לעיתים קרובות מדי סיפורים מעניינים מהחיים מניבים סרטים בינוניים וחסרי עניין קולנועי. לא פעם התחושה היא שסרט תיעודי היה יכול להיות הז'אנר הנכון יותר לטיפול בחומר. כך, למשל, הדוקו "RBG – רות ביידר גינסבורג" הרבה יותר מספק מ"המין החזק", הסרט העלילתי החיוור שגולל גם הוא את סיפורה של המשפטנית פורצת דרך. בישראל, שההיסטוריה הישנה והחדשה שלה מלאה סיפורים מעניינים והקולנוע שלה מרוצף סרטים תיעודיים מרתקים, נוצרו רק סרטים בודדים בסוגה השנייה, ורובם אינם זכורים לטוב. סיפורו האמיתי של הכימאי הישראלי שפיתח סם פסיכואקטיבי חוקי ואז הסתבך עם אנשים שלא כדאי להסתבך איתם, מלא פוטנציאל לסרטים משני הסוגים. אורי מרנץ, שזה סרט הביכורים שלו, בחר בסוג שלישי – שהוא גם וגם, וגם לא זה ולא זה. התוצאה, שנוצרה בכלים קולנועיים משולבים, ייחודית, מפתיעה ומבדרת.

>>איפה אתם בחג: הסרט הזה מקבל חמישה כוכבים רק כי אין שישה

האיש המכונה "מלך החגיגת" מגולם על ידי אושרי כהן, שמציג את עצמו לצופים כגבי (ככל הנראה שם בדוי) – חנון מחונן שעשה דוקטורט בביוטכנולוגיה, ובזבז הרבה כסף על קוק כדי להישאר עירני בעבודתו המשמימה בהייטק. כשהבין שהוא לא יכול לעמוד יותר בהוצאה הכספית הוא החליט לפתח סם חדש וזול יחסית מצמח הגת. ב-2003 החגיגת נמכר לכל דורש בפיצוציות בתל אביב, עד שמשרד הבריאות הכניס אותו לרשימת החומרים האסורים, והסם ירד למחתרת. גבי, שהרבה לצרוך את החגיגת בעצמו, מספר שהמשיך לחפש ולייצר אמפטמינים חלופיים בעלי מעמד חוקי, מה שסיבך אותו עם שותפיו העסקיים המפוקפקים.

https://www.youtube.com/watch?v=VZJa0EpKF9A

גבי הוא הגיבור של הסיפור, וגם המספר הלא בהכרח מהימן שלו, שקולו הוא היחיד, כמעט, שנשמע לאורך הסרט (הוא שב ומכחיש שלסמים שפיתח יש פוטנציאל של נזק לצרכנים). הוא אמנם מוקף בשחקנים נוספים שמצטלמים לתפקידי מכריו, שותפיו והאישה שתהפוך לרעייתו, אך הם לא בדיוק מגלמים דמויות, משום שהם חסרי קול, ולא פעם הם נשתלים בתוך תפאורה מאוירת, או נראים בעצמם כגזירי נייר. למען האמת, גם כהן יותר מדגמן דמות מאשר מגלם אותה.

הסיפור שגבי מספר לנו מאויר באנימציה פסיכדלית עתירת המצאות, שמזכירה שילוב של עטיפת האלבום "סרג'נט פפר" של הביטלס וקטעי האנימציה שטרי גיליאם יצר עבור חבורת מונטי פייתון. ציורי רנסנס (הסעודה האחרונה של דה וינצ'י, הזוג ארנולפיני של ואן אייק), צ'רצ'יל, גודזילה, המטריות המעופפות של מרי פופינס, פרחים והרבה פילים מסוממים מרכיבים את המארג העשיר והשנון של אסוציאציות תרבותיות שממלאות את הסרט מקיר לקיר. ויש גם קטע הודי – שם מפיקים את הסם – שלוקח השראה מ"ספר הג'ונגל" של דיסני. הוויזואליה הפסיכדלית תואמת את העיסוק של הגיבור בסמים, ומייצרת ניגוד אפקטיבי להסתבכות שלו עם העולם האפור.

על האנימציה הנהדרת אחראים ניר מטרסו (קונספט ואנימטור ראשי) ולירן קורן ודורון סולימאן (הפקה). בשנות התשעים מטרסו יצר את קטעי האנימציה עבור "הכוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי", סרטיו הטריפיים של גור בנטביץ', שהיה לגורו של הקולנוע העצמאי (מרנץ עבד ב"הכוכב הכחול" כעוזר בימוי ועוזר צילום). הגורו עצמו, שעובד בימים אלה על סרט אנימציה באורך מלא, מתארח בסרט בתפקיד הדוד הסטלן שצץ בנקודות מפתח בעלילה של גבי. גם אלון מזרחי נמצא שם, בתפקיד בריון.

בשל אופן הגשת הסיפור, אין ב"מלך החגיגת" דרמה אנושית. גבי אמנם מספר לנו על יחסיו עם רעייתו המתנגדת לעיסוק שלו שמשתלט על חייו, ואף גורם לכך שהם בורחים ללונדון, אבל זה דיווח חד צדדי והרעיה אינה מפותחת לכדי דמות. יש להניח שאם הסרט היה נמשך יותר מ-75 דקות המחסור בקולות נוספים היה עלול לייצר חדגוניות מסוימת. אך כמו שהוא הסיפור המרתק והשפע הוויזואלי מספקים הנאה שלמה.
4 כוכבים
בימוי: אורי מרנץ. עם אושרי כהן. ישראל 2023, 75 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• חגיגת
• סמים פסיכדליים
• אושרי כהן

שמעו, לא נהיה צבועים – סמים זה סמים ואתם תעשו אותם גם אם נזהיר אתכם שסמים זה רע. אבל סמים, ואתם יודעים את זה טוב מאוד, זה באמת מסוכן. אז הכתבה הזו היא ממש לא המלצה, בסדר? זה בסך הכל מדריך שנועד לספק מידע אמין על מקומות ירוקים ונחמדים שבאותה מידה גם אפשר לעשות בהם סתם פיקניק נחמד. אבל אם כבר תעשו שם סמים, לפחות תדעו מה אתם עושים. אה, ותיזהרו שם בחוץ בבקשה: כמה שפחות לערבב, כמה שפחות אלכוהול, כמה שפחות בלאגן. תיהנו ותשמרו על עצמכם.

תל אביב היא עיר נהדרת למסעדות, טיולים וחוויות מסוגים שונים, שלפעמים גם כוללות ערב במועדון ומסיבה שמובילה להרפתקאה, למשל – אכילת סמים פסיכדליים. למען הסר ספק, אם לא היה נדרש ממני לכתוב את הרשימה הזאת, לא הייתי ממליצה על לאכול פסיכדליים בתל אביב הנהדרת. שכן היא גועשת-רועשת-מלאה באנשים ותזוזות ויכולה לגרום לפעמים לקצת סרטים רעים. אבל מי שמנוסה בפסיכדלים ומכיר את עצמו מספיק טוב, יכול להתפנק עם עצמו ועם חברים על חוויה פסיכדלית קצת אחרת, לפתוח דלתות חדשים וגם ליהנות מהיופי האורבני בצורה שלא חשבנו שאפשרית.

פארק צ'ארלס קלור

כל רצועת החוף שמתפרשת לכל אורך העיר היא נהדרת ומומלצת לטריפ קטן בטבע בקרבת האלוהות, אבל ספציפית אזור צ'ארלס קלור הוא מופת של שמחה ונכונות לסמים פסיכדליים. המרחב הירוק עוזר להתחברות וגם מאפשר מקום להליכה קלה אם צריך לפרוק אנרגיה. יש מקומות מבודדים בקרבת הים שיכולים לגרום לכם להיכנס לזן מושלם.

פארק הירקון

פארק הירקון גם הוא חתיכת ירוק אחת גדולה וענקית. יש בו מספר מקומות שמתאימים לאכילת פסיכדליים: הראשון הוא אזור הלונה פארק, שלרוב מלא באנשים, אבל קיימים בו גם נקודות מבודדות שאפשר להנות בהם מהטבע לבדנו ולהיכנס למסע טריפי ושמח. אם תגיעו באחד מימי הקיץ, תוכלו גם להנות מצרחות של ילדים מהלונה פארק ולהוסיף לחוויה שלכם קצת סאונד מגניב שיגרום לכם לתהות על החברה והאנושות בכלל. מומלץ.

השני הוא גן הקקטוסים, שמשתרע על פני שטח של כ-26 דונם, וכולל מבחר עשיר של קקטוסים וסוקולנטים מרחבי העולם, חלקם נדירים מאוד. בגן כ-50,000 צמחים וכ-3,500 סוגים ומינים שונים. אז אם אתם רוצים להכיר לעומק את הצמחים בתל אביב, להיפתח לעולם חדש, ובעיקר להרגיש שאתם מנצלים את הטריפ שלכם כראוי – זה המקום.

האגם בקצה נמל תל אביב

בדיוק כשמסתיים הנמל ומתחיל הפארק, כשנגמרות החנויות ומתחיל לצמוח הדשא – יש גשר קטן עם אגם. שם שם, אפשר להגשים חלומות ולבקש משאלות באמצע הלילה. אזור האגם בסוף הנמל ותחילת הירקון הוא פינת קסם מיוחדת שאפשר להקדיש את שעות הלילה שלה לפסיכדליים וחוויות רוחניות. האגם הזה מעניק משענת נפשית טובה ויציבה ללא מעט מתושבי העיר.

פארק דרום

האמת היא ששכחתי שהפארק הזה קיים. אבל איזה כיף שהוא קיים. כששאלתי חבר מה דעתו על פארק דרום לאכילת פסיכדליים הוא קבע בצורה חד משמעית: פארק דרום הוא הגרסה התל אביבית לוונדלפארק האמסטדרמית. זה המקום שבו כולם צריכים לאכול פטריות ולשבת ביחד בדשא, להביט מסביבם ולהבין שהחיים קסומים ונהדרים. פארק דרום הוא אנדרייטרד, לא ייחסנו לו מספיק חשיבות ולא נהננו מספיק מהעובדה שמדובר שהוא ענק ומתחבאים בו לא מעט סודות וקסמים.

גן קריית ספר בשעות הערב

ביום הוא קצת הומה אדם, אבל בשעות הערב גן קריית ספר הוא נקודת זן ושלווה. המזרקה שמפכפכת מים, הברווזים שנמצאים שם ונהנים מהצמחייה, הרוגע ששורר במקום שכולם יודעים שהוא טוב עבורם. גן קריית ספר הוא אחד מהמקומות השמחים היחידים בתל אביב שאף אחד לא יכול להרוס את האנרגיה שלהם. מי שמגיע לשם עצוב יודע שבתוך מספר דקות הוא יתעודד וימצא נחמה בכל היופי הזה שנמצא סביבו. וזו ההגדרה המושלמת למקום לפסיכדליים.

בניינים נטושים לקראת הריסה

לא נמליץ ספציפית על בניינים שמיועדים להריסה, אבל קיימים לא מעט בניינים נטושים שהם כעת בתהליכי הריסה/בנייה. אותם הבניינים לרוב לא משמשים אף אחד, ולהשתלט עליהם לכמה שעות לא באמת אמור לעורר דאגה, אבל בכל זאת מומלץ להיזהר. לרוב מדובר במקומות נוחים ומסריטים לאכול בהם פסיכדליים ולהגיע למסקנות שונות על החברה שבה אנחנו חיים.

פארק מדרון יפו

פארק מדרון יפו משתרע למרגלות שכונת עג'מי עד חוף הים. זה אזור מבודד יחסית עם שטח ענק ופתוח לכל מי שצריך מרחב ומקום לעצמו בין כל ההמון. מדובר בפארק לא מאוד פופולארי, כך שבטוח לא תמצאו את עצמכם במקום רועש במיוחד אלא בחברת משפחות ויחידים שהגיעו לפארק כמעט מאותה סיבה כמוכם – להירגע מהחיים.

בבית שלכם

המקומות הטובים באמת לאכול בהם פסיכדליים בתל אביב הם החברים שיצרנו בדרך. סתם, המקום הטוב ביותר לאכול בו פסיכדליים בתל אביב הוא הבית שלכם. הנדל"ן שלכם. איפה שאתם משלמים שכירות ומשקים עציצים ויש לכם פינה שאתם אוהבים ליד החלון או במרפסת. הבית שלכם יכיל אתכם בצורה מושלמת, תוכלו למצוא בו זן אינסופי ולהנות בצורה אחרת ועמוקה. אין מקום יותר טוב בתל אביב להתחבר לעצמך ולחוות חוויות חדשות כמו בבית שלנו, המקום שאוהב אותנו כמעט כמו שאנחנו שונאים לשלם שכירות.

• ❤ תל אביב
• סמים
• סמים פסיכדליים
• בתודעה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 936 // הדוניזם עכשיו?

שמעו, לא נהיה צבועים – סמים זה סמים ואתם תעשו אותם גם אם נזהיר אתכם שסמים זה רע. אבל סמים, ואתם יודעים את זה טוב מאוד, זה באמת מסוכן. אז הכתבה הזו היא ממש לא המלצה, בסדר? זה בסך הכל מדריך שנועד לספק מידע אמין בנושא הסמים שמסתובבים שם בחוץ, כדי שאם כבר תעשו, לפחות תדעו מה אתם עושים. אה, ותיזהרו שם בחוץ בבקשה: כמה שפחות לערבב, כמה שפחות אלכוהול, כמה שפחות בלאגן.

בכל יום חמישי בערב, בילויים בתל אביב מתחילים עם בירה קטנה קרוב לבית, אבל עשויים להגיע במהרה עד לאפטר בשבת אחר הצהריים על גג אקראי של חבר. אנשים מבחוץ אולי שואלים בתמימות "איך?", אבל הם לא בהכרח מעוניינים להבין שיש עזרה מכמה חומרים מערפלים ו"אסורים". תל אביב היא מעצמת סמים בינלאומית, האכיפה אפסית והסחר קל, נגיש ושירותי מתמיד בזכות טלגרם. בכל בר או מועדון שתכנסו אליו בתל אביב תמצאו ככל הנראה מישהו שמעשן ג'וינט, עושה שורה או בולע כדור. במסיבות, במועדונים ובמרתפים החשוכים תהיו בטוחים שכמעט כל מי שרוקד לצדיכם ב-4 לפנות בוקר או ב-12 בצהריים נמצא על משהו. השאלה היא מה?

קוקאין

הסם עליו אנשים חושבים כשהם חושבים על סם. שורה אחת של קוקאין תעניק לכם הרגשה עילאית והיי למשך כחצי שעה עד שעה. יש סיבה שזה סם של עורכי דין ואנשי תקשורת וסלבס ובעצם של כל מי שרוצה להרגיש בלתי מנוצח ומלא אנרגיה. ניתן לפגוש צרכני קוק ערניים בכל רחבי העיר, אך הסם נפוץ בקרב הבליינים המבוגרים ומאבד את הפופלאריות שלו בקרב הצעירים לטובת הממסי (ע"ע). כמובן שקוק גם רע לכם מאוד, משבש את ייצור הדופאמין במוח ועשוי להתפתח כהרגל ממכר.
מחיר: 500 עד 1200 שקלים לגרם

