• Facebook
• Twitter
• Email

עד שאושר החוק לשכירות הוגנת בקריאות שנייה ושלישית, לפני כשבועיים בלבד, אי אפשר היה למצוא בספר החוקים הישראלי תקנות המבקשות להסדיר את שוק השכירות כפי שהוא מתנהל כיום. במדינה הלוקה בקדחת נדל"נית חמורה הכירו עד כה רק בחוק הדיירות המוגנת המסדיר את זכויותיהם של הדיירים בדמי מפתח (פרקטיקה שנעלמה מן העולם כמעט כליל, וכיום בראש כל חוזה סטנדרטי נהוג להצהיר ממילא שחוק זה בטל ואינו רלוונטי – "והואיל ובדירה לא מחזיק כל דייר הרשאי להחזיק בה כדייר מוגן"). מובילי החוק לשכירות הוגנת (שיחול על חוזה שייחתם החל מ־19 בספטמבר), חברי הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני ורועי פולקמן ממפלגת כולנו, מיהרו להצהיר על מהפכה בשוק הדיור ועל התגשמותן של משאלות המחאה החברתית. אך בעלי הדירות הסתגלניים כבר עמלים על דרכי המעקף, ואנשי המקצוע, למודי הקרבות הנפוצים בשוק, מצננים את ההתלהבות בעקשנות. בין השורות המנוסחות בשפה משפטית קרה ובלתי קריאה לפרקים אפשר לזהות סעיפים מאכזבים למדי, אך גם לא מעט נקודות שביכולתן לעורר אופטימיות זהירה.

ריק וסמלי אבל אופטימי?

חילוקי הדעות בין אנשי המקצוע מתחילים בחשיבותו של החוק בכללותו. אחרי הכל הסעיפים שעסקו בפיקוח המחירים ונכללו בהצעת החוק המקורית משנת 2015 נפלו בדרך, בעקבות התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד כדי לאפשר את ההסכמה הרחבה. הצעת החוק המקורית אסרה על משכיר הדירה להעלות את דמי השכירות במשך תקופת הגבלה שאורכה שלוש שנים, ולאחר מכן הגבילה אותו לעלייה של שני אחוזים בשנה לכל היותר. בחוק הנוכחי אין כל הגבלה על העלאת שכר הדירה, מה שמעורר תהיות מהותיות בנוגע למשמעות שתהיה לו בפועל.

צחי קווטינסקי – בעל דירות המלווה משקיעים החפצים בפנסיה מבוססת השקעות נדל"ן (והעותר הראשי נגד הצעת החוק המחייבת מס על דירה שלישית) – תופס את החוק כריק מתוכן. "אין בחוק שום דבר מלבד עיגונו של חוזה השכירות כחוק", הוא אומר. "מה שנמצא פה כבר מופיע ממילא בחוזי השכירות שאנחנו מכירים. לא נכנסו לנושאים כמו פיצול דירות, חוזים ארוכי טווח ועליית מחירי השכירות. גם אני כבעל דירה חיכיתי לחוק חזק יותר שיעודד את הדיירים להישאר בדירה לאורך זמן. כל מה שיש פה זה חוזה שכירות סטנדרטי".

גיא כהן-טוהר – מנכ"ל עמותת קוד השכירות (השואפת לעודד שיח בין משכירים לשוכרים ומייצגת את שני הצדדים) – מוטרד בעיקר מן הניסוחים המעורפלים. "הבעיות המרכזיות בשוק השכירות נעוצות לא במה שכתוב אלא במה שלא כתוב. החוק החדש מכיל יותר מדי סעיפים כלליים המשתמשים בביטוי 'התנהגות סבירה'. אני ואתה לא יודעים להחליט תמיד מהי התנהגות סבירה. אם התפוצץ לך צינור בדירה לא בטוח שתהיה הסכמה לגבי מהו 'הזמן הסביר' לתיקון שלו. המטרה שלנו היא להסדיר את היחסים בין המשכירים לשוכרים כדי שלא יגיעו לבתי משפט, אבל החוק לא מכיל את הניואנסים המתבקשים, ולכן הוא יכול להביא יותר נזק מתועלת: יותר ויכוחים, יותר סכסוכים משפטיים".

