Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: בחורות טובות יודעות לפתור תעלומת רצח
אם סלינה גומז יכולה, למה לא היא? "המדריך לרצח לילדות טובות". צילום: יח"צ נטפליקס
זה היה רק עניין עד שז'אנר הבלש החובב יגיע גם לסדרות נוער, אבל אם כבר ב-BBC ונטפליקס יוצרים את השילוב המשוקץ הזה - לפחות הם מבססים אותו על הספר המצליח "המדריך לרצח לילדות טובות", ושולחים את כל בני הנוער לחפש את הרוצח. יופי, זה נשמע בריא
כבר כמה שנים שהמסך שלנו מוצף בז'אנר הבלש החובב – טייק פוסטמודרני על דמותו הקלאסית של הבלש, שמפריט את מקצוע פתירת הרצח מאנשי המשטרה והבילוש לידי העם. "רק רוצחים בבניין" הוא אולי דוגמה מובהקת, אבל הרצף הזה נמצא בצמיחה מתמדת בערך מאז "משועמם" הנהדרת של HBO. ונראה שהז'אנר הגיע קצת למיצוי – היי, אפילו אובמההפיק סדרה כזו– אבל לא לפני שהוא יסחט לטובת קרוסאובר מתבקש גם לעולמות הנוער, ולמי אכפת שזה ז'אנר מעורב רצח.
אבל אם כבר סדרת נוער שעוסקת בתעלומת רצח, אז בבקשה לעשות את זה כמו "המדריך לרצח לילדות טובות" – סדרה שמבוססת על ספר שהיה להיט נוער גדול והופקה בקופרודוקציה על ידי ה-BBC ונטפליקס. בתפקיד הראשי מככבת אמה מאיירס שהתאהבנו בה קלות עוד בתור איניד, השותפה הצבעונית ב"ונסדיי", וההפקה נראית רצינית מאין כמוהה, אולי כי הבריטים מעורבים. כך או כך, מסתמן שכל הצדדים בונים על להיט.
וברמת העיקרון, והסיפור, יש בה את כל מה שצריך כדי להצליח – נערה צעירה וחכמה, סוד ענק שמרחף מעל עיירה שקטה, והמון חטטנות. הסיפור הוא על פיפ, נערה חובבת פשע אמיתי שבתיכון שלה התרחש אירוע מזעזע של רצח התאבדות, אותו פיפ מנסה לפתור חמש שנים אחרי. כולם בעיר כבר משוכנעים שסאל סינג רצח את אנדי בל, אבל פיפ מפקפקת במציאות שסיפרו לה, ומתחילה לפרום את רשת השקרים וההסתרה כדי למצוא את הרוצח האמיתי, שעדיין מסתובב חופשי. כן, גם לנו זה מזכיר את רומן זדורוב, אבל בואו ניתן ל-BBC ולנטפליקס להתמודד עם התביעה הזו אם תגיע. המדריך לרצח לילדות טובות, עכשיו בנטפליקס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: הילדות המוזרות של אמזון והולו מחרבות את היקום
תיכוניסטיות משוגעות במולטיוורס. "הלוקר של דייבי וג'ונסי" (צילום: יחסי ציבור/Hulu/אמזון פריים)
צמד נערות מוזרות יוצאות למסע מוזר במולטיוורס בהפקה משותפת נדירה של הולו ואמזון, מגלות שהוא מלא בגרסאות גרועות יותר של התיכון הגרוע שלהן, ומחליטות להריץ צחוקים על כל היקומים ולעזאזל עם התוצאות הרות האסון. העולם זקוק ליותר קומדיות נוער מטופשות כמו "הלוקר של דייבי וג'ונסי"
העולם זקוק לקומדיות נוער מטופשות. פעם היו עושים המון כאלה בקולנוע. חלק מהן היו נפלאות ושרדו את מבחני הזמן האכזריים, רובן לא היו עוברות שום מבחן עכשווי של מוסר ופוליטיקלי קורקט, אבל זאת לא בעיה כי כבר לא עושים כאלה. וזאת בעיה הרבה יותר גדולה. בעיה ש"הלוקר של דייבי וג'ונסי" הולכת לנסות לפתור. בעיה כה גדולה שצריך היה גם את Hulu של דיסני וגם את אמזון פריים וידאו של ג'ף בזוס כדי להפיק אותה.
"הלוקר של דייבי וג'ונסי" הוא סדרה מוזרה, מאוד מוזרה, שבאופן מוזר התגלגלה כך ששתי ענקיות הסטרימינג חולקות בהפקתה ובזכויות השידור שלה, הולו-דיסני בארה"ב ואמזון בקנדה, בריטניה ואוסטרליה. יוצרת הסדרה, הקומיקאית והשחקנית איבני רוזן, רצתה לכתוב סיפור על כמה שזה מוזר להיות בת 16 מוזרה עם חברה מוזרה שגם היא בת 16 ושתיכן חולקות בדיוק את אותו חוש הומור מוזר שגורם לכולם להסתכל עליכן, ובכן, מוזר.
