"לכל אות ב'להט"ב' מאפיינים הדורשים התייחסות רפואית מיוחדת"

ד"ר רועי צוקר. צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב
ד"ר רועי צוקר. צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב

תפסנו לראיון קצר את ד"ר רועי צוקר, שעשה בשבוע שעבר היסטוריה לאחר שמונה למנהל הראשון בארץ לתחום להט"ב בבית חולים - כאן באיכילוב. הוא עונה לטענות כי הדבר מרחיק שוויון מיתר האוכלוסיות, מתייחס לאופן שבו התקבלה היציאה שלו מהארון ומספר על התכניות שלו לתפקיד

30 בספטמבר 2021

בשבוע שעבר נעשתה היסטוריה ברפואה הארצית כאשר מונה לראשונה מנהל תחום רפואת להט"ב בבית חולים בישראל. בית החולים העירוני איכילוב מינה לתפקיד את ד"ר רועי צוקר, ולכבוד המינוי תפסנו אותו לשיחה קצרה על הדרך שעשה, על התכניות לעתיד ועל מה זו בכלל "רפואת להט"ב".

ד"ר צוקר, בן 39 מתל אביב הוא מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות, ולא פחות חשוב – אבא של יותם. בשנים האחרונות הוא עוסק ברפואה מוכוונת לקהילה הלהט"בית. "הכל התחיל בחצי שנה בה גרתי בברלין, שבמהלכה גיליתי מרפאה להט"בית גדולה – וכך מצאתי את הייעוד המקצועי שלי בחיים" הוא מספר. התגלית התחברה גם לחווייתו האישית בעבר בתור מטופל: "יצאתי מאוחר יחסית מהארון והרגשתי שאין יותר מידי רופאים ורופאות, כולל רופא המשפחה שלי, שאני יכול לדבר אתם בפתיחות על מה שעובר עליי". 

מחקרים בכל העולם מראים כי ניסיון העבר של ד"ר צוקר אינו יוצא דופן, וכי להט"בים נעזרים במערכות בריאות במידה פחותה, מתוך הפחד להיחשף או לחוות יחס של אפליה. רבים מהלהט"בים יעדיפו להגיע לטיפול רפואי רק במצבי קיצון. מחקר של החברה הישראלית לרפואת להט"ב בדק 600 אנשי רפואה ומצא כי 75% נחשפו במידה מועטה או בינונית בלבד לרפואת להט"ב, וכי רובם היו רוצים לדעת יותר על כך.

בית חולים איכילוב | צילום: shutterstock
בית חולים איכילוב | צילום: shutterstock

על אף חוויותיו כמטופל, הוא טוען שבתור רופא לא זכור לו שחווה אפליה יוצאת דופן: "מהיום שיצאתי מהארון הייתי מוקף בחברים, רופאים בחלקם, שמעולם לא גרמו לי להרגיש שאני שווה פחות". על בית החולים בו הוא עובד הוא מעיד – "איכילוב באופן טבעי הוא הבית החם של הקהילה הגאה בכל הקשור גם לשירותי רפואה – מהמרפאות עד המיון ומחלקות האשפוז. ישנם שירותים שניתנים כבר היום כמו מרפאת הטרנסג'נדרים, המנוהלת על ידי ד"ר איריס יעיש, או מרפאת ה-HIV שמטפלת בחלק ניכר מהאנשים החיים עם הנגיף". עם זאת, יש תחומים נוספים וחשובים שאותם שואף ד"ר צוקר ליצור במסגרת תפקידו, דוגמת גריאטריה להט"בית, רפואת מתבגרים להט"בית ותופעת ההתמכרויות שמטרידה רבים בקהילה.

"אני רואה בתפקיד שלי תפקיד שיוצר חיבורים בין תחומי הרפואה לבין ארגונים רלוונטיים כמו עיריית תל אביב, המרכז הגאה, איגי והאגודה למען הלהט"ב. בראייתי היכולת לשלב בין רפואה לתרבות הלהט"בית וראיה של 'המטופל הלהט"בי' בצורה הוליסטית, היא המפתח ליצור שירותים חדשים ומתקדמים שאין במקום אחר". נושא רפואת הלהט"ב קיים בארץ בתחום רפואת המשפחה כבר 11 שנה, מאז שקופת החולים כללית פתחה את מרפאת הלהט"ב הראשונה ואחריה הצטרפו גם קופות אחרות. הניסיון מלמד שמדובר במרפאות פעילות מאוד שבהם הביקוש עולה על ההיצע.

הנושא כמובן לא מעסיק רק את מדינתנו הקטנה. לאחרונה חזר ד"ר צוקר מההתמחות הראשונה בעולם לרפואת להט"ב שנערכה במאונט סיני שבניו יורק – בית חולים אוניברסיטאי מהגדולים והוותיקים ביותר בארה"ב. הוא היה אחד מאלה שיצרו את ההתמחות – והראשון לסיים אותה. כיום ההתמחות התרחבה למעל 20 מדינות בארה"ב וממומנת על ידי ארגון הרופאים האמריקאי (AMA). 

מצטלמים במצעד הגאווה בטיילת (צילום: Shutterstock)
מצטלמים במצעד הגאווה בטיילת (צילום: Shutterstock)

יש הטוענים שההתייחסות אל "רפואת להט"ב" כתחום בפני עצמו רק מחזקת את ההפרדה שבין הקהילה לאוכלוסיה הכללית. לטענות אלו עונה ד"ר רועי צוקר: "יש להפריד בין המילה שוויון, שהוא זכות בסיסית של כל אדם, לבין העובדה שישנן קהילות מסוימות הדורשות שירותי רפואה שונים וייחודיים – הדברים האלה לא סותרים אחד את השני".

על שירותי הרפואה הייחודיים הוא מסביר כי "לכל אחת מאותיות הלהט"ב ישנם מאפיינים הדורשים התייחסות מיוחדת. לדוגמה, עבור גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – סקירה שונה למחלות מין, חיסונים מומלצים וטיפול מונע ל-HIV, התייחסות לסמים הנפוצים יותר בקרב הקהילה וליווי של משפחות חד-מיניות. אצל טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות יש את הליווי הנפשי, התחלת הטיפול ההורמונלי והתהליך הניתוחי. אצל נשים לסביות חוסר המודעות לצורך בבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם וסרטן השד, השמנת יתר ועישון – כל אלה קורים יותר בקרב נשים לסביות מאשר בנשים הטרוסקסואליות". 

לסיום, ד"ר רועי צוקר פונה דרכינו אל כל קהילת הלהט"ב: "המסר החשוב שלי לכל להט"ב, בין אם נמצא בתל אביב או קרית שמונה – אני אשתדל להיות השגריר שלך בדרך לרפואה טובה יותר. עם זאת, זה דורש גם מכם – לקרוא, לחקור ולהבין טוב יותר כיצד אתם יכולים לדאוג לבריאות של עצמכם. לפעמים אתם צריכים לעזור לרופא שלכם, טוב ופתוח ככל שיהיה, ללמוד על הצרכים המיוחדים שלכם – זה בסדר וזה לגיטימי".