בחנו את עצמכם: כל הדברים שכל תל אביבי חייב לעשות לפני המוות

1. להיוולד בעיר או לעבור אליה

זה צריך להיות המינימום ההכרחי, לא?

2. להגיד מה תל אביבי ומה לא תל אביבי

טוב נו, אנחנו ממש טובים בזה.

3. להתאהב באייל שני

כי איך אפשר שלא?

4. להכריז שאייל שני פאסה

כי איך אפשר שלא?!

5. להיגמל מוויד

בפעם הראשונה או בפעם המיליון, באמת שהגיע הזמן. פתחו חלון, תעשו יוגה, תקימו קבוצת תמיכה בפייסבוק. לא יודעים אם אתם תודו לנו, אבל השכנים שלכם בהחלט ישמחו להפסיק לשמוע יאנג ת'אג ב-3 בבוקר.

6. לסיים את התסריט שאתם כותבים כבר עשר שנים בנחמה וחצי

אם רק תצליחו לתפוס מלצרית שתביא לכם את החשבון.

7. לקפוץ לבריכה בכיכר רבין

כי אין דבר אייקוני יותר מזה. בעיר הזאת. כולל זה שהפעם הבאה שבה תוכלו לקפוץ לתוכה תהיה כנראה ב-2029. 

8. כמעט להידרס על ידי קורקינט

לקלל מכאן ועד נהריה, ועדיין להתלבט אם כדאי לנסות את הבירד בסוף ערב של שתיה. מי שלא דורס נדרס.

9. כמעט להידרס על ידי אופניים חשמליים

כמו עם הקורקינט רק יותר כואב.

10. לוותר על הרכב

אחרת איך ידרסו אתכם אופניים וקורקינטים?

11. להקיא על אלנבי

למתקדמים: להקיא על אלנבי מבלי שאף אחד רואה. כולל ההומלסים.

12. לריב עם הומלס

אנחנו חס וחלילה לא אומרים צאו החוצה ותתחילו ריב עם הומלס אקראי, זה נשמע מסוג הדברים שבן גביר יעודד. אבל חלק מהחוויה התל אביבית, תרצו או לא, כוללת חיכוך בלתי נמנע עם אוכלוסיית דרי הרחוב. צעקות אימה על שלא נתתם כסף, מבט לא נכון או לפעמים פשוט להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ואתם לפתע רבים עם אדם שאי אפשר באמת לריב איתו. חוויה לא פשוטה, אבל תל אביבית להפליא.

13. להתחבר עם הומלס

זה ללא ספק עדיף, ותופתעו מה אתם עשוים לגלות.

14.  להבריז מהופעה של חברים

הוראות הפעלה לעידן הסמארטפון: בקשו מאדם שהיה שם שישלח לכם סרטון, תעלו לסטורי, תייגו את המופיעים ותתפללו שלא ישאלו שאלות יותר מדי ספציפיות. ומסר גם לחברים: לא, אם נתנו לכם מיקרופון וכיסא בר ואתם בחומוסיית אבי ובניו זו לא באמת הופעה.

15. לצאת לחופשה במלון בעיר

כן, זה אידיוטי והמחירים בשמיים אבל אנחנו יודעים שתמיד רציתם.

16. לעשות מנוי לקולנוע לב ולשכוח ללכת לסרטים

לפחות תוכלו להגיד לסבתא שאתם שוחרי תרבות. מין מס כזה שאנחנו משלמים על אשליית המערביות. זה כמו המנוי לפרינט של "הארץ", בעצם.

17. לנסות אוכל רחוב שלא אכלת אף פעם

ותאמינו לנו, יש שפע. תל אביב היא אחת מהערים הכי מגוונות בעולם בכל הנוגע לדוכנים, מסעדות רחוב, דלפק בשוק, פופ-אפ במזרקה ובוריקה בבוטקה. למעשה, אם תאכלו בכל יום במקום אחר במשך שנה לא תצטרכו לחזור לאותו מקום פעמיים (בין היתר כי עד סוף השנה אחוז מסוים יסגר). אז חלאס עם השניצל בפיתה, צאו לטייל בעיר ודגמו משפע המזון התל אביבי.

