לפעמים אנחנו מוצאים הפתעות במקומות לא צפויים. למשל, את "רוטיסרי צ'יקן קלאב", שעל פניו נראית כמו סתם עוד סניף סתמי של רשת שהתמקם בשרונה, אבל מתגלה (על ידי לא פחות משני מבקרים שלנו) כמקום טעים במיוחד. ושם, בין העוף המסתובב, מצאנו כריך מושלם – עוף צלוי מפורק עם בצל קונפי, חסה וממרח חרדל ברבעיית לחמניות רכות. יאם.

>>קפצנו לבית קפה תל אביבי שמנוהל על ידי, ולטובת, תושבי העוטף

הנה מה שכתב מתן שרוןכשביקר את כריך העוף: "זה ביס מושלם בפשטותו. חתיכות העוף בילו זמן רב ברוטיסרי, והפכו לרכות ומתפרקות מבלי לאבד עסיסיות ועם כל הטעם של שעות בסיבוב. הבצל נתן מתקתקות קלה, החסה סיפקה קרירות נדרשת וממרח החרדל העדין הוסיף את מדרגת הטעם האחרונה. אם רק היו זורקים את הלחמניות לשתיים-שלוש דקות של חימום (אולי מתחת לעוף המסתובב ברוטיסרי, שיספוג טעם) זו היתה הופכת למנה באמת חלומית, אבל גם במצבה הנוכחי והקצת עצלני היא היתה טעימה מאוד".

• מה מזמינים היום
• עוף
• רוטיסרי
• שרונה

אתמול קמתי עם קרייב מאוד ספציפי. כן, לפעמים אני אישה בהיריון, מה אני אגיד? יש המון כוחות חזקים ביקום – כח רצון, כח האינרציה, לטאות כח – אבל מעטים הכוחות שיכולים להניע אותי כמו כוחו של הקרייב. והקרייב שאיתו קמתי, יש להודות, לא אמור להיות כל כך קשה לספק. בסך הכל רציתי לאכול שניצל בחלה, עם מטבוחה וחציל בבקשה. אני יודע, הרבה נוטים לאכול את זה ביום שישי, אבל הקרייב לא שאל אותי איזה יום היום. וכך במשך יום שלם הסתובבתי עם מנה אחת בראש. אפילוהמלצתי לכם להזמין אותה במשלוח, כי קרייב זה דבר שמשתפים. אבל מסתבר שדווקא לי, זה היה קרייב לא פשוט לספק.

אתם צריכים להבין, יש המון יתרונות לתפקיד מבקר אוכל הרחוב, אבל גם כמה חסרונות. למשל, ביום שבו אני אמור לקפוץ למקום לטובת ביקורת, אנסה לא לאכול משהו לפני. למה? כי אני רוצה לבוא רעב ולתת לאוכל את הצ'אנס לספק או לאכזב אותי. כך שלמרות ההמלצה, התאפקתי כל היום במטרה ללכת ולטעום, לראשונה, את השניצל בחלה הכבר-מפורסם של הנורמן – זה שהתחיל את הטרנד בשישי לפני כארבע שנים. רציתי לשלב את הקרייב עם ביקורת, אבל האדם מתכנן תכניות, והחלה צוחקת.

שש בערב, סוף יום עבודה, ואני סוף סוף מגיע לנורמן. חיכיתי לזה הרבה, אבל למרבה אכזבתי כשביקשתי חלה, ענו לי שאין חלה. קח שווארמה. כשהקרייב קורא, הרעב מחכה. חוץ מזה, כאן נכנס עוד אלמנט בעייתי בתפקיד – אם אני רוצה לאכול במקום שראוי לכתוב עליו ביקורת, כדאי מאוד שזה יהיה מקום שטרם טעמתי. מה הטעם לקפוץ שוב לחַלָּה אםכבר כתבתי עליהם בעבר? רעב ועייף, בחרתי לנסות את מזלי בריכוז המסעדות הכי גדול באזור שליד הנורמן, ושמתי פעמי לאזור אפל שאני תמיד מנסה להתחמק ממנו בשעות העומס – מרכז שרונה. מה לא עושים עבור קרייב?

