Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

סמי מסיבות

כתבות
אירועים
עסקאות
סמי אונס. אילוסטרציה. צילום: shutterstock

מהם בכלל "סמי אונס"? יצאנו לבדיקה מקיפה, ויש לנו תשובה

מהם בכלל "סמי אונס"? יצאנו לבדיקה מקיפה, ויש לנו תשובה

סמי אונס. אילוסטרציה. צילום: shutterstock
סמי אונס. אילוסטרציה. צילום: shutterstock

אחת לתקופה מתפרסמות כתבות על "עלייה בשימוש בסמי אונס" - רק באחרונה פורסמה אחת כזו בערוץ 12. אלא שהכתבות האלו מתבססות על מידע חלקי ולפעמים מטעה, ושוכחות את הפרט החשוב ביותר

11 בנובמבר 2021

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

כתבות על סמי אונס מתפרסמות בתקשורת באופן קבוע כבר שנים רבות. ב-Ynet בלבד פורסמו 7 כתבות בנושא מאז תחילת 2021, מיעוט מהן עסקו בתפיסה של סם אונס בידי המשטרה ורובן בסיפורים של נשים ואנשים שנפגעו על ידי סם אונס. בשבוע שעבר שודר בחדשות 12 תחקיר מטריד שכותרתוהזינוק בשימוש בסמי האונס בישראל וכמה קל לרכוש אותם. התחקיר באמת מאוד מטריד, כי השימוש בסמי אונס הוא תופעה ממש מטרידה, אבל האם הכותרת והתוכן של ה"תחקיר" תואמים את המציאות? או שאולי שוב התקשורת מייצרת פאניקה לא מדויקת? ולמה מתכוונים בכלל כשאומרים "סם אונס"? אלו שאלות מצוינות שגם אני שאלתי את עצמי, והשבוע אנסה לענות עליהם.

אני יודע שמדובר בנושא רגיש ולפני שנצלול לנתונים ולפרשנויות, חשוב לומר את המובן מאליו: אונס זה נורא, בין אם מבוצע עם חומרים ובין אם בלעדיהם. מדובר בתופעה איומה שגורמת לסבל נוראי עבור אנשים ואין לי טיפת זלזול במשמעותיות של התופעה או בכאב של אלו שנפגעו ממנה. גם בלי קשר לפגיעות מיניות, סימום של אנשים ללא ידיעתם הוא מעשה חמור בפני עצמו.

אבקה כלשהי. צנצנת. מדבקה שכתוב עליה GHB. תודה! shutterstock
אבקה כלשהי. צנצנת. מדבקה שכתוב עליה GHB. תודה! shutterstock

נתחיל מההתחלה, מה זה סם אונס? למעשה זה שם כללי לחומרים שונים שהמשותף להם הוא שהם גורמים לטשטוש, איבוד זיכרון וחוסר הכרה. מבחינתמשרד הבריאותהחומרים שנכללים בקטגוריה הזו הם GBL (שהופך בגוף ל-GHB), קטאמין, כדורי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, וכמובן, אלכוהול. אמנם כל החומרים ברשימה מטשטשים במידה זו או אחרת, אבל הם פעילים באמת כסמי אונס רק במינונים גבוהים במיוחד או בשילוב עם אלכוהול. למעשה, אלכוהול לבדו נחשב לסם האונס הנפוץ ביותר, גם מבחינת משרד הבריאות, אף על פי שזה אף פעם לא מוזכר בכתבות בתקשורת.

לעתים קרובות מתפרסמות כתבות בתקשורת שמדברות על תפיסה של סמי אונס על ידי המשטרה, כאשר רובן מתייחסות לתפיסה של GBL או של קטאמין. על אף שסמים אלו באמת יכולים לשמש כסמי אונס, הרוב המוחלט של השימוש בהם הוא תמים לחלוטין. קטאמין הוא חומר פופולרישכבר דיברנו עליו בהרחבה בעבר, הוא נמצא בשימוש נרחב במועדונים, במסיבות, ובכל מיני שימושי פנאי אחרים שלא פוגעים באף אחד. GBL אמנם פחות מוכר בציבור הרחב, אבל הוא פופלרי למדי בקרב הקהילה הגאה (ולא רק), לא כסם אונס אלא כחומר שמגביר את ההנאה המינית. כמו קטאמין, גם רוב ה-GBL שנמכר בארץ משמש אנשים לשימוש פנאי תמים ולא כסם אונס. למרות זאת, כשהמשטרה תופסת אדם שבידיו GBL או קטאמין, היא מתייחסת אליו כאל אנס בפוטנציה (ואף הרבה יותר גרוע, כי אנחנו רואים שאנסים אמיתיים מקבלים יחס די מקל מהמשטרה).

