Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
צפון תל אביב קופצת ראש: כל הפרטים על הקאנטרי העירוני החדש
חזה או פרפר? קאנטרי נאות אפקה. צילום: באדיבות עיריית תל אביב יפו
הקאנטרי הוותיק בשכונה הצפון-מזרחית בעיר מושק מחדש - והפעם בניהול עירוני, עם בריכה בעלת חמישה מסלולים, חדר כושר, סאונה ומשחקיה לילדים. אם תתחילו להתאמן עכשיו, אולי תהיו מוכנים לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028
תושבי ותושבות שכונת נאות אפקה, זה הזמן להתחיל לעבוד על שחיית הפרפר שלכם, והקאנטרי העירוני החדש שנפתח מחדש בימים אלה יאפשר לכם לעשות בדיוק את זה (וגם עוד כמה דברים). השיפוץ הארוך שעבר הקאנטרי לאחר שעבר לידיים עירוניות כלל תיקון ליקויי בטיחות והתאמה לסטנדרט בטיחות העירוני, שיפוץ יסודי של כל המבנה, החלפת תשתיות, החלפת מערכת החשמל, שיפוץ הבריכה, שיפוץ המלתחות והשירותים, שיפוץ מכון הכושר, שיפוץ אולם הסטודיו, החלפת המדשאות ועוד.
הקאנטרי, שנפתח בעונה שאנחנו הכי זקוקים בה לצינון (ובמקביל, בפעם הזו אחת לארבע שנים שבה כולנו הופכים למומחים לשחייה,) ממוקם ברחוב קהילת סלוניקי 6 בשכונת נאות אפקה א', ליד השכונות הדר אפקה, רמת החייל ונאות אפקה ב'. עד כה הקאנטרי פעל תחת ניהול חברה פרטית, אך כעת עבר לבקשת נציגות הדיירים באזור לניהולה של עיריית ת"א-יפו, שהשקיעה בו שישה חודשי שיפוץ ו-30 מיליון שקלים כדי לקרב אותו לסטנדרט הקאנטרי העירוני, כדי שלא תקנאו בתושבי שהתארגנו על מנוי בקאנטרי העלייה.
אפילו צל קיבלתם. קאנטרי נאות אפקה. צילום: באדיבות עיריית תל אביב יפו
עכשיו, כשהוא חדש מהניילונים תוכלו לבוא להגיע לשחות באחד מחמשת מסלולי הבריכה; לעבוד על השרירים במכון הכושר, אולם הסטודיו או מתחם האימונים הפונקציונליים; ואחר כך להתפנן בסאונה או להרגע בבית הקפה שבמתחם. ההורים שכבר הפסיקו לספור עוד כמה ימים נותרו לחופש הגדול (25, שמחנו לעזור) יוכלו להסתייע במתחם משחקיה במדשאות, חוגים ופעילויות לכל המשפחה.
קאנטרי נאות אפקה. צילום: באדיבות עיריית תל אביב יפו
עוד שכנה מצפון שהתחדשה לאחרונה בבריכה משופצת היא שכונת צהלה, שגם הקאנטרי השכונתי שלה עבר לבעלות וניהול עירוני. זאת בזכות המדיניות הנוכחית של העירייה, ששופת להפוך כמה שיותר מהמתחמים מהסוג הזה לכאלה בבעלות עירונית – כדי לאפשר רמה אחידה (וגבוהה כמה שיותר) של תרבות פנאי לתושבי ותושבות העיר ובמקביל לדאוג לכולנו להיות חטובים מאי פעם. ותראו מה זה – המתחם ברובו גם מוצל, אבל אנחנו ממליצים על כובע וקרם הגנה בכל רגע נתון. קאנטרי קהילתי נאות אפקה, קהילת סלוניקי 6.כל הפרטים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: הרומן הכי סוער של הקאנטרי מקבל את הסדרה שלו
ג'סיקה צ'סטיין ומייקל שאנון ב"ג'ורג' ותמי" (צילום: יחסי ציבור)
ג'סיקה צ'סטיין ומייקל שאנון שורפים את המסך ב"ג'ורג' ותמי", סיפור אהבתם המורכב והמעונה של אגדות הקאנטרי ג'ורג' ג'ונס ותמי וויינט, בהפקה משובחת שמכוונת לכל הפרסים הגדולים האפשריים (הם אפילו שרים בעצמם)
מוזיקת הקאנטרי אף פעם לא ממש תפסה מחוץ לארצות הברית, ואפשר להתווכח אם זה חבל או לא, אבל אגדות רומנטיות ברמה הוליוודית דווקא תפסו חזק ועולם הקאנטרי התוסס והיצרי סיפק את אחת הגדולות שבהן: סיפור אהבתם הסוערת של תמי ווינט וג'ורג' ג'ונס. ב-2016 זה היה אמור להפוך לסרט ביוגרפי עם ג'סיקה צ'סטיין וג'וש ברולין, החיים עצמם גלגלו את התסריט לסדרת טלוויזיה בת שישה פרקים בשואוטיים/פאראמונט+, ברולין הלך ומייקל שאנון בא במקומו, והתוצאה היא "ג'ורג' ותמי" שפרק הבכורה שלה שודר אמש בארצות הברית.