עלילת הסדרה מתמקדת בצמד החברות דייבי וג'ונסי, שסובלות מהחיים כנערות דחויות בתיכון ומסתפקות זו בחברתה של זו, ומגלות להפתעתן פורטל למימדים אחרים בתוך הלוקר שלהן. הן יוצאות למסע במולטיוורס רק כדי לגלות שכולו מלא בגרסאות גרועות יותר של התיכון שלהן, ובמקום לציית לכללי המסע הבין-מימדי הן מחליטות לעשות צחוקים ולעזאזל עם כל היקומים. התוצאה היא סדרה עם אנרגיה של ניקלודיאון אבל עם הומור ואסתטיקה שנעים בין "ההרפתקה המצוינת של ביל וטד" לרגעים היותר משונים ב"קומיוניטי" כמקורות השראה. בינג' סופר-כיפי אם נשארתם בני 16 איפשהו שם בפנים. >> "הלוקר של דייבי וג'ונסי", עונה ראשונה, 10 פרקים, עכשיו ב-Hulu
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כבר לא ילדים: יריד התעסוקה עבור נערי ונערות תל אביב נפתח השבוע
החיים לא מכינים אותך לזה שתזיע כל כך הרבה בעבודה הראשונה שלך. צילום: שאטארסטוק
מי לא זוכר את העבודה הראשונה שלו? עד היום אנחנו מצולקים מהפעם הראשונה שהבנו את הקונספט של כלכלה, משכורת ובוסים. בשביל להפוך את החיים של בני ובנות נוער ליותר נעימים, עיריית תל אביב עורכת כמידי שנה יריד תעסוקה לצעירים שכבר יכולים להרוויח כסף בעצמם עבור התחביבים שההורים לא רוצים לממן להם
בני ובנות נוער רבים מתחילים את צעדיהם הכלכליים בעולם בעבודותיהם הראשוניות. לרוב אלה עבודות שצרובות בראש בזיכרון עמום ומבעית, בשלהי קיץ כלשהו בזמן החופש הגדול בתיכון. עיריית תל אביב שואפת לשים לזה סוף בעזרת יריד תעסוקה מיוחד לבני נוער, מסורת שמתקיימת מזה שנים. היריד, שיתקיים ביום חמישי הקרוב בכיכר רבין (15.6, החל מ-18:30), יכלול יותר מ-50 עסקים ו-700 הצעות משרה בתחומים רבים שרק ניתן להעלות על הדעת: הדרכה, עריכת וידאו, מסעדנות, מכירות ועוד ועוד.
יריד התעסוקה. מתוך עיריית תל אביב. עיצוב גרפי: מודוס
היריד לא יכלול בתוכו רק הצעות עבודה, אלא גם יעניק מידע שכל בני הנוער צריכים לדעת לפני קבלתם לעבודה – זכויות סוציאליות, שכר עבודה שעתי שקבוע בחוק, החזרי כספים שונים, איך קוראים ומבינים תלוש משכורת ועוד.
חוץ ממשרות פנויות שמחפשות בני נוער שייאיישו אותן בקיץ, ואינפורמציה על תנאים וזכויות, מחכה לכם ביריד פוד-טראק עם ממתקים מכל העולם, דיג'יי שירקיד את הרחבה וינגן לכם מוזיקה, עמדת צילום מאובזרת וגם איזה איירפודס 3 שמוגרל בין הנרשמים מראש, אבל הפרס האמיתי הוא העבודה שמצאתם. חחח קפיטליזם.
איפה ומתי כל הטוב הזה עתיד לקרות? ביום חמישי הקרוב, 15.06, בשעה 18:30 עד 21:00, בכיכר רבין.ההרשמה היא כאן ובחינםואם אתם רוצים גם איוונט בפייסבוק, ממש כאן ישלינק לאיוונט.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: כמו הארי פוטר, רק סקסי ועם פיות ובנטפליקס
הארי, גדלת יפה. "גורל: סאגת ווינX". צילום: יח"צ
איך הגיעה סדרת נוער בריטית-איטלקית למקום הראשון בסדרות הנצפות בישראל של נטפליקס? קסמים אפלים, מלחמות בין פיות טובות לרעות והמון הורמונים בוערים. עכשיו היא חזרה לעונה שניה, אפלה, קסומה וסקסית מתמיד
רשימת הטופ 10 של נטפליקס היא מדד מאוד מעניין, ואף מפתיע, למה אנשים אוהבים לראות. ואנחנו מודים – הסדרה הזו עפה לנו מתחת לרדאר, אולי כי אנחנו לא לגמרי קהל היעד – בני נוער ומבוגרים שאוהבים להרגיש צעירים. אנחנו אוהבים להזמין וולט ולהרגיש זקנים. בכל מקרה, השבוע צץ במקום הראשון של הסדרות הנצפות ביותר בישראל שם שלא זיהינו: "גורל: סאגת ווינX". השם הדרמטי, הלוק הסקסי והעובדה שלא הכרנו את הסדרה שזינקה למקום הראשון (שוב, אגב, כי זו עונה שנייה) – היינו חייבים לברר מה הדיבור.