אז באיזה סמים באמת נעשה שימוש בתור סמי אונס? האם זה בסמי האונס המסוכנים לכאורה, או שאולי בסמי האונס החוקיים כמו אלכוהול ובנזודיאזיפינים? האם באמת יש זינוק בשימוש בסמי האונס בישראל? לא פשוט למצוא נתונים בנושא, אבל למזלנו מרכז המחקר והמידע של הכנסת (המ.מ.מ.) פרסםמסמך מרוכז של נתונים על שימוש בסמי אונס בישראללפני פחות פחות מחודש ואנחנו ניעזר בו כדי לענות על השאלות הנ"ל.

במסמך מובאים נתונים משני משרדי ממשלה – משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים. הנתונים של משרד הבריאות כוללים את מספר הדגימות שנאספו מאנשים בבתי החולים, ונשלחו כדי לבדוק אם יש להם שאריות של סמי אונס בגוף. זה יכול לתת לנו תמונה די טובה של אילו חומרים נמצאו בגופם של אנשים שהגיעו לבתי חולים בחשד שסיממו אותם בסם אונס. הנתונים של המשרד לביטחון פנים כוללים את מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות הקשורות לסמי אונס, כלומר הם מספרים לנו על כך שחומרים מסוימים קיימים בשוק. אין לנו דרך לדעת אם השימוש שהיה נעשה בהם הוא שימוש פנאי תמים, או כסם אונס. בקיצור, אני הולך להתעלם לחלוטין מהנתונים של המשרד לביטחון פנים משום שהם לא באמת מלמדים אותנו שום דבר על שימוש בסמי אונס בישראל.

באיזה סמים באמת נעשה שימוש בתור סמי אונס בישראל?
לצערי, קשה מאוד לענות על השאלה הזאת מתוך הנתונים של משרד הבריאות. למשל, מצוין מספר כללי של דגימות שתן ודם שנבדקו לנוכחות של אלכוהול ו\או סמים ו\או GHB (אליו הופך ה-GBL בגוף האדם), אבל לא מצוין כמה מתוך הדגימות נבדקו לאיזה מהחומרים, או למה הכוונה ב"סמים". עם זאת, מתוך מאות דגימות שתן, דם, ושיער מ-2018 ועד היום, רק 4 דגימות חזרו חיוביות ל-GHB, כולן מבדיקות שיער שנעשו בשנת 2020. לא ניתן לדעת באילו חומרים נוספים נעשה שימוש משום שהחלוקה של הנתונים של משרד הבריאות היא לאלכוהול, GHB ו"סמים" – האם מדובר בקטאמין? בבנזודיאזפינים כאלו או אחרים? בלי פירוט נוסף לקטגוריית הסמים קשה להסיק ממנה מסקנות על המציאות בשטח.

האם באמת יש זינוק בשימוש בסמי האונס בישראל?
במסמך של המ.מ.מ. יש משפט שעונה בדיוק על השאלה הזו:"מהנתונים על משרד הבריאות על איתור סמי אונס בבדיקות שתן, דם ושיער עולה כי מספר הבדיקות מתחילת שנת 2021 הינו גבוה אופן ניכר בהשוואה לשנים 2020 ו-2019, אולם לא ניתן לדעת עד כמה היקף זה משקף, אם בכלל, את היקף המקרים שבהם נדרש לבצע בדיקות אלה בגין שימוש בסמי אונס".

