יוזמה פרטית של תושבת לב העיר מורן חוביאן הולידה ליצירת "טינדר של נשים למען נשים", שמחבר בין נשים מבוגרות ובודדות לבין תל אביביות להפגת בידוד והרחבת לבבות. ובגרסת המלחמה: בין נשים מפונות לתל אביביות מקומיות
במחקרים שנעשו על אודות גורמים המשפיעים על תוחלת החיים, בדידות תופסת מקום גבוה בטור השלילי בטבלה. היא מחלישה את מערכת החיסון, פוגעת באיכות השינה, מאיצה את הזדקנות המוח ומקצרת משמעותית את משך החיים. בזמן מלחמה כל מצב קיצון נעשה קיצוני עוד יותר – על אף השבטיות וה"יחד ננצח", רבים ורבות סובלים מבדידות ולא תמיד מדווחים על כך. יוזמה פרטית, שעד כה דאגה לשדך בין תל אביביות צעירות למבוגרות, נרתמת לטובת מפונות מהעוטף והצפון, בתקווה שאחווה נשית תעזור להפיג מעט את תחושת הזרות הכפויה.
קבוצת הפייסבוק"קפה עם השכנה"הוקמה לפני כשנה במקרה – מורן חוביאן, שותפה בסטארט אפ ותושבת לב העיר, ירדה לטייל עם הכלב ופגשה אישה מבוגרת שמתגוררת בסמוך. "היא נראתה מאוד בודדה. דיברנו קצת על הכלב ואז היא הציעה לי להיכנס לקפה. הסכמתי כי ראיתי שהיא צריכה חברה ומאז כמעט שאימצתי אותה. אנחנו נפגשות על בסיס שבועי והיא ממש נעשתה חברה שלי, אישה בת 87". היא סיפרה לחברות שהתלהבו ורצו גם, וכיום מונה הקבוצה מעל 830 נשים.
השידוך נעשה על בסיס קרבה גיאוגרפית ("כדי שהקשר יהיה מתמשך ולא חד פעמי") ותחומי עניין: חוביאן מעלה פוסט ובו פרטי אישה שזקוקה להפגת בדידות, ומבקשת מתנדבות שרואות עצמן מתאימות. למשל "מרים אוהבת אסתטיקה ויופי, היא מציירת ומטפחת צמחים ואת הגינה. בעברה הייתה מטפלת ילדים, שרה במקהלות וטיילה בעולם" או "אירן המקסימה, עדינה והמהממת, בת 87 (אבל לא נראית בכלל!) ומאוד צעירה בנפשה,תשמח לעזור לצרפתים/לדבר עם מישהי צרפתית כדי לחזק את השפה, אבל תשמח גם לדבר בעברית. מאוד זקוקה לחברה ולאנשים לדבר איתם".
הפניות עוברות מיון ואימות, ועד כה נוצרו 50 שידוכים שמתפתחים בכיוונים לא צפויים – מבישול משותף ועד קשר אדוק עם המשפחה. "יש מתנדבות שמגיעות עם הילדים כי חשוב להן שהדור הצעיר יפגוש את הגיל השלישי. ואז רואים פתאום נשים מבוגרות שהן רוב הזמן לבד משחקות דומינו עם הילדים ואפילו מגיעות להתארח ולהדליק יחד נרות חנוכה".
היוזמה צדה את עינה של עיריית תל אביב־יפו, וכבר נוצר שיתוף פעולה, אלא שאז פרצה המלחמה. "הכל הוקפא והנושא ירד לתחתית סדר העדיפויות", מספרת חוביאן. "ואז הבנתי שבעצם שכל העיר התמלאה במפונות. עשיתי מעין פופ אפ 'קפה עם השכנה המפונה' והתחלתי לשדך בין מפונות לתל אביביות".
ההיענות הפתיעה גם אותה: בתוך ימים ספורים נרשמו יותר מ-150 נשים תל אביביות והתקבלו 43 פניות מצד מפונות בגילים שונים. עד כה נוצרו 38 חיבורים, למשל בין אישה צעירה למפונה שבתה נרצחה בשבעה באוקטובר. "היא שומרת על שני הנכדים הקטנים, האבא לא מתפקד והם גרים בחדר במלון. בדרך כלל הייתי משדכת למקרה כזה אמא כדי שגם הילדים התחברו, אבל פנתה מישהי שמאוד רוצה לעזור ויש לה גישה טובה לילדים. הסברתי לה את המצב המורכב והיא פגשה את המשפחה כבר באותו יום. מאז היא עוזרת עם הילדים, אוספת אותם ממסגרות ונותנת זמן לסבתא לנוח".
"קפה עם השכנה" בשתי צורותיו, זו שתומכת בנשים מבוגרות תושבות העיר וזו שמסייעת למפונות בכל גיל, יכול וצריך להמשיך ולגדול. אך המשאבים שעומדים לרשות חוביאן מוגבלים: היא עובדת במשרה מלאה וזקוקה לסיוע בניהול בהתנדבות (מוזמנות לפנות אליה ישירות) וכן, גם בהפצת הבשורה. לכן היא מבקשת ממי שמכיר או שמע למלא טופס מקוון עבורשכנה מבוגרת שמחפשת חברה, ומזמינה מפונות בכל גילליצור קשר לטובת שידוך עם תושבת העיר. "אני מצליחה להיות טינדר של נשים למען נשים. זה משהו שקורה מהבטן, בלי לחשוב יותר מדי", היא צוחקת. "כבר קיבלתי פניות למה אין קפה עם השכנה בגבעתיים ובאר שבע. הלוואי שיהיו שלוחות בכל הארץ כי הפגת הבדידות מאריכה חיים ומשפרת את איכותם".
