Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כל מה שרציתם לדעת על דגים וגבינות נמצא כאן. העיר של שקד פחימה
שף שקד פחימה (צילום יח"צ)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: איפה שף המסעדות הכשרות דואה (הבשרית) והולה הולה (החלבית-דגים) בשוק הכרמל קונה גבינות ודגים (כן, זה בשוק הכרמל) ואיפה הוא מצא קראק פאי מושלם
הם הבעלים של מסעדת הבשר הכי מדוברת בעיר. לחם סקסי מרגש אותם
שגיא טריגר ואיתי ביטון, טריגר בשר ויין (צילום שי אשכנזי)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: שגיא טריגר ואיתי ביטון, הבעלים של הסטייק האוס המדובר "טריגר בשר ויין", מפרגנים עד הסוף לארבע מהמסעדות הטובות בעיר ומאפיה מדהימה אחת
אוראל קמחי, צחי וכל הצוות תמיד שומרים על רמה גבוהה בקולינריה. פופינה תמיד תוססת, כיפית ומגניבה, הצוות נותן תחושה טובה והאוכל נכון ומדויק. כיף לחזור אליה בכל פעם מחדש.אחד העם 3
https://www.instagram.com/p/CeohsnAICmg/
2. תמנע
כשניר מסיקה הגיע לארץ מניו יורק שמענו שמועות על תמנע והחלטנו ללכת. מעבר להיותו אדם מדהים ושף עם רגליים על הקרקע וללא מניירות – כיף לשבת בתמנע על ארוחת טעימות בקצב האישי. הצוות מדריך מתי המנה מגיעה לשולחן ומתי הצלחת נאספת, ואפשר לשבת ולחוות את ארוחת הטעימות לאט לאט, לצאת לסיגריה או לכוס יין ולהמשיך. פרט לכך שמאפשרים לאורח לחוות את החוויה בקצב שלו, האוכל מדהים. התפריט משתנה וכל הזמן יש הפתעות חדשות.לילינבלום 24
המקום שבו מייצרים את הלחם הטוב ביותר שטעמנו, ובפער ניכר. בכל ביס מרגישים את הנשמה של האנשים שפועלים מאחורי הקלעים. מקום קטן, סקסי, נדיר ומדהים שאינו מתרחב ורק רוצה לשמור על איכות. מרגש לראות מקומות כאלה.יד חרוצים 14
בסושיאל קלאב יש מעטפת שעוטפת אותך באזורים שונים – בחוץ, ליד שולחן או על הבר. מקום פיין עם אוכל שאפשר לזרום איתו בכיוונים שונים ודרינקים שמוש מכין, שילוב שהופך את הארוחה לחוויה שלמה ומאוזנת יותר.שדרות רוטשילד 45
מקום שלוקח אותנו תמיד לחו"ל. האוכל, העיצוב, האווירה והאנשים מייצרים אווירת מקום אותנטי ונכון שיודע לדייק את עצמו, ואחרי כל כך הרבה שנים להישאר תמיד אותו הדבר. אנחנו מעריכים מאוד עקביות, תכונה שאינה מובנת מאליה שמצביעה על אישיות, קפדנות ועשייה יומיומית בלתי מתפשרת של יריב מלילי.בוגרשוב 8
הבעלים של הסושיאל קלאב תמיד מגיע לכאן ליין ואוכל. זו העיר שלו
מוש בודניק. צילום: עירד נצר
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: מוש בודניק (סושיאל קלאב, רוקו'ס ומידל) שלוקח אתכם לטעימות של גזוז עם כורכום מותסס ובוחר שני בתי קפה - פשוט מכיוון שהוא שותה קפה כמו 3 אנשים
אני יודע שמרואיינים רבים מהמקצוע נתנו את השם שלה אבל אין מה לעשות – הבסטה זו המסעדה שאשתי ואני הכי אוהבים בגלל האוכל המאוד טעים ובגלל אבירם כץ, שהוא מארח מדהים ותמיד נותן לנו לטעום יינות מיוחדים שאנחנו לא מכירים. בבסטה יש את השילוב של אוכל ויין הכי טוב שאני מכיר בתל אביב ומצד שני ישיבה נונשלנטית משוחררת. אנחנו אוהבים את הקומבינציה ומשאירים לאבירם לבחור לנו את האוכל והיין. השומר 1
הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)
2. המנזר
המנזר קרוב לביתי ומדי פעם אני אוהב לגנוב כמה דקות בצהריים ולקפוץ לשתות בירה ולאכול מטיאס. יש להם פילזנר אורקל מהחבית, אחת הבירות האהובות עלי, ומוזיקה מדהימה תמיד. המנזר הוא מאותו משפחה של הבסטה ושייך לאותו ז'אנר של מקומות שאפשר להגיע אליהם בכפכפים. אלנבי 60
מנזר (צילום: איליה מלניקוב)
3. Way Cup + MAE
אני שותה קפה כמו שלושה אנשים ולכן מותר לי שני מקומות. הראשון הוא Way Cup ביוחנן הסנדלר שהוא סוג של סלון בשבילנו. כשאנחנו לוקחים את הכלבה לטיול אנחנו תמיד עוצרים שם לקפה ראשון. כל הפגישות שלי מתקיימות שם והצוות מדהים. ל-MAE אני מוכן להרחיק בגלל אבי שהוא מאסטר בקפה. אני תמיד נפעם מהפרטים הקטנים, ההשקעה והציוד, וכאוהב קפה יש לי הרבה מה ללמוד שם. בנוסף אני לא איש של קולד ברו אבל שם הוא הכי טעים בעולם. יוחנן הסנדלר 23, מונטיפיורי 3
קפה mae (צילום: שלומי יוסף)
4. הגזוז של בני
אני מרגיש כאילו אני נכנס לעולם קסום, מזמין אספרסו או מבקש מבני להכין לי גזוז עם כורכום מותסס או משהו כזה. אני אוהב את הצנצנות שהוא עושה בהן התססות והשריות, משהו שמדבר אלי כמי שמתעסק בקוקטיילים. אחרי בני אני תמיד קופץ לחבשוש, ואין פעם שאני לא יוצא עם משהו שלא הכרתי. לוינסקי 41
גזוז של קפה לוינסקי. צילום: רן בירן
5. שינקין
אני גר קרוב לרחוב שינקין שעובר תחייה מחדש. נפתחו בו מלא מקומות שווים שאפשר לקנות בהן יין ובשר ודגים. מורן ואני קונים שם דברים לפיקניק בבית או ממשיכים לספסל בשדרות רוטשילד.
שינקין בשעת שקיעה. צילום: מערכת טיים אאוט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בשעת ערב של אמצע ספטמבר הרחבה החיצונית של הסושיאל קלאב היא כנראה הספוט האסקפיסטי ביותר בעיר. אלו לא רק המפות הלבנות המכסות את השולחנות, או המלצרים עטויי המסכות המגישים לשולחנות קוקטיילים מוקפדים מעוטרים בפרחי סחלב. זוהי בעיקר הרוח. בריזה מופלאה החומקת בין בנייני השדרה ומסתחררת בכיכר הקטנה ומאפשרת, לרגע, להרגיש שאולי בכל זאת אנחנו יושבים לנו בפיאצה נעימה בארץ אחרת שאין בה מזג אוויר בלתי אפשרי וראש ממשלה נאשם בפלילים.
רחוק מכאן: טוקיו קלאב (צילום: Bodasher Studio, אריאל עפרון)
טוקיו סושיאל, בר הסושי החדש של מסעדת הסושיאל הוא, אם כן, המקום הנכון לבריחה קצרה מהמציאות נכון לעכשיו. לעכשיו ולא לשבוע הבא כבר, למשל, שאז המקום ייסגר לישיבה – כמו שאר המסעדות בעיר – אבל ימשיך, תודה לאלוהי הוולט, לשלוח מגשי סושי מפונפנים עד הבית.
לחיי הסגרים שבדרך. טוקיו קלאב (צילום: Bodasher Studio, אריאל עפרון)
"קונספט הסושי הוא משהו שחשבנו עליו מזמן". מספר מוש בודניק, ממקימי הסושיאל קלאב ואחד השותפים בו "אנחנו רואים בסושיאל קלאב לא רק מסעדה עם אוכל טעים אלא מקום בילוי. היו לנו התלבטויות כי מדובר במטבח שונה מאוד, וזה כאילו לא קשור למטבח הים תיכוני של הסושיאל. הפודי שבנו אמר זה לא קשור, אבל לאנשי התוכן והאווירה שבינינו זה התחבר. כשמסתכלים על ההיצע בעיר אז יש סושי טוב אבל אין הרבה מקומות שמציעים סושי טוב באווירה של בילוי, וזה מה שאנחנו בעצם נותנים".
