אחת מנקודות האור הבודדות של השבועיים האחרונים הייתה השקט המופתי שהשתרר בתל אביב. במשך 13 הימים האחרונים, מאז ה-7.10, הושבתו אתרי הבנייה בעיר בידי עיריית תל אביב-יפו שסגרה אותם מיד לאחר המתקפה על עוטף עזה, ולתושבים הנצורים בבתיהם היה לפחות קצת שקט בתוך הזוועה. אבל זה נגמר וביום ראשון הקרוב ישובו אתרי הבנייה בעיר לעבודה מלאה.

בעקבות לחץ מסיבי של קבלנים וחברות בניין, הודיע שר הפנים משה ארבל במכתב לראשי הרשויות המקומיות כי ההחלטה לסגור את אתרי הבנייה חורגת מסמכותם וציין כי להחלטה עשויה להיות השפעה דרמטית על המשק. בעיריית תל אביב-יפו מספרים שההחלטה לסגור את אתרי הבנייה התקבלה "למרות המודעות לאתגר המשפטי בעניין", מטעמי הגנה על ביטחון הציבור ומענה לתושבים המצויים בביתם. זה, כאמור, לא שכנע אף אחד בממשלה שהנזק שנגרם לקבלנים קטן מהנזק שייגרם לציבור הרחב.

בעיריית תל אביב-יפו הבהירו כי "כעת, עם חלוף הזמן, ולאור הבהרות שנמסרו לעירייה על ידי הממשלה בנוגע לסוגיית הסמכות, אין מנוס מפתיחת אתרי הבנייה" והם יורשו לחזור לעבודה ביום ראשון הקרוב, כשהעירייה עושה זאת תוך הצבת תנאים נוקשים לקבלנים ואלה יצטרכו לחתום על הסכמתם לתנאים אם ירצו לשוב ולהפעיל את אתרי הבנייה שלהם.

בין התנאים של העירייה לקבלנים אפשר למצוא את הדרישה שכלל העובדים באתרים יהיו אזרחי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה או עובדים זרים עם רישיון עבודה בתוקף, כלומר ללא פועלים פלסטינים המהווים כשני שליש כוח העבודה בענף הבניין. עוד דורשת העירייה כי במהלך הפעילות באתרים לא ניתן יהיה לסגור כבישים ומדרכות, לא ניתן יהיה לבצע עבודות לילה ויחול איסור מוחלט על הפועלים ללון באתרי העבודה. לטענת העירייה, היא הדגישה בפני התאחדות הקבלנים את הרגישות הגדולה של תושבי ובאי העיר בעת זו ותבצע אכיפה מוגברת על אתרי העבודות.

אלא שכלל לא בטוח שיהיה מה לאכוף: כ-80 אלף פועלי בניין פלסטינים לא יורשו לעבוד בישראל, ובקרב העובדים הזרים בענף נרשם גל עזיבה לא קטן בעקבות המצב הביטחוני, וקיים ספק אם עובדים זרים חדשים ינהרו לארץ כל עוד המלחמה נמשכת. גם מתוך 20 אלף הפועלים הערבים אזרחי ישראל ישנם רבים מאוד שלא ישובו לעבודה בשלב זה מחשש לאלימות על רקע לאומני מצד שוטרים ואזרחים. המחסור בפועלים צפוי להשפיע גם על לוח הזמנים של הקו הסגול והקו הירוק של הרכבת הקלה.

• תל אביב נלחמת
• עיריית תל אביב
• הבועה
• בנייה
• תמ"א 38
• ❤ תל אביב

תל אביב אחוזת קדחת בנייה. בכל פינת רחוב תראו לפחות שני בניינים שעוברים תמ"א או מגדל חדש שקם ומתרומם ויושלם בשנים הקרובות. התחדשות עירונית זה סבבה והכל, זה מעיד על צמיחה כלכלית, על האטרקטיביות של העיר ועל העובדה שאנחנו מתרבים בטירוף, אבל לכל הטוב הנדל"ני הזה מתלווה בעייה משמעותית: פסולת.