הדוקטור

או בשמו היותר מוכר, ממסי. לירושלמים שבינינו (ואיכשהו, גם הבריטים) – אצלכם קוראים לזה מאו מאו. בכל מקרה, הדוקטור הוא סם שהתחיל לפרוח בשנתיים האחרונות והפך לאחד הפופולריים בעיר, הוא נרקח לראשונה בשוודיה בשנת 2012, ומעניק השפעה ממריצה ואנרגטית דומה לקוק, אבל לא בדיוק. הממסי, או MMC, מתחלק לשני קטגוריות: MMC3 ו-MM4, כשהנפוץ מביניהם הוא ה-MMC3. החומר עשוי מ"3-Methylmethcathinone", נגזרת של קתינון, החומר הפעיל בגת. למעשה מדובר בגת מסונתז וכימיקלי. הסם הפך פופולרי יותר ויותר בקרב צעירים מתחת לגילאי ה-30 בברים ומסיבות בדרום ומרכז העיר והוא מחליף את הקוקאין בעיקר משיקולי עלות. כן, לא בשונה מחגיגת לפני עשור. תוכלו למצוא אותו בצורת קריסטלים ואבקה, ושורה מהחומר הזה תשאיר אתכם בהיי אנרגטי ואוהב למשך כחצי שעה עד שעה. מזיק מאוד למערות האף ומועך ביום שאחרי.
מחיר:בין 350 עד 500 שקלים לגרם

קטמין

בין כל מומרצי הקוק והממסי, יש את אלה שפשוט מעדיפים לנזול. צרכני הקטמין מכירים את התחושה בה העולם נמס, ואתה יחד איתו. הקטמין מכונה גם "קיי" ואם תצרכו קצת יותר מדי ממנו תוכלו לבקר באותו קיי הול מפורסם. השורדים מספרים שזו תחושה בה אין יותר גבולות לידיים והרגליים והתלת מימד הופך למימד החמישי. בסופו של דבר יוצאים משם, אבל זו לא החוויה הכי נעימה. צרכני הקיי קיימים בקרב כל האוכלוסייה, אך סביר יותר שתמצאו אותו בקרב צעירים בגילאי ה-25 עד 35. תמצאו אותם רוקדים במועדון בערפל באיטיות מסחררת, אבל גם בברים המקומיים ברחבי העיר, עושים שורה לפני שהולכים הביתה לישון.
מחיר: בין 400 ל-600 לגרם לאבקת קטמין מבושל.

טוסיבי/"דוסה"

סם שקיים כבר שנים בקרב האוכלוסיה התל אביבית, עוד משנת 1974, אז הומצא על ידי הכימאי האמריקאי אלכסנדר שולגין, אך מעולם לא פרץ כסם פופולרי. ה-2CB מעניק השפעה פסיכדלית ושייך לעולמות האסיד וה-MD. תמצאו אותו כאבקה ורודה או ככדור. בארץ יש כאלה הצורכים טוסיבי תחת השם "דוסה", אך דוסה מכילה ערבובים שונים של כימיקליים שאינם טהורים כמו הטוסיבי המקורי. ההשפעה תלויה במינון של האבקה הורודה, כאשר שורה אחת תשפיע לשעה, אולי קצת יותר. כדור ישפיע למשך כמה שעות ויגרור תופעות לוואי דוגמת בחילות. האפקט הפסיכדלי והאופוריה מגיעים לאחר כחצי שעה בעת הבליעה. משתמשי הדוסה חיים ביננו כצמח בר, ואותם תמצאו גם במועדונים חשוכים אבל יותר במסיבות אנרגטיות ושמחות וברים מוארים.
מחיר:מ-400 עד ל-600 שקלים לגרם

https://www.youtube.com/watch?v=dBrb6-M4PTQ

אקסטזי/MDMA

מדובר בסם מוכר שתמיד היה נפוץ בקרב צעירים שיוצאים לבלות ללילה ארוך. גם הוא הומצא על ידי אותו הכימאי של הדוסה, אלכסנדר שולגין. ההרגשה של אקסטזי נעה בין עולמות הפסיכדלי לסמים הממריצים – הוא מיועד לריקוד, הנאה ובעיקר חגיגה אנרגטית של צבעים. תוכלו למצוא אותו בקרב רוקדים נמרצים עד גילאי ה-40 פלוס במועדונים בכל רחבי העיר, במיוחד אצל אלו שיצאו לבלות ללילה ארוך ומשכו את האירוע עד לבוקר שאחרי, עם קצת חיזוקית.
מחיר:נע בין 50 שקל לכדור עד 80 שקל לכל היותר.

פטריות הזייה

הטעם של הטבע. המתנה שנקראת פטריות הזייה קיימת ונוכחת ביננו. הצרכנים שלהם לא יוצאים למסיבות המוניות כל כך, אבל כן תוכלו למצוא אותם בברים מוארים, בתי קפה שפתוחים לאורך כל הלילה ובעיקר במקבצים היפים וטקסי קקאו על גגות בפלורנטין ושפירא. הפטרייה היא בעלת השפעה פסיכדלית, שמעניקה הזיות למשך כמה שעות. ההשפעה תלויה במינון, מעל ל-2 גרם של פטריות ככל הנראה תחוו טריפ של לפחות 3-4 שעות.
מחיר: בין 50 שקל ל-100 שקל לגרם אחד