אז למה ניתן לשייך את העליה במספר הבדיקות? ראשית, בשנים אלו חלה עליה במודעות לנושא סמי האונס, גם בקרב הציבור וגם בקרב הצוותים הרפואיים. כך למשל, לדברי משרד הבריאות, בשנה האחרונה הועברו הכשרות לצוותים הרפואיים שהביאו לשיפור משמעותי במודעות שלהם לנושא, מה שוודאי תרם לעליה במספר הבדיקות שנשלחו. גם בכתבה של חדשות 12 לא הובאו שום נתונים שיתמכו בהכרזה שלהם שישנו "זינוק בשימוש בסמי האונס בישראל", כך שאין ברירה אלא להסיק שמדובר בעוד ניסיון לגרוף רייטינג תוך ניצול הבורות של הציבור וזריעת פאניקה שאין לה שום קשר למציאות.

המבנה המולקולרי של קטמין. עכשיו תנסו לשרטט אותו מבלי להסתכל. צילום: shutterstock
המבנה המולקולרי של קטמין. עכשיו תנסו לשרטט אותו מבלי להסתכל. צילום: shutterstock

בואו נעשה סדר רגע – מה המציאות ומה הבדיה?
מציאות:ישנם חומרים שניתן לעשות בהם שימוש על אחרים כדי לגרום להם לטשטוש, חוסר הכרה ואבדן הזיכרון. חלקם חומרים חוקיים, כגון אלכוהול וכדורי הרגעה, וחלקם חומרים לא חוקיים כמו GBL וקטאמין. יש אנשים שעושים שימוש לרעה בחומרים הללו, החוקיים והלא חוקיים, כדי לבצע עבירות מין בקורבנות שלהם.

בדיה:לא הצלחתי למצוא שום נתונים שתומכים בטענה כי יש "זינוק בשימוש בסמי אונס בישראל". בנוסף, אין באמת דבר כזה "סמי אונס". הרוב המוחלט של השימוש בחומרים שמוגדרים כ"סמי אונס" הוא שימוש תמים שנעשה על ידי אנשים לפנאי בלי לפגוע באף אחד, אך כמו עם כל דבר אחר בעולם, ישנם גם אנשים שעושים שימוש לרעה בחומרים הללו.

אין באמת דבר כזה "סמי אונס", אבל בהחלט יש אנסים. יש עברייני מין שלא מתביישים להשתמש במהלכים מלוכלכים ושפלים כמו טשטוש הקורבנות שלהם באמצעות חומרים, חוקיים או לא חוקיים. חשוב מאוד להכיר את החומרים, את הסכנות, ואת הדרכים להימנע מכך (מזעור נזקים, זוכרים?), אבל זה לא אומר שצריך לבטל לחלוטין את החומרים הללו, או לרדוף את האנשים שמשתמשים בהם להנאתם מבלי לפגוע באף אחד.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אחת לתקופה מתפרסמות כתבות על "עלייה בשימוש בסמי אונס" - רק באחרונה פורסמה אחת כזו בערוץ 12. אלא שהכתבות האלו מתבססות...

מאתמיכאל פיין11 בנובמבר 2021
(צילום: שאטרסטוק)

הערב: יש רופא על הבר? יש
רופא על הבר 2019

הערב: יש רופא על הבר? יש

רופאי איכילוב יפשטו הערב על ברים ברחבי העיר בשלל הרצאות ושיחות מרתקות על סמי מסיבות, מיתוסים של דודות והשמנת יתר שהפכה למחלה הנפוצה בעולם. נותרו מקומות אחרונים

(צילום: שאטרסטוק)
(צילום: שאטרסטוק)

הערב יתקיימו בתל אביב אירועי "רופא על הבר 2019", במסגרתם יפשטו רופאי איכילוב על ברים נבחרים בעיר וירביצו בקהל את מיטב הידע הרפואי בסוגיות המעניינות והחשובות ביותר לציבור: האם ההורים שלכם באמת אשמים בהכל? איך סמי מסיבות נכנסו לחדרי הניתוח כחוק? והאם המזגן באמת אשם בכאבי הגב שלכם?

מיטב הפרופסורים של איכילוב יתפרשו בין הברים ויחשפו מידע מרתק ומפתיע על סוגיות רפואיות מרכזיות כמו המאבק בסרטן והמערכת החיסונית, למה כל כך קשה להילחם בהשמנה וכל מה שאפילו לא ידעתם שאתם רוצים לדעת על השתלות איברים.