לעומתם, חברת הכנסת שפיר מדגישה את הראשוניות של החוק בהסדרת שוק השכירות בישראל. "המטרה המקורית של החוק הייתה להסדיר את כללי המשחק בשוק פרוץ לחלוטין, שבו שוכרים נאלצים לשלם תשלומים עודפים על דברים שכלל לא קשורים לדירה וחיים בחוסר ביטחון מוחלט בנוגע למקום שבו הם מתגוררים", היא אומרת. "זו הפעם הראשונה שבה יש הגדרה למהי דירה ראויה למגורים, ושאי אפשר להעמיד להשכרה כל מיני חדרים שאין בהם מים זורמים, מערכת חשמל מסודרת או מנעול. הדבר השני הוא הסדרת כללי החוזה, שמונעת עלויות עודפות שבדרך כלל הוטלו על השוכר. החוק מכיל גם מנגנון אכיפה – השוכר יכול להוריד את תשלום התיקון משכר הדירה ולא צריך להיגרר לבית משפט".

לצדה עומד יובל שטלריד, מנהל ועד שוכרי הדירות הארצי, המדגיש את החשיבות הסימבולית של החוק. "לממשלה יש אידיאולוגיה כלכלית שלא רואה בקטסטרופת המחירים בשוק הדירות בעיה דחופה, אבל זה לא אומר שאי אפשר להיות חכמים ולקדם קודם כל מסגרת חוקית בסיסית לנושא השכירות", הוא אומר. "ברגע שאנשים יודעים ששוק השכירות למגורים מעוגן בחוק, ומי שעובר על החוק הוא עבריין, זה יוצר תבנית מציאות אחרת מאשר ריק חוקי וג'ונגל מוחלט. הממשלה מבינה ששכירות היא לא מוצר כמו עגבניות ושלאנשים יש זכות בסיסית לדיור".

רפורמה בדמי התיווך (לכאורה)

אחד הסעיפים החשובים בחוק השכירות נועד לשים קץ לחוסר השוויון בשימוש בשירותי התיווך. עד כה, כפי שיודעת כל שוכרת שגללה את "דירות מפה לאוזן" לפחות פעם בחייה, דמי התיווך חלים באופן בלעדי על השוכרים, אף שלרוב המשכירים הם אלו הפונים למתווך מלכתחילה. בחוק החדש נכתב: "השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר". אך כיצד אפשר להבטיח שהשוכר לא יישא בתשלומים הללו באורח עקיף, אם בהעלאת שכר הדירה ואם בהתניות משונות כגון "דמי כניסה לדירה"?

"כל מה שנוגע לדמי התיווך עדיין לא ברור", אומרת נירית שמעוני, מתווכת ותיקה בשוק התל אביבי. "כשאני מפרסמת דירה אני מייצרת ערוץ שיווק. אם המשכיר פונה אליי, משמע שהוא רוצה את השירות שלי. מהבחינה הזאת, מה בעצם השתנה? כך או כך קשה לנבא כיצד ינהגו בעלי הדירות בנושא התיווך. יכול להיות שייקחו עמלה על החוזה, כפי שעושים מדי פעם משכירים המשתמשים בשירותים של עורך דין. יכול להיות גם שבעלי הדירה יפסיקו לתת למשרדי תיווך בלעדיות על דירות".

"הסעיף מנוסח על דרך השלילה", מוסיף עו"ד יובל סדן המתמחה בנדל"ן. "החוק לא אומר שהמשכיר יהיה זה שישלם את דמי התיווך, וכך הוא מייצר פתח לבעיות. הרי כשאתה מגיע לראות דירה מתיווך הדבר הראשון שהמתווך עושה הוא להחתים אותך על טופס שאתה משלם על שירותיו, כפוף לחוק המתווכים. זה פוטר את השוכר רק במקרים מסוימים מאוד, ומאחורי הכותרת אין כאן הרבה משמעות".

לעומתם שטלריד מוועד שוכרי הדירות שומר על אופטימיות. "נכון, יכול להיות שבדיזנגוף פינת המלך ג'ורג' ידם של בעלי הדירות תהיה על העליונה, אך אנחנו לא מדברים רק על מרכז תל אביב. צריך לזכור שנכנסים לפה עכשיו היבטים פליליים, ומשכיר דירה שיתחמן ויעקוף את דמי התיווך יהיה חשוף לתביעה. אם השוכרים יסתכלו על החוק בזלזול יכול להיות שהדברים יעמדו על כנם, אבל אם נבוא כקבוצה ונשתמש בכלים שהחוק נותן לנו, זה משהו שיכול לשנות מציאות".

"דירה ראויה למגורים"

סעיף נוסף שמטרתו לגבות את השוכרים מגדיר את התנאים הבסיסיים המתקיימים בנכס שאפשר להשכירו למגורים. על פי לשון החוק, גם הפעם על דרך השלילה, דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שמתקיים בה אחד מהבאים: "אינה כוללת מערכת ניקוז, לרבות מערכת לסילוק סדיר של שפכים ודלוחין; אינה כוללת מערכת חשמל או מערכת תאורה; אין בה פתחי אוורור ותאורה טבעית וכן דלתות וחלונות לסגירת פתחים אלה, ובכלל זה דלת כניסה ראשית בעלת אמצעי נעילה; היא אינה כוללת מערכת להספקת מי שתייה; היא אינה כוללת מחיצה בין השירותים ובין הדירה; יש בה סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו". הצעת החוק הראשונית כללה סעיף שחייב את הדירה להיות גדולה מ־25 מ"ר, אך גם הסעיף הזה לא מצא את דרכו לנוסח הסופי.

"מדובר בדברים בסיסיים מאוד", אומרת שמעוני. "לא על עובש בקירות, לא על קילופים, לא על דירה בלי מזגן או עם רצפה שבורה. בדיוק כמו הנחת המוצא של מי אביבים, שלא תמנע מים מאף אחד מרוב שזה דבר בסיסי לקיום אנושי".

"מה שכתוב בחוק הוא אמורפי", מסכים קווטינסקי, "כמו שאומרים בצבא 'כוח סביר'. איך אתה מגדיר שהמערכות של הדירות תקינות? מישהו הגדיר נתון קונקרטי, כמו באיזו שנה החליפו לה את הצנרת? ניקוז זה ניקוז, לכל דירה יש אותו והשאלה היא באיזה מצב הוא נמצא. אני משפץ בימים אלה דירה ב־70 אלף ש"ח כדי שהיא תהיה ראויה למגורים, ועל פי החוק היא הייתה בסדר גמור גם לפני כן. יש פה התעלמות מגורמים שאנחנו, אנשי המקצוע, מכירים היטב – להרבה דירות ישנות אין הארקה בחשמל כי במרוצת השנים החליפו את הצנרת של הבניין לפלסטיק, ומערכת ההארקה הייתה מחוברת לצנרת הברזל. למה לא הגדירו בחוק שהמערכות הללו יבדקו על ידי חשמלאי? איך אפשר להוכיח באמת מה תקין ומה לא?".

כהן-טוהר מעמותת קוד השכירות חולק עליהם. לטענתו דווקא הסעיף הזה מגלם בתוכו את מרבית המשמעות הסימבולית של החוק. "ברור שהדברים המצוינים בסעיף הם טריוויאליים, אבל עצם האמירה היא חשובה. הסעיף מורה על הבנה שאלה חיי אדם. לדעתי ממילא לא היה צורך לדון בגודל הדירה. יש דירות של 25 מ"ר שאתה לא יכול לגור בהן בגלל הצורה שבה הן מתוכננות, ויש דירות קטנות שמתוכננות היטב. הכל תלוי בתנאים".

כלים להתמודדות עם בעל דירה קמצן

החוק החדש מסדיר את יחסי המשכירים והשוכרים בכמה מישורים: טווח הזמן במסגרתו יש להודיע מראש במקרה של אי הארכת החוזה (90 יום למשכיר, 60 יום לשוכר), גובה הערובות במזומן שהמשכיר מסוגל לדרוש מן השוכר (לא יותר מפי שלושה מדמי השכירות הנקובים לחודש) ומי נושא באחריות על תיקון הפגמים בדירה. במישור זה השוכר נושא בעלויות הנגרמות מ"שימוש בלתי סביר" בדירה, ואילו המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי אחר, "בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־30 ימים מיום שקיבל דרישה". המשכיר יידרש לטפל בפגם שתיקונו דחוף ("שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר", כלשון החוק) בתוך "זמן סביר" ולא יאוחר משלושה ימים מיום שקיבל דרישה משוכר. סביר, אה?

כך או כך, בעוד התנאים לסיום החוזה מקבילים למה שכבר נהוג בחוזה הסטנדרטי, והסעיף העוסק בגובה הערובות בעייתי בדרכו שלו ("עבור המשכיר הביטחון האמיתי הוא בשטר חוב שאינו זוכה להתייחסות בסעיף", אומר לנו סדן) – אפילו אנשי המקצוע הציניים ביותר מזהים את כוחו של החוק דווקא בסעיף הנוגע בתיקון הפגמים, המגבה את השוכרים מול קמצנותם של משכירים סוררים. על פי תוספת שנקבעה בראשית החודש, במקרה שבו המשכיר לא יתקן תקלה המופקדת באחריותו השוכר רשאי לתקנה בעצמו, להגיש קבלה ולקזז את הסכום משכר הדירה.

"זה סעיף מצוין", קובע קווטינסקי. "הוא טוב לשוכרים וגם למשכירים, מאחר ששוכר מרוצה שומר על הדירה שבה הוא נמצא. עד עכשיו בעלי הדירות נתנו את הטון והיינו יכולים להתמהמה, וכאן ניתן לשוכרים כוח נגדי. במקביל צריך לזכור שביטול צ'ק זו עברה פלילית, ובמקרה של קיזוז צריך לדרוש את הצ'ק בחזרה באופן מסודר".

"יכול להיות שבזכות הסעיף הזה בעלי הדירות יבינו עם מי שיש להם עסק", מוסיף שטלריד. "נכון, אם תבחר לקזז תיקון מול בעלי הדירה זה יעכיר את היחסים, ויכול להיות שהוא ישתמש בצעדים חוקיים ולא יאריך לך את החוזה. אבל מבחינה מסוימת, זה לא שהיום יש לך ביטחון לשכירות ארוכת טווח. זה עדיף מאשר להידפק במהלך השנה וגם להיזרק בסיומה. בכל מקרה, לא ייתכן שבמדינה עם תל"ג כמו של ישראל אנשים יחיו בפחונים בגלל בעלי אינטרס, והסעיף הזה מעביר מסר".

בעמותת קוד השכירות סבורים שאפשר היה לשפר את החוק בכל הקשור לסעיף הזה וליצור מערכת בוררות כנהוג במדינות כגון בריטניה וארצות הברית. "יש לי מקל גדול כנגד בעלי הדירות, אבל על בסיס מה אני מחליט שאני צודק?", מסביר כהן-טוהר. "בחוק לא מצוין אפילו סעיף המחייב הודעה מוקדמת לפני תיקון תקלה. זה עלול להוביל לדינמיקה בעייתית שתכלול חוזים דרקוניים יותר, או להתבטא בהעלאת שכר הדירה. הרי ככל שאתה פוגע בבעלי הדירות אתה פוגע בתמריצים שלהם לפעול בהגינות. המצב הנוכחי מעודד אגרסיביות הדדית ומצריך מנגנון של בוררות מהירה, שיחליט באילו מקרים נעשה אי צדק".

בולט בהיעדרו: פיקוח על מחירי השכירות

ראוי להשקיע מחשבה גם במה שנעדר מן החוק: ניסיון אמיתי להחיל פיקוח על מחירי השכירות שיעודדו באופן מעשי חתימה על חוזים ארוכי טווח. תקנות מסוג זה מוחלות כבר בערים כמו ברלין וניו יורק, ולדברי קווטינסקי יש בהן ערך גם למשכירים – דייר החסין מפני העלאת שכר דירה לא ימהר לעזוב את הדירה ולחפש דירה אחרת, שבה יוכלו להעלות את דמי השכירות עם כניסתו.

"אנחנו עובדים על פתרונות נוספים", אומר שטלריד. "החוק הנוכחי הוא השלב הראשון, אבל אנחנו עם הפנים קדימה. הגשנו לפני כחודשיים דוח למשרד האוצר שמראה כיצד יש לבנות דיור להשכרה ואיך מתמרצים בעלי דירות להשכיר באופן ארוך טווח. אין ספק שצריך לייצר מלאי חדש של דירות, מתוך הבנה שלא כולם צריכים לרכוש היום דירה, ודאי לא באזורי הביקוש. המדינה תצטרך לבנות באזורי הביקוש או להתערב במחירים, אבל ההון הפוליטי עדיין לא שם. יש רק פרויקטים בודדים, והדור שלנו זקוק לפתרון מיידי, גם בנושא המחירים".

• יוקר המחייה
• המחאה החברתית
• שכר דירה
• עירוני
• דירות בתל אביב
• חוק השכירות

• Facebook
• Twitter
• Email

1. משכירים דירה ומתנים זאת ברכישת חפצים מהדירה במחיר מופקע? תמסרו ד"ש להימלר כשתגיעו לגיהינום.

2. אתם מפנים דירה והבטחתם לבעל הבית שתסננו עבורו את הבקשות – לגיטימי. לא לגיטימי לפתוח בסבבי ראיונות מתישים לאנשים שרק מחפשים קורת גג ושכוללים יותר משתי שאלות: בן כמה אתה ומה אתה עושה למחייתך?

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
חשיפה לדרום: איזו דירה ישיגו לכם 3,000 ש"ח בתל אביב?
יצאנו לראות איפה גרים היום אנשי מחאת האוהלים
מביאים את הסעיף: 10 דברים שאסור להתפשר עליהם כששוכרים דירה

3. פרסמתם פוסט בפייסבוק? שימו הכל על השולחן: מטבח מחולק, דמי תיווך, מיקום מדויק (רחוב ושכונה), לא מתאים לאנשים מעל גובה 1.85 מטר. פרטים שנוגעים לאופי של בעל הדירה או השכן שמנגן בסקסופון אפשר לשמור לשיחת אחד על אחד. בכל זאת, אתם צריכים להיפטר מהדירה הזאת איכשהו.

4. אין שום הצדקה להעלות פוסט נטול תמונות של הדירה. אנחנו ב־2016 ומה שנכון לטינדר תקף גם לדירות: אם אין תמונה כנראה יש מה להסתיר.

5. אם הדירה בבעלותכם (איך זה קרה לעזאזל?) אל תתפתו להשכיר אותה לחברים, בעיקר אם אתם עדיין שואפים להיות חברים של אותם אנשים.

6. באופן כללי היחס שלכם כמשכירים של נכס אטרקטיבי לעדר האנשים שצמאים לדירה צריך להיות היחס ההומני הטוב ביותר בנסיבות הקיימות. משחק תפקידים שיעזור לכם: אתם אנגלה מרקל והם פליטים רעבים ממלחמת האזרחים בסוריה.

• משכירים
• שכר דירה
• שוכרים
• חוזה שכירות
• תל אביב בכל מחיר
• חיפוש דירה
• שותפים
• עירוני
• דירות בתל אביב
• תיווך
• דירות

• Facebook
• Twitter
• Email

אי אז ב־2011

לדברי קובי חן, בעלי ומנכ"ל טופדיל נכסים, דירת שלושה חדרים בצפון הישן שעולה היום 8,000 ש"ח לחודש הושכרה לפני חמש שנים ב־6,500 ש"ח. בשכונות היוקרה הצפוניות כמו פארק צמרת, דירה באותו הגודל מושכרת היום ב־12 אלף ש"ח לחודש במקום 8,000־9,000 ש"ח לפני חמש שנים. השינויים הדרסטיים באמת ניכרים במגדלים בנחלת יצחק: דירת חמישה חדרים הושכרה לפני חמש שנים ב־4,000־5,000 ש"ח, והיום עלותה כ־10,000 ש"ח לחודש.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
לחיות את החלון: איזו דירה תוכלו לשכור בטווח של עד 7000 שקלים?
יצאנו לראות איפה גרים היום אנשי מחאת האוהלים
מחפשים דירה? אתר חדש יחסוך את הצורך בתיווך

מה שפעם היה שמור לבעלי משכורת מדושנת הוא היום תקציב נורמלי לחלוטין עבור זוגות בעלי הכנסה סבירה. במילים אחרות: מי ששכר דירה לבדו בעיר ב־4,500 ש"ח, סביר שיחפש דירה זוגית בטווח שבין 7,000 ל־8,000 ש"ח וירוויח גם חיסכון משמעותי בשכר הדירה וגם דירה מפנקת יחסית. כשמטפסים עוד קצת לכיוון העשירייה כבר אפשר למצוא דירה למשפחה צעירה, בהנחה שאתם מצליחים לנהל תקציב שכולל את משאבת הכסף הקטנה שהבאתם לעולם.

כך לדוגמה תוכלו למצוא ב־8,500 ש"ח דירת שלושה חדרים בלב העיר בגודל 70 מ"ר עם מרפסת וחניה, או להדרים ליפו, שם עבור בית בגודל 100 מ"ר עם גינה תוכלו לשלם אפילו קצת פחות. בשכונות הפחות פופולריות כמו קריית שלום תוכלו למצוא בעבור 7,500 ש"ח פנטהאוז באותו הגודל, בבניין חדש, עם יחידת הורים נפרדת וגג ענקי. נראה שאם ישנו בידיכם התקציב המדובר, השיקול העיקרי הוא לוקיישן לעומת גודל – בלב העיר תמצאו דירות נהדרות, כולל מעלית, מיזוג ולעתים חניה או מחסן שכלולים בשכר הדירה, בעוד בשכונות הדרומיות תמצאו תנאים דומים אך פרושים על שטח גדול יותר.

מה לגבי שותפים? בטווח המחירים הזה תיתקלו לא מעט בצמד המילים "לא לשותפים", בעיקר כשמדובר בדירות חדשות מהניילון או בדירות בלב העיר שמתאימות בגודלן ובאופן הבנייה לזוגות או ליחידים. אל תאמרו נואש אלא חפשו את הדירות הלא משופצות, שם תוכלו באותו המחיר למצוא דירה גדולה באופן משמעותי מאחיותיה המשופצות, וגם בעלי דירות פחות בררנים שלא אכפת להם להפקיד את הבייבי הלא מטופחת שלהם בידיים של שותפים. למשל, דירה במרכז העיר של 120 מ"ר וארבעה חדרים – כלומר שלושה שותפים – תעלה כ־8,000 ש"ח עם פיצ'רים מפנקים כמו שירותים כפולים, מרפסת וסלון ענקי.

