רותם בר אור (האנג'לסי)

בפעם הראשונה שהופענו בפסטיבל יערות מנשה היינו עדיין להקה חדשה. זו היתה השנה הראשונה שלנו, והדבר היחיד שהיה דומה לזה בסדר הגודל היתה ההופעה הראשונה שלנו באינדינגב, כשעוד לא הספקנו אפילו להסתפר. אז ברור שהתרגשנו והיינו במתח. זה השלב הזה שאתה לא יודע עדיין אם זה באמת או לא – אגב, השלב הזה נמשך לנצח תשאלו אמנים ענקיים שגנזו אלבומים וכאלה. היינו אמורים להופיע בשבת בצהריים הבמה הגדולה, אבל ככל שהתקרב מועד הפסטיבל הלכו והקדימו אותנו. נדמה לי שבסופו של דבר נדחקנו לעשר בבוקר. חשבנו שנדפקנו! מי יבוא בשעה כזו אחרי המסיבות של שישי בלילה? כשעלינו לבמה לבדיקת קווים, עוד לא היה אף אחד באופק – אבל אז הם התחילו להגיע לאט לאט מכל הכיוונים, מלא חמודים עטופים בשָאלים ועם הקפה והתה של הבוקר בידיים. כנראה אחד הדברים הכי חמודים שראיתי מכיוון הבמה אי פעם. אחר כך הסתבר שהרבה מהם אשכרה יודעים את המילים של השירים שלנו, כולל שירים שלא יצאו בשום מקום. אחד מרגעי הבקיעה-מביצה הזכורים שלנו. כנראה שהרגע פסטיבל הכי תמים שלנו. זיכרון מתוק מאוד.

ג'ני פנקין (MASOK)

הפסטיבל קורה עוד רגע, ואני מחכה לעלות על הבמה עם ההרכב שלי Masok לצד כל כך הרבה אמנים שווים, וקהל מעולה. תמיד רציתי להופיע שם, וב-2017 זה יצא לראשונה עם choke (הרכב ישן) – היה כיף ונעים ממש, גם החוויה של לנסוע ליער, וגם להופיע ביער. אחר כך חזרתי ב-2019 להתארח אצל אקו בערב מושלם של היפ הופ נשי, עם לונא אבו נאסר וסימה נון – היה טירוף של קהל ואחלה האנג בבקסטייג'. בשלהי הקורונה הגענו עם מסוק להופיע על במת הארמגדון בגלגולו החדש של הפסטיבל, ותיכף מתראים שם שוב. מה שבטוח ולא השתנה בשום שנה, זה שהקהל נהדר!

עמרי ויטיס

ב 19.8.2010 נחתתי בארץ לאחר שהות של 16 שנה בלונדון. יום למחרת מצאתי את עצמי באמצע היער, מופיע על במת פסטיבל יערות מנשה, כחמישה קילומטרים מביתי הישן/חדש בקיבוץ דליה. לא יכולתי לבקש אירוע יותר מרגש מזה לכבוד שובי לישראל. כל השירים בהופעה ההיא היו שירים באנגלית שכתבתי בלונדון. בפסטיבל השנה אני סוגר מעגל של 13 שנים מאז שחזרתי, כשבינתיים הוצאתי כאן שלושה אלבומים וזכיתי לשתף פעולה עם אהוד בנאי, חמי רודנר, אלון עדר, אבי בללי, רוקפור ואחרים. השנה אני אופיע עם הרכב בועט ונושך עם טובי הנגנים בארץ – ביניהם הגיטריסט גיא סטריער (דג נחש, אסתר ראדה, קרולינה) והקלידן דורון קוחלי (נינט, יוסי מזרחי). עם ההרכב הזה אני מקליט עכשיו אלבום חדש, אבל מעולם לא הופענו ביחד. ההופעה בפסטיבל תהיה הופעת הבכורה שלנו. ולא סתם הופעה אלא מופע שקיעה מיוחד, בדיוק עם השקיעה של יום שישי. הפעם כל השירים יהיו שירים שכתבתי כאן, בעברית! להתראות בפסטיבל.

מיה יוהנה

השנה אופיע בפעם הרביעית בפסטיבל יערות מנשה, ופעם ראשונה במתכונתו החדשה כסנטרל פארק. ההופעה הראשונה שלי ביערות היתה בדיוק לפני עשור, ב-2013. התחלתי לשחרר חומרים לקראת האלבום הראשון, והכל היה מאוד ראשוני ומיוחד. ההופעה היתה ביום שישי בבוקר, והחוויה היתה חד פעמית – לשיר ולנגן בין עצי האורן, קרני שמש רכות מבין הענפים, לראות את הקהל עושה את דרכו אל קרחת היער, מתיישבים על אבן, נשענים על גזע עץ. לראות את העיניים המתעוררות, ואת הגוף שנע עם הצלילים. בשבילי, להופיע ביערות מנשה זה לחזור הביתה. אבל באמת. כי שם, במועצה איזורית מגידו, גדלתי ולמדתי. ממש שם, כשעוד הייתי בתיכון, על הגשר שחוצה את הכביש בין דליה לעין השופט, עמדתי עם החבר הכי טוב שלי ונשבענו שנעשה מוזיקה עד שנמות. העצים האלו, השדות שמקיפים, עדרי הפרות, הנחלים והשמיים הכחולים מעל, כל אלו זורמים בדי.אנ.איי שלי. להופיע שם זה גם לחזור קצת אל מי שהייתי. אל הפנים של הקהל המחבק, אל האנרגיה המיוחדת ששייכת רק לפסטיבל הזה. השנה אני גם מגיעה עם אלבום חדש, בעברית. תהיה איתי להקה מדהימה ונבצע את השירים מהאלבום החדש בפעם הראשונה, יחד עם שירים מהאלבום הראשון. אני מתרגשת מאוד.

GADEE

גדלתי ליד יערות מנשה, ותמיד חלמתי לנגן שם, בחורש שגדלתי בו. קיבלתי את הספוט של שעת הצהריים, והקהל היה מעורב – צעירים, משפחות וילדים, יושבים בין העצים קרוב לבמה. לפני שעלינו לבמה הלהקה שאלה אותי אם יש שינויים בסט, בגלל הקהל של הורים וילדים. אמרתי שלא, אנחנו נביא אמריקנה-רוקנרול מקורית לכל המשפחה. הילדים וההורים נשארו, מחאו כפיים ורקדו, כשצעירים התחילו להתקבץ ולקפץ מסביב. הרגשתי כמו בעולם קולנוע של מרוול – כל הגילאים כולם. חלום חיי להביא רוקנרול לכל המשפחה, ועוד תחת שמים פתוחים, ביערות שבהם גדלתי. בסוף הפסטיבל ניגשה אליי אחת החניכות שלי, ילדה בכיתה ב' שאני מדריך בקיבוץ שאני גר בו. היא נגשה אליי וחיבקה אותי וביקשה ממני לעלות לנגן שוב (מיד אחריי שירדנו), ואם לא היא תחזור הביתה. ההורים שלה אמרו לי שהיא סיפרה לכל מי שהיה לידה בקהל שאני המדריך שלה, ושהיא הכי אוהבת אותי.

נטע ויינר

ביערות מנשה הופעתי לראשונה ב-2013. עלינו בהרכב מלא של סיסטם עאלי בשיירה מיפו ליערות. עפנו באויר בהופעת שקיעה שלא יכולנו לדמיין בשום חלום. הערב התפתח בכיוונים לא צפויים ובאווירת טיול שנתי. נשארנו לישון, הקמנו אוהלים ונרדמנו מהר על אדי האדרנלין מההופעה. באמצע הלילה התעוררנו לזעקות שבר כשהתברר שאחת מחברות ההרכב הקימה את האוהל על קן חגבים מסוג סאגה ענק. מדובר בחגב במימדים של נעל צבאית ובגדול החומר שסיוטים עשויים ממנו. מוחמד צעק "תקראו לנטע הוא גדל בהודו", רצתי בתחתונים ובתחושת שליחות לתוך האוהל ההוא והיחסים בין חברי ההרכב לא חזרו להיות כשהיו. בקטע טוב.

כמה שנים אחר כך מצאתי את עצמי על מנוף, מבצע מול הקהל של הבמה המרכזית שירים מאלבום הסולו שלי עם אקורדיון בלבד, בגובה חמישה עשר מטר באויר. הדימוי הזה כנראה היה אפקטיבי כי עד היום אנשים אומרים לי "יש לי זיכרון שלך תלוי באויר ושר ביידיש, דמיינתי את זה?" שנה אחר כך הייתה לנו הזכות לארח במופע מיוחד את לירון עמרם, עלמה זהר ושאנן סטריט, גיבורי תרבות שאני מעריץ על אמת. בסוף ההופעה, ללא אזהרה מוקדמת, עלה לבמה אחד אהוד בנאי וביצע איתנו את "היברומן" בערבית, עברית ואנגלית. מדובר ברגע של השראה מזוקקת שמלווה אותי בכל הופעה מאז.

פסטיבל סנטרל פארק (לשעבר פסטיבל יערות מנשה) יתקיים במשך ארבעה ימים, החל מיום רביעי הקרוב (9.8-12.8) ויארח שורה ארוכה של אמנים, ביניהם שי צברי, קותימן, עדן דרסו, את כל המשתתפים בכתבה, ועוד מלא.לפרטים מלאים וכרטיסים

• ❤ תרבות
• יערות מנשה
• פסטיבל
• מוזיקאים
• סיסטם עאלי

היום (ראשון, 29.5), לציון שנה לאירועי מאי 2021 ובתגובה למצעד הדגלים והשנאה בירושלים, יתקיים ביפו הפנינג מחאתי יהודי-ערבי בקריאה להפסקת הוצאת צווי פינוי לכאלף משפחות, מרביתן ערביות, המתגוררות כבר עשורים במעמד של דייר מוגן בדירות נכסי נפקדים. דרישתם המרכזית של המפגינים באירוע המחאה היא ביצוע תוכנית ממשלתית-עירונית בת השגה להסדרת הבעלות על נכסים ביפו.

האירוע יתקיים בגן טולוז, סמוך למרכז הערבי-יהודי ביפו, בין השעות 16:00-19:30. בין השאר יופעו באירוע אחינועם ניני, גיל דור, מירה עווד, סיסטם עאלי ואמל מורקוס. מלבד ההופעות יתקיימו גם מופעי רחוב וסדנאות לילדים בנושא הזכות לדיור.

הארוע נועד להפגין סולידריות יהודית ערבית, להעלות מודעות ציבורית למצוקת המשפחות ולהפעיל לחץ לקבלת העיקרון שהציע ראש העיר ת"א-יפו, רון חולדאי, לפי תוענק לתושבים אפשרות לרכוש את הבתים בם הם מתגוררים בהנחה גדולה, כאשר העירייה תסייע בסבסוד בעזרת קרן עירונית ייעודית לנושא.

בימים אלה צפויות להתפרסם המלצות ועדה ממשלתית שמונתה להכין תוכנית להסדרת הזכויות של דיירי נכסי נפקדים, שתכריע בנוגע לגורל המשפחות. הדיירים חוששים שההמלצות לא יהלמו את המצב הייחודי ביפו, ודורשים שהתוכנית להסדרת הבעלות של הדיירים ביפו תאמץ את המתווה הייחודי לעיר, כפי שהוצע במחקר של מרכז הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

>>לפרטים נוספים הקליקו כאן.אירוע המחאה מאורגן על ידי כולנא יאפא, זזים קהילה פועלת, התיאטרון היהודי ערבי ביפו, תיאטרון אל סראייה אלרביטה- אגודת ערביי יפו, אנחנו העיר, סדאקה רעות, ערוס אלבחר, דנטל-נשות יפו, בית בנימיני לקרמיקה עכשווית, עמותת האמנים היהודית ערבית -יפו בוחרת בחיים והקרן החדשה לישראל.

• הבועה
• דו קיום
• יפו
• ערבים
• יהודים וערבים
• סיסטם עאלי

לפני עשור אני חיכיתי למבול, כשלא היה פה אפילו זכר לזרזיף
אני חיכיתי לצונאמי אינטליגנטי ותקיף
וככה היא הכתה בי,
כמו ברק, ונעלמה
ולא השאירה לי ולו דיז׳סטיף
זה כמו לקפוץ אל המיטה כי הנה בא זיון חייך ואחרי שעה וחצי פורפליי לקבל בקושי כיף
הסתובבתי ברחובות העיר הזו, ממלמל, "שובי אליי, דפני ליף"

השיר "עני לי" הוא שיר אהבה על מחאה נכזבת שהחל להכתב בקיץ של 2011. הוא קיבל תפניות, פסגות ותהומות, לחנים ושורות חדשות עם כל שנה שחלפה עלי ועל העיר. משדרות רוטשילד, לכיכר הבימה דרך גן השניים ביפו ועד לצפון רמת אביב הוא מגלם את העשור החולף מאז מחאת האוהלים, עם עצירה במחאת בלפור ומבט אל עבר הלא נודע בימינו אנו. הוא שבור לב ואופטימי מאין כמוהו עבורי.

בסוף חזרת לי אחרי שנה בשוך הסערה
חזרת לזרועותיי וזה היה
נורא
איך הם העזו להחטיף? לנו? להחטיף?
תגידי לי, מה זה פה? חברון? מה זה פה? בילעיף?

ההופעה הראשונה שלי על במה בעיר הזו הייתה במסגרת המאבק למען זכויות דיור ביפו ב-2007. זה היה הגג של המקלט בו הוקם המרכז היפואי לנוער. מאז יצא לי להופיע על הרבה במות מסוגים שונים בפסטיבלים, מועדונים ומשחטות רכב ביפו-תל אביב, אבל הדימוי של בית והמאבק הכרוך בו מהדהדים תמיד בעצמה בכל הופעה.

את הקליפ המלווה את השיר יצרתי עם ואדים מכונה במחווה לקליפ האלמותי של אמינם לשיר "סטן", עם טוויסט הכרחי לזמן ולמקום. האובססיה עדיין שם, אבל המושא שלה והכוונה מאחוריה שונים לגמרי. לנעליים הגדולות של דיידו נכנסה נטע שפיגלמן אותה אני מעריץ שנים. היא מאסטרית של רגש ובניית דמות והדיאלוג איתה בתחילת הקליפ קורע אותי מצחוק ושובר לי את הלב בכל צפייה עדיין. נטע ואני גם משחקים יחד באגדת ההיפהופ "שמואל", הצגה מופרעת ומשולחת רסן מחד ומסיבת היפהופ נוטפת בס ויצר מאידך.

אחרי כל זאת הקיץ תם, איתו רוחות ההפיכה
קופל האוהל, נס המרד, כבתה האבוקה
הלכת לי ליף מבלי לשוב, השארת פה סתיו מריר ומועקה

זהו סינגל שני מתוך אלבום חדש אותו כתבתי והלחנתי בשנתיים האחרונות, בעיקר בזמן סגרי הקורונה. רועי דורון שותפי למזימה והמפיק המוזיקלי שלי לקח את השירים האלה והפך אותם למסיבה בלתי מתפשרת המאפשרת ריקוד ובכי בעוצמות גבוהות ובאותה עת. אם יש דבר אחד שלמדתי בעשר השנים החולפות זה שאין שיר שהוא לא שיר מחאה, בדיוק כשם שאין שיר שהוא לא שיר אהבה.

נטע וינר הוא מוזיקאי, שחקן, במאי, משורר ופעיל חברתי

• ❤ תרבות
• ❤ תל אביב
• נטע וינר
• סיסטם עאלי
• דפני ליף
• מחאת 2011
• מחאת האוהלים

1. נטע וינר ולהקתו בכולי

נטע וינר, איש סיסטם עאלי המעולים, יוצא עם חומרים חדשים ועם הרכב חדש – אבל עם אותן אנרגיות ממכרות. הערב הוא יופיע אתם בכולי עלמא לקראת צאת האלבום החדש. מוטב לא להתלבש חם מדי.לפרטים נוספים

2. ברק כהן ולהקתו בהרצל

הפעיל הפוליטי/מוזיקאי יעלה ויבוא הערב עם חבריו להרכב לערב שכל כולו חפלה פוליטית (וגם כזו שאינה). בתפריט: שירים שהפכו לסמל המחאה, שירים יוונים וברד פודינג עם גלידת וניל ותותים למות.לפרטים נוספים

3. נשים בתנועה במרחב החברתי

המרחב החברתי התמקם לו במקום שבו שכן בעבר בנק ברחוב אלנבי. אז במקום לריב עם הפקידים, אפשר עכשיו ליהנות בו ממעט קולטורה. הערב תושק בו תערוכה חדשה שענייניה "נשים בתנועה". מדובר בשיתוף פעולה של קולקטור עם עמותת המרחב החברתי ועיריית תל אביב, ובין המציגות בה: אורית פוקס, עדי גרשון, נעמי לשם, יעל שחר ועוד.לפרטים נוספים

• המלצה יומית
• המלצות המערכת
• כולי עלמא
• הרצל 16
• ברק כהן
• נטע וינר
• סיסטם עאלי

רחב כתפיים, מזוקן, עיניים רושפות. רהוט. מוחמד אגואני, 34, יפואי מלידה ועונה ממש לקלישאת "צעיר ערבי משכיל מסתכל בעיניים" (של מאיר אריאל). את ילדותו בילה בשכונה שבעברית קוראים לה "שם הגדולים" ובמציאות קוראים לה "הג'ונגל" או "הגטו", הוא מוסיף. נוף ילדותו זועק ממנו, הררים של מילים.

אגואני הוא משורר, ראפר ואחד מהאבות המייסדים של ההרכב סיסטם עאלי. בפועל הוא בכלל איש חינוך שבילה את שבע השנים האחרונות בבתי ספר לחינוך מיוחד ונוער בסיכון. בו זמנית התפרסמו כמה משיריו בחלק מעיתוני ישראל וראו אור במספר ספרי שירה בארץ ובחו"ל. בימים אלו הוא שוקד על ספר שידבר על "האמת 'שלנו, שלי, שלכם ושלהם", כפי שהוא מגדיר את זה. בספר הוא משתף מחשבות על מי שהיה בילדותו ועל המהפך המחשבתי שעבר ובעצם רוצה להגיד "תעזבו אתכם משלום, חומוס וכנאפה ובואו נעשה חופש וחירות, תעזבו אתכם מבתי הקפה ובואו נדבר עוני".

הוא בן לאבא מוסלמי אדוק, קשוח וסוציאליסט. כבר מהילדות הבין שהעולם לא ורוד, שיש עוני, שיש מי שלא יסגור את החודש, שיש את מי שאין לו איפה לישון או לאכול. זעקתם של אלו וסבלם הם החומרים שמרכיבים את גוף העבודה של מוחמד שעיקרם "קודם אוכל ואחר כך שלום".

