שלומית ארנון בר-לב היא מחזאית, במאית ושחקנית. ירושלמית במקור, תל אביבית בהווה ולרגע מסוים בניינטיז, אפילו היתה מנחה בערוץ הילדים. בימים אלו רצות ברחבי הארץ מספר הצגות שהיתה שותפה ביצירתן: "מלכת היופי של ירושלים" בבית ליסין שכתבה עם ליאת פישמן לני, "מיתה טובה" בתיאטרון החאן ו-"להוריד את הכלב" בתיאטרון גבעתיים, שאת שתיהן כתבה עם בן זוגה, השחקן, בימאי ומחזאייואב בר לב.

1. בית קנדינוף

מסעדה נהדרת ביפו. המבנה שבנוי כאילו בתוך סמטה צרה המחברת בין בניינים מזכיר לי את המבנים בירושלים, העיר בה נולדתי. האבן החשופה, המחוספסת, שאפשר ממש להרגיש את ההיסטוריה שלה. חוץ מזה שהאוכל שם תמיד מצוין והשירות לבבי ומכניס אורחים, יש שם גם תערוכות מתחלפות ותמיד מעניין להסתכל שם מסביב.
הצורפים 14, יפו

2. גן קריית ספר

פינה ירוקה קטנה בלב העיר. כשהבנות שלי היו קטנות, לא היו באזור גינות נעימות לשבת בהן ולשחק. הייתי צריכה להרחיק עד גן מאיר כדי לראות קצת ירוק. רק אחרי מאבק עיקש של דיירי השכונה קמה לה הגינה הקטנה והיפה הזאת באמצע כל האפור, וזה גורם לי לפעמים להצטער שאין לי כבר ילדים קטנים. אבל חוץ מזה אני הכי אוהבת שהילדות גדלו, ואפשר לצאת איתן לשתות ולבלות בכל פינה בעיר. לגינה גם שמור מקום בליבי כי שם כתבנו, בן זוגי יואב בר לב ואני, את המחזה "להוריד את הכלב". מאחר ואין לנו כלב, והמחזה הוא על זוג שנפגש בגינת כלבים, הגינה הזאת היוותה לנו השראה. ההצגה רצה כבר מעל שנתיים, אנחנו משחקים בה יחד ונהנים מכל רגע.

3. שבילי האופניים

מאחר ואני לא נוהגת ולא אוהבת ללכת ברגל, ואני גם חצי הולנדית (אמא שלי ילידת הולנד, ניצולת שואה, אבל זה כבר סיפור למדור אחר) כלי הרכב שלי, הרגליים שלי, המשרד שלי ומכון הכושר שלי – הם האופניים. אני רוכבת בכל מזג אוויר, לא משנה אם חם או יורד גשם, אני תמיד רוכבת. ושבילי האופניים שנסללו בכל מקום בעיר הם החמצן שלי. מאז שפתחו את פארק המסילה הדרך ליפו התקצרה ברבע שעה, והיא קלילה ונעימה, והדרך לעזריאלי או לרכבת סבידור פתוחה ונוחה מתמיד. וככה אני רוכבת ושורקת שורקת, ורוכבת בכל העיר.

4. רחוב הקליר

אמנם אני כמעט ולא מגיעה לשם או עוברת דרכו, אבל כשהייתי קטנה סבתא שלי הייתה גרה שם, ברחוב הקליר 16, עם אחותה הרווקה. סבתא שלי הייתה גרושה ושתיהן גרו בדירה קטנה בקומה השנייה, ממש ליד גן החיות שהיה בקצה הרחוב. אהבתי לבוא אליהן עם אחותי בכל קיץ, ללכת לים, לאכול גלידה ולהיכנס לגן החיות. בלילה היינו שומעות את הקולות של החיות, וזה היה מפחיד ומלהיב גם יחד. כשחזרנו לירושלים, באוטו של דוד שלי, סבתא שלי הייתי רודפת אחרינו עם סוודרים, כי היה לו מזגן באוטו והיא פחדה שנתקרר.

5. מרכז ביכורי העתים

בזמן המלחמה עם איראן זה היה המקלט שלנו. אנחנו גרים בבית שאין בו לא ממד, ולא מקלט, ובכל הרחוב אין מרחב מוגן קרוב. ביום הראשון של המלחמה רצנו בכל השכונה מחפשים מקום בטוח, ובמקרה הגענו לביכור העיתים. שם, עמוק מתחת לאדמה, מצאנו את המקום הבטוח שלנו. העירייה פתחה את המקום ואפשרה לכל דיירי השכונה לשהות שם במשך כל המלחמה. המנהלים של המקום, לור יובל ורות, היו משענת ונתנו מענה בלב פתוח, וגרמו לנו להרגיש בבית ובטוחים. ישנו שם במשך כל 12 הימים, חוויה לא קלה, אבל גם מאד מחבקת ומרגיעה, ועל זה מגיע לעירייה תודה גדולה.
לינקולן 16, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

לרכב באופניים לאורך אבן גבירול. הכל חפור, רעש אבק ושבילי אופניים לא מסודרים. עוברים דרך תחנות אוטובוס, מפחיד לדרוס או להידרס.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"בדרך הביתה" – מופע בהובלת חיה גלבוע בפסטיבל ישראל. מעין שיעור תלמוד פתוח, בהנחייתה של חיה גלבוע שהיא מומחית בתלמוד, ובהשתתפותם של שורדי ושורדות השביעי באוקטובר. מה המשמעות של לחזור הביתה, מה המשמעות של המילה בית. בכלל, בזמן האחרון אני שואלת את עצמי האם בית זה מקום שנשארים בו בכל תנאי, או שיש איזה סף שאחריו אי אפשר יותר ומוכרחים לעזוב. האם אדע לזהות מתי יגיע הסף הזה? תל אביב היא סיבה מאד טובה להישאר. ירושלים מסמלת בשבילי את הבית שהשתנה לבלי הכר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אזהרת טריגר" בקאמרי בבימויה של דנה דבורין, כתבה קרן כהן. גם בה משתתפים בה שורדי ושורדות הנובה. יצירה מטלטת ואמיצה שנותנת תקווה לריפוי ושינוי. עכשיו דנה מובילה את פרוייקט "המגדלור – אורות באפלה" שאני שותפה לו, ובמסגרתו עתידה לעלות תערוכת אומנות עם שורדי ושורדות הנובה. העבודה על הפרוייקט נותנת לי כוח ואמונה באדם וביכולתו להחלים ולהירפא.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל ארגון שתומך בהחזרת החטופים ובסיום המלחמה הארורה הזאת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אביעד הר ציון, המורה שלי ליוגה והבעלים של הסטודיו "אביעד יוגה" (אלנבי 75, תל אביב). הוא הקים מקום רגוע ומלא בהשראה בלב תל אביב, סטודיו שמהווה מקום מפלט מכל הרעש וההמולה שבחוץ.

מה יהיה?
אם לא נקום לא יהיה. העתיד בידיים שלנו ואסור לנו להפסיק לפעול לשינוי.

• העיר שלי
• תיאטרון
• בית ליסין
• בית קנדינוף

>> חגי אשל הוא מאסטרו אמיתי בתחום האירוח והבעלים של "Scent Jaffa" – חלל בוטיקי ליצירת נרות מבית "נודדת", הקייטרינג-מעדניה שהוא מפעיל בשמונה השנים האחרונות. המקום משלב חוויה אינטימית של הכנת נרות עם יינות ישראליים משובחים באווירה יפואית מיוחדת. ואם הוא נשמע לכם מוכר זה כיבבית שלו כבר ביקרנו. מחר (רביעי, 2.4) הוא יערוך מאסטרקלאס מיוחד באמנות האירוח יחד עם דקלה מלמוד, ובו תלמדו כיצד להפוך כל אירוע לחוויה בלתי נשכחת. הסדנה תכלול כלים פרקטיים, ליווי אישי וארוחת חיבורים מפנקת.פרטים נוספים והרשמה בעמוד האינסטגרם

>> הביסים הכי טובים וחוויה שמוציאה אותי מעצמי // העיר של אריק שנברגר
>> להביט בים מלמעלה ולהיות תיירת בתל אביב // העיר של סיון טלמור

1. הסטודיו של אילן אדר

מהוותיקים של השכונה, אמן שעושה אמנות על זמנית, עם אחד החללים היותר יפים בעיר העתיקה/ תמיד כיף להיכנס בצהרי היום, לשמוע מוזיקה ולראות את הנמל מלמעלה. אמנות בינלאומית שלוקחת אותי גבוה.
כיכר קדומים 14

2. ⁠חילווה מרקט

אנדראה וג׳ק הם זוג מתוק שהעביר את הפעילות שלו מרחוב יפת לעיר העתיקה.הם אוספים אמנות ערבית מקומית ונותנים ביטוי מאוד יפה לאמנויות מלאכה מסורתיות.אנחנו חיים במציאות מורכבת שדורשת המון אומץ למצוא דרכים לקירוב לבבות, אני אוהב להתחבר לאנשים עם העשייה האותנטית ומלאת התשוקה שלהם, בזכות מי שהם ומה שהם מביאים לנוף התרבותי ביפו.אני אוהב לעשות אצלם את הקפה הראשון שלי בלב העיר העתיקה, עם קפה משובח, מאפים היסטריים של אימא של ג׳ק – מאפה גבינה וזעתר חובה!
מזל דגים 15

3. Handmade Art // אסתי קסטרו

השכנה הכי מתוקה שלי ברחוב, קומיקאית מוכשרת עם אסתטיקה מעלפת, עושה גם סדנאות, כל פעם שאני נתקע עם פרחים ללא כלי לאירוע אני יורד למטה לבחור לי פיס מהמם, ואם אתם כבר מגיעים אליה – תעלו גם לקפה אצלי.
הפנינים 1

4. שרון ברונשר

אשת הסטייל שתורמת הרבה לעיר לכל מה שקשור באופנה, טקסטיל והרבה גוד וייב.שרון ובעלה עברו לשכונה שלי בשנה האחרונה, ואיזה כיף שהיא בוחרת לגור פה על קו פריז ויפו.יש לה תערוכה מושלמת בשם "טיוטה" בגלריה מזל דגים, עבודות אינטימיות על גבי בדים, סדינים, שקי דואר וחפצים ישנים שנוצרו בחצי שנה האחרונה כחלק ממעברה ליפו.יצירה המהווה מעין טיוטה חיה של רגש ותנועה.
מזל דגים 5

5.בית קנדינוף

המסעדה הכי שווה ביפו שגם נמצאת מתחת לבית שלי. מעבר לזה שאנחנו עושים שיתופי פעולה נהדרים ותורמים יחד לעשייה קולינרית מקומית, אנחנו גם דוגמא יפה לשיתופי פעולה מאוד מוצלחים. מלבד אוכל מושלם יש להם תערוכות מתחלפות על הקירות, אוהב אותם מאוד.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

מה צריך לשפר בעיר?
"כיכר קדומים היא רחבה מושלמת עם מעט מאוד צל. הגיע הזמן שעיריית תל אביב תדאג לפתרון!".

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הקרנות סרטים בימי רביעי בגן הפסגה (הקרנה ראשונה לעונה השבוע!).

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר"מתנת הזוגיות הטובה"של ניסים אמון.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
פרויקט כרובית– בישול וחלוקת מזון לנזקקים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שירה ושירי מהשאפה בר. שומרות על תרבות חיי הלילה ביפו.

מה יהיה?
קהילות ומטבע מקומי – זה העתיד של יפו. גינת תל יפו בקצה פארק המדרון היא גינהקהילתית-לימודית. בגינה עובדים חניכים התיכון החברתי ושכנים ותושבי האזור. בגינה יש פרדס קטן, עצי בוסתן, גן ירק מפואר ופינות ישיבה קסומות. זה מה שיהיה.

• העיר שלי
• יפו העתיקה
• בית קנדינוף
• שרון ברונשר
• כיכר קדומים
• אירוח

אל תנסו אפילו, כי אנחנו לא נפסיק לאכול את מה שיש לעיר הזו להציע. גם אם הכל נהיה יקר, גם אם המצב רוח ירוד, גם אם התמלאנו. זה לא רק רצון לתמוך בעסקי האוכל שמנסים עוד איכשהו לשרוד את השנים המטורפות האלו, אלא גם הרצון שיהיה לנו טעים – אולי הדבר האחרון שאנחנו מסוגלים לשלוט בו בחיים המופרעים האלו. אז אם אתם כמונו, ובא לכם טעים – רק תדעו שאלו כל החדשות שקרו השבוע בתחומי האוכל, כזה המקום בו נמצא הטעים.

>>חם ופריך כשצריך: 3 בורקסים מעולים במיוחד שיחממו אתכם בחורף

חגיגות בת מצווה | פופינה

המסעדה האהובה מנווה צדק שמוביל שף אוראל קמחי מציינת את חגיגות 12 שנים עם ערב חגיגי שבו יתארח ארז קומרובסקי, ויבשל יחד עם קמחילפי תפריט מיוחד הכולל 12 מנות (אחת לכל שנה) שיצרו למאורע. כמו מה? בצק פיצה בחמאה חומה לצד ג'וזר וקשקבל, שומר קונפי עם לימון כבוש, פומלה עם סישימי דג ים, פטריות מלך היער עם כתף טלה בבישול ארוך, טארט הדרים מפורק עם סורבה ברגמוט לקינוח ועוד. החגיגות ימשיכו לסוף השבוע, שבו יוגש תפריט מיוחד שכולל ספיישלים מפרי יצירתם של חברי המסעדה. בקיצור, יהיה מעניין.
ערב עם ארז קומורובסקי, 24.2; שאר החגיגות, 27-28.2. אחד העם 3

טומאס יול מגיע לשחק |בית קנדינוף

מי שצפה באדיקות בעונה האחרונה של משחקי השף לא יכל לפספס את הכישרון, התעוזה והיצירתיות של טומאס יול. ואם כמונו, מה שרציתם יותר מכל זה גם לשים ידכם על אחת מהמנות שהוא מבשל, כעת יש לכם הזדמנות כי השף מגיע לפופ אפ בן שני ערבים בבית קנדינוף. התפריט כרגע בגדר הפתעה, אבל כן נגלה לכם שיהיה ארנצ׳יני ותהיה לזניה. את השאר תצטרכו לבוא לטעום בעצמכם.
ג' ו-ד' (25-26.2), 18:00-23:00. הצורפים 14

יומולדת 29 | בית תאילנדי

כבר כמעט שלושה עשורים שמסעדת בית תאילנדי מאכילה אותנו באוכל אותנטי, נהדר ונאמן למקור, ועכשיו המוסד מציין 29 אביבים, וחוגגים לו כמו שרק למקום עם וותק כזה מגיע: עם תפריט ספיישלים שיימשך עד סוף השבוע הקרוב, ויגיש כמה מהמנות העל זמניות –יאם סן שנהיי גונג גאי, יאם קאו טוטפלה סום, גנג פהט פט יאנג ועוד. זאת לצד נבחרת יינות של רקנאטי, שיהיה אפשר להרים לחיים ולייחל ל-29 השנים הבאות.
עד ה-28.2, בוגרשוב 8

טרטוריה איטלקית | בקסטייג׳

בקומת הכניסה של מלון בקסטייג׳ מתקיים פעמיים בשבוע פופ אפ איטלקי בנוסח טרטוריה, כאשר במהלך הארוחה צצים מופעי אופרה, מוזיקה ותיאטרון שמייצרים חוויה אימרסיבית תוך הארוחה. השף אסף שטרן יצר מנות קטנות איטלקיות בסגנון שוק ובתמחור נגיש, כשבתפריט תמצאו נודי ברוטב יין לבן ותה מעושן, ארנצ'יני מוצרלה וקייל, שקדי עגל צרובים על דפי לזניה, פורקטה טלה וטורטליני זנב שור. ובאמצע שאתם נוגסים בטורטליני, זמרת אופרה יכולה לפצוח בשירה פתאום, אז תנסו לא להיבהל.
ימים ג' ו-ה' עד סוף החודש, בילינסון 5

שישי נשי | הגפן

בחצר היין של הגפן יתקיים זו השנה השנייה "שישי נשי", שהוא יריד בוטיק נשי למהדרין. בתכנית נבחרת שפיות מוכשרות הכוללת את מאיה דרין, סבינה ולדמן, רינת צדוק, דנה-לי ברמן, לירון גרינברג, תכלת פורטמן וסניה עמר, שיגישו בראנץ' עונתי מרגש לפי תפריט אותו יצרו ביחד. גם היין שיימזג מגיע מידיהן של היינניות מיקה רן מנדל, נעמה סורקין, ניצן סברסקי וענת אגמון, ואת היינות שיציעו יהיה ניתן גם למצוא בדוכן בקן הקוקיה הסמוך. עוד בקן הקוקיה יהיו דוכנים של מותגי אופנה מקומיים, תיקים וארנקים וביגוד יד שנייה, ותככב גם הפיצולה מ-Pizza for the people השכנה גם היא.
28.2 בין 11:00-16:00, נעם 3

ההוטל מגיע לקוקטייל | 7:1

השף ברק חסון, שמנצח על מסעדת הוטל מונטיפיורי, יתארח לראשונה במעבדת הקוקטיילים 7:1 בנווה צדק לשתי ארוחות שנעות על הציר שבין צרפת ליפן. הוא יבשל ארוחת טעימות שתכלול שש מנות ביס, שלצדן יימזגו קוקטיילים על בסיס שמפנייה וסאקה שרקחו אנשי 7:1 במיוחד לארוחה. בין הביסים המסקרנים ניתן למצוא גרטן שורש סלרי בציר פרמזן ובלסמי, בריוש אצות נורי ואנשובי עם קרם פרש ומלח קוויאר, בר ים בגלייז טריאקי, ברמונטה דאשי ואפונת גינה ועוד. בשעות ההאפי האוור (17:00-19:00) קוקטייל יעלה 34 ש"ח.
350 ש"ח לארוחה זוגית. 24-25.2, החל מ-17:00.אחד העם 1

סיפורים מהמטבח של ישראל אהרוני | מטמון

סדרת הסיפורים הקולינריים של אסיף מציינת מפגש שלישי מסקרן במיוחד, הפעם עם ישראל אהרוני וסיפוריו מהמטבח הסיני. אהרוני, למי שאיכשהו הדחיק, היה חלוץ המטבח הסיני בארץ, עם מסעדת יין-יאנג שפתח בשנת 1981, וכמה שנים לאחר מכן עם ספר הבישול הסיני שהוציא. אהרוני ישוחח עם ד״ר רפי גרוסלינק (סוציולוג ואנתרופולוג חוקר אוכל) ועם יובל וינרב (מומחה לתרבות סין), והשלושה ישוחחו על המקום של אוכל סיני ואסייתי בימינו, על ההשפעות התרבויות ועוד.
מטמון, בית רומנו, 25.2, 20:30.לרכישת כרטיסים

