שני מאיו זמרת, מוזיקאית, כותבת, מלחינה, מנגנת בכלים אתניים ומורה לפיתוח קול. בימים אלו משחררת שירים חדשים מאלבומה החמישי שצפוי לצאת בקרוב, כשהסינגל הראשון מתוכו, "שמש", מתאר את הפער בין היומיום הכאוטי לבין ההפוגה הנחוצה והמדומיינת על שפת הים, מקום שהזמן לא נוגע בו ושהכיף האוניברסלי של השילוש הקדוש – ים-שמש-מוזיקה – מתקיים מבלי שאף אחד לא יעז להפריע לו.

>>פתיחת שולחן בשוק ובית לחולי בורקס. זאת העיר של חי צארום
>> העיר שלנו: 7 המלצות של תל אביבים לחיים הטובים בתל אביב

1. הים של יפו

הים אצלי תמיד במקום הראשון בכל שעה ובכל עונה. בחוף של יפו יש איזו פינה מיוחדת מאוד שאני אוהבת לשבת בה עם המחשבות שלי ולבהות או לצלול לאיזה ספר. את הספוט המדויק שומרת בחשאיות כדי שהפינה הזו תמשיך להיות שלי.

2.פראנה

היוגה נכנסה לחיי בתקופת סגרי הקורונה והכניסה אליהם כ"כ הרבה טוב. הרבה מעבר לפן הפיזי היא הכניסה ליום-יום שלי שלווה, רוגע, ביטחון, סקרנות, משחקיות ומקום לחקירה והתנסות. בפן הרגשי מחוץ למזרן בהתבוננות על עצמי, על החיים, על דרך ההתמודדות שלי ושיעורים על סבלנות והתמדה. בפראנה יש מורים מדהימים מקצועיים ורגישים, מגוון רחב של שיעורים וסדנאות העמקה. אבל מעל הכל יש בפראנה תחושה חזקה של אינטימיות ושל בית.
שדרות בן גוריון 79

3. קלימבה

חנות לכלי נגינה אתניים שנמצאת במרכז סוזן דלאל במרתף קסום ומכושף. כבר במדרגות אני מתחילה להתרגש ובכל פעם שמגיעה לשם מגלה שאיבדתי תחושת זמן ונשארתי לנגן הרבה יותר ממה שתכננתי. את מרבית כלי הנגינה שלי רכשתי מקלימבה ואם הייתי יכולה הייתי יוצאת עם כל החנות. תמיד אני מגלה עוד כלי שלא הכרתי ונגנבת מסאונדים חדשים, מהאווירה המיוחדת שיש שם, ומהיחס האישי והמדהים.
יחיאלי 5

4. מטמון

מקום שמשלב שתי אהבות גדולות מאוד שלי ספרים ומוזיקה. אוהבת חנויות ספרים מיוחדות ומטמון היא חנות ספרים קטנה ומטריפה שמארחת הופעות סדנאות ואירועי תרבות.
דרך יפו 9, קומה 1

5.דלי קרים

כל הזמן נפתחות גלידריות חדשות ומפונפנות בעיר עם טעמים מתחכמים, אבל אין כמו הפקאן הסיני המקורמל של הדלי קרים.
הארבעה 4

מקום לא אהוב בעיר

תחנה מרכזית ישנה.יצא לי להגיע לכמה אולפנים באזור ואני שונאת ומפחדת להגיע לשם או לצאת בלילה אל הרחוב. אחד האזורים הכי מוזנחים עצובים ומפחידים בתל אביב.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"מה כואב לך",הצגה מוזיקלית ומצחיקה על התמודדות עם אנדומטריוזיס ופיברומיאלגיה. ההצגה עוסקת במחלות כרוניות שקופות ומביאה את הכאב לבמה במעין קברט מוזיקלי קומי. בתור מישהי שמתמודדת עם אדנומיוזיס מצאתי את עצמי מזדהה מאוד, צוחקת ובוכה לכל אורך ההצגה. ממליצה בחום לא רק למי שמתמודדים עם מחלות כרוניות שקופות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"לו"הספר החדש של עידית ברק. השירים שכותבת עידית מרגשים אותי, מחזקים, פותחים את הלב ונותנים הרבה כוח. באלבומי הקודם הלחנתי שיר שכתבה עידית בשם "ענף" ואני מאושרת שיצא ספר חדש.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למאבק להחזרת החטופים ולמטה המשפחות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל החיילים שנלחמים כבר עשרה חודשים כדי שנוכל לקיים כאן חיים וכל מי שנלחם למען השבת החטופים.חוץ מזה, רוצה להרים בחזרה ליוליה כלבת הים, שבחושיה המחודדים מרימה לנו את המורל ומגיעה לביקור בדיוק כשהיא מרגישה שאנחנו צריכים את זה. אומנם לא תל אביבית קבע וכבר יצאה לטיול בחו"ל, אבל לא נתקטנן.

מה יהיה?
בסדר

• העיר שלי
• מוזיקאים
• ❤ תרבות
• שמש

עמדתי ביהודה הלוי ושפשפתי עיני. זה הם, זה באמת הם. כאן באמצע תל אביב, בנקודה אסטרטגית להפליא ממש בצמוד ליציאה מתחנת הרכבת הקלה, אני עומד ורואה סניף של פיצה שמש. הוא נראה טיפה שונה, המיתוג קצת (אבל ממש קצת) יותר מודרני, ואין יותר אורות ניאון שמכריזים "פיצה ב-20 שקל" – אבל זה בהחלט הם, הפיצה הכי פריפריאלית שהניחה מגש בתל אביב. זה לא הסניף הראשון בעיר, שכן יש שניים שממוקמים בשלהי כפר שלם ושכונת התקווה, אבל זה הסניף הראשון מזה שנים שראיתי מעבר לקווי איילון (היה אחד פעם על סלמה). איזה פחד. איזה כיף.

זה לא שבתל אביב חסרות פיצות, אבל פיצה כזו אין. יש לנו גם פיצות זולות וגם פיצות גרועות – לפעמים הן אפילו אותה הפיצה – אבל את האלכימיה המדהימה שהופכת את פיצה שמש לאופציה הגרועה הטובה ביותר הכרתי לפני קצת יותר מעשור, כשגרתי ליד הסניף שעדיין עומד בשלהי התקווה. הייתי אז סטודנט תפרן, ובין כל השניצלים שמאמא עוף הכינה לי, מפעם לפעם רציתי להתפנק על מגש פיצה. נמשכתי לשלט הניאון שהכריז "פיצה ב-20 שקל" כמו שעש נמשך ל– בסדר, שלט ניאון. אני עדיין זוכר את הלוגו המקריפ, שכלל שמש עם חיוך ופזילה שאוכלת סלייס, ומסמנת שהיא מעולה בהרמת אגודל. אני עדיין זוכר שעל האגודל היתה ציפורן ענקית, וכמה שזה היה מגעיל, זה היה אפילו יותר מצחיק.

הלוגו הישן של פיצה שמש

בכל ערב בו אני והשותף היינו מתרסקים מול סימפסונס אחרי יום ארוך של לימודים ועבודה, מישהו היה שואל "פיצה ב-20 שקל?", ונענה בתשובה "פיצה ב-20 שקל!". כל אחד שם מטבע של 10, אולי עוד מטבע של 3-4 ש"ח אם רצינו קולה, ומגש פיצה סתמי היה מופיע על שולחננו כבמעשה קסם. זה הרגיש כמעט לא חוקי, לאכול חצי מגש עבור 10 ש"ח. איכות הפיצה לא ממש שינתה – היא היתה חמה, פחמימתית, פריכה במידה ולפחות על פי השלט, עם 100% גבינה אמיתית. היא היתה הפיצה הגרועה הכי טובה שאכלתי, והיא היתה גלגל הצלה קולינרי נדרש בימים בהם הייתי קצר בכסף.

אבל הזמנים השתנו. אין יתר שלט ניאון זוהר, כי "פיצה ב-35 שקל" לא מתגלגל על הלשון באותה הצורה. אבל גם עם עלייה של 75% במחיר, כפי שמתבטאת בוולט (בסניף המחיר עדיין זול יותר, גם אם לא 20 ש"ח), זו עדיין הפיצה הכי זולה שתוכלו למצוא בעיר (ועוד עם 100% גבינה אמיתית!). הייתי חייב, לשם הנוסטלגיה ובגלל שכבר אין יותר אוכל זול בתל אביב, לבדוק אם היא עדיין שווה את עלותה בשקלים. הזמנתי צמד פיצות – הראשונה היתה פיצה רגילה עם זיתים ובצל, ו-7 השקלים לתוספת בהחלט תפסו אותי לא מוכן. עבור השנייה הרגשתי קצת הרפתקני, והזמנתי ספיישל – "פיצה אלפרדו" (49 ש"ח), עם רוטב שמנת פטריות, תערובת גבינות וגבינת מוצרלה ופטריות. למה כתוב פעמיים "פטריות"? למה גבינת המוצרלה לא נכללת בתוך "תערובת גבינות"? לשמש הפתרונות, אני באתי רק לאכול הרבה, ובזול.

מיהרתי להתחיל עם הפיצה הרגילה, כי הייתי רעב לאללה, ולתדהמתי לקחתי ביס ושום דבר לא השתנה. הפיצה היא בדיוק אותה הפיצה מלפני שנים. תמיד הייתה לי תיאוריה שהמזון הזה כל כך מהונדס עד שהוא יכול לשרוד פיצוץ אטומי, ויש מצב שזו פיצה מאותו בציר של 2011. אני אפילו לא אומר את זה כעלבון – יש משהו מנחם בטירוף לדעת שאתה מקבל בכל פעם את אותו המוצר, כמו להיכנס לכל סניף מקדונלדס בעולם ולאכול ביג מק. וזה באמת הביג מק של הפיצות הזולות – זה אולדסקול, עם טעמים עזים של שימורים, רוטב טיפה מתקתק, בצל שרוף קלות וזיתים עם קיק של בורקס פיצה. עבור 20 ש"ח זו ארוחת מופת, אבל עבור 42 ש"ח, וואלה זה בסדר גמור. כבר לא אוכל זול להפליא עבור סטודנטים, אבל בהחלט סגירה לארוחת ערב לילדים במחיר סביר, ויש גם טרופיות אז בכלל.

אבל הסיפור הזה לא נגמר בלי לקח קטן, משהו ששכחתי ברבות הימים – אף פעם אל תאתגרו פיצה זולה, כי היא תנקום. עשיתי את הטעות של להזמין פיצה אלפרדו, וצריך להיזהר במה שמבקשים כי קיבלתי פיצה לבנה מזעזעת, עם שמנת שעדיין בוהקת כאילו הוחמצה ברגע זה ולא ראתה אור שמש או תנור. חרף המראה, היא לא היתה נוזלית, אז הייתי אמיץ מספיק לאכול סלייס. זה לא היה מחריד, אבל זה בערך הדבר הטוב היחיד שאני יכול להגיד על זה. בעצם, זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד על זה, כי היא היתה חסרת טעם ברמות בלתי הגיוניות. אפילו הפטריות המעטות (אז למה כתבתם אותן פעמיים?!) לא השאירו חותם כלשהוא על בלוטות הטעם שלי. פיצת רפאים. אל תעשו את הטעות שלי, ודבקו בפשוט. אם אתם באים מראש להינות מפיצה גרועה – אין גרועה טובה מזו.
פיצה שמש, יהודה הלוי 49, א'-ה' 11:00-23:45, ש' 20:00-23:45.גם בוולט

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• פיצה
• שמש
• ביקורת משלוח

1. שמש

כשהחיים עצמם נפגשים עם הקבב הכי טוב בארץ. פתאום בין כל ההמולה בשוק התקווה מגלים מסעדה נקייה, מדהימה ואותנטית.
התקווה 13

2. סנטה קתרינה

אני אוהב לאכול את האוכל של תומר אגאי ולהרגיש את ישראל המעורבת והמחודשת, כשמסביב כל ההוויי הישראלי עם המון תיירים שחווים הכל בלוקיישן אחד.
הר סיני 2

3. פופ אנד פופ

אני אוהב את ההרגשה שאתה נמצא בחו"ל לכמה שעות, עם הפאר האווירה והטעמים של השף שחף שבתאי המדהים.
הארבעה 28

https://www.instagram.com/p/CnMUu-1tksS/

4. אצל ציון

ביס פשוט אבל אלוהי שמרגיש בכל פעם אותו הדבר כבר מעל 20 שנה. שניצל ציון מזכיר את כל העבר של תל אביב אחרי הים או אחרי בילוי.
הירקון 61

5. מקום של בשר

אין ספק שזהו הסטייק הטוב בתל אביב. קינוח קרפ תותים, הייחודי רק לניני הבעלים, תמיד יוצר הרגשה כאילו אוכלים אצלו בסלון בבית.
שבזי 64

