מלחמה בראש שלכם: ב"ארץ נהדרת" נתניהו הוא היחיד שעוד נלחם

רבות נכתב, גם בטור זה, על הדרך שבה "ארץ נהדרת" משקפת את מצב הרוח של המיינסטרים הישראלי. זו מגמה ברורה לאורך השנים ב"ארץ" ונדמה שהיא רק התחזקה בתקופת המלחמה ואחרי ההלם הגדול של שבעה באוקטובר. ואם "ארץ" היא אכן סיסמוגרף לרגשות האלה, ברור לחלוטין שהסאבטקסט של הפרק ששודר אמש הוא אחד: הדחקה. כל סממני המלחמה שראינו עד כה בתוכנית – דניאל הגרי, הרצי הלוי, אשר או סבא אורי שנוסעים לשטח – נעלמו לחלוטין מהפרק הזה. וקשה להאשים את "ארץ". כולנו, במידה רבה, חזרנו לשגרה. ככה זה כשהטילים (טפו טפו) כבר לא מגיעים למרכז, אוטוטו יש בחירות מקומיות, מופעי התרבות חוזרים לאט לאט ואפילו הריאליטי (רחמנא ליצלן!) מרים את הראש.

>> חורף חם בסטרימינג: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה עכשיו
>> סוף סוף יש דרמה ישראלית חדשה בקשת 12. והיא אפילו טובה

134 חטופים עדיין שם, הכוחות שלנו עדיין בתוך עזה – אבל ישראל, לפחות חלקה הגדול, כבר המשיכה הלאה. כך גם נראתה התכנית (שבה ההתייחסות המרכזית למלחמה הייתה מופע הגזלייטינג השבועי של נתניהו), עם שליפת קלף שבפרקים הראשונים העונה נשאר בכיס: הומור פרוע. ואולי אפילו פרוע במיוחד.

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

אולי כריאקציה למצב, יצא שהפרק הזה של "ארץ" כלל בתוכו לא מעט רגעים קורעים – מדמותו הנהדרת של ערן זרחוביץ' בתור ולדימיר פוטין, דרך אומברטו מ"הרצועה" שחזר בתוך נשיא ברזיל לולה (יובל סמו), דרך שטיקים משעשעים כמו מערכון "שכחו אותי בקריית שמונה" (טריק חדש – שימוש בדיפ פייק לצרכי קומדיה, כנראה משהו שנראה יותר ויותר בקרוב) ועד ההופעה ההירואית של רועי בר נתן (ששוב הוכיח כמה הוא אחד המצטיינים בסגל).

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

את השיא של המגמה הזו, קיבלנו באמתלה קצת מוזרה: לגמרי במקרה, הגיח מערכון חוץ משובח למדי; אפרופו הבחירות המקומיות. הרגע שבו מפוני היישוב מעלה אבא, שנמצאים בבית מלון בגלל המלחמה, מתכוננים לרגע שבו יצטרכו לבחור את ראש המועצה – רק שגם ראש המועצה נמצא איתם במלון. וכך נשאב היישוב המפונה לקרב אלקטורלי די משונה בין המנקה לודה לבין שלמה (מומו) לוצקי (אולי זה מקרי ואולי לא, אבל זה גם שמו של אחד מבכירי איגוד הכדורסל – שלאחרונה חגג 80 בשעה טובה).

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

זה היה מערכון מופתי של "ארץ", שבקלות היה יכול להפוך למערכון השבועי של העונה הזו – ובעיניי קלע אפילו יותר למצב מאשר "כיתת הכוננות" שדי דועכת. זה עבד, זה היה מצחיק, זה התכתב עם האקטואליה וזה הפגין גם את הכישרון הגדול של שורת שחקנים, ובראשן גיה באר-גורביץ' וליאת הרלב. יהיו שיראו בזה פוטנציאל מפוספס, אני מברך על הרגע הזה שזכינו לו.

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

עוד רגע מוצלח בפרק הגיע מיד עם תחילתו, אפרופו ההדחקה. מדי פעם, למרות הטון הדי אסקפיסטי שהולך ומשתלט על התוכנית, מקפידים לנעוץ את הסכינים הקטנות – וכמו תמיד, באמצעות מערכון הפתיחה שבו הוצג המילואימניק (שבאופן חשוד נראה כמו עידן עמדי) שחוזר למקום עבודתו בטקס חגיגי – רק כדי לגלות שזו בעצם הפרידה ממנו, כי הוא מפוטר. ברגע אחד מדויק ונטול מניירות, "ארץ" הצליחה לספר סיפור אמיתי על הפער בין היחס הרטורי שלנו כלפי חיילי המילואים (אפרופו קמפיין "תודה למילואימניקים" של קשת), לבין היחס שלנו אליהם במציאות – והבעיטה המושלמת ששלחו המעסיקים לעבר חלק גדול מדי מהם ברגע שחזרו. כי, אתם יודעים, כל העסק הזה של לחימה למען המולדת אולי מצטלם יפה – אבל לא ממש עושה טוב למאזני רווח והפסד.

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

בהתאם לרוח היחסית-קלילה של התכנית, גם הפאנל הפוליטי הפתיע לטובה בעיניי – וכלל כמה דמויות מאוד מוצלחות. נתניהו המשיך שבוע שני עם "המצגת" (אחרי שהיא עבדה כנראה טוב בשבוע שעבר), גדי אייזנקוט וה"תקצר, ברו" שלו פגע בול בפוני והביקורת הסאטירית כלפי הצמד גנץ-אייזנקוט, ש"אוטוטו פורשים, אבל" ובעיקר מחביאים את האמת מאחורי הררים של רטוריקה הייתה מאוד מדויקת. במובן הזה, מאוד אהבתי גם את החיקוי של יאיר נתניהו (כבר אמרנו רועי בר נתן?), שהיה נשכני ומאוד מצחיק, מה שהצליח לשלב בין סאטירה טובה לבין הומור מצוין (ולא נשכח את הפארודיה ל"אין לך מה לדאוג").

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

עוד דבר מעניין שקרה בתכנית הוא עלייתו של הדור הצעיר. קצת כמו קבוצת כדורגל טובה, גם "ארץ נהדרת" מכילה בתוכה דורות חדשים של קומיקאים. מהקאסט המקורי, שנוצר אי שם ב-2003, נשארו שרידים בודדים ושחקנים רבים התחלפו עם השנים. בפרק הזה, הצלחנו לראות לא מעט מזה – עומר ריבק ודור מוסקל ("ערוץ הכיבוד") שהפליאו בחיקוי שלהם לבנחמין ופליפה מה"מורדים" ותמיר בר במערכון האחרון שהיה מעולה כהרגלו ואף הרבה למעלה מכך. הדור החדש, שמגיע מהאינטרנט, כבר דופק בדלת של הגוורדיה הוותיקה – ונותן בראש.

"ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

ואולי הפורקן הקומי הזה השבוע הוא מה שהיינו צריכים. התקופה האחרונה, שבה נקלענו לאיזשהו מבוי סתום של המציאות, ייצרה תחושת באסה לא קטנה – ו"ארץ נהדרת" הייתה שם כדי להרים את הרוח. מה שבטוח, שמאזן הכיף קצת חזר לפלוס פלוס אחרי הפסקה מסוימת. וזה אולי סימן מעודד, אם מחפשים כאלה.