32 דונם של מדשאות שבתוכם כלולות גם ספריות רחוב, אזורי ישיבה ולימוד, בית קפה לוהט ואפילו אמפיתיאטרון. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק
>> בשבוע שעבר: גילינו מחדש את המקום הכי רב-תרבותי בחיפה

השם "פארק הסופרים" אולי מעלה אסוציאציות של פריז במאה ה-19, אבל מדובר באחד המקומות המקסימים דווקא בבירת הנגב – באר שבע. הוא שוכן בשכונה ב' בעיר, ובשנת 2018 עבר חידוש ושיפוץ שהפכו אותו גם לאחד המקומות הנחשקים והפופולאריים בה.

גם בימי הקיץ תוכלו למצוא בו צעירים מתקבצים על הדשא, משפחות וילדים משחקים במתקני השעשועים וא.נשים בכל גיל שבאים להחליף ספרים באחת הספריות, לשבת ולקרוא. אזורי הפעילות בפארק עוצבו בהשראת מדפי ספריה שבכל אחד מהם מוקד פעילות שונה – ממתקני משחק ומגלשות, דרך אזורים שמיועדים לספורט וכלה במבנה הספריה במרכז.

הודות לפופולריות של הפארק הפכו מאז השיפוץ שלו גם הדירות בשכונה לנחשקות במיוחד, בעיקר בקרב משפחות צעירות עם תינוקות וילדים – שהרבה פעמים מורכבות מהורים שהגיעו לעיר כסטודנטים והחליטו להשתקע בה גם אחרי סיום הלימודים. בשונה מבהרבה פארקים אחרים, בתי השכונה גובלים בו וממש בנויים למרגלותיו, כך שמי שגר בה יכול לזכות בקו ראשון לדשא, ממש כחצר האחורית של ביתו הפרטי.

>> לגלות את רמת גן מחדש: המוזיאון לאמנות שאסור לפספס
>> לגלות את הדולפינריום מחדש: לא רק מרכז ספורט ימי, אבל גם

ומה עם משהו לנשנש? שאלה בהחלט במקומה. קפה "רגע בפארק" ששוכן בתוך מתחם הפארק עצמו הוא אחד המקומות החמודים בבאר שבע ובכלל, ואפשר למצוא בו לאורך כל היום קפה, נשנושים וגם ארוחות משמעותיות יותר. והמון המון סטודנטיםות או צעיריםות מסוגים אחרים שפוקדים אותו.

לסיום, אתם יודעים מה אתם צריכים: יין. או יותר נכון יין של פורטה 6. והפעם יש לכם הרבה יותר מדי מקומות לבחור איפה מביניהם איפה לשתות אותו. על אחד מכסאות הנוח המובנים? ברביצה על הדשא? תוך כדי קריאת ספר? כל האפשרויות נכונות ומומלצות על ידינו בחום.

פארק הסופרים, להשיג בשכונה ב' בבאר שבע
לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• באר שבע
• פארקים
• בתי קפה
• ספרים
• ספריות רחוב

אנחנו אוהבים ערים עתיקות ואת הווייב ששורר בהן, במיוחד בהתחשב בעובדה שבשנים האחרונות הופכים האזורים האלה לכאלה שמוקדשים גם לתרבות ובילויים, כאלה שמתרחשים בסביבה היסטורית שאי אפשר להתעלם ממנה. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

העיר העתיקה של באר שבע מלאה במבנים מימי השלטון העות'מאני בישראל, ובה תוכלו לשוטט בין הרחובות הקטנים ולעבור בנקודות השונות: מרכז מבקרים הבינלאומי באר אברהם, פארק קרסו למדע, מתחם הקטר 70414 ועוד. אפילו בית הקברות הבריטי שנמצא במתחמה הוא כזה ששווה ביקור, או לפחות הצצה מרחוק.

בין סמטאות העיר העתיקה תוכלו למצוא אופציות קולינריות עממיות ומגוונות – יש שיאמרו שהקבב הכי טוב בארץ נמצא דווקא בבאר שבע, ואם זה כבד עליכם יש גם שלל חומוסיות, פלאפליות וכל מזון מסורתי אחר שעולה על רוחכם שבו תוכלו לתדלק את עצמכם להמשך היום העמוס.

>> לגלות את רמת גן מחדש: המוזיאון לאמנות שאסור לפספס

סמטאות העיר העתיקה מתעוררות לחיים בשעות אחר הצהריים המאוחרות: ברים קטנים נפתחים ברחובותיה, המקומיים יוצאים מבתיהם ואירועים רבים של אמנות, קולנוע חוצות, הופעות מוזיקליות ועוד מתקיימים במרחב הציבורי. בגלריה שמרל'ה תוכלו להנות מתערוכות יחיד מתחלפות של אמנים מקומיים ולשתות בירה באחד הברים הסמוכים, או אפילו לשבת לארוחה קצת יותר רצינית (וצמחונית!) במסעדה הסמוכה.

הדבר היחיד שתצטרכו להצטייד בו לטובת היום העמוס הזה הוא בקבוק יין של פורטה 6 (לא לשכוח כוסות) כדי שיהיה לכם תירוץ לעצור להפסקה באחת הסמטאות, ללגום ולהמשיך.

את הערב שלכם תוכלו לסיים בבר הכדורגל ששון בר שבעיר העתיקה, שהוא עצירת חובה לחובבי המשחק – בין אם אתם אוהדים קבוצה מקומית או בינלאומית, זה המקום בשבילכם. בערב שיש בו משחק החגיגה יוצאת גם אל מחוץ לגבולות הבר אל המרחב הציבורי, ופעם בשבוע מתקיימת גם הופעה של הרכב ג'אז. ואם כדורגל זה פחות הקטע שלכם – במועדון ההופעות עשן הזמן מתקיימת מדי ערב הופעה אחרת – מהמוזיקאים המובילים ועד הרכבים צעירים ורעננים. במועדון עצמו מכוסים הקירות בספריה ענקית שאפשר גם לרכוש ממנה ספר לדרך.

העיר העתיקה באר שבע, להשיג בבאר שבע
לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• אמנות
• באר שבע
• מסעדות
• בר הופעות
• כדורגל

בדקנו ומצאנו: כל אלה שמבקשים מאיתנו שקל כדי להגיע לבאר שבע – יודעים על מה הם מדברים. לפחות כשזה קשור בתרבות ואמנות. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

העיר העתיקה בבאר שבע הולכת ומתעוררת לחיים בשנים האחרונות. עם שוק פעיל, מסעדות חדשות וברים חמודים אפשר לומר שהעיר שכבר שנים מנסה למתג את עצמה כעיר סטודנטים – אכן מצליחה לעשות זאת. בתוך העיר העתיקה בבאר שבע נמצאים גם שני מוזיאונים סמוכים – מוזיאון הנגב לאמנות שזכה לאחרונה לאוצר ראשי חדש ומרענן – רון ברטוש. המוזיאון, בעל החצר היפה והפורחת שבה מתקיימות מדי פעם גם הופעות ופעילויות, מציג תערוכות מתחלפות של אמנים ישראליים עכשוויים.

מבנה המוזיאון, שנבנה במקור בשנת 1906 כבית המושל העות'מני, עבר בתחילת שנות האלפיים שיפוץ ושימור ונפתח שוב לקהל, ובשנים שעברו מאז הספיק להציג תערוכות של בכירי האמנים והאמניות – ביניהם סיגלית לנדאו, אתי אברג'ל, מיכה בר-עם וקבוצת הברביזון החדש. בימים אלה מוצגת בו "כרומטיק", תערוכת יחיד לאמנית נירית טקלה – אחת האמניות הכי מדוברות בדור הצעיר הנוכחי של עולם האמנות העכשווי.

לצד מוזיאון הנגב לאמנות, ממש מעבר לאותה החצר, פועל המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, שנפתח לקהל בשנת 2011 במבנה שבו שכן המסגד הגדול של באר שבע. אותו מסגד עות'מני הוא גם הדבר המשמעותי ביותר במוזיאון, וכשתכנסו אליו דרך פטיו עות'מני יפהפה – גם תבינו למה. וגם תרגישו לרגע כמו באחד מסיפורי אלף לילה ולילה.

בין קירות המוזיאון מוצגת תערוכת קבע היסטורית, שבתוכה מתארחות גם תערוכות של אמנות עכשווית שנטמעות לתוכה, תמיד עם הקשר. בימים אלה מוצגת במקום התערוכה "עניין משפחתי" של האמן אליהו אריק בוקובזה, שיצר בשפה הצבעונית והאופיינית לו ציורים, מיצבים ועבודות וידיאו שמוצגות כמו בבית עות'מני עתיק.

הזכרנו לפני כן במילה את החצר, אז עכשיו בהרחבה: בין שני המוזיאונים נמצאת חצר רחבה, פסטורלית ויפהפה שכמעט דורשת שתשבו בה להפסקה, לפני, אחרי או תוך כדי, תפתחו בקבוק יין של פורטה 6 ותחשבו על האם העות'מנים שבנו את המבנים היו יכולים להתפנן כמו שאתם מרשים לעצמכם. אולי כן, אולי לא. מה שבטוח הוא שכשמגיע – מגיע. לחיים.

מוזיאון הנגב לאמנות והמוזיאון לתרבות עמי האסלאם והמזרח, להשיג ברחוב העצמאות 60 באר שבע

לאתר Porta 6;מידע על היין באתר שקד

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• אמנות
• אמנות ישראלית
• באר שבע
• מוזיאונים

"פינת אוכל ברינגלבלום" היא מוסד בבאר שבע ידוע. הסנדוויצ׳יה נפתחה בפנינת הדרום בשלהי 2015, והפכה לשם דבר עבור באר-שבעים ולהיט בקרב הסטודנטים של בן גוריון, שנשבעים שמדובר בסנדוויץ׳ הכי טוב שאכלו. ובימים אלה ממש נפתח סניף ראשון של מוסד הסנדוויצים מחוץ לב"ש, ולשמחתנו הוא ממש כאן אצלנו, בלב פלורנטין.

>>

חי אלברון היה מחובר למטבח מאז ומתמיד, אך כשפתח את "פינת אוכל" בשכונה ד' בבאר שבע עיר ילדתו, זה היה רק דוכן קטן שמכר סנדוויצ׳ים ספורים ביום. אך השמועה על כריכי הענק שלו החלה להתפשט, ולאט לאט החל להשתרך תור ארוך מחוץ לפינת האוכל הקטנה, שהתרחבה מעט עם השנים שחלפו.

הסוד, אם תשאלו ואנחנו שאלנו, הוא בזה שחוץ מסנדוויץ׳ אין פה כלום – אבל בסנדוויץ׳ עצמו יש הכול. הבסיס הוא לחם ביתי שנאפה במיוחד, ועליו תוספת בשרית (אסאדו, בריסקט, שורט ריב, שייטל נקניק ועוד) או צמחונית (חביתה או פורטובלו) לבחירה, ולסיום כמה רטבים לא שגרתיים – כמו רוטב שזיפים, מלפפונים בשום, אפרסקים בוויסקי, סלק עם פירות יער, ועוד הפתעות שמוסיף אלברון לפי העונה והחשק.

התוצאה שמיימית – ביס רטוב, מתקתק, מדויק ונכון. המילוי שבחרתם, בין אם צמחוני או בשרי, נצלה במקום על הפלאנצ׳ה ונכנס לתוך הלחם החמים עם ערימת המרכיבים, שנדמים לפרקים אקראיים משהו לתוך. מדובר במלאכת מחשבת לפיה הכול מהונדס יחד יפה-יפה לתוך כריך מופלא, ולמרות הסקפטיות, כל והטעמים והניחוחות משתלבים היטב זה בזה.מחירי הכריכים נעים בין 45 ש״ח (לצמחוני או טבעוני) ו-58 ש״ח לבשרים – ותסמכו עלינו שמדובר בארוחה שלמה, אם לא יותר.

ישנה אולי השוואה מתבקשת למלכת כריכים אחרת שהיגרה לעיר – הכריכים של רחל בשדרה אולי עולים בראשכם, אבל האמת שזה לא דומה. רחל אלול יוצרת כריכי גורמה עם אינספור מרכיבים, בעוד שאלברון מיטיב לשמור על ניחוח ביתי ופשוט, לצד התחושה שמדובר בביס הכי נכון שאכלתם בחייכם. קשה להסביר, צריך לטעום.

אלברון שתמיד חלם להתמקם גם בעיר הגדולה, וכי קהל שלם של סטודנטים מתגעגעים שיגיע בתקווה לבקר ולהתענג על הביס הנוסטלגי. הנוסטלגיה, אגב, תתגבר כשיגלו שהסניף התל אביבי מעוצב ממש בדומה לאחיו הגדול והדרומי. מה שכן, ותתכוננו לאכזבה,אלברון לא שואף להתרחב למשלוחים ולהיכנע לוולט, משום שלדבריו ״יש לאכול כל כריך במקום, ברגע שהוא יוצא מהפלאנצ׳ה״. כך שתצטרכו להגיע, לשבת, להמתין יפה ולאכול במקום. אפשר גם להוסיף מיץ רימונדה סחוט שילווה היטב את הביס.
פלורנטין 5, ימים א'-ה' 12:00-22:00, בהמשך גם בימי שישי

• אוכלים שותים
• כריך
• פלורנטין
• באר שבע

• Facebook
• Twitter
• Email

ההחלטה לעזוב את תל אביב ולהדרים לבאר שבע מתבררת כעת, ממרחק חמש שנים, כהחלטה הטובה ביותר שקיבל תמיר גינץ, המייסד והמנהל האמנותי של להקת המחול קמע. גינץ, שלהקתו מציינת בימים אלה 15 שנות פעילות, החליט על המעבר אז עקב צורך לקחת פסק זמן מהסצנה התל אביבית הגועשת שממנה, ממרחק, ניהל את הלהקה הבאר שבעית. לדבריו היה זקוק למרחב חדש כדי ליצור, "למרחב פיזי ממש, לשקט של המדבר שאליו אני נוסע כדי להיטען, עם הטמפרמנט שיש כאן בדרום. זה השפיע עליי כאדם וככל שאני יכול לשפוט – גם על טיב היצירה שלי".

גינץ – ילד טוב רמת אביב שרקד בצעירותו בבלט חיפה ובאנסמבל בת־שבע וגדל בבית שאותו הוא מתאר כ"אשכנזי למהדרין" שאינו נטול סטריאוטיפים עדתיים – שמח על השינויים שעוברים עליו. “משהו השתחרר אצלי", הוא מסביר ומנסה להמחיש את השינוי בעזרת תנועות ידיים גדולות. הסטריאוטיפים ההם לא רלוונטיים עבורו, והוא עונה בחיוך כשנשאל אם מצא את מקומו בביתו החדש, שאותו הוא מגדיר כ"טובל באווירה יותר ים תיכונית". המעבר לבאר שבע הניב כמה מהעבודות הטובות ביותר של קמע, בהן “במדבר דברים" ו"לא נודע", יצירות שהושפעו מהאקלים הפיזי והדמוגרפי בארץ בכלל ובדרומה בפרט. בימים אלה מציגה הלהקה את יצירתו “מנמוזין", שמשלימה את הטרילוגיה ושואבת השראה ממציאות החיים הקשה כאן, דרך בחינה של יחסי הקולקטיב המתלהם עם היחיד.

עוד כתבות מעניינות:
כוכב ספרי הטראש מהסיקסטיז הגיע לבמה – והתוצאה מרתקת
מחזמר על אודישן גורלי? הדרמה האמיתית התרחשה מאחורי הקלעים
מצאנו את הג'וב הכי מגניב בתיאטרון

יש ב"מנמוזין" פחד גדול.

“נכון. המציאות קשה נורא. יש ניסיון לעשות ‘הפרד ומשול', להסית ולהרוויח הון פוליטי ממחלוקות ושסעים. בחברה בריאה לא מוכרחים להיות זהים או דומים, להפך, הפלורליזם מעניק ביטוי למגוון קולות, מותר להיות שונה ויש מקום לכולם. היום המצב הגיע לכדי כך שאני מרגיש לא פעם מיעוט נרדף, ואני כנראה לא היחיד שמרגיש כך".

היצירה מראה את הצד הקשה של הרצון להשתייך. אחת הרקדניות שרה בצרפתית באופן נוגע ללב מתוך רצון להיות בקבוצה, אבל בסוף נפלטת.

“אף אחד לא רוצה לשמוע אותה כי היא שרה משהו מאוד אישי שקשור בזיכרונות הפרטיים שלה. בעבודה הזאת אני מדבר בדיוק על זה: על הזיכרונות הפרטיים שמרכיבים את תחנות חייו של האדם. בכל קבוצה גדולה יש המון זיכרונות וכאן הם באים לביטוי בצורת מילים שונות שמפריחים הרקדנים לחלל ובהמשך גם בריקוד הסולו של כל אחד מהם שבו הוא כאילו אומר – זה אני, זאת שפתי, אלה הגוף והזיכרונות שנחקקו בי".

גם הסיפור של גינץ עצמו קשור לסוגיית היחיד מול הקולקטיב. לפני שיצא לדרך עצמאית וייסד את קמע עם דניאל שפירא, הוא היה כוריאוגרף הבית של להקת המחול בת־דור בתל אביב. קמע פעלה בראשית הדרך במתחם בית הספר בת־דור בבאר שבע, וגינץ אימץ גישה של ניהול מרחוק ויצר את רוב הרפרטואר של הלהקה בתל אביב. לפני חמש שנים החליט לחבור ללהקה ועבר לבאר שבע, ואז גם התמנה למנהל היחיד שלה. קמע היא להקה פעלתנית ביותר – היא העלתה עד היום שמונה יצירות והן זכו להצלחה מרשימה בזכות שפתו האמנותית הקומוניקטיבית של גינץ, המשלבת טכניקה קלאסית עם מחול עכשווי.

איך עבדת עם הרקדנים על היצירה החדשה, שבמרכזה הקבוצה ותהליכי ההתפרקות שלה?

“ביקשתי מכל רקדן לחזור אל הזיכרונות המשמעותיים ביותר בחייו. מכיוון שאלה היו לא פעם כואבים מאוד, היו בתהליך לא מעט דמעות. אני מאמין שהחשיפה הזאת מיטיבה עם הרקדן ועם אמנותו כי ריקוד מתוך רגש עמוק מתפרץ ומצליח להגיע גם אל הקהל".

← "קמע", סוזן דלל, יחיאלי 5 תל אביב, שלישי (22.5) 21:00, 110־140 ש"ח

• באר שבע
• במה
• תרבות