מובן שגם מגדלי היוקרה נכנסים לתמונת התקציב הזאת. במגדלים באזור קניון עזריאלי תוכלו למצוא דירת ארבעה חדרים חדשה של 110 מ"ר בקומה 20 עבור 8,500 ש"ח, לא דיל רע בסך הכל אם לוקחים בחשבון את כל מה שהמגדלים מציעים – נוף ממעוף הציפור, חוזים לטווח ארוך, שירותי שמירה, חברת ניקיון וכמובן גם חניה, שבמקרה שהיא לא כלולה בשכר הדירה תפריד אתכם מ־300־400 ש"ח נוספים בחודש, מחיר נמוך מהחניות המוצעות להשכרה בלב העיר.

אם אתם נרתעים ממגדלי יוקרה ומעדיפים שכונה משפחתית וסולידית, נסו לחפש דירה באזור בבלי, שם תוכלו למצוא דירה משפחתית משופצת של שלושה חדרים וחצי בגודל 80 מ"ר עבור 7,500 ש"ח, מחיר הכולל נוף מהקומה העשירית, מעלית וחניה, אבל תיאלצו להיפרד מ־350 ש"ח נוספים בחודש לוועד הבית.

ההיצע בטווח מוכיח את מה שתמיד ידענו – שוק הדירות בתל אביב, עד כמה שהוא קשה, תמיד אדיב יותר לזוגות, שיכולים במחיר של 3,500־4,000 ש"ח לנפש למצוא דירה טובה מאוד ואפילו במיקום מצוין. מה שאומר שאולי לא חסכתם המון כסף (זוכרים את הימים שבהם ניתן היה למצוא דירה לזוג ב־4,000 ש"ח?), אבל לפחות תוכלו לחיות בסטייל בלב העיר ולא להצטופף בחדר בשפירא כמו החברים הרווקים שלכם.

• שכר דירה
• חוזה שכירות
• תל אביב בכל מחיר
• נחלת יצחק
• דירות
• דיור
• שכירות
• שותפים
• טופדיל נכסים
• עירוני
• דירות בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

אי אז ב־2011

ב־2011 סכום של 4,000־5,500 ש"ח התאים לזוגות מפונקים עד מפונקים למדי. במקום דירות שני חדרים מרופטות במרכז תל אביב אפשר היה למצוא דירות במצב נאה באותם האזורים. בפלורנטין – שהתייקרה בחמש השנים האחרונות אפילו יותר מהממוצע העירוני – הייתם יכולים להשיג דירת שלושה חדרים מרווחת ומשופצת. בשכונות מרוחקות מהמרכז (אך ללא צורך להרחיק עד יפו ג') כבר היה מדובר בתקציב לדירות ארבעה חדרים ראויות בהחלט למגורי משפחות.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
חשיפה לדרום: איזו דירה ישיגו לכם 3,000 ש"ח בתל אביב?
עם 4,000 שקל בכיס: דירת שותפים או פרטיות עם קאץ'?
מביאים את הסעיף: 10 דברים שאסור להתפשר עליהם כששוכרים דירה

הקטגוריה הקלאסית לזוגות צעירים שאינם מפונקים יתר על המידה, או ליחידים המעוניינים להתגורר במחיר סביר בחברתו של שותף אחד בלבד. בטווח שבין 4,000 ל־5,500 ש"ח אפשר למצוא דירות שני חדרים ראויות, ואיכות הדירה תשתנה בהתאם לאזור המבוקש. ב־4,700 ש"ח אפשר למצוא אמנם דירות שני חדרים באזור המרכז, אך הן יהיו קטנות או ישנות למדי. "אפשר להשיג במחיר כזה במרכז דירת שני חדרים בסביבות ה־40 מ"ר ומטה, משופצת כחדשה", אומרת המתווכת נירית שמעוני. "האלטרנטיבה היא דירה גדולה יותר ששמרה על המבנה המקורי שלה. פעם היו בונים גדול, וכל חדר היה בנוי כחדר נפרד – גם המטבח, גם הסלון וגם מרפסת סגורה המהווה מעין חדר. הדירות השמורות במבנה המקורי הן לא משופצות. המרפסות ישנות, והרצפות הן בצורת 'שומשום קטן' שאנשים לא ממש אוהבים. אבל מפני שהן בנויות חדרים־חדרים הן יכולות להתאים לשני שותפים שיוכלו לגור בכזו דירה בלי סלון".

לדוגמה, ברחוב יוחנן הסנדלר השקט והמרכזי מצאנו דירה מרווחת אך ישנה על כל המשתמע מכך (טפטים במטבח, עובש באמבטיה, בניין משנות ה־50 וכמובן, מרצפות "שומשום קטן") במחיר של 4,700 ש"ח, ובשנה הבאה אפשר בהחלט שהוא יטפס לאזור ה־5,000 ש"ח. רק בתל אביב שוק השכירות עונה להיגיון של גבינה כחולה.

בכל מקרה, אם חשקתם בדירה מרווחת וגם משופצת, תיאלצו לוותר על חלום הירידה לשדרה בפיג'מה ולנדוד מהמרכז והצפון הישן. זה לא בהכרח אומר שדרום העיר הוא המפלט היחיד שלכם. דווקא בשכונות הצפון מזרחיות או בשכונות עבר הירקון אפשר למצוא במחירים האלה דירות שניים או שלושה חדרים עם מאפיינים שלא תמצאו במרכז, כגון חניה ומעלית. "באזור המזרח אפשר באמת להשיג דירה במצב טוב יותר עם חניה ומעלית. במרכז ובצפון הישן קשה להשיג דירות עם מעלית, פשוט אין מעליות. למשפחות צעירות או קשישים, למשל, זה גורם משמעותי".

ערן קופמן מאבסולוט נכסים, משרד המתמחה בצפון העיר, מספר כי לאחרונה הם השכירו דירה בצומת הפיל, בבניין חדש, ב־5,500 ש"ח. "זו דירה של 60 מ"ר עם מרפסת 12 מ"ר, והחיסרון היחיד הוא הכביש הראשי", הוא מספר. ברק פכטר, סוכנו של משרד סאנסט נכסים, מעיד כי כרגע נמצאת בטיפול משרדו דירה ברחוב ארלוזורוב, קרובה לכיכר המדינה, ב־5,300 ש"ח. מדובר בדירה מרווחת – 70 מ"ר – אך לא משופצת, ועם ריהוט כמעט מלא. אם היא הייתה במרכז העיר מחירה היה עולה לפחות ב־1,000 ש"ח.

עם תקציב שכזה, בדרום תל אביב וביפו אתם כבר לגמרי בליגה של שלושה חדרים, ובאזורים מסוימים אפילו מגרדים את הארבעה. "ב־5,000 אפשר למצוא בפלורנטין דירת שלושה חדרים בבניין ישן", אומר ידגר. "בדרום המזרחי יותר זה שווה דירת שלושה חדרים משופצת, ובתנאים המתאימים אפילו ארבעה חדרים". ברחוב עזה שביפו, ליד המכללה האקדמית, מוצעת כעת דירת שלושה חדרים של 75 מ"ר ב־5,000 ש"ח. ברחוב אסירי ציון בקריית שלום אתם יכולים להתברגן עם דירת שלושה חדרים של 80 מ"ר במגדלים חדשים – בקומה תשיעית עם שני חדרי שירותים – ב־5,000 ש"ח בלבד (פלוס 220 ש"ח ועד בית). כאמור, גם ארבעה חדרים הם אפשרות: ביפו ג' תמצאו דירה מרווחת (90 מ"ר), במצב מעולה, ב־4,500 ש"ח בלבד, אך תיאלצו להשלים עם הידיעה המרירה שאתם קרובים יותר למרכז בת ים מאשר למרכז תל אביב.

• ערן קופמן
• שכר דירה
• חוזה שכירות
• ברק פכטר
• סאנסט נכסים
• נירית שמעוני
• תל אביב בכל מחיר
• נדל"ן
• שכירות
• שותפים
• דרום תל אביב
• פלורנטין
• עירוני
• דירות בתל אביב
• רחוב ארלוזורוב