סיסטם עאלי נוסדה לפני יותר מעשור ומורכבת מחברים ישראלים ופלסטינים. הלהקה משלבת סגנונות מוזיקליים רבים ושיריה עוסקים בקונפליקט בכנות חסרת פשרות ולא מתנצלת. זה לא עוד הרכב של שמאל ושלום. מוחמד לא מאמין בשלום כל עוד הוא מגיע על חשבון אדם מסוים. ללהקה בסיס מעריצים לא קטן בארץ ובחו"ל וכבר הספיקה לחרוש את הארץ ולתור את אירופה.

אחרי שהוציאו כבר שני אלבומים, בימים אלה מצלמים חברי הסיסטםקליפ חדש שצולם בלילות של יפו עם המון דמויות מוכרות, לשיר חדש שנקרא "בערפש" (לא יודע\לא מכיר בעברית) שבו תמצאו את מגדל בבל, את יפו ואת תיבת נוח. חכו לזה. אתם תתאהבו.

عريض المنكبين ذو ذقن خفيفة وعيون متوهجة, محمد اغواني (34) يافي المولد. يليق به الوصف "شاب عربي مثقف ينظر ذو نظرة ثاقبة " (اغنية مئير ارئيل). قضى طفولته داخل حي يسمى بالعبرية "شم هغدوليم" او كما يسمى ايضا "ادغال\جونغيل" او"الجيتو" بحسب تعريف محمد. مشاهد من طفولته تعصف بروحه, جبال من الكلام . محمد شاعر ,مغني راب ومن مؤسسي فرقة "سستم عالي", حاليا يعمل محمد في سلك التربية والتعليم منذ سبع سنوات في مدرسة للتعليم الخاص ومع شباب دون إطار. تم نشر بعضا من اعماله الشعرية في الصحف الاسرائيلية وكذلك في بعض دواوين الشعر في البلاد وخارجها.

في هذه الايام يعمل على نشر كتاب يتحدث عن الحقيقة " سردنا, سردكم وسردهم" كما وأضاف بأن الكتاب يشارك القارئ بتفاصيل طفولته وعن التغيير الذي حل به وكأنه يقول :"اتركوا السلام, الحمص والكنافة وتعالوا لنصرخ "حرية" و"استقلال" , اتركوا المقاهي وتعالوا لنتحدث عن الفقر". هو ابن رجل مسلم متدين وشديد و….اشتراكي .

منذ نعومة اظفاره ادرك محمد بأن العالم ليس بوردي هنالك فقر وهنالك من لم يستطيع ان يتحصل على قوت يومه وهنالك من هو بلا مأوى ولاطعام. صراخ هؤلاء ومعاناتهم هو جوهر كتاب محمد وبسلم اولوياته الطعام اولا ومن ثم السلام.

انشأت فرقة "سستم عالي" قبل اكثر من عقد من الزمن, اعضائها من الاسرائيليين والفلسطينيين , الفرقة تدمج اساليب موسيقية مختلفة , معظماغانيهم تتحدث عن الصراع بكل وضوح وبلا تردد , الفرقة ليست كباقي الفرق اليسارية وفرق السلام والتي ياتي بها السلام على حساب الاخر . للفرفة جمهور لا بأس به في البلاد وخارجها , استطاعت الفرقة التجوال من شمال البلاد حتى جنوبها من شرقها الى غربها إضافة لبعض العروض في اوروبا , لقد تم إصدار البومان لها.

في الايام الاخيره يتم تصوير فيديو كليب جديد ,الحديث عن إنتاج ضخم ,وخلال شهر سيخرج الى الجمهور , يتم تصوير الفيديو في يافا بساعات الليل مع بعض الشخصيات المعروفة لدينا , الفيديو لاغنية جديده باسم "بعرفش" هناك ستشاهدون برج بابل ويافا في سفينة نوح وعلى قول محمد " إنتظرونا , ستحبون العمل".

>> תרגם מעברית לערבית: יוסוף עספור

• ❤ תרבות
• יהודים וערבים
• ראפ ערבי
• סיסטם עאלי