גם הקורונה, הוא מספר, נתנה דחיפה לכיוון היפני "רצינו לעשות משהו שהיינו שמחים לקבל בעצמנו במשלוח" ואם כבר משלוח – גייס בודניק את כישוריו כאחד המיקסולוגים הוותיקים והמקצועיים בעיר ורקח עבור תפריט המשלוחים גם קולקצייה של קוקטיילים תואמים הנמכרים בבקבוקים של 150 מ"ל, בשילובים שהולכים טוב עם הסושי – למשל ליצ'י יוזו מרטיני, קמפרי סווינג או ג'ינג'ר קוסמו רימונים.
טוקיו קלאב (צילום: Bodasher Studio, אריאל עפרון)
לבניית התפריט גוייסו השפים ולדימיר לזריב (מדיינינגס שעדיין סגורה) ואבנר עראג'י (דייניגס, הרברט סמואל) שבנו תפריט יפני מהודק ומדוייק הכולל בעיקר מנות של דגים נאים במגוון צורות הגשה מוקפדות ויצירתיות עם היצמדות לקלאסיקות יפניות ("גבינת שמנת וסלמון מעושן זה פחות אנחנו" אומר בודניק). בתפריט מנות כגון טורו סלמון עם איקורה ושיסו (46 ש"ח ל-2 יח'), רביעיית ניגירי ספיישל (82 ש"ח), ספייסי סלמון רול (62 ש"ח), סביצ'ה המאצ'י עם שיסו, מעטפת מנגו ןיוזו (68 ש"ח) ועוד.
החלק החשוב בארוחה. קוקטיילים טוקיו קלאב. צילום: רוי גיא
בעוד יומיים סוגרים את המסעדות, איך נערכתם? "התפריט המלא של הסושיאל קלאב יוצא במשלוח, מטבח שף ים תיכוני מושקע ומגניב מאוד ברמה שאין הרבה מקומות שמספקים עד הבית. בנוסף, יש את התפריט סושי וקוקטיילים של הטוקיו קלאב. משתי המסעדות אנחנו שולחים אוכל דרך וולט ותן ביס, ובקרוב גם דרך אתר עצמאי שלנו".
נראה כי לאחרונה כל בר מנסה להיות קוקטייל בר – טוויסטים לקוקטיילים קיימים, כוסות פוטוגניות, שמות ומחירים מפציצים בהתאם ואוכל שלא מבייש מסעדה מכובדת הביאו למצב שצריך לעשות סדר בבלגן: איזה קוקטייל בר הוא בעצם מסעדה, איפה תמצאו שני מפלסים החיים בדו קיום מעורר קנאה, איפה תקבלו אוויר לבנדר או קצף קוקוס בדרינק ואיפה הן הכניסות הצדדיות של שני ברי קוקטיילים הנסתרים מהעין? יצאנו לסיבוב ברים בעיר:
אימפריאל
מקדש הקוקטיילים המקומי, שעם הקמתו הציג רמה שטרם נראתה כמותה בארץ. מאחורי הבר עומדים מיטב המיקסולוגים, בעלי ארסנל ידע וניסיון שמבטיח שתקבלו את הדרינק המושלם בשבילכם, גם אם אתם בעצמכם לא יודעים מה בא לכם. העיצוב והאווירה הקולוניאליסטיים ניכרים בכל פינה ומוכיחים שגם כאן המוח של החבר'ה עבד שעות נוספות בחשיבה על כל פרט ופרט. תפריט האוכל מתכתב עם רוח המקום ועם הקוקטיילים, מה שהופך את האימפריאל לבר אידאלי להגיע אליו קצת רעב. אימפריאל
אימפריאל (צילום: בן יוסטר)
בושוויק
האול דיי בר של קבוצת האימפריאל הוא בדיוק הצידוק שצריך כדי להתחיל לשתות לפני השעה חמש. בכל שעות היום מגישים כאן קוקטיילים מעניינים ומתוחכמים מלווים במנות בר סקסיות שיצרה השפית אביבית פריאל אביחי (אוזריה). בבוקר ובצהריים האווירה סולידית ועניינית – בכל זאת לובי של מלון בוטיק – אבל בערב העניינים מתחממים וממצבים את הבושוויק כאחד הברים השווים בעיר. בושוויק
בושוויק. צילום: אפיק גבאי
בלבוי
