עולם חדש ורוד: תזכירו לנו, מי אמר שהמחאה הזאת דועכת?
המצור על בלפור, הצעדות לבלפור והרבבות הבוערים בכיכר הוכיחו שהניסיונות לדכא אותה נכשלים. מאחורי הקלעים של קבוצות המחאה הצעירות יודעים: התעוררנו ואנחנו לא חוזרים לישון \\ טור אישי
ההתעמרויות, הקנסות, המעצרים והאלימות מפעילים ביביסטים לא מרתיעות אותנו מלצאת להפגין. הקור הירושלמי והגשם לא מפחידים אותנו. אנחנו לא עשויות סוכר אבאל'ה, ואנחנו נמשיך להרעיד את המדינה, עד שתלך
השבוע ה-24 למחאה בבלפור ייזכר כהפגנה מכוננת. התאריך סומן מראש כתאריך חשוב, בעקבות פתיחת שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו שהיה אמור להתקיים ביום ראשון ונדחה. לא פחות מארבע צעדות יצאו לכיוון בלפור ממקומות שונים בירושלים. אנחנו יצאנו בצעדה ורודה ומוארת במיוחד מחניון הלאום לכיוון כיכר פריז, עם הקמע הרשמי של נבחרת בלפור והקריפטונייט של לובשי המדים – צוללת ורודה מתנפחת. הרעדנו את רחובות ירושלים בתופים ובקריאות במגפונים, בזמן ששלושת הצעדות האחרות עשו גם כן דרכן מכיוונים שונים. התנקזנו יחד לכיכר פריז עם עוד עשרות אלפי מפגינים.
הכיכר בערה. עשרות אלפי אורות נדלקו לשירת "באנו חושך לגרש" כדי לגרש קצת מהחושך שיוצא מבלפור. בכיכר היה טקס משואות אלטרנטיבי לציון תיקי נתניהו. גם אנחנו נאמנו שם למרות שזה לא בדיוק הסטייל שלנו. אנחנו מעדיפות לדבר ברגליים או במיצגים. הפעם החלטנו להגיד בקול ברור שהוורוד שלנו כאן ושהוא לא הולך להיעלם. שהתעוררנו ושאין לנו שום כוונה לחזור לישון. אנחנו נלחמות על הזכות הבסיסית לחיות במדינה מתוקנת שמבטיחה מציאות טובה לאזרחיה. אנחנו לא נזכה במציאות כזאת כל זמן שהממשלה שלנו מתנהלת כמו אירגון פשע והעומד בראשה מושחת.
אמרו לנו שאנחנו דועכים, שהנה המחאה נחלשת כי הפריוויליגים מפחדים מהקור הירושלמי ומסתגרים בביתם המחומם בתל אביב. כל הינון מגלים למיניהם צהלו על כל פיסת אספלט ריקה בכיכר פריז ומיהרו לצייץ אותה כהוכחה לסופה הרשמי של המחאה. הדושבגז גיחכו להם בהיסטריה מבלי להבין שההפגנות מתפשטות לא רק בזמן אלא גם במרחב.
>> עולם חדש ורוד: המחאה הולכת לאן שהיא רוצה
>> עולם חדש ורוד: אנחנו האנשים להם חיכינו
המחאה התפשטה רוחבית בכל רחבי הארץ. ההפגנות הספונטניות שצמחו במהלך הסגר האחרון התפשטו לעוד ערים ונהפכו לאירגונים מקומיים "מחאת העם חיפה", "צעדת התקווה בפתח תקווה", מחאה בבאר שבע, יו ניימ איט. ערים שלא ראו מחאה מימיהן, לא כל שכן מחאה "שמאלנית" נגד נתניהו זכו לצעדות מטורפות. צעדנו כבר בבאר שבע, צעדנו השבוע לראשונה בכרמיאל, בפעם השנייה ברמת-גן וגבעתיים, בפעם המי יודע כמה בתל אביב. לפני שבועיים יצאנו בפעם הראשונה לצעדה בקיסריה אחרי ההתעמרות במשפחת פרקש.
זה כאב ראש רציני, להילחם במפלצת רב ראשית, כי היא ממשיכה להצמיח עוד ועוד כאלה. אבל אי אפשר להגיד שהם לא עושים מאמץ. כתבי אישום מגוחכים הוגשו כנגד פעילים מרכזיים. סכינים נשלפו על צוללות מתנפחות שהושחתו על ידי שוטרים (מדובר בציוד אישי ובמיצג מחאה, למרות שהוא באמת מזכיר יותר ג'ימבורי מאיום ממשי על שוטרים).
כמה שעות לתוך ההפגנה בשבת האחרונה וגם מהכיכר יצאו שלוחות. כמה מאות מפגינים יצאו אל הרחובות הסובבים וחסמו את כל הנתיבים לבית ראש הממשלה בפעולת גרילה של מצור על בלפור. אחת מהנקודות, מול בית הנשיא, ניקזה אליה את כל האלימות המשטרתית שנשמרה מרוסנת עד אז בכיכר המרכזית. מספר גדול של מפגינים הוכו באלימות (יש תמונות וסרטונים, הכל נעשה לעיני המצלמות) וכ-30 מפגינים נעצרו והובלו לתחנת מוריה.
אנחנו, המפגינים, זה הקוץ האמיתי בישבן של השלטון ושליחיו. השלטון מנהל מאבק אישי כנגד המפגינים דרך שליחיו השוטרים. המשימה מספר אחת של כוחות השיטור היא למנוע מהפגינים "נצחונות" כמעט בכל מחיר. לצערם הם מספקים לנו לא מעט כאלה על הדרך. המעצר של שושקה, המעצר של רועי גולדשטיין בדמות "ביבי האסיר" שסיפק תמונה שומטת לסתות של דמותו של נתניהו בתוך ניידת עם אזיקים. זו הסיבה שמפגינות נעצרו בפראות במהלך מיצג מכונות כביסה שהתקיים בכיכר אחרי שפורסם הנוהג המפדח של משפחת נתניהו להעמיס כביסה מלוכלכת לנסיעות לבית הלבן, המיצג כנראה חירפן מישהו (או מישהי) במיוחד.
גם הטרדות על רקע מיני של מפגינות ומפגינים על ידי שוטרים הן כבר עניין שבשגרה בבלפור, הכל כשר כדי להרתיע אותנו ולאיים עלינו. תשאלו את המפגינה שמצאה את עצמה בחזיה ותחתונים במהלך מעצרה וכך הובלה לניידת. הם כל כך לא יודעים מה לעשות איתנו שהם חוטפים (כן המילה היא חטיפה) אותנו ממקום אחד ווזורקים אותנו כמה מאות מטרים במקום אחר, מבלי לספק שום מסמך שמעיד על המקרה, שלא לדבר על חקירה בתחנה. זה מה שקורה כמעט כל יום מול סניף בלפור בראש העין, הלא הוא מעונו של החליפי.
מופעלת עלינו המפגינים גם אלימות פיננסית מלבד הפיזית: קנסות לא מוצדקים על אי עטיית מסיכה, בדיקה "שגרתית" לרכב של מפגינה שניסתה לעקוב אחרי ניידת עם מפגינים בראש העין ומתן דוח של 1000 ש"ח, דו"ח תנועה ונקודות למפגין במהלך צעדה בה הלך ברגל. הכלים הם רבים אבל העקרונות זהים – אלימות, הפחדה, הטרדה.
קל לשמור אדם בתרדמת אבל קשה להחזיר אותו אליה, ואנחנו התעוררנו. ההתעמרויות, הקנסות, המעצרים והאלימות מפעילים ביביסטים לא מרתיעות אותנו מלצאת להפגין. הקור הירושלמי והגשם לא מפחידים אותנו. אנחנו לא עשויות סוכר אבאל'ה, ואנחנו נמשיך להרעיד את המדינה, עד שתלך.