נתלי מון הצליחה להשיג כרטיס לאירוע הנחשק (שנערך זו השנה ה-3) לאחר שמשפחה אחרת נכנסה לבידוד - ושרדה כדי להביא לנו יומן מסע ישירות מן השוחות בגינת דובנוב: החל מהתחקיר המקדים של בתה (6), דרך ההפעלות לילדים ולמבוגרים (בועות במקום מקלחת, סטנד-אפ נטול קללות) ועד ההתקפלות הקשוחה בבוקר - לפני שהגיע הקרטיב
אמרתם לינה תחת כיפת השמיים, עם אבטחה, אירוח מהודק והפעלות לילדים – אמרתם קמפינג קרוב לבית, האירוע שמפעילה עיריית תל אביב זו השנה השלישית. הבונוס: אפילו לא צריך להזיז את האוטו. הקמפינג, כפי שרומז שמו, מתרחש בגינות העיר החל משעות אחר הצהריים בחמישי ועד שעות הבוקר בשישי. השנה הוא התקיים בשבעה מוקדים במקביל: פארק החורשות, פארק מנחם בגין, גינת דובנוב, גן העצמאות, גן המייסדים, גן שושני ולראשונה – בבריכת נווה גולן ביפו. מדובר באירוע מבוקש מאוד שהכרטיסים אליו (50 שקלים בלבד למשפחה) נחטפים בננו-שניות מרגע פתיחת ההרשמה. ההכרזה למחזיקי כרטיס דיגיתל מתפשטת בקבוצות הווטסאפ של ההורים בעיר ומאותו רגע המאחרים נמצאים במירוץ להשיג כרטיסים מאלה שמשנים את דעתם. ברגע האחרון, יממה לפני שהתחיל הקמפינג, הצלחתי להשיג כרטיס ממשפחה שנכנסה לבידוד. הקורונה שלהם היא הקמפינג שלנו.
17:00 מתייצבות בגינת דובנוב
הגעתי לגינת דובנוב עם אוהל, צידנית, שני שקי שינה וילדה נדהמת בת שש שלא הפסיקה לשאול: "כאן נישן אמא? איפה שמשחקים? ליד המתקנים? בגינה? וזה מותר? לא יגרשו אותנו?".הסברתי לה שיש יום בשנה שמותר להקים בו אוהל בגינות המשתתפות באירוע ולא רצוי לנסות את זה בימים אחרים או שנקבל קנס. תוך כדי ההסבר על המערכת המוניציפלית התור היעיל התקדם במהירות וקיבלנו צמיד: אדום למי שהסכימו להצטלם עבור מגנטים "ואולי עבור הפייסבוק", סגול עבור סרבני התמונות. קיבלנו גם ברכת שלום אדיבה מהנהלת קאנטרי חשמונאים שהייתה אמונה על האירוח והסבר שהמרכזים הקהילתיים השונים בעיר מארחים כל אחד בתחומו הגיאוגרפי את האירוע. אחר כך חתמנו על מסמך בו הבטחנו להקשיב להוראות האבטחה ולא להדליק אש או לשתות אלכוהול במתחם. כבר הבנתי שאינדינגב זה לא, אז דילגתי על השאלה אם מותר ירוק. כחלק מהליך ההרשמה קיבלנו גם ערכת ברוכות הבאות ומשולש פיצה. אחלה פתיחה.
17:30 מתמקמות, מקימות ומכירות את השכונה והשכנים
הקמפינג מתנהל במתחם המדושא של דובנוב, לא רחוק מהמתקנים, ומוקף גדרות זמניות ומחסומים כחולים. פריים לוקיישנס מתחת לעצים המצלים נתפסו על ידי מי שהשכילו להיכנס לפנינו, אז בחרנו במקום סביר אחר. הקמנו את הבית הזמני שלנו ללילה, ויצאנו לסיבוב במתחם ובירור עם השכנים האם לדעתם העירייה תאפשר לסבלט את האוהל ובכמה. המתחם אורגן עם 'עמדת קבלה' שבהמשך הפכה לעמדת מודיעין, בה עמדו אנשי החשמונאים, פינת צ'יל עם מחצלות, כריות ושני ספסלים והגביע הקדוש – פינת מטבח עם מקרר פעיל, מיקרוגל, קומקומים וכל הדרוש לצורך הכנת שתייה חמה. פייר, התרשמנו. מחוץ למתחם אך בקרבה מספקת אליו ולברזיות, שורת שירותים כימיים וגם מתקן רחיצת ידיים נוסף שהופעל על ידי לחיצת המשאבה עם הרגל. זה אולי נשמע פעוט אבל עבור הורים לפעוטות זאת הפעלה מובהקת. בדרך חזרה לאוהל סייענו לשכנה להקים את שלה. אין כמו ערבות הדדית.
18:00 ההורים מקבלים שיעורי בית
ילדים ברחבי המתחם פותחים את ערכת ברוכות הבאות שקיבלנו בכניסה. מדובר בערכה שללא ספק הושקעה בה מחשבה רבה. העוללה הוציאה בהתרגשות מתיק ממותג קאנטרי חשמונאים: כדור משחק מתנפח, עפיפון להרכבה, שלושה סיפורונים של סיוון גולדשטיין הניתנים לצביעה (לא לצרף צבעים היה ללא ספק פספוס קטן) ופנס לילה עם סוללות מצורפות. הסרתי את הכובע בפני צוות החשמונאים על המחשבה והפרטים המוקפדים כמעט כפי שקיללתי אותם על הצורך לנפח את הכדור ולהרכיב את העפיפון. מזל שבין החברים שהגיעו איתנו היה חבר מקצוען שהביא משאב. מהר מאוד היא חוברה לחשמל בפינת המטבח לטובת הכלל. הילדים התרוצצו עם הכדורים והעפיפונים וההורים ישבו ודיברו ביניהם. חלק מהנופשים פתחו בקבוקי בירה והתבקשו באדיבות רבה על ידי המאבטחים לצאת אתם לחלק הלא מגודר של הגינה.
18:30 סדנת בועות סבון
להטוטן מומחה בבועות סבון מקסים את הילדים וההורים כאחד. הילדים לומדים לעבוד עם כלים מייצרי בועות שונים, מתאמנים ביצירת בועות בידיים ונהנים מאוד. אנחנו מסכימים בינינו שאפשר להחשיב את הסדנה כמקלחת לאותו ערב.
20:00 מקנפנגים ונהנים
רוגע במתחם. ברקע עמדת דיג'יי מדוגמת עם פלייליסטים. הילדים משחקים. ההורים קצת מתערבבים ביניהם ובעיקר עם החברים שהביאו מהבית. הצוות אמנם דאג לשולחנות וכיסאות פלסטיק אבל רוב האנשים מעדיפים נשנוש מתמשך ליד האוהלים. משחקי חברה ומוצרים להרחקת יתושים הם מוצר מבוקש כאן.
21:00 מי על העמדה?
אחרי שורה של שירים תמוהים ביידיש וקלאסיקות כמו סימונה מדימונה שגרמו לנו לתהות מי על העמדה, עולה זמרת שלצערי לא קלטנו את שמה. בעמוד ההרשמה לקמפינג ההופעה הוגדרה כ"שחיתות, ריגושים ודקאדנס במחזות הזמר 'שיקגו' ו'קברט' בליווי פסנתרן". בפועל ההופעה רצופה בעוד להיטי יידיש ומה שעושה רושם כשירים שנשלפו משירה בציבור בבית אבות. רוב האנשים לא טורחים להגיע לפינת הצ׳יל מול הבמה המאולתרת. מביך.