18. לעשות שלישיה

זה לא בהכרח יהיה כיף, אבל לפחות כשתהיו על ערש דוואי תוכלו להקריפ את הנכדים שלכם.

19. לחקור את המיניות שלכם

כן, בתחת.

20. לצעוד את כל רוטשילד בדיכאון

הרחוב הזה נועד לאוהבים הצעירים, אבל אתם זקנים ולבד. לפחות תהנו מזה (או תסבלו באופן מאוד פסטורלי).

21. להירדם על ספסל בשדרה

אפילו לקצת, אפילו בישיבה, אפילו באמצע היום. אין הרגשה כמו להתעורר למבטים מופתעים ולא לשים זין.

22. להירדם על החוף ולהתעורר בערב

יאללה נו, אז תצדיקו את מה שההורים שלכם אמרו. אפשר לחשוב מה כבר בוער.

23. להירדם במועדון ולהתעורר אחרי שהמסיבה נגמרה

טקס התבגרות מתבקש לכל תל אביבי, הרגע בו העולם חולף ואתם נשארתם באותו מקום, היום בו גם הבסים החזקים ביותר לא הפריעו לכם להשלים קצת שעות שינה. תפסו פינה על כמה מעילים (זה לא שווה אם לא צריכים להעיר אתכם במבוכה כדי לשלוף אחד) ותקומו רק אחרי שסיימת את שנת היופי שלכם. תעודת כבוד מיוחדת לאמיצים באדם, האנשים שנרדמים על הרמקולים.

24. לחכות שעה בתור בפורט סעיד, להתעצבן על המארחת וללכת

מי יודע, אולי תתאהבו בתל אביב מחדש.

25. לשבת במנזר

זה מה שעושים פה, אל תתווכחו.

26. לאמץ בר שכונתי מחוץ לשכונה

ברוב השכונות בעיר אין גרוב מאוד שכונתי ובאלה שיש בדרך כלל אין ברים. הפתרון האידיוטי של תל אביבים רבים: למצוא בר שכונתי בשכונה אחרת.

27. להמשיך לשלם 30 ומשהו שקל פלוס פלוס על חצי ליטר בירה

כי אנחנו מטומטמים.

28. להתרסק עם האופניים על ג'יפה של פיקוסים

ולהרגיש הקלה שזה לא היה קקי.

29. לבלות באותו בית קפה מהבוקר עד הלילה

כי אתם כותבים תסריט. כן. ברור. בסוף מחלקים כמה שילמתם על הקפה בכמות השעות שהייתם שם, ומי שיוצא לו את המספר הכי נמוך הוא התל אביבי הכי תל אביבי שתולבב.

30. לרקוד בבלוק עד אור הבוקר

זה לא רק אחד המועדונים הטובים בתל אביב, הוא גם אחד המועדונים הטובים בעולם, והוא נמצא ממש בחצר האחורית שלנו (כן, ככה אנחנו מכנים את התחנה המרכזית). עתידו אמנם לוט בערפל, אבל ההווה שלו עדיין מרים כתמיד. בין אם ישארו, יסגרו או שוב יעברו לוקיישן, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לפספס את המועדון שכבר כיום ברור שיהפוך למיתולוגיה עירונית.

31. לעוף מהבלוק כי שכחת שאסור להוציא את הסלולר ברחבה, ואז הזהירו אותך, ואז שכחת שוב

רספקט דה וייב אומרים לכם.

32. להתכלב אחרי מסיבה על ג'אנק-פוד שבנסיבות אחרות לא הייתם נוגעים בו

גם נקניקיה דוחה יכולה להיות סעודת גורמה אם השעה מספיק מאוחרת. לא ניכנס לפרטים כי אנחנו מגעילים את עצמנו.

33. להשתתף בהפגנת שמאל ולקבל מכות משוטרים

שאלו בפייסבוק אם מישהו במקרה צילם את המכות שחטפתם. זה טונה לייקים.

34. להכיר מישהו שמכיר מישהו שיכניס אתכם למסיבה

רק בבקשה, אל תהיו חארות ובלי מבטי התנשאות על האומללים שנתקעו בתור. אתם לא צריכים את זה, אתם יותר טובים מהם.

