רגע לפני הפרידה: ביקרנו במחסן האביזרים הנוסטלגי של החינוכית

הטלוויזיה החינוכית מגיעה לסוף דרכה, ובין הררי הפרופס והתפאורה מצאנו הרבה אהבה למוסד הוותיק, מלחמה עד הסוף ובעיקר חוסר ודאות לגבי העתיד. ואיך ייראה הערוץ החדש?

מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
8 באוגוסט 2018

בשבוע שעבר קיבלה הטלוויזיה החינוכית פרס מיוטיוב על שצברה יותר מ־100 אלף מנויים לערוץ שלה באתר. אל הטקס החגיגי היא שלחה סרטון שבו נראה בץ מ"פרפר נחמד" מנסה לשווא לברך את החינוכית על ההישג כשבמקביל עובדי הערוץ מפרקים את התפאורה סביבו, מכינים את האולפן לסגירה הצפויה ולבסוף דוחפים אותו לארגז, ומתוכו הוא מכריז בעצב "מזל טוב!". החינוכית צפויה להיסגר סופית ביום שלישי (14.8) ובמקומה יוקם "כאן חינוכית", ערוץ הילדים והנוער החדש של התאגיד. הגורל הזה אמנם היה ידוע מראש, אך עובדי החינוכית נלחמו, ולמעשה עדיין נלחמים, כדי להשאיר את הגוף הוותיק פעיל במקום להחליפו באחד חדש.

כ־180 איש עובדים בחינוכית, מתוכם 40 ייקלטו בתאגיד ואחרים עשויים לעבור לתאגיד או לתפקיד אחר בשירות הציבורי. בשנה וחצי האחרונות הם עתרו לבג"ץ בבקשה להקפיא את הליכי הסגירה, החשיכו את הערוץ והקרינו שקופית מחאה, קיימו הפגנות – האחרונה משכה מאות משתתפים לכיכר רבין – ורתמו חברי כנסת לקרב, בהם מיקי זוהר ויוסי יונה, שהצעות החוק שלהם נפלו בכנסת בחודש שעבר. שבוע לפני הסגירה, במשרדי החינוכית מתנוססים שלטים הקוראים להצלת הערוץ בכל פינה, משער הכניסה ועד מדפי מחסן האביזרים.

הכניסה למחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
הכניסה למחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
בסוף נתן. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
בסוף נתן. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)

עוד כתבות מעניינות:
נפרד בשמחה: מה אתם זוכרים מסדרות החינוכית?
שנה לכאן 11: מה קרה להבטחה ואיפה הערוץ עוקף את המתחרות?
פרטנר, סלקום או בכלל סטינג? בדקנו מהו הסטרימר הכי שווה בשוק

בואו נדבר רגע על המחסן הזה – גן עדן נוסטלגי ומשונה שיגרום לילד הפנימי שלכם לחגוג. מדפים שלמים של פרופס וחלקי תפאורה שנצברו במשך עשרות שנים של הפקות – השלט של "פיצוחים" ליד פסלונים שהופיעו בחדר של חני, מדפים שלמים של אוכל מפלסטיק או אביזרים ששימשו ליצירת כיתות, חנויות ממתקים וחדרי ילדים דמיוניים, ספרים, בגדים, תמונות ענקיות ומסדרון שלם של טלוויזיות ומסכי מחשב ישנים. בין לבין מתגלגלים כיסאות פלסטיק בלי רגליים ועם גלגלים בתחתית, המשמשים את מפעילי הבובות במהלך צילומים. דווקא את הבובות הקלאסיות לא תמצאו שם. דני בללי, מנהל מחלקת האביזרים, מסביר: "הבובות מאופסנות בנפרד כי כשלא מפעילים אותן הן נראות מוזרות, חסרות חיים. המפעילים הם אלה שמביאים את האופי והייחוד של כל דמות. ילדים לא לגמרי מבינים את זה, וכשהם רואים את הבובות הם מנסים לדבר איתן".

בללי במחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
בללי במחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
אנחנו לא רוצים לדעת למה שימש השלד. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
אנחנו לא רוצים לדעת למה שימש השלד. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מהתקופה שבה דובדבן על גלידה היה עניין. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מהתקופה שבה דובדבן על גלידה היה עניין. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)

בללי עובד בחינוכית כבר שני עשורים ועדיין זוכר את הכניסה הראשונה לאולפן של "פרפר נחמד" ("כמו להיכנס ליער קסום"), אותו אולפן שמפורק בסרטון החדש עם בץ (שכתב גיא שוהם וביים רוני צייג), שבו בללי הוא שמוביל את הפירוק ואורז גם את הצב עצמו. בללי לא מסתיר את החשש ממה שיקרה אחרי הסגירה לאוצרות שנאספו במחסנים הללו לאורך השנים. כמו רוב העובדים, גם הוא לא יודע מה יעלה בגורלו ביום שאחרי, או מה יבחרו אנשי התאגיד לעשות בארכיון המוקלט והפיזי של הערוץ.

כתבתנו מחפשת את קישקשתא. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
כתבתנו מחפשת את קישקשתא. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)

חיים חדשים בעידן הפייסבוק

הטלוויזיה החינוכית נולדה במרץ 1966 בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית" בתמיכתה של קרן משפחת רוטשילד, ושנה לאחר מכן עברה לידיו של משרד החינוך. בתחילת הדרך היא שידרה בעיקר תוכניות ללימוד מתמטיקה ואנגלית בשחור־לבן, שהעבירו מורים ולא שחקנים. עם השנים התוכניות הלימודיות השתכללו ויצרו עולם פרטי משלהן עם דמויות קבועות ועלילות של ממש. חלק מהסדרות הקלאסיות הגיעו עם ספרי עבודה ומדריכים למורים, ובבתי ספר הציבו טלוויזיות בכיתות כדי לצפות בפרקים שתאמו את החומר הנלמד. עם הזמן הצטרפו ללוח השידורים תכניות שיועדו לקהל בוגר, בהן "עניין של זמן" ו"20 פלוס" שיועדו לבני נוער, "שעת כושר" ו"זומביט" המיתולוגיות, הסיטקום התנ"כי "חצי המנשה" ו"זהו זה", תוכנית הדגל שהדביקה למסך הורים וילדים כאחד.

בשנות ה־90 ילדי ישראל התחלקו בין מעריצי ערוץ הילדים לאוהבי החינוכית, שצפו כל יום בחדר של חני ובסדרות רכש כמו "המומינים", "גברת פלפלת" או "דר הדוור". למרות הדימוי התמים והחמוד שלה, שודרו בחינוכית גם כמה מתוכניות הילדים החתרניות והביזאריות בתולדות הטלוויזיה הישראלית: "שאלתיאל קוואק" שצילקה דור שלם של ילדים עם מקבילה ציפורית של היטלר, מקבילה לילדים של פילם נואר בשם "תינוקות בצמרת" ו"סיפורי עמים" המקריפה של ג'ים הנסון.

ולכן, ילדים, חשוב לצחצח שיניים. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
ולכן, ילדים, חשוב לצחצח שיניים. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
הלוגו הזה היה גורר הרבה בדיחות גרועות היום. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
הלוגו הזה היה גורר הרבה בדיחות גרועות היום. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)

בתחילת המילניום התמונה השתנתה עם הופעתם של שלל ערוצים חדשים לילדים ולנוער במסגרת שידורי הכבלים והלוויין, ועם התפתחות האינטרנט שריתקה ילדים למסך המחשב והסמארטפון יותר מאשר לטלוויזיה. החינוכית התקשתה להתחרות – ב־2003 קוצץ תקציבה באופן משמעותי ולא פעם עלה הרעיון לסגור אותה לגמרי. באופן פרדוקסלי, הפריחה של האינטרנט דווקא עשתה לחינוכית טוב. במעין פוש אחרון הושקו לפני כעשור ערוץ יוטיוב ואתר אינטרנט חדשים הכוללים תכנים לצפייה בחינם שהנגישו את הארכיון הענקי של החינוכית להמונים. וישנו גם עמוד הפייסבוק, שהמהפך שלו הוכיח איך עם קצת יצירתיות, הרבה חוצפה והמון מודעות עצמית אפשר להפוך גם ערוץ עם דימוי ילדותי ומיושן לדבר הכי מרענן בפיד.

אז מה בכל זאת כבר יודעים על "כאן חינוכית"? הוא צפוי לשדר תוכניות ילדים 24 שעות ביממה, בהן הלהיטים הנוסטלגיים של הערוץ, בעוד התכנים למבוגרים של החינוכית יעברו לידי כאן 11. תוכניות האקטואליה של הערוץ – "ערב חדש", "תיק תקשורת" ו"חוצה ישראל" – סיימו את דרכן. צפויות גם הפקות חדשות. גם התכנים הדיגיטליים של הערוץ צפויים לעבור לתאגיד – את עמוד הפייסבוק המצליח יחזרו להפעיל ככל הנראה מאיה זיו סילבר וסתיו זיו, שניהלו אותו בעבר ומאוחר יותר עברו לתאגיד – והעתיד עדיין לא לגמרי ברור. כך או כך, היה פייט ראוי.

מזל שכתוב, באמת היה אפשר להתבלבל. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מזל שכתוב, באמת היה אפשר להתבלבל. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
למי אין כזה בבית? מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
למי אין כזה בבית? מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
לא קריפי בכלל. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
לא קריפי בכלל. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
לא לנגוס. ניסינו. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
לא לנגוס. ניסינו. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
כנ"ל. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
כנ"ל. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מורידים את השאלטר. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מורידים את השאלטר. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
זה באמת קצת עושה לנו לבכות. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
זה באמת קצת עושה לנו לבכות. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
את זה דווקא לא ניסינו. אולי היה כדאי. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
את זה דווקא לא ניסינו. אולי היה כדאי. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
גם השום לא עזר. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
גם השום לא עזר. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
זה לתוכנית? זה לארוחה באמת? מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
זה לתוכנית? זה לארוחה באמת? מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
לא עובד. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
לא עובד. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
ניסינו לגנוב את זה, תפסו אותנו. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)
ניסינו לגנוב את זה, תפסו אותנו. מחסני החינוכית (צילום: דין אהרוני רולנד)

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד