נדמה שבשלב הזה, אין ז'אנר יותר אהוב על אמריקה מאשר סדרות משטרה. מנותק מכל טרנד או משב רוח חברתי, סדרות המשטרה שולטות על המסך (במיוחד זה השמרני של הרשתות הגדולות) בערך 4 עשורים, ובשנה האחרונה יצאו כל כך הרבה סדרות משטרה עד שנראה לנו שנגמרו מחלקות משטרה אמיתיות להתבסס עליהן. לכן אנחנו מחפשים דווקא את הסדרות ששוברות מעט את הפורמט, שעדיין פותרות את הפשע עד סוף הפרק (או העונה, תלוי בסדרה), אבל עושות את זה בדרך חכמה או מעניינת יותר. והדרמה הקומית החמודה של רשת CW, שרק עכשיו הגיעה ל-Yes ו-HOT, עושה בדיוק את זה.
>>

"שוטר טוב/שוטר רע" מתמקדת במחלקת המשטרה של עיירה קטנה ופיקטיבית בת 10 אלף תושבים, מה שאומר שאין להם ממש תקציב או יכולת להיות מחלקת משטרה סבירה. הבלשית היחידה לו היקמן (לייטון מיסטר, לעד בלייר וולדרף מ"אחת שיודעת") עוד מצליחה לפתור פשעים מסוימים עם קצת גישה חיובית, אבל זה לא ממש משאב רציני ובטח לא מספיק, לכן היא פונה למפקד המשטרה העירוני האנק הגדול – שהוא אבא שלה – כדי שיביא לה שותף. הבעיה היא שהאנק רוצה להביא לתפקיד את הבן הצעיר שלו, שהוא גם אחיה הקטן של הבלשית. כן, הכל נשאר במשפחה.

בפועל מה שמקבלים זה קומדיית שוטרים-חברים שמבוססת על דינמיקה של אח ואחות, ומתרחשת בתוך דרמה פרוצדורלית בה התעלומה חייבת להיפתר עד סוף הפרק. זה נשמע אולי קונספטואלי, אבל בפועל זה די זורם, והכימיה המעולה בין הבלשית לאחיה הלא מי יודע מה חברתי הופכת את הפורמט העייף למשהו קצת חדש. כמה בדיחות טובות ודינמיקה טובה בין דמויות אקצנטריות, והאירועים המוזרים עוד יותר שהם צריכים לחקור, מציבים את הסדרה בת 8 הפרקים הזו בכיוון טוב, ונראה לנו שהבנו מי השוטר הטוב פה. הוא היה החברים שמצאנו בדרך.
"שוטר טוב/שוטר רע", 8 פרקים, עכשיו ב-Yes וסטינג TV, ב-HOT ונקסט TV

• מה רואים הלילה
• המסך
• משטרה
• שוטרים

עוד לפני שהתמודדנו עם הפשע של "הסמויה", האלימות של "הסופרנוס" או הסמים של "שובר שורות", היתה סדרת ניינטיז אחת שהשיקה את תור הזהב הטלוויזיוני של תחילת האלפיים. כיאה למעמדה, היא הקדימה את זמנה – ולכן גם מעולם לא זכתה להצלחה מסחרית או הפכה ללהיט של ממש – אבל יקירת המבקרים "רצח מאדום לשחור" היא ללא ספק הסדרה שהכי השפיע על השינוי שעברה הטלוויזיה עם סדרות ריאליסטיות, כנות ופשוט טובות יותר. לא מאמינים? תראו בעצמכם, כל עוד אתם מנויים ל-yes.

>>הדוקו על נועם שוסטר אליאסי גורף שבחים בפסטיבל סאנדאנס

בשבוע שעבר עלו 7 העונות של "רצח מאדום לשחור", 122 פרקים (וגם סרט המשך), לצפייה ב-yes VOD, ובאיכות משודרגת – 4K ו-HD. שם תראו את צוות מחלק הרצח במשטרת בולטימור מנסה להעביר תיקי חקירה מאדום (כלומר, תיק פתוח) לשחור (תיק סגור). נשמע די מוכר, לא? רק למי שהתרגל לסדרות CSI למיניהן, ואל תתרגלו, כי החידוש שהביאה הסדרה אי אז ב-1993 היה בגישה מורכבת יותר, ריאליטסית יותר, לסיפורי משטרה – הרבה יותר "הסמויה" מ-"CSI". וזה לא במקרה – הסדרה מבוססת על ספרו של דיוויד סיימון, יוצר "הסמויה", המתעד שנה במהלכה התלווה למחלקת רצח אמתית בבולטימור, מה שגם סיפק לו ניסיון תסריטאי ראשון בחממה הכי טובה שניתן.

