בין ברנדנבורג לנגב: כשמוזיקה פורצת את גבולות האמנות

כאשר אני משוחח עם חבריי על מוזיקה, גבולות השיחה לרוב לא נמתחים מעבר למוזיקה הבנויה על ביט קבוע או בעלת מבנה סימטרי – בית, פזמון, ומנגינה שניתן לזמזם בקלות יחסית, או הרמוניה ברורה ומאוזנת. לעומת זאת, ברגע שהשיחה נודדת מאולם הקונצרטים, המועדון או הספוטיפיי אל הגלריה, המוזיאון או המרחב הציבורי, לפתע התחושה היא של כניסה לארץ של אפשרויות בלתי מוגבלות: משקפי מציאות מדומה, מיצב המורכב מחלקי מכוניות, הליכה איטית לאחור ברחוב סואן, אפילו עבודה שנוצרה במשותף עם בקטריות(!) – ואלו הן רק כמה דוגמאות למקצת מהחומרים הנכללים באופן די טבעי בדיונים יומיומיים על אמנות. לפער שבין השיח הנפוץ על ארגון הזמן הצלילי לבין העשייה במרחב הוויזואלי ישנן סיבות רבות, שונות ומשונות (וכן, גם קפיטליזם הוא אחת מהן).

זה מאות שנים שעולם האמנות הוויזואלית מלא בעבודות של יוצרות ויוצרים שבחרו להקדיש את חייהם לעיסוק פואטי בשאלות על מהות האמנות, להרחבת השיח על האמנות, ובתוך כך להתוויית הקשרים חדשים המעשירים את האופן שבו אנו חווים את העולם ואת עצמנו בתוכו. העיסוק בשפה ובתחביר המוזיקליים והרחבתם לטובת יצירה שבכוחה לתת ביטוי עשיר ומדויק יותר לרעיונותיהם ובעיקר לרגשותיהם מאפיין אף את עבודתם של מוזיקאים רבים. יצירה מעין זו מביאה לידי ביטוי את כל אלו כבאורח פלא על ידי ארגון של צלילים באשר הם לאורכו של ציר זמן ובאופן שאיננו בר התקה למילים.

המלחין יוסף טל כתב פעם: ״​​קהל המקשיב באמת יושב באוזניים דרוכות ובנחיריים מרטטים כמו חיה בטבע. משהו קורה במרחק-מה ממנו, עדיין איננו יודע אל נכון מהו הדבר הזה, אבל הוא יודע שהדבר מתייחס אליו ונוגע לו, והוא מתוח לקראתו בכל חמשת חושיו, ואף הזיע הקטן ביותר אינו נעלם ממנו. לשם כך אין כל צורך שיהיה בקיא בתולדות המוזיקה או בתיאוריה המוזיקלית. משהו קורה בעולם והוא שומע אותו. ואם הדבר הזה הוא חדש ואין הוא מסוגל לחבר אותו אל שום דבר ששמע בעבר: מה בכך? העיקר שלא ידחה מעליו את החדש הזה עד שלא הניח לו לחדור לתוכו, שישהה את תגובתו הביקורתית עד שבאמת שמע וקלט".

אנסמבל מיתר. צילום: אדם בנימין, עיצוב: יובל אביטל

זוהי בדיוק כוונתם של חברי אנסמבל מיתר למוזיקה עכשווית, אשר יפתחו את המהדורה ה-11 של פסטיבל CEME ביום רביעי הקרוב ב״סטודיו אנט״ – אולם שנחנך לא מזמן בקריית המלאכה שבדרום תל אביב, בין גלריות ומוסכים. הפסטיבל ייפתח עם הקונצרט ״קולות במרחק – מוזיקה בנגב וברנדנבורג״ ובמסגרתו פעלו יחדיו במשך שנתיים מלחינים, משוררים ונגנים מגרמניה וישראל. תוך שימוש באמצעים מגוונים, לרבות הקלטות שטח וסימפולים, וידאו וכלי נגינה מסורתיים ואלקטרוניים, הלחינו שישה מלחינים ישראלים וגרמנים מובילים יצירות חדשות המבוססות על שיתוף פעולה עם כותבים המתגוררים במדינת ברנדנבורג בגרמניה ובנגב.

באופן זה ניסו משתתפי ״קולות במרחק״ לשוחח ולתת ביטוי לקולות שלרוב לא מהדהדים באולמות הקונצרטים וליצור חיבורים בלתי צפויים, בין משתתפים ממקומות מרוחקים, וכן בין חומרים צליליים ממקורות שונים, על מנת ליצור חוויה מוזיקלית רעננה ורלוונטית המעשירה את האופן שבו המוזיקה נוטלת חלק בעולם.

נשמח אם תצטרפו אלינו בפסטיבל CEME עם ״אוזניים דרוכות ובנחיריים מרטטים״, כדברי טל, לחוות את הסוואנה המוזיקלית של מדינת ברנדנבורג, הנגב ודרום תל אביב, ובתוך כך להרחיב את האופן שבו כולנו מתקיימים יחד בעולם, ומשוחחים אודותיו.
הכותב הוא מלחין ואוצר הפרויקט ״קולות במרחק – מוזיקה בנגב ובברנדנבורג״, אירוע הפתיחה של פסטיבל CEME 2022, שייפתח ביום רביעי ה-22.12. לפרטים נוספים