ובכן, בואו נעשה סדר: זה קצת "הארי פוטר", קצת "אופוריה" וקצת הרבה נטפליקס. בלום היא נערה שמגלה שהיא למעשה פיה בעלת כוחות כסף, עוזבת את כדור הארץ ומצטרפת למכללה לפיות בשם "אלפיה" בעולם אחר. שם היא פוגשת פיות אחרות (תרגעו, יש גם בנים פיות), קרועה בין החתיך השכבתי (ששם הוא כמובן חייל ביחידת העלית "המומחים" שתפקידה להן על הפיות) ומתגוננת בפני יצורים עתיקים שנקראים שרופים. יש פיות רעות, פיית אם שבוגדת, דם, מין ו(סוג של) סמים – דבר די מפתיע בהתחשב במקור של הסדרה הזו.
"גורל: סאגת ווינX" היא למעשה גרסת לייב אקשן לסדרה המצוירת המצליחה "מועדון ווינX", אנימציה מובהקת לילדים. השינוי הדרמטי בהחלט הוסיף כמה אלמנטים טיפה יותר בוגרים לחיי הפיות – וגם קיצץ להן באופן מילולי את הכנפיים – כדי להתאים לקהלי הילדים שגדלו על מועדון ווינX, אבל עדיין אהבו את הסדרה. העונה השניה, שעלתה בסופ"ש האחרון, אמורה רק להקצין את האלמנטים האפלים האלה, אבל גם להחזיר מאפיין מהותי מסדרת המקור – הלבוש הצבעוני. נו, אל תגידו שאתם לא רוצים לכבות קצת את השכל מול סדרה שכזו.
למה דור ה-Z כל כך מעורב פוליטית? תראו על איזה אסקפיזם גידלו אותם
הנערה הזו עולה באש. "משחקי הרעב". צילום: יח"צ
עשר שנים עברו מאז עלייתו של סרט הבכורה בסדרת "משחקי הרעב", והגיע הזמן להביט לאחור על ההשפעה הנרחבת שלו על עולם התרבות. מהפיכת ג'ניפר לורנס לכוכבת, דרך החקיינים הזולים ועד לימוד עולם מושגים חברתי-פוליטי לדור שלם - זה מה שנשאר מסדרת הסרטים שהסיכויים תמיד היו לטובתה
עוד לפני שהצופה הראשון נכנס להקרנה של "משחקי הרעב", השבוע לפני עשר שנים, היה ברור לכל שמדובר באחד האירועים התרבותיים הגדולים של השנה. ובהתאם, בסוף השבוע הראשון לעלייתו הסרט רשם את הפתיחה הגדולה ביותר עד אז לסרט שאינו סרט המשך, אבל קשה לומר שהוא הגיע משום מקום. מבחינת לא מעט צופים ועיתונאים, "משחקי הרעב" היה מעין סרט המשך – היורש של "הארי פוטר" ו"דמדומים", סדרת ספרי הנוער הבאה להפוך ללהיט קולנועי מטורף.
להמר על ההצלחה של "משחקי הרעב" ב-2012 היה נו-בריינר – סדרת הספרים מכרה היטב, הז'אנר היה טרנדי והקאסט היה צעיר וחתיך. אבל בדיעבד, אחרי שכבר ראינו עד כמה מחוספסת ופוליטית הסדרה נשארה עד הרגע האחרון, אפשר לומר שזה גם היה הימור אמיץ. העיבודים נשארו פחות או יותר נאמנים לספרים, לא שינמכו את התוכן כדי לנסות לקלוע לטעם המיינסטרימי (*אהמ* פרסי ג'קסון *אהמ*) והמשיכו למכור להמונים מוות, אלימות וגיבורים יפים שרצים למקלט בזמן הפצצות. וההמונים קנו.
גם "הארי פוטר" ו"דמדומים" היו אפלים, אבל מזווית מאוד מסוימת. היו בהם אלמנטים של אובדן התמימות, התבגרות שלוקחת קצת זמן, מעבר מהשגרה האפורה אל עולם קסום נסתר שיש בו יופי וגם סכנה. קטניס מ"משחקי הרעב", לעומת זאת, גדלה בעוני, נאבקה כדי לשרוד, עד שיום אחד כיוונו אליה מצלמות והתחילו להמר מתי היא תמות ו/או איך היא מתכננת להרוג ילדים אחרים.
בסופו של דבר יצאו לאקרנים ארבעה סרטים על פי שלושת ספרי "משחקי הרעב". כולם הפכו לשוברי קופות והיו בין עשרת הסרטים המצליחים בעולם בשנת היציאה שלהם. אך ההשפעה התרבותית שלהם לא הסתכמה בבוכטות של כסף – קודם כל, כי הם הפכו את ג'ניפר לורנס לכוכבת, ואת דמותה של קטניס לאייקון. בתקופה שגיבורת אקשן הייתה מאורע חריג הרבה יותר, קטניס נכנסה מיד לפנתאון. היא הייתה מגניבה, חזקה, ערכית וחכמה, עם לוק ייחודי שמזהים מיד, אבל גם צד פגיע ורגיש שקל להזדהות איתו ולהתחבר אליו.
מחוץ לזירת המשחקים, לורנס הפכה לבחורה הכי קולית בעולם, זאת שעושה צחוקים בראיונות ונופלת במדרגות בטקסי פרסים ("אופטימיות זה שם המשחק", שזיכה אותה באוסקר ראשון, יצא כמה חודשים אחרי "משחקי הרעב"). מאז הקריירה שלה הספיקה לדעוך, עד שלאחרונה היא רשמה מיני-קאמבק עם תפקיד ראשי חמוד ב"אל תסתכלו למעלה". לפני כחודש היא גם הפכה לאמא, להבדיל.
כמו כל הצלחה, אחרי "משחקי הרעב" הגיעו כמה וכמה כותרים עם וייב דומה באופן חשוד: "מפוצלים", "הרץ במבוך", "המעניק", "המשחק של אנדר" ו"הגל החמישי", חלקם עיבודים לספרים חדשים וחלקם של ספרים ותיקים יותר שנשלפו מהארכיון כי התאימו לטרנד. ספרי נוער מז'אנרים אחרים ממשיכים לעשות את המעבר לטלוויזיה ולקולנוע, אבל תת הז'אנר הספציפי של סרטי נוער דיסטופיים או פנטסטיים די מיצה את עצמו אחרי ש"משחקי הרעב" נגמרה. הנפגעת העיקרית הייתה סדרת "מפוצלים" – הספר האחרון בסדרה פוצל לשני סרטים, אך החלק הראשון היה פלופ כל כך מביך שפרק הסיום כמעט עבר לטלוויזיה, ואז נגנז סופית.
הדיסטופיות האפלות עדיין איתנו, אבל עכשיו הן מיועדות למבוגרים – מ"סיפורה של שפחה" דרך "רכבת הקרח" ועד "תחנה 11". גם הנוכחות של עלילות "באטל רויאל", כמו הסרט היפני ש"משחקי הרעב" קצת גנבה לו את השטיק, בולטת באופן מפתיע – ע"ע פורטנייט, "הטיהור" ו"משחק הדיונון". זאת ועוד, לפני כשנתיים יצא לאור ספר חדש בסדרת "משחקי הרעב", פריקוול שהתמקד בדמותו של הנשיא סנואו עשורים לפני עלילת הסדרה המקורית, ועיבוד קולנועי שלו כבר נמצא בעבודה.
אך הדבר הכי משמעותי שהשאירה אחרי הסדרה, באופן מפתיע, הוא עולם מושגים חברתי-פוליטי. "משחקי הרעב" היא כמו מבוא לתודעה מעמדית, Eat The Rich לחטיבת הביניים. קל ללמוד ולנתח בעזרתם נושאים מורכבים כמו פערים בחברה או פרופגנדה. יותר מזה, הצדעת שלושת האצבעות, סמל למרד שמובילה קטניס בסדרה, חילחלה גם למחאות אמיתיות, למשל בתאילנד ובמיאנמר.
בכל הקשור לאקטיביזם, הסרטים יצאו בתזמון מושלם – מעט אחרי שאוקיופיי וולסטריט, האביב הערבי, מחאת האוהלים הישראלית ומחאות נוספות הפכו את הפערים הכלכליים בחברה לנושא בוער יותר משמלת הלהבות של קטניס. העיסוק בנושאים האלה לא גווע, לא בקרב הציבור ולא במדיה שהוא רואה (שלום רב לכם, "הלוטוס הלבן", "יורשים", "פרזיטים" ועוד איזה אלף כותרים מהשנתיים-שלוש האחרונות). "משחקי הרעב" לא המציאה כלום, אבל דיברה את השפה הזו ברהיטות – היא התחילה כסוג של סאטירה ובהמשך ליוותה מאבק עממי משלב ההצתה ועד להפלת המשטר וההתמודדות עם ההשלכות. לא מבינים למה דור ה-Z כל כך מעורב פוליטית? תראו על איזה אסקפיזם גידלו אותם.