ונדייק את זה: מלא מלא מלא פסולת. ליד כל בניין משתדרג יש מכולת אשפה ענקית שמכילות פסולת בניין, או כמו שמעדיפים לקרוא לזה בתעשיית הבנייה, "אשפה גושית איכותית". מדי שנה נזרקים בישראל 7 מיליון טון אשפת בנייה שכוללת ציוד רב, חומרים שונים וחפצים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר וממוחדש. "אוצרות רחוב", פופ אפ חדש בבית המכולות בנמל יפו, ידגים החל ממחר ולאורך חול המועד איך עושים את זה נכון.

התערוכה "אוצרות רחוב" תשתלט על בית המכולות היפהפה החל ממחר כאמור (שלישי, 3.10) ועד יום שישי, ויוצגו בה למכירה עיצובים ישראליים שונים המבוססים על פריטים שמוחזרו וחודשו מתוך מכולות פסולות הבניין של שלל פרויקטים ברחובות העיר. שורה ארוכה של מעצבים לקחו חלק באתגר ויציגו קשת רחבה של מוצרים מעוצבים מקשת רחבה עוד יותר של חומרים ממוחזרים וממוחדשים, ויתנו לכם מושג ראשוני על מה שאפשר לעשות עם מיחזור חומרים בקנה מידה ענק (ועל הדרך לרכוש כמה פריטי ריהוט ונוי מיוחדים באמת). אבל זאת רק ההתחלה.

הקונספט שיוצג בפופ אפ, בהובלת עמותת Just A Second, עומד להפוך לאקספרימנט בקנה מידה רחב בהרבה יחד עם קבוצת תדהר, אקרו נדל"ן וקיו נדל"ן, שמקדמת מודלים חדשניים בתהליכי התחדשות עירונית ומפתחת פתרונות יצירתיים לשימוש חוזר ומיחזור. יחד הן עומדות להשיקות פיילוט חדשני תחת הכותרת "התחדשות עירונית מקיימת". זה רעיון שאי אפשר לא לאהוב: לוקחים זבל והופכים אותו לזהב בלי להשתמש בעוד חומרים מזהמים. אז אהבנו.

הפיילוט הראשון של הפרויקט האשפתי יושק במהלך 2024 בפרויקט שבונה הקבוצה במתחם בזל בעיר. הפרויקט יכלול שימור של פריטי ריהוט וחומרי בניין, הפסולת השימושית תילקח ותעבור מיון, שינוע פנימי ומחדוש על ידי מיטב המעצבים שמתמחים בתחום, ולבסוף הפריטים יוצגו בתערוכה נוספת, חלקם יוחזרו לבעליהם המקוריים והשאר יועמדו למכירה. המטרה, בסופו של דבר, היא ליצר מודל מערכתי לקידום כלכלה מעגלית שמבוססת על "אוצרות רחוב" במרחב העירוני.
>> תערוכת ״אוצרות רחוב״, בית המכולות בנמל יפו, 3.10 עד ה-6.10.פרטים נוספים כאן

• הבועה
• נמל יפו
• בנייה ירוקה
• תמ"א 38
• נדל"ן
• מחזור
• עיצוב
• משבר האקלים

אחרי שנמאס לה לחיות באתר בניה – דורין אטיאס, מעצבת, מבקרת אופנה, סטייליסטית ומנחת טלוויזיה – הקימה את הרשת ואת עיריית תל אביב על הרגליים. הדרישות שלה הן בסך הכל צנועות: היא רק רוצה שראש העיר יראה את מצוקת התושבים בבנייה המתרחשת בעיר ויוביל שיח משותף – תושבים, עיריה וקבלנים.

אטיאס גרה בשכונה מוכה תמ"אות: "בכל פאה של הבית שלי יש בניין בתמ"א", היא מספרת, "זה משפיע על כל אספקט בחיים. אני מסתובבת ברחוב, מתעוררת מרעש, מנסה להחנות את האוטו, ללכת על המדרכה, הילדים שלי מנסים להגיע לבית ספר, ואני קולטת שמשהו לא הגיוני קורה פה. העלתי את התסכול שלי על מה שקורה בשכונה לאינסטגרם והתחלתי לקבל ים פידבקים מכל רחבי העיר. לא מדובר בבעיה פרטית שלי – אני מקבלת תגובות מאנשים בלוינסקי, יהודה מכבי, שינקין, רוטשילד, מהשכונות של צפון תל אביב ומהשכונות של יפו".

כשהפוסטים שלה צברו עוד ועוד תאוצה ותגובות מתוסכלות, אטיאס החליטה לעשות מעשה והעלתה לרשת פניה ישירה לראש העיר, רון חולדאי. "אני לא רוצה שיפסיקו את התמ"אות. הן חשובות וחיוניות ואני מבינה שמדובר בניהול מורכב מאוד של כל הגורמים. מה אני כן רוצה? שראש העיר שלי יראה אותי, תושבת העיר. כשנותנים אישור לתמ"א הוא יכול לכלול גם מחויבות של הקבלן להפסיק את העבודה כשהילדים נכנסים ויוצאים מבית הספר, כדי לא לסכן אותם. אפשר לאשר רק עבודת לילה אחת או שתיים בחודש כדי לאפשר גם לתושבים לישון. כשמורידים בניין ליד בית ספר שכונתי צריך לחייב את הקבלן לשימוש בזרנוקי מים כדי שהילדים לא ינשמו את כל האבק. אפשר לשלוח את פקחי העיריה לתת דוחות למשאיות של הקבלנים שחונות שלא כחוק בשכונה".

ארבעה ימים אחרי שהעלתה לאינסטגרם פניה ישירה לראש העיר, שעוררה לא מעט רעש, קבלה אטיאס טלפון מהעיריה: "ראש העיר רוצה להיפגש איתך", נאמר לה. "הגעתי לפגישה כתושבת מתוסכלת שמגדלת פה שני בנים. לא באתי לריב, לא באתי לבקר, או להגיד נו נו נו. באתי לבקש שיראו גם את הצרכים של התושבים. שכחו אותנו. התשובה שקיבלתי הייתה שהעיריה ערכה לא מזמן סקר ומצאה שרוב התושבים מרוצים. ראש העיר חושב שאני מתעסקת רק בריבוע הקטן שלי אבל אני מקבלת כל היום תגובות שמוכיחות אחרת". אטיאס יצאה מהפגישה עם ראש העיר נחושה לייצר מפגש משולש – עיריה-ועדי שכונות-קבלנים ולחתור לאמנת חיים משותפים.כהכנה לפגישה הבאה בעיריה היא הרימה עצומהשמטרתה לבדוק האם התושבים באמת מרוצים מהמצב הקיים.

"אם גם ברחוב שלכם חסומות לא מעט מדרכות, אם גם בשכונה שלכם הקבלן קיבל אישור מיוחד מהעירייה לעבוד בשעות לילה מאוחרות,אם גם באוטו שלכם משאית הורידה את המראה ושפריצים של מלט כיסו את השמשה,אם גם מתחת לבית שלכם יש ספארי של מלגזות, שירותים ניידים ושלטים של 'גם כאן אסור להחנות', אם גם אתכם הורידו מהמדרכה עם העגלה, אם גם אתם גרים בתוך ענן של אבק, אם גם את החנייה שלכם קונוס של קבלן כבר תפס, אם גם אתם חוששים מלשלוח הילדים לבית הספר לבד כי בדרך יש מנוף סורר או חוט חשמל שנקרע, ואם גם אתם בוקר אחד התעוררתם למציאות שבה הקבלן של התמ"א הוא בעצם השריף של השכונה, אז וואלה, כולנו באותה סירה. ודי. חלאס. הגיע הזמן לשים לזה סוף". כך נכתב בעצומה.

"העיריה נכנסה למגננת אגו", אומרת אטיאס, "אבל אני לא במאבק עם העיריה ולא במחאה נגד ראש העיר, שמנהל מערכים מורכבים מאוד. אני רוצה שאנשים יבינו שאנחנו רשת חברתית אחת ואם נהיה מאורגנים ונעבוד ביחד נוכל לייצר חווית חיים טובה יותר. אני רוצה לראות את הצרכים של הקבלן ואת הצרכים של העיריה ואני רוצה שהקבלנים והעיריה יראו את הצרכים שלנו התושבים. אני רוצה שנשב ונכין אמנה ונקבע ביחד, בהתחשבות בצרכים של כולם, מתי מתחילים לעבוד ומתי מסיימים, כמה אישורי לילה נותנים ואיך מתנהלים על המדרכות וליד בתי הספר. אני לא הולכת מהעיר הזאת לשום מקום, בחרתי לחיות בה עם הבניה המטורללת ושכר הדירה המטורלל והארנונה המטורללת. תל אביב היא בת זוגי לנצח נצחים, היא ב-DNA שלי. מי תוביל את השיח הזה אם לא תל אביב?".