https://www.youtube.com/watch?v=DjrEeuQ5838
במרכז העלילה, כאמור, נמצא הרומן שניצת בין וויינט וג'ונס ב-1968, כשהוא אחד מכוכבי הז'אנר הגדולים והיא רגע לפני הפריצה הבאמת גדולה שלה, אבל הסדרה פותחת תמונה רחבה מאוד ולא מתמקדת רק ביחסים המורכבים והמעונים בין שני הכוכבים אחרי שיחסי הכוחות השתנו, עם כל קלישאות ההרס העצמי, האלכוהוליזם והכדורים. וויינט, בניגוד למה שהשתמע אולי מלהיטים כמו "Stand By Your Man", לא הייתה אישה קטנה וכנועה. ג'ונס היה בעלה השלישי ואהבתה הגדולה ביותר, אבל בסך הכל התחתנה חמש פעמים ופילסה לעצמה דרך בכל הכוח בעולם שנשלט על ידי גברים. הסדרה, לפי מה שסיפרה בתם של ג'ורג' ותמי ששיתפה איתה פעולה, מביאה תמונה אותנטית ולא מיופה של הדרמה הרומנטית ביניהם.
https://www.youtube.com/watch?v=ypHfr42IicU
צ'סטיין ושאנון חורכים את המסך בפרק הראשון בהופעות ששוות אוסקר (והעובדה שהם שרים בעצמם מוסיפה לדמויות איזו פגיעות), הקאסט כולל גם מתנות כמו וולטון גוגינס האדיר וביל זאהן המעולה (בתפקיד הבעל החמישי של וויינט, הסוכן והאמרגן ג'ורג' ריצ'י), ואם המורכבות ביחסים ההרסניים והאלימים שניהלה וויינט בחייה תעלה על המסך יפה, יש לנו כאן כנראה פיסת אמריקנה משובחת שיהיה שווה לעקוב אחריה.
>> "גורג' ותמי", סדרה מוגבלת, שישה פרקים, עכשיו בפארמאונט+
אלברט לי, מאמני הקאנטרי הגדולים בעולם, זוכה שני פרסי גראמי וחמש פעמים ברציפות כגיטריסט הקאנטרי הטוב ביותר מטעם "Guitar Player Magazine" מגיעלהופעה אחת שתתקיים ב־10 באוקטובר ברידינג 3. אלברט לי מכונה בפי רבים "המאסטרו של הגיטרה" בשל יכולתו המופלאה והבלתי נתפסת של פריטה היברדית (מפרט ואצבעות במקביל). במהלך השנים ניגן עם שמות ענקיים כמו אריק קלפטון, ג'ו קוקר, שריל קרואו ואחרים. לקראת הופעתו בחר לי כמה מהקטעים שעיצבו את אישיותו המוזיקלית.
הבחירות של אלברט לי:
Emmylou Harris – "Making Believe"
זו זמרת שליוויתי במשך שנים רבות בשיר הכי מרגש שלה.
Chet Atkins – "Wildwood Flower"
אחד הגיטריסטים שהכי השפיעו עליי בחיי. והקטע הזה היה אחד הראשונים שלמדתי לנגן בגיטרה!
Eric Clapton – "Lay down Sally"
כשהתקבלתי ללהקה של אריק זה היה השיר שהכי אהבתי לנגן בגלל המקצב הקליל שלו שהיה שונה משירי הבלוז ה"רגילים" שניגנו.
Brent Mason – "Don't Try This At Home"
מדובר לדעתי בגיטריסט הקאנטרי המעניין ביותר בימינו! זה קטע מאוד מסוכן – אל תנסו בבית.
