ברחובות של תל אביב יש אש. היא בוערת תמיד. לפעמים היא מתלקחת ומתפשטת בכל רחבי הארץ, אבל בדרך כלל היא להבה קטנה שמתודלקת על ידי קומץ שומרי גחלת שלא מתייאשים ולא נבהלים והולכים נגד הרוח ונגד הזרם. האש האקטיביסטית הזאת יכולה להתחיל בתיקון מקומי או במהפכה גדולה, אבל היא פועמת תמיד בעורקי העיר ותושביה וממתינה להתפרץ.
האיש ההולך, יצירת האייטיז העל זמנית של איתן ברטל ואילן גולדשטיין, מגלם את האנרגיה חסרת המנוח הזאת מיום היוולדו ("בקרוב אגיע רחוק") והוא האייקון המושלם לרוח המחאה של האקטיביזם הישראלי. 30 שנה אחרי היווסדו הוא עדיין הולך, וגם אם לא יגיע לעולם למחוז חפצו – עצם ההליכה אל עבר התיקון היא סיבת קיום מספקת. טקס הענקת אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני, שהתקיים ביום רביעי (27.3) בפעם השנייה, הוא רגע לעצור בו ולהוקיר את האנשים שהולכים בצעדיו כדי להפוך את המקום שבו אנו חיים לטוב וצודק יותר.
ואם נשים לרגע את המליצות בצד: החיים בישראל הולכים והופכים קשים יותר וצודקים פחות. רגע לפני הבחירות לכנסת שיכריעו אם פני המדינה לדמוקרטיה מערבית או לרפובליקה קיקיונית, חשוב לסמן את שלל המאבקים שמרכיבים את ההתנגדות לממסד המסואב ולאפליה הפושה בכל, ובעיקר את מי שעמדו בחזית וספגו בהתנדבות את האש הכבדה של השלטון. כי את זה צריך לדעת: אין דבר שמפחיד יותר את בעלי השררה והכוח מאשר אזרחים שקמים בוקר אחד ומקדישים עצמם למאבק ולתיקון. 11 הזוכים באות האיש ההולך הם התגשמות הסיוט שלהם והתקווה שלנו. אנחנו לא רק אומרים להם תודה. אנחנו איתם ומאחוריהם.
זאת גם הזדמנות להוקיר את בית העיר, שותפנו הבכיר לערב ההוקרה הזה, שתחת אוצרותה וניהולה של איילת ביתן שלונסקי הפך למרכז ייחודי לתרבות אורבנית, במה לאמנים, יוצרים ואנשי רוח שאינה חוששת להתריס ולאתגר את הסדר הטוב ולשמש בית לאלטרנטיבה רעיונית בשלל גוונים. אין שום דבר מובן מאליו במוסד עירוני כזה, מקום שבו האיש ההולך יכול להרגיש בבית, לבעוט בחופשיות רדיקלית ולשחזר את נעוריו.
עיתונות עצמאית, לוביזם חברתי, מאבק בשחיתות, מאבק לשקיפות, מלחמה לשוויון וקרבות נגד אלימות וגזענות, עמידה לצד המוחלשים והנזקקים, אמנות שמייצרת שינוי ואפילו קמפיין להצלת עצים עתיקים, כל אלה הם תוצרים ספציפיים של אותה רוח גדולה שנושבת בתל אביביות עצמה. לא בטוח שזה יספיק כדי לשנות את העולם, אפילו לא את המדינה, אבל לפחות נוכל לומר שניסינו.
(ירון טן ברינק)

מייסם ג'לג'ולי זכתה באות האיש ההולך על המאבק באלימות במשפחה בחברה הערביתמייסם ג'לג'ולי זכתה באות האיש ההולך על המאבק באלימות במשפחה בחברה הערבית
"כל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אין מאבק אחד שהוא חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד - חברה צודקת ושוויונית"

30 אלף בני אדם השתתפו בהפגנה ההמונית שחתמה את שביתת הנשים בדצמבר האחרון. אחת מהנשים שגרמו לדבר הזה לקרות היא מייסם ג'לג'ולי, שנאבקת נגד אלימות במשפחה בחברה הערבית וחברה בשלל מאבקים פמיניסטיים, חברתיים ופוליטיים אחרים למען חברה משותפת ושוויונית.
מה ההישג שאת הכי גאה בו בתחום הפעילות שלך?
"לכל תקופה יש את ההישגים שלה. ההישג הראשון המשמעותי עבורי הוא עניין זכויות העובדים ובמיוחד נשים עובדות. נאבקנו שנשים לא יפוטרו ואני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא העובדה שההישגים שועתקו ליישובים נוספים בחברה הערבית, מחוץ לאזור המשולש הדרומי".
איך נראה יום של פעילה חברתית שבד בבד מתפקדת כיו"ר תנועת נעמ"ת באזורה?
"אין רוטינה קבועה. נוסף להיותי פעילה חברתית אני חייבת להגיע לעבודה כל יום ולבצע מה שנקרא 'עבודה רגילה'. אני מפתחת כל הזמן הכשרות, מעבירה הרצאות במגוון נושאים שקשורים לנשים במגזר. מלבד זאת, אחרי שעות העבודה אני מגיעה לפאנלים, מגיעה להרצאות ותורמת את חלקי. זה דורש עבודה מאוד קשה. וכמובן יש לי את המשפחה שלי, הילדים ובן הזוג. ימים עמוסים, אין ספק".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
את מרגישה שרואים שינויים בשטח?
"בהחלט, ברמת מעורבות האזרחים וברמה שאנשים לוקחים אחריות על החיים שלהם ועל השינויים שהם רוצים לראות. במובן של הגנה על זכויות עובדים, למשל, הרבה יותר אנשים מודעים לזכויות שלהם בשוק העבודה. בנושא של מאבק נשים אנחנו מצליחות לרתום עוד ועוד קהלים, משהו שלא היה פופולרי לפני עשר שנים. יש התגייסות ציבורית בכל החברות. אי אפשר להגיד שזה מחלחל בינתיים למוסדות המדינה באופן שהיינו רוצות לראות. זה אומר שאנחנו עדיין צריכות להיאבק ולרתום עוד ועוד אוכלוסיות".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"כולנו נמצאים באותה סירה – כולנו מתמודדים עם בעיות של יוקר מחיה, עם חוסר אפשרות לגמור את החודש. כל נושא הדיור מאוד משמעותי בעיניי. אני חושבת שכל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אי אפשר להגיד שמאבק אחד חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד – חברה צודקת ושוויונית. ומובן שצריך להכניס ללקסיקון את המילים כיבוש ושלום, דברים שנדמה שנהיה מסוכן לדבר עליהם".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מייסם ג'לג'ולי זכתה באות האיש ההולך על המאבק באלימות במשפחה בחברה הערבית
"כל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אין מאבק אחד שהוא חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד - חברה צודקת ושוויונית"