• הבועה
• דורין אטיאס
• ❤ תל אביב
• שיפוצים
• תמ"א 38

הביטו סביבכם על העיר שאתם אוהבים. יכול להיות שאתם קצת פחות אוהבים אותה מפעם. היא עיר קשה ויקרה עכשיו, וצריך כעת להיאחז בה בציפורניים בתוך צונאמי נדל"ני שיכול לשטוף ולסחוף את כולנו למזכרת בתיה; צריך ממש להתעקש על מקומנו בה, בתל אביב הזאת. הביטו סביבכם ונצרו את המראה הזה בלבכם, כי זה הכי טוב שיהיה לכם בעיר הזאת בעשור הקרוב.

אם אתם חושבים שיקר פה עכשיו – עוד לא ראיתם כלום. אם אתם חושבים שפקוק פה עכשיו – עוד לא ראיתם כלום. אם אתן מרגישות שאתן חיות בתוך אתר בנייה – עוד לא ראיתן כלום. תל אביב עומדת לעבור בשנים הבאות מטמורפוזה דרמטית, חסרת תקדים, ממנה תגיח אי שם בשנות השלושים כעיר אחרת לחלוטין מזו שאתם חיים בה כרגע. כלומר, חוץ מהתחנה המרכזית ומכיכר אתרים. אלה, על פי כל הסימנים, דווקא עוד יהיו כאן. אבל כן, זה הולך להיות שלב קריטי באבולוציה של העיר, שלב שבו היא באמת עשויה להפוך לעיר לעשירים בלבד בשלל טעמי הייטק וסייבר. הביטו סביבכם, זה כבר קורה.

בשנה האחרונה, עם שוך חרדות האפוקליפסה של הקורונה, נמצאת תל אביב באקסטזה נדל"נית: עוד ועוד התחלות בנייה ותמ"א 38 ופינוי-בינוי ופרויקטים חדשים ופרויקטים עירוניים, רבבות של דירות על הנייר ובתכנון עתידי, בולמוס אינטנסיבי של התחדשות עירונית. והיא נדרשת, ההתחדשות הזאת. וכמובן שצריך לבנות המון בתל אביב כדי שכל מי שרוצה לגור בתל אביב יוכל לגור בה. יתכן אפילו שחלק מהפרויקטים הגדולים שהולכים לשנות את העיר עשויים גם לצאת ממש חמודים בסופו של דבר. השאלה היא עבור מי בונים. עבור מי מתחדשים.

הביטו סביבכם כי אתם הולכים להתגעגע אל הרגע הזה שבו תל אביב עדיין שפויה לכאורה ואתם עדיין יכולים לגור בה. זה לא הולך להישאר ככה. בתוך תהליך הפיכתה של תל אביב לסן פרנסיסקו של המזה"ת עומדים להיפלט ממנה רבים, בני מעמדות נמוכים, אמנים ומוזיקאים, משוררים ועיתונאים ושאר מתפרנסים-בקושי. אולי גם אני. אולי גם אתם. האם נמצא לנו מקום בתל אביב הזאת החדשה? לא בטוח בכלל. האם תימצא דרך להציל את פעילות התדר בבית רומנו, למשל? אולי, אבל זה תלוי לגמרי בטוב ליבם של היזמים ושל מקבלי ההחלטות בעירייה. כך או כך, תשכחו מתל אביב שהכרתם. זכרו את תל אביב שהכרתם. זה לא הולך להיות געגוע נוסטלגי. יותר כמו געגוע למשהו שהיה אפשרי עד לפני רגע וכעת חמק מאיתנו ולא יהיה עוד.

הפרויקטים הגדולים שישנו את פני העיר בעשור הקרוב – וזה עוד לפני שדיברנו על הרכבת הקלה והמטרו והשפעתם על הפיתוח המואץ סביב התוואי העתידי שלהן – עומדים להתרחש בו זמנית כמעט בכל חלקי העיר ובמרבית שכונותיה ולייצר אפקט דומינו של ג'נטריפיקציה. זהו טבעה האכזר של עיר הקפיטליזם המאוחר. כברנדחקנו מפלורנטין לביצרון ומשם לשכונת שפירא ואז ליפו וכולנו יודעים לאן זה הולך מכאן: סורי, תושבי בת ים, אנחנו באים לקחת לכם את הדירות. הרשימה הבאה רחוקה מלהיות מקיפה אבל היא מייצגת. העיר הזאת הולכת להתהפך עליכם.

1. שדה דב: רובע לעשירים בלבד

אמרנו שהשאלה היא עבור מי בונים? ובכן, ברובע המגורים החדש שיוקם בשדה דב, למשל, מחיר הכניסה לדירה עתידית מתחיל ב-4.5 מיליון שקלים. 16 אלף יחידות דיור אמורות לנבוט בחולות על חורבותיו של שדה התעופה הישן, והזולות שבהן יעלו מיליון וחצי דולר לחתיכה. בעיריית תל אביב-יפו הבינו באיחור את הבעיה, התגשמות האיום של עיר לעשירים בלבד, וביקשו מהמדינה להקצות חמישה אחוזים מהקרקעות בפרויקט שדה דב לדיור בר השגה ולדיור ציבורי. המדינה צחקה לעירייה בפרצוף והודיעה שהעירייה מוזמנת להקים דיור ציבורי בעצמה בקרקעות שקיבלה. המדינה מרוויחה מאות מיליוני שקלים מחגיגת הנדל"ן בשדה דב ולא מאוד משנה לה מה זה יעשה לתל אביב.רובע העשירים הצפוני החדש הזה הוא עובדה מוגמרת. אם נתנהג יפה אולי יתנו לנו להיכנס, לצעוד ברחובותיו אל עבר הים ולהריח את הכסף.

2. אלנבי: סוף עידן הג'יפה

עבודות הרכבת הקלה יגיעו לרחוב אלנבי ממש בעוד רגע קט (באוקטובר), ויחד איתן ייכנס חלקו הדרומי (בין כיכר המושבות לבית הכנסת הגדול) לבליץ של שיפוצים (כולל שיפוץ מסיבי של בית הכנסת הגדול עצמו) לצד כמה פרויקטי בנייה לא קטנים והפיכתו של הרחוב כולו לרחוב ללא כלי רכב בין יהודה הלוי לבן יהודה. בקצה השני של הרחוב, בכיכר האופרה, כבר מתקיימים שיפוצים רחבי היקף בהשקע של 35 מיליון שקלים כדי להפוך את האזור למוטה הליכה ולפתוח אותו אל הים. אין בכלל שאלה שהרחוב יהפוך יוקרתי ומפונפן יותר. האם הוא יאבד את האופי המיוחד שלו? ובכן, ג'יפה זה לא אופי, אך בכל מקרה התשובה היא כן, כמובן שהוא יאבד את האופי המיוחד שלו.

3. נווה עופר: שכונת העתיד

בעתיד, כך אמר אנדי וורהול, כולנו נגור בנווה עופר למשך 15 דקות. השכונה הזנוחה של דרום תל אביב הפכה בשנים האחרונות ללהיט הגדול של המשקיעים, וכולה רחש-בחש של עסקאות פינוי-בינוי שעתידות להוביל לבנייתן של אלפי יחידות דיור חדשות בשכונה. הקרבה שלה ליפו מצדה המערבי ולפלורנטין מצדה הצפוני הופכות אותה יעד מרכזי לג'נטריפיקציה. כבר עכשיו משנים פרויקטי בנייה חדשים את אופיה של השכונה ומזרימים אליה משפחות צעירות באווירת מי שלא קופץ עכשיו יבכה אחר כך. כשייפתח שם הבית קפה הראשון כבר יהיה מאוחר מדי. בקיצור, אתם הולכים לגור שם. ואם לא שם אז באחד מהפרויקטים הדומים בשכונת כפיר המזרחית, או בנווה אליעזר או בתל חיים או בשכונה אחרת שלא שמעתם את שמה מעולם.

4. הדולפינריום: חוף המבטחים של חולדאי

דבר אחד טוב יצא מעסקת הדולפינריום המצחינה משחיתות חוקית: אנחנו הולכים לקבל בחזרה את רצועת החוף הזאת, ואלוהים יודע שתל אביב צריכה עוד רצועות חוף. הריסת הדולפינריום ופינויו והעתקת המגדלים שתוכננו לקום בו למקום אחר הפסידו אמנם המון כסף לציבור, אבל הרוויחו עוד קצת ים וזה שווה לא פחות מ-3.1 מיליארד דולר. טוב אולי קצת פחות. על כל פנים, ההדמיות שהוציאה עיריית תל אביב-יפו נראות נהדר ומרכז הספורט הימי שיוקם שם זה דבר שהיה חסר כאן מאוד, והרצף החופי שיהיה לפתע מהמרינה ועד מאנטה ריי הוא לגמרי פרייסלס. המגמה של החזרת שטחים לציבור והשמשתם היא קריטית בעיר שתלך ותעשה צפופה יותר. אם כבר אנחנו בשוונג נשמח לקבל עוד איזה חת'כת חוף על חשבון המרינה או אולי ביפו על חשבון הנמל המשמים.

5. מידטאון/שדרת הקריה: נחזיק אצבעות

זה אחד הפרויקטים הכי אמביציוזים בעיר וצריך לקוות שהוא יעבוד: הטעות התכנונית ההיסטורית של צפון דרך בגין, שהפכה אותו למעיין אוטוסטרדה עוינת בלב העיר, תתוקן על ידי יצירת רחוב ירוק ואטרקטיבי בעל שימושים מעורבים שיהיה נעים ללכת בו או לסוע לאורכו באופניים. זהו הפרויקט הגדול והמושקע ביותר של פיתוח עירוני בתל אביב והוא אמור להתפרש כל הדרך מצומת שאול המלך ועד צומת הרכבת, על פני לא פחות מתשעה קילומטרים.פרויקט מידטאון הוא כוח החלוץשל מה שאמור להפוך למעיין מרכז עיר חליפי. חלק ניכר מהשינויים הקוסמטיים ברחוב יתבצע עוד השנה ועם הכל יעלה יפה יהיה לנו עוד לוקיישן בעיר להצטער שאנחנו לא גרים בו.

6. אבן גבירול: הדרך מתארכת

רחוב אבן גבירול הופך השנה לפסטיבל אחד גדול של בנייה חדשה, פינוי בינוי, תמ"א, עבודות רק"ל ושאר ענייני תשתיות, כיכר רבין הוצאה משימוש והרחוב שגם כך מעט מרופט ועמום ברובו נראה זקוק לרמונט הזה מתמיד. יותר מזה, אבן גבירול יוארך כך שיתחבר עם פארק התרבות והפנאי החדש שיוקם בתחנת רדינג, ויחבר בין צפון העיר למרכזה ובין פארק הירקון לטיילת הנמל. מתיחת הפנים של אבן גבירול תכלול גם תחנות של הרכבת הקלה, כמובן, ואת פרויקט סומייל ואת בניין העירייה הנוסף, באופן כללי הוא צפוי להשתנות לחלוטין ולנסות לעטות על עצמו חזות אלגנטית יותר. בהיותו רחוב מרכזי ביותר בעיר, שינוי כזה עשוי להיות משמעותי מאוד מבחינת חיי המסחר ברחוב, אך בשבילנוהוא תמיד יהיה פאקינג מוזר.

7. שוק הכרמל: אתם עוד תגידו תודה

בכל פעם שצפה מחדש התוכנית לשיפוצו של שוק הכרמל, כולם נזעקים שאסור לגעת בג'יפה האותנטית שלו ושאם יהפוך תיירותי מדי זה יהרוס את הכל. ובכן, שוק הכרמל תיירותי מדי זה מכבר, דוכני האוכל השתלטו עליו והנהי של מבכי האותנטיות מחריש אוזניים, אבל הוא עדיין המקום הכי כיפי בעיר ויש בו עדיין את ינעל העולם ואת הבוריק ואת הירוקים הכי טובים במזה"ת ודגים פצצה אצל מוסי וחומרי גלם מסחררים ומה יש להתבכיין בכלל. זאת ועוד:גילינו שהשיפוץ הראשוני בשוק יתבצע בחצרותיו האחוריותשמשמשות כעת בעיקר לפריקה וטעינה, וישמישו חלק מהשוק שכיום כלל אינו זמין לציבור. וזה הרי דבר נהדר. גם על הפרויקטים הצפויים בנווה שאנן, שכונת שפירא, מתחם התחנה המרכזית הישנה ומתחם מכבי יפו אין מה להתלונן. בכלל, אין מה להתלונן. זה צונאמי. תפסו מחסה.

>> עוד כתבות, ביקורות, המלצות ורשימות בגיליון 887 של טיים אאוט תל אביב

>> אוהבים את תל אביב? שונאים את תל אביב? השיבו על סקר טיים אאוט הבינלאומי כדי שכל העולם ידע:

https://time-out.involve.me/time-out-index-2022-he

• הבועה
• ❤ תל אביב
• משבר הדיור
• נדל"ן
• תמ"א 38
• רחוב אלנבי
• הדולפינריום

• Facebook
• Twitter
• Email

בשורה משמחת לבעלי הדירות בתל אביב – מועצת עיריית תל אביב יפו אישרה בשבוע שעבר הטבות חדשות במתן הלוואות לשיפוץ בתים משותפים בעיר, ותהפוך את שיפוץ המבנים בה לעסק הרבה יותר משתלם. "בשנים האחרונות שמנו לב שכמות השיפוצים בתל אביב הולכת ויורדת", מספרת עדי צברי, סמנכ"לית פיתוח ויזמות בחברה העירונית עזרה ובצרון אשר מובילה תהליכי התחדשות עירונית ברחבי העיר. "בעלי הנכסים מעוניינים לנצל הזדמנויות ולשפץ את דירותיהם במינימום השקעה, בעיקר במסלולים של מיגון מפני רעידות אדמה כמו תמ"א 38 שמעניקים תוספת יחידות דיור בבניין קיים. העניין הוא שמדובר בהליכים מורכבים שלא תמיד מצליחים, והבניינים בפועל נשארים מוזנחים. זוהי הסיבה מדוע העירייה תשקיע כארבעה מיליון שקלים בשנה במתן תמריצים לבעלי הנכסים עבור כניסה לשיפוץ. התמריץ עצמו יתבטא במענקים ובתנאי הלוואות טובים יותר, ללא ריבית וללא הצמדה, בפריסה רחבה של תשלומים. מי שייהנו מהתנאים הטובים ביותר יהיו דווקא תושבי דרום העיר – באותם אזורים שפחות פופולארי לשפץ".

אבל בסופו של דבר ההטבה הזאת טובה בעיקר לבעלי הדירות, לאו דווקא לצעירים שישכירו אותן אחר כך.

"בטווח הארוך המהלך הזה יהיה טוב לכולם", מוסיפה צברי, "אנחנו רואים בבירור שבאזורים שעברו התחדשות עירונית יש פחות פשע, התשתיות טובות יותר, החיים נעימים יותר. הטבות לבעלי הדירות היא לא בהכרח פגיעה בשוכרים, העירייה מודעת לחשיבות של אוכלוסיית הצעירים בתל אביב ומעוניינת לענות לצרכים שלהם. חשוב לזכור שהעירייה משקיעה מידי שנה מיליוני שקלים בטיפוח ובשיפוץ של המרחבים הציבוריים ובתשתיות, אבל כשזה מגיע דווקא לבניינים עצמם העירייה נמצאת בבעיה: זה רכוש פרטי, ובמקרים מסוג זה היא מאוד מוגבלת ביכולת שלה לכפות שיפוץ על בעלי הבניינים. כאן נמצאת החשיבות של התמריצים הללו. טיפוח חזות העיר ושיקום התשתיות תחסוך למעשה כסף לכל משלמי הארנונה. כשבניין ישן ומוזנח יוצר סתימה במערכת הביוב – קופת העירייה תישא בעלויות. אבל כשהבניין משופץ והתשתיות משוקמות, יהיה אפשר להשקיע את הכסף שלנו בדברים אחרים".

• תל אביב
• שיפוצים
• תמ"א 38
• עירוני