כל אירועי "רופא על הבר" יחלו הערב ב-20:30 ונותרו מקומות אחרונים בודדים (הכניסה חינם אך כרוכה ברישום מוקדם) בשניים מהאירועים: בבר מנדלימוס תככב ד"ר קרן רגב, מומחית לנוירולוגיה, על החיים עם טרשת נפוצה; ובבר רובי שברחוב ירמיהו תקבלו את השואו של ד"ר חגית בריס-פלדמן, מנהלת המכון לגנטיקה ורפואה גנומית, על "הסוד לריפוי שמתחיל בהתבוננות פנימה אל תוך מארג הגנים שלנו במסע מרתק לרפואה מותאמת אישית שמאפשרת אבחון, טיפול ומניעה". מהרו לשריין לעצמכם את המקומות האחרונים, מי שפספס בשנה שעברה בוכה לנו על זה עד היום.

אירועי "רופא על הבר" הם יוזמה משותפת של Time Out ובית החולים איכילוב.מידע על ההרצאות ומספרי טלפון להזמנות תמצאו ממש כאן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

רופאי איכילוב יפשטו הערב על ברים ברחבי העיר בשלל הרצאות ושיחות מרתקות על סמי מסיבות, מיתוסים של דודות והשמנת יתר שהפכה...

מאתמערכת טיים אאוט26 בנובמבר 2019
השפלה והתנכלות. משטרת ישראל פושטת על מועדון הסאונה

צילום מסך: מתוך סרטון דוברות משטרת ישראל

משטרת ישראל נגד קהילת הלהט"ב?
גאווה 2019

משטרת ישראל נגד קהילת הלהט"ב?

מושפל, נרדף וחסר אונים: א.ר, שהיה במועדון הסאונה תל אביב בליל שישי האחרון מתאר בגוף ראשון את הפשיטה המשטרתית שנערכה במקום

השפלה והתנכלות. משטרת ישראל פושטת על מועדון הסאונה

צילום מסך: מתוך סרטון דוברות משטרת ישראל
השפלה והתנכלות. משטרת ישראל פושטת על מועדון הסאונה צילום מסך: מתוך סרטון דוברות משטרת ישראל

בליל שישי האחרון (הלילה שבין ה-8-7/6) ביליתי במועדון הסאונה תל אביב. המקום, בר-מועדון-ספא המיועד לקהילה הגאה, ידוע ברגישות שקיימת בו מכיוון שרבים מהמבלים בו נמצאים בארון ויודעים ששם ימצאו מרחב המאפשר אינטימיות, הכלה ודיסקרטיות ושפרטיותם תשמר (למשל, חל איסור לצלם בכל המתחם).

בשעה 4:30 לערך, בעודי מתארגן לעזיבה, נכנסו למקום במהירות קבוצה של כ-20 שוטרים, אנשי יס״מ ובלשים והורו לדי.ג׳יי לכבות את המוסיקה ולהדליק את האורות.אני ושאר המבלים במקום, רובנו עוטים לגופנו מגבת בלבד, חלק מהמבלים ערומים, התבקשנו להתאסף ברחבת הריקודים מבלי שהוסבר לנו מה פשר העניין. תיירים שהיו במקום כלל לא הבינו במה מדובר.

אף אחד מהמשטרה לא טרח להרים מיקרופון ולהסביר, בעברית או באנגלית, מה קורה שם.

השוטרים החלו לבצע חיפוש קפדני בכל המתחם. מי שביקש לצאת לא הורשה. מי שביקש לעבור לחדר אחר במתחם לא הורשה. הרגשתי מבוכה, בהלה וחוסר אונים, זה זרק אותי לתקופות חשוכות בהרבה בהיסטוריה הלהט״בית בפרט ובהיסטוריה האנושית בכלל.