מיקרודוזינג אסיד

יש כאלה שלוקחים טריפים ארוכים בטבע, במועדונים ובברים, ויוצאים לחוות את האנרגיה הקשוחה של תל אביב. אבל הם מעטים, שכן רוב אוכלי הטריפים יוצאים אל מחוץ לעיר. מה צבר פופולריות בקרב התל אביביים, מבוגרים וצעירים כאחד, זה מיקרודוזינג של אסיד. אם אתם לא מכירים את המונח, מדובר בצריכה מועטה מאוד – על כן המיקרו – של הסם על מנת לקבל אפקט חלקי, אבל כזה שכן שמשפיע על הגוף והתודעה. חברינו על מיקרודוזינג מסתובבים שמחים ומרוצים בעודם חווים את כל האפקטים של האסיד, אבל לא בצורה קיצונית. הצרכנים שלהם קיימים במועדונים ובברים, לרוב במרכז ודרום העיר. טיפה אחת תספיק לבערך שבועיים של מיקרודוזינג.
מחיר: בין 70 ל-120 שקלים לטיפה.

אטנט/ריטלין/ויויאנס

ממריצי המרשם. אם בעולם הלא מורשה יש קוק וממסי, בעולם המותר יש כדורים שאמורים לגרום לך להתרכז. בגיל 14 נותנים לך מרשם לכדורים ובגיל 17 אתה מבין איזה אפקט מטורף יש לסם הזה עלייך. ההבדלים בין הכדורים האלה גדולים, אבל לא בהכרח מהותיים. אם ריטלין נותן לך אדרנלין ברמה 6 מתוך 10, ויואנס ואטנט מגיעים כל אחד בנפרד ל-10 עגול, תלוי את מי שואלים. ריטלין נצרך לעיתים ככדור בבליעה, אך יש כאלה שיעדיפו למעוך לאבקה ולהסניף. ויואנס ואטנט הם כדורים שלרוב בולעים. ההשפעה של הכדורים האלה נעה בין שעה לשורה של ריטלין ועד ל-12 שעות לכדורים שלמים שבולעים. ההשפעה לרוב כוללת אנרגיה מטורפת והיעדר רעב, לא בשונה מקוק. תוכלו למצוא אותו בקרב בליינים במועדונים שרוצים לשמור על האנרגיה לאורך כל הלילה.
מחיר: תלוי בעיקר בכמה הם זמינים בשוק. אטנט יעלה בין 300 ל-500 שקל לקופסה. ריטלין, סם הרבה יותר נפוץ, יעלה כ-10 ש"ח לכדור של 10 מ"ג, בעוד קופסה תעלה בין 100 ל-150 שקלים. קופסת ויואנס, לעומת זאת, תעלה כ-500 ש"ח ויותר עבור 30 יחידות 50 מ"ג כל אחת.

קלונקס/זנקס/פרקוסט

הדאונרים במרשם, הקטמין של החרדתיים. איך שלא תרצו לקרוא לזה, מדובר בכדורים שמרגיעים ומרדימים אותך, לא בשונה מסמים אחרים ברשימה, אבל הפעם עם אישור מפסיכיאטר. הכדורים האלה ניתנים למי שסובל מחרדה, והפכו במהרה לסחורה חמה בשוק כשהבינו עד כמה הסם פופולרי בקרב אנשים שרוצים לראות ולא להיראות. עם השנים, הצריכה בתל אביב של כדורים במרשם עלתה, אך קהל היעד נשאר לרוב אותו האוכלוסייה – צעירים עד גילאי ה-30 שמעוניינים קצת לטשטש את המציאות. הכדורים נצרכים בעיקר על ידי צעירים ברחבי העיר לצד בירה בברים. סביר להניח שלא תמצאו את צרכני הדאונרים במועדונים, כי הם נרדמו כבר בבר והלכו הביתה.
מחיר: בין 250 ל-500 לקופסה, תלוי בגודל הכדור ומספר הכדורים בכל קופסה.

ג'ינה

סם שעדיין נפוץ מאוד בקרב הקהילה הגאה. הוא מרפה שרירים ומרגיע לחלוטין, מה שכנראה הופך אותו לסם אונס נפוץ בקרב הקהילה גם כן, אבל לגם סם הרגעה כשצורכים אותו במינונים הנכונים. הג'ינה ניתנת לבליעה, הסנפה וניתן לשפוך אותה למשקה ולשתות. ההשפעה היא לרוב לשעות בודדות ואנשים מספרים כי התחושות היו מדהימות כשהן היו במינונים הנכונים. ערבוב עם אלכוהול לא מומלץ כלל ויכול לערפל את החושים עד כדי איבוד הכרה, מה שהופך אותו – שוב – לסם אונס.
מחיר:50 מ"ג עשויים להגיע גם ל-1200 שקלים ויותר, אך צריך ממש מעט כדי להגיע לאפקט העירפול המבוקש.

• סמים
• סמים פסיכדליים
• חיי לילה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 910 // הלילה הזה

זו לא הפעם הראשונה שנטפליקס מתנסה בפסיכדליים. היה לה את הדוקו החמוד אבל חסר החשיבות Have a Good Trip וגם את הסדרה המצוירת הבערך-תיעודית (מבוססת על ראיונות אמיתיים) Midnight Gospel. ההפקה של "איך לשנות את דעתך", סדרה תיעודית המבוססת על רב המכר הנהדר של מייקל פולן (ראה אור בעברית בהוצאת פן), סופר ועיתונאי מדע וסביבה זוכה פרסים, היא אולי סוג של ניסיון תיקון: גם לעשות דוקו על העבר, ההווה והעתיד של סמים פסיכדליים והמין האנושי, אבל מבלי להישען יותר מדי על פילטרים יפים ועריכה מגניבה ובמקום זאת להדגיש את החלק הבאמת חשוב: מה פסילוסיבין, MDMA, מסקלין, LSD וכל החברים האחרים יכולים לעשות לתודעה האנושית.

התת כותרת המבטיחה של הספר היא "מה המדע החדש של הפסיכדליים מלמד אותנו על הכרה, מוות, התמכרות, דיכאון וטרנסצדנטליות", ואם הדוקו יוכל ללמד אותנו אפילו על רבע מזה – זה כבר נשמע טוב. ומחכים. ופותח את הראש. וגורם לראש להמריא גבוה גבוה. מייקל פולן עצמו הוביל את מלאכת העיבוד של הספר שלו לגרסה הטלוויזיונית, אז אפשר לכל הפחות לסמוך על כך שהוא יעשה צדק עם החומרים שלו עצמו. מה שבטוח, אם אתם רוצים להתחיל להרחיב את התודעה שלכם אבל אולי לא יותר מדי (בינתיים), אז ארבעה פרקים בנטפליקס הם בדיוק הדרך להרחיב את התודעה שלכם וגם קצת לצמצם אותה בסוף יום בו זמנית. אנחנו אוהבים שילובים.

איך לשנות את דעתך, זמין בנטפליקס החל מה-12.7

• המסך
• נטפליקס
• סמים
• סמים פסיכדליים
• דוקומנטרי

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

למה מזעור נזקים זה חשוב בכלל?בין אם אתם מאמינים שאנשים צריכים או לא צריכים לצרוך סמים, עובדתית זו המציאות. אחרי 70 שנה שבמהלכן נשפכו טריליונים של דולרים ברחבי העולם על המלחמה בסמים, צריכת הסמים בעולם רק ממשיכה לעלות. השיפט בפרדיגמה שמציעה לנו תפיסת מזעור הנזקים היא שהניסיון לצמצם אתצריכתהסמים נכשל, ועלינו להתמקד בצמצום שלנזקיהסמים.

גישת מזעור הנזקים היא פילוסופיה, תנועה חברתית עולמית, ודרך הסתכלות על מערכת היחסים בין אנשים לסמים. הגישה הזו היא עולם ומלואו והיא עדיין הולכת ומתהווה ברחבי העולם ואנחנו עוד ניגע בה הרבה בשבועות הבאים, אבל הפעם נתייחס פחות לרעיונות גדולים ותנועות עולמיות אלא נדבר הכי תכלס – הנה כמה כללי אצבע בסיסיים לצרכן האחראי.

ידע הוא כוח!

בעולם של הצפה במידע שהרבה ממנו הוא דיסאינפורמציה, שקרים, והנצחה של מיתוסים לא מבוססים – הכוח האמיתי הוא בלבור את המוץ מהתבן, ולאתר את הידע המבוסס והרלוונטי שבאמת מסייע לנו בתוך הרים של אשפה. כמעט כל חיפוש בגוגל אחר סם לא חוקי מסוים ייתן קודם כל המון תוצאות של כל מיני מכוני גמילה משונים שהרוב המוחלט של האינפורמציה בהם היא לא מדוייקת במקרה הטוב ושקרית לחלוטין במקרה הרע. הטור השבוע בא לתת הנחיות ודגשים כלליים, אבל בסוף תצטרכו למצוא לבד את המידע הספציפי לכל חומר וחומר שבחרתם להכניס לגוף שלכם.

אז איפה בכל זאת מוצאים אינפורמציה? הנה כמה המלצות למקורות מידע שימושיים ואמינים בנושא:

DrugScience– האתר שלהארגון של פרופ' דויד נאטשמלא במידע מהימן ומבוסס מדעית על סמים שונים.
PsychonautWiki– הויקיפדיה של הסמים ומשני התודעה התודעה, מלאה במידע על ההשפעות והסיכונים של כל חומר, מידע על מינונים ואפיקי צריכה, פרקטיקות מומלצות למזעור נזקים ועוד.
TripSit.me– אתר מלא בכל טוב שגם לו יש מעין ויקי-סמים משלו, מצומצם יותר מהקודם אבל עדיין מרשים.
Erowid– אתר מיתולוגי על סמים מכל הסוגים. כולל טונות של מידע, דיווחים מפורטים של חוויות של אנשים ועוד ועוד. הוא נראה כמו אתר מ-1996, אל תבהלו מזה.
מחקר וריפוי פסיכדלי ישראל (מרפ"א)– אתר מצוין בעברית עם סקירות מדעיות על חומרים ספציפיים וספריית מחקרים, בעיקר על פסיכדלים. האתר לא התעדכן זמן מה, אבל יש בו טונות של מידע שימושי, ובעברית!
יוע"סים– קבוצת טלגרם ישראלית שבה ניתן לשאול שאלות קונקרטיות על שימוש אחראי בסמים ולקבל תשובות אחראיות ומדויקות.

חדי האבחנה ישימו לב שיש הבדלים במידע שמופיע בכל אחד ממקורות המידע הנ"ל, הסיבה לכך היא שפשוט לא נעשה מספיק מחקר על סמים כדי לענות על הרבה מהשאלות החשובות לגבי צריכה אחראית ומושכלת של סמים. מומלץ להצליב מידע בין המקורות, וכמובן לא לעצור שם אלא להמשיך ולחפש מידע ממקורות נוספים.

ערכות בדיקה

בשוק שחור ונטול רגולציה אתם אף פעם לא יודעים מה אתם קונים, בעיקר כשזה מגיע לאבקות. אין שום דרך לקבוע שום דבר מוחלט על האבקה על פי הצבע או המרקם, והאמת היא שבלי בדיקת מעבדה אין לנו אפשרות לקבוע עליה שום דבר מוחלט באופן כללי. גם אם הסוחר שלכם הוא הכי סחבק בעולם ותמיד מפנק, זה לא אומר שהוא בהכרח יודע מה הוא מוכר (או במקרה הגרוע, עובד עליכם בכוונה).

אם יש לכם את האפשרות, כמובן שתמיד נחמד לשלוח דגימה למעבדה ייעודית כגון Energy Control בספרד כדי לקבל ניתוח מעמיק שלה ולדעת מה בדיוק יש לכם שם וכמה, אבל זה לא פרקטי עבור הרוב המוחלט של האנשים ברוב המוחלט של המקרים. על כן, יש לנו דבר מופלא שנקרא ערכות בדיקה.

ערכות בדיקה הם ריאגנטים כימיים, כלומר חומרים שמגיבים למולקולות ספציפיות ומשנים את צבעם בהתאם. כך למשל בדיקת מנדלין תגיב ל-MDMA בשינוי לצבע סגול-שחור, לקטמין בשינוי לצבע צהוב-חום, ולקוקאין בשינוי לצבע צהוב-כתום. ערכות בדיקה הן כלי נהדר, אך יש מספר דברים שחשוב לזכור לגביהן.

• התפקיד העיקרי של ערכות הבדיקה הוא לפסול נוכחות של חומרים מסוכנים או לא רצויים, הזיהוי של חומר ספציפי הוא משני ביחס לכך.
• חשוב להסתכל על שינוי הצבע ההדרגתי, אם ישנו יותר מחומר אחד בתערובת יתכן שתראו מספר צבעים אחד אחרי השני.
• תמיד כדאי לבדוק עם 2 ערכות בדיקה שונות לפחות. כל ערכת בדיקה מכסה חומרים שונים ומגיבה אליהם בצבעים שונים, ולעתים ישנם 2 חומרים עם צבעים מאוד דומים. הצלבת תוצאות של 2 בדיקות שונות או יותר מאפשרת לכם לקבל תשובה מדויקת יותר לגבי מה שיש לכם ביד.
• ערכות בדיקה הןחוקיות לחלוטיןלהחזקה ולסחר. ניתן להזמין אותן בארץ מ-ReageSheepאו ממגוון מקורות בחו"ל כגוןDanceSafe,‏Test Kit Plusועוד.

חשוב לזכור שערכות בדיקה אינן מדויקות ב-100%, אבל הן הכלי הכי טוב שיש לנו לשמור על עצמנו, לפחות עד שתהיה ליגליזציה מלאה ורגולציה של שוק הסמים.

דעו את המינונים

זה אמור להיות מובן מאליו, אבל מניסיוני בסצינה זה ממש לא –תמיד תדעו בדיוק מה המינון של מה שאתם לוקחים!חומרים שונים פעילים במינונים שונים, וחשוב מכך – מסוכנים במינונים שונים. חשוב להכיר את טווח המינונים הבטוחים של כל חומר ולהישאר בטווח הזה. משקל מיליגרמים פשוט ("משקל יהלומים") עולה פחות מ-200 ש"ח ויסייע לכם לשמור על עצמכם למשך שנים ארוכות.

מלבד החומר הספציפי שאתם צורכים, יש עוד פקטור חשוב שמשפיע על קביעת המינון – האופן בו אתם צורכים אותו.

אפיק הצריכה (ROA – route of administration)

יש דרכים רבות לצרוך סמים – בבליעה, בהסנפה, רקטלית, מתחת ללשון, בספיגה דרך העור, בעישון, בהזרקה לווריד, בהזרקה לשריר… לכל אופן צריכה יש את היתרונות והחסרונות שלו. כך למשל בעישון יש ספיגה מהירה מאוד של החומר, אבל עצם אופן הצריכה הזה לעתים קרובות פוגע בריאות. בבליעה בדרך כלל יש את זמן ההשפעה האיטי ביותר, אבל לעתים קרובות היא תהיה הכי בטוחה. חשוב להכיר את אפיקי הצריכה הנפוצים, על היתרונות והחסרונות שלהם.

אפיקי צריכה שונים עובדים אחרת עבור כל חומר – יש חומרים שיעבדו אפקטיבי יותר בהסנפה ויש כאלה שיעבדו טוב יותר בעישון. לאפיקי צריכה שונים יש תופעות לוואי שונות, וחשוב מכך – מינונים שונים. מינוני הסנפה לדוגמה בדרך כלל יהיו נמוכים יותר מהמינונים של אותו החומר בדיוק בבליעה. כשאתם ניגשים לחומר מסוים, חשוב לבדוק מה הם אפיקי הצריכה המתאימים ביותר עבורו ומהו טווח המינונים הבטוח עבור כל אפיק צריכה.

סט וסטינג

המושגים סט וסטינג מגיעים בעיקר מעולם הפסיכדליה שבו לא כל כך נגענו הפעם, אבל הם רלוונטיים לכל הסמים, והאמת היא שלכל סיטואציה בחיים בכלל, בלי קשר לצריכת סמים. סט הוא המיינדסט, כלומר המצב הרגשי והנפשי שאיתו אנחנו ניגשים לסיטואציה. הסטינג הוא הסביבה שבה אנחנו נמצאים, הפיזית והחברתית.

חשוב לקחת בחשבון את הסט והסטינג שבו אנחנו נמצאים ברגע נתון כדי לקבל החלטה אחראית ונכונה יותר עבורנו לאותה סיטואציה. למשל, אם אני בתקופה חרדתית, לקחת ממריצים שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא הגברה של חרדתיות – זה כנראה לא רעיון כל כך טוב. אם אני במסיבת בריכה, כנראה שלקחת חומר כמו קטמין שפוגע ביכולות המוטוריות שלי עלול להיות מסוכן. אם אני בחברה של אנשים שאני לא מכיר כל כך טוב או לא סומך עליהם, בחירת הסמים שלי צריכה להיות בהתאם.

שילובים: הכי טוב בלי

הדבר הכי חשוב לזכור לגבי שילובי סמים הוא –לא לשלב זה תמיד יותר בטוח!רוב האנשים בכל זאת ירצו לשלב במוקדם או במאוחר. אז איך יודעים מה בטוח? יש כלל אצבע די פשוט שאני קורא לו "הרמזור", שיכול לתת מושג כללי לגבי שילובים בין שתי משפחות החומרים העיקריות – מדכאים (כגון אלכוהול, נוגדי חרדה, ג'י, קטמין, ואופיאטים) וממריצים (כגון קוקאין, אמפתמין, MDMA, וגת כולל נגזרות ה-MMC השונות).

מדכאים עם מדכאים – מסוכן– עלול להוביל לעילפון, אבדן זכרון, דיכוי נשימתי ואף מוות.
ממרצים עם ממריצים – בעייתי– ממריצים מגבירים את הדופק ומצרים את כלי הדם, זה גם ככה יוצר עומס על הלב ומערכת הדם ושילוב של יותר ממריץ אחד יחד עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים ללב.
ממריצים עם מדכאים – לנקוט בזהירות– שילוב מאוד פופולרי משום שהממריצים מנטרלים את האפקט המרדים שיש לחומרים מדכאים, אבל לעתים קרובות זה גורם לאנשים לצרוך הרבה יותר ממה שהם רגילים. כך למשל בשילוב של אלכוהול עם קוקאין אנשים מרגישים פחות שיכורים ועלולים לשתות הרבה יותר מדי.

כמובן שזה כלל מאוד כללי ותמיד חשוב לבדוק ספציפית את השילוב של כל חומר וחומר לפני שאתם מערבבים ביניהם. אם כי כאמור,תמיד עדיף פשוט לא לערבב.אם אתם נוטלים תרופות כלשהן, בין אם במרשם ובין אם סתם לקחתם אדוויל כי כואב לכם הראש, חשוב לקחת גם אותן בחשבון. למידע לגבי שילובים ספציפיים, כדאי להכיר את טבלת השילובים המפורסמת שלTripsit.meשמכסה הרבה מאוד חומרים ותרופות שונות.

מעבר ל"מזעור נזקים"

אמנם המונח הזה כבר ממש התקבע בתודעה ובתרבות, אך יש בו גם משהו בעייתי משום שהוא מניח מראש שסמים הם קודם כל מזיקים, וכל מה שאפשר לעשות זה רק למזער את הנזקים שלהם. זה יוצר תמונת מציאות מטעה, כי הרי אנחנו מיישמים את העקרונות של תפיסת מזעור הנזקים כמעט בכל פעולה שלנו ביומיום – כשאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה לפני שאנחנו חוצים כביש, כשאנחנו שמים כפפות במטבח לפני שאנחנו מוציאים משהו חם מהתנור, וכשאנחנו שמים קונדום לפני סקס.

בדומה לכל אלו, צריכת סמים היא פשוט עוד פעולה יומיומית שאנשים יכולים לעשות ויש לה את הסיכונים שלה. כפי שהטאבו סביב מיניות והיעדר חינוך מיני הביא להפצה של מחלות מין, הריונות לא רצויים, ופגיעות מיניות שונות – כך גם הטאבו והיעדר החינוך סביב סמים מביא לפגיעה במשתמשים ובאנשים הקרובים אליהם. בדיוק כמו עם מיניות, הדחף האנושי לשנות את תודעתנו חזק יותר מכל תפיסה שמרנית שאומרת שאנחנו לא צריכים לעשות את זה. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא לגשת לנושא באחריות ולאפשר לעצמנו ולאחרים לעשות את זה בצורה הבטוחה ביותר.

• בתודעה
• סמים פסיכדליים
• קוקאין
• סמים
• קטמין