22:00 נגה דיאנג׳לי מופתעת ומפתיעה
עושה רושם שסיימנו עם היידיש. נגה דיאנג׳לי, סטנדאפיסטית, עולה להופיע ומופתעת מהכמות העצומה של הילדים. "הכנתי חומר אחר לגמרי אבל לא נראה לי שהוא יתאים", היא אומרת ואכן היא מצליחה להעביר הופעה שלמה באלתורים תוך שיתוף הקהל הצעיר ובלי לקלל אפילו פעם אחת. מרשים. הילדים עפים עליה. ההורים קצת מתאכזבים. הם ציפו להופעה עבורם. בסיום כולנו מסכימים שזה היה אלתור מושלם ושנצטרך להגיע להופעה נוספת שלה. רצוי במזגן.
23:00 אבטיח ומלון וקיץ
המארחים מהחשמונאים עוברים עם מגשי פירות בין האוהלים. אנחנו שוב מתרשמים מרמת האירוח והמחשבה על הפרטים הקטנים. כתושבים אסירי תודה אנחנו מחליטים לא להביך את המארחים, פותחים את בקבוק היין באוהל ומוזגים אותו לכוסות אטומות.
24:30 הילדים מתעלפים (וזה דבר טוב)
הילדים האחרונים במתחם צונחים ורוב ההורים יושבים מחוץ לאוהלים ומדברים. הנושא החם: רמת הארגון של העירייה. עפות כאן הרבה מחמאות ובצדק. אנחנו מסכמים בזה שלישון בגינת דובנוב זה ביזארי ומאחלים זה לזה לילה טוב.
01:30 המאחרים לנשף
משום מה יש אנשים שהחליטו להגיע ממש עכשיו לקמפינג. הם מקימים את האוהל שלהם במקום פנוי לא רחוק מאיתנו. הקב״ט ניגש למישהו שהחליט להכין קפה על פינג'אן קטן, מבקש ממנו בנימוס לא לגרום לשריפה במתחם ומנחה אותו לפינת הקפה. כולם פה אדיבים מאוד. כמעט לא מתעוררים ריבים או ויכוחים. הקב״ט חוזר ועוצר לספר לנו על רמת ההשקעה של העירייה באירוע: "לא תאמינו כמה הכנה יש פה, הגעה לפני לגיזום וסידור והדברה וכמובן כל ההקמה, יש שבעה מאבטחים במתחם".
05:45 הילדים מתעוררים
לא ברור למה אבל הילדים מתעקשים להתעורר עם השמש. רוב ההורים נעים לעבר פינת הקפה ומגלים לחרדתם שיש איזו בעיה עם החשמל ואין מים חמים, אבל המארחים מהחשמונאים כבר מטפלים בזה. אנחנו תוהים אם הם ישנו בכלל בלילה. כשהחשמל חוזר, אנחנו מגלים שיש שוקולית, לחמניות טריות ושוקולד למריחה לילדים ולמבוגרים חובבי מתוק. שאפו.
06:30 יוגה ותופים
כל החברים שהגעתי אתם מאשרים שהגב שלהם שבור פחות או יותר – אבל רוב האנשים לא טורחים להגיע ליוגה ומכינים עוד קפה במקום. ב-07:30 מתחילה סדנת תיפוף לילדים. אנחנו מרחמים קצת על השכנים הקרובים לגינה. גם עמדת הדיג׳יי מתחילה לפעול מחדש, בווליום נמוך יש לומר.
09:00 מתקפלות
הקמפינג אמור להסתיים ב-10:00 עם קרטיבים לילדים, אבל בין 08:00 ל-09:00 יש כבר תחושת מיצוי במתחם ואנשים מתחילים לקפל אוהלים. לזכות האוהל שהבאנו יש לומר שכתוב עליו אוהל פתיחה מהירה ולא אוהל סגירה פשוטה. מזל שיש אנשים נחמדים שמסבירים לי איך לסגור אותו ובדרך נס הוא נכנס לתיק הקטן שהגיע בו. אנחנו מתלבטות אם להמתין לקרטיב המובטח שמפתה את העוללה ואז אני נזכרת שאנחנו במרחק של דקה הליכה מאבן גבירול וכל הקרטיבים שבעולם ואנחנו מתקפלות סופית.
היה כיף. ננסה לחזור בשנה הבאה.