מרכז שרונה מרקט הוא מקום שלא כיף להסתובב בו רעבים, במיוחד בשעות העומס של בין ערביים. המוזיקה חזקה מדי, הקהל צפוף ומפריע, והכי גרוע – ההיצע פשוט גדול מדי. וכשבאים לשרונה עם קרייב ספציפי, קשה להתמודד עם כל האופציות האחרות. חוץ מזה, האלמנט של מקום שלא אכלתי בו גם תרם לאתגר. תפרתי את כל ההמרכז, קינאתי באנשים שאוכלים המיטבר, נעצתי עיניים רעבתניות לאנשי הפיתות של המנזר והמשכתי לחפש. עברתי מקום מקום, הצצתי בתפריט וניסיתי להבין אם יש סיכוי לספק את הקרייב. בשלב הזה כבר הייתי מוכן להסתפק בכל עוף מוצלח בפחמימה, אבל בכל מקום שמצאתי כזה – כבר טעמתי אותה בעבר. אפילו כבר נכנעתי והייתי מוכן לאכול את המנה המבוקשת ב"Free 2Eat", דוכן שמתמקד באוכל נטול גלוטן – אבל גם שם אמרו לי שנגמרה להם החלה. מה זה, יש שד שואב חלות במרכז העיר?

לבסוף, מצאתי את מבוקשי בפינה הכי מזרחית של המבנה. הפיתרון קרץ לי ברגע שראיתי עופות שחומים מתגלגלים ברוטיסרי ענק – מה שנתן את שמו ל"רוטיסרי צ'יקן קלאב", מקום שעד כה די דילגתי עליו מפאת התנשאות, אני מניח. אבל אם יש מקום שידע להכין לי כריך עוף ראוי – כל כריך עוף ראוי בשלב הזה – כנראה שבשמו תהיה המילה רוטיסרי. הצצתי בתפריט, וממנו קרא לי כריך העוף. זה אמנם לא היה שניצל בחלה, אבל הקרייב המפלצתי שלי חבר לרעב המתעצם, וביחד הם קראו לי לנגוס בכריך הזה. הזמנתי אותו, יחד עם תריסר כנפיים ברוטב צ'ילי מתוק ועוד רבע עוף כדי לדגום מהרוטיסרי, והתיישבתי בשולחן ענקי מדי. אין לי כח להתחשבן עכשיו, האוכל פה, והוא נראה– מוזר?

לא כל כך הבנתי מה זה כשקיבלתי את הכריך, כי הוא נדחק לתוך קופסת טייקאווי בלי מקום פנוי. לחמניית הפארקר האוס (לחמניות קטנות ורכות, במקרה הזה מחולקות לארבע לחמנית קטנות שמחוברות יחדיו בעדינות) נדחסו בדיוק לגודל הקופסה, ורק כשפירקתי את צדדיה התגלה טבעו של הכריך הזה שהזמנתי בלי הרבה מחשבה. עוף צלוי מפורק עם בצל קונפי, חסה וממרח חרדל ברבעיית לחמניות (46 ש"ח). נגעתי בלחם, הוא היה קר. זה די הדאיג אותי, אבל כבר מאוחר מדי.

בצעתי אחת מהפארקריות מחברותיה, ונגסתי כדי לגלות שהקרירות של הלחמניה כמעט ולא פגמה בטעם הנהדר של מה שנח בתוכה. זה ביס מושלם בפשטותו. חתיכות העוף בילו זמן רב ברוטיסרי, והפכו לרכות ומתפרקות מבלי לאבד עסיסיות ועם כל הטעם של שעות בסיבוב. הבצל נתן מתקתקות קלה, החסה סיפקה קרירות וממרח החרדל העדין הוסיף את מדרגת הטעם האחרונה. אם רק היו זורקים את הלחמניות לשתיים-שלוש דקות של חימום (אולי מתחת לעוף המסתובב ברוטיסרי, שיספוג טעם) זו היתה הופכת למנה באמת חלומית, אבל גם במצבה הנוכחי והקצת עצלני היא היתה טעימה מאוד.

פייר, הפתעה. לא ציפיתי שהקרייב המוגזם שלי יסופק דווקא מסניף רשת שממוקם בשרונה, ועוד על ידי כריך אחר מזה שחלמתי עליו. המשכתי לטעום את הכנפיים הלוהטות, וגיליתי שלמרות הרוטב הכבר יותר מדי קלישאתי, גם הן היו מצוינות. זה היה צ'ילי מתוק אולדסקול, אבל לא הרגיש מתוק מדי כמו הצ'ילי המתוק שאנחנו רגילים אליו, והסתפק בלהיות דליל ומתקתק מבלי להפריע לטעמי הבשר. לקינוח, כי אני אדם מוזר, אכלתי את רבע העוף בעל העור השחום המושלם – שהיה עסיסי ומלא טעמי רוטיסרי מצוינים כולל ציפוי עור קריספי קל, עמוס בטעמי אומאמי. איזו הפתעה נעימה. נראה לי שיש לי קרייב חדש.

רוטיסרי צ'יקן קלאב, אלוף מגן 3 (שרונה מרקט), א'-ה' 11:30-21:30, ו' 10:00-14:00,למשלוחים

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• שרונה מרקט
• עוף
• רוטיסרי
• כנפי עוף