הסצינה הקולינרית המקומית תמיד גועשת ורועשת, אבל השבועיים האחרונים היו מוגזמים גם ביחס אלינו - לא פחות משלוש מסעדות מוכרות ואהובות נסגרנו, כשבמקביל חמישה מקומות חדשים לאכול נפתחו. וכשמסתכלים על השינויים, עולה מתוכם מגמה מעניינת מאוד
איזה שבועיים, אללה איסטור. אנחנו מרגישים כמו אחרי טורנדו קולינרי שלפחות נכון לעכשיו הסתיים לקצת, ועכשיו צריך להסתכל מסביב ולהבין מה הטורנדו הביא ומה הטורנדו לקח. ולמרות שנפתחו יותר מקומות שנסגרו, זה לא בהכרח מצביע על התאוששות. כי כשמביטים במה נפתח (שתי פיצות, פיתה עם בשר ומסעדה קטנה אחת) אל מול מה נסגר (מסעדה מיתולוגית, מסעדה פופולרית ומסעדה מוערכת), המגמה שעולה היא של מעבר לאוכל רחוב קטן ופשוט על פני מסעדות. מבלי לקבוע אם זה עדיף או לא, זה פשוט מראה שגם ענף המסעדנות מנסה להתאים את עצמו למציאות היקרה שבה אנחנו חיים. שנהיה לפתיחות ולא לסגירה.
פתיחות:
לחבטיתא בפיתה
בלגאן בפיתה הוא לרוב עלבון, אבל במקרה של דוכן הבשר המופלא הזה שנפתח בשדרות ירושלים המתחדשות, מדובר במחמאה. בעצם, מדובר בשם של המקום. ובכלל יש פה עניין של שמות, כי המנה הכי מפוארת פה נקראת "חרטא ברטא", והיא הכל חוץ מסתם חרטא – יש בה אנטריקוט, קבב ונקניקיה מפורקת. מבקר אוכל הרחוב שלנוביקר והתעופף באווירמהיכולת להמציא מחדש בשר בתוך פיתה. כדאי גם לכם לבוא ולעוף.
שדרות ירושלים 75

פיצה 66
שלט הניאון האדום של "פיצה 66" רומז על סגנון אמריקאי, אבל זו לא פיצה אמריקאית. הפיצאיולו של המקום דניאל גל התמחה בנאפולי (בפיצריית Salvo המעוטרת, מספר 7 בעולם לפי דירוג 50 הפיצות הטובות בעולם), אך זו גם אינה פיצה נפוליטנית. מה שהיא כן זה הכלאה מעניינת שגם מותאמת למזג המקומי, עם בצק שעובר התפחה של 72 שעות ויחס אישי לכל פיצה קלאסית. אבל כידוע, לוקיישן עושה הכל, וזה של פיצה 66 הופכת אותה מעוד פיצרייה לאחת משמעותית – היא ביד אליהו. כן, גם למזרח העיר מגיע.
לפרטים נוספים

פיצה קיקו
"מי שמבין תהליכים בתל אביב יודע שארלוזורוב הולך להיות ציר מרכזי", סיפר לנו יוני קנטרו, מבעלי פיצה קיקו, עם פתיחתה. והוא צודק, כי הרחוב המרכזי של הצפון הישן יהפוך לנקודת מעבר, ועל זה בדיוק בונים בפיצה החדשה. אווירה שכונתית ופיצה אמריקאית דקה דקה, בדיוק מושלם לתלמידים שבסביבה וההורים שמלווים אותם בעייפות לעוד מסיבת פיצה. נו, לפחות יהיה לכם עוד סלייס.
לפרטים נוספים

גן השקמים
כבר כשזכתה בתואר השפית המבטיחה בטקס פרסי האוכל של טיים אאוט לשנת 2018, סיפרה השפית דנה לי ברמן שהיא חולמת לפתוח מסעדה קטנה. חמש שנים אחר כך הגיע גן השקמים – מסעדה קטנה כיאה לחזון, ובשיתוף עם קבוצת We Like You Too (נורדיניו, וספררר). הרוח אקלקטית שורה על המקום, והאוכל באווירה צפון איטלקית, לוקיישן רומנטי שאין הרבה קסומים ממנו בעיר ובקרוב גם בראנץ' שתעמדו בו בתור.
לפרטים נוספים

מיטש
זו לא בדיוק פתיחה חדשה לגמרי, כי את הקבב של אורית מושקוביץ אהבנו עוד בסיבוב הקודם שלו בשוק הכרמל, אבל שובה לשוק לתקופת הקיץ מרגישה כמו התחלה שאנחנו מאושרים ממנה. רק שאלו את מבקר אוכל הרחוב שלנו,שהספיק לטעום שם, ותיאר את הביס המושלם שלה כך: "לקחתי ביס מהפיתה הזו, והתאפקתי לא לצרוח. אין לי מה להגיד, מושקוביץ צדקה. זה מתחיל בקבב המטורף הזה, שלמרות הקיצוץ הדק והדחיסה הרומנית, נשאר אוורירי לגמרי". נפתח הלב.
לפרטים נוספים

סגירות:
טנדורי
סגירה עצובה שגם מחביאה בתוכה את אותו שינוי תרבותי לכיוון אוכל נגיש – אחת המסעדות הותיקות של תל אביב, טנדורי, המסעדה של רינה פושקרנה שלימדה אותנו בשנות ה-80 אוכל הודי מהו, סוגרת את שעריה. כלומר, לפחות בדיזנגוף. כנראה שהקארמה על כך שזה היה המקום הראשון שבו ביבי ושרה יצאו לדייט סוף סוף התגשמה. בכל אופן, זה לא בדיוק הסוף, כי במקום זה פושקרנה פותחת את TANDOORI Lands End, וריאציה קלילה שמתמקדת יותר בקערות ואוכל קליל מודרני. אז יש עוד תקווה.
לפרטים נוספים

שאראק
אנחנו מודים, זה אחד כואב. לא רק כי היינו עדים למאמץ של אנשי שאראק להציל את העסק לאורך זמן לא מבוטל, ולא רק כי זה ביטול שבהחלט מושפע מעבודות הרכבת שבבן יהודה (וכמובן, המשבר הכלכלי), אלא כי אהבנו את שאראק. ובעיקר ראינו את הפוטנציאל הענק שלה, שלמרבה הצער מעולם לא הצליח באמת להתגשם. עכשיו אנחנו מחזירים אותה בכאב לב לים, ונאלץ לחפש עוד בורקס סרטנים. טוב נו, תמיד יהיה לנו את הבסטה.
לפרטים נוספים

קוקו במבינו
המסעדה הרעשנית הושקה בקול תרועה בידי השף מעורר המחלוקת (וחוטף הכלבים) טום אביב, אבל עם הזמן – ואולי גם עם הפרשיות – הרוח יצאה מהמפרשים של הקוקו במבינו. אביב כבר מזמן נטש לטובתעסקים בחו"ל, בעוד שהבעלים שנותרו מעדיפים לסגור ומבטיחים שעוד יפתח מקום חדש במקומה. נקווה שהפעםלא יהיו בעיות עם אתיופים.

