כמה קל להפוך כאן לסטיקר על עמוד, וכל סטיקר כזה הוא צרחה אילמת

העמודים ברחוב החלו להתלבש בחליפת סטיקרים החל מה-7 לאוקטובר. כשאני צועד בדיזינגוף ורואה עמוד שיש עליו סטיקר עם צמד האותיות ז' ו-ל', אני מסתכל על התמונה של אותו אדם. אולי קורא משפט של כמה מילים שמנסות לשווא לסכם לי באופן לא הוגן את כל חייו. כל סטיקר כזה על עמוד זאת צרחה אילמת.

>> "קפה עוטף": רשת בתי קפה חדשה בניהול תושבי עוטף עזה תושק בת"א

כל סטיקר כזה הוא צרחה שמצליפה לי באוזן, כשכל מה שאני מצליח לשמוע זה "תעצור! לי אין יותר דרך להתקדם. תראה אותי, אני מת". אז אני עוצר, ועומד דומייה מול עמוד שמשקיף לתור ארוך בתמרה. וככה אני עובר מעמוד לעמוד, ועוצר. אני מצלם כל סטיקר, ואז מחפש על אותו אדם בגוגל. זה אולי נראה מהצד קצת מוזר, אבל זאת הדרך האינטימית שלי להכיר כל אחד ואחד מהם. זאת הדרך הנואשת שלי לתקשר באופן טלפתי עם אחד הקרובים של אותו אדם שעבר, והדביק את הסטיקר בכל רחבי תל אביב, כדי ולהגיד לו "ראיתי. לא הדבקת את זה לשווא. תודה".

הסטיקרים ליד התור של תמרה. צילום: עוז פרץ

בהתחלה העמודים היו יותר ערומים, אבל עם הזמן מתווספים לסטיקרים על החטופים סטיקרים שנעשים שכנים, כאלה של חיילים. יש סיכוי שאחד מהחיילים האלה עמד בדיוק איפה שאני ניצב, אולי כשחזר לאפטר של כמה שעות כשעל הגב שלו קיטבג, וגם הוא התבונן באחד מהסטיקרים של ההרוגים או החטופים, מבלי לדעת שזמן קצר אחרי זה הוא יהפוך לסטיקר בעצמו שמודבק על אותו עמוד בדיזינגוף.

שכנים על עמוד. סטיקרים בדיזנגוף. צילום: עוז פרץ

הרחוב הזה, דיזינגוף, אוטומטית מכניס אותי לחרדה קיומית עם כל הפיגועים שהיו בו. כל פעם שעוצר לידי אופנוע עם קסדה אפלה במעבר חצייה, אני בטוח שהוא הולך לשלוף עלי עוזי מאולתר. אבל בסוף הוא ממשיך לנסוע, ואני מנסה להוריד את הווליום של הדפיקות לב שזה גרם לי, ומבטיח לעצמי שלא אלך ברחוב הזה ברגל שוב בחיים. כבר למחרת אני מפר את ההבטחה.

חרדה קיומית ושברון לב, אבל אסור לנו להתעלם. סטיקרים בדיזנגוף. צילום: עוז פרץ

הקלות שבה אפשר להפוך בארץ ישראל להרוג, נרצח, מת, ז"ל, סטיקר על עמוד, לא נתפסת לי בנשמה. ברגע אחד הבעיה הכי גדולה שלי בחיים הם מזגני הרחוב של תל אביב שמטפטפים לי על הראש, ושניה אחרי זה הבעיה היא לדמם למוות ממחבל, כי הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. כמו כל קורבן טרור. אז כל פעם שאני עוצר מול עמוד, אני מדמיין איך הסטיקר שלי יראה. מדמיין, ותוהה אם מישהו בכלל יעצור להתבונן בו.