The Time Jumpers – "I Miss You"
חבורת הנגנים המוכשרים מנאשוויל כתבו שיר לכבוד חברת ההרכב והזמרת הנפלאה Dawn Sears, שנפטרה לא מזמן. מאוד ריגש אותי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
פסיכדליה, קאנטרי, גוספל ומלנכוליה לריכוך הנחיתה הקשה מפרימוורה סאונד. לא, זאת לא תוכנית סיכום פסטיבל, אלא יותר כמו שעה של הסתגלות למצב - עם מוזיקה מעולה
הרכב קנדי ממוצא אסייתי (לא ממש מפורט מאיפה באסיה, אבל עושה רושם שיפני) שמשלב אופרה, סטונר ופרוג, אלמנטים אינדיאניים ופרפורמנס ארט מטורף. נחשפתי אליהם לראשונה בהופעה בפרימוורה 2014 ותוך כדי החזרה מהפסטיבל השנה, והנסיונות להסתגל בחזרה למציאות, נזכרתי בתדהמה שאחזה בי בהופעה שלהם. מתוך האלבום "Uzu" שיצא לפני שלוש שנים.
Don Nix – "The Shape I'm In"
מורידים הילוך עם מפיק מוזיקלי שעבד עם בלוזיסטים ענקיים כמו אלברט קינג, פרדי קינג, ג'ף בק וג'ון מייאל, אך כיוצר בפני עצמו נותר די עלום. החומרים של ניקס נגעו יותר בסאות'רן רוק, סול וגוספל והקטע היפהפה הזה לקוח מתוך אלבום הסולו הראשון שלו, "Living By The Days" מ־1971.
Don Nix – Living By The Days
Dennis Wilson – "River Song"
האח שנחשב תמיד לפחות מוצלח בביץ' בויז, הסנדוויץ' בין בריאן וקארל וילסון, הוכיח את עצמו כמתופף, מפיק מוזיקלי, כותב שירים וזמר נהדר – ואף הוציא אלבום סולו מהמם ב־1977. "Pacific Ocean Blue" צריך להיות קלאסיקת קוק סבנטיז לא פחות מ־"Rumours" של פליטווד מק.
"I'm lookin' for some country life \ Some kickin' room no more city life, I want the river"
Dennis Wilson – Pacific Ocean Blue
Gene Clark – "Spanish Guitar" [Live]
ג'ין קלארק הוציא את אלבום המופת הלא נורמלי "No Other" ב־1974, אך לא זכה להצלחה מיידית. עוד דוגמה לאלבום שזכה למעמד הראוי רק אחרי שנים. אבל דווקא בחרתי שיר שלקוח מתוך אלבומו היפה אף הוא – "White Light" – כאן בגרסת לייב מהופעה שהתקיימה באמצע הסבנטיז ועולה בהרבה על המקור שבאלבום. ג'ין קלארק היה יוצר ענק ואם עוד לא האזנתם ל־"No Other" – רוצה בבקשה.
"And the right and the wrong and insane \ And the answers they cannot explain \ Pulsate from my soul through my brain \ In a spanish guitar"
Gene Clark – Silverado '75 Live & Unrealesed
Love – "The Red Telephone"
האהבה של ארת'ור "לאב" לי ב־"Forever Changes" הייתה צבעונית מאוד, מה שאומר שהיא כללה גם לא מעט גוונים כהים, אפלים. משהו בשיר הזה כל כך מלא אימה לטעמי.
"They're locking them up today \ They're throwing away the key \ I wonder who it'll be tomorrow, you or me?"
Love – Forever Changes
Psychic Ills – "I Don't Mind" feat. Hope Sandoval
חוזרים מסיקסטיז והסבנטיז בחזרה לעכשיו עם קטע נהדר מהחדש של סייקיק אילז בדואט מופלא עם המלאכית הופ סנדובל, סולנית להקת מאזי סטאר. באלבום החדש שלהם, "Inner Journey Out" הלהקה מתכתבת עם השירים ששמענו קודם, עם הגוספל והקאנטרי־רוק. סייקיק אילז יופיעו ב־22 ביוני בלבונטין 7.
Psychic Ills. צילום: יח"צ
Mazzy Star – "California"
17 שנה אחרי האלבום "Among My Swan" חזרו מאזי סטאר עם האלבום "Seasons of Your Day" ב־2013 – וזה אחד השירים הכי יפים בו. אל סיבוב ההופעות שקידם את האלבום התלוו הסייקיק אילז ששמענו קודם כמופע הפתיחה.
Mazzy Star – Seasons of Your Day
Ox4 – "Sexual Fantasies"
הרכב ירושלמי שאני אוהב מאוד ומייחל שיחזור להופיע ולהקליט.
OX4 – Hyper
Morgan Delt – "Make My Grey Brain Green"
מוטציית השפעות של Love והרכבי פופ אקספרימנטליים מהחוף המערבי. מתוך אלבום הבכורה של דלט מ־2014.