35. להיזכר בערגה במסעדה שכבר לא קיימת

געגוע למסעדה לא דומה לשום געגוע אחר. הטעם עוד טרי בזיכרון, החוויות הטובות מטשטשות כל פגם שהיה או לא היה והנוסטלגיה האישית משתלטת. וברוך השום, לא חסר לנו מסעדות להתגעגע אליהן. רק תל אביבים אמיתיים מכירים את ההרגשה המוזרה שבלרדוף אחרי השף האהוב עליך למסעדה אחרת רק כדי לגלות שבמקום המנות הנפלאות שאהבתם, הוא עבר לפיוז'ן מזרח תיכוני. תחזיר את הפולנטה, באמאש'ך!

36. לקלל את המחירים במסעדות

הספורט העירוני החדש. לא אכפת לכם לשלם 500 שקל על ארוחה לאדם בלי יין, אבל 600 שקל? חוצפה מטורפת, לכו לצייץ על זה בטוויטר.

37. לריב עם העירייה

על ביטול דו"ח, הנחה בארנונה, רישום לבית הספר, ריסוס יתושים או על האפליקציה. מה זה משנה? העיקר שאתם בביף עם נציגי העיר. זו המסורת התל אביבית.

39. להשתתף בשיתוף ציבור ולגלות שהעיריה עשתה ההפך ממה שסיכמתם

ועוד עד שאתם מביעים עניין, איזה באסה. טוב נו, עכשיו יש לכם תירוץ ללמה אתם מבריזים מהבאות.

40. לעמוד בתור להפי-אוור בבייקרי

כמו התור לפורט סעיד (ע"ע) רק עם פחמימות מוזלות בסוף. שננו יחד איתנו את המנטרה: "זה שווה את זה. זה שווה את זה".

41. להגיד ששוק הכרמל לא מה שהיה פעם, אבל להתלהב מכל פופ-אפ שנפתח שם

ואפילו יש לנו כמה כאלה ממש חדשים להציע לכם, פשוט נורא מה שנהיה מהשוק תראו איזה יופי.

42. "לתקלט" מיוטיוב

אולי זה הומצא על ידי הברים של הקיבוץ, אבל אנחנו הפכנו את זה למקצוע. למשך תקופה לא מבוטלת – ויש האומרים שזה עדיין קורה – תל אביבים רגילים החלו לקרוא לעצמם די.ג'יי ללא בושה למרות שכל מה שהם עשו זה להקליד שמות ביוטיוב וללחוץ על פליי. המיקס חרא. האיכות בפח ואנחנו מקווים שלכל הפחות שמתם אד-בלוק, אבל אין מה לעשות, אם תשימו ספייס גירלז כולם עדיין ירקדו.

43. לריב עם השכנים על רקע מוזיקלי

טוב, זה לא היה קורה אם לא היה להם טעם כל כך גרוע.

44. להפסיק להתבלבל בדיזנגוף סנטר

נו זה לא כזה מבלבל.

45. להתנשא על מי שקונה ירקות באמפם

כי נו באמת, מי מוכן לשלם את המחיר המופקע הזה לירקות פחות טובים מאלו שבשוק?

46. לקנות ירקות באמפם

כי נו באמת, מי מספיק להגיע לשוק? חוץ מזה, ממש חשוב להכין את הסלט הזה ב-2 בלילה.

47. להיאבק בתאגידים באמצעות העדפת מכולת שכונתית

כי יותר כיף לשלם מחירים מופקעים ככה.

48. לעמוד בתור של ג'סמינו בשעת לילה מוגזמת

מבין כל התורים שהעמדנו אתכם בהם ברשימה זו, זה התור החשוב ביותר והסיבה לכך ברורה. ג'סמינו הוא הזהב שבקצה הקשת בענן, אם הקשת בענן היתה רחוב אלנבי המטונף. התור מתארך ומתקצר בהתאם לשעה, אבל קצב העבודה נשאר זהה. ושאף אחד לא יתערב להם עם איך שהם מכינים את הפיתה שלהם, כי ההמתנה היא אחת מהסיבות לכך שמדובר במנת האוכל המושלמת. אם אתם מסיימים את הפיתה בפחות זמן מששרפתם בתור, אתם עושים את זה נכון.

49. לנטוש בר שתכננת ללכת אליו כי אתה מכיר שם יותר מדי אנשים

גם ככה לא רציתם לצאת ו–שיט, אל תסתובבו אבל נראה לנו שאקסית זיהתה אתכם. ככה זה בפיקוק. ובנילוס. ובלוצי. ובבית אריאלה. ובכל מקום בפאקינג עיר הפיצפונת הזאת.

50. להידחס להופעת חינם בתדר

תיזהרו מכתמי פיצה, זה לא יורד בכביסה.

51. לעוף מהבארבי כי עיצבנתם את שאול

איך אפשר לעצבן אדם רגוע כמו שאול?!

52. להבטיח לעצמך שתתחילי ללכת יותר לים

ולדעת עוד לפני שסיימת את המחשבה שזה שקר מוחלט.

53. "לגדל" חתול רחוב

אוי מתוקי, הוא שורט ומעביר מחלות ופרעושים כשהוא רוצה להראות אהבה.

54. לקבל פתק משקה חינם

האולימפוס העלוב של הקיום התל אביבי, פתק קטן שאומר הרבה. זה לא ה-30 ומשהו שקל שחסכתם ובטח לא ההזדמנות לקבל מבט מהברמנית (שימו לה טיפ, אל תהיו חארות), אלא הסימון בתור זה שמקבל פתק. עכשיו אתם האדם הזה שממטירים עליו אלכוהול, שרוצים בייקרו, שיכול להזמין שליש או צ'ייסר בעזרת פיסת נייר סתמית, אבל סמלית. זה אולי עלוב, זה אפילו קצת פתאטי, אבל זה שלנו. שתו לחיים, תל אביבים. ורצוי בחינם. יקר פה.

55. להתחיל פעילות ספורטיבית

לפחות שהנפש החולה שלנו תהיה בגוף בריא. כן אתם יוגיסטים עכשיו.

56. להפחית בשר

כן כן, שמענו, אתם ממש רוצים להיות טבעונים אבל הילדים, אבל התזונה, אבל הטעים. אז אתם "מפחיתים בשר". מחיאות כפיים סוערות, בזכותכם אפקוליפסת האקלים נדחתה ב-0.0000001 שניות.

57. לעזוב את תל אביב

להגיד שהעיר היא לא מה שהייתה פעם, לבשר לעולם על רצונכם לעזוב אותה, לקלל את מחירי הדיור והמחייה ואז לקפל את הזנב ולהישאר בה בכל זאת. כי מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל אֶת הַבְּדִידוּת, אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל, אֶת הַנְּשִׂיאָה הַמּוּזָרָה בְּעֹל הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה וְהַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל, הִיא הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה, הַחוֹתֶכֶת, שֶׁאֵין לָנוּ בְּעֶצֶם לְאָן לָלֶכֶת.

ועכשיו התוצאות:

13-0 תשובות נכונות: אתם לא תל אביבים בכלל. לא ברור מאיזו ראשל"צ נפלתם עלינו אבל דברו איתנו אחרי ששכרתם דירה מפוצלת ב-6000 שקל בנווה שאנן ונראה איך אפשר לעזור לכם (אי אפשר לעזור לכם).

27-14 תשובות נכונות: בהנחה שאתם גרים בעיר זמן קצר זה בסדר גמור, אבל אם אתם כאן כבר יותר מחמש שנים אז או שאתם בהייטק ואז נביא את רוגל אלפר שיכעס עליכם או שאתם גרים מעבר לירקון, כלומר אתם בכלל מהרצליה.

42-28 תשובות נכונות: הרווחתם את מקומכם בינינו בכבוד. מכירים אתכם בפיקוק, מוציאים לכם צ'ייסרים במנזר. אתם יודעים לחיות את החיים התל אביביים במלואם ואתם אפילו לא נורא נורא נורא מתאמצים כדי לעשות את זה, אלא רק נורא נורא מתאמצים.

57-43 תשובות נכונות: אתם הדבר הכי תל אביבי שאי פעם תולבב, ובאופן פרדוקסלי אתם יודעים שאין דבר כזה "תל אביבי אמיתי" ושאין תשובות נכונות.