מבית היוצר של אריאל לייזגולד (223), ה־Bellboy הוא קוקטייל בר רלוונטי תמיד שמכוון גבוה מאוד. מרגע שנכנסים מבעד לדלת של מלון ברדיצ'בסקי, ברחוב מרכזי ושקט שמתחבא פנייה אחת מרוטשילד, נשאבים לעולם אחר, עם קוקטיילים שכמעט כולם הם מה שנקרא Signatures, כלומר קוקטיילים מקוריים ממוחו הקודח של לייזגולד, ולא קלאסיקות שקיבלו טוויסט כזה או אחר. אוסף החליטות, התמציות והסירופים הביתיים הוא הגדול בארץ ככל הנראה, ובקוקטיילים עושים שימוש בין היתר בקצף קוקוס, אוויר לבנדר ושאר פעלולים וטכניקות מרשימות. ההגשה מקורית ומושקעת במיוחד – שותים כאן מתוך קונכייה על מגש של חול, אמבטיה מיניאטורית עם קצף אלכוהולי וברווזון גומי ושאר כלי הגשה שנאספו במשך שנים או יוצרו במיוחד למקום. כאן לא מסתיימות ההפתעות שהבלבוי מחביא בשרוול: בסופי שבוע מוגש בראנץ' מהמוצלחים בעיר ובחדר פנימי קטן ואפלולי מתחבא הבאטלר, בר שמתהדר בתפריט קוקטיילים עתיקים. בלבוי
בלבוי. צילום: בן יוסטר
ג'ספר
ברוכים הבאים לג'ספר ג'ונס. בכניסה תפגשו את ג'ונס: בר שכונתי קלאסי עם אווירה מפונפנת, ובבק־דור, אם אתם ברי מזל ויכניסו אתכם, תמצאו את ג'ספר: בר קוקטיילים ברוח התקופה, כלומר ברמנים בחליפות וסינרי עור שמפליאים בשקשוקים באוויר. הבעלים הם אנשי הלילה צחי בן עמרם, אסף "שופי" ביר ועידן לוין, והאגדה מספרת שנבחרת העובדים של מועדון הברקפסט נוהגת לבקר ולפרק פה את הבר בסוף כל משמרת. נבוא לבדוק. ג'ספר
ג'ספר וג'ונס (צילום: אהוד שגב)
דאבל סטנדרט
דאבל סטנדרט הוא לא סיפור על מוסר כפול, אלא סיפור של כפילות נטו: מקום בילוי שמתנהל גם כחנות לאנשי מקצוע מעולם האלכוהול ולחובבים וגם כבר קוקטיילים. על השקשוק אחראי הברמן יותם שילה שעושה את העבודה בול כמו שצריך. דאבל סטנדרט
דאבל סטנדרט. צילום: גלעד ליבנה
הונולולו
שקשקו יחד שתי אושיות קוקטיילים, מוש בודניק (סושיאל קלאב) ויותם שילה (דאבל סטנדרט), וקיבלתם את הונולולו, הטיקי בר הראשון בישראל. הסגנון הקריבי שמקורו במיאמי מתורגם לקוקטיילים קלילים ומתוקים על בסיס מיצי פירות ורום, אלמנטים שהופכים את הקיץ בעיר לקצת יותר נסבל. פינות ישיבה ורסטיליות מאפשרות היזרקות על טריבונת עץ, דייט ליד הבר או מפגש חבר'ה ברחבה שפונה לקולנוע חן, אייקון שמתבל את הבילוי בנוסטלגיה תל אביבית. הונולולו
הונולולו (צילום: אסף קרלה)
לייבררי בר
הבר האנגלי במלון הבוטיק נורמן הוא בועת שיק שמתאימה לשמלה שחורה קטנה ועקבים. באווירה יוקרתית וסקסית, בחלל שמעוצב בהשראת ספרייה בבית אחוזה בריטי, מוגשים קוקטיילים אלגנטיים קלאסיים ומקוריים. מנות בר קטנות מהמטבח של אלנה, מסעדת השף של ברק אהרוני, סוגרות את פינת הרעב למקרה שיתעורר. אחרי אין ספור ברים זרוקים במידה כזו או אחרת, כדאי להתנסות בחוויה שמשדרת מציאות אחרת. לייבררי בר
לייבררי בר. צילום: אנטולי מיכאלו
סושיאל קלאב
הסושיאל הוקם (בין היתר) על ידי עמית לביד ומוש בודניק, שהיו השותפים והמקימים ב־223. בסושיאל הקוקטיילים כבר הלכו לכיוון המסעדתי יותר – דרינקים שאפשר ורצוי לשתות עם האוכל. הסושיאל היא אחת המסעדות הכי שמחות בעיר, עם אווירה מחשמלת ובר מרכזי פעיל במיוחד. הקוקטיילים כיפיים, קלילים ומשמחים, לא כאלו שמנסים להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש. גם הקלאסיקות מבוצעות ביד אמן, ובהיקף העבודה (טפו טפו) של הסושיאל זה בכלל לא מובן מאליו. סושיאל קלאב