לאחר מכן, הוציאו השוטרים את המבלים בזה אחר זה למתחם הלוקרים. כשהגיע תורי, ליווה אותי בלש ללוקר ודרש ממני לפתוח אותו מבלי לומר לי אם אני חשוד במשהו ומבלי להסביר לי מה קורה, וערך חיפוש בחפציי. לאחר מכן, שוחררתי ועזבתי לביתי.במהלך הפשיטה נכנס שוטר עם מצלמה וצילם את כל המתחם ואת האנשים, על אף שחלקם הגיבו במצוקה, בבהלה ובחרדה והסיטו את מבטם או ניסו לנוס משטח הפריים. מעל ל-100 מבלים שהיו במתחם באותה העת נותרו המומים.

אני מרגיש מושפל, נבוך, חסר אונים ונרדף. אני מרגיש שיכלו לעשות זאת אחרת. נכון, גם במסיבות של סטרייטים יש פשיטות, אבל חוסר הרגישות של המשטרה במקרה הזה היה משווע.

זה מריח רע. זה מריח רדיפה וזה מריח הומופוביה במסווה.

תודה על ההקשבה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מושפל, נרדף וחסר אונים: א.ר, שהיה במועדון הסאונה תל אביב בליל שישי האחרון מתאר בגוף ראשון את הפשיטה המשטרתית שנערכה במקום

מועדון הברקפסט. צילום: אורן זיו

יוצאים למועדון? ייתכן שתעברו חיפוש גופני

יוצאים למועדון? ייתכן שתעברו חיפוש גופני

אל מול התגברות המאבק בשימוש בסמים במקומות הבילוי המשטרה מגבירה את החיפושים על הבליינים. בעלי המועדונים: "המשטרה פוגעת ב-99 אחוזים של מבלים חפים מפשע"

מועדון הברקפסט. צילום: אורן זיו
מועדון הברקפסט. צילום: אורן זיו

אם נדמה לכם שלאחרונה אתם רואים יותר כחולי מדים במקומות הבילוי, ייתכן שאתם צודקים. משטרת ישראל מעלה הילוך במלחמה נגד הסחר והשימוש בסמים במועדונים ברחבי תל אביב, והיא פצחה בסבב פשיטות, עיכובים, חיפושים ומעצרים במגוון מרכזים בעיר. מדיניות האכיפה הנוקשה באה עקב אשפוזה של הצעירה מושית פישר, לפני כחודש כתוצאה מהרעלת סמים במהלך בילוי במועדון הבלוק.

"הגעתי לפני שבועיים עם שתי חברות להרים בברקפסט", מספר אלון (שם בדוי). "פתאום נכנסים למועדון חמישה שוטרים חמושים, מנמיכים את המוזיקה, מתחילים לעבור על כולם כאילו מדובר בלא פחות מפשיטה על בונקר של חמאס. הם התחילו לחטט לי בתיק ולערוך עליי חיפוש גופני, אחד השוטרים ממש התנפל על אחד המבלים, התחיל להתווכח איתו ופעל באלימות".

99 אחוז חפים מפשע

"במשטרה מנסים לפעול כמה שיותר חזק כדי להרתיע ולהעביר מסר לבליינים", אומר דוד טור, מבעלי מועדון הברקפסט. "רק מה? כל העסק הזה כמובן לא נעשה בתיאום איתנו. המשטרה באה ללא הודעה מוקדמת ויוצרת הרבה מאוד אי נעימויות שאפשר לחסוך. למה לבוא ולפגוע בכל אותם 99 אחוזים של מבלים חפים מפשע? אנחנו כמובן לא מעודדים את התופעה הזאת ופועלים לפי ההנחיות של המשטרה, אנחנו לא רוצים את סכנת הסגירה הזאת על הראש".

אז מה אתם עושים כדי שלא תמצאו את עצמכם מול שימוע וסגירה?