30 אלף בני אדם השתתפו בהפגנה ההמונית שחתמה את שביתת הנשים בדצמבר האחרון. אחת מהנשים שגרמו לדבר הזה לקרות היא מייסם ג'לג'ולי, שנאבקת נגד אלימות במשפחה בחברה הערבית וחברה בשלל מאבקים פמיניסטיים, חברתיים ופוליטיים אחרים למען חברה משותפת ושוויונית.
מה ההישג שאת הכי גאה בו בתחום הפעילות שלך?
"לכל תקופה יש את ההישגים שלה. ההישג הראשון המשמעותי עבורי הוא עניין זכויות העובדים ובמיוחד נשים עובדות. נאבקנו שנשים לא יפוטרו ואני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא העובדה שההישגים שועתקו ליישובים נוספים בחברה הערבית, מחוץ לאזור המשולש הדרומי".
איך נראה יום של פעילה חברתית שבד בבד מתפקדת כיו"ר תנועת נעמ"ת באזורה?
"אין רוטינה קבועה. נוסף להיותי פעילה חברתית אני חייבת להגיע לעבודה כל יום ולבצע מה שנקרא 'עבודה רגילה'. אני מפתחת כל הזמן הכשרות, מעבירה הרצאות במגוון נושאים שקשורים לנשים במגזר. מלבד זאת, אחרי שעות העבודה אני מגיעה לפאנלים, מגיעה להרצאות ותורמת את חלקי. זה דורש עבודה מאוד קשה. וכמובן יש לי את המשפחה שלי, הילדים ובן הזוג. ימים עמוסים, אין ספק".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
את מרגישה שרואים שינויים בשטח?
"בהחלט, ברמת מעורבות האזרחים וברמה שאנשים לוקחים אחריות על החיים שלהם ועל השינויים שהם רוצים לראות. במובן של הגנה על זכויות עובדים, למשל, הרבה יותר אנשים מודעים לזכויות שלהם בשוק העבודה. בנושא של מאבק נשים אנחנו מצליחות לרתום עוד ועוד קהלים, משהו שלא היה פופולרי לפני עשר שנים. יש התגייסות ציבורית בכל החברות. אי אפשר להגיד שזה מחלחל בינתיים למוסדות המדינה באופן שהיינו רוצות לראות. זה אומר שאנחנו עדיין צריכות להיאבק ולרתום עוד ועוד אוכלוסיות".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"כולנו נמצאים באותה סירה – כולנו מתמודדים עם בעיות של יוקר מחיה, עם חוסר אפשרות לגמור את החודש. כל נושא הדיור מאוד משמעותי בעיניי. אני חושבת שכל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אי אפשר להגיד שמאבק אחד חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד – חברה צודקת ושוויונית. ומובן שצריך להכניס ללקסיקון את המילים כיבוש ושלום, דברים שנדמה שנהיה מסוכן לדבר עליהם".

תומר אביטל זכה באות האיש ההולך על מאבקו למען שקיפות שלטונית

ניצן כהנא זכתה באות האיש ההולך על הובלת המאבק בתעשיית הזנות

אור־לי ברלב זכתה באות האיש ההולך על מאבקה המתמשך נגד השחיתותאור־לי ברלב זכתה באות האיש ההולך על מאבקה המתמשך נגד השחיתות
"האקטיביזם בישראל עשה כברת דרך מדהימה. המון אזרחים התעוררו ב־2011, חלק מהם לא חזרו הביתה לספה והשאירו סוג של אוהל וירטואלי פתוח"
אור לי ברלב (צילום: איליה מלניקוב) מאתעדי סמריאס28 במרץ 2019ברלב היא המנוע מאחורי המאבק נגד מתווה הגז ומחאת השחיתות סביב חקירות נתניהו, ומעניקה השראה לרבים ולרבות עם ערוץ החדשות האלטרנטיבי של אישה אחת שהקימה ברשתות החברתיות. ברלב החלה את עבודה כעיתונאית ברשת ב' ובהמשך מינפה את המחאה החברתית לדף הפייסבוק צדק חברתי – חדר המצב. היא כותבת עד היום בערוצי תקשורת עצמאיים כגון המקום הכי חם בגיהנום והעין השביעית.
גיא רולניקאמר שמה שמבדיל אותך מאקטיביסטים אחרים הוא סקרנות אינטלקטואלית.למה דעתך הוא התכוון?
"קטונתי מלפרש את גיא רולניק, אני לא בתחרות עם אחרים ולא מבדלת את עצמי מאחרים, לכל אחד יש דרך משלו. מבחינתי לב העניין הוא שאנשים קמו לקחת אחריות על החיים כאן, וזה מאפיין את כולם וגם נמצא בליבה של מה שאני עושה".
עיתונאים הםאקטיביסטים טובים יותר?
"העבודה העיתונאית בתקשורת המרכזית בשנים עברו נתנה לי המון כלים לנתח את תמונת המציאות, לפרש אותה, להנגיש אותה למי שלא מתמצא ולא מוצא את ידיו ואת רגליו בסבך הפרטים והמידע. קיבלתי המון כלים לעשות את זה כמה שיותר טוב וכמה שיותר אפקטיבי מהבחינה הזאת, אבל זה לא אומר כלום כי אקטיביזם אינו רק מבזקי חדשות, פוסטים או ציוצים אלא גם לבנות במה להפגנה שמתרחשת כל שבוע ליד בית של גורם שלטוני שצריך להפגין מולו, להפיק חומרים שאחרים כתבו ולדאוג שזה יגיע לכל מדיה. כל אחד יכול להיות אקטיביסט. אנחנו מביאים את עצמנו לדבר הזה. כל אחד מביא את היכולות, הכישורים והתרומה שלו".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
היו רגעים שחשבת לעזוב, שהרגשת שנכשלת?
"חשבתי לעזוב כל חודש בשנתיים הראשונות וגם איימתי שאעשה את זה. קשה מאוד להתפרנס מאקטיביזם והרגשתי שלא אצליח לעשות גם וגם. אקטיביזם בלי רשת תמיכה כלכלית הוא משהו שלא יכול להימשך לאורך זמן. אני לא עמותה, לעמותה קל יותר להשיג דברים מהציבור. היום יש לי כ־110 תומכים קבועים כל חודש בהוראות קבע, פלוס 30־40 מקמפיין קודם כי הם מאמינים בי ובעשייה שלי ומרגישים שאני מייצגת אותם. זו התגייסות משותפת, אני כלי עבודה בשירות הציבור".
מההמאבק שאת הכי גאה בו?
"יש שני מאבקים כאלה. ראשית אגיד שהאקטיביזם בישראל עשה כברת דרך מדהימה מאז 2011. המון אזרחים התעוררו ב־2011, חלק מהם לא חזרו הביתה לספה והשאירו סוג של אוהל וירטואלי פתוח. יש מאבקים שזכיתי לתמוך בהם, לתת גב, וחלק זכיתי להוביל בעצמי.
המאבק שאני לוקחת בו חלק נגד השחיתות השלטונית הוא מאבק מדהים של נחישות ומסירות של אזרחים, לא רק בפתח תקווה אלא בכל הארץ. מאבק נוסף שנטוע עמוק בלבי הוא נגד שוד הגז שאני ממוביליו מאז 2013. זה מאבק שהביא למרכז השיח הציבורי נושא שאיש לא התעניין בו בציבור הרחב, מה שעזר לטייקונים לנצל את זה כדי למקסם לעצמם שורה של הטבות מהמדינה על חשבון הציבור.
ברגע שהמאבק התעורר הצלחנו להפנות זרקור לעובדה שכולנו נשדדים על ידי מונופול הגז. הצלחנו לא רק להפנות זרקור אלא גם להוציא 30 אלף איש לרחובות, להוביל פסיקה של בג"ץ שפסלה חלקים מהמתווה, והיום ברור לכולנו שזה עומד להיות תיק 5000, אם יישארו כאן גורמי אכיפה ".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"אהבה בעם. זה חשוב לי מאוד".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אור־לי ברלב זכתה באות האיש ההולך על מאבקה המתמשך נגד השחיתות
"האקטיביזם בישראל עשה כברת דרך מדהימה. המון אזרחים התעוררו ב־2011, חלק מהם לא חזרו הביתה לספה והשאירו סוג של אוהל וירטואלי פתוח"

ברלב היא המנוע מאחורי המאבק נגד מתווה הגז ומחאת השחיתות סביב חקירות נתניהו, ומעניקה השראה לרבים ולרבות עם ערוץ החדשות האלטרנטיבי של אישה אחת שהקימה ברשתות החברתיות. ברלב החלה את עבודה כעיתונאית ברשת ב' ובהמשך מינפה את המחאה החברתית לדף הפייסבוק צדק חברתי – חדר המצב. היא כותבת עד היום בערוצי תקשורת עצמאיים כגון המקום הכי חם בגיהנום והעין השביעית.
גיא רולניקאמר שמה שמבדיל אותך מאקטיביסטים אחרים הוא סקרנות אינטלקטואלית.למה דעתך הוא התכוון?
"קטונתי מלפרש את גיא רולניק, אני לא בתחרות עם אחרים ולא מבדלת את עצמי מאחרים, לכל אחד יש דרך משלו. מבחינתי לב העניין הוא שאנשים קמו לקחת אחריות על החיים כאן, וזה מאפיין את כולם וגם נמצא בליבה של מה שאני עושה".
עיתונאים הםאקטיביסטים טובים יותר?
"העבודה העיתונאית בתקשורת המרכזית בשנים עברו נתנה לי המון כלים לנתח את תמונת המציאות, לפרש אותה, להנגיש אותה למי שלא מתמצא ולא מוצא את ידיו ואת רגליו בסבך הפרטים והמידע. קיבלתי המון כלים לעשות את זה כמה שיותר טוב וכמה שיותר אפקטיבי מהבחינה הזאת, אבל זה לא אומר כלום כי אקטיביזם אינו רק מבזקי חדשות, פוסטים או ציוצים אלא גם לבנות במה להפגנה שמתרחשת כל שבוע ליד בית של גורם שלטוני שצריך להפגין מולו, להפיק חומרים שאחרים כתבו ולדאוג שזה יגיע לכל מדיה. כל אחד יכול להיות אקטיביסט. אנחנו מביאים את עצמנו לדבר הזה. כל אחד מביא את היכולות, הכישורים והתרומה שלו".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
היו רגעים שחשבת לעזוב, שהרגשת שנכשלת?
"חשבתי לעזוב כל חודש בשנתיים הראשונות וגם איימתי שאעשה את זה. קשה מאוד להתפרנס מאקטיביזם והרגשתי שלא אצליח לעשות גם וגם. אקטיביזם בלי רשת תמיכה כלכלית הוא משהו שלא יכול להימשך לאורך זמן. אני לא עמותה, לעמותה קל יותר להשיג דברים מהציבור. היום יש לי כ־110 תומכים קבועים כל חודש בהוראות קבע, פלוס 30־40 מקמפיין קודם כי הם מאמינים בי ובעשייה שלי ומרגישים שאני מייצגת אותם. זו התגייסות משותפת, אני כלי עבודה בשירות הציבור".
מההמאבק שאת הכי גאה בו?
"יש שני מאבקים כאלה. ראשית אגיד שהאקטיביזם בישראל עשה כברת דרך מדהימה מאז 2011. המון אזרחים התעוררו ב־2011, חלק מהם לא חזרו הביתה לספה והשאירו סוג של אוהל וירטואלי פתוח. יש מאבקים שזכיתי לתמוך בהם, לתת גב, וחלק זכיתי להוביל בעצמי.
המאבק שאני לוקחת בו חלק נגד השחיתות השלטונית הוא מאבק מדהים של נחישות ומסירות של אזרחים, לא רק בפתח תקווה אלא בכל הארץ. מאבק נוסף שנטוע עמוק בלבי הוא נגד שוד הגז שאני ממוביליו מאז 2013. זה מאבק שהביא למרכז השיח הציבורי נושא שאיש לא התעניין בו בציבור הרחב, מה שעזר לטייקונים לנצל את זה כדי למקסם לעצמם שורה של הטבות מהמדינה על חשבון הציבור.
ברגע שהמאבק התעורר הצלחנו להפנות זרקור לעובדה שכולנו נשדדים על ידי מונופול הגז. הצלחנו לא רק להפנות זרקור אלא גם להוציא 30 אלף איש לרחובות, להוביל פסיקה של בג"ץ שפסלה חלקים מהמתווה, והיום ברור לכולנו שזה עומד להיות תיק 5000, אם יישארו כאן גורמי אכיפה ".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"אהבה בעם. זה חשוב לי מאוד".

שושקה זכתה באות האיש ההולך על אקטיביזם נגד הגזענות והשחיתות

שרון שפורר זכתה באות האיש ההולך על פועלה כעיתונאית חוקרת עצמאית

ורד נבון זכתה באות האיש ההולך על חלקה המרכזי במאבק להצלת העצים בשדרות ירושלים

סיסטם עאלי זכו באות האיש ההולך על פעילותם עם בני נוער יהודים וערבים

באנצ'י סלמסה זכתה באות האיש ההולך על חלקה המרכזי במחאת יוצאי אתיופיה

דוד מזרחי זכה באות האיש ההולך על פעילותו בקרב בני נוער למיגור הגזענות והאלימות