בחממה הזו היו הבימאי זוכה האוסקר בארי לווינסון ("איש הגשם"), והיוצרים העתידיים של "האוס" ו"אוז". גם הגישה הויזואלית והקולנועית לסדרה היתה פורצת דרך, עם זוויות מצלמה ועריכה לא שגרתיים, וכמה שיותר ניסיונות לצאת מהקופסה, שהפכו מאוחר יותר לרגעי מפתח בטלוויזיה האמריקאית. בקיצור, מצפה לכם בינג' שיראה לכם את האבטיפוס של כל הטלוויזיה החכמה שאהבתם, לצד קאסט שחקנים יוצא דופן שאת רובם וודאי תזהו מהצלחות בהמשך (חובבי "ברוקלין 99" הולכים להתענג), וכמות הופעות אורח שיפתיעו אתכם בכל עונה – וכל זה, עם טלוויזיה טובה. מוכנים לבינג' בלתי נשכח?
"רצח מאדום לשחור", עכשיו ב-yesVOD

• מה רואים הלילה
• שוטרים
• תור הזהב
• המסך

אדוני השר לביטחון לאומי, תרשום תרשום. יש מבחר לא רע: מודיעים של המאפיה, שוטרים גזענים וכמה מפתיע – אפילו נציגות ישראלית. אלה הם עשרת השוטרים שאיתמר בן גביר היה כנראה שמח לגייס לשורותיו ככה, ברוח התקופה.

>>הבלגן המפואר שהוא "מגלופוליס" של פרנסיס פורד קופולה

10. אלון אדרי | ״אינדל״ (2024)

בלשון המעטה – לא התלהבתי מיכולות המשחק הנמוכות של שי חי (בבקשה אל תתן לי מכת קראטה), אבל אין ספק שאלון אדרי, דמות השוטר שאותה הוא משחק בסדרה, הוא אחד השוטרים הכי מושחתים שראינו בטלוויזיה הישראלית. לא רק שהוא גזען ורוצח, הוא גם מפעיל בית בושת עם אשתו. כיף לראות את הדמות הזאת סובלת, בעיקר כי הוא הרוויח את זה ביושר.

9. קארסון וולף | "המעניש" (2017)

את "המעניש" אנחנו זוכרים בעיקר בזכות הופעתו של ג'ון ברנטל, אבל הסעיף הזה מן הסתם לא עוסק בו. אל תדאגו, הוא יופיע ברשימה שוב, אבל קודם נדון בקארסון וולף, הסוכן המיוחד והמושחת שהיה מעורב בעסקי הסמים של וויליאם רולינס, שבין היתר אחראי גם על הרצח של בני משפחתו של פרנק קאסל, לימים המעניש. הוא גם מעניש אותו באחת משבירות המפרקת הכי מספקות שראינו על המסך.

8. דודו עיני | "מנאייכ" (2020-2024)

לבחור רק שוטר מושחת אחד מ"מנאייכ" זה לא פשוט בכלל, במיוחד כשעל התואר נלחמות דמויות כמו לייבו או ברק הראל (עמוס תמם). אבל רב ניצב דודו עיני מתעלה על כולם עם קשרים לצמרת השלטון, ארגוני פשע וכסף שמתגלגל בערימות. ששי סמוכה הוא אמנם מורה בעייתי (כך לפי עדויות) אבל אין ספק שהשילוב בין הכתיבה של יוצר הסדרה, רועי עידן, לעבודת השחקן של סמוכה מייצרת את השוטרים הכי מבחילים שראינו על הטלוויזיה הישראלית.

7. ג'אד קרופורד | "השומרים" (2019)

למרות שמפקד משטרת טולסה באוקלהומה הופיע לזמן קצר בלבד, הוא אחת הדמויות הכי מעניינות בעיבוד של דיימון לינדולף לרומן הגרפי הכי מפורסם בכל הזמנים. להיות מושחת כל אחד יכול, אבל להיות מושחת ועדיין להישאר דמות שאי אפשר לא לאהוב – זה כבר יותר מורכב. השחקן דון ג'ונסון מצליח לעשות את זה בענק, ואולי זאת הסיבה שחשיפת המניעים האמיתיים של קרופורד כל כך כואבת. אנחנו נפרדים מג'אד קרופורד די מהר בסדרה, אבל המידע שהשוטרת אנג'לה אבאר מגלה, חושף אותו כגזען המשתייך לארגון התומך בעליונות לבנה וגורמת לצופה להסתכל על הדמות באור חדש לחלוטין.