"קודם כל חשוב להדגיש שאם יסגרו את המועדונים הבעיות הללו לא ייעלמו", אומר טור, "אנשים נהרגים בכבישים, אז פשוט יסגרו את הכבישים? ברור שלא. אי אפשר למנוע ב־100 אחוז הכנסה של חומרים אסורים למועדון, אני לא יכול לדרוש מלקוחות להתפשט ולהראות לי שהם לא מחביאים סמים מתחת לבגדים. בתור מועדון אנחנו פשוט פועלים כדי לצמצם את ההזדמנויות לביצוע עברות סמים: אנחנו לא נותנים לקבוצות של אנשים להיכנס ביחד לאזור השירותים, לא יוצרים פינות אפלות של התבודדות וגם מנחים את הצוות שלנו לדווח על כל מקרה או חשד לסחר או לשימוש בסמים. חשוב לנו מאוד שיתוף הפעולה עם הרשויות ולהעביר את המסר שכל מה שאנחנו עושים הוא במסגרת החוק, אבל בסופו של דבר הסמכות והאחריות כאן לא יכולה להיות כולה עלינו, אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה של המשטרה כדי להתמודד עם הסיפור הזה".

"לא מדובר במקרה חד פעמי", מבהיר עורך הדין שמוליק רזניק ממשרד עורכי הדין בן יאיר־וגנר־רזניק המתמחה בסצנת חיי הלילה בתל אביב. "לאחרונה היו פשיטות משטרתיות על מקומות נוספים כמו הקוקיז והסולו באלנבי כחלק מהמדיניות העקבית של המשטרה שמתקשה להיאבק בנגע הסמים ופוגעת למעשה בבעלי המועדונים. שמענו מהלקוחות שלנו איך נכנסים אליהם למועדון צוות של עשרות שוטרים, מדליקים את האורות, מכבים את המוזיקה ומתחילים לבצע חיפושים. בפועל, אם הם מוצאים סמים, מי שסובל מזה הם כמובן בעלי המועדונים שאין להם גם דרך למנוע מהמבלים להחביא את הסם ולהיכנס איתו. גם אם יציבו שוטרים בכניסה לכל מועדון התופעה הזאת לא תיעלם. מי שיתעקש להסתנן עם סמים למועדון יעשה את זה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:"משטרת ישראל תמשיך לפעול ללא לאות כנגד תופעת הסמים בכל מקום ובכל זמן שיידרש. הפעילות היא נדבך נוסף במלחמה בפשיעה. מיותר לציין כי המשטרה פועלת על פי חוק ולבעלי מקומות שבהם יתפסו סמים ייערך שימוע כנדרש בחוק והמקום ייסגר".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אל מול התגברות המאבק בשימוש בסמים במקומות הבילוי המשטרה מגבירה את החיפושים על הבליינים. בעלי המועדונים: "המשטרה פוגעת ב-99 אחוזים של...

מאתיונתן גת23 במרץ 2016
(צילום: Shuttersrock)

נזקי סמים? כך התקשורת יוצרת היסטריה ומפספסת את הפתרון

נזקי סמים? כך התקשורת יוצרת היסטריה ומפספסת את הפתרון

הדרך להתמודד עם נזקי סמים פופולריים שעשויים להיות מסוכנים - מאלכוהול דרך MDMA ועד קוקאין - היא לא בהטמנת הראש בחול או הפחדה. כמו בשאר בעולם, צרכני הסמים לא צריכים טיפים לשיפור הסטלה, אלא עוד מידע שיעזור להם לעבור אותה בשלום

(צילום: Shuttersrock)
(צילום: Shuttersrock)

כשחברות החדשות ניגשו לטפל בסוף השבוע האחרון בנושא הסבוך והרגיש של סמי מסיבות, הם הזריקו לצופים חומר מאלחש. לחומר הזה הזה קוראים משפחת פישר, והיא הטריגר לעיסוק הנוכחי בתופעה (שתוארה כ״מגפה״, לא פחות). שבוע לפני שמהדורות שישי ושבת של חדשות 2 ו־10 שידרו כתבות מגזין בנושא, הובהלה לבית החולים הצעירה מושית פישר לאחר שהתמוטטה במועדון הבלוק. בבדיקות נמצאו בדמה שרידי MDMA לצד חומרים שטרם זוהו, ולא ברור אם צרכה את הסמים מרצונה או – כפי שטענה המשפחה – הם הוחדרו למשקה שלה.

אלה העובדות כרגע, שיחד עם רעשי רקע וצילומי אווירה שזורקים חזרה לניינטיז, הספיקו כדי לייצר כתבות מגזין שנשאו את הכותרות״מכורים במועדונים״(מה?!) ו״סמים בע״מ״, שכל אחת מהן היא חגיגת דמוניזציה מלאה בהגזמות, דרמה מיותרת וגישה שמלבה את ההיסטריה. אין ציפייה מכתבי חדשות שיהפכו בן לילה למבינים גדולים בתחום הסמים הבינוניים ויציגו תמונת מצב מאוזנת, אבל יש צורך בתחקיר ראוי, שיגרום למשל למי שחתום על הכתבה לעמוד על הרגליים האחוריות כשהכותרת אינה מחוברת לא רק לתוכן הכתבה שיצרו וערכו, אלא גם למציאות בשטח. אפשר להגיד הרבה דברים על צרכני MDMA ממוצעים, אבל הם לא מכורים. קצרה היריעה מלהרחיב על השוק השחור של כל סוגי הסמים בישראל, אבל גם הביטוי"בע״מ" מפספס לחלוטין, כיוון שמדובר, ובכן, בשוק שחור ולא באידיליה של תעשייה מפוקחת ומוכרת בחוק.

עושים סמי מסיבות? כך תיזהרו מערבובים מסוכנים ותישארו בחיים

לכאורה אלה נקודות סמנטיות בלבד, שרוב הצופים – אלה שאינם בקיאים (תיאורטית או מעשית) בקלאבינג, בנרקוטיקה ובחיבור ביניהם, יפספסו. שכן גם הפעם, כשהייתה סיבה להתעמק בנושא ואמצעים לעשות זאת, הציבור הישראלי, הפתוח אולי יותר מאי פעם לשיח חכם ובוגר בנושא סמים (הודות לפעילות ענפה בשנים האחרונות בתחום הנורמליזציה של הקנאביס), קיבל תמונה מעוותת. אמנם היטיבו לעשות ערוץ 10 כשהציגו ערכות לבדיקת סמים (שלא משווקות בישראל), דיברו מעט על צריכה בטוחה וערבובים מסוכנים ואף כיוונו זרקור שלילי, חשוב ומתבקש על סמי פיצוציות – חומרים מסוכנים, זולים ונגישים שצריכים לעוף מהרחובות כמה שיותר מהר. אבל גם זה לא מספיק – לא כשעוטפים הכל באווירה אפלה ובפומפוזיות מיותרת ומקמצים במידע עובדתי.

הדרך להילחם בנזקי סמים פופולריים שעשויים להיות מסוכנים – מאלכוהול, דרך MDMA ועד קוקאין – היא לא בהטמנת הראש החול או הפחדה. אנשים ימשיכו לצרוך אותם גם תחת איומים בתיק פלילי, צווי סגירה למועדונים ודיווחים על נפגעים. חברה שרוצה למזער נזקים, צריכה לעסוק לא במניעה גורפת וזריעת בהלה, אלא הסברה וחינוך לשימוש נכון, נבון ומושכל. כמו בעולם, צרכני הסמים לא צריכים טיפים לשיפור הסטלה, אלא עוד מידע שיעזור להם לעבור אותה בשלום, ואת זה בינתיים הם לא מקבלים מאף משרד ממשלתי או מהתקשורת המיינסטרימית. מה לעשות, סיפורים על צעירים שנדלקים במועדון, חוזרים לפנות בוקר וישנים עד הצהריים, זה לא משהו שמממן לוביסטים או מביא רייטינג.

(אלה הסמים שאסור לערבב – לחצו להגדלה, שמרו בסמארטפון, העבירו לחברים, שלפו במקרה הצורך ותחגגו בזהירות)
drugs1

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הדרך להתמודד עם נזקי סמים פופולריים שעשויים להיות מסוכנים - מאלכוהול דרך MDMA ועד קוקאין - היא לא בהטמנת הראש בחול...

מאתאלכס פולונסקי17 בפברואר 2016
על קצה הלשון. צילום: Shutterstock

עושים סמי מסיבות? כך תצמצמו סיכונים

סמי המסיבות בישראל הם עובדה קיימת. אבל פה, בניגוד למדינות אחרות, אף אחד לא ממש טורח לספר לכם ששילובים מסוימים ביניהם...

מאתתומר ממיה13 באוגוסט 2017
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!