Morgan Delt
Shannon &The Clams – "I Just Wasn't Made For These Times"
רק לפני שבוע זכינו לשמוע ברעננה את כל "Pet Sounds" של הביץ' בויז בלייב. ובכן, לכבוד 50 שנה לצאת האלבום הוציאו אנשי פסטיבל הסייק באוסטין, Levitation, אלבום מחווה בהשתתפות הבלאק איינג'לס, Night Beats, The UFO Club ועוד. את הביצוע הזה אהבתי במיוחד.
Levitation Festival’s A Tribute To Pet Sounds Compilation
Psychic Ills – "Love Me Two Times"
ואם כבר באלבומי מחווה עסקינן, לפני שנתיים יצא "A Psyche Tribute To The Doors" עם הרייבונטס, קליניק והסייקיק אילז ששמענו קודם. אחלה קאבר, שאפילו שלא משנה המון בשיר, עדיין מצליח להפוך אותו למשהו שהוא לגמרי בסטייל של הלהקה המבצעת.
A Psyche Tribute To The Doors
The 13th Floor Elevators – "Reverberation"
אם יש להקה של מוזיקה פסיכדלית שמזוהה יותר מכולן עם הגראז' והפסיכדליה של אוסטין, טקסס ושבלעדיה כנראה אף אחת מהלהקות שאזכרתי בשני השירים הקודמים לא היו קמות – אז זו The 13th Floor Elevators של רוקי אריקסון.
The Psychedelic Sounds of the 13th Floor Elevators
Teho Teardo & Blixa Bargeld – "DHX 2"
עוד הופעה מומלצת שעומדת לפקוד אותנו היא זו של המלחין האיטלקי טיהו טראדו יחד עם בליקסה ברגלד – איש הלהקות הבאד סידס (של ניק קייב) ואיינשטירצֵנדֵה נוֹיבּאוּטֵן. השניים יגיעו יחד ב־15 בספטמבר לרידינג 3 רגע אחרי שהוציאו אלבום מעולה יחד – "Nerissimo" שמושר בגרמנית, אנגלית ואיטלקית.
ממטאל לקאנטרי: ריאיון עם להקת OSOG לרגל האלבום החדש
אביטל תמיר היה הסולן של בצפר, מלהקות המטאל הישראליות הראשונות שזכו להצלחה משמעותית בחו"ל. אבל אחרי שלמד על בשרו שבסצנת המטאל חסרה רוח רוקנ'רול, הוא לקח ליד מנדולינה ועבר לנגן דווקא פולק אמריקאי. כעת הוא וההרכב החדש שלו, OSOG, משיקים אלבום שני. ריאיון
הלוק של אביטל תמיר, סולן להקת On Shoulders of Giants (בקיצור OSOG) מרמז שהוא לא תמיד ניגן את הבלוגראס הממזרי (פולק אמריקאי מאוד עם טוויסט רוקנ'רול) שהוא יוצר כיום. הוא גבר גדול, חברותי ודברן, מקועקע מאוד ומזוקן מאוד – מהסוג שמסתובבים איפה שעושים מוזיקה קשוחה ורועשת. ואכן, את רוב הקריירה המוזיקלית שלו תמיר עבר כסולן להקת הגרוב־מטאל בצפר, שהייתה להקת המטאל הישראלית הראשונה שהוציאה אלבום בחברת תקליטים גדולה בחו"ל (רודראנר רקורדס). אבל עברו כבר כמה שנים מאז שהוא לקח ביד מנדולינה ואסף סביבו מספר משתנה של נגנים לחבורת OSOG. בשבת (4.6) היא תשיק את אלבומה השלישי, בבמה שאליה לבטח לא היה מגיע עם בצפר: מרכז ענב לתרבות.
"מאז שבצפר הצליחה והתפרסמה ונהייתה בינלאומית וגדולה, הייתי בתהליך ממושך, של שנים, בניסיון להבין איפה אני מביע את עצמי מוזיקלית", אומר תמיר. "מהרגע שזה הצליח, אנשים זיהו אותי רק עם זה. תמיד התעסקתי עם עוד סוגים של מוזיקה, ונהיה לי מאוד חשוב לעשות שאנשים יכירו אותי גם בזכות זה. בסוף 2013 בצפר שחררה את האלבום האחרון שלה ו־OSOG הפכה ללהקה בתהליך מאוד אורגני. אני לא התכוונתי לעזוב את בצפר, אבל אז הם התכוונו לעשות מופע לציון עשור לאלבום 'Down Low' (האלבום הראשון של הלהקה שיצא ברודראנר – ע"ק), והבנתי שרגשית אני לא שם, שלא בא לי להתעסק עם החומרים האלה. מטאל הרגיש כמו משחק שאני משחק. זו תעשייה כל כך לעוסה, עם חוקיות כל כך ברורה של איך דברים צריכים להישמע. אתה מביא את האלבום למי שעושה את המיקסים ומחליפים לך את הסאונד של התופים בסימפולים ומיישרים הכל במחשב, ואתה כבר יודע איך אתה צריך להישמע בשביל למכור תקליטים. אז עכשיו אני מתעסק בדבר ההפוך: מוזיקה מכלים אקוסטיים מעץ".