• העיר שלי
• אצל ציון
• סנטה קתרינה
• פופ אנד פופ
• שמש
• מקום של בשר

• Facebook
• Twitter
• Email

לשוק התקווה לא באים בשביל למצוא מיקרו בזיליקום ושמן כמהין אלא את הבייסיק: תבלינים, בשר (כשר בלבד), ירקות ופירות. פעם הוא היה צפוף ומלוכלך ככל השווקים אך שיפוץ שנערך בשוק לפני עשור הפך אותו למרווח, נוח למעבר, מוצל ובר ניקוי. לא תמצאו פה שלטים מעל הדוכנים כי העירייה גובה על כך כסף ובתקווה נוקטים בחסכנות ובדיסקרטיות. סגנון המכירה פחות צבעוני וצעקני משוק הכרמל והאווירה עניינית, קורקטית ומסחרית. זו כנראה גם הסיבה שמביאה לקוחות מכל גוש דן שרוצים לקנות בנוחות יחסית ובמחירים סבירים וללכת הביתה, בלי להידחק עם תיירים ובליינים. מי שזקוק לעזרה ימצא פה מלווים עם עגלת קניות, שמסייעים תמורת תשר. עם זאת, הטרנד של שווקים כמקומות בילוי לא פסח לגמרי על שוק התקווה, אולי בגלל בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין שנמצא לא רחוק ומשגר לסמטאות ולדוכנים סטודנטים רעבים. נושא הדגל הואהסאלוף ובניו, שקבלת השבת שנערכת בו מוצלחת כל כך עד שהקונספט הועתק לסניף שנפתח לא מזמן בשוק לוינסקי.

אל תחזרו הביתה בלי

חמוצים, עמבה, ג'יבן וסלטים מתוצרת בית אצל מעדני אמיגה (נוריאל 8, 6883689־03); תבלינים, רטבים, פיצוחים ופירות יבשים אצל תבלינים נעמה (מבשר 4, 6880888־03); קפה טחון בקפה מזרחי (אצ"ל 24, 7051687־03); קבב ערבי במשקל באטליז סלומי וחזי (נוריאל 4, 6879052־03); תוקי – סוג של קרקר גדול ועגול, לחם בוכרי וסמבוסק במאפייה הבוכרית (חנוך 52); קובה מכל המינים והסוגים במסעדת חביב.

מה אוכלים כשמתעייפים?

בוסי, המסעדה התימנית של משפחתו של הסופר דודו בוסי, המציעה סלטים, צ'יפס משובח, לאפות רכות, שיפודים ובמיוחד פאלש פילה על הגריל;מסעדת שמש, שיפודייה עם רקורד של יותר מ־50 שנה וקבב מזרחי טעים אש; מסעדת בועז (האצ"ל 47, 6873136־03) שמתמחה במרקים תימניים, מרק עוף משובח, חילבה וסחוג מתוצרת בית.

מתי באים

בימים שני ורביעי, אז מקבלים סחורה לתחילת השבוע ולקראת הסופ"ש. בראשון מרבית הדוכנים סגורים, אך במקומם מתמקמות מאמות עם שלל טקסטיל ופיצ'פקס יד שנייה. בחמישי ושישי דחוס וחנוק.

איך מגיעים

קו 16

מפת הסיור

• אוכלים שותים
• פירות
• עושים שוק: סיור בשווקים הקולינריים של תל אביב
• שוק התקווה
• שמש
• סאלוף
• שוק
• ירקות
• בשר
• סיורים
• מדריך
• תבלינים

• Facebook
• Twitter
• Email

אם חומרי כביסה, משחות ומאכלים מסוימים מייבשים ומגרים את עורם של תינוקות וילדים, עונת האביב איננה מקלה על העניינים. תחושות יובש, הרגשת אי נוחות ואדמומיות של פריחה הן רק כמה דוגמאות להשפעות שינויי מזג האוויר על העור. משפחות רבות מנצלות את מזג האוויר הנעים באביב לבילוי בחיק הטבע ובפארקים. רבים אינם יודעים שגם חשיפה לשמש דורשת היערכות מתאימה משום שהיא אחד הגורמים לאלרגיות.

"מלבד מריחת הקרם כחצי שעה לפני היציאה מהבית, יש להימרח שוב כחצי שעה לאחר שמגיעים למקום ושוב לאחר שעתיים". כך מנחה ד"ר בוריס צוקרוב, יועץ לבלנאום – שמני אמבט לטיפול ולמניעת עור יבש בקרב תינוקות וילדים; ולמוסטלה – מותג דרמו־קוסמטיקה המתמחה בטיפול ובטיפוח עור תינוקות ועור של נשים בהריון ולאחר לידה.

אסור לחשוף ילדים לשמש?

"מומלץ להימנע מחשיפת ילדים עד גיל 3 לשמש, ורצוי להשתמש בקרם הגנה שמתאים במיוחד לתינוקות ולילדים. קרם הגנה המכיל אחוז גבוה של מסנני קרינה כימיקליים אינו מאושר לשימוש לפני גיל חצי שנה. הסיבה היא שהיחס בין שטח הפנים של העור לגוף גבוה מאוד, ולכן גם יכולת הספיגה של עור התינוק גדולה יותר. רכיבים כימיים המצויים באחוז גבוה בחלק ממוצרי ההגנה עלולים להיספג בעור התינוק ולהזיק לו".

מה עושים כשהילד כבר אדום?

"יש למרוח על גופו מיד כל קרם לחות המותאם לתינוקות וילדים. כדי להקל על תחושת הצריבה, מומלץ להלבישו בחולצה רטובה. במקרים קשים יותר – ובעיקר עם הופעת שלפוחיות – יש לפנות לרופא עור".

באביב גם היתושים מופיעים, ויש עלייה בכמות העקיצות.

"במקרה של עקיצת יתוש, אדמומיות או תחושת גרד, יש כמה פתרונות: ניתן למרוח את האזור הנגוע בג'ל אלוורה, שירגיע ויפחית את תחושות הגרד והאדמומיות. אפשר גם להניח קרח על האזור האדום והמגרד. אפשר למרוח חומץ תפוחים או מיץ לימון, הידועים ביכולתם להקל על תחושת הגרד לאחר העקיצה".

מה עושים במקרה של עור יבש?

"חילופי מזג האוויר והמעבר בין קור לחום בתקופת האביב עלולים לגרום לעור לאבד חלק מהלחות הטבעית שלו. כדי להזין את העור ולהחזיר לו את הלחות, מומלץ להשתמש בשמן אמבט כמו בלנאום בייבי בייסיק, המכיל רק שמנים ממקור צמחי ומיועד לשימוש יומיומי. שמן האמבט שומר על עור התינוק העדין, מחדש את תפקוד העור כמחסום ומעניק הגנה יומיומית מפני גורמים חיצוניים המייבשים ומגרים אותו. כמות קטנה במי האמבט שומרת על לחות העור, מזינה אותו ומותירה אותו רך ונעים ללא תחושת שמנוניות".

קשקשת תינוקות

מסבוריאה קרקפתית (קליפה שומנית עבה וקשקשים בקרקפת) סובלים תינוקות רבים לפני גיל שנה. התופעה מתגברת באביב, אבל לא רק בקרב תינוקות. גם ילדים ומבוגרים עשויים לסבול ממנה. ד"ר צוקרוב מדגיש שהתופעה שכיחה בקרב תינוקות משום שבאביב הם מזיעים יותר מבחורף, ובה הם חשופים לשמש וסובלים מחוסר לחות.

“מדובר במצב שכיח ובלתי מזיק שבדרך כלל אינו מגרד או גורם אי נוחות לתינוק. עד גיל שנתיים יחלפו מרבית מקרי הקשקשת, אולם במקרים נדירים יחסית עלול המצב להימשך עד גיל מבוגר יותר".

הורים רבים ממהרים לטפל בבעיה משיקולים אסתטיים, אך כדאי לדעת לעשות זאת. “גירוד הקליפה ללא ריכוך מקדים עלול לגרום לפציעת העור ולזיהום פטרייתי או חיידקי", מסביר ד"ר צוקרוב. “מומלץ למרוח על הקרקפת חומר משמן תוך עיסוי עדין ולהשאירו על הקרקפת במשך 20 דקות עד לילה שלם, בהתאם לחומרת המצב. יש להסיר את הקליפה בעדינות בעזרת חיתול בד נקי, ובהמשך לחפוף בשמפו או בסבון רחצה המותאם לתינוקות, כמו שמפו קצף וקרם טיפולי המרכך ומרגיע את עור הקרקפת במהירות ובעדינות ומונע הישנות התופעה.

• לחות
• שמש
• שמפו
• תינוקות
• אביב
• בריאות
• פריחה
• עם הילדים