפרק הרביעי בשנת דליפת הגז הוא גם כזה, אבל הגרסה הגרועה ביותר של המבנה. ציר העלילה המרכזי עוקב אחרי הדיקן, אנני ובריטה, שמנסים לחזר אחרי בן עשירים מפונק כדי שיבוא ללמוד בגרינדייל, בעוד שקו העלילה המשני עוקב אחרי היחסים של ג'ף ופירס, וקו עלילה שלישי עוקב אחרי עאבד, שמקים אחוות קולג', וקו עלילה רביעי עוקב אחרי שירלי וטרוי בשיעורי חינוך גופני וכבר התעייפנו. בעוד קו העלילה של ג'ף ופירס הוא די סביר, שאר קווי העלילה פשוט לא מספיק מעניינים או בעלי השפעה, ואין שם אפילו רגע מצחיק אחד לרפואה. אין רגעים מביכים שאני יכול להצביע עליהם ולהגיד "זה גרוע" פשוט השילוב של הכל שהופך את הפרק הזה לפרק הכי גרוע.

סקראבס,עונה 06 פרק 11: הלילה הבלתי נשכח שלי

שנת שידור:2007
כמה IMDB נתנו:5.4
האמת היא שפשוט יכלנו לתת את כל העונה התשיעית כמו שהיא, אבל יש חוק לא כתוב של צופי הסדרה שלא מדברים על העונה הזאת, ובצדק. חוץ מזה, זה קל מדי, אבל הפרק שמדורג הכי נמוך הוא כמובן פרק הלקט. למי שלא זוכר, הייתה תקופה כזאת שבה סדרות (ובעיקר קומדיות) היו עושות פרק לקט בו משחזרים חומרים ישנים, כי אחרי כל כך הרבה פרקים ועונות כבר קשה לחשוב על סיפורים חדשים ובעיקר כי היי, זה ממש זול. אני מעריץ מושבע של סקראבס, וגם שונא בכל נשמתי פרקי לקט (טוב שהטרנד הזה נכחד), ועדיין יכולתי ליהנות מההומור והרגישות של הסדרה. זה עדיין הפרק הכי גרוע של סקראבס, אבל זה כן עשה לי חשק לחזור לצפייה נוספת בכל הסדרה (למעט עונה 9, ימח שמה).

שובר שורות,עונה 03 פרק 10: הזבוב

שנת שידור:2010
כמה IMDB נתנו:7.9
הפרק הנודע לשמצה הזה מחלק את צופי "שובר שורות" לשני מחנות: אנשים שממש שונאים אותו ואנשים שממש אוהבים. הסיבה שיש כל כך הרבה אנשים ששונאים את הפרק הזה הוא כי מדובר בפרק צוואר בקבוק, כלי טלוויזיוני שאמור לצמצם עלויות הפקה באמצעות כליאת הדמויות במקום אחד. גם כאן זה המקרה, אבל האם הפרק הזה מצליח? כן, אפשר לומר. ב"הזבוב" הזה וולטר ווייט מפתח אובססיה לא בריאה לזבוב שנכנס למעבדה, ומסכן את איכות החומר המתבשל. יש מעט רגעים מסוכנים בפרק הזה, במיוחד הרגע בו וולטר כמעט מתוודה בפני ג'סי שרצח את בת הזוג שלו, ולמרות שהכול מגובה בצילום מרהיב ובימוי מצוין של ריאן ג'ונסון, הפרק הזה לא מקדם את העלילה ולגמרי אפשר לדלג עליו. 7.9 זה בהחלט לא ציון גרוע, וכמובן שהפרק הזה עשוי ברמה הגבוהה ביותר, אבל זה הפרק היחיד של הסדרה עם ציון מתחת ל-8 – ודי בצדק.

הסופרנוס,עונה 04 פרק 03: כריסטופר

שנת שידור:2002
כמה IMDB נתנו:7.8
"הסופרנוס" היא אולי הסדרה שהשפיעה הכי הרבה על הטלוויזיה והיא יצירת מופת וכו', אבל גם לה יש פרק שסרח. מי שכתב את הפרק היה מייקל אימפריולי, השחקן שמשחק את כריסטופר מולטיסנטי, חייל וקרוב משפחה של טוני. הוא דמות חשובה ומורכבת, ולכן כשראיתי את שם הפרק, הופתעתי. לא הבנתי איך פרק שעוסק באחת הדמויות המעניינות בסדרה קיבל בציון כל כך נמוך? אז זהו, שהוא לא עוסק בכריסטופר הזה, אלא בכריסטופר קולומבוס, מגלה הארצות. כן, כן. הפרק הזה של "הסופרנוס" עוסק בקולומבוס. ואם נהיה יותר ספציפיים, על המתח בין הילידים האמריקאיים לאיטלקים. מעבר לעובדה שבתשעים אחוז מהפרק קולומבוס מוזכר בצורה כלשהי, יש המון בחירות מוזרות בו. בתור התחלה, אחת הדמויות הכי בלתי נסבלות בסדרה, ראלף סיפרטו, מנסה לסחוט את מנהיג מחאת הילידים האמריקאיים עם חשיפת עובדה משעשעת על השחקן (והיליד האמריקאי) קודי עיני-ברזל. בנוסף, יד ימינו של טוני, סילביו, מוכן להרוג את מנהיג המחאה רק כדי שלא יביישו את זכרו של קולומבוס, וכמובן ששום דבר לא יתעלה על סצנת הסקס שאיש לא ביקש – ג'אניס דוחפת אצבעות לתחת של ראלף. זכרתי שהפרק הזה סביר, אבל בדיעבד הוא מרגיש פשוט הרבה יותר גרוע.

משחקי הכס,עונה 08 פרק 06: כס הברזל

שנת שידור:2019
כמה IMDB נתנו:4.0

כנראה נפלה טעות באתר IMDB, כי לפרק הזה מגיע ציון הרבה יותר נמוך. "כס הברזל" מכיל את כל הדברים שהפכו את ארבע העונות האחרונות של הסדרה הזאת לכל כך גרועות: דיאלוגים שטחיים, עצלנות בכל הקשור ליצירתיות, נסיון נואש לדחוס את העלילה כמה שיותר, זלזול בצופים באופן שלא נראה על מסך הטלוויזיה כבר שנים, והרבה יותר מדי דמויות ששרדו. ובסוף מי יושב על הכיסא? פאקינג בראן. הפרק מתחיל מיד אחרי שדאינריז השמידה את כל ווסטרוז עם דרקון, ואמור לסכם את הסדרה – אבל יש כל כך הרבה רגעים מטומטמים בדרך. מתוך המון רגעים מטומטמים לאורך הפרק, שניים נאבקים ראש בראש על המקום הראשון ברשימה: הראשון הוא מיד אחרי שג'ון סנואו הורג את דאינריז, ומגיע הדרקון שלה, שרואה את ג'ון סנואו ליד הגופה. האם הדרקון מעלה את ג'ון סנואו בלהבות? כמובן שלא, מדובר הרי בדרקון גאון שמבין שהפוליטיקה היא שהרגה את אמא שלו, והוא מחליט לשרוף את כס הברזל.דרקון מוציא את כל זעמו על כיסא שעשוי מחרבות. יפה.

הרגע המטומטם השני הוא במהלך ישיבת ההנהלה, במסגרתה מחליטים מי יהיה המלך החדש. אז האיש הכי חכם בחדר, טיריון, מחליט שצריך משהו שיאחד את העם, ומה מאחד את העם יותר מסיפור טוב (מה?), ולמי יש סיפור יותר טוב מלבראן השבור (מה?!?!?!?!?). אני בטוח שכאשר ג'יי.אר.אר מרטין סיפר לוייס ובניוף איך הוא רוצה שהסדרה תיגמר, הוא לא חשב שהם יחריבו עד כדי כך את מה שהוא בנה. אני גם בטוח שהדרך של בראן אל הכס הייתה יותר רהוטה בראשו, אבל לבראן ממש אין את הסיפור הכי טוב בסדרה. רוב הסדרה הוא התגלגל ממקום למקום חסר אונים ודי פאסיבי ללא שום נסיון בהנהגה או שום דבר אחר שבכלל מתקרב למלוכה. אם כבר לבראן יש את הסיפור הכי פחות מעניין בסדרה. הדרך היחידה שבה הסיפור של בראן היה יכול להסתיים טוב, היא אם הוא היה מת לאחר שג'יימי לניסטר הפיל אותו מהמגדל בעונה הראשונה. וואו כמה שאני שונא את העונה השמינית. יש ברשימה הזו כאן פרקים שאני מוכן יכול להמליץ לצפייה חוזרת, אבל לא הפעם.

• המסך
• סדרות
• טלוויזיה
• משחקי הכס
• משפחת סימפסון