בנגקוק סאוור, סושיאל קלאב (צילום: אפיק גבאי)
פונטנה
לכל אחד מהברים של אנשי האימפריאל יש קונספט מהודק וברור. הפונטנה הוא גרסת הקבוצה לאפריטיבו בר, דרינק שעות ערב מוקדמות שנהוג באיטליה וספרד. מרפסת נעימה שמשקיפה על שדרות רוטשילד, קוקטיילים קלילים מעוטי אלכוהול שאחריהם אפשר להמשיך לתפקד, מי להשכבות ומי לבלוק, ואווירת קז'ואל סימפטית מתחברים לחוויית בילוי מוקדמת שתפורה על תל אביב. פונטנה
פונטנה. צילום: בן יוסטר
פנטסטיק
ברוכים הבאים לארץ הפלאות של אריאל לייזגולד (223, בלבוי, הוטל דה ויל). הפעם לוקח המיקסולוג המוכשר את הדמיון לקצה ועוד קצת הלאה, במקום שמנותק מהעיר ונמצא באיזושהי גרסה מבוגרת לאגדת ילדים. בתפריט האלכוהול תמצאו קוקטיילים מקוריים מתמציות וסירופים מתוצרת בית בטווח שבין שפוי למוזר. בקטגוריה האחרונה מככבים דרינקים (מוצלחים, יש לומר) מפטריות ואפילו נמלים, חלבון שבעתיד יהווה חלק חשוב בתזונה האנושית. הקוקטיילים מוגשים בכוסות שהמונח לא שגרתי קטן עליהן ותואמות את אווירת הפנטזיה הכללית. את הפנטסטיק חייבים לנסות לפחות פעם אחת ורצוי בדייט ראשון, כי תמיד יהיה על מה לדבר. פנטסטיק
פנטסטיק. צילום: אנטולי מיכאלו
קאב קם
הבר מבית בית תאילנדי נסמך על הקולינריה המעולה בסוגה של מסעדת האם, ומתבל אותה במשתה אלכוהולי כנהוג בקאב קם – מושג שבתאית פירושו מפגש חברים או משפחה על אלכוהול, אוכל טוב ומוזיקה. את הבר מאייש אדי ניומן, מוותיקי ובכירי הברמנים בעיר, שמכין קוקטיילים שמאזנים את האוכל החריף-אש: שפריצים מתובלים בסירופים מצמחי תבלין מחווה שעובדת עם המסעדה, ג'ין מבושם בטוניק של נעמה שטרנליכט, נגרוני לבן תוסס וגרסת הבית לבלאדי מרי מעגבניות טריות, נאם פלה, סויה שחורה ושורש חזרת. מומלץ לטעום אחד, שניים או יותר במסגרת ספיישל סופ"ש בצהריים, ולא לשכוח לבוא במונית. קאב קם
קאב קם. צילום: יהונתן בן-חיים
קאנטרי קלאב
קבוצת אנשי עסקים מתחום הבילוי, ובתוכם מוש בודניק ויותם שילה בעלי ההונולולו, עומדת מאחורי מגה בר שמשתרע על שטח מרשים בגג הדיזינגוף סנטר. לא פחות משלושה ברים בקונספטים שונים מסתופפים תחת אותה כיפת שמיים: טיקי בר, לאונג' בר ובר ניו יורקי. הקוקטיילים מיוצרים בחדר ייעודי במטבח בתהליכים מתוחכמים שמשמרים את הטעם המקורי, אך בגרסה שקופה וקלילה שמתאימה ללבנט. כל שאר האספקטים זוכים לאותה מידת רצינות, מתפריט בהשראת ממלכת סיאם דרך עיצוב מושקע ועד למוזיקה ולתוכן. קאנטרי קלאב
קאנטרי קלאב. צילום: אמיר מנחם
223
חלוץ הקוקטייל ברים בארץ, שהוקם ב־2008, כשעוד היה לגיטימי לבקש "אורגזמה" מהברמנית. אין כמעט מיקסולוג אחד שמסתובב בעיר שלא עבר ב־223, כנראה בית הספר הלא רשמי לברמנים הטוב בעיר נכון להיום. אריאל לייזגולד, האיש שמאחורי המקום, הוא אחד הברמנים הוותיקים, המוכרים והמעוטרים ביותר בארץ, עם סגנון קוקטיילים ראוותני בהגשה ייחודית. בר שאחראי במידה רבה על מהפכת הקוקטיילים בארץ וממשיך כל העת להישאר מעודכן ומוביל. 223
קוקטייל Them Apples של ה-223. צילום: בן יוסטר
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו