אורי בלופרב, בן 29, הוא שחקן וראפר. הוא משחק בימים אלה בתיאטרון באר שבע במחזה "האמת", וישחק שם גם בהצגה "פינק ליידי" על פי סרטה של מינדי ארליך שתעלה ממש בקרוב. ביום שבת הקרוב (9.8) יראה אור האלבום של "ווירדוס", הרכב ההיפ הופ שלו ושל אחיו אילן, ושמו בישראל "ביצים חומות" ("זה לא משחק מילים, אנחנו מכינים את הביצים החומות הכי טובות בעיר. אז אולי שחקן, ראפר ושף של ביצים").חכו לו כאן בספוטיפיי, כדאי לכם.

1.בלנבי קריוקי

אין על המקום הזה, מרגישים שם בתאילנד. אני מאוהב בקובי בעל המקום, הילדים שלו שמנהלים איתו את הבר והקריוקי ובאנשים שמגיעים לשם מדי לילה. כולם חמודים! מומלץ לסיים שם כל ערב בחוץ. מומלץ גם לאירועים סגורים של חברים. חלום. הם בדיוק פתחו מחדש אחרי שהמקום נהרס מנפילת טילים איראנים. תגיעו.
אלנבי 35 תל אביב

2. מוזמביק

בר הדייטים שלי, למרות שאני לא צריך אותו יותר בהקשר הזה למה אני תפוס ומאוהב עד מוות. אבלללל זה בר מושלם, נעים, פשוט, קצת קלאס קצת שבור ואפשר לעשן בפנים.
נחלת בנימין 29 תל אביב

3. הגג של הסנטר (אחרי סרט)

אני כמעט מתבאס לכתוב את זה שלא יתחילו להופיע לי שם אנשים, אבל אני תמיד עולה לגג של הסנטר אחרי שאני רואה סרט בקולנוע לב, מסתכל על המכוניות למטה וחושב על הסרט שראיתי.
דיזנגוף 50 תל אביב

4. כדורסל בגן מאיר

לאחרונה חזרתי לשחק שם קצת ונזכרתי כמה כיף ומרגש הפלירטוט הזה, שאתה מגיע עם כדור וזורק עם עצמך לסל ,ואז עוד מישהו מגיע וזורק עם עצמו, ופתאום יש איזה מבט קטן, ואז כזה מחזירים אחד לשני את הכדור שעף מהקרש… ככה עד שזה מבשיל לכדי זה שאחד מעז להציע את מה ששנינו כבר יודעים שיקרה ומתחילים לשחק אחד על אחד… ואז מגיעים עוד אנשים, ורק מסתכלים בהתחלה, ידה ידה ידה, עד שמהר מאוד נהיה משחק וזה פשוט כיף ומרגש אין לי מה להגיד.

5. הפסטה בלוינסקי

הפסטה הכי טעימה בעיר. אי אפשר לטעות. הייתי בשוק כשאכלתי שם לראשונה, הבנאדם מכין לך על המקום פסטה לפי בחירה שלך של בשר/דג/צמחוני וזהו, אתה בוחר והוא עף. זה באמת לא יאומן כמה טעים וסטייל.
נחלת בנימין 84 תל אביב

>> גריל-בר אותנטי וגעגוע לישראל נעימה יותר // העיר של מלווין מוריס
>> תל אביב כולה בכדור בדולח ויער לפוקימונים // העיר של רחלי רוטנר

מקום לא אהוב בעיר:

העיר. סתם אבל לא סתם. הכל הפוך, זה בלתי אפשרי. אלנבי, הרגתם את אלנבי. אי אפשר שלא לעשות עבירות תנועה, אני נוסע עם הטוסטוס, זה כמו הו צ׳י מין וייאטנם. ועוד מצלמים אותי, שולחים לי דו"חות בדואר, חוצפנים. קשה עכשיו הקלה אחר כך?? מתי?? קשר רעיל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא יודע אם אירוע אבל המקלט הציבורי מול העבודה 10. בלחימה עם איראן מצאנו את עצמנו יום-יום ולילה-לילה במקלט השכונתי. זווית לראות את הפרצופים מהקפה פתאום מתחת לאדמה, מי תופס איזו פינה, מי שקט, מי מדבר, מי מתחבר עם מי, מי מחלקות בראוניז… מי לוקחים מהבראוניז ומי מסרבים בנימוס. בכל מקרה הלב שלי נפתח ונסגר כמו משוגע בימים האלה, כל רגע קטן כזה מתחת לאדמה, מתיקות של מישהו או שבירות של מישהו, הלך איתי הרבה זמן אחרי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"תולעת שלא חייבת כלום לאף אחד", האלבום הראשון של הראפר אדמ שיצא ממש לא מזמן. הוא פשוט יוצר פצצה ומרענן ששר מהבטן ואני עף על מה שהוא עושה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קודם כל משפחות החטופים. לא מצליח לחשוב על מקום אחר להתנדב בו חוץ מלעזור למשפחות החטופים, בכל דרך זה טוב. עד שלא כל החטופים ישובו יהיה לנו פה מאוד עצוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
סבתא שלי, חוה אלוביק-שטיגליץ. חגגה 92 בשבוע שעבר! נשמה גבוהה, שמחה, מלאת צ'יל ושיק, היא לגמרי התל-אביבית שלי. 60 שנה פלוס שהיא גרה בטשרניחובסקי, ולאחרונה גם סבא יואל (92 בעצמו) חזר מסיבוב ארוך בארה"ב והצטרף אליה. תמצאו אותה בשוק הכרמל, לה מולאן כל שישי בבוקר, על ספסל בגן מאיר, עושה סידורים בסנטר, או לקראת הסופ״ש הולכת לקיוסק בבוגרשוב להביא לה את העיתון שהיא אוהבת. אני אוהב אותך סבתא את מהממת ומתוקה.(:

מה יהיה?
תראו התחלנו ממאה אחוז טוב ונסיים במאה אחוז טוב, זה קודם כל טוב לי לזכור. עכשיו הדרך לשם תלויה במלא בחירות קטנות עד גדולות של מלא אנשים. אני מנסה לחשוב על עצמי ועל הבחירות הקטנות שלי ואני מנסה בעיקר להיות אותנטי. הלוואי שכל אחד יעצום עיניים רגע ויבחר מהלב (אפשר גם בעיניים פקוחות), אמיתי לא אכפת לי מה, רק שנהיה כנים עם עצמנו.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• קריוקי
• ברים בתל אביב
• דיזנגוף סנטר
• גן מאיר
• לוינסקי

>> ניצן פינקו היא עיתונאית, אושיית תרבות ומובילת קהילת המוזיקה "ריוט!", שבימים קשים אלה משמיעה קול בלתי מתפשר נגד הלחימה בעזה ובעד החזרת החטופים. הפנזין (מגזין שעושות לבד) שערכו ניצן פינקו ודודו מצויינים, מאגד בתוכו טקסטים מאירי פנים של מיטב כותבי המוזיקה על 21 שירים אנטי-מלחמתיים – משינייד אוקונור ועד אתי אנקרי, מבוב מארלי עד יובל בנאי – ושלל איורים מרהיבים שנוצרו בייחוד עבורם בידי מיטב המאיירות והמאיירים.הפנזין הופק בהתנדבות מלאה ובאופן עצמאי, וכל הרווחים ממכירתו ייתרמו למטרות אנטי-מלחמתיות, ובהן עמותת נשים עושות שלום ועומדים ביחד. ביום ראשון (13.7 19:30) יתקיים אירוע ההשקה שלו בבית של סולידריות (דרך יפו 7 בהשתתפות המוזיקאים זאב טנא, יהוא ירון, קוקי אריאל וזוהרה – ובהנחיית ניצן פינקו ודודו מצויינים. כל הרווחים מהכרטיסים הם תרומה לסלי המזון של סולידריות.

>> בר סודי במרתף והמקום שגיליתי בו אוכל תאילנדי // העיר של בן כהן
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1. טאקריה

לא משנה לאן אני מגיעה בעולם, אין אוכל מקסיקני טוב יותר מזה של המסעדה הקטנה ברחוב לבונטין. עוד לא טעמתי בוריטו טבעוני טוב יותר בשום מקום אחר, צ'יפוטלה כלום לידם! אמנם עוד לא הגעתי למקסיקו עצמה, אבל זה מרגיש הכי קרוב שיש. אני אוכלת את הנאצ'וס שלהם כשאני שמחה או עצובה וזו תמיד הבחירה הכי טובה שיש.
לבונטין 28 תל אביב

2. אדרת

הגעתי לראשונה לחנות הזו טינאייג'רית גותית נחמדה בת 15 ומאז לא הפסקתי לפקוד אותה באדיקות. כמה מהשמלות הכי יפות (ונוחות) שלי הגיעו מהחנות הזו, ששומרת על מחירים סבירים גם כשעולם הוינטאג' השתלט על שוק היד שניה. עם השנים הצטרפה אליה אחותה הקטנה והיוקרתית "ארגמן", שפועלת לצידה. זו חנות שלא מפסיקה להפתיע אותי, ובעיר שהולכת והופכת לגדושה בחנויות בגדים יד שניה מכל סוג, זה לא מעט.
בוגרשוב 53 תל אביב

3.בית של סולידריות

לכל מי שרוצה הוכחה לקיומה של אמפתיה בשנת 2025, בית של סולידריות מציעה התבוננות חומלת ועדינה בעולם אגרסיבי ואלים. הבית דואג לדבר הבסיסי ביותר – חבילות מזון, חיתולים. מה יותר חשוב מלהאכיל את הרעבים? דודו ואני לא יכולנו לדמיין מקום מתאים יותר להשקת הפנזין האנטי מלחמתי שלנו, מקום שלא רק אומר אלא עושה, בלי הפסקה, בתקופות הכי קשות שעברנו.
דרך יפו 9 תל אביב

4. גן מאיר

המקום הכי יפה בתל אביב, בלי תחרות. יכולה לבהות בשושנות המים שם שעות.

5. כיכר ביאליק

מרגיש כמו אירופה. שלל בתי הקפה החמודים שנפתחו לאחרונה רק מחזקים את הוייב.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חייבים הצללה בעיר! בעיקר בדרך סלמה, בדרך אל הים, בדרך לבגין. אי אפשר להמשיך להשרף. תעזרו לנו להשאר גותיות נחמדות לא שזופות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "משפחה נורמלית" שראיתי בקולנוע לב. לא לקרוא על העלילה, פשוט ללכת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "שמרי נפשך" שלקמה ורדי טהרלב, איזה יופי של כתיבה וסיפור, לא הצלחתי להניח מהיד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד, נשים עושות שלום, בית של סולידריות, יוזמות פרטיות להעברה של מזון וסיוע לעזה. להגיע למחאה בבגין לשחרור החטופים והחטופה, שמתקיימת בכל ערב ולא רק במוצ"ש. לעזור לכל בעלי ובעלות החנויות העצמאיות, בעיקר חנויות ספרים עצמאיות שנפגעו עקב השינויים בשבוע הספר. תקנו ספרים מהם ולא מהרשתות הגדולות, יש לנו חנויות ספרים מדהימות בעיר וצריך לעזור להן להמשיך לפעול.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לני בלה כהן, מנהלת החנות "אובלומוב" בנגה, יפו. היא הקימה לא חנות ספרים עצמאית אחת אלא שתיים (!), עם סניף נוסף בפרדס חנה כרכור. אובלומוב היאהמקום הכי נעים, מרגש ומשמחשנפתח בשנים האחרונות בעיר, סוג של נס.

מה יהיה?
יהיה שלום. חייב להיות

• העיר שלי
• פנזין
• טאקריה
• כיכר ביאליק
• גן מאיר
• אדרת
• בית של סולידריות

>> טל כץ היא תל אביבית, וונדר וומן, אמא ופעילה חברתית. ספרה החדש "באגאדובא", שיצא ממש בזמן לשבוע הספר, הוא נובלה המתארת בזרם תודעה
מכמיר לב, רועש ואסוציאטיבי את קינת הספירה לאחור של קשר זוגי. הוא לא דומה לשום דבר שקראת קודם ואנחנו ממליצים לכםלרכוש אותו בדחיפות כאן(או ברשתות הספרים, גם בסדר).

>> תופעה של חופש טהור ומסעדה לרקוד בה בכיסא // העיר של איתי דורון
>> בועה של קיום משותף וקפה למצוא בו שקט // העיר של מאיה קוסובר

הם איתנו על ספסלים, עמודי חשמל ותמרורים, גם בכניסה למקומות הבילוי תור ארוך של מבלים ומבלות שהפכו למדבקות זיכרון, מכל עבר שלטים דהויים הקוראים להחזרת החטופים "עכשיו!", חנויות נעולות ועליהן מתנוסס שלט: "חיסול!", ולצד כל אלה החיים וענייני היום. וזו רק השמחה שנעדרת בעיר שלא נרדמת. 614 יום ל-7 לאוקטובר ונראה שהזמן הורג לא רק אותם, גם אותנו, בשקט מבפנים.

1.ימי אימוץ בגן מאיר

מדי שישי בדרך משוק הכרמל לדיזינגוף סנטר ומשם לפרלמנט שישי ב"שאטו שועל", עוצרת לליטופים ותמיכה בכלבים נטושים. זיגי הכנעני האהוב שלנו הוא חלק כל כך חשוב מהמשפחה!אני מקווה שבקרוב גם בישראל יחול איסור על התעשייה האכזרית של הרבעה וסחר בכלבים גזעיים. ועד אז, אם אתם מתכננים לצרף למשפחה חבר על ארבע חפשו את חסרי הבית טובי הלב שמחכים לכם בכלביות ובימי האימוץ.
המלך ג'ורג 32 תל אביב (יום ו' 16:00-11:00)

2. דיסק סנטר

חנות המוזיקה האיקוניות שבראשית דרכה הייתה חנות הדיסקים הגדולה בישראל. בן סולימאן, בעל החנות, נמצא שם מדי יום כבר ארבעים שנה (!) עם צוות המופלאים שלו, ידענים ומביני עניין במובן הרחב מאוד של המילה. בדיסק סנטר מתייחסים ברצינות גדולה ומקצועיות לכל משימה להשיג שיר, מהדורה מיוחדת, אלבומים מכל העולם, תקליטים חדשים וגם נדירים שיחייכו לכם את הלב.מוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממני, עבדתי בדיסק סנטר בשנות העשרים לחיי, קיבלתי שם הצעה לדייט מצ'אק נוריס (שצילם סרט בארץ), פגשתי את מטאליקה ורדיוהד (שהגיעו למפגש מעריצים) וגם את מייקל ג'קסון (שהזמין אותי להופעה ולגלידה שנזללה יחד על ריצפת החנות).
דיזנגוף סנטר קומה 3 תל אביב

3. שוק לוינסקי

אני דור 11 בתל אביב, משפחתי התמקמה אז מחוץ ליפו באזור לא מאוכלס (כיום נווה צדק). בלוינסקי מלווה אותי זיכרון נעים של נשות המשפחה בדרך לחבשוש, חנות התבלינים הטובה בעולם, שגם הן קנו בה. משם ממשיכה לביקור קצר בבית הכנסת אליהו הנביאשנבנה בתרומת משפחתי בראשית המאה הקודמת, ומשם שוטפת את הבלוז על ימים שהיו ואינם בשליש גולדסטאר אצלמתי המקלל.
חבשוש תבלינים החלוצים 18 תל אביב // בית הכנסת אליהו הנביא רחוב לוינסקי 44 // מתי המקלל מטלון 41

4. THE LUX

מטבח שוק מקומי שהפך למוסד האוכל של רמת החייל. בימים עמוסים הם מסדרים את המצפון ההורי שלי עם משלוחי אוכל ביתי אמיתי לכל השבוע. הכל שם תמיד טעים, נקי וטרי. הם מציעים מגוון עשיר המתאים לכל סוגי האכלנים והרגישויות והמחירים הוגנים (כשר).
הנחושת 3 תל אביב //www.The-lux.co.il

5. המזח הכי רומנטי בתל אביב

תל אביב זה בשבילי קודם כל ולפני הכל הים. מאז ה-7 באוקטובר אני כבר לא יוצאת לצעידות בוקר בים, מרגישה רגועה יותר לצעוד חבוקה בין בניינים ומרחבים מוגנים וזמינים.כל רצועת החוף של תל אביב-יפו היא מרחב מרומם נפש עבורי, במיוחד מזח המרינה שנראה כמו גלויה מארץ רחוקה, לנשום קצת שפיות, להרים את הראש, לדמיין איזה אופק.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

תנופת ההתחדשות העירונית צובעת את העיר הלבנה בשחור, עם עוד ועוד בניינים אפורים ומרפסות שחורות. נראה שבמסגרת ההתחדשות העירונית עיריית תל אביב בחרה שלא להוקיר את הייחוד האדריכלי, התרבותי וההיסטורי שלה כ"עיר הלבנה" ומרכז באוהאוס עולמי וחבל שכך.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה "ג'ארק קריבק" של דודו טסה וג'וני גרינווד.חוויה מהפנטת של מזרח תיכון ישן. נגני פרקאשן, עוד וטאולה לצד גיטרות חשמליות, זמרים ומוזיקאים מרמאללה, עיראק, קהיר, דובאי, תימן וכמה הלב מתרחב כשהגבולות מטשטשים, כשהדאגות מפנות את מקומן למוזיקה והלהבה הנעימה של התקווה שוב נדלקת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכה"ארץ אם" של רות פתירבמוזיאון תל אביב.אחת התערוכות היצירתיות והמרגשות שנראו כאן. פתיר משלבת ארכיאולוגיה ישראלית קדומה עם טכנולוגית וידאו מתקדמת, מחטטת בקרביים של פולחן הפוריות בישראל. ראויה לציון עבודת וידאו "המקוננות" בה היא מקימה את צלמיות הנשים השלמות והשבורות הפוריות והבלתי פוריות לתהלוכה של אבל ומחאה ברחובות תל אביב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליצה לתמוך במטה משפחות החטופים כי זה לא שמאל ולא ימין זה ללכת ישר עם הבחירה המוסרית היחידה שיש לנו להחזיר הביתה את : תמיר אדר, אלון אהל, יוסף אוחנה, אבינתן אור, דרור אור, גיא אילוז, מוחמד אלאטרש, רונן אנגל, מתן אנגרסט, אביב אצילי, אלקנה בוחבוט, אוריאל ברוך, סהר ברוך, גלי ברמן, זיו ברמן, רום ברסלבסקי, רן גואילי, מני גודארד, גיא גלבוע דלאל, הדר גולדין, ביפין ג'ושי, אביתר דוד, עוז דניאל, איתן הורן, ענבר הימן, מקסים הרקין, אילן וייס, אריה זלמנוביץ, טל חיימי, אסף חממי, איתי חן, נמרוד כהן, שגב כלפון, איתן לוי, שי לוינסון, ג'ושוע לואיטו מולל, איתן מור, עמרי מירן, אליהו מרגלית, עומר נאוטרה, תמיר נמרודי, יונתן סמרנו, סודתיסאק רינתלאק, סונטאיה אוקארסרי, דניאל פרץ, מתן צנגאוקר, אריאל קוניו, דוד קוניו, עמירם קופר, בר קופרשטיין, עפרה קידר, ליאור רודאיף, יוסי שרעבי, עידן שתיוי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הציירת והפסלת רחל טימור המתעדת בעבודותיה המפעימות את תל אביב כבר מעל 50 שנה.גם בגיל 82 היא ממשיכה לצייר ולפסל בהשראת העיר תל אביב בגלריה שלה בנוה צדק בתל אביב. רחל טימור, שבזמנה החופשי היא אימא שלי וסבתא אוהבת לבנים שלי, הפכה את אהבתה לעיר למפעל חיים תרבותי מרגש.
גלריה רחל טימור // שבזי 32 תל אביב

מה יהיה?
"לא אשקוט כי ארצי שינתה את פניה" (אהוד מנור)
אני מאמינה שבמוקדם או מאוחר אזרחים ואזרחיות מכל הקשת הפוליטית, שאוהבים את המדינה ואת החיילים המהממים שלנו יותר מכל אינטרס פוליטי פנימי כזה או אחר, יעצרו הכל בזעקת די! שתהדהד ותגיע ותשנה את סדר העדיפויות הלאומי, ביטחוני, חברתי והערכי שלנו.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• גן מאיר
• דיסק סנטר
• חבשוש
• מתי המקלל
• רמת החייל

>> עופר ספיר, בן 56, גר במרכז תל אביב באהבה עם בן-זוגו ובנם, והוציא לאחרונה את ספרו"תמיד עוד פעם אחת – החיפוש אחר חלקי העצמי"בהוצאת שתיים, בו הוא מתבונן (ושוב מתבונן) על חייו. כתב היד שהוא עובד עליו כעת עוסק בנקודת המבט ובהתבוננות של מטופל, שהוא פסיכולוג בעצמו, על המטפלים שלו עצמו ועל הדרך שהוא עובר יחד איתם. נקודת מבט זו מאתגרת את הזווית המקובלת של מטפל המתבונן על מטופל. במקצועו עופר הוא פסיכולוג קליני וחינוכי, עוסק בטיפול בקליניקה פרטית ובהוראת תחום הטיפול הדינמי בתוכניות לפסיכותרפיה. עופר מתמחה בטיפול בבני ובנות הקהילה הלהטב"קית. הוא אוהב לשוטט בתל אביב ברגל, כאשר נקודת המוצא העכשווית שלו לשיטוטים בשנים אלה היא ההורות.

>> בית עם סקס אפיל וקפיצה קטנה לניינטיז // העיר של קרן מור
>> מרחב אורבני יפהפה והצצה ללב האנושות // העיר של אפרת קליפשטיין

1. ספריות רחוב

ספריות הרחוב המפוזרות בכל רחבי העיר הן תרומה של ממש לאיכות החיים. הן מאפשרות לספרים חיים חדשים, ולאנשים – ספרי קריאה חדשים. כמו עצים, הן מורידות את הטמפרטורה המקומית, מזרימות חמצן לאוויר, ומזכירות לנו כמה חיי העיר יכולים להיות קהילתיים, תרבותיים ויפים.
רשימת ספריות הרחוב בתל אביב

ספריית רחוב בגני יהושע, מהראשונות בתל אביב, 2015 (צילום: דוברות עיריית ת"א-יפו)

2. האנדרטה לזכר הלהט"ב

האנדרטה לזכר ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסקסואלים שנרדפו ונרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה עקב נטייה מינית או זהות מגדרית ניצבת בסמוך למרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר. באנדרטה שלושה ספסלים ורודים היוצרים צורת משולש, שעל כל אחד מהם כתוב המשפט (בעברית, אנגלית וגרמנית) "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית". ההליכה ליד האנדרטה, והישיבה בה, מעוררות מחשבות ועצב. אחים ואחיות אבודים, נשכחים. חיים שנאלמו והועלמו. מה יהיה בסופנו?
טשרניחובסקי 24

3. הספריה של מגדל שלום מאיר

מהממת בנופי תל אביב והים הנשקפים ממנה דרך חלונות הזכוכית הגדולים. היא ממוקמת במיקום היסטורי: ממש באותו מגדל (בעבר הגבוה באסיה, ובהמשך במזרח התיכון, וכיום – גבוה ועדיין מרשים) שכנו בעבר 'מאירלנד' – הלונה פארק של ילדותי המוקדמת, ומוזיאון השעווה הישראלי הראשון. כך שלהגיע לספריה זה גם להיזכר ברגעים תל אביבים מרגשים של ילד, יחד עם אביו שפנוי רק אליו.
להגיע לספריה זה גם להגיע (בדמיון) לתחילת אחוזת בית, להיסטוריה המוכרת שלה, המשוחזרת והמדומיינת: על קירות רחבת הכניסה שני פסיפסים גדולי ממדים של נחום גוטמן ושל דוד שריר. בשתי הקומות התחתונות של הבניין מוצגות תערוכות מרתקות הקשורות לראשיתה של תל אביב.
אחד העם 9

ספריית מגדל שלום (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)

4.גן העצמאות

הגן הזה הוא למעשה פארק יפהפה ושליו בלב תל אביב. הוא צמוד לחוף הים ובנוי על רכס כורכר בגובה כ-20 מטרים, ומאפשר טיול ייחודי לאורך הרכס הצמוד לים. בעבר הפארק היה אחד ממקומות המפגש המרכזיים של הקהילה הגאה, והמבקרים בו סבלו גם מהטרדות הומופוביות וגם מחיכוכים עם המשטרה. יש לי תחושה שבשל תיוגו ההיסטורי כמקום מפגש לגייז, עד היום מעטים בלבד מגיעים להנות מהפארק היפה הזה.

יפה, שקט ודי נטוש, מעניין למה. גן העצמאות (צילום: ברק ברינקר)

5. סטודיו ליוגה בנחלת בנימין

לאחר (היעדר) מאבק של שנים, הורדתי חלק ניכר ממשקלי וגיליתי שאני יכול להנות מפעילויות ששנים נמנעתי מהן. אחת האהובות עלי ביותר היא שיעורי יוגה עם המורה מאיה רום, אחייניתי, שהגיעה לתל אביב בשנה האחרונה ופתחה שיעורים בקצה נחלת בנימין, בסטודיו שנעים להיות בו. לשיעורי היוגה אני מגיע בהליכה (עוד פעילות שחזרתי אליה) דרך רחוב אלנבי ההפוך והשבור, אבל אני נהנה מהיופי המלכותי והישן של הרחוב. תל אביב היא (עדיין?) עיר שכיף לשוטט בה.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני אוהב ללכת ולרכוב על אופניים (פעם גם חשמליות). שבילי אופניים שלא מתחברים זאת בעיה. למשל ברחוב שאול המלך. ולפני הכל – למרות שהולכי רגל ורוכבי אופניים חולקים מדרכות לעיתים, צריך להימנע ממצבים שרוכבים מסכנים או מפחידים הולכי רגל. גם האופניים החשמליים חייבים לרדת לכביש. הם ממש כמו אופנועים ואינם שייכים לשבילי אופניים. הנהגים של כלי הרכב צריכים להוריד 5 קמ"ש ולהבין שעיר אינה אוטוסטרדה, ושרכבים דו גלגליים זו עובדה. כולנו צריכים להיות בני אדם כדי שהמרחב יהיה אפשרי לכל המשתמשים בו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "יהוא" היא דרמה תנכית שכתב גלעד עברון, וצפיתי בה בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין, בבימויו של רם גואטה. המחזה מראה אלו זוועות קורות כשאלימות משמשת פוליטיקאים, "מה קורה כשנותנים לחיית טרף להפוך למלך ישראלי". גרסה קודמת (ומצוינת ומעמיקה גם היא) של המחזה הועלתה ב 2015 ב"הבימה" בבימויו של אילן רונן. רק לפני עשר שנים היה ניתן לחשוב על הקשר בין המחזה למציאות חיינו, לכיבוש בשטחים ולזליגה שלו לאלימות בחברה. כיום קשה לדבר במונחים של קשר ודמיון בין המחזה ומציאות חיינו. למשל, כשרואים את עריפת הראשים הקונקרטית בהצגה, קשה שלא לחשוב על עריפת הראשים של שומרי הסף. כשצופים בהצגה הזאת כעת הלב לא נפתח אלא נערף.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
איני מאמין שיצירות תרבות יכולות לתת כוח, תקווה או השראה במצבנו הנוכחי. "יצירות תרבות" אכן יכולות לעורר רגשית, ואולי יש בהן כוח מסוים לתת השראה, אולי מילים, אך הן אימפוטנטיות במצבים מסוג זה. לכן, אני בוחר במחאה בעצם התקיימותה כאירוע התרבות וכיצירה הרלוונטית לתקופתנו. באופן מוזר המחאה גם היא אימפוטנטית מכיוון שהיא חלק מהעולם התרבותי, ולכן יש לה גבולות שאם נעבור אותם נהיה בעולם שאיננו רוצים להיות בו. במונחים רחבים יותר אני חושב על הנושא הזה כשואל האם לתרבות ולבני תרבות יש כוח אל מול הברבריות.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגוני המחאה והסיוע באשר הם חשובים מאוד בעת הזאת, וכל אחד שיתרום ויתנדב למי שמתאים לו. ומי שלא מסוגל לעשות, כדאי שיתמוך בעושים בדרך זאת או אחרת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
נינה הלוי: אקטיביסטית טרנסית עם לב רחב ומאבק מתמשך/אחת הדמויות המובילות והמעוררות ההשראה בקהילה הטרנסית, החלה את דרכה באקטיביזם כמתנדבת בניידת של על"ם. כבר אז, מתוך מפגש ישיר עם החיים ברחוב, היא למדה על החסמים שעומדים מול אוכלוסיות מודרות ושקופות, ואת הצורך במענה של קשר, ליווי ותיווך מול מערכות בריאות ורווחה שאינן מכירות אותן ואת צרכיהן. תובנות אלה החלו להתגבש לכדי שירות לו העניקה את השם "טרנס דולה", שירות שצמח והתפתח מתוך עבודתה בארגוני שטח שונים, ופועל כיום כחלק מפרויקט גילה להעצמה טרנסית, במרכז הטרנסי ביד אליהו.

מה יהיה?
בן הזוג שלי לא אופטימי לגבי מה שקורה כאן, ואני מסכים איתו. מצד שני, פסימיות היא מותרות בימים אלה וכדאי להתמקד בעשיה ובמחאה.

• העיר שלי
• פסיכולוגיה
• יוגה
• גן העצמאות
• ספריות
• ספריות רחוב
• גן מאיר

חודש הגאווה בתל אביב על שלל אירועיו לשנת 2025 יצא לדרך רק בחודש הבא, אבל כבר ביום שישי הקרוב (16.5 10:00 בבוקר) יתקיים אירוע שבהחלט יכול להיחשב כטרום-בכורה של חודש יוני הלהט"ב בתל אביב: תחת הכותרת "דווקא עכשיו – משפחות להט"ב", תערוך עיריית תל אביב-יפו טקס חגיגי לציון 20 שנה לפסיקת בית המשפט העליון שהובילה את הדרך להכרה ממסדית במשפחות הלהט"ב.

>> קפלניסטים זו לא קללה. רוב הציבור קפלניסטי // טור דעה
>> החיוכים הנדירים והכאב העמוק בכיכר החטופים // טור דעה

הטקס ייערך במרכז הגאה של העירייה בגן מאיר, ויוענקו בו אותות הוקרה לכוכבי הפסיקה ההיסטורית, ביניהם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרון ברק, שעמד בראש ההרכב שעשה היסטוריה להט"בית, בנות הזוג פרופ' טל ירוס-חקק וד"ר אביטל ירוס-חקק, שמאבקן התיר לראשונה ללהט"בים לאמץ את ילדי וילדות בני ובנות הזוג, ועו"ד עירא הדר שליוותה אותן במאבקן פורץ הדרך. אותות ההוקרה יוענקו על ידי מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מחזיקת תיק הגאווה והתחבורה, ועו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין.

פרשת ירוס-חקק היוותה נקודת מפנה היסטורית בהכרה בזכויות משפחות הלהט"ב בישראל. ראשית המאבק החלה בתחילת שנות ה-90' כאשר בנות הזוג ירוס-חקק הביאו לעולם בתרומת זרע 3 ילדים והחלו במאבק ציבורי למען אימוצם. לאחר שיחד עם ארגון קל"ף והאגודה לזכויות האזרח הפסידו ב"משפט ציבורי" בשנת 1995, שנתיים לאחר מכן הן הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר שזו נדחתה, ערערו בנות הזוג לבית המשפט המחוזי, אשר דחה אותן ברוב של 2 מול 1. כאשר הועלה התיק בערעור נוסף לבית המשפט העליון, הנשיא דאז אהרן ברק הרחיב את הרכב השופטים בתיק ל-9, ובחודש ינואר 2005, לאחר 9 שנות מאבק, התקבל פסק דין חד משמעי ברוב של 7 שופטים שקבע את זכותם של בני ובנות זוג להט"ב לאמץ את ילדי/ילדות זוגם/זוגתן.

האירוע ויחל בשעה 10:00 בהצגה המרגשת,זוכת פסטיבל תיאטרונטו 2025 "געגוע // SAUDADE"מאת ובביצוע פאולו א. מואורה, העוסקת בסיפורו האישי כבן לשתי אמהות. בשעה 11:00 יחל טקס הענקת אותות הוקרה, ולקראת סיום יתקיים פאנל "בזכותן אנחנו כאן", בהשתתפות ילדים וילדות בוגרים שגדלו במשפחות להט"ב בזכות פסק הדין, וישתפו בסיפורים אישיים מרגשים. האירוע יתקיים בשיתוף ארגון "משפחתי – ילדי משפחות הלהט"ב" ולשכת עורכי הדין בישראל.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה והקהילה הגאה, אמרה כי "המאבק לשוויון זכויות מלא לקהילה הגאה לא הסתיים, והקהילה הגאה עדיין מאוימת, גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם, גם במערב אירופה וגם בישראל על ידי כוחות חשוכים שרוצים להחזיר אותנו עשורים אחורה. לפנינו אירועי חודש הגאווה – נרים דגל בגאווה ונצעד על טיילת החוף, נחגוג את ההצלחות ונזכור שהמאבק לשוויון וחירות מלאים עוד לפנינו". עו"ד עירא הדר הוסיפה כי "אני גאה לחגוג 20 שנה לניצחון שלנו בתקדים ירוס-חקק, ומתרגשת לדעת שעשרות אלפי חברי וחברות הקהילה נהנים.ות ממנו וזכו להכרה בהורות המשותפת. התקדים שלנו מראה עד כמה חשוב שקהילת הלהט"ב תמשיך להילחם על השוויון המגיע לנו, ובמיוחד בימים אלה של איום גדול על זכויותינו ומעמדנו".
>> דווקא עכשיו – משפחות להט"ב, שישי 10:00, המרכז הגאה בגן מאיר

• שבוע הגאווה
• המרכז הגאה
• עיריית תל אביב
• גן מאיר