יום המשפחה | מוזיאון אנו

יום המשפחה זה יום כזה שזוכרים בעיקר כשנמצאים במסגרות גן-יסודי, או כשהילדים שלכם מתחילים להיות בכאלה. כך או כך, מיזם foodish של מוזיאון אנו, יצר סדרת אירועים שמציינת את יום המשפחה כמו שיודעים הכי טוב אצלנו היהודים, דרך הבטן. ביום רביעי ה26.2 החל מהשעה 15:00 תתקיים סדרת הרצאות ומפגשים בנושאים: התזונה הירושלמית בימי המנדט, טקס הקפה האתיופי, תבלינים של קהילת יוצאי הודו, קוסקוס מרוקאי ובהתאם לתקופה הכואבת גם יתקיים מפגש בין רותי רוסו למשפחות שכולות שיספרו על התבשילים שאהוביהם אהבו. מחוץ למוזיאון בבית הקפה Nola תספר טליה רסנר על הקהילה היהודית בניו אורלינס.
לפרטים נוספיםhttps://foodish.anumuseum.org.il/

• חדשות האוכל
• פופינה
• בית קנדינוף
• משחקי השף
• בית תאילנדי
• ישראל אהרוני

דפנה טלמון היא אמנית וצלמת, בוגרת התכנית ללימודי המשך באמנות במדרשה, בעלת תואר שני בגיאוגרפיה עם התמחות בתכנון עירוני. היא נוודית הנמצאת בתנועה מתמדת ומבקשת לאתגר מוסכמות, צורות ואופני חיים – באמצעות מפגש בין אנשים, בעלי חיים וחפצים הנקרים בדרכה. היא אוהבת לחקור מקומות, סביבות חדשות, פיזיות ואנושיות, ומשלבת בעבודותיה הומור וסקרנות, בהן אירועים אישיים ואמנות משתרגים אלו באלו. אמש (15.8)נפתחה תערוכת היחיד שלה "כַּל-בִּתִּי" בגלריה P8 (הפטיש 1), שבה היא חוקרת את מערכת היחסים בין בני אדם לחיות המחמד שלהם

>> העיר שלנו: 7 המלצות של תל אביבים לחיים טובים בתל אביב
>> להרגיש מהבטן: 14 תערוכות חדשות שילטפו אתכם מבפנים בסופ"ש

1. בית קנדינוף

כשסיימתי את לימודי ההמשך במדרשה (2018) הוזמנתי לרסידנסי בבית קנדינוף במהלכו עבדתי על פרויקט "אוטו המתנות" שהוצג אחר כך בצבע טרי 2019. זו היתה גם יריית הפתיחה לקשר המשמעותי שלי עם בית קנדינוף ועם עולם האמנות של אחרי הלימודים. צילמתי שם שלל אירועים וגם שתי חתונות (של בעלי המקום), הקמתי שם אינסטליישנים לבד או בשותפות (יואב רודה היי), ארזתי שם מתנות שחולקו גם למבקרי המקום ומנות מזון לחיילים כשהתחילה המלחמה. לצערי הרב גם נפרדנו השנה מנימו הברמן האהוב. זה בר מעולה וטעים ונעים, אבל לא רק! זה בעיקר מגנט של אנשים טובים ואהובים. שעושים את המקום וגורמים לך ליהנות לחזור.הצורפים 14

2. טבע עירוני: בריכת החורף/הגן הבוטני

בילי קקבילי טלמון (הכלבה שלי, הבת שלי) מאד אוהבת את בריכת החורף (שליד מכללת לוינסקי) וגם אני. ובכל עונה המקום נראה אחרת. ובעיקר אני אוהבת לברוח מהעיר בתוך העיר. אבל לכאן אני מגיעה עם אוטו. הגן הבוטני, לעומת זאת, הוא הגרסה הדרומית. שזה מטר מהבית ומרחק קילומטרים של קוגניציה. כמו סנטרל פארק הניו יורקי ויחי ההבדל, זהו גן מלאכותי שנראה כמו גרסת אינסטנט לנחל דן. רק קחו משהו נגד יתושים (וגם נגד נמלות אש).

3. גן יעקב

אני לא זוכרת מתי מצאתי את הפינה הזו שחבויה במרכז העיר. אבל תמיד ריק שם ובעונה הנכונה יש עץ תות עמוס פרי. גינה עירונית קסומה (לא סתם בחרתי במילה הסכרינית!) מעל היכל התרבות. עם מושבת עטלפים שלא מתביישים באור.

4.קפה וממתקים

תמצאו שם קפה למקינטה שלכם, ממתקים ומענטש. ואם תבואו ממש לפני סגירה הוא יספר לכם סיפורים שלא יאמנו על ההיסטוריה האישית שלו. ולמרות שהוא לא סבא שלי (או שלכם) ושהסיפורים שלו לא דומים לסיפורים המשפחתיים שלי, תצאו משם מחוייכים כאילו ביקרתם את סבא וסבתא שלכם לרגע. והמחירים אחלה.אלנבי 107

5. ארדיטי

גם אם אתם לא אוכלים גבינות, תמצאו שם במעדניה מטעמים אחרים. אבל עזבו אתכם, בילי, הכלבה שלי, גוררת אותי לשם בכל פעם שמתחשק לה חריץ גבינה. והוא אוהב כלבים (מה שמיד מעלה לו את הניקוד) ומאוד נדיב.נחלת בנימין 91

6. הים

יש לי קוצים בתחת ובחיים לא תמצאו אותי משתזפת בחוף הים. אני שוחה 20 שנה, בדרך כלל בבריכה. אבל הכי אני אוהבת לשחות בים (לצערי אני עושה את זה מעט מדי) יחד עם חברי קבוצת המאסטרס (שהתפרקה מזמן).

מקום לא אהוב בעיר

מאז תחילת המלחמה עברתי ארבעה בתים, סליחה, דירות. ועכשיו אני בי.ל פרץ, ממש רציתי לגור קרוב לקאנטרי. אם היתה לי אומגה מהבית לבריכה זה היה קלאסי. אבל אין לי. רעה חולה – למה כל מקום חייב בישום? מה קרה לאוויר שחייבים לבשם אותו? להכניס מוזיקה ואווירה? המציאות לא צריכה כל כך הרבה תיווך. אפשר פשוט ליהנות ממנה כמו שהיא. אני מגיעה לקאנטרי וסותמת את האף כי אני כה רגישה לריחות. וכאילו, היי, בואו לא ננקה, פשוט נשים בושם. אבל אתם כן מנקים, כל הזמן, אז מה הקטע המטופש הזה עם הריח המלאכותי וההו-כה-מסריח. שמעורר אנשים עם חישתיות יתר להתגרד ולסבול ממיגרנות. יש גם חנויות כאלה בעיר, שבי נשבעתי אני לא אכנס.

אבל יש בעיה יותר קשה מריחות שגורמים למיגרנה:רחוב הגדוד העברי.אנשים שאיבדו צלם אנוש. רחוב הגדוד העברי מקביל לרחוב בו אני גרה ולעתים אני עוברת בו. ושם זו תל אביב של מטה. כמה מטה? כמה מדורי גיהנום מטה. לפעמים בלילה אנשים יריבו על מזרון. או יצטופפו חמישה במצבי צבירה לא מובנים. בסקר שערכה עיריית תל אביב שאלו אם יש הרבה צואת כלבים ברחובות. "לא", עניתי, "יש יותר צואת אדם". אנשים שמפשילים מכנסיים לעשות צרכים באור יום. ואני חושבת על הילד או הילדה שהם היו פעם. נערים ונערות מחייכים אולי, משחקים עם חברים, מתכננים תכניות ורוקמים חלומות. ואז איזה רגע או צרור אירועים שערערו את המסלול הנאיבי. וזהו. נקודת האל חזור. נדמה שאין מי שיילחם עבורם, שהם וסביבתם התומכת הרימו ידיים. וזה כואב לי. ברגע שאפסיק לראות אותם, אבין שאיבדתי את האנושיות בעצמי. אבל אני רואה אותם ומתכווצת. ובעיקר לא יודעת מה אפשר לעשות ברמה עירונית-מוסדית.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בצבע טרי האחרון, השתתפתי ברצועת הלייב, עם עבודה חדשה – "חלומות וביעותים – הוצאה לאור". העבודה כללה פעולה השתתפותית, שחייבה אותי לשוחח עם אורחי ובאי היריד. לעורר אותם ולעודד אותם לחשוב על החלומות שלהם (או הביעותים שישמחו לשחרר מעצמם). השריר הזה של לחלום נגדע ב-7 באוקטובר, והמהלך שהיה מהיר בין – אין לי חלומות/האם מגיע לי לחזור לחלום/ל"יש לי חלום", הוא המהלך שחיפשתי והעיניים שבבת אחת נדלקו עם זיק של אור וחיוך. אני אוהבת פעולות שמחברות את המשתתפים אל לב העבודה שבלעדיהם אין לי פרפורמנס. וכשפעולה קטנה מעוררת אדוות ההולכות וגדלות אני יודעת שזרעתי מחשבה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
פורטיס בן 70. זה לא שיר, זו מהות. עשורים של השראה. כמי שמלווה אותו מאז שנות נעוריי כילדה קטנה שמבקשת להיכנס אל מאחורי הקלעים להגיד תודה אחרי הופעה ועד לצלם את ההופעות שלו, אני יודעת שזו השראה. פורטיס חגג 70 בסט הופעות בפורים. זה היה קרוב כל כך לשבעה באוקטובר, והחלטתי למצוא את הכוחות לתת לעצמי את מתנת היומולדת שלו, כי בלי רוח לא יהיה לנו כוח. ואנו זקוקים להרבה רוח ולהמון כוח.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כצלמת סטילס, מדי שנה אני מצלמת בהתנדבות אירועים שאני מזדהה עם הערכים שלהם – במאי השנה נערך טורניר כדורגל של קהילת שיספורטס, טורניר הנצחה לדניאל כהן ז"ל שנרצחה בנובה. היה עצוב ומרגש. ומיוזע מאוד.אני חושבת שכל אחד יכול למצוא ערך או מטרה שפורטת על נימי נפשו. ואם אתם מבולבלים, גשו וקחו כלבלב לאומנה. כולנו יודעים שאין דבר כזה אומנה ואתם תתאהבו ותאמצו את החמוד או החמודה, והמתנה תהיה אולי עבור הכלבלב אבל בפועל אתם תהיו הזוכים האמיתיים. זה ווין ווין סיטואיישן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יואב רודה. כי הוא תל אביבי כזה שנולד בתל אביב, לא כמוני שהגיעה לפני שלושים שנה. כי הוא חבר. כי הוא יוצר. כי הוא מוכשר וכי הוא אמן מדיה ווידאו שאחראי על רוב עבודות הוידאו שראיתם בהופעות הכי מוצלחות בארץ. ממש לאחרונה ירדה התערוכה הפואטית שלו Phototypes שהוצגה בגלריה אורית ושדי.

מה יהיה?
יהיה טוב. מאד קשה להחזיק בתפיסה הזו בתקופה הזו, אבל אם לא יהיה טוב – אז לא יהיה. ואנחנו שניה מ"לא", אז חייבת לפעול כדי שיהיה. כולנו חייבים. אחרת מה הטעם?

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• צילום
• הגן הבוטני
• בית קנדינוף
• גן יעקב
• חוף הים בתל אביב

ג'ורג' וג'ון

כשסוקרי מדריך מישלן יגיעו לג'ורג' וג'ון – והם הרי יגיעו, כי המסעדה מדורגת כאחת מעשר הטובות במזה"ת בדירוג 50BEST היוקרתי – הם צפויים להתרשם מהעיצוב של מה שהיה המלון הראשון מחוץ לחומות יפו בסוף המאה ה-19. ההדר והפאר מהעבר נוכחים בכל פרט במסעדה שהתואר "יפה" קטן עליה.
אוארבך 3

ג'וז ולוז

הביטוי "היופי הוא בעיני המתבונן" תפור על ג'וז ולוז. יש מי שיאהבו את העיצוב סטייל בורדל בוכרי ויש מי שיחטפו מיגרנה מרוב שנדליירים ופסיפסים. בעינינו זוהי יצירת אמנות חד פעמית שחשוב לשמר, מסוג המקומות שבברלין עומדים בשבילם בתור.
התנופה 7

R48

בספינת הדגל של רותי ברודו וקבוצת R2M יש את כל האלמנטים הנכונים: מספר מצומצם של שולחנות שמבטיח שירות אישי, בגדי המלצרים מבית האופנה היוקרתי "משכית", מפיות פשתן וכלי קרמיקה שעוצבו במיוחד ואווירת קפיצה קטנה למסעדת מישלן בחו"ל.והאוכל? 5 כוכבים, כפי שקבע המבקר שלנו.
רוטשילד 48

קלארו

הקסם שבמבנה הטמפלרי העתיק וההיסטוריה שהוא נושא עמו הם חלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי של קלארו. חלל בעל תקרה גבוהה, קירות אבן ומרתף סודי שבו הורכבו מטוסים בזמן מלחמת העצמאות הפך בתכנון נבון ומתחשב למסעדה שמכבדת את העבר וחיה את ההווה. יש יפות ממנה איך אין יפה כמוה.
דוד אלעזר 30 (פינת הארבעה 23)

פאסטל

עיצובה שיוצא הדופן של מסעדת פאסטל זיכה את האדריכלים אלון ברנוביץ' ואירינה קרוננברג בפרס ראשון בתחרות עיצוב בינלאומית, לאחר שגברו על מאות מועמדים. פאסטל מהדהדת את העיצוב האיקוני של האגף החדש של מוזיאון תל אביב שבו היא ממוקמת, כאשר את המעטפת הגיאומטרית מרככים רצפת עץ ממורקת וגופי תאורה בסגנון אר נובו. גאווה ישראלית ואכסנייה ראויה למטבח של השף הממושלן גל בן משה.
שאול המלך 27

היבה

בשיתוף פעולה הדוק והשקעה של חמישה מיליון ש"ח הצליחו שף יוסי שטרית והאדריכל פיצו קדם לחבר בין המטבח המרוקאי של שטרית לטרנד המינימליזם הסקנדינבי. בטון מוחלק, עץ ואבן לא מסותתת מעגלים ומעדנים את החלל הגדול. מטבח פתוח לחלוטין מבטל את ההפרדה המסורתית בין טבחים לאורחים והופך את הארוחה להצגת תיאטרון מרתקת.
דרך מנחם בגין 144

a

12 מיליון ש"ח, שנים של תכנון ודוקו אחד בעל השם המחייב "המסעדה הטובה ביותר בישראל" – a נועדה להיות מסעדת־על מרגע לידתה על שולחן השרטוט. כניסה אפלולית, קיר בקבוקי סאקה, תקרה מקושתת ועיצוב מינימליסטי בהשפעה נורדית־יפנית מייצרים כבר בכניסה נראות של כנסייה קולינרית, שהולמת את התפריט המתוחכם של שף יובל בן נריה.
דרך בגין 121 (מגדל עזריאלי)

קלמטה

כשיהודה פוליקר שר על חלון משקיף לים התיכון, ייתכן שהוא ישב בקלמטה. הנוף מהמסעדה המשקיפה על נמל יפו מלמעלה הוא אחד היפים בעיר, ומבנה האבן העתיק עוטף הכול ברומנטיקה בגווני כחול-לבן. אין פלא שהשולחן שליד החלון הוא לוקיישן מבוקש להצעות נישואין.
כיכר קדומים 10, יפו העתיקה

אנימאר

עוד מימי רפי כהן מחזיקה המסעדה שבמלון דן הדרת כבוד מעורבבת בקורטוב של חוצפה ישראלית. אנימאר בהובלת שף הלל תווקולי התמקמה בחלל המעוצב בנינוחות אלגנטית, כאילו הייתה כאן תמיד. ספות וכורסאות רכות, פרקט ושטיחים ונוף לים מזמינים התנתקות מטרדות היומיום והתעמקות בשקיעה שניבטת מהחלון.
הירקון 87

בית קנדינוף

מה שהיה בעבר סמטה ביפו העתיקה הפך ברבות השנים למסעדה מיוחדת במינה, עם חללים מקומרים שמשרים תחושה אינטימית ומעוטרים בעבודות אמנות מתחלפות. את התמה המקומית־רומנטית מחזק תפריט הנשען על תוצרת חקלאית מגינת ירק סמוכה שהמקום מטפח לטובת הקהילה.
הצורפים 14

פופ אנד פופ

המסעדה עליה חתום מעצב העל האיטלקי ג'ורג'יו ארמאני היא חלומו של כל סועד – מרווחת, אלגנטית, עם אוויר לנשימה ואור רך שחודר מחלונות גדולים. אמנות שנויה במחלוקת, שלא לומר סרת טעם בעידן המי טו, מפחיתה מהעידון, אך למרות זאת פופ אנד פופ ראויה להיכלל ברשימת המסעדות היפות בעיר.
הארבעה 28

https://www.instagram.com/p/Cmox-h0IOT5/

קפה אירופה

"מהי מהות היופי?" זו שאלה שיש לה מקום בשיח על קפה אירופה. לא תמצאו כאן מעצבים בעלי שם והשקעה של מיליוני ש"ח ובכל זאת זהו מקום שבעינינו מבטא את תל אביב במיטבה: תערובת של חיספוס ועידון, חלל שמוביל לעוד חלל וגינה נסתרת ואותו אלמנט חמקמק שהופך מסעדה למקום נעים לעין ולנפש.
שדרות רוטשילד 9

טופולופומפו

את החישוב כמה שווים כיום 12 מיליון ש"ח במונחי 2013 נשאיר למומחים, אבל מה שחשוב הוא שבהקמת טופולופומפו לא חסכו על כלום: וילון מתכת ארוג המסמל דרקון, מפלסים בגבהים שונים ואזורי ישיבה על תקן מדורת השבט, גווני שחור וזהב ועוד ועוד. למרות העשור שחלף מפתיחתה והדימוי הנובורישי, אי אפשר להתכחש לעובדה שמדובר במסעדה שמרשימה גם את מי שראה הכל.
ולטר מוזס 14

• אוכלים שותים
• הכי יפה בעיר
• מסעדות
• קפה אירופה
• פופ אנד פופ
• בית קנדינוף
• אנימאר
• קלמטה
• היבה
• פאסטל
• קלארו
• ג'וז ולוז