6. קולין סאליבן | "השתולים" (2006)

טיטאן הקולנוע מרטין סקורסזה חייב להיכנס לרשימה עם השוטר הכי מושחת שהוא יצר – קולין סאליבן, שאותו מגלם מאט דיימון. סאליבן הוא אדם שמקדיש את חייו לשחיתות ומתגייס למשטרה במטרה לשמש כמודיע מתוך שורותיה. רוב הזמן הוא שומר על נאמנות מוחלטת לפרנק קוסטלו, הלא הוא ג'ק ניקולסון האגדי. במהלך הסרט סאליבן מקבל את המשימה לגלות מי המודיע ביחידה, כלומר לחקור את עצמו, ומשבש את חקירות המשטרה על ימין ועל שמאל, אבל חוץ מזה זאת הזדמנות נהדרת להעלות מן האוב את הסרט המדהים הזה של סקורסזה, שקצת נשכח בעקבות כל הסרטים שסקורסזה עשה מאז.

5. סנדי בורן | "רבל רידג'" (2024)

שנת 2024 היא שנה די מוצלחת לשוטרים מושחתים, ואי אפשר להתעלם מהשוטר הכי מושחת של השנה הזאת – סנדי בורן. השחקן דון ג'ונסון הרוויח מקום נוסף ברשימה הזאת בזכות הסרט החדש של נטפליקס – רבל רידג'. במהלך הסרט מפקד המשטרה בורן גונב לגיבור הסרט, טרי ריצ'מונד, כסף שהיה מיועד לתשלום ערבות והתחלה של חיים חדשים. אחרי שהחרים את הכסף, יש לו עוד את החוצפה לנסות לסגור עם טרי עסקה על חלק ממנו, אבל לשדוד אזרחים זהו רק חלק קטן מההכנסות של תחנת המשטרה, שכן הם גם משכירים נשקים (לא קטלניים, חלילה) ואמצעים לפיזור הפגנות. מאחר וקל מאד לשנוא את הדמות הזאת (לצד כל החזירים שמשרתים תחתיו), זה כיף לראות אותו מנסה להשיב מלחמה ונכשל בכל פעם. כן, סנדי בורן הוא השוטר הכי מושחת של שנת 2024. טוב אולי חוץ מהשוטר שזכה במקום הראשון, אבל נגיע אליו.

4. וויין ג'נקינס | "העיר הזאת שלנו" (2022)

סדרת הפשע של HBO שמבוססת על הספר של כתב הבולטימור סאן, ג'סטין פנטון, חושפת מציאות מורכבת של שוטרים מושחתים שמנהלים את העיר, נטפלים לאזרחים קשי יום ומחרימים כספים רק כדי לעשות קופה. וויין ג'נקינס (הנה, חזרנו לג'ון ברנטל) הוא דמות שמעוררת שנאה ותיעוב באופן מיידי ובאותה נשימה אפשר גם להבין למה שאר האנשים שבהם הוא הקיף את עצמו כל כך אוהבים ומעריכים אותו. הוא יכול להיות נחמד ולהבטיח שיעזור לאנשים שאותם הוא עוצר אם הם רק ישתפו פעולה, ורגע אחר כך להפוך את בית העסק שבו הצוות שלו מחפש, לתלוש טלוויזיה יקרה מהקיר ולנפץ אותה על הרצפה. כשמסתכלים על זה ברטרוספקטיבה, הסדרה הזאת קצת הקדימה את זמנה כאן בישראל, כי וויין ג'נקינס מסמל את כל מה שאנחנו מפחדים ממנו במשטרת בן גביר.

3. וין מקאזיאן | "הסופרנוס" (1999-2007)

זה כל כך מובן מאליו שיצירת המופת של דייוויד צ'ייס תיכנס לרשימה הזאת. כל מי שצפה בסדרה יבין מיד מי השוטר הכי מושחת שם. הדמות של ג'ון הרד, בלש המשטרה וין מקאזיאן, בהחלט צריכה לקבל את הכבוד הראוי לה, גם אם היא הופיעה לזמן קצר בלבד. נדמה שווין לא רק מפחד מטוני, אלא כמעט מעריץ אותו, ויש שני פשעים מרכזיים שנותנים לו את המקום השלישי ברשימה. הפשע הראשון הוא הכאת חברתה של ד"ר מלפי, הפסיכיאטרית של טוני, והשני הוא ההדלפה ש על ביג פוסי. לעולם לא נסלח על ביג פוסי.

2. אלונזו האריס | "יום אימונים מסוכן" (2001)

מדובר באחד התפקידים האייקונים ביותר של דנזל וושינגטון, בצדק. מרגע לרגע לאורך כל הסרט, אנחנו מבינים כמה אלונזו האריס מושחת. זה קורה די מהר בהתחלה, אבל זה מדהים עד כמה הפשעים שלו הופכים להיות חמורים בהמשך – עם סחר בכספי סמים ואפילו הזמנת הרצח של השותף שלו. האריס שקוע עמוק בשחיתות של עצמו, אולי יותר מכל שוטר אחר ברשימה הזאת, אבל השנה הגיע שוטר אחד שניצח את כולם.

1. רנה סינג | "איש הקוף" (2024)

בפרס השוטר המושחת מכולם זוכה… (דמיינו תופים)… רנה סינג! הרבה זמן לא ראיתי דמות שטנית כל כך כמו רנה סינג (סיקנדר קר), מפקד משטרת יאטאנה שבהודו. הוא אונס ורוצח וללא ספק הדמות הכי מפחידה והכי מעוררת אימה – גם בין שוטרים שקיימים בסיוטים הכי גרועים של מפגיני מחאת קפלן. הוא מתפקד כיד ימינו של הגורו של יאטאנה, הבאבא שקטי, וממלא את פקודותיו על הצד האכזרי ביותר, אבל יותר מכל כשרואים אותו, אנחנו רואים את כל מה שבן גביר מחפש לתפקיד המנכ"ל: יס-מן שמציית להוראות באופן עיוור ולא נרתע מאכזריות. חוץ מזה, אם אי פעם תהיתם איך נראה שילוב בין "ג'ון וויק" ל"נער החידות ממומביי", צפו ב"איש הקוף".

• המסך
• קולנוע
• טלוויזיה
• סרטים
• משטרה
• שוטרים

זה לא סוד שמשטרת ישראל נמצאת במשבר. הגוף שאמון על אכיפת החוק נראה לא פעם כמי שעומד מעל לחוק, החל מתקריות אלימות נגד אוהדי ספורט, דרך אלימות נגד מפגינים מכל צד (וזיכויים שערוריים במח"ש), ועד כמובן ההשתלטות פוליטית של עבריין מורשע איתמר בן גביר. כנראה ששוטרים טובים נמצא בעיקר בדמיון. לכן יצאנו לחפש ביצירות טלוויזיה וקולנוע את השוטרים שהיינו רוצים לראות ברחובות. שוטרים עקשים שרודפים צדק, ומנסים לעבוד לטובת הציבור. ברובם. מה לעשות, המסך אוהב להראות את המציאות שאנחנו שואפים אליה.

>>יאללה בלאגן: עוד 10 שיטות שבהן בן גביר יכול להבעיר את המזה"ת

איזי בכר (שלום אסייג) | "מנאייכ"

בסדרה הוא אמנם קצין משטרה שפרש, אבל ברוחו הוא עדיין מציג את המשטרה כפי שהיא אמורה להיות – רודפת צדק. דמותו של בכר, השוטר שהפך לקצין במח"ש ומנסה (לא תמיד בהצלחה) לפתור את עלילותיו של המגה-נבל ברק הראל, היא שיר הוקרה לכל מי שהעז להגיד את האמת – גם כשכל העולם הסתכל עליו כמשוגע. וחוץ מזה, כמו לא מעט שחקנים ברשימה, גם אסייג יכול להתגאות בתפקיד הזה – שהפך אותו מקומיקאי די אהוב לשחקן דרמטי מהשורה הראשונה.

רמי דוידי (גורי אלפי) | "בלאקספייס"

גם אלפי, כמו אסייג וכמו עוד כמה אנשים ברשימה, התחיל את הקריירה בתור קומיקאי, אבל השתמש בתפקיד משטרה כדי "לעלות ליגה", אם תרצו, ולהתפתח גם כשחקן. ובסדרה הזו אלפי הוא רמי דוידי – עוד דוגמא לשוטר שהיינו רוצים לראות – חוקר שמקפיד ללכת נגד האינסטינקט ונגד המערכת שלפעמים מתיישרת יותר מדי על הפיתרון הקל, ומנסה למצוא דווקא את הדרך היותר מורכבת. "בלאקספייס" הצליחה מאוד, גם הגיעה לנטפליקס, ואלפי רשם לעצמו עוד תפקיד מוצלח בקריירה. חוץ מזה, העין האחת הזו היא חתיכת דבר אייקוני.

אלון שנהב (צחי הלוי) | "השוטרים"

גם "השוטרים" הצטרפה לז'אנר סדרות המשטרה הטהורות, כאלה שעוקבות אחר חיי השוטרים, והלוי הוצב בתפקיד הראשי. אלון שנהב, הדמות שאותו הוא מגלם, מנסה להחזיר את הכבוד למשטרה – הכבוד שקצת נרמס במהלך הסדרה, וכך גם האתיקה. אבל היי, לפחות הוא עושה את כל מה שהוא צריך כדי לנקום במשפחות הפשע, ולא כדי לזרוק רימונים לתוך קבוצות מפגינים.

איריס אברמוב (מגי אזרזר) | "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו"

רק שבעה פרקים היו לסדרה, אבל אין ספק שהיא מהדברים היותר טובים שהופקו בשנים האחרונות – בוודאי בטלוויזיה המסחרית. ובמוקד עומדת איריס אברמוב בתפקיד שהוא לא רק של חוקרת משטרת שנאלצת להיאבק בארגוני פשע, אלא גם באישה שמתמודדת עם בעיות וצרות בחייה הפרטיים. זה תפקיד מרהיב של אזרזר, ובעיקר כזה שממגנט אותך למסך – גם בתקופה שבה קשה לייצר קשב.

דני קונפינו (יובל סמו) | "השוטר הטוב"

נדמה שגם סמו היה זקוק לתפקיד שבו יספק את עליית המדרגה – מהקומיקאי המצליח, מ"שלישיית פרוזאק" ועד "ארץ נהדרת", הוא גדל גם כשחקן. "השוטר הטוב" היא בעיקרה סדרה קומית, אבל היא אפשרה לסמו להציג גם צדדים דרמטיים ומורכבים יותר. וכשניתנה הבמה לסמו להצחיק באמת, בזה – מעטים טובים ממנו בישראל. ותכלס עדיף לנו שוטרים מצחיקים עם כוונה טובה על פני האלטרנטיבה.

מרסל בן דוד (חן אמסלם) | "פמת"א"

הסדרה על פרקליטות מחוז תל אביב היא לא הברקה גדולה, אבל התפקיד של אמסלם בסדרה דווקא כן. הדמות של מרסל, חוקרת משטרה שעוברת להיות פרקליטה ומנסה לגשש את דרכה ולמצוא את האמת בתוך סבך של אגואים ותככים, היא דמות מופתית – בדרך שעברה, מהפריפריה אל לב האליטה. חן אמסלם מצליחה מאוד, גם בסדרה שפחות תיזכר.

אבנר קאשי (יניב ביטון) | "עלומים"

כנראה שאין סתירה יותר מובהקת בין התפקידים הקומיים של ביטון ב"ארץ נהדרת" או ב"היהודים באים", ובין סדרה קשוחה ולא פשוטה כמו "עלומים". ובכל זאת, כמו שאומרים תמיד על קומיקאים, הם מצליחים לעשות את המעבר – מקומדיה לדרמה. וביטון משחק אותה בגדול, בתפקיד שהראה שהוא מסוגל לא רק להיות הבחור המצחיק או החקיין המצוין, אלא גם דמות אנושית מרהיבה.

אברהם אברהם (מוריס כהן) | "האיש שרצה לדעת הכל"

מה אמור לעשות שוטר שכל הדלתות נסגרות בפניו? כן, הסדרות הרבה פעמים מציגות לנו מציאות אוטופית – אבל זה מה שאנחנו היינו רוצים לראות משוטרים. הנחישות של אברהם אברהם ללכת דרך החלון, ולבצע חקירה פרטית שבאמצעותה נמצא האנס – בסיומם של שמונת הפרקים בסדרה – היא האיכות האנושית שרצויה, ולאו דווקא קיימת, בעולם האמיתי.

לאה קפקא (אפרת בן צור) | "תמרות עשן"

אבל לא רק שוטרים צדיקים, אלא גם שוטרים מורכבים יש כאן. הדמות של קפקא, החוקרת שגם מסתירה לא מעט סודות בעצמה, הפכה את "תמרות עשן" לאחת הסדרות היותר אהובות ומצליחות – גם בינלאומית. ובעיקר, היא נתנה נופך חדש לקריירה של בן צור – זמרת לשעבר, שמככבת בתפקיד דרמטי שפרץ עבורה דרך. כמו לא מעט אנשים ברשימה, כנראה שדמות השוטר עשתה לה טוב.

אברהם אזולאי (שייקה אופיר) | "השוטר אזולאי"

סרט שייצר, ככל הנראה, את התמונה הכי אייקונית בתולדות הקולנוע הישראלי, ובוודאי את דמות השוטר המושלם. דמותו של השוטר אזולאי, שהיתה חלק עוד מ"תעלת בלאומילך", המשיכה למעין ספין אוף (עוד לפני שידעו להגיד את המילה) ולסרט האותנטי והמרגש של אפרים קישון מ-1971. ובראשם, ה-סצנה שבה השוטר אזולאי מגיע להעלאת דרגה – מגלה שהוא פורש, ופורץ בבכי. שייקה אופיר ז"ל היה אחד מגדולי הקומיקאים שהיו כאן, ואם תרצו – גם זו דרך שלו להיכנס אל הנצח.

השוטר פינטו (עמי סמולרצ'יק) | "סימה וקנין מכשפה"

לסמולרצ'יק היו תפקידים יותר גדולים, אבל ספק אם היה לו מונולוג יותר זכור. "סימה וקנין מכשפה", קומדיה עממית ודי פרועה, באה לעולם ב-2003 והביא איתה את הגדולה של סמולרצ'יק, בתפקיד השוטר פינטו, שליאור אשכנזי פונה אליו ומספר לו שסימה קיללה אותו. "אז תקלל אותה בחזרה", ענה לו פינטו, ופוצח במונולוג שלא מתאים לבמה המכובדה הזו. עמי סמולרצ'יק הוא אחד השחקנים האנדרייטד בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי, וזו עוד סיבה טובה לכך. חוץ מזה, תגידו אתם שלא בא לכם שוטרים עם קצת קללות יצירתיות יותר.

מיקי (ליאור אשכנזי) | "מי מפחד מהזאב הרע"

הנה וידוי: אני לא ממש אוהב סרטי אימה. אבל את "מי מפחד מהזאב הרע" אני זוכר בתור אחד הסרטים היותר טובים שהכרתי. סרט שנוגע ברגש שיש ללא מעט מאיתנו, אבל אנחנו אוהבים להסתיר – והוא רגש הנקמה. מיקי, חוקר המשטרה שמענה באכזריות את דרור – תוקף מיני ורוצח – נוגע במקום של כולנו וברצון לעשות צדק. העלילה כמובן מסתבכת אחר כך, אבל זו אחת הסיבות שהסרט הפך לאחד הסרטים היותר טובים, שיצאו בתקופה ההיא.

מנחם מדמוני (אורי קלאוזנר) | "הבורר"

"הבורר" היא אחת הסדרות הטובות שנעשו בישראל, וגם סדרה שמחזיקה מעמד עד היום. ומה היה סוד הקסם שלה? העובדה שהיא לקחה את הסדר שאנחנו מכירים – זה שבו השוטרים הם הטובים שאנחנו בעדם, והעבריינים הם הרעים שאנחנו נגדם – וקצת בלבלה אותו. סיפור שמסופר מנקודת המבט של משפחת אסולין, משפחת פשע ותיקה, וגם מצליח להראות לא מעט מהצדק שלה. וכיאה לכך, גם הדמות של השוטר מדמוני – לא מתבררת ככל כך טובה. מדמוני הוא שוטר שמשתף פעולה עם הצד האפל, מגלה רגשות לבתו של הבורר, ובאופן כללי חוצה את הקווים. אבל בעולם הסדרה, זה דווקא טוב.

גיליה סבג (יונה אליאן) | "מרחב ירקון"

הסדרה ששודרה ב-1997 ב"רשת" ונוצרה על ידי חיים בוזגלו לא נשארה זכורה מדי, אבל דבר אחד תקדימי היה בה – אישה בתפקיד שוטרת. עד אותו הזמן נתקלנו רק בשוטרים גברים, אבל הדמות של סבג הכריזמטית היא הציר שסביבו נעה הסדרה. מי שמנסה לנווט בתוך הכאוס של המרחב התל אביבי, בין עברייני הסמים, הפושעים וגם השוטרים שמתרשלים בעבודתם. יונה אליאן באחד התפקידים היותר טובים שלה בקריירה.