"מה שהפריע לי במטאל זה המוסד של הכוכבות", מסכם תמיר את השנים הרועשות, "רוב המעריצים היו ילדים, ומשנה משנה הם מתחלפים, עוזבים את המטאל ובאים ילדים חדשים שמחליפים אותם, ונמאס לי, לא רציתי את זה יותר. וזה מאוד כיף להיות מוערך במקצוע שלך, אבל לא בא לי יותר להתחבא בבאקסטייג', את כל הריטואל שמסביב לזה. בא לי להיות מוזיקאי שמנגן ולוחץ את הידיים לאנשים בסוף ההופעה. אבל כשאתה בלייבל כמו רודראנר, יש כל כך הרבה חוקיות – לגבי מה שמותר לך להגיד, איך שמותר לך להתנהג – שזה כל כך לא רוקנ'רול".
כשאתה נוסע לאמריקה ומנגן שם פולק אמריקאי, אתה לא מרגיש שאתה מוכר קרח לאסקימוסים?
"מבחינתי OSOG תמיד הייתה הקוריאני ששר זוהר ארגוב ובא לארץ לעשות פה מוזיקה מזרחית. חשבתי שזה אפילו לא למכור קרח לאסקימוסים, אלא אין סיכוי שהם יזהו את זה בתור אמריקנה או קאנטרי, בגלל הכלים, אנחנו לא באמת עושים בלוגראס, אנחנו לא משם. אבל באמריקה החוויה הייתה שונה לגמרי. פגשנו אנשים מסנט לואיס שאמרו לנו, אתם הרבה פחות מושפעים מרוקנ'רול מלהקות הפולק שלנו. סיפרתי את זה לקרובת משפחה שלי שהיא בלשנית, והיא אמרה שרואים את זה כל הזמן: ככל שבן אדם מתרחק יותר מהמולדת שלו, ככה הוא מדבר שפה יותר תקנית. אנחנו נחשפנו למוזיקה הזאת דרך תקליטים, מרחוק".
שאר הנגנים שלOSOGבאים מרקע דומה לשלך?
"הגרעין של חמשת החברים שמרכיבים את OSOG הוא מהמטאל, מהפאנק, שהתפתח במתכונת הנוכחית שלו מנגנים שהתאספו אצלי בבית לג'אם אחרי הופעת מחווה לפנטרה. עכשיו הצטרפו עוד נגנים שמגיעים מעולמות הג'אז והקלאסי, שיש להם בערך אותו קילומטראז' שיש לנו עם מטאל, מה שנותן לכולם מקום לצאת מהקופסה שלהם".
ואתה מרגיש את ההבדל בעבודה בין האסכולות האלה?
"זה מורגש בהתחלה, כשמישהו מצטרף להרכב. יש תהליך של סינתזה כל הזמן. חשוב להבין שאנשים שהתעסקו רק בג'אז וקלאסי כל החיים שלהם, גם הם מרגישים בקופסה. זה ברור שתמיד ב־OSOG הפער בין הנגן הכי מלומד והכי פחות מלומד הוא היסטרי. אחד הוא מאסטר על הכלי שלו לעומת מישהו שהרים את הכלי בסך הכל לפני שלוש שנים. הוא תינוק. אבל מה שהם עושים ביחד, זו הנקודה. זה להנגיש בחזרה דברים כמו כינור ומנדולינה ולהגיד, כל אחד יכול לנגן על זה, לא צריך להתחיל בגיל 4 כדי שיהיה לך מותר לגעת בכינור. מצד שני אני רואה בדיוק איפה הג'אזיסטים והקלאסיקאים לומדים בהרכב, שזה לא טכניקה. את הכיף. שזה משהו שהפאנקיסטים והמטאליסטים מכירים היטב".
OSOG ישיקו את האלבום החדש במרכז ענב לתרבות, אבן גבירול 71 תל אביב, שבת (4.6) 21:00, 56 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![Psychic Ills. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/04/sizes/Psychic-Ills-h_wo_500_281.jpg "Psychic Ills. צילום: יח"צ")