עמיקם חורש (אבי פניני) | "רמת אביב גימל"

פניני לא זכור בתור שחקן גדול מדי, למרות שעשה כמה תפקידים חשובים – אבל בסוף, הדרך שבה הוא היה מוכר לדור שלם, היה דרך התפקיד הקטן יחסית באופרת הסבון הגדולה; בתור קצין המשטרה שמנהל רומן עם הגיבורה עידית לינוביץ', ובדרך מגלה גם משהו על בתה. עוד דוגמא לקצין אמיץ שבוחר באמת ונצמד אליה, ובדרך – גם לדמות זכורה מהסדרה המיתולוגית.

• המסך
• סדרות ישראליות
• שוטרים
• משטרה

הביקורת פורסמה במקור באתר"הספוילר",אתר טלוויזיה, קולנוע, מסכים וכיף לעיניים. תראו תראו

דיוויד סיימון הוא האיש שיצר את "הסמויה", הסדרה הטובה בתולדות הטלוויזיה. אז כשסיימון חוזר לעסוק במשטרת בולטימור הציפיות מרקיעות שחקים. לכן נתחיל בתיאום ציפיות. "העיר הזאת שלנו" היא מיני סדרה מסוגת הדוקו-דרמה שסיימון יצר יחד עם ג'ורג' פלקנוס, שותפו לכתיבת "טרמה", "הצמד" וגם "הסמויה". היא מבוססת על ספר עיון מאת העיתונאי ג'סטין פנטון, הבוחן שרשרת של אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות בבולטימור, אחת הערים האלימות ביותר בארה"ב. והנה עוד שם: ששת פרקי הסדרה בוימו על ידי רינלדו מרקוס גרין, הבמאי של "משפחה מנצחת".

הפעם הפושעים הם השוטרים עצמם, והסדרה מתארת את פשעיהם – מעצרי שווא, שתילת ראיות, גניבת כסף מעצורים, סחר בסמים – ואת חקירת האף.בי.איי שהביאה למאסרם ב-2017. במקביל מתנהלת חקירה נוספת על ידי עורכת דין (וונמי מוסאקו מ"לוקי") שמונתה על ידי אגף זכויות האזרח במשרד המשפטים האמריקאי לבחון את תפקוד משטרת בולטימור, בעקבות רציחתו של הצעיר השחור פרדי גריי על ידי השוטרים שעצרו אותו. המקרה של גריי, והמחאה העירונית הרחבה שעורר ב-2015, משמש רק כרקע לחקירה, שמתמקדת בשוטרים אלימים אחרים ובשאלה מדוע הם עדיין מסתובבים ברחובות למרות כל התלונות שהוגשו נגדם. החקירה נועדה לקבוע האם העיריה צריכה לשלם פיצויים לתושבים שנעצרו סתם, רק שמעליה מרחפת האופציה שדונלד טראמפ ייבחר לנשיאות וימנה תובע כללי שיבטל את עצם הרעיון (והוא אכן ניסה לבטל אותו – תוכלו לקרוא על כך בוויקיפדיה).

בין שתי החקירות, שחושפות כשלים סיסטמתיים בתפקוד המשטרה והעיריה, אין קשר עלילתי, והסדרה דורשת ריכוז גבוה כדי לראות איך הכל מתחבר. החלטה מבנית מהותית נוספת היא לספר את הסיפור באופן לא כרונולוגי. הסדרה מקפצת קדימה ואחורה על פני כעשר שנים באופן שנוגד התפתחות דרמטית. ומשום שדמויות החוקרים כמעט אינן מפותחות מעבר לתפקיד שהם ממלאים בחקירה (השוטרים הפושעים יותר מעניינים), אין כאן אף דמות שיכולה לשמש כמוקד הזדהות.

>>יש לנו ריקאפ חדש על הרוצח הסדרתי שרוצה להיות שחקן

סיימון אינו נוהג להקל על הצופים, וכל יצירותיו הטלוויזיוניות אינן ממהרות ללכוד אותנו (ל"הסמויה" התחברתי רק לקראת סוף הפרק השלישי), אלא שהפעם היצירה מתגבשת מבחינה דרמטית רגע לפני שהיא מסתיימת. עם זאת, אני חייבת לסייג ולהוסיף שצפיתי בסדרה ללא תרגום, מה שהקשה על קליטת חלק מהמונחים המהותיים להבנתה, כמו Consent decree, שמתייחס להסדר פיצויים ללא הודאה באשמה.

למרות מה שכתבתי עד כה, זאת הולכת להיות המלצה חמה, כי כל סצנה בפני עצמה – בעיקר אלה המשחזרות את פשעי השוטרים ואת הנזק שהם גרמו לקורבנותיהם המזדמנים – כתובה, מבוימת ומשוחקת לעילא על ידי כל השחקנים, ויש המונים. ג'ון ברנת'ל הבלתי נלאה מרביץ הופעה אגרסיבית וכריזמטית בתפקיד וויין ג'נקינס, השוטר המהולל שעמד בראש יחידה עילית שתפקידה לאתר ולאסוף כלי נשק לא חוקיים. הוא פותח את הסדרה עם נאום מעורר השראה על האופן שבו יש לבצע את המלאכה תוך כדי כבוד לאזרחים ולחוק. רק שבשטח הוא אינו מבצע שום דבר ממה שהוא אומר שם. השוטרים תחת פיקודו נהנים לשדוד יחד איתו סוחרי סמים שהם פולשים לבתיהם או אנשים (שחורים) שהם עוצרים ככה סתם ברחוב. אבל אפילו בסולם הערכי הפגום שלהם ג'נקינס הגזים ואין להם שום בעיה ל"הלשין" עליו ברגע שהם נתפסים ונחקרים.

ג'וש צ'רלס – העורך דין הטוב וויל גארדנר מ"האישה הטובה" – מפתיע בתפקיד השוטר הבריון דניאל הרסל, שנהנה לרסק עצמות של עוברים ושבים. אף אחד לא עוצר אותו, כי במשטרה טוענים שהוא לפחות מבצע את העבודה, בניגוד לשוטרים אחרים שנמנעים מעימותים, בייחוד מאז שאזרחים עם סמרטפונים החלו לצלם אותם ברחוב. דמות בולטת נוספת, שחלקה בדרמה מתברר רק בפרק האחרון, היא של בלש מסור במחלק רצח בשם שון סייטר, המגולם על ידי ג'יימי הקטור (ברון הפשע מרלו סטנפילד מ"הסמויה"). דרך עיניו אנחנו עדים לסצנה בבית משפט, שבה רוב האזרחים שזומנו לשמש כמושבעים משוחררים לביתם אחרי שהם מצהירים שאינם מאמינים לשוטרים ומפרטים את חוויותיהם האישיות במפגשים עם שוטרי בולטימור.

פנים מוכרות נוספות מ"הסמויה" הוא דילייני וויליאמס, שקודם מתפקיד בלש עצלן במחלק רצח שם, לתפקיד מפכ"ל המשטרה כאן. המפכ"ל החדש קווין דיוויס מוצג כאדם שדווקא משתדל לתקן את מה שקלקלו כל קודמיו, אבל גם מודע לכך שסיכוייו קלושים. את המסר העיקרי של הסדרה מסכם טריט וויליאמס, בתפקיד אורח כבלש משטרה לשעבר, המסביר ש"הכל השתנה כשהם המציאו את הביטוי 'המלחמה בסמים'. איזה דבר אידיוטי להגיד. מה המשמעות של לנהל מלחמה נגד אזרחים? בהגדרה זה מפריד אותנו לשני מחנות מנוגדים. עם מלחמה מגיעה מיליטריזציה של המשטרה. יחידות ימ"מ. חוליות טקטיות. עצור וחפש. ריסוק טוטאלי של התיקון הרביעי לחוקה (המגן מפני חיפוש, פריצה או תפיסה שרירותיים על ידי השלטון). זה כאילו שאנחנו נלחמים בטרוריסטים בארצות זרות".

ריבוי הדמויות פוגם בגיבוש הדרמטי של "העיר הזאת שלנו", אבל הוא גם חלק מהאמירה שלה, בניסיונה לתת פנים לקורבנות המזדמנים (אנשים שאיבדו את עבודתם ואף את חייהם אחרי שנעצרו סתם ונמנעה מהם הזכות להגיש תלונה), ולהמוני האנשים המעורבים בקלקול המערכתי המתמשך. לכן דווקא אחרי שהבנתי איך הכל מתחבר, אני מתכוונת לשוב ולצפות ב"העיר הזאת שלנו".

"העיר הזאת שלנו" (We own this city) , ב-yes, HOT וסלקום TV

• המסך
• ביקורת טלוויזיה
• דיוויד סיימון
• הסמויה
• HBO
• שוטרים
